גרופיס של גרופ 107

לפני מספר ימים הושלמה הנפקת גרופ 107 בה השתתפנו. לחברה שני תחומי פעילות עיקריים:

תחום הפעילות הראשון הוא גיוס וניהול עובדים, במסגרתו מספקת גרופ תחת המותג Israel-IT, שירותי כח אדם טכנולוגי באוקראינה. כיום קשה לאתר ולהעסיק כוח אדם טכנולוגי בישראל, ההיצע מוגבל והשכר מטפס בהתאם, לכ- 31,500 ש”ח בממוצע לעובד, פי 3 מהשכר הממוצע הכללי במשק. בנוסף, בישראל ישנו גם גל התפטרויות ותעבורה מתמדת של עובדים החפצים בשדרוג שכר ותפקיד, דבר שמקשה עוד יותר על ניהול כוח האדם. באוקראינה, לעומת זאת, קיים שפע יחסי של בוגרי אוניברסיטאות מוכשרים בתחומי הטכנולוגיה, עם ציפיות שכר נמוכות המותאמות לרמת החיים במדינה, ושמחפשים עבודה יציבה לאורך זמן.

חברות Outsourcing רבות ברחבי העולם עובדות במודל דיי מפוקפק. המייסדים של גרופ, אדי כץ וגיא עמר, מספרים שהשתמשו בעבר בשירותיה של חברת אאוטסורסינג באוקראינה. הם שילמו סכום מסוים עבור מפתח אוקראיני שיום אחד קם והתפטר מתפקידו. מה שנראה להם מוזר מאחר והם ידעו שהם שילמו לו שכר גבוה. בדיעבד גילו אדי וגיא שרק אחוז קטן ממה שהם שילמו הגיע בפועל לעובד, ועיקר התשלום נשאר אצל המתווכים השונים בדרך. הדבר השאיר להם טעם מר, ולכן הם החליטו להקים חברה שעובדת במודל שקוף ומסודר. כל לקוח יודע בדיוק כמה מתוך מה שהוא משלם מגיע באופן ישיר לעובד וכמה לגרופ, כשבנוסף גרופ מספקת ללקוחות מעטפת משפטית וטכנולוגית לניהול מיטבי של התקשורת, ההכשרה והמשוב מול העובדים. 

אז איך נראה המודל העסקי? חברה פונה ל-Israel-IT בחיפוש אחר עובדים עם מומחיות ספציפית. גרופ מטפלת בגיוס העובד, כולל בחינת כישורי העובד במבחנים מעשיים שנכתבו במיוחד על ידה וכן על ידי ראיונות אישיים. המידע המלא אודות העובד מועבר ללקוח על מנת שיחליט באם הוא מעוניין בהתקשרות. הלקוח ידע בדיוק כמה הוא ישלם לעובד (ויוכל אף להחליט אם לתת לו העלאה, מתנה לחגים או אופציות לקראת הנפקה) וכמה ישלם על כך ל-Israel-IT עבור שירותי משרד, ניהול כוח אדם, ציוד מחשב ואפילו שיעורי אנגלית ועברית. עובד ממוצע של גרופ, מתכנת, מעצב, קמפיינר וכו’, משתכר כ-1,500-2,000 דולר בחודש. זו עלות שמקבילה ל ”עלות מעביד” – כלומר כולל הפרשות נוספות לפנסיה, ביטוח לאומי וכו’. לצורך ההשוואה עובד הייטק ממוצע שמשתכר 31,500 ש”ח ברוטו לחודש עולה למעביד כמעט 40,000 ש”ח לחודש. עבור השירות הזה משלם הלקוח לגרופ 850 דולר בממוצע לחודש, בנוסף לכ-120-180 דולר עבור ציוד מחשב ועמדת עבודה. החלופה עבור מתכנת ישראלי תהיה לשכור משרד בתל-אביב עם ציוד, לנהל מחלקת כוח אדם ולהשתמש בשירותי גיוס והשמה יקרים בהרבה.

דרך השירות של גרופ, חברת הייטק שצריכה עובד עם התמחות מסוימת שהיא מתקשה למצוא, סטארט-אפ בתחילת דרכו או אפילו סתם אדם עם רעיון לעסק טכנולוגי או אפליקציה יכול להעסיק מתכנת בעלות של כ-20,000 ש”ח בחודש כולל הכל. חברות רבות אף שוכרות מנהל צוות ישראלי שינהל צוות של עובדים באוקראינה. זה אומנם מייקר את העלות אך בעל תועלת ממשית עבור הרבה חברות. 

כחלק מהמחקר על החברה נדב קלוד, איש טכנולוגיה שמנהל בלוג השקעות מצוין, ביקר במרכז של Israel-IT בלבוב שבאוקראינה ובילה עם ההנהלה והצוות יום שלם. במבנה של החברה יש חדר כושר, שולחנות פינג פונג, ושאר מאפיינים של חברת היי-טק מערבית. משיחות עם העובדים, נראה של-Israel-IT יש שם טוב בשוק המקומי וחלק גדול הן מגיוס העובדים מגיע אורגנית בשל התנאים המצוינים יחסית שהעובדים מקבלים. הדבר אף מקל  על גרופ למשוך “טלנטים” עם שכר גבוה יחסית, שמקביל לשכר של 6 ספרות בישראל. מובן כי העמלה עבור גרופ גדלה בהתאמה לשכר העובד.

מתחילת הפעילות  בשנת 2019, תחום השירותים צמח בקצב של מעל 100% בשנה –  וזאת עם מרכז שירות יחיד, כשבעתיד הקרוב אמורים להיפתח עוד 4 מרכזים ברחבי אוקראינה. מספר העובדים של Israel-IT צומח בכ-25 בחודש, וזאת כאשר קיים כיום רק מרכז אחד בעיר לבוב. אפשרות נוספת לצמיחה היא רכישה של חברות קטנות יותר בתחום הפעילות שלה, מהטעם הפשוט שחברות כאלה, המעסיקות רק כמה עשרות עובדים, נוטות להיות הפסדיות (כפי שהיה המצב גם ב-Israel-IT ב-2019 למשל). לכן, הרכישה תיעשה במחיר של חברה הפסדית, אבל תתורגם לקפיצה גדולה ברווח של Israel-IT, מאחר ולחברה קיימת כבר תשתית נרחבת לפעילות.

עם קצב ה-ARR (הכנסות חוזרות שנתיות – Annually recurring revenue) נכון ליוני 2021, 14.8 מיליון ש”ח, אני מעריך שתחום Israel-IT כבר מרוויח גולמית בקצב של כ-5 מיליון ש”ח (מרווח גולמי של כ-35% שזה בערך היחס בין העמלה, 850 דולר, לשכר שהוא כ-2,000 דולר). אם נשית את כל ההוצאות של החברה, כולל פיתוח תוכנה אך מלבד הוצאות הנפקה וכו’, על Israel-IT, נישאר עם קצב רווח נוכחי של 1-2 מיליון ש”ח נכון ליוני 2021. מכאן והלאה כל רווח גולמי נוסף יורד בחלקו הגדול לשורה התחתונה. אם על כל עובד חדש מקבלת גרופ בחודש עמלה של כ-850 דולר לחודש פלוס כ-150 דולר עלות השכרת מחשב חודשית (במחיר שמחזיר את עלות המחשב בערך בשנה וכל השאר הולך ישיר לרווח). כלומר, כל עובד שמגויס מעלה את ה-ARR של גרופ ב-12,000 דולר בשנה כך שכל 100 עובדים מעלים את הרווח בערך ב-1.2 מיליון דולר. כאמור כל חודש פעילות ה-IT מגייסת 25 עובדים מה שכנראה יעלה בחודשים הקרובים משמעותית. כלומר כל 4 חודשים קצב הרווח של גרופ יעלה ב-4-5 מיליון ש”ח בהנחה שמרנית. בקצב הזה קצב הרווח של Israel-IT יעלה למעל 20 מיליון ש”ח, וזה ללא עליה בעמלה (שעולה באופן עקבי מתחילת הפעילות) או בשכר וללא הסכמים גדולים או רכישת חברות. 

