עוד רבעון חלף לו בשנת 2021 שמסתמנת עבורי עד כה כשנה דיי מוזרה. קחו למשל את מניף (לא מחזיק כרגע) שכתבתי עליה בינואר – מלבד הסגר שקצת עיכב את הצמיחה בתיק ברבעון הראשון ההתקדמות שם היא לפי הציפיות בזמן שמחיר המניה נע בעשרות אחוזים וכל זה מבלי כבר לאחר דוח הרבעון הראשון ומבלי שמניף פרסמה מידע חדש.. מה הוביל לכך? אני מייחס את הירידה במחיר דווקא לגורם חיצוני ובפרט הנפקה של כמה חברות דומות כמו גמלא-הראל וברקת שפועלות בתחום של מניף שנראה שהשפיעו על המחיר של מניף בלי קשר לתוצאות של מניף עצמה, ומניף היא לדעתי דוגמה משקפת למה שקורה בתחומים רבים בהם נכנסות חברות חדשות שפועלות בתחומים משיקים לאחר שראו את התמחור שהמתחרות שלהן מקבלות (ראו למשל את תחום אגירת האנרגיה).
התחושה שלי השנה היא שהשינוי הגדול במספר החברות הנסחרות (מ-450 לבערך 550 עד סוף השנה -בערך 25% בשנה אחת) גורם למשקיעים ‘לאבד כיוון’ בין החברות וגורם בטווח הקצר למחירים להתרחק מהביצועים העסקיים.
כנראה שגל ההנפקות הזה דינמיות גבוהה יותר מהרגיל ויוצא שהשנה רוב התשואה שלי מגיעה מחברות שבכלל לא הספיקו להיכנס לתיק רבעוני שאני עוקב אחריו באתר. סיבה נוספת לפער היא שמזה שלוש שנים אני מפרסם תיק רבעוני דיי חופשי ממגבלות, אך מאז שקיימת תחרות ההשקעות ‘איחדתי’ בין תיק התחרות לבין התיק הרבעוני וכך בעצם החלתי את המגבלות של התחרות על התיק שבאתר – כלומר משקל מוגבל, מספר החזקות מינימלי, בלי כתבי אופציה וההגבלה האחרונה – עד 2 החלפות ברבעון. המגבלה על ההחלפות הרבעוניות בתיקי התחרות נובעת מכמות העבודה שבכל מקרה נדרשת ממנהל התחרות, אסף רביד, שבלאו הכי עושה זאת בהתנדבות. מכיוון שאני לא רוצה להתחרות בכללים אחרים כמובן שהגבלתי גם את עצמי וזה השפיע באופן ניכר. כראיה לכך- 2 המניות שביצעו הכי טוב בתיק התחרות שלי ברבעון האחרון היו שתי המניות שהחלפתי בסוף הרבעון הקודם – מבטח שמיר ונלה דיגיטל. מאוד רציתי להוסיף למשל את וואליו, אבל לא היו לי עוד החלפות.
לשמחתי אני מעריך שהתחרות רק תהיה יותר ויותר פופולריות מה שיגביל אותנו עוד יותר, ולכן אני חושב שהפיתרון הפשוט ביותר הוא להמשיך את התחרות עד סוף השנה ואז להתמקד יותר בתיק מעקב ללא תחרות בנוסף למדד SA-30 שאני מפרסם בכל מקרה בעשירי לחודש בתחילת כל רבעון.
תוצאות ביניים של התחרות:
מכיוון שמדובר ביום משמעותי עבור סיעתא (פרסום דוח שנתי ודוח רבעוני באותו היום) ייתכן שעד מחר יהיה שינוי משמעותי, אך בכל מקרה עדכון התיקים יהיה לאחר המסחר בארה”ב.
אלו 30 המתחרים המובילים ברבעון 2 (מתוך 186 מתחרים)- שימו לב שבניגוד לרבעון הראשון שכלל לא מעט תשואות תלת ספרתיות ברבעון (עם GME וחברות בלוקצ’יין בעיקר) המובילים ברבעון השני הרבה יותר רגועים:
ניתן לראות את הקובץ המלא בקישור כאן.
