בתחילת הרבעון הרביעי חשפתי החזקה חדשה – נקסטקום. אני רוצה להודות לשי אגוזי ולנדב קלוד על העזרה במחקר.

נקסטקום היא חברה מובילה מזה שנים רבות בתחום התקשורת (הקמת אנטנות סלולריות, תשתית טלוויזיה רב-ערוצית, רשתות תקשורת). החל מ-2010 נקסטקום גם נכנסה חזק לתחום האנרגיה המתחדשת עוד (לפני שזה היה מגניב!) ובעשור האחרון מובילה את התחום כקבלנית ומבצעת יחד עם החברות הגדולות בענף.

אז רק מתחומי הפעילות המסורתיים נקסטקום היא אחלה חברה- רווחית, צומחת, זולה עם מאזן חזק והנהלה טובה, אבל כמובן שכל אלה כשלעצמם לא מספיקים כדי להיכנס לתיק שלי, ובטח לא לתיק של התחרות! אז למה בחרתי להשקיע בנקסטקום ולמה דווקא עכשיו? מכיוון שיוצא שדווקא עכשיו, אחרי שנים של התקדמות מדודה נקסטקום נמצאת בכל המקומות הנכונים כדי להפוך אותה לחברה בסדרי גודל אחרים לגמרי כבר בשנה הבאה – סיבים (התקנה ואפילו ניהול מערכת), 5G, סולארי ורוח. אני מעריך שכל  אחד ואחד מהתחומים של נקסטקום הולך להתחזק באופן משמעותי ברבעונים הקרובים, והאפקט הכולל שאני מצפה לו על הרווח של נקסטקום יגרום לכם לשפשף את העיניים. 

תחומי הפעילות של נקסטקום

אז לפני שנגיע לתמונה הכוללת בואו נתחיל מסקירה של תחומי הפעילות. לפני שנגיע לאופן השונה שאני מחלק את הפעילות של נקסטקום, כדאי שנכיר לצורך הבנת הדוחות את החלוקה בדוחות עצמם למגזרים הבאים: תשתיות על-קרקעיות, תשתיות תת-קרקעיות ותשתיות אלחוטיות:

1. תשתיות על-קרקעיות כולל: 
   • רשתות טלוויזיה רב ערוצית
   • רשתות תקשורת פס רחב
   • אינטרנט של הדברים (IOT) – כולל כרגע בעיקר מיזם עם עיריית ירושלים ל’פחים חכמים’ שמעדכנים את המוקד כשהם מלאים. 
2. תשתיות תת-קרקעיות כולל:
   • חפירה ובינוי של תעלות
   • תשתיות להנחת כבלים
   • תכנון, הקמה ושדרוג תשתיות מים, ביוב וניקוז עירוניות.
   • תשתיות מים באפריקה- נקסטקום פועלת באפריקה בתחום הולכת המים, במסגרתו הניחה עד כה קווי הולכת מים לאורך עשרות קילומטרים, ובתחום טיהור המים והשפכים, שבמסגרתו תכננה  מתקני התפלת מים המיועדים לפריסה מהירה ונוחה באיזורים בעלי מחסור במים לשתיה. 
   • סלילת כבישים ודרכי גישה
3. תשתיות אלחוטיות כולל:
   • תכנון והקמה של מתקני תקשורת ואנטנות סלולריות.
   • תכנון הקמה ואחזקה של מערכות סולאריות.
   • תכנון הקמה ואחזקה של טורבינות רוח.

אם כן, לחברה מספר רב של תחומי פעילות מגוונים בכל תחום התשתיות. אך גם החלוקה למגזרים היא מלאכותית ובפועל בין התחומים ישנן סינרגיות רבות, למשל: בפרוייקט תחנות רוח או סולארי (תשתיות אלחוטיות) יסללו דרכי גישה (מגזר תת-קרקעיות).

אז לגבי החלוקה לפיה אני מחלק את פעילות נקסטקום : נקסטקום עושה אמנם לא מעט דברים, אבל אני מתרשם ששני התחומים הבאים הם מה שיניעו את החברה בעשור הקרוב:

1. תקשורת – כולל סיבים, אנטנות סלולריות, חפירת מנהרות להנחת כבלים, תשתית תקשורת.
2. אנרגיה מתחדשת – תכנון הקמה ואחזקה של מערכות סולאריות וטורבינות רוח. 