תחום הפעילות השני של גרופ הוא ‘פינטק’ ובפרט פיתוח, שיווק והפצה של פלטפורמת לבנט. לבנט היא מערכת מסחר שמאפשרת לכל משתמש לבנות ולהפעיל אסטרטגיות מסחר מורכבות בקלות יחסית. לבנט כבר מותקנת ופעילה בבנק הבינלאומי תחת השם SmarTrade וככל שבדקנו, נראה שלקוחות רבים של הבנק משתמשים במערכת כבר היום. סרטון ההדרכה הבא מסביר די טוב על מערכת ה- SmarTrade:

למי שרוצה להיכנס יותר לפרטים – שותפי אילן הכין סקירת וידאו נרחבת יותר של המערכת:

למי שמעדיף תמונות, כך נראה המסך הראשי של האפליקציה:

כאמור, המוקד של SmarTrade הוא יצירת אסטרטגיות והתראות. איך יוצרים אסטרטגיה? ראשית נבחן מניה שהאסטרטגיה תפעל עליה, לאחר מכן נבחר באילו ‘טריגרים’ האסטרטגיה תפתח פוזיציה ובאילו ‘טריגרים’ היא תסגור מהפוזיציה, כאשר הטריגרים שניתן לבחור מהם כוללים מחיר מניה, מחזורי מסחר, מכפילי רווח והון ושלל מדדים טכניים. 

דוגמה לאסטרטגיה פשוטה יכולה להיות לקנות גוגל בתנאי שמכפיל הרווח שלה הוא מתחת ל-15 ולמכור ככל והוא עולה מעל ל-18. או לקנות אפל ככל והמניה של סמסונג יורדת בשיעור חד. אפשר להשתמש בעשרות טריגרים טכניים שקשורים לגרף המניה. להבנתי קיימת כוונה להוסיף גם אפשרות להשתמש בהמלצות אנליסטים כטריגרים – למשל, למכור מניה מסוימת מייד אם אנליסט מסוים שאתם מעריכים עשה לה Downgrade.

הכלי הזה יכול להיות מאוד שימושי גם לסוחרים במניות קטנות. נניח שיש מניה לא סחירה שאתם רוצים לקנות – אתם יכולים לשים טריגר התחלה עם מחזור מסחר מינימלי. כל אחת מהאסטרטגיות האלה יכולה לפעול ברקע ללא הגבלת זמן, מה שיוצר תועלת עצומה למשקיע/סוחר – וחשוב מכך, תועלת עצומה לבנק. למעשה, כבר היום יועצים בבנק הבינלאומי משתמשים בלבנט כדי לבנות אסטרטגיות ללקוחות. היתרון עבור הבנק הוא שבפגישה אחת יועץ יכול לגרום לעשרות פעולות מסחר ללקוח (עם עמלה לבנק על כל אחת מהן) ועם אפשרות לשנות מאסטרטגיה אחת לאחרת בלחיצת כפתור.

כל הזמן נוספים פיצ’רים נוספים למערכת לבנט, והאפשרויות, בהשוואה למערכות הישנות הקיימות, הן עצומות. דמיינו למשל שיהיה ניתן לעשות Subscribe לאסטרטגיות מסחר של משקיע מסוים, או להשתמש בציוצים של אילון מאסק בתור טריגרים לקנות או למכור מניות באופן אוטומטי. לי נראה כמו אפשרות ממשית שככה ייראה מסחר בשוק ההון בעוד כמה שנים.

יש לציין שפעילותה של לבנט כבר ריווחית, גם אם בקושי. הבנק הבינלאומי אמנם משלם סכום חודשי צנוע יחסית כגוף כלקוח המיישם הראשון של המערכת. נראה שהתשלום מהבנק הבינלאומי מספיק כדי לממן את המשך הפיתוח והתחזוקה של המערכת, ככל הנראה תודות לכך שלבנט משתמשת בשירותיה של חברת האחות Israel-IT עם אנשי פיתוח מאוקראינה. לבנט אגב היא הוכחה מצוינת למה סטארט-אפ יכול להשיג ובאילו עלויות עם צוות פיתוח של Israel-IT.

אז מה השלב הבא של לבנט? בקצרה – להתחיל לעבוד עם בנקים נוספים. לבנט החלה לאחרונה לעבוד בהסכם עם FINASTRA שעובדת עם 9,000 מוסדות פיננסיים ברחבי העולם, כולל חלק מהבנקים הגדולים. לבנט תציע את המערכת שלה למוסדות פיננסים שאין להם מערכת מסחר כלל (כמו בנקים קטנים בארה”ב) או כתוספת למערכת קיימת כמו בבנק הבינלאומי. כוונתה של לבנט היא מכאן והלאה, בניגוד להסכם עם הבנק הבינלאומי שהוא על תשלום חודשי קבוע, להציע ללקוחות מודל תשלום לפי כמות הפעולות במערכת (Revenue share). להערכתי ללבנט יש מוצר מעניין וחדשני עם תועלות לכל השחקנים (ובעיקר ללקוחות שלה – הבנקים) ונוכל לראות מספרים יפים בלבנט עוד שנה-שנתיים.

