משקיעי אשראי חוץ בנקאי התמקדו היסטורית בעיקר בתשואה על התיק, במרווח אשראי וברווח נקי ופחות באיכות האשראי עצמו. פרשות יונט וגיבוי הבהירו למשקיעים בענף שמספרים ותשואות הן חסרות משמעות אם לא ניתן לסמוך על החיתום והדיווחים שלה. אך איך יודעים על מי אפשר לסמוך אם כל המידע מגיע מהדוחות עצמם? נדרש לנו מקור מידע חיצוני איתו אפשר להצליב את הדיווחים ולהבין מה באמת קורה בחברה.
אז כדי לספק מקור מידע כזה אני וארבעה מתנדבים חרוצים – אביעד באשה, אלדד ריקלין, רפאל בירנבום ואנונימי התותח- נעזרנו במיזם “תולעת המשפט” כדי לעשות ניתוח לכל ההליכים המשפטיים של כל חברות האשראי החוץ בנקאי בשלוש השנים האחרונות, ויחד עם הדוחות להסיק מסקנות אודות נטיית החברה להסתבך בהליכים משפטיים, הפרשה לא מספקת ואיכות החיתום אך לפני שניכנס לפרטים בואו נבין אילו הליכים משפטיים אנו מצפים לראות בחברת אשראי חוץ בנקאי, ואיך אפשר ללמוד על חברת האשראי מאותם הליכים. יש לציין שהסתמכנו על המידע הציבורי מנט המשפט שאוגד על ידי תולעת המשפט – מידע פומבי.
ניתן לומר שהניתוח שעשינו כאן מקביל לניתוח שאני עושה בעצמי – אני באופן שיטתי בודק עם קולגות (עו”ד בתחום) איזה חברות הם רואים הרבה (בעיקר חדלות פירעון -שם בכל תיק יש עשרות נושים) ובאופן שיטתי מצאתי שיש חברות שרואים באופן קבוע וחברות שכמעט ולא וזה הפך להיות חלק מהמחקר הקבוע שלי בענף. הפרויקט הזה נותן לקוראים גישה לבדיקה יותר אובייקטיבית עם השוואה רחבה יותר בזמן אמת, אך כמובן שלא ניתן להמעיט בהצלבה נוספת עם בדיקות בשטח.
על צ’קים והליכים משפטיים
בני בנה מרפסת עבור אבי, ואבי שילם לבני באמצעות צ’ק דחוי לחודשיים קדימה. בני שצריך את הכסף כדי לקנות אופנוע ים בהקדם פנה ל”גדי ביזנס” שניכו את הצ’ק והעבירו מזומן לבני. הצ’ק של אבי חזר וגדי ביזנס נאלצים לגבות את הכסף בהליכים משפטיים. ככל והיה מדובר בהלוואה רגילה שגדי ביזנס נתנו לאבי והוא לא החזיר גדי ביזנס היו נאלצים לתבוע את אבי בתביעה אזרחית רגילה. הם היו פונים לבית המשפט, מגישים כתב תביעה, היה נקבע קדם משפט כמה חודשים קדימה ובכך היה נפתח הליך שיימשך כנראה מספר שנים. ככל וגדי ביזנס יזכו בתביעה הם יקבלו פסק דין כנגד אבי ואיתו יפנו להוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק דין.
אלא מכיוון שגדי ביזנס לא סתם טוענים לחוב אלא גם מחזיקים בשטר (צ’ק) של אבי, גדי ביזנס יכולים לפנות מיידית להוצאה לפועל בבקשה לביצוע שטר שזו למעשה אכיפה מיידית של הצ’ק שתוביל מהר מאוד לעיקולים על חשבונות בנק, כלי רכב, מקרקעין וכו’. כלומר המצב של בעל צ’ק דומה במידה רבה למצב של מי שכבר ניצח בתביעה, מה שמסביר את חשיבות הצ’קים במתן אשראי בהשוואה להלוואות רגילות.
אבל רגע, מה קורה אם בני בכלל לא בנה מרפסת לאבי אלא רק הבטיח שיבנה ואז נעלם? או שהצ’ק בכלל גנוב? במקרה כזה יגיש אבי להוצל”פ “התנגדות לביצוע שטר” כאשר הנימוקים עליהם בקשה שכזו יכולה להסתמך הם זיוף או העדר תמורה. ההתנגדות לביצוע שטר תוכרע על ידי בית המשפט – ויכולה או להידחות(הצ’ק ישולם) או להתקבל (הצ’ק לא ישולם). כל התנגדות לביצוע שטר מתקבלת זה דגל אדום. מדוע? מכיוון שמצופה מכל חברה שמנכה צ’קים להרים טלפון למושך (אבי), לשאול אותו אם הוא נתן צ’ק לבני (מונע טענת זיוף), האם בני עשה את העבודה שהבטיח (מונע טענת העדר תמורה) ולתעד את השיחה. כל התנגדות לביצוע שטר שמתקבלת היא כישלון חיתומי מוכח של החברה.