תחום התקשורת

נקסטקום עובדת כמתקינה עבור כל חברות התקשורת הגדולות בישראל, שמעדיפות לעבוד עם מעט מתקינים שהן מכירות היטב. בנקסטקום ה”ישנה” נקסטקום מתקינה ומתחזקת רשתות טלוויזיה רב ערוצית, פורשת תשתיות תקשורת ומתקינה ומתחזקת אנטנות סלולריות ופעילות זו הספיקה לה עד כה כדי לצמוח ולהרוויח.  בנוסף לעבודה הקיימת והיציבה שיש לנקסטקום נוספו לנו ממש בחודשים האחרונים שני תחומי פעילות עצומים שיושקעו בהם מיליארדים רבים בעשור הקרוב:

תחום הצמיחה הראשון בתוך תחום התקשורת הוא תחום הסיבים –  תשתית הסיבים בישראל הייתה תקועה מזה שנים בשל מחלוקת בין משרד התקשורת לבזק אודות ‘פריסה אוניברסלית’. למעשה משרד התקשורת אמר למפעילות הגדולות (בזק והוט) שאם הן רוצות לפרוס סיבים עליהן להתחייב לפרוס אותם בכל הארץ (100%) – דרישה לא כלכלית באופן ברור. בכל זאת בזק התחילה לפרוס סיבים לפני שנים והגיע לרוב הבניינים בישראל מתוך הנחה שמשרד התקשורת יקל עליה בשלב מסוים וידרוש פריסה ב”רק” 80% מהבתים, אך זה לא קרה. כך נשארנו תקועים עם תשתית מיושנת – עד 2020 בה חשיבותו של תחום התקשורת בלטה לכולנו ונכנס שר תקשורת חדש ופעיל שהקל ושינה את דרישת הפריסה האוניברסלית כולל הקמת קרן להקמת תשתית באזורים לא כלכליים במימון של כ-100 מיליון ש”ח בשנה לעשר השנים הקרובות. 

למעשה, תשתית הסיבים צפויה להגיע בשנים הקרובות כמעט לכל בית בישראל – הפעם הראשונה מזה עשרות שנים, אולי מאז פריסת תשתית הנחושת המקורית של בזק לפני מעל 50 שנה, שחברת תקשורת עוברת בית-בית ומבצעת בו התקנה. אני יכול להעיד באופן אישי שההתקנה בבית שלי ארכה 3 שעות  (וזו רק העבודה שבתוך הדירה!) מה שמעיד על היקף העבודה העצום שעל החברות לבצע אם ברצונן להגיע ל-2 מיליון בתי אב בישראל! לנקודה הזו יש גם חשיבות גדולה לאקסל סולושנס שאני מאוד אוהב, אבל על זאת בפעם אחרת. 

אז פריסת הסיבים על ידי IBC (שותפות של סלקום ותש”י), פרטנר ובזק -שלושת השחקניות הבולטות בתחום הסיבים – תכלול מעבר לעבודה בתוך הדירות המון עבודת תשתית: עבודת חשמל ותקשורת, עבודות חפירה וקידוחים תת קרקעיים, תיקונים לתשתיות תת קרקעיות,  הנחה והשחלה של כבלים תת קרקעיים. חפירה וסלילה מחדש של כבישים ועוד. כולם בתחום המומחיות של נקסטקום. 

חצי תחום נוסף – חיבור ישובים לסיבים

זמן קצר לאחר אישור מתווה הסיבים הכריז משרד התקשורת על בשורה חדשה שרלוונטית מאוד לנקסטקום. מכיוון שברור שחברות התקשורת הגדולות יעדיפו להתמקד קודם כל בערים הגדולות החליט משרד התקשורת לעודד ‘תחרות מקומית’ – משרד התקשורת יאפשר לישובים לפנות לחברה כמו נקסטקום ולהקים רשת סיבים משל עצמם עם תנאים הרבה יותר מקלים מהשחקניות הגדולות. 

