ש.ב.א (שירותי בנק אוטומטיים), הוקמה בשנת 1978 על ידי חמשת הבנקים הגדולים, שרצו, על ידי הקמת תאגיד משותף, להקים רשת כספומטים שתאפשר לכל לקוחות הבנקים למשוך כסף בכל מכשיר. בהמשך הקימה ש.ב.א את התשתית והמערכת לסליקת עסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי, וכיום ש.ב.א מנהלת את רשת כרטיסי האשראי בישראל כאשר המסופונים בבתי העסק ברחבי הארץ מחוברים לרשת שלה וכן מניעה את התהליך שמאפשר לכל בעל כרטיס אשראי למשוך מזומנים בכל כספומט, בכל מקום.
בשנת 2019, בעקבות ועדת שטורם ש.ב.א הפכה לציבורית באמצעות הצעת מכר וכיום ש.ב.א מוחזקת בכ-10% על ידי בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, הראל, ואליהם הצטרפו יזה ומאסטרקרד, מפעילות רשת הכרטיסים הבינלאומיות הגדולות בעולם. שאר ה-30% מוחזקים על ידי הציבור.
המלכה שחיה מאגורות
כשאנו מבצעים חיוב בכרטיס אשראי (במסוף בית עסק, או בעסקת מסחר אלקטרוני) ש.ב.א היא שמאפשרת לעסקה להתרחש. שב”א מנהלת את התקשורת בין בית העסק, הסולק (ישראכרט, כאל או מקס) והמנפיק (חברות כרטיסי האשראי או הבנקים) ומבצעת, תוך אלפיות שניה, שורה של בדיקות ועדכונים למשתתפים בעסקה.
ש.ב.א היא זו שכתבה, בהנחיית בנק ישראל, את כללי התשלומים הייחודיים לישראל המחייבים את כל השחקנים , והיא זו שאוכפת אותם. את כל הבדיקות והאישורים עושה ש.ב.אתוך פחות משניה, כ-10,000 פעמים בדקה בשעות השיא, וברמת זמינות של “חמש תשיעיות” (99.999%) – כדי שחלילה לא ניתקע עם עגלה מלאה בקופה, והאשראי לא יעבור.
ניתן לומר שלש.ב.א. יש נגיעה בכל פעולה באמצעות כרטיס האשראי בישראל, כולל רכישות באינטרנט, וכולל משיכות מזומן או בדיקת יתרה בכספומט באמצעות כרטיס הבנק. בגין כל אחת מ-1.6 מיליארד העסקאות שעוברות דרך שרתיה בשנה בשנה, בין אם מדובר בחפיסת מסטיק בחמישה שקלים או בחופשה בעשרות אלפי שקלים, גובה ש.ב.א עמלה של כ-2 אג’ . בנוסף, בגין כל אחד מכ-217 אלף המסופים הפרוסים בעסקים ברחבי הארץ גובה ש.ב.א עמלה של 15 ש”ח לחודש.
יש לציין שכרטיסים נטענים וכרטיסי תן-ביס לא עוברים במערכותיה של ש.ב.א. כדי להתחיל לעבוד, חברות כמו תן-ביס וסיבוס נאלצו להכניס מסופים משלהן לאלפי בתי עסק. מדוע תן-ביס וסיבוס לא השתמשו במסופים של ש.ב.א? מכיוון שעד השנים האחרונות היה אסור לש.ב.א להציע שירות לגופים שאינם בנקים, הגבלה שהוסרה ופורסם כי ש.ב.א כיום מפתחת אפשרות לסלוק כרטיסי “לולאה סגורה” (Closed Loop Cards)– כרטיסים של בית העסק שכיום נסלקים במסופים נפרדים. כדי לסבר את האוזן, בהשוואה לעמלה של סביב אגורה שגובה ש.ב.א, כרטיסים כמו תן-ביס גובים מבתי העסק סביב 8% (!) מסכום העסקה, כך שהפוטנציאל משמעותי.
הפיננסים של ש.ב.א
הגורמים המניעים את תוצאותיה של ש.ב.א הם מספר המסופים, מספר העסקאות בכרטיסי חיוב במשק, ומספר הפעמים שבהן הציבור מושך מזומן מהכספומטים. כמות המסופים ומספר העסקאותצומחים באופן עקבי משנה לשנה עם צמיחת הכלכלה , מעבר לקניות באינטרנט ומעבר ממזומן לאמצעי תשלום דיגיטליים, בעידוד הממשלה. בהתאם, צמחה ש.ב.א בשנים האחרונות באופן עקבי בהכנסות ובעיקר ברווח.