נקודה נוספת ששימשה אותנו – אם אנו רואים תיק בבית משפט שמספרו ת”ט 57333-01-22 – ניתן ללמוד מכך שמדובר בתיק התנגדות לביצוע שטר (ת”ט) שהוא התיק מספר 57333 בינואר 2022 (01-22). כלומר ממספר התיק עצמו ניתן לדעת מועד ברמת החודש ועם קצת הנחות – אפילו ברמת היום (מכיוון שזה התיק ה-10563 בחודש, יש בחודש כ-60 אלף תיקים).
מדדי השוואה – חיתום
החששות שלנו בכל הנוגע לחברות אשראי קשורות או לחיתום (נטיה להסתבכות, אי הפרשה מספקת) או לתרמית ופעילות פיקטיבית.
הפרמטרים שחשובים לנו בכל הנוגע לחיתום:
1. הנטיה של החברה להסתבך בהליכים משפטיים
2. האם החברה מפרישה מספיק לחובות מסופקים
3. הנטיה של החברה להיכשל בחיתום
מספר התיקים פר 100 מש”ח (ערך גבוה -מדד לנטיה להסתבכות משפטית)- כמה פעמים בשנה החברה נאלצת לפנות לבתי משפט על כל 100 מ’ בתיק אשראי.
אחוז מהתיק בהליכים (ערך גבוה -מדד לנטיה להסתבכות משפטית)- כמה מערך התיק נמצא בהליכים משפטיים שנפתחו בשנה ממוצעת. ככל שהמספר גבוה יותר כך יותר מהתיק נוטה להיאלץ לפעול בהליכים משפטיים.
הפרשה חלקי חוב בהליכים (ערך נמוך – מדד להפרשה לא מספקת)-הסכום בהליכים משפטיים בשנה ממוצעת חלקי ההפרשה בשנה ממוצעת. ככל גבוה יותר כך החברה יותר שמרנית ומפרישה יותר על ביחס לכל שקל שבהליכים משפטיים.
שיעור תיקי התנגדות שהתקבלו (ערך גבוה -מדד לכישלון חיתומי) – תיק התנגדות שהתקבל משמעותו שבית המשפט החליט שלחברת הניכיון לא מגיע הכסף -כלומר או שהצ’ק התקבל על ללא תמורה או שמדובר בזיוף – משהו שחברת הניכיון הייתה יכולה וצריכה לגלות לפני שהסכימה לנכות את הצ’ק .בעיניי זהו מדד חשוב ביותר שכן כאמור התנגדות שהתקבלה בבית המשפט היא כישלון חיתומי מוכח של חברת הניכיון.
שווה להדגיש שאף אחד מהמדדים אינו מושלם ויש אירועים שהם לא יזהו – למשל תיק בו החברה מוותרת על חוב מבלי להגיע להליך או כמובן מנהל ש”קורע את הצ’ק” ולוקח את הכסף לעצמו. בכל זאת, בחברות עם עבודה אמיתית ובהיקף מספיק של תיק אשראי והלוואות הם נותנים אינדיקציה ומעלים נקודות ששוות בדיקה.
חברות ניכיון לטווח קצר (ריבית דו ספרתית)
אלה תוצאות ההשוואה לפי הפרמטרים שציינתי ועל בסיס כל התיקים מ-2020 עד 2022:
שימו לב שיצרתי הפרדה בין חברות ניכיון קלאסיות בריבית גבוהה לבין חברות אשראי ארוך בריבית נמוכה שהמאפיינים שלהן בכל הנוגע להליכים משפטיים שונים מאוד.
החברה שבולטת לחיוב בטבלה בכל הפרמטרים היא שוהם ביזנס – מכיוון שבשנים האחרונות אני משוחח עם קולגות לעתים קרובות ושואל על שוהם ועל חברות אחרות ידעתי לצפות לתוצאות יפות אך לא שיערתי שהיא תהיה במקום הראשון בכל קטגוריה וקטגוריה. 1.56 תיקים בשנה ל-100 מ’ תיק אשראי כשהמקום השני (אורשי) הם על 4.49 – פי 3. 0.2% מהתיק בהליכים כשמקום שני פי 5 ממנה, החברה עם ההפרשה הכי גבוהה ביחס להליכים ועם אחוז ההפסד הכי נמוך בתיקי התