אנו מסכמים את אחד החודשים הקשים שעברו על מדינת ישראל. מאז השבת השחורה אנחנו במלחמה, נכנסנו קרקעית לעומקי עזה, הגבול בצפון חם ואפילו החות’ים מתימן מציקים לנו מדי פעם. מהצד הכלכלי חודש אוקטובר הסתיים בירידה דו-ספרתית במדדים בישראל יחד עם עליה של כ-5% בשער הדולר. ללא כל ספק מדובר בתמונת מצב דיי מדכאת, ובכל זאת ייתכן שדווקא החודש האיום הזה פותח את הפתח לעתיד ורוד הרבה יותר.
ישראל לפני המלחמה
הצרות בשוק הישראלי לא החלו ב-7 לאוקטובר. בשנה האחרונה האווירה בישראל הלכה והעכירה. מאז הבחירות בנובמבר 2022 ועד ה-6 לאוקטובר המדדים בישראל כבר פיגרו קשות אחרי המדדים בעולם במקביל להתחזקות הדולר בכ-10% מול השקל ושל והיורו בכ-15%.
לדעתי הרקע העיקרי להיחלשות השקל והמדדים היא הרפורמה המשפטית שנדמה שהייתה המוקד המרכזי של הממשלה. זכורה אמירה של השר אליהו שהתיישנה גרוע במיוחד לאחר אי תגובה לירי בעזה על כך שצריך לטפל בעזה, אבל “רק לאחר הרפורמה“. הצפי היה שהרפורמה תקודם ב’שיטת סלמי’ שתתחילה בעילת הסבירות ואז, לפי הצורך, ניתן להוסיף לה שכבות נוספות שיחלישו את המוסדות הדמוקרטיים בישראל וזאת כדי למנוע ביקורת שיפוטית על החלטות ממשלתיות הפוגעות בעקרונות יסוד כמו שיוויון, כבוד ואפילו, ומכך חששו משקיעים רבים, קניין. אמנם המחאה הצליחה עד כה למנוע את ההצעות הגרועות יותר (פסקת התגברות) אך לדעתי עד המלחמה מאוד סביר שהיו לפנינו עוד שלוש שנים נוספות של מאבק וקרע בתוך העם, ואז הגיע אסון ה-7 לאוקטובר וטרף את הקלפים.
ישראל במהלך המלחמה
מאז אסון השבעה באוקטובר אנו רואים התגייסות אדירה של העם כולו למילואים והן בהתנדבות ובתרומות. כל הטענות והחששות מהשתמטות, עליהן אולי הסתמכו גם אויבינו, התבדו בבת אחת עם גיוס של 300 אלף אנשי מילואים תוך 48 שעות. חילונים לצד דתיים ואפילו עם ניצנים מהצד החרדי (שכמובן מתנדבים במסגרות מלבד צה”ל). דווקא בגלל שהתחלנו את המערכה עם מספר אבידות עצום נראה שהציבור הישראלי עמיד יותר מבמערכות קודמות לאבידות צה”ל. אמנם והמערכה צפויה להיות קשה מבעבר, אך גם ההישגים צפוי שיהיו גדולים מבעבר. צה”ל נכון להיום כבר כיתר לחלוטין את העיר עזה. ההתקדמות מיום ליום גבוהה, התחמושת והסולר בעזה מוגבלים ונראה שהזמן עובד לטובתנו.
מבחינת חזית נוספות – התקווה של חמאס להבערת גבולות וחזיתות נוספים נכון להיום התבדו. אמנם יש ניסיונות פיגוע באופן יום-יומי ביהודה ושומרון אך רובם ככולם נמנעים ומבוקשים רבים נעצרים יום יום. החות’ים בתימן יורים עלינו מדיי פעם טילים וכתב”מים, אך כרגע ללא ‘הישגים’ של ממש. החשש העיקרי כרגע הוא מהחזית הצפונית מול חיזבאללה אך גם שם נאום נסראללה ביום שישי מסמן שכנראה יש הרתעה מסוימת. כמו כן, נראה שהפעם אנחנו לא לבד. ארה”ב כבר שלחה שלוש קבוצות קרב לאזור כדי למנוע הצטרפות צדדים נוספים (בעיקר חיזבאללה). כל קבוצת קרב כזו היא כח צבאי עצום שמרתיע גם את איראן מהתערבות במערכה בעזה והכניסה של החות’ים, אויביה של סעודיה, למערכה, דווקא יוצרת קרבה רבה יותר בין ישראל וסעודיה.