כך, ישוב של 1,000 בתי אב יפנה לנקסטקום שתקים תשתית סיבים בישוב וככל שנקסטקום תסכים לתעדף את אותו ישוב על פני ישובים אחרים – מאז שתוקם התשתית כל תושב בישוב ישלם באופן חודשי לנקסטקום! לחילופין, יוכל אותו ישוב לשלם לנקסטקום מראש בגין הקמת התשתית ו’לרכוש’ את התשתית בעצמו. 

מכיוון שבישראל יש כ-1,250 ישובים קטנים (כלומר, כאלה שאינם ב-77 הישובים הגדולים בישראל בהם מתגוררת 74% מאוכלוסיית ישראל) מדובר למעשה בתחום פעילות חדש לגמרי שיאפשר הכנסה חוזרת והיקף עבודה עצום. 

אפשרות נוספת היא שנקסטקום, לאחר שתקים את התשתית, תוכל למכור אותה לבזק, סלקום או פרטנר שעבורן, בשל יתרונות לגודל, התשתית שווה הרבה מאוד כסף, בטח כשהאלטרנטיבה היא שהמתחרה תרכוש אותה!

יש הרבה מאוד ישובים אמידים מאוד בישראל עם תשתית אינטרנט גרועה שתשתית סיבים תהווה עבורם חיבור מהיר ויציב לעולם, בטח בעידן העבודה מהבית. זה שוק שלמעשה נוצר רק עכשיו ואף אחד לא יודע בדיוק כיצד יתנהל, אך בין אם ישלמו לנקסטקום באופן חודשי, ישלמו מראש או שנקסטקום תמכור את התשתית –הפוטנציאל עבור נקסטקום עצום.

תחום הצמיחה השני בתוך תחום התקשורת הוא דור חמישי (5G) בסלולר.

כחלק מהתאמת רשת הסלולר לרשת ה5G, ישנה עבודה רבה הן מצד ההקמה של התשתית האזרחית (תרנים ואנטנות) והן מצד התקנת הציוד בבתים. מצד התשתית האזרחית, שדרוג רשת התקשורת בישראל ידרוש הקמת כמות עצומה של אנטנות. 

מדוע? שבעוד שהטווח של אנטנת 4G הוא בערך 15 קילומטרים (ו-3G יותר מכך)  הטווח של אנטנת 5G קטן בהרבה. נכון לעדכון האחרון של המשרד להגנת הסביבה י(לחודש ספטמבר 2020) ישנן 7,892 אנטנות סלולריות פעילות בישראל. כפי שניתן לראות בגרף להלן מספר האנטנות הסלולריות הגיע לשיאו ב-2014, ירד חזרה, ומאז 2017 נותר יציב על קצת מתחת ל-8,000. כ-70% מהאנטנות הן מותאמות לדור רביעי והשאר עוד בדור שלישי.גם במצב זה הצליחה נקסטקום להרוויח יפה מתחזוקה והקמה!

היקף צריכת הנתונים בישראל באמצעות הסלולר גדל בשנים האחרונות בצורה מסחררת, עם צמיחה שנתית ממוצעת בין השנים 2013-2018 של 83% לשנה (פי 20 ב-5 שנים)

כאשר כמות האנטנות נשארת קבועה אך כמות צריכת הנתונים גדלה בקצב מטורף של הכפלה כל שנה-שנתיים, אז כמות האנטנות תהיה חייבת לצמוח משמעותית, גם בלי 5G (יכולת העברת הנתונים של כל אנטנה מוגבלת), ובטח ובטח כשמכניסים לתמונה אנטנות מסוג חדש לחלוטין ועם טווח קצר יותר!.

מהבדיקה שלי עולה שהעבודה בתחום מתחלקת בין מספר קבלנים מצומצם מאוד (למשל לסלקום מספקים שירותים רק נקסטקום ועוד מתחרה אחת). נקסטקום החלה לעבוד על אש קטנה בשנים האחרונות עם כל החברות הגדולות, אך הפעילות מולם רק גדלה, למשל, לסלקום הם כבר עושים את כל ההקמה מקצה לקצה בשיטת TURN KEY, ואף בשאר החברות המגמה היא העברת הפעילות לחברות כמו נקסטקום שקלטה רבים מהעובדים שפוטרו על ידי חברות הסלולר בשנים האחרונות – וכיום נקסטקום עובדת עם כל חברות הסלולר בישראל. ממליץ לקרוא ראיון קצר ומועיל עם  מיכה כלפון מנהל תחום הסלולר בנקסטקום. 

