עוד שנה חלפה לה! אני לא בטוח אם זה בגלל גלי הקורונה החוזרים אבל השנתיים האחרונות עפות כל כך מהר שאני חושב שמגיע לנו זיכוי עליהן בגיל.. בצד ההשקעות אם אני צריך לסכם את השנה אז זו הייתה שנה מצוינת להשקיע בבורסה אבל שנה קשה להכות את המדדים. הסיבה לכך היא שהחברות שהיו חזקות במיוחד השנה הן החברות ה”משעממות”-בנקים שהניבו בממוצע 65% השנה, חברות ביטוח, ונדל”ן. למעשה, היה השנה פער חריג של כמעט 15% השנה בין ה-S&P לבין מדד Russel 2000, ופער של 20% בין מדד ת”א 35 למדד ת”א צמיחה שכולל מניות “הרפתקניות” יותר.
אי אפשר לדבר על 2021 בלי להזכיר שזו הייתה שנת שיא בהנפקות בישראל עם כמעט 100 חברות חדשות – כמעט 25% ממה שהיה בסך הכל לפני שנה! אמנם ההנפקות הקשו השנה, בעיקר על מניות הצמיחה איתן הן התחרו על תשומת לב, אך אני מאוד מרוצה מתוספת האפשרויות הזו ואני חושב שנראה מכך השפעות חיוביות בשנים הבאות.
בואו ניכנס לקרביים של כמה החברות שעשו לנו את השנה. 2021 כללה הצלחות יפות מאוד שהתבטאו במחירי המניות, כמה חברות שהתקדמו יפה אך מחיר המניה נשאר הרחק מאחור עם התכווצות מכפילים אגרסיבית וכישלון עסקי אחד.
בוני התיכון היא החברה איתה פתחתנו את שנת 2021. המוקד של התזה בבוני התיכון הייתה שהשוק לא נותן שום קרדיט לצבר עצום של פרויקטי התחדשות עירונית עם פוטנציאל רווח במיליארדים. למעשה פוטנציאל הרווח היה כל-כך גדול שכנראה רבים חשבו שזה פשוט “לא יכול להיות” בחברה עם שווי שוק כל כך נמוך. האירוניה היא שדווקא עם עליית שווי השוק יותר ויותר משקיעים התחילו להאמין שזה דווקא הגיוני לגמרי, ואין ספק שהמצגות המצוינות של בוני התיכון עזרו. ההצלחה בבוני התיכון דורשת גם “קרדיט” לקריסה המתוקשרת של הבניין בחולון שגרם לאסימון ליפול שהתחדשות עירונית היא הכרחית ואין כמעט חברות עם פעילות חזקה בתחום כמו אאורה או בוני התיכון. גם בדיעבד ובשנה חזקה בשוק הנדל”ן בוני התיכון הייתה חברת הנדל”ן עם התשואה הגבוהה ביותר בשנת 2021.
נתנאל גרופ היא חברת הנדל”ן השניה שכתבתי עליה, עם עליה יפה של 125% השנה. לדעתי עם העליה החדה בהרבה בבוני התיכון נתנאל נראית לי זולה משמעותית. הסיבה לכך היא שבניגוד לבוני התיכון שמפרסמת מצגות מפורטות מאוד עם צפי עתידי בנתנאל אפילו לא כותבים לנו על פרויקטי התחדשות עירונית עד שיש להם 80% חתימות, כך שהשוק אפילו לא מודע לכך שגם נתנאל היא שחקנית חזקה בתחום. גם פרויקט ביתר עלית עומד לשחק תפקיד חזק בתוצאות 2022. מבחינתי דווקא נחמד שנתנאל נותרה זולה יחסית ומאפשרת חשיפה לנדל”ן סביב ההון העצמי עם בונוסים עתידיים להעלות את שוויה משמעותית.
