כדי שכולנו נהיה טיפה פחות בודדים בבידוד עלה לי רעיון (בהשראת אחי) לעשות שיחת וידאו זום עם משקיעים לצורך מעבר על הדוחות של שוהם שפורסמו באותו יום. מעולם לא השתמשתי בזום לפני כן אבל אמרתי – ניתן ניסיון. פתחתי קבוצת וואטסאפ שמהר מאוד התמלאה ל-200 חברים (קרוב לגבול שוואטסאפ מתיר) ובאותו ערב ערכנו שיחת וידאו […]
השקת תוכנית ההשקעות של שלומי ארדן לחצו לקריאת המאמר השלם
כלל אצבע קובע שמניות משיאות תשואה ממוצעת של 8% לשנה בזמן שאג"ח ממשלתי נותן כיום 1%. הפער הזה בתשואה הצפויה נקרא פרמיית הסיכון של מניות, והוא נע סביב 6.36% בממוצע לאורך מעל ל-100 שנה. באקדמיה ההסבר שניתן להפרש הזה הוא שנאת הסיכון של המשקיעים. כלומר – המשקיעים לא אוהבים תנודתיות, ולכן מוכנים להסתפק בתשואה נמוכה
חידת פרמיית הסיכון; התעלומה הגדולה של עולם ההשקעות לחצו לקריאת המאמר השלם
דווקא בגלל שכולם מדברים רק על קורונה – זו נראית לי הזדמנות מצוינת לתת מבט היסטורי ולא היסטרי על העשורים האחרונים בבורסות מסביב לעולם, ולחשוב על עולם ההשקעות במבט רחב יותר. מדדים אמריקאים אז קודם כל נתחיל בכבשה השחורה של המדדים – הדאו-ג'ונס. זה מדד כל-כך טיפשי שלא יאומן שעדיין מתייחסים אליו בכלל. הדאו נולד
מניות מסביב לעולם בעשורים האחרונים; האם באמת אפשר לקנות מדד ולשכוח ממנו? לחצו לקריאת המאמר השלם
הפעם הראשונה שקניתי אג"ח הייתה בשנת 2007. בניתי תיק השקעות להוריי, ומכיוון שעוד לא הרגשתי מוכן להשקיע במניות קניתי אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד (גליל) שנתנו 4.5% פלוס הצמדה למדד. 80% מהתיק היה מורכב מאג"ח גליל ועם פרוץ המשבר וירידת הריביות הייתי בשיא המשבר מורווח עליהן בעשרות אחוזים. מזל של מתחילים. מאז אג"ח נראה לי
אג"ח חוזר לתפריט; מושגי בסיס ומחשבון אג"ח לחצו לקריאת המאמר השלם
