משקיעים, כמו כל קבוצה של בני אדם, אוהבים לחלק את עצמם לקבוצות, כאשר כל קבוצה בטוחה שהיא הקבוצה שבאמת מבינה מה קורה ואיך צריך לפעול וכל השאר מטילים קוביות. בעידן הקהילות המקוונות וקבוצות הוואטסאפ הסגורות הבעיה אפילו מחמירה ונוצרות תופעות נוספות: הראשונה זה “תא התהודה” (Echo chamber) בו אנחנו נחשפים רק לאנשים עם דעות דומות לנו. התופעה הזו יוצרת בהמשך מעין תופעה נוספת שנקראת “שמירת סף” או Gatekeeping – אחרי שכבר יצרנו קהילה סגורה של משקיעי ערך אנחנו מנסים למצוא מי משקיע ערך “אמיתי” ומי לא. כמה חבר’ה ממנים את עצמם לכוהני הדת של הקהילה ועולבים בתגובות פייסבוק עצומות ומפורטות, כולל כמובן הפניה לפסוקים ולמקורות (המכתב השנתי של ברקשייר שנת 1982 פסוק יג’), בכל מי שחוטא מדרך הישר.
כל זה טוב ויפה, וגם אני התחלתי ממקום דומה, אבל עם הזמן והעבודה עצמה נוכחתי שהעיסוק האמיתי בהשקעות הוא, לשמחתי, יותר מעניין, מורכב ומגוון. במאמר זה אני רוצה לחלוק את הפרשנות שלי לכמה מגישות ההשקעה הנפוצות והיכן הן נפגשות זו עם זו.
השקעות ערך וצמיחה
היסטורית משקיעים חילקו את עצמם בחלוקה פשטנית למשקיעי ערך ולמשקיעי צמיחה. חברות ערך הן חברות שנסחרות מתחת לערך שלהן . כלומר יש להן נכסים חזקים במאזן, מכפיל הרווח נמוך וכו’. חברות צמיחה לעומת זאת הן חברות שכרגע אינן זולות במבט ראשון אבל צומחות בקצב גבוה כך שעם הזמן הן יהיו זולות יותר. אני זוכר שבתקופה שהתחלתי להשקיע סביב 2007 משקיעי ערך בפורומים ומפגשים שונים התעקשו שהם לא מוכנים ‘לשלם פרמיה על צמיחה’. כלומר – הם לא יקנו בשום מקרה חברה במעל מכפיל 5-10 נאמר לא משנה כמה העסק איכותי או כמה היא צומחת.
לדעתי מה שהוביל לשינוי מורגש בגישה זו התקופה מאז 2010 בה חברות צמיחה כמו אפל, גוגל, אמזון ואחרות יצרו כמות עצומה של עושר למרות שמעולם לא נסחרו במכפילים נמוכים. אני זוכר כמה משקיעי ערך שלעגו למשתתפי ההנפקה של פייסבוק כשהיא הונפקה ב-2012 במכפיל רווח של 85. היום, לאחר עליה של 1,500% מההנפקה היא הפכה לחביבת משקיעי הערך למרות שגם היום היא נסחרת במכפיל רווח לא נמוך במיוחד. לדעתי זה משקף שינוי מהותי שחל אצל משקיעי הערך – גם משקיעי הערך השמרנים יותר להבין שצמיחה היא רכיב מהותי בערכה של חברה.
אבל רגע, אם צמיחה היא חלק מערכה של חברה, האם בכלל צריכה להיות הפרדה בין משקיעי ערך למשקיעי צמיחה? קיימות מספר דרכים לביצוע הערכת שווי כאשר הדרך המקובלת ביותר היא שיטת היוון תזרים מזומנים בה יוצרים תחזית לעתידה של החברה על אינסוף ומהוונים את תזרימי המזומנים החופשיים להווה והתוצאה תהיה ערכה של החברה. אם ה”ערך” גבוה מהמחיר בו היא נסחרת ניתן לומר שהשקעה בה היא “השקעת ערך”. גם אם משקיע בנה מודל לפייסבוק ב-2012 והגיע למסקנה שתוך כמה שנים היא תרוויח בשנה את השווי בו היא נסחרת- אז גם במכפיל 85 היה ניתן לכנות את פייסבוק השקעת ערך, למרות שתהיו סמוכים ובטוחים שאם משקיע היה כותב זאת בטוויטר ב-2012 ‘משקיעי הערך’ היו לועגים לו. לפחות בשנה-שנתיים הראשונות.