יוניטרוניקס היא כוכבת נוספת שכתבתי עליה בתחילת השנה. יוניטרוניקס הציגה צמיחה יפה בהכנסות וברווחים למרות שהתנאים היו מאוד נגדה – בעיקר משבר הרכיבים, השילוח והמט”ח. הביצועים העסקיים של יוניטרוניקס מראים לנו שמנועי הצמיחה שהזכרתי במאמר עליה אכן חזקים מאוד ולדעתי הם יבלטו עוד יותר ב-2022.
שוהם ביזנס מסכמת גם היא שנה עסקית חזקה מאוד עם יותר מהכפלה בפרמטרים העסקיים העיקריים. שוהם פתחה את השנה עם תיק אשראי של 330 מ’ ונראה שתסיים אותו סביב 600 מ’ ואפילו בריבית גבוהה יותר משראינו בתחילת השנה. גם קצב הרווח להערכתי יעלה בשיעור דומה. על אף זאת שוהם מסיימת את השנה קרוב מאוד למחיר בו פתחה אותו. אני מעריך שעד אמצע 2022 קצב הרווח הרבעוני של שוהם יעבור את ה-10 מ’ ברבעון מה שאני מעריך שיביא אותה לאזור שווי שוק של 500-600 מ’.
אקסל סולושנס הציגה גם השנה צמיחה עסקית משמעותית עם יותר מהכפלה של הכנסות שנה שעברה ובניית בסיס להכפלה נוספת בשנה הקרובה. על אף זאת, מחיר המניה ירד בחדות השנה והביא את אקסל מתמחור המשקף צמיחה מסוימת, גם אם חלקית, למכפיל חד ספרתי על הרווח ב-1-2 רבעונים הקרובים. חברות שדומות לאקסל, עם חלק משמעותי מהכנסות תוכנה חוזרות, נסחרות אם לא במכפילי הכנסות אז לכל הפחות במכפילי רווח גבוהים. שווה להתייחס לעסקה האחרונה של אקסל לפיה אקסל רכשה את דטה-טק מרפק עם רווח תפעולי של 5 מ’ ש”ח לפני התייעלויות ומכירות צולבות תמורת מניות. לא רק שמדובר ברכישה בשווי נמוך יחסית (בטח אם מנטרלים הון חוזר) אלא מדובר בעסקה אסטרטגית של אחד משני מפיצים של סיסקו בישראל שאקסל תוכל להרחיב את הפעילות שלו למקומות בהם הוא חלש והם חזקים, ולהוסיף לרשת המכירות מותגים נוספים.
במחיר הנוכחי ניתן כבר לומר שאנחנו לא משלמים יותר על הצמיחה וכל צמיחה שתהיה כנראה תתורגם ישירות למחיר המניה. אני מצפה להכנסות של 250-300 מ’ בשנת 2022 ורווח של מעל 30 מ’ ולכן אני חושב שגם אם השוק יהיה קמצן יחסית במכפילים נראה את המניה עושה 50% ומעלה בשנת 2022.
שווה לשים לב, אגב, שקיימת לאחרונה רוח חדשה של אופטימיות בשוק הטלקום – פרטנר עלתה בכמעט 75% בשל מעבר לריווחיות יפה ומאבקי שליטה שמראים שכנראה משהו טוב קורה בשוק התקשורת התעניינות גבוהה ואפילו בזק הגדולה עלתה בכמעט 50%. לי נראה שמה שעומד מאחורי גל האופטימיות הוא ההצלחה הגדולה בפריסת סיבים. זה גם מסביר מדוע פרטנר ובזק, שחקניות חזקות בתחום, נהנו מאוד בעוד סלקום שחלשה יותר בתחום הסיבים נשארה מאחור. ההצלחה היפה בתחום רלוונטית לאקסל אולי אף יותר מהחברות הגדולות מכיוון שרכיב הסיבים הוא רכיב משמעותי יותר בהכנסותיה בהשוואה לשאר, במיוחד אם נתחשב בכך שלמעשה כעת כל מאריכי הטווח שמותקנים בבתים, חלקם הגדול של אקסל, ידרשו החלפה עם המעבר לסיבים. האופטימיות הזו בתחום גם תעלה להערכתי את המוכנות של חברות הטלקום להשקיע במוצרים וביוזמות חדשות, כמו מוצרי בית חכם המותאמים לסיבים, במטרה לנצל את החוזקה שלהם.
