השקעות – כללי

[כתבה שפרסמתי בדה-מרקר. מפרסם כאן לטובת העוקבים בבלוג. מחר מצפה לכתוב כמה מילים על חברה מעניינת] אחת השאלות הפיננסיות שהעלה משבר הקורונה, עם חוסר היציבות התעסוקתית שהביא עמו, היא כמה כסף צריך אדם כדי להפסיק לעבוד לעד. שאלה זו הפכה למורכבת הרבה יותר בסביבת הריבית הנוכחית. אם בעבר היה מספיק מחשבון פשוט כדי לענות עליה,

במאמר הקודם ראינו שכיום מניות קטנות, ככלל, אינן מניבות תשואה גבוהה יותר ממניות גדולות ומשכך אין לצפות לתשואה גבוהה יותר בקניה של סל של מניות גדולות מאשר סל של מניות קטנות. במאמר זה אני רוצה להיכנס יותר לעומק על המאפיינים המיוחדים של שוק המניות הקטנות (מיקרוקאפס), וההזדמנות שלדעתי קיימת כיום בשוק זה. אני רוצה להודות

"פרמיית חברות קטנות", הטענה שמשקיעים מצפים לתשואה גבוהה יותר מחברה קטנה מאשר מחברה גדולה, הפכה לעובדה מוגמרת הן באקדמיה והן בפרקטיקה של הערכות שווי. כשמעריך שווי מחשב שיעור היוון של חברה קטנה הוא משתמש בכל הכלים הרגילים – בטא, שיעור היוון מגזרי ועוד. לאחר שסיים, מדביק מעריך השווי עוד 4-5% לשיעור ההיוון במה שמכונה "פרמיית