נזכיר שש.ב.א נהנית מכמות העסקאות במשק (2 אג’ לפעולה) ופחות מסכומם, ואכן בשנים האחרונות מספר הפעולות גדל בקצב מהיר יותר מסכום הפעולות עם המעבר של יותר ויותר עסקאות קטנות מתשלום במזומן לאשראי.
במקביל לצמיחה נאה של 13.5% בהכנסות משנה לשנה, ותודות למינוף תפעולי והוצאות שכמעט ולא עלו, מציגה ש.ב.א צמיחה שנתית מדהימה של כ-45% בשנה ברווח התפעולי בשנים האחרונות, מ–15.3 מיליון ב-2017 ל-31.7 מיליון ב-2019.
EMV – שינוי שיורגש בכיס
בחודשים הקרובים צפוי להאיץ שדרוג המסופונים החדשים לתקן EMV החדש שמלבד יתרונות האבטחה שלו, יאפשר לנו לשלם באמצעות הסמארטפון. איך זה עובד?
בכל מכשיר סמארטפון מודרני, בין אם אייפון או אנדרואיד, יש שבב NFC מוטמע. על ידי שמירת נתוני הכרטיס בסמארטפון הוא יהיה שמור ומאובטח במכשיר, ויאפשר לנו לשלם בכל קופה המותאמת לתקן ואפילו בתחבורה הציבורית באופן מאובטח ונוח על ידי קירוב הסמארטפון או השעון החכם למסוף.
עסקים גדולים כמו זארה ו-H&M מחויבות לעבור לתקן החדש עד נובמבר השנה, אז צפויים להיות מחוברים עשרות אלפי מסופים לתקן החדש. ישראכרט השיקה לפני מספר ימים את אפליקציית ANYPAY שלה המאפשרת תשלום בכרטיס האשראי באמצעות הנייד, כאל ומקס צפויות להשיק אפליקציות דומות בקרוב.
ש.ב.א. גובה 4 ש”ח נוספים לחודש על המסופים החדשים בתקן EMV, בנוסף ל-15 ש”ח על כל מסוף רגיל. על כ-200 אלף מסופים בישראל, המעבר צפוי להוסיף כמה מיליונים לשורה התחתונה של ש.ב.א.
הקורונה וש.ב.א
ש.ב.א קשורה קשר הדוק לכלכלה הישראלית, לכן אין זה מפתיע שהקורונה הביאה איתה פגיעה מסוימת בחודשים מרץ ואפריל, בהם המשק היה בסגר ופעל בצורה מצומצמת, וההוצאות בכרטיסי אשראי ירדו. עם זאת, ש.ב.א התבררה כעמידה במיוחד לקורונה, מכמה סיבות.
ראשית, חלה עליה ברכישות אונליין באמצעות כרטיסי אשראי שפיצתה על הירידה בחנויות. שנית, רכישות במזומן הוחלפו ברכישות באשראי, ועסקים רבים הפסיקו לקבל מזומן לאור הסיכון בהעברתו מיד ליד (כולל סירוב של נהגי אוטובוס לקבל מזומן). שלישית, היקף הרכישות באשראי חזר במהירות מפתיעה לרמתו לפני הקורונה וכבר בחודש מאי עבר את רמתו במאי שעבר.
בטווח ארוך סביר שהקורונה תתברר כציון דרך במעבר מתשלום במזומן לתשלום באשראי. חנויות רחוב וחנויות קטנות שמקבלות “רק מזומן” הן מנפגעות הקורונה העיקריות, בעוד חנויות האונליין בהן ניתן לשלם באשראי בלבד הן המרוויחות הגדולות. גם בחנויות פיזיות עצמן, עצם תחושת האי-נוחות בהעברת מזומן מיד-ליד תדחוף יותר עסקים לאמץ אשראי כאמצעי תשלום ברירת מחדל, ותקדם את אמצעי התשלום בישראל כמה שנים קדימה.
ש.ב.א ותחרות
מעמדה הייחודי של ש.ב.א כגורם המקשר בין בתי העסק למנפיקי וסולקי כרטיסי האשראי בישראל מקנה לה מעמד חזק באופן טבעי בשוק התשלומים בישראל, תודות לאפקט רשת עוצמתי – בית עסק שלא מקבל כרטיס אשראי יאבד מכירות רבות, ולקוחות שאין בידם כרטיס אשראי נאלצים לסחוב מזומן, ואינם יכולים לקנות באינטרנט. חברות האשראי שמחות לתת לש.ב.א את חלקה המינורי בעוגה בתמורה לתפעול הרשת ומאות אלפי המסופים הפרוסים.
השירות שש.ב.א מספקת הוא כל- כך חיוני ובמקביל כל-כך זול (1-2 אג’ לפעולה), שאין לאף אחד מהמשתתפים – בתי העסק, המנפיקים או הסולקים – רצון לנסות לקחת את האחריות הכבדה של ש.ב.א על עצמו. אפילו שניות בודדות של אי-זמינות המערכת של ש.ב.א יכולה ליצור נזקים עצומים ולעצור את זרימת הכסף במשק כולו.