וואליו קפיטל היא חברה שאחרי שנה של עשיה כמעט ואי אפשר לזהות אותה – מפחות או יותר שלד הפכה וואליו לחברת החזקות פיננסית שכוללת תיק אשראי של כ-150 מ’, משכנתאות הפוכות, ערבויות דיגיטליות ובעיקר בית ההשקעות פסגות שכולל פעילות ניהול תיקים, קרנות נאמנות וקרן גידור שנמצאת בהתרחבות יפה. רק ב-2019 ידע פסגות לייצר רווח תפעולי של 95 מיליון. אמנם 2020 הייתה שנה קשה אך ב-2021 פסגות הציגה גיוסים יפים בקרנות, מה גם ששוק ההון הציג ביצועים מעולים שבוודאי יגדילו את היקף הנכסים, הגיוסים ודמי הניהול. עם הצמיחה והתייעלות (במצגת דיברו על 5-10 מ’ ש”ח חיסכון ואני מאמין שזה כבר מעבר לכך) אני מאמין שפסגות לבדה תוכל להציג רווח תפעולי של מעל 100 מ’ ש”ח, שזה לשם השוואה פי שלושה מהרווח התפעולי של מור שנסחרת בשווי של פי שלושה מוואליו כולה. בנוסף, אני מאמין שלפעילות הגידור וקרנות ההשקעה שוואליו מתמקדת בהם כעת יש פוטנציאל עצום. בקיצור, אני מאמין שבהתקדמות סבירה תוך שנתיים מהיום וואליו תהיה חברה של מעל מיליארד ש”ח עם פוטנציאל להנפקה של חלק מהפעילויות.
וואליו גם הודיעה היום בשעה טובה על השלמת רכישת 51% מאפליצ’ק. על הדרך מעדכנת וואליו שתיק האשראי של אפליצ’ק עומד כיום על 135 מ’ בהשוואה ל-105 מ’ בסוף אוגוסט. צריך לזכור שיש לאפליצ’ק גם פעילות נפרדת של ביטוח צ’קים שלא נכללת בתיק האשראי עצמו. באוגוסט זה היה 10 מ’ נוספים, אני מעריך שכיום זה יותר. לפי המצגת ההכנסה הממוצעת של אפליצ’ק על תיק האשראי היא 17% שזה יחסית גבוה.מבחינת תיק אשראי וריביות אפליצ’ק דיי דומה לבול מסחר שנסחרת סביב 135 מ’. ההבדל ביניהן הוא שבעוד בול היא שחקנית מסורתית אפליצ’ק עושה את כל הניכיונות שלה באפליקציה באופן דיגיטלי. כל אחד יכול להוריד את האפליקציה של אפליצ’ק ולבטח לצורך העניין את הצ’קים שהוא מקבל משוכר דירה במקום תוך כמה שניות. אפילו ב-Use case הזה יש מי יודע כמה מיליארדים בשנה.. אפליצ’ק עוד קטנים יחסית ואין ספק שבינתיים העיקר של וואליו זה עדיין פסגות אבל עם הזמן – מי יודע, אולי הם יפתיעו.
גרופ 107 היא השקעה נוספת שאני חושב שתציג תוצאות יפות בשנה הקרובה. ניתן לעקוב אחר מספר העובדים כמעט בזמן אמת באתר של Israel IT. מבדיקות שערכתי נראה שלאחרונה israel IT החליטו להעלות מחירים ללקוחות חדשים מעמלה מקסימלית של 1,200$ לחודש לעמלה מקסימלית של 2,000$. שינוי זה מראה שגרופ לא מרגישה צורך להתחרות על מחיר כדי לזכות בלקוחות חדשים והעלאת העמלה תשפיע משמעותית על התוצאות להן ציפיתי (המודל שלי הסתמך על עמלה ממוצעת של 830$).
אי.אל.די/האב לשעבר עשתה השנה תשואה של 300-400% עד למיזוג עם האב וכניסה לתחום הסייבר, אז היא הפכה לחברת סייבר שהאמת שמורכבת מדיי עבורי. למרות התשואה חייב להודות שרציתי להמשיך אם אלד הישנה, אבל לפחות נפרדנו בטעם טוב.
נלה דיגיטל רכשה השנה כמה חנויות אונליין, הקימה מותגים חדשים ונכנסה לתחום ניהול החנויות והמותגים שמאוד סינרגטי בעיניי עם הפעילות הקיימת . ספוטנגו הכפילה פי כמה את מספר החנויות וגייסה 2 מ’ דולר לפי שווי של 12 מ’ דולר, עליה של פי 6 בשווי בשנה אחת והיד עוד נטויה. נלה החלה את הפעילות שלה בסך הכל לפני קצת יותר משנה וכבר יש לה בסיס משמעותי שיבוא לידי ביטוי בשנת 2022. ממש היום קיבלנו עדכון על פעילות המימון של נלה – קיארה פינטק (קישור לאתר החדש).
בדקה ה-90 של שנת 2021 נלה דיגיטל (י.ע.) מודיעה כי קיארה סיימה את פיתוח התוכנה והחלה כבר להעמיד אשראי לסוחרי אונליין (אמזון, וולמארט ועוד) כולל בטוחות בדמות נכסים מקוונים- כלומר – פתרון טכנולוגי שיודע “לעקל” את החשבון אם יש בעיה – להבנתי זה עיקר הפיתוח.
לקיארה יש כיום שני מוצרי מימון – 1. הקדמת תשלומים באתרי אי-קומרס- אמזון משלמים פעם בשבועיים מה שיוצא לסוחרים קטנים בעיה תזרימית קשה שיכולה לעלות להם הרבה מאוד כסף. 2. מוצר מימוני לצרכי הון חוזר – כנראה הלוואות לטווח ארוך יותר. עובדים על מוצר שלישי – הקדמת תשלומים של משפיעני רשת. לפי ההודעה הריבית צפויה לנוע בין 2-3% לחודש (!)
טראקנט המשיכה בחודשים האחרונים ברצף הודעות יפות. המשמעותיות ביותר מהן הן בעיניי ההסכם עם Logpay של קבוצת פולקסוואגן שיוסיף לצי המשאיות של טראקנט כמעט 1.5 מיליון משאיות, השת”פ עם אומגה ו-Royal Dutch Shell וק.א.ל מקבוצת Challenge Group הגדולה. טראקנט עדיין צריכה להוכיח שהיא יודעת לייצר הכנסות משמעותיות אך צריך לזכור שלטראקנט יש כבר חצי מיליון משאיות במערכת (עם עוד 1.3 בדרך כשהשיתוף עם Logpay יצא לדרך) ושהיא כבר עובדת על אינטגרציה והתקנה ב-Saint Gobain, DSV וב-Chronopost הצרפתית (שלא לדבר על לקוחות נוספים כמו דואר ישראל, ק.א.ל, אי.טי.ג’י.איי הציבורית ורבות אחרות). רק ללקוחות שבתהליך יש מעל 500 אלף נסיעות בשנה. ככל ו-20% מהנסיעות האלה יהיו דרך מאצ’ים של טראקנט (הפיילוטים הראו 68% יותר אבל נהיה לפחות קצת שמרנים) אנחנו מדברים על הכנסות של כ-10 מיליון יורו רק ממאצ’ים ורק מלקוחות בתהליך. משבר הלוגיסטיקה העולמי יחד עם מחסור בנהגי משאיות והמיקוד במשבר האקלים שמביא חברות למדוד את ההשפעה שלהן על הסביבה (אחת הפונקציות של התוכנה של טראקנט היא הנפקת ‘תעודה ירוקה’ על הפליטות בכל נסיעה) נותן לטראקנט הרבה רוח גבית לתקופה הקרובה. שווה להזכיר את מזכר ההבנות האחרון לפיו טראקנט תקבל 60% מפעילות דלקנים של 20,000 משאיות עם Shell בדרום אפריקה, כולל פטנט, בתמורה לרשת הקשרים והמשאיות שלה שיוכלו לפתוח דלתות בכניסה לאירופה ולשאר העולם – תמיכה נוספת לכוח שיש לאפקט הרשת של טראקנט.