חברות התיק (ועוד כמה כוכבות) ברבעון 2
לאחר שנה של קורונה, שוהם ביזנס – חזרה לגידול מרשים בתיק האשראי שלה מ-350 מיליון בסוף שנת 2020 ל-“מעל 450 מיליון” נכון לאמצע מאי (בהתאם למצגת) . אינדיקטור נוסף להתקדמות בשוהם הוא אג'”ח ג’ של שוהם שהונפק לפני מספר חודשים בריבית של כ-4% כבר נסחר בשוק לפי ריבית של כ-2%, מה שיבוא לידי ביטוי ברבעונים הקרובים עם הרחבת האג”ח או גיוס סדרה חדשה. למרות ההתקדמות העסקית המניה של שוהם מאכזבת מתחילת השנה והגיעה למצב תימחור שלא ראינו בעבר מבחינת הפער בין שווי השוק לתיק האשראי או בפער התימחור בהשוואה למתחרים. אם נשווה את שוהם לאס.אר אקורד למשל נמצא שלאס.אר אקורד יש תיק אשראי פחות מכפול מהתיק של שוהם, אך היא נסחרת מעל פי שלושה מעליה. למעשה, גם אופל בלאנס עם תיק קטן בכ-30% מהתיק של שוהם והעדר צמיחה נסחרת ב-20% מעליה. כל זה בלי לדבר אפילו על העסקה של שוהם למתן אשראי של עד 70 מיליון דולר לעסקאות פקטורינג בארה”ב. כלומר, בתוך כשנה מהיום תיק האשראי של שוהם יוכל דיי בקלות להיות איפה שהתיק של אס.אר אקורד היום – ושוהם נסחרת בשליש ממה שנסחרת אס.אר. אני לא זוכר אי פעם בעבר שנפתח כזה פער תמחורי בין החברות. הסיבה לכך יכולה להיות קשורה להמרת האופציות בחודשים האחרונים שהובילה ללחץ על המניה – ואכן מתוך כ-6 מיליון אופציות שהיו קיימות כ-5 מיליון כבר הומרו, כך שאני מעריך שהלחץ הזה ייפסק בקרוב. שוהם היא החברה היחידה שלאור ההיכרות הארוכה שלי איתה אני מעז לתת לה ‘מחיר יעד’ -ואני ‘מאשרר’ את התחזית שלי מתחילת השנה למחיר יעד של 1,500 אג’ עד סוף 2021.
בנוסף, כמעט 3 שנים לאחר שכתבתי עליה את אחד המאמרים המוקדמים של הבלוג, אני גאה בכך שממש אמש הפכנו באופן רשמי לבעלי עניין בשוהם ביזנס. אני מרוצה מאוד שגם ב-2021 יש לנו הזדמנות להיכנס לחברה שאני כל-כך מכיר ואוהב במחיר כזה.
אקסל -המשיכה גם היא בהתקדמות מרשימה. במיוחד אהבתי את הרכישה של ישראלינק ממנה רכשה אקסל 52.5%. חקרתי את הפעילות של LinkNYC , המקבילה מניו-יורק והשתמשתי במכשירים שכבר מוצבים בישראל בגני התערוכה ואני מוכרח לומר שהתרשמתי מאוד ולמתעניינים אני ממליץ לקפוץ בהזדמנות ולהכיר. כל עמדה כזו שתוצב ברחובות, בקניונים ובתערוכות תהיה שימושית ביותר עבור המבקרים, תספק וויפי חינם, הכוונה, אפליקציות שימושיות (להזמין אוכל או מונית למשל) וקרקע פוריה לאינסוף שיתופי פעולה ואפליקציות
בנוסף,כן שווה לציין את ההחזרה לחיים של חברת ‘צמיחה’ שתהפוך לשלד ציבורי בו מחזיקה אקסל עשרות אחוזים. מכיוון שהמחסור בשלדים כיום הוא קיצוני והרבה חברות מעוניינות לעקוף בתור ההנפקות העצום ייתכן מאוד שאקסל תמצא את עצמה עם בונוס של כמה עשרות אחוזים מחברה ציבורית חדשה לחלוטין ששווה כמה מאות מיליונים, אך ייקח זמן (כחצי שנה להערכתי) עד שנדע מה הפעילות שתיכנס לצמיחה.
בקיצור, אנחנו נכנסים למחצית השניה של השנה לגביה כתבתי את הציפיות שלי לפני כמה חודשים, ואכן הקמפיין של בזק לנתב החדש של אקסל החל במלוא הכוח עם עומר אדם וגידי גוב. אז קיבלנו גם עוד תוספות יפות כמו ישראלינק וצמיחה (שבטח ישפיעו יותר ב-2022). הכל הולך לפי התוכנית חוץ מעיכוב אחד שלא ציפיתי לו – נראה שבזק קיבלה החלטה אסטרטגית קודם כל לחבר כמה שיותר בתים לסיבים ורק לאחר מכן להציע להם מוצרי בית חכם. זה אומר שקצב הרווח שנראה לקראת סוף השנה יהיה סביב ה-10 מ’ ש”ח תפעולי לרבעון עם המשך צמיחה וקפיצה משמעותית כשיושק הבית החכם.
סיעתא (SYTA) – אמנם הודיעה על הרבה מכירות יפות במהלך הרבעון אך לצערי איכזבה בנושא לא קשור לחלוטין – הזמן הארוך שלוקח לה לפרסם את הדוח השנתי. כל ההמתנה הארוכה הזו החזירה אותי לסיבה שאני משקיע רק בישראל. החוויה שלי היא שבהשקעות בחו”ל אתה מקבל ‘הפתעות’ מוזרות כאלה מכיוונים לא צפויים. אמנם המנכ”ל של סיעתא הוא ישראלי ודובר עברית, אך רואי החשבון קנדים והבורסה אמריקאית וכנראה שבתווך היו כל מיני ‘כשלים בתרגום’. אני מקווה מאוד שמעתה והלאה נראה את סיעתא מדווחת מוקדם ככל הניתן. לגבי העסק עצמו – אני מעריך שנראה ברבעון הראשון צמיחה משמעותית בהכנסותיה של סיעתא בהשוואה לתקופה המקבילה, אך מעבר לריווחיות (שזה ארוע משמעותי) נראה עוד רבעון או שניים, אך בקצב לקראת סוף השנה סיעתא כבר תיראה זולה מאוד.
נלה דיגיטל – המשיכה בהתקדמות עסקית מרשימה גם ברבעון השני. נלה ביצעה התקדמות משמעותית בתחום האמזון כאשר דיווחה על רכישה נוספת של חנויות באמזון הפועלות ב-12 מדינות שונות. החנויות הכניסו בשנת 2020 3.4 מ’ דולר והרוויחו גולמית 682 א’ דולר. בדומה לעסקה הקודמת, שם מצויינים אבני דרך עם יעדי מכירות משמעותיים, גם כאן אני מצפה לצמיחה משמעותית במכירות וגידול ברווח. בנוסף, נלה דיווחה על השקת מותג חדש בשם Red Carpet בתחום יהלומי המעבדה. את התוצאות של פעילות זו אני מאמין שנתחיל לראות רק בשלהי המחצית השניה של השנה עם סיפתח לקראת הכריסמס. בנוסף, נלה השלימה גם שני גיוסי הון שבאחד מהם אף אנחנו השתתפנו- בגיוס הראשון גייסה החברה 6 מ’ שקלים לפי שער 430 (עם אופציות לשנה בשער 500), בגיוס השני החברה גייסה 13.3 מ’ שקלים בשער 500 עם אופציות ל-3 שנים בשער 520. בנוסף, ציינה נלה כי מתקיים משא ומתן על גיוס “מלמטה” בחברת ספוטנגו בשווי שלא צויין. נלה השקיעה לפני פחות משנה בספוטנגו לפי 2 מ’ דולר, לדעתי שווי הגיוס הבא יאמת את מה שאני חושב גם על שאר התחומים בחברה- הנהלת נלה יודעת להשביח עסקים וליצור ערך. עם 20 מ’ ש”ח בקופה, אני חושב שנלה מזמנת לנו עוד הרבה הפתעות יפות להמשך.