בואו נלך על דרך הערכת שווי מקובלת נוספת – NAV או שווי נוכחי נטו. אם יש לחברה נכס נדל”ן ששווה 100 מיליון והיא נסחרת ב-50 מיליון ללא חוב ניתן לומר שהיא השקעת ערך, אבל מה אם יש לחברה כרגע קרקע ששווה 50 מיליון אבל לאחר פיתוח אותה קרקע תהיה שווה 200 מיליון. במקרה כזה גם ב-100 מיליון ניתן לומר שמדובר בהשקעת ערך למרות שהמצב דיי דומה.
כפי שניתן לראות ההפרדה בין השקעות ערך להשקעות צמיחה אינה חדה, משקיע ערך יכול להיות משקיע צמיחה ומשקיע צמיחה יכול להיות משקיע ערך, אבל כמובן שקיימים הבדלים. כמו שמשקיע שקונה חברה שהעסק שלה מתכווץ במכפיל רווח 2 הוא משקיע ערך אבל לא משקיע צמיחה כך גם משקיע שקונה חברה שהמכירות שלה צומחות או שהיא בתחום חם בלי שממש אכפת לו אם תרוויח אי פעם הוא אולי משקיע צמיחה אבל הוא בטח לא משקיע ערך.
מה זו בכלל חברת צמיחה
לפני שנעבור לנושא הבא ומכיוון שכל ויכוח באינטרנט מידרדר מהר מאוד לזריקת לינקים אחד על השני, כמה מילים על ההגדרות ברחבי הרשת. אז הלינק הראשון שבטח תרצו לקשר אליו הוא הלינק לוויקיפדיה לפיה “מניית צמיחה היא מנייה של חברה המייצרת תזרים מזומנים חיובי ובר קיימא ואשר הכנסותיו ורווחיו צפויים לעלות בקצב מהיר יותר מאשר החברה הממוצעת באותו ענף”. זו נראית כמו הגדרה שכתב משקיע ערך עתיק.. האם חברה שצומחת ב-100% בשנה וצפויה לעבור לאיזור בשנה הבאה אינה נחשבת חברת צמיחה??
אז מהיכן הגיעה ההגדרה הזו? כמו רוב וויקיפדיה בעברית, מדובר בתרגום כמעט מילה למילה מוויקיפדיה באנגלית. ומהיכן הגיעה ההגדרה בוויקיפדיה באנגלית? אם נלך למקורות של וויקיפדיה נראה שהמקור הוא קישור לכתבה שכותרתה ” Best Growth Stocks to Buy Now (2019 Review)” (כבר נשמע מאוד אקדמי). אלא שאפילו הכתבה הזו לא אומרת את מה שוויקיפדיה אומרת אלא לכל היותר ש”לפעמים לחברות צמיחה יש אפילו תזרים חיובי”. גם ל-Investopedia יש הגדרה שנראית כאילו הועתקה מוויקיפדיה, אלא שיש להם כמה הגדרות לחברות צמיחה – כולל פשוט חברה שהעסק שלה צומח יותר מחברה ממוצעת, וזו גם ההגדרה במילון מרים וובסטר. לדעתי זו התחלה לא רעה למטרותינו, אבל כמה בדיוק חברה צריכה לצמוח כדי להיחשב חברת צמיחה?
לפי ההגדרות שהזכרתי מספיק שחברה תצמח קצת יותר מהתל”ג כדי להיחשב חברת צמיחה – כלומר אפילו 3-4% בשנה. אני חושב שבתקופה הנוכחית מלאת חברות ההייטק צריך להעלות את הרף משמעותית, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
ניתוח טכני/שיקולי מסחר
שיטת השקעה נפוצה מאוד היא ניתוח טכני או, ניתן לומר, השקעה משיקולי מסחר. ניתוח טכני מוכר כניסיון לאתר דפוסים ולנסות לצפות תנועות של מניות על ידי הסתכלות וניתוח גרף התנועות ההיסטורי שלה. מנתחים טכניים נתפשים כאנטי-תזה למשקיעי ערך. משקיע טכני משקיע ב’גרפים’ בלי אפילו להתעניין בחברות ובעסקים שהגרפים מייצגים. חשוב לומר – המחקר אינו חד משמעי לגבי היעילות של ניתוח טכני ויש פרמטרים כמו “מומנטום” (מה שעלה נוטה להמשיך לעלות בעתיד הקרוב לאחר מכן) שמוכרים היטב גם במחקר למרות שהיא הפוכה לגמרי להגיון כלכלי- מה שיקר נוטה להתייקר ומה שזול נוטה להיות יותר זול. מוזר – אבל מסתבר שככה שווקים נוטים לעבוד.
אבל רגע, אולי גם אתם חוטאים בניתוח טכני ואפילו לא ידעתם? הזכרנו עד כה על ‘ניתוח גרפים’ ו’מומנטום’ – אבל אלה דוגמאות מעולם צר. אם נרחיב את ההגדרה ל”השקעה המסתמכת על ניסיון לצפות את תנועת מניה שלא על בסיס העסק או התמחור שלה” נראה שזו לא ממש עבודת אלילים כפי שנדמה.
ניתן לומר שכל ניסיון לתזמן קניה של מניה לאירוע חיצוני שלא קשור לערך שלה נעשה משיקולי מסחר. ניתן לעשות זאת על ידי קריאת שינוי החזקות בעלי עניין במאיה ועל ידי בחינת ספר הפקודות של חברה- ניתוח טכני זו פשוט דרך ספציפית לעשות זאת בעזרת הסתכלות על גרפים. כמה דוגמאות:
- נניח שאני רואה במאי”ה שמוסדי מסוים מוכר יום אחר יום מניה מסוימת שאני שוקל להשקיע בה ומוריד את המחיר. ההחלטה להמתין למרות שהעסק זול היא על בסיס סוג של שיקול מסחרי או ‘ניתוח טכני’ – למרות שאכן מדובר במהלך שנשמע רציונאלי.
- נניח שאני רואה שהמנכ”ל קונה כמויות גדולות של מניות כל יום ואני מחליט לקנות בעקבותיו- האם לא מדובר בהשקעה טכנית? הדוגמה הזו עשויה להרתיע אתכם כי מדובר ב’הבעת אמון’ ושיקול השקעה נפוץ מאוד גם אצל משקיעי ערך מושבעים אבל חישבו על זה כך – האם הייתם משנים את מודל הערכת השווי שלכם על החברה בעקבות קניה כזו? האם היא משנה את צפי הערך שלכם? כנראה שלא, למרות שגם כאן אכן מדובר בסיבה רציונאלית (ואף מגובה במחקר) לקניית מניה.
- ניתוח של חברה מסוימת מראה שהיא נסחרת מתחת לערך שלה, אבל אני מאמין שהדוח הבא יהיה מאכזב ולכן ממתין לרכוש אחריו. גם כאן מדובר בהחלטה על בסיס טכני לחלוטין.
- חברה נסחרת מתחת לערך אבל יש פקיעת אופציות עוד מספר ימים או יציאה של מניות מחסימה – יהיה רציונאלי לחכות גם אם היא נסחרת מתחת לערך שלה.
באופן אישי אני מוצא את עצמי חושב על שיקולים כאלה לעתים קרובות. אם הייתי משקיע במניות ב-S&P זה פחות היה רלוונטי אבל בהשקעה במניות קטנות בישראל בהן כל קונה או מוכר גדול יכול להשפיע דרמטית על המחיר, ללא כל קשר לערך החברה עצמה, כמעט ואי אפשר להימנע מכך.