החזון של טראקנט הוא מדהים, ויכול להביא אותה לרווחים בעשרות מיליוני יורו. לא פחות חשוב מכך – הדרך להגשים אותו נראית לי ריאלית לגמרי מהמקום בו אנו נמצאים. אין ודאות בכלום וכמובן שיש אי ודאות וסיכון אבל מכל החברות כאן טראקנט היא היחידה שאני חושב שיש לה סיכוי אמיתי להיות חברה של מיליארד דולר תוך שנתיים-שלוש.
מוזמנים להאזין לוובינר האחרון בו אירחתי את מנכ”ל החברה:
אורה סמארט – מאז שכתבתי עליה ביוני הודיעה אורה על הסכם הפצה בשיתוף עם Nuby, השלמת הקמת המפעל בארה”ב, הזמנות ממגוון מדינות והסכם הפצה עם JP morgan. לאחרונה נבחרה אורה גם לפיילוט של משרד החינוך ב-500 כיתות בירושלים. אני מעריך שככל והאומיקרון ימשיך להתפשט והאינדיקציות, אפילו הראשוניות, יראו יעילות של מטהרי האויר כפי שאני מצפה, אז נראה הזמנה משמעותית ממשרד החינוך לכיתות הלימוד בישראל – כ-100,000. כמובן שאין כל ודאות שזה יקרה וייתכנו מכשולים שונים, אך התרחיש הזה יכול להביא להזמנות ענק נוספות ממוסדות חינוך, בתי חולים ומוסדות ברחבי העולם.
מבטח שמיר ערכה השנה, לאחר שנים רבות, שני וובינרים – אחד על הפעילות המסורתית יותר ואחד על חברות הטק. מבטח המשיכה בהתקדמות השנה בנדל”ן, אנרגיה ובמימון כולל הקמת פעילות מימון חדשה בארה”ב בתחום האנרגיה. כמו כן, לאחרונה הוות”ל המליץ על הקמת תחנת הכוח קסם של מבטח שמיר מה שיכול להיות משמעותי מאוד. בתחום הטק- היו למבטח הצלחות יפות השנה – בעיקר בממיק. אני חושב שאחד ממציפי הערך העיקריים במבטח יהיה בעוד שנתיים-שלוש כאשר החברות הצעירות יותר בהן מבטח מחזיקה 30% ומעלה. כשחברה כזו תתמזג לספאק או תונפק הרווח של מבטח יכול להיות דומה לשווי השוק הנוכחי שלה..