אפילו פתרונות שנראים כמו מתחרים לכרטיסי האשראי כמו אפליקציות התשלום (ביט, פפר, פייבוקס) או פתרונות התשלום באמצעות הסמארטפון – Google Pay ו- Apple Pay משתמשים כיום בכרטיס אשראי השמור על גבי הטלפון שהתשלום באמצעותו עדין עובר באמצעות המערכות של ש.ב.א.
ניתן לומר כי האיום התחרותי העיקרי על ש.ב.א. הוא עתידי – מעבר של אפליקציות תשלום כמו ביט ופפר לתשלום ישיר מחשבון הבנק. מ.ס.ב, חברת אחות של ש.ב.א., שחולקת איתה עובדים ותשתיות, הודיעה כי היא עובדת על פיתוח שעלול לאפשר תשלום מיידי בין חשבונות בנק בבתי עסק, אך פתרון זה עדיין דורש פיתוח משמעותי ואישורים נוספים בטרם ניתן יהיה לעשות בו שימוש.
בכל אופן, השקעתי מאמץ ומחשבה רבים על נושא האיום העתידי על כרטיסי האשראי על ידי תשלום ישיר מחשבון הבנק דרך הנייד, ובעיניי איום זה אינו סביר במיוחד, מכמה סיבות:
ראשית, צריך לזכור כי העמלה שכרטיסי האשראי גובים מעסקים, סביב 1% מסכום העסקה, מתחלקים בין המנפיק (בד”כ הבנק) לבין הסולק (ישראכרד, כאל) ומשמשים בין השאר לביטוח והגנה מפני גניבות ותרמיות. ככל ותהיה מערכת שעוקפת את חברות כרטיסי האשראי ומערכות ההגנה ושירות הלקוחות שלהן, מי יהיה אחראי למקרים של גניבות ותרמיות? האם לקוחות יהיו מוכנים לתת לאפליקציה גישה ישירה להוצאת כספים מחשבון הבנק שלהם ללא הגנה וגיבוי שכזה? היות ורוב העמלה מגיעה לבנקים עצמם כמנפיקי הכרטיס, עד כמה הם יהיו מעוניינים לפתח פתרון שעוקף אותה, תוך נטילת סיכון על עצמם?
שנית, האם הישראלים יהיו מוכנים לוותר על חברי המועדון, הנקודות וההטבות שנצברו בכרטיסי האשראי? לדעתי פיתרון שמחליף ארנק מלא כרטיסים בשמירת הכרטיסים באופן דיגיטלי בנייד רבה יותר מתקבל על הדעת והופך את השימוש במספר כרטיסי אשראי לסביר ונוח יותר.
שלישית, המסופים של ש.ב.א כבר נמצאים ברוב בתי העסק בישראל. המצאת אמצעי תשלום חדש תדרוש פריסה מחדש בכל בתי העסק ותדרוש עלויות נוספות שיחולו בכפל על בעלי העסקים. מי יהיה מוכן לשאת בעלויות אלה שאינן מניבות כל תועלת ללקוח, שהיה יכול באותה מידה לשלם בכרטיס אשראי?
רביעית, פתרון באמצעות העברה מיידית מהבנק דורש שינוי בהרגלי הלקוחות. מדוע בעצם כרטיסי חיוב מיידי לא תפסו נתח משמעותי בישראל למרות שהם ברירת המחדל בעולם? ולדעתי הסיבה לכך היא שישראלים מורגלים לשלם את הוצאותיהם בתאריך מסוים, כמה ימים לאחר קבלת המשכורת וחברות כרטיסי האשראי מספקות לצרכנים, בחינם, דחיה של התשלום עד לאותו תאריך. תשלום מיידי מחשבון הבנק יוצר ערבוב בין הוצאות שוטפות לבין הוראות קבע שיורדות בתאריך מסוים, ומקשה על המעקב.
קיימות בעיות נוספות בפתרון של מ.ס.ב לבתי עסק, כגון חוסר היכולת לעבוד עם תיירים שיש להם כרטיס אשראי, אך כמובן שאין להם חשבון בנק ישראלי, הצורך בהשקעה עצומה בשיווק שמתחרה בהשקעה של חברות כרטיסי האשראי, מבין המפרסמות הגדולות במשק הישראלי (שעל הדרך מפרסמות בעצם את המוצר של ש.ב.א), כמו גם הצורך בפיתוח רגולציה ואופן עבודה מאפס.