חברות חלום וסטארט-אפים
מהי חברת חלום? ככל שאני מכיר זהו מושג שלא קיים מחוץ לישראל ואני חושב שנעשה בו יתר שימוש. עמי גינצבורג מגדיר חברת חלום כ”חברה צעירה ועתירת סיכון שיש לה פוטנציאל להשיג הצלחה עצומה שתזניק את ערך המניות שלה.. רק מעטות מהן אכן מגשימות את חלומם של המשקיעים, ורובן מסיימות את חייהן לאחר שמניותיהן מגיעות לשווי אפסי” הדוגמה שמביא עמי היא לחברה שמפתחת תרופה או מחפשת נפט – לא יהיו לה הכנסות אלא כל מה שיש לה זה תקווה שהתרופה תאושר או יימצא נפט. אם הם יצליחו, בסבירות של נאמר 10%, המניות יהיו שוות עשרות מונים יותר. אחרת, הן יהיו שוות אפס.
אז מה מבדל חברת חלום מחברות אחרות? לדעתי המאפיין הבולט חוסר היכולת לבנות מודל כלשהו לעתיד החברה. לא מדובר בחוסר וודאות לגבי אם החברה תצמח ב-10% או 20% אלא בחוסר וודאות מוחלטת אם בעוד 5 שנים החברה תמכור אפילו בשקל אחד או תמכור במיליארדים. כאן לדעתי נמצא עודף השימוש של משקיעים ישראליים במושג. חברה שכבר יש לה מכירות מוצרים או הסכמי עבודה יוצאת מהקטגוריה הזו כי כעת כבר יש עם מה לעבוד – אפשר לבנות מודל עם מקדם הסתברות מסוים ומרווח ביטחון לכך שההסכם יצא לפועל ושיבואו הסכמים דומים בעקבותיו. גם אם החברה נסחרת במיליארד דולר ומוכרת רק בחצי מיליון בשנה – זה כנראה הופך אותה ליקרה אבל זה לא הופך אותה לחברת חלום.
סטארט-אפ או ‘חברת הזנק’ הוא מושג שאכן קיים באנגלית, ומוגדר כחברה צעירה בשלבים ההתחלתיים של העסק שעובדת כדי לפתח מוצר, לרוב בתחום ההייטק. סטארט-אפ עוסק בפיתוח של מוצר ובדיקה של התאמה לשוק. מיעוט של סטארט אפים יגיעו למכירות בהיקף משמעותי. כ-90% מהסטארט-אפים נכשלים, לרוב בשל חוסר עניין של הלקוחות הפוטנציאליים במוצר. בדרך כלל סטארט-אפ ממומן על ידי אנג’לים וקרנות השקעה פרטיות. בין חברת חלום לסטארט-אפ יש הבדלים מסוימים כמו גיל החברות אבל נקודת הדימיון הבולטת היא הסבירות הגבוהה (נאמר כ-90%) שהחברה לא תגיע לריווחיות לעולם.
אגב, חשוב לומר שחברות יכולות להכיל רכיבים שהם אכן בגדר “חלום” גם כאשר החברה עצמה אינה חברת חלום. כאשר לחברה שכבר יש לה מכירות או אפילו רווחים מודיעה על מיזם עם סיכויי הצלחה נמוכים אבל עם פוטנציאל עצום. זה לא הופך אותה לחברת חלום – אבל במודל הייתי כנראה מתמחר רכיב כזה בקרוב לאפס.
קטגוריות השקעה נוספות
בואו נדבר על עוד כמה תתי קטגוריות השקעה והקשר שלהן לסוגים עליהם דיברנו:
השקעת מדד – כנראה אופן ההשקעה המאפיין של התקופה הנוכחית – פשוט קונים תעודה מחקה מדד ובתקווה נותנים לה לעבוד במשך שנים. לא מנסים לנתח אם השוק זול או יקר באותו רגע (מה גם שזה ניסיון חסר טעם), לא מנסים למצוא דפוסים בירידות או בעליות של השווקים או מה ה-FED צפוי לעשות. קניית מדדים אינה חפה מבעיות, ובעיקר שאי אפשר ממש להבין במה אתה מושקע, אך זו שיטת השקעה מצוינת לרוב המוחלט של המשקיעים. אם ננסה לשייך את השקעות מדד לקטגוריה – מי שקונה מדד בדרך כלל לא כי הוא חושב שהמדד נסחר מתחת לערכו אלא כי היסטורית רווחי החברות המרכיבות את המדד צומחות בקצב של 8-10% בשנה – לכן בעיניי ניתן לומר שהשקעה מחקה מדד היא סוג של השקעת צמיחה.