אנרגיות מתחדשות

תחום נוסף בו אני, וכך גם השוק, מצפים לצמיחה משמעותית הוא אנרגיה מתחדשת. נקסטקום היא מהחברות הותיקות והמובילות בתחום האנרגיה המתחדשת – עוד לפני שזה היה מגניב. בתחום הסולארי נקסטקום עושה EPC (הנדסה ובניה) לחברות המובילות בתחום, ובתחום הרוח – נקסטקום משמשת כקבלן האחראי ב-2 פרויקטי הרוח המשמעותיים בישראל, והיא למעשה החברה היחידה (יחד עם מנרב) בעלת ניסיון משמעותי בתחום. 

מערכות סולאריות

תחום הסולארי זוכה לתמיכה מדהימה בחודשים האחרונים מהצד הרגולטורי, שכבר הכריז שעד 2030 30% מצריכת החשמל בארץ תסופק ע”י אנרגיה סולארית (לעומת 8% כיום). הציבור כמובן לא נשאר אדיש ומשקיע מיליארדי שקלים בחברות הציבוריות בתחום, מה שמכריח חברות בתחום לקחת פרוייקטים בכל מחיר (דבר שכתבתי עליו במאמר נפרד).

נקסטקום שכאמור הם מוותיקי התחום הסולארי, כשהם רואים את תמחורי הענקיות בתחום שהגיעו אחריהם בוודאי מתחרטים שהם הלכו על צד הקבלנות ולא על צד היזמות, אך אולי תופתעו לגלות שבשנים הקרובות אני יותר רגוע עם תחום הפעילות של נקסטקום מאשר עם הפעילות של ענקיות הסולארי שצריכות להילחם זו עם זו על פרויקטים. אני לא יודע כמה היזמיות ירוויחו על הפרויקטים בעתיד ומאמין שהתשואה תהיה נמוכה מאוד, אבל מה שבטוח – יהיו הרבה מאוד התקנות עם כל מיני נישות כמו התקנה על מאגרי מים, חממות, עם גידולים חקלאיים בעירוב שימוש ועוד. מסוג הפרויקטים שלא תרצה לקחת ‘סתם מתקין’ עבורם.  

נקסטקום מבצעת פרוייקטים לחברות המובילות בתחום כמו אנלייט ואנרג’יקס שיצטרכו בשנים הקרובות, כדי לעמוד ביעדי משרד האנרגיה ובציפיות המשקיעים, להגדיל את קצב העבודה שלהן פי 2 לפחות לפי החישוב הבא (כל הנתונים מרשות החשמל): 

משנת 2012 ועד 2019 קצב ההתקנה היה 234 מגה-וואט לשנה.

 היו רק 399 מגה-וואט של סולארי, בסוף 2019 היו כ-1,900 מגה-וואט (כלומר התקנה כוללת של 400 מגה-וואט בשנה) ובסוף 2030 היעד הוא 14,700 מגה-וואט מאנרגיות מתחדשות – כלומר צריך לעלות מקצב התקנות של 234 מגה וואט מגה-וואט בשנה לקצב התקנות של 1,150 מגה-וואט בשנה – פי 4-5 מהקצב מ-2012, ופי 2 מהקצב שראינו בשנת 2019.

אני מאמין שנראה בשנה הקרובה לפחות הכפלה של ההכנסות מתחום זה- לאחרונה זכתה נקסטקום בפרוייקט של הקמת חווה סולארית על מאגר מים שהוא לבדו מהווה את כל הכנסותיה מהתחום ב-2019. אני חושב שיהיה שמרני להניח שההכנסות ל2021 מהתחום יסתכמו בכ-100 מיליון ש”ח, ו-13 מיליון ש”ח רווח גולמי.

פרוייקטים שהוכרזו לאחרונה: 

1. הסכמים לתכנון והקמה של 2 חוות סולאריות בהיקף מעל 30מ’שח, מו”מ להסכמים לתחזוקת המערכות
2. הסכם להקמת מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים ב25מ’ש+אופציה להרחבת הפרויקט בכ15מ’ש נוספים 

טורבינות רוח

לאחר שצברה ניסיון והשלימה פרוייקט קטנטן בהיקף של 5.5 מיליון ברמת סירין, החברה קפצה מדרגה ומנהלת כיום, יחד עם מנרב, את שני פרויקטי הרוח העיקריים בישראל.