לדעתי גם ככל ויהיה קיים פיתוח שיאפשר תשלום ישיר מחשבון הבנק , הטמעת תשתית במאות אלפי בתי עסק ושכנוע מיליוני לקוחות שכדאי להם לחבר את חשבון הבנק שלהם לאפליקציה ולשלם כאן ועכשיו, במקום בתאריך מוגדר מראש בו יורדות כל הוראות הקבע, נראה לי מאבק קשה ביותר, בוודאי נוכח חוסר הכלכליות בתחרות מול חברה כמו ש.ב.א ו-2 האגורות שלה.
איום נוסף הקשור לתחרות הוא הסיכון כי רשות התחרות תכפה על ש.ב.א ומס”ב, החולקות משאבים מיום הקמתן, להיפרד זו מזו. ש.ב.א ומס”ב עוסקות בתחומים נפרדים – מס”ב בהעברות בנקאיות וש.ב.א בתשלומים באשראי בבתי עסק. ש.ב.א, המתנגדת להפרדה, שטחה את נימוקיה בעתירה מפורטת שהוגשה לבית הדין לתחרות, ומלמדת רבות על ענף התשלומים בישראל. אם רשות התחרות תכריח את ש.ב.א ומס”ב להיפרד ככל הנראה יהיה מדובר בהליך שיימשך שנים וידרוש השקעה בתשתיות, מה שיפגע בעיקר במ.ס.ב, האחות הענייה יותר. אגב, למרבה האירוניה ככל ויופרדו מס”ב וש.ב.א הציפיה היא היא שלא תהיה למס”ב ברירה אלא לייקר את מחירי ההעברות הבנקאיות (שכבר כיום עולות כפול מהעברה באמצעות כרטיס אשראי), מה שיהפוך את התחרות של העברות מיידיות מול ש.ב.א לחסרת סיכוי עוד יותר.
יצוין שבית הדין לתחרות שוקל, מלבד התחרות, גם את טובת הצרכן, ולדעתי קשה לומר שקיימת פגיעה כלשהי בצרכן כאשר התשתית שמספקת ש.ב.א כל-כך יציבה ואיכותית, ובמקביל כל כך זולה. כדי לסבר את האוזן, הפעם הקודמת שרשות התחרות התערבה בעסקיה של ש.ב.א הייתה ב-2012, אז כפתה עליה רשות התחרות למכור לגופים שונים את כל כספומטי הרחוב למשיכת מזומנים שהיו פיתוח של ש.ב.א ובבעלותה הבלעדית. התוצאה? במקום שהעמלות למשיכת מזומנים ירדו, ה”תחרות” דווקא העלתה בחדות את תעריפי משיכת המזומנים, שמגיעים בממוצע לכמעט עשרה שקלים גם על משיכות קטנות, מה שמראה שתחרות אינה חזות הכל בכל הקשור לטובת הצרכן.
ש.ב.א , מה יש בה?
אז אחרי שנכנסנו לעומק וחיפשנו מוקשים, אפשר לסכם את ש.ב.א כחברה דיי פשוטה, עם הכנסות שגדלות בשנים האחרונות בשיעור דו-ספרתי של כ-13.5%, עם רוח גבית מהכלכלה הישראלית, מעבר לאמצעי תשלום דיגיטליים ורכישות באינטרנט. בשל מינוף תפעולי מרשים מצליחה ש.ב.א להגדיל את הרווחיות שלה בקצב גבוה של מעל 40% לשנה.
כיום יושבת ש.ב.א, הנסחרת בשווי של 350 מיליון ש”ח בלבד, על קופת מזומנים מרשימה של כ-130 מיליון ש”ח עם רווח נקי בשנת 2019 של כ-26 מיליון ש”ח לא כולל הכנסות מימון. מכפיל רווח בנטרול מזומן של סביב 8 על רווח שצומח בשנים האחרונות במעל 40% תודות למינוף תפעולי מרשים. אני מעריך שבעתיד הלא רחוק תוכל ש.ב.א לחלק כמעט את כל רווחיה כדיבידנד, מה שיתבטא בתשואה דו ספרתית הצומחת בעקביות.
ש.ב.א היא עסק קטן ואיכותי, עמיד קורונה ואולי אפילו נהנה קורונה עם האצת התשלומים הדיגיטליים. ש.ב.א נהנית ממיצוב תחרותי ייחודי, אפקט רשת חזק ורוח גבית חזקה של מעבר לתשלום דיגיטלי, ובמיוחד בשנים הקרובות עם כניסת התקן החדש. במכפיל חד ספרתי זוהי בעיניי הזדמנות להצטרף לעסק מצוין וצומח שניתן יהיה להנות ממנו שנים רבות.
הכותב מחזיק בעצמו ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו במניות ש.ב.א.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי נאות וזכויות היוצרים של האתר.