השקעות ערך בסגנון בנג’מין גרהאם – בנג’מין גרהאם הוא כנראה אבי השיטה המכונה השקעות ערך והוא ידוע בגישתו השמרנית. גרהאם חיפש לרוב מניות שנסחרות עמוק מתחת לשווי בספרים או אפילו מה שמכונה Net-Nets שהן חברות שנסחרות עמוק מתחת לנכסים שוטפים פחות כל ההתחייבויות של החברה בלי להתחשב אפילו בנכסים לטווח ארוך- השקעות שקיימות רק לעתים נדירות בשווקים מתפתחים ובדרך כלל בשיאי משברים פיננסיים בלבד.
השמרנים מבין משקיעי הערך אוהבים להפנות לגרהאם, אך צריך לשים לב שאם מיישמים את שיטתו כיום מגיעים לתוצאות שרחוקות מגישה שמרנית. חלק מהדרישות של גרהאם היו למשל שתשואת הרווח של המניה (אחד חלקי מכפיל הרווח- כלומר חברה שמרוויחה 5 מ’ ונסחרת ב-100 מ’ היא עם תשואת רווח של 5%) יהיה מעל לכפול מאג”ח המדורג AAA. בשנות ה-1960 הייתה בהגדרה הזו הגיון שכן אג”ח AAA הניב 2-3% ולכן היה מדובר במכפיל רווח סביר, אך כיום כאשר הריבית קרובה מאוד לאפס אפילו חברות במכפיל 200 עומדות בקריטריון של גרהאם. גרהאם גם דרש צמיחה של לפחות 7% בשנה מה שלפי ההגדרות לעיל בהחלט עומד בקריטריון של חברת צמיחה, ויציבות של רווחים שנים אחורה.
השקעת טרנאראונד היא חברה ותיקה שמפסידה כסף שמשקיעים מצפים שמנכ”ל חדש או שינוי עסקי כלשהו ישנה את המצב שלה ויעביר אותה לרווח – מה שקורה רק לעתים נדירות. השקעות טרנאראונד הן מטבען סוג של השקעות ערך ואולי אף השקעות צמיחה – המשקיע, לו היה בונה מודל, היה מניח שהעתיד ייראה מצוין מבחינת צמיחה או רווח. הוא כנראה טועה, אבל השיקולים עצמם הם על בסיס צפי לעליית ערך.
השקעה אקטיביסטית -דומה להשקעת טרנאראונד מלבד זאת שהמשקיע עצמו פועל כדי ליצור את השינוי שישנה את המצב. השקעה אקטיביסטית יכולה להיות בתת קטגוריה של השקעת ערך (למשל תביעה כנגד החברה כדי שתוריד את דמי הניהול ובכך תעלה את הרווח), בתת קטגוריה של צמיחה או אף בתת קטגוריה של השקעה טכנית. לדוגמה, חברה מסוימת העוסקת בהתחדשות עירונית מחליטה שרף החתימות כדי שפרויקט ייכלל במצגת שלה הוא 70% בעוד שאר השוק מסתפק ב-20% והמשקיע רוצה לפעול לשינוי. דוגמה נוספת – קרקע מסוימת רשומה בספרי החברה בשווי עלות – המשקיע פונה לחברה כדי שתשנה את אופן הרישום לשווי הוגן נוכחי. ההחלטות האלה לא ישפיעו על הערך באופן ישיר אלא יעזרו לשוק להבין את הערך הקיים.