הפרויקט הגדול ביותר (שהוא גם הפרויקט הגדול ביותר שאי פעם שהיה בארץ בתחום), הוא פרוייקט “בראשית”, אשר החברה מבצעת עבור חברת בת של אנלייט. במסגרת בראשית תוקם תשתית של 39 טורבינות רוח לייצור חשמל בהספק כולל של כ-190 מגה וואט. בנוסף לטורבינות, החברה מניחה קו מתח עליון תת קרקעי שאורכו 26 ק”מ, וסוללת 27 ק”מ של דרכי גישה ועוד עבודות רבות ‘מסביב’. הפרוייקט צפוי להכניס 260 מיליון ש”ח, שיתחלקו 50/50 עם מנרב השותפה לפרוייקט, כך שחלקה של נקסטקום בהכנסות הוא כ-130 מיליון ש”ח.

הפרויקט השני עליו עובדת נקסטקום עם מנרב הוא “עמק הבכא” שכולל הקמה של 34 טורבינות רוח בהספק של 96 מגה וואט בהיקף כולל של כ-136 מיליון שקלים. עבודות הפרוייקט החלו לקראת סוף 2019 וצפויות להסתיים במחצית השניה של 2021. חלקה של נקסטקום בפרוייקט זה הוא כ-68 מיליון ש”ח, מתוכם התקבלו כבר כ-30 מיליון ש”ח. 

במסגרת חוזה ההקמה, סוכם כי נקסטקום תהיה אחראית על תפעול ותחזוקת הפרוייקט לתקופה של 20 שנה. אין פרטים לגבי הסכומים אך כלל האצבע הוא שחוזה תחזוקה הוא כ-10-20% מהיקף הפרויקט לשנה, בטח כשהפרויקט כולל טורבינות עצומות בתנועה מתמדת, אז יש גם אלמנט של הכנסה חוזרת משמעותית.

אם נניח רווחיות גולמית של 12% (רווחיות דומה לשאר מגזר הפעילות, ויש סיבות לחשוב שזה יהיה יותר), הרווח הגולמי שלא הוכר עדיין משני הפרוייקטים יסתכם בכ-20 מיליון ש”ח עד סוף 2022, ובכ-10 מיליון ש”ח לשנה. 

נושא האנרגיה המתחדשת, ובתוכו טורבינות הרוח, מקבל רוח גבית מהרגולטור.  מכיוון שנקסטקום היא אחת השחקניות המשמעותיות בתחום, ועכשיו גם הוכיחה את עצמה עם הקמת שני פרוייקטים גדולים, אני מעריך שאנחנו צפויים לראות מהמגזר הזה הרבה עבודה בשנים הקרובות. 

מצב פיננסי

לנקסטקום יש מזומן ונכסים פיננסיים בסך 49.5 מיליון אל מול חוב כולל (אג”ח ובנקים) בסך 52.6 מיליון. 

עוד בענייני מאזן -יש לנקסטקום חוב לקוחות (כלומר הכנסה שכבר הוכרה והלקוחות צריכים לשלם בקרוב), חייבים ומלאי בסך 111 מיליון אל מול חוב לספקים והתחייבויות לעובדים בסך 52 מיליון. כלומר, מבחינה מאזנית נקסטקום נמצאת בעודף של 59 מיליון, רובם ככולם בנכסים שוטפים ולטווח קצר (קישור לדוח מחצית 2020).

מודל לשנה מייצגת

לפני שנדבר על הצפי לשנים הבאות כמה מילים על על התוצאות בשנים האחרונות לפני הסיבים, 5G , הרוח וההאצה במתחדשות: (ממליץ בחום לעבוד עם המקרא שנתתי בתחילת המאמר)

כפי שניתן לראות הרווח הגולמי צומח בקצב משמעותי בשנים האחרונות מ-12 מיליון ב-2016 ל-23 מיליון ו-32.8 מיליון ב-2018 וב-2019 בהתאמה. מכיוון שלנקסטקום יש מינוף תפעולי נאה יחד עם הצמיחה מ-12 מיליון רווח גולמי ל-32.8 מיליון הרווח הנקי עלה מהפסד של 287 אלף ב-2016 לרווח של 12.6 מיליון ב-2019, ואפילו במחצית הראשונה שהייתה מלאה בקשיים ועיכובים הצליחה נקסטקום להרוויח 4.58 מיליון. 