מניף הציגה השנה ריווחיות יפה וצמיחה נאה בתיק האשראי, אך יש לומר שציפיתי לצמיחה מהירה יותר. עם זאת, אם נשווה את התוצאות של מניף למנפיקות האחרות (ברקת, גמלא) נראה שבזמן שמניף צמחה בקצב של כמה אחוזים ברבעון שאר החברות התכווצו. כלומר, מניף דווקא בלטה לחיוב בקבוצת ההשוואה שלה אך משום מה זו הייתה עד כה שנה דיי חלשה בהלוואות גישור. ייתכן שזה נובע מתחרות קשה מהבנקים ויש סיבות לחשוב שהמגמה הזו תשתנה, אך ייתכן שזה נובע גם מכניסה של גופים נוספים לתחום. בכל אופן מניף כבר נסחרת סביב מכפיל רווח 8 כאשר 50% מהרווח מחולק כדיבידנד רבעוני ועם 300 מ’ בהון עצמי. אני מאמין שמניף תמשיך לצמוח בקצב דו ספרתי נמוך בשנים הקרובות והאמת היא שדיי מפתיע שבסביבת הריבית הנוכחית ושבירת שיאים במדדים בכלל קיימים מצבי תמחור כמו מניף – בכל זאת מכיוון שאני מחפש צמיחה גבוהה מניף היא דילמה מתמשכת עבורי.
ש.ב.א. עליה כתבתי לפני כמעט שנה וחצי המשיכה לככב השנה. ש.ב.א מייצגת Case Study יפה על הדילמה הידועה מתי כדאי למכור מניה. כשכתבתי על ש.ב.א היא הייתה חברה מאוד איכותית וצומחת שנסחרה סביב 330 מ’ (סביב מחיר מניה 800 אג’) שזה שם אותה אז במכפיל 8 בנטרול מזומן ו-13.5 בלי לנטרל מזומן. נטרול המזומן בש.ב.א הוא שאלה מעניינת אגב מכיוון שהיכולת של ש.ב.א לחלק את המזומן מוגבלת רגולטורית והאמת שגם מוגבלת מבחינת החשש של ההנהלה לכותרות שליליות על כך ש”מונופול הסליקה מחלק דיבידנד של מיליונים על חשבון הציבור”. בכל אופן לחברה שצמחה ב-40% בשנה בשנים האחרונות. כשמחיר המניה עלה לאזור 1,200 אג’ לקראת סוף השנה ראיתי עסק שהוא עדיין מאוד איכותי וצומח שנסחר במכפיל רווח לא מנוטרל של כמעט 20 ומנוטרל של כמעט 15. האם זה יקר מבחינה אבסולוטית? ממש לא! הרי עם צמיחה כזו אם נחכה כמה שנים שוב נהיה במכפיל חד ספרתי, אבל בתור משקיע שחווה כמה כוויות בשוק הישראלי אני יודע שהשוק יכול להיות קמצן מאוד במכפילים וייתכן שאצליח לחזור לש.ב.א במכפיל חד ספרתי שוב. ובכן, זה לא קרה – ש.ב.א המשיכה לעלות בחדות לשווי של מעל מיליארד ש”ח ועל אף שהרווח עלה גם הוא בכ-30% מכפיל הרווח עלה לסביב 30. האם עשיתי טעות כשמכרתי? בדיעבד נראה ברור שכן, אבל מנגד – למה ש.ב.א שצמחה ב-30% יותר מהכפילה את ערכה ונסחרת במכפיל של כמעט 30 בזמן שאקסל שצמחה השנה בקצב גבוה בהרבה כבר נסחרת במכפיל חד ספרתי על הקצב ברבעונים הבאים? הרי בסוף שנת 2020 השוק כן ידע להעריך את הצמיחה של אקסל, מה השתנה? בטח חלקכם תגידו שש.ב.א היא איכותית בהרבה מכיוון שהיא מונופול סליקה, אך כשכתבתי עליה בזמן אמת התגובות היו שליליות בהרבה ודיברו בעיקר על האיומים מרשות התחרות ועל פתרונות שיהפכו אותה ללא רלוונטית – הלך הרוח נוטה להצדיק את התנועה במחיר המניה. בקיצור – שינויים באופנות היו וימשיכו להיות חלק גדול מהתשואה בטווח של שנה-שנתיים אך בטווח זמן ארוך יותר הרבה יותר חשוב להיות צודק בכוח הרווח של העסק.