השקעת מצב מיוחד או Special situation- שילוב בין השקעת ערך להשקעה משיקולי מסחר. השקעת מצב מיוחד בדרך כלל קשורה באירוע ידוע שצפוי להתרחש בחברה. ניקח למשל את איי.אל.די אליה האב התמזגה יחד עם מזומן לפי שווי למניית איי.אל.די של כ-1,200 אג’ בזמן שהמניה נסחרה בפחות מ-1,000 אג’. היה ניתן שיש כאן “מצב מיוחד” מכיוון שכנראה שהמשקיעים שנכנסו לפי 1,200 אג’ בהשקעה פרטית יהיו מוכנים גם לקנות בשוק לפחות עד לאותו מחיר – מה שבסופו של דבר אגב לא קרה והסיבות שמורות לאותם משקיעים שהסכימו להיכנס ב-1,200 אג’ אבל לא ב-900 אג’. דוגמה נוספת היא כשיש הצעת רכש לחברה לפי 10 ש”ח למניה כשהמניה נסחרת ב-9.9 ש”ח גם לאחריה. מי שמאמין שהעסקה תצא לפועל ואף שהמחיר יעלה כדי להשיג את הרוב הנדרש יוכל לקנות את המניה עד האישור ולמכור אותה לאחריו, כשהפער ייסגר. צריך לזכור שלמרות שתמיד יש סיכון שהעסקה המיוחדת לא תצא לפועל מה שיגרום לכל משקיעי המצבים המיוחדים למכור יחד ולהוביל לירידה משמעותית.
השקעה לעומתית (Contrarian) – השקעה לעומתית בדרך כלל מתחילה בטרגדיה. פלישה למדינה, רגולציה שפוגעת בעסק, אמזון נכנסים לתחום או סתם דוח נוראי. המניה מגיבה לבשורה בירידה של עשרות אחוזים מה שמעיר את המשקיע הלעומתי מתרדמתו. השקעה לעומתית מתבססת על ההגיון שהשוק הגזים בתגובה שלו, למשל ש”החברה איבדה מאה מיליון שווי למרות שקיבלה קנס של רק 50 מיליון”. המשקיע הלעומתי נהנה מהתחושה שכולם בפניקה בזמן שהוא רגוע ומחושב, אלא שהוא בדרך כלל לא מתחשב בכך שאסון אחד מביא אחריו לעתים קרובות אסונות המשך.
השקעת מומנטום היא שיטת השקעה טכנית נפוצה וכנראה ההיפך המוחלט מהשקעה לעומתית. בפשטות השקעת מומנטום היא השקעה במניות שעלו בהנחה שרצף העליות יימשך. לרוב זה אכן קורה, אך המומנטום יכול להשתנות בפתאומיות ובבת אחת.
השקעת ערך טכנולוגית – כינוי שלי לסוג של יצור כלאיים נפוץ מאוד בין השקעות ערך לצמיחה הרלוונטי מאוד למי שמשקיע בנאסד”ק. כיום בשווקים מפותחים כמעט לא תמצא לעולם חברות טכנולוגיה מעניינות שנסחרות סתם ככה במכפיל רווח נמוך. למעשה רוב החברות הצומחות והאיכותיות האלה מפסידות כסף, אבל חייבים בכל זאת איכשהו כלל אצבע כדי לדעת האם חברה כזו שווה קניה. לכן, משקיעי ערך טכנולוגיים משתמשים במכפיל הכנסות/ARR באופן דיי דומה לאיך שמשקיעי ערך קלאסיים משתמשים במכפיל רווח. לעתים הם גם משתמשים במכפילי הכנסות עתידיים (כלומר מכפיל לפי ההכנסות הצפויות ל-2025). ההגיון מאחורי שיטת התמחור הזו הוא שבחברות טכנולוגיה גדולות שיעור הרווח הגולמי נוטה להיות גבוה וההוצאות הופכות להיות קטנות בהשוואה לרווח הגולמי לכן מכפיל הכנסות של 15 יכול עם הזמן להפוך למכפיל רווח סביר יותר של 25-30 בחברה שצומחת יפה. אלא שחשוב לשים לב כמה הנחות סמויות חבויות בתוך מכפיל ההכנסות הזה – ההנחה שהחברה תמשיך לצמוח בקצב מואץ, שההוצאות לא יעלו בקצב דומה וכמובן שיש צורך להביט לפחות 10 שנים קדימה כדי להגיע לתמחור סביר מבחינת רווחים מה שיוצר סיכון גדול להפרעות רגולטוריות, תחרות ושאר איומים בדרך.