כלומר במצב הקיים נקסטקום היא חברה בשווי שוק של 117 מיליון, עם נכסים עודפים של כ-59 מיליון וקצב רווח צומח של בערך 12.6 מיליון – כל זה לפני כל ההשפעות שהזכרתי קודם. עכשיו בואו נראה איך עשויות להיראות השנים הקרובות בנקסטקום.

בתחום התקשורת – הסיבים יוסיפו להכנסות כ- 40 מיליון, ותקשורת וסלולר יוסיפו כ-80 מיליון, שסה”כ ישתקפו לרווח גולמי,לפי שיעור רווחיות 13%, של כ-15.5 מיליון.  בתחום הסולארי אני מעריך שקצב ההכנסות לפחות יכפיל את עצמו ל-100 מיליון מה שיוסיף 6.5 מיליון לרווח הגולמי. ובתחום הרוח, בו יש לנו נתונים על הרווח הגולמי הצפוי, ניתן לצפות לתוספת רווח גולמי של כ- 10 מיליון בשנה, ואני מעריך שמעת-לעת תתחיל נקסטקום בפרויקטי רוח חדשים. 

כל זה מביא אותנו לרווח גולמי נוסף של כ-32 מיליון, ומכיוון שזה רווח גולמי מעבר למה שכבר קיים – רובו ככולו יורד לרווח התפעולי מלבד תקורות ניהול נוספות ומינוריות. נניח שההוצאות התפעוליות יגדלו מ- 20 מיליון בשנת 2019, ל- 23 מיליון ב-2021, לאחר הוצאות מיסוי נמצא שהרווח הנקי יעמוד על כ-38 מיליון ש”ח, וזה בלי לדבר על התקדמות סבירה מאוד בתחום הסולארי עם כמה פרויקטי ענק, אגירה, דאטא סנטרים וחיבור ישובים לסיבים – תחום שיכול להיות משמעותי מאוד לתוצאות.

כלומר, ככל ואני צודק בהערכותיי אנחנו מקבלים תמורת 117 מיליון שווי שוק:  59 מיליון בעודף נכסים שוטפים ועסק צומח ויציב בקצב רווח של סביב 38 מיליון ש”ח שמוביל כשחקן משמעותי כמה תחומים שנמצאים בתנופת צמיחה אדירה בתקופה זו ממש. 

לי המספרים האלה גורמים לשפשף את העיניים- אם אני בכיוון ובהערכות דיי שמרניות נקבל יותר משילוש של הרווח בשנה אחת. זה בדיוק האפקט של מינוף תפעולי כשנמצאים בכמה שווקי צמיחה במקביל. וזו הסיבה שבחרתי להשקיע בנקסטקום ולכלול אותה בתיק דווקא עכשיו, ואני מצפה לדברים טובים מנקסטקום בשנים הקרובות.

הערה לסיום: כנגד נקסטקום מתקיימת החל מתחילת 2019 חקירה הקשורה למשרד הביטחון. הוטל צו איסור פרסום על מהות החדשות ונכון לכיום לא הוגש כתב אישום. חקירות מתמשכות שכאלה הן תופעה מעצבנת במחוזותינו ולרוב לא יוצא מהן דבר אך זה בהחלט סיכון שצריך להכיר. בכל אופן הנושאים שעלו בכתבה זו וצפויים להביא לעליה בהיקף פעילות נקסטקום ברבעונים הקרובים הם בהנחה שמשרד הביטחון לא יעבוד עם נקסטקום בשלב זה.

הכותב בעצמו ו/או באמצעות קרן ארביטראז׳ ואליו מחזיקים במניות נקסטקום.
האמור אינו מהווה הצעה להשקעה בנייר ערך או הזמנה להשקעה בקרן.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי הנאות וזכויות היוצרים של האתר.