סיעתא היא מבחינתי ללא כל ספק כישלון השנה. אמנם היו מניות שירדו או שצמחו פחות ממה שציפיתי אבל סיעתא היא היחידה שממש הלכה אחורה במובן העסקי. גם אם נתעלם (וקשה להתעלם) מאי-העמידה במועדי הדיווחים עדיין לא ברור לי מדוע, למרות כל הגורמים החיוביים שדוחפים את ענף ה-Push-to-talk-over cellular קדימה, במקום לעלות המכירות של סיעתא ירדו בחדות. יש לציין שזו לא רק סיעתא – המתחרה שלה בתחום, Sonim, גם היא הציגה דוחות גרועים ואף ירדה יותר ממנה- כמעט 90% השנה. עד כה לא הצלחתי למצוא שום הסבר למה שקרה בענף הזה אבל יחד עם ההתנהלות כמו ההודעה על החזר סחורה בדוחות של רבעון 2 בלי הודעה קודמת החלטתי לצאת ולא להסתכל אחורה. לשמחתי התנהגות מוזרה במניה של סיעתא (עליות עצומות ללא כל הודעה במחזורים שהגיעו למעל מיליארד דולר ביום) איפשרו למשקיעים רבים לצאת מההשקעה במחיר סביר אבל זה באמת יותר מזל משכל. זו עד כה החברה שהכי טעיתי בחישוב המסלול שלה בשנתיים האחרונות, ואני מניח שזה לא במקרה שמדובר בחברה לא ישראלית. גם בפעם האחרונה שזה קרה זו הייתה חברה זרה, ואולי הגיע הזמן שאבין את הרמז.
פיימנט היא החברה האחרונה שכתבתי עליה לפני בסך הכל חודש וחצי, מאז השיאה פיימנט תשואה נאה מאוד למרות שלא הודיעה על דבר מלבד קבלת מסגרת אשראי של 25 מיליון ש”ח. כל עוד התוצאות שתצליח פיימנט להציג ב-2022 תואמות את הציפיות במצגת (עמ’ 15) אני אהיה מרוצה.
מכיוון שיש עוד יום מסחר אחד בשווקים הזרים אמתין עוד יום עם סיכום תחרות ההשקעות – צפו לסיכום בקרוב.
ביצועי מדד SA-20
כזכור, המטרה של מדד SA-20 הייתה להכות 13 מדדים עולמיים ומקומיים. היום אחרי שנה וקצת ניתן לומר שהמטרה הושגה!
כפי שניתן לראות המדדים החזקים ביותר השנה במבט עולמי היו דווקא המדדים הישראליים ובראשם מדד ת”א 90 עם תשואה של 46.3% מהשקת המדד – מרשים מאוד ותחרות לא קלה! בטח לתיק שמורכב ממניות צמיחה שבקושי שבממוצע היו עשרות אחוזים מתחת למדד.
כפי שבוודאי שמתם לב השנה בניגוד לשנתיים הקודמות לא פרסמתי מעבר על כל המניות בישראל. הסיבה לכך היא שאחד החברים לפרויקט (שי אגוזי) העיר בצדק שמעבר לאחר הדוחות השנתיים יהיה הרבה יותר נכון מכיוון שהוא כולל מידע רב יותר. ככל ולא נתעצל אני מקווה לסיים את המעבר לקראת סוף אפריל. לגבי עדכון המדד – אני ממתין עם זה בינתיים, מתלבט לגבי השקעה חדשה או שתיים.
לסיכום- הייתה שנה מעניינת מאוד ומלמדת מאוד. אנחנו נכנסים ל-2022 עם 100 חברות חדשות בבורסה וחברות צמיחה שהגיעו למחירים מצוינים. בקיצור – אני כהרגלי נכנס אופטימי לשנת 2022 ומאמין עוד שזו שנה שנוכל לעשות בה תשואות מצוינות במניות ישראליות קטנות.