בפן הכלכלי – משיחות עם בעלי עסקים, מנהלים ועורכי דין נראה שאמנם יש כרגע קושי, בעיקר מהצד של עובדים מגויסים וחוסר רצון לעשות ‘שופינג’ או לשבת במסעדה, אך לא נראה שמדובר בהשלכות ארוכות טווח ואולי אף להיפך – נוצר ביקוש כבוש ליום שאחרי. רבים חוששים לגבי ענף הנדל”ן. נכון להיום אתרי הבנייה ממשיכים לעבוד, גם אם על רקע מחסור בעובדים מגויסים או מאיו”ש. מחסור שייתכן וייפתר בשבועות הקרובים.
בצד רוכשי הדירות, ברור שרבים מעכבים נוכח המצב את הרכישה אך אני שומע אנקדוטות על מכירת דירות גם בתקופה הזו. עוד ענף שמרכז עניין הוא ענף האשראי (בנקים וחוץ בנקאי).נראה שמבחינה ענפית ענף האשראי ריכז לא מעט פאניקה, ולא בטוח שבצדק. חודש לתוך המלחמה החברות בענף לא רואות היקף של דחיות תשלום או חזרות צ’קים שהוא משמעותית מעבר לרגיל וכך גם להליכי חדלות פירעון. הבנקים לא סוגרים מסגרות ואף להיפך – מקלים במקרים רבים על רקע המלחמה. אני מקוה שהמדינה תפרסם תוכנית תמיכה רחבה כולל הלוואות בערבות מדינה ומענקים שתאפשר לעסקים לעבור את התקופה.
ישראל לאחר המלחמה
אני מעריך שהמלחמה מספר חודשים קשים ויקרים בחיי אדם כאשר רוב הסיכויים שהעימותים עם חיזבאללה לא יתרחבו למלחמה של ממש. איני יודע אם נצליח ממש לפרק את חמאס, אך לכל הפחות אני מאמין שהמערכה תפגע אנושות ביכולות ובמוטיבציה של חמאס לשנים רבות.
בכל הנוגע לממשלה ולתוכניות ההפיכה המשפטית- רבים מודאגים כרגע מאי-לקיחת האחריות של ראש הממשלה ורואים בכך סימן שהממשלה תמשיך בשלה ביום שאחרי. לדעתי אי לקיחת האחריות פוגעת בעיקר בנתניהו עצמו ובסיכויי הישרדותו. ניתן לראות סימנים לכך בסקרים שמראים שלא רק שרוב הציבור חושב שעל נתניהו להתפטר לאחר המערכה אלא אחוז זה גם הולך וגדל מיום ליום בזמן שאחוז המתנגדים להתפטרות הולך ונעלם ו-65% מאמינים שעל ישראל ללכת לבחירות ביום שאחרי.
כשההתנגדות הציבורית כה רחבה וחוצה מגזרים ונטיה פוליטית הרי שהלחץ על שרי הליכוד ועל חברי קואליציה אחרים הוא עצום. לכן לדעתי סביר שהממשלה תיפול בחצי הראשון של 2024. גם בתרחיש (הפחות סביר בעיניי) בו הממשלה תשרוד עד לסוף הקדנציה תוך כדי הפגנות חסרות תקדים נראה שניתן לומר כמעט בוודאות שהרפורמה המשפטית שגססה כבר לפני המערכה מתה בשעה טובה. בכך למעשה יוסרו מהשוק בבת אחת שני האיומים , רפורמה ומלחמה, שהחלישו את השוק ואת השקל בעשרות אחוזים.
לאחר שיוסרו החששות אני מאמין שהמשק הישראלי ייכנס לתקופת שגשוג חזקה. הקמעונאיות יהנו משחרור הביקוש הכבוש של תקופת המלחמה. עובדי ההייטק והייצור יחזרו לעבוד, שוק הנדל”ן יהנה להערכתי מגל מהגירה חיובית על רקע אירועי אנטישמיות מזעזעים ברחבי העולם, מריבית נמוכה יותר וגם מביקוש לדירות חדשות עם ממ”ד על פני דירות ישנות. בהתחדשות עירונית אני מעריך שנראה דחיפה משמעותית בביקוש לפרויקטים מצד בניינים יחד עם לחץ עצום מצד דיירים על עיריות לקדם תכנונית פרויקטים בקנה.
אמנם יש לנו עוד תקופה קשה לעבור עד שנגיע לצד השני ואי אפשר לקחת שום דבר כמובן מאליו אך אני רואה לא מעט סיבות להיות אופטימי לגבי ישראל בשנה הקרובה.