סיכונים

כמו בכל חברה גם בגרופ-107 יש סיכונים. בתחום לבנט יש סיכון שלא יימצאו לקוחות נוספים ושגם הבינלאומי יפסיק משום מה את ההתקשרות איתם. בנושא זה יש לציין כי יו”ר גרופ 107 הוא דני כהן, שהיה בעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי ומנכ”ל לאומי קארד, ובין חברות הוועדה המייעצת של החברה נמצאת תמר יסעור, יו”ר חברת ישראכרט כיום, שבעבר מילאה אף היא תפקידים בכירים בבנק לאומי, מה שיכול לעזור בהצעת המערכת לבנקים נוספים.

 בתחום Israel-IT לה יש מגוון לקוחות שעובדים איתה במודל ARR הסיכון נמוך בהרבה, אך גם כאן תיתכן למשל רגולציה שתפריע לפעילות, מיתון, תחרות קשה מדיי על העובדים וכו’. יש לציין שקיימת כיום יוזמה של שרת המדע לייבוא עובדי היטק לישראל. דווקא היוזמה הזו היא לדעתי יותר הזדמנות ל-Israel-IT מאשר סיכון. Israel-IT כבר מחוברת לשוק המקומי באוקראינה ובישראל ותוכל דיי בקלות לגייס עובדים שמעוניים להגר לישראל תחת המיטריה שלה. 

סיכום ומודל

רמז למה ניתן לצפות מהפעילויות של גרופ 107 ניתן למצוא בתנאי הבונוסים של המנכ”ל, אדי כץ. מהניסיון שלי היעדים שניתנים להנהלה של חברה לצורך קבלת בונוסים נוטים להיות על הצד הריאלי-נמוך של מה שהדירקטוריון חושב שניתן להשיג, בטח כשהמנכ”ל הוא גם אחד המייסדים של החברה.

בתחום פעילות לבנט  כדי להגיע אפילו לבונוס של חודש שכר אחד בשנה צריכה לבנט להגיע ל-2 התקשרויות חדשות בשנה וכדי להגיע לבונוס של 3 משכורות יש להגיע למעל 4 התקשרויות. לפי התנאים האלה אני מעריך שההנהלה מאמינה שהיא יכולה להגיע למעל 4 התקשרויות בשנה אך מטעמי שמרנות נלך לפי הרף הנמוך יותר של 2 לקוחות חדשים בשנה.

בתחום פעילות Israel-IT הזכאות לבונוס נבחנת לפי הצמיחה ב-ARR. לדעתי זהו מדד מצוין לבחינת הצלחת ההנהלה. הרף התחתון לקבלת בונוס של משכורת אחת הוא צמיחה של 50% ב-ARR שזה כבר מרשים, והרף הגבוה הוא צמיחה של 150% בשנה שזה מרשים מאוד. שימו לב שהבונוסים האלה מחושבים באופן שנתי, כלומר למעשה גרופ צריכה להציג צמיחה ב”ריבית דריבית” של 50-150% בשנה. מכיוון שהנחה של צמיחה אפילו ב-50% תביא אותנו למספרים עצומים  בעוד 3-4 שנים הלכתי לפי חישוב שמרני יותר של צמיחה קבועה במספר העובדים לפי הקצב הנוכחי. כמו כן שימו לב שבמודל השתתי את כל עלויות ההנהלה וכלליות על פעילות כוח האדם ואת כל עלויות המחקר והפיתוח על פעילות התוכנה והנחתי שהחל משנת 2021 הוצאות הנהלה וכלליות יקפצו ב-1.5 מיליון ש”ח לשנה החל משנת 2021 עם הפיכת החברה לציבורית (כולל רטרואקטיבית מתחילת 2021). זה המודל שלי על פעילות כוח האדם:

כאמור הנחתי צמיחה שנתית קבועה במספר העובדים שדומה לקצב הנוכחי לפני ההנפקה על אף שהקצב הנוכחי מסתמך על מרכז שירות אחד כאשר החברה מתכוונת לפתוח ארבעה מרכזים נוספים לאחר ההנפקה. התעלמתי גם מאפשרות לרכישה של חברות נוספות. כמו כן הנחתי שהעמלה פר עובד תישאר קבועה למרות שמאוד סביר שהעמלה הממוצעת פר עובד תמשיך לעלות כפי שעלתה עד כה. לכן לדעתי ההנחות במודל יחסית שמרניות. 