מבטח שמיר – במהלך הרבעון השני ולאחר המון עבודה הספקתי סוף סוף להוציא את הפרק המיוחל על החזקות הטכנולוגיה המרשימות של מבטח שמיר. בחזית קשרי משקיעים – אחרי עשרות שנות פעילות מבטח שמיר השיקה לראשונה אתר אינטרנט ולראשונה מזה שנים ערך מאיר מצגת (מצוינת) למשקיעים שלימדה אותנו פרטים חדשים על איך מבטח בוחנת השקעות ועוד מידע על השקעות שלא פורטו עד כה.
יוניטרוניקס – החזרה לייצור ברחבי העולם עושה טוב לחברה ויחד עם המוצרים החדשים (Unicloud , בקרי תנועה) והמכירות הישירות בארה”ב ובאירופה שנוספו לאחרונה אני מאמין שנראה עלייה מרשימה בריווחיות ברבעונים ובשנים הקרובות. אם יש דבר אחד שצריך לעקוב אחריו ביוניטרוניקס זו ההשפעה של המחסור העולמי בשבבים שעשוי לגרום לעיכובים מסוימים, אך הקונצנזוס הוא שזו בעיה זמנית שרק תוביל לקפיצה גדולה יותר בהמשך.
וואליו קפיטל המשיכה גם היא בהתקדמות עסקית מרשימה ובעיקר – עסקת הרכישה של פסגות. לאחרונה הפכנו בעלי עניין בוואליו. לא הוצאתי פוסט נפרד על וואליו מכיוון שאני חושב שמוקדם מדי לשים “תג מחיר” על החברה- עד לפני חצי שנה היה שם תיק אשראי קטנטן מימי פי.אל.טי, והיום החברה מחזיקה במצבת עסקים מרשימה הכוללת את פסגות קרנות נאמנות, אפליצ’ק, פרי פיי ומימון היבוא. מכיוון שאני יודע שרבים מכם לא מבינים מה מצאתי בוואליו אני רוצה לתת כיוון לגבי הציפיות שלי מוואליו לשנתיים הקרובות:
- פסגות- ייעול פסגות והגעה לקצב רווח של מעל 120 מ’ ש”ח תוך שנה-שנתיים.
- אפליצ’ק- הגעה לתיק אשראי של מליארד שקל בתחום הניכיון תוך שנתיים מהיום, לא כולל פעילויות אחרות שלה (ארנק דיגיטלי, מאגדי סליקה שיכניסו מליונים רבים בRecurring Revenue, הבטחת שכירות ועוד).
- פריפיי- הפצה של 200,000 כרטיסים נטענים פעילים שיספקו לחברה רווח שנתי של 30 מ’ ש”ח.
- מימון ייבוא- הגעה לתיק אשראי של 200-300 מ’ ש”ח בשנתיים הקרובות.
כל הפעילויות הללו דורשות הרבה הון עצמי ולכן ראינו את רני צים בעל השליטה נותן מסגרת אשראי של 65 מ’ ש”ח לוואליו וכן כמובן את הפחתת מחיר המימוש של האופציות ל-30 יום כדי להזרים הון לחברה בקרוב. אני חושב שאנחנו ממש עדים כאן לבניה של מעצמה פיננסית חדשה. שווה לעקוב.
אורה סמארט אייר הונפקה לפני שבועות ספורים וכבר הפכה בעיניי לאחת החברות המעניינות ביותר הנסחרות היום בישראל. כפי שכתבתי במאמר שלי עליה – אורה מצאה את עצמה בדיוק במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון עם הנחות שנראות לי שמרניות ועם התקדמות סבירה של העסק אני רואה כאן פוטנציאל עצום בשנה-שנתיים הקרובות לבניה של עסק גדול עם מאות אלפי מכשירים בעשרות מדינות והכנסות חוזרות על פילטרים ומכשירים.
איי.אל.די/האב – בשבועות האחרונים האב/אלד הוציאה כמה הודעות יפות: הזמנות לאספקת תוכנה ב-550 א’ יורו, תוכנית רכישה ב-3.9 מ’ ש”ח, השלמת תקן FIPS140-2, שת”פ עם חברת NVIDIA, הסכם עם חברת פתרונות טכנולוגיים ליעול הליכי ציות וכמובן – השלמת המיזוג והקצאת המניות.