השקעות/הימורי רדיט -מסימני התקופה ותולדה של שעמום הקורונה וסגירת הקזינואים. משקיעי רדיט, או וליתר דיוק – תת הקבוצה Wall Street Bets, מכנים זה את זה בחיבה “Retards” (כן כן) ומעודדים זה את זה בהימורים מוטרפים על מניות. זה מעין עולם הפוך בו לא רק שלא מחפשים עסקים טובים שנסחרים בזול אלא ככל שמניה יותר הפסדית, תנודתית ומסוכנת כך האדרנלין והעניין גבוהים יותר.
שתי נקודות לסיום
ראשית שימו לב שההגדרות אינן מאפיין של ההשקעה אלא של אופן קבלת ההחלטות של המשקיע. אם משקיע מסוים קונה מניות של GME כי הוא בנה מודל היוון תזרים מזומנים ומאמין שהיא נסחרת מתחת לערך שלה – זו בהחלט השקעת ערך עבורו גם אם עבור אחרים היא הימור. הוא גם יכול לכתוב תזה מעניינת על מדוע GME תשנה כיוון מהתכווצות לצמיחה וגם אם הוא יטעה בסופו של לדבר זו עדיין השקעת צמיחה/טרנאראונד עבורו. אני למשל לעתים משקיע בחברות שהן רחוקות מהסטראוטיפ הקלאסי של השקעות ערך, אך תמיד עושה זאת על הערכה שהחברה נסחרת בזול בהשוואה לצפי סביר לתוצאות שלה בעוד שנה-שנתיים. לכן בעיניי אלה בהחלט השקעות ערך/צמיחה, גם אם יתברר בדיעבד שטעיתי בצפי.
שנית, לכל אחד מאיתנו טבועה באישיות נטיה לסוגים מסוימים של השקעות. יש משקיעים שנמשכים להשקעות ערך בגלל הצד הרציונאלי והכמותי שבהן ויש שנמשכים להימורי רדיט דווקא בגלל שהם מחפשים ריגושים בלי להתעמק יותר מדיי. יש שמחפשים חברות עם רווחים יציבים כי רק ככה הם ישנים טוב בלילה ויש כאלה שדורשים צמיחה כי חשוב להם לא רק לשמור על הקיים אלא לצמוח עם החברה גם במחיר של תנודתיות. יש משקיעים שלקנות מדד של מניות מרגיע אותם בגלל הפיזור, ויש כאלה שזה ילחיץ אותם כי הם לא יודעים במה הכסף שלהם מושקע. כל משקיע צריך להכיר את עצמו ואת הנטיות שלו, כולל אלה מהן שמונעים ממנו לקבל החלטות השקעה נכונות. אני למשל, כלעומתי מטבעי, צריך להזכיר לעצמי לעתים קרובות שגם אם מניה עלתה זה לא בהכרח אומר שמאוחר מדיי כדי להשקיע בה ושגם אם מדובר ברעיון השקעה מוכר בקהילת המשקיעים עדיין יכול להיות רעיון טוב.
זיכרו שבסופו של דבר כולנו מחפשים להרוויח בדרך שנראית לנו הגיונית והקווים בין סגנונות השקעה אינם חצובים באבן. משקיעי ערך יכולים להיות משקיעי צמיחה ומשקיעי צמיחה יכולים להיות משקיעי ערך וכולם יכולים להסתמך על שיקולים טכניים בתזמון של השקעה. בעיניי אין בכך פסול. שימרו על ראש פתוח ואולי תמצאו רעיון השקעה מצוין שלא הייתם מגיעים אליו אחרת.