פעילות לבנט. כאן הנחתי שמתוך אלפי המוסדות הפיננסיים הפוטנציאליים, לבנט תגייס שני לקוחות נוספים. הנחתי מטעמי שמרנות שהם יהיו קטנים יחסית, וששיעור האימוץ לא יהיה גבוה:

זה גיליון הסיכום של פעילות גרופ. שימו לב שיש לגרופ מגן מס של כמה מיליוני ש”ח ושהתעלמתי מהוצאות הנפקה כדי להגיע לתמונה מייצגת יותר. יש גם לציין כי לאחר ההנפקה יש לגרופ כ-17.5 מיליון ש”ח נטו במאזן שיש להתחשב בהן בשווי. זה גיליון הסיכום של פעילות גרופ:

כפי שניתן לראות גרופ-107 מתאימה מאוד למה שאני מחפש- חברה עם עסק מעניין, כוח רווח וצמיחה גבוהה. כרגיל מוזמנים לשנות את ההנחות במודל הפתוח ולהגיע להערכת שווי משלכם. יש לציין שיש לגרופ גם כתבי אופציה לשלוש שנים במחיר מימוש 514 אג’.

כמה מילים על ההנפקה – גרופ 107 הונפקה בשווי של כ-65 מ’. אתם אולי תוהים מדוע חברה כל-כך מעניינת הונפקה בשווי כל-כך נמוך. ובכן, בתור מי שהיה מעורב בעשרות מצגות בחודשים האחרונים אני יכול להעיד לכם שכיום מאוד קשה לחברה קטנה למלא בוק להנפקה. מוסדיים רבים שהיו משתתפים בכל הנפקה נכוו ועברו לקיצון השני – לא להשתתף כמעט בשום הנפקה. לראשונה מזה זמן רב אנחנו רואים הנפקות נכשלות, ואלה רק שבריר מהחברות שמבינות עוד לפני ההנפקה שאין להן סיכוי. כך נראית ההתחלת סוף גל גל ההנפקות, אך בינתיים, בחברות שכבר נמצאות בעיצומו של תהליך ההנפקה, המצב הנוכחי יוצר הזדמנויות מיוחדות כמו גרופ-107. הכוונה המקורית של גרופ הייתה להנפיק לפי שווי של 130 מיליון ש”ח ואני מאמין שלפני כמה חודשים הם היו מצליחים לעשות זאת ועדיין להיות אטרקטיביים להשקעה. לכן צריך לבחון אך ורק שווי פעילות החברה ונכסיה אל מול השווי בו היא נסחרת כרגע.

קישור לעמוד החברה במאיה
קישור לתשקיף
קישור למצגת – יולי 2021
קישור למודל הפתוח

המידע הכלול בסקירה זו מהווה אינפורמציה ראשונית וחלקית בלבד (להלן: “המידע”). סקירה זו ו/או המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא. אין לראות בסקירה זו הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. עורך סקירה זו עוסק בין היתר בניהול קרן “ארביטראז’ ואליו” והוא מחזיק/עשוי להחזיק בנייר הערך המצוין בסקירה זו. האמור בסקירה זו נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים אשר לא נבדק על ידי עורך סקירה זו. במידע הכלול בסקירה זו עלולות להיות טעויות ו/או שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. כמו כן, המידע כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית כלל. העובדות והנתונים המפורטים במסגרת המידע הנמסר זה הינם כפי שידוע (as is), ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסגרת המידע. עורך הסקירה אינו לוקח על עצמו כל אחריות שהיא לכל הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור בסקירה זו, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינם מתחייבים כי שימוש במידע הכלול בסקירה זו עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו שימוש. בהתאם ליעוץ משפטי שנתקבל, לא יתאפשרו תגובות באתר.