כפי שאמרתי עוד לפני המיזוג אני לא מבין גדול בחברות סייבר ולאחר ההצבעה על המיזוג ההשקעה הייתה עבורי לא השקעה קלאסית אלא מה שנקרא ‘מצב מיוחד’ על בסיס הגיון פשוט -משקיעים ומוסדיים מכובדים (כולל הפניקס, כלל וOurCrowd שנכנסו בעלי עניין) הסכימו להשקיע 50 מיליון דולר לפי שער 480 אג’ (לאחר הפיצול) ולא היה סביר בעיניי שהמניה תיסחר בפחות מכך לאחר המיזוג. אני חייב לומר שהתאכזבתי מכך שלא הייתה עד כה רכישה מסיבית של מוסדיים בהאב בבורסה והסיבה שלא ממש ברורה לי עד היום. איך יכול להיות שמוסדיים קונים מניה ב-480 אג’ בעסקה פרטית מסורבלת, לא מקבלים את כל הכמות שהם רצו, אבל לא אוספים את המניה בהמוניהם ב-360 אג’? קשה לי לומר, אולי המחלקה שמחליטה על קניה בהנפקות והמחלקה שאמונה על קניה בבורסה חולקות זו על זו? זכותם.. לפחות אנחנו רואים את החברה רוכשת מניות חזרה ואולי המוסדיים ישימו לב למוזרות הזו והיא תתוקן.
בכל אופן, כסיכום, על אף שלא הגענו למחיר המלא שקיווינו אין תלונות והחוויה הראשונה שלנו כבעלי עניין בחברה מאז דצמבר 20′ הייתה בסך הכל מוצלחת. אני מאמין שההנהלה של האב תעשה הכל כדי לבנות עסק מצוין ואני מאחל להם הצלחה אך כיום כבר אין לנו החזקה ואנחנו מעדיפים להעביר את ההשקעה לעסקים שבאופן אישי אנו מסוגלים להבין יותר (ובמקרים המתאימים, כשההשקעה מתאימה, כשאנו מבינים אותה היטב והיא לטווח ארוך, גם להפוך לבעלי עניין).
הוראות לעדכון תיקי תחרות
חברים כמו בסיבוב הקודם תהיה לכל המשתתפים בתחרות הזדמנות לעדכן את תיק התחרות שלהם בלינק כאן עם 2 החלפות בלבד.
הכללים:
- השקעה מותרת רק בבורסות ישראל, אירופה וארה”ב. מדוע? כי כאשר כוללים את בורסת אוסטרליה/יפן וכו’ יוצא שבכל רגע נתון שנרצה לסגור את התחרות לפחות כמה מהבורסות עדיין פועלות מה שיוצר קשיים טכניים מציקים.
- ניירות הערך המותרים הם מניות, אגרות חוב ותעודות מחקות. כלומר לא אופציות ולא כתבי אופציות.
- אסורה השקעה בניירות ערך שהשווי שלהם נמוך מ-10 מ’ דולר (33 מ’ ש”ח) או שהסחירות שלהם מאוד נמוכה (כשרוב הימים הם ללא עסקאות בכלל למשל).
- עד 30% במניה אחת
- מותר לשנות עד שניים מהניירות שלכם בתיק בניירות אחרים (אבל לא להחליף שני ניירות בנייר אחד) וניתן לעשות את השינוי בטופס כאן בלבד – עדכונים שלא דרך הלינק לא יתקבלו. שימו לב להוראות בטופס – ברגע שתקלטו את הקטע יהיה לכם קל לעשות עדכונים מעתה והלאה ולנו יהיו עדכונים אוטומטיים לתחרות שיאפשרו לארגן תחרויות נוספות.
ניתן לשנות תיקים עד מחר ב-10:00 בבוקר, אז אפרסם את השינויים שלי (ייתכן שהפעם אסתפק בפרסום בטלגרם) ונתחיל עוד רבעון.
שיהיה לנו בהצלחה במחצית השניה!
הכותב מחזיק ו/או עשוי לפעול במניות המוזכרות. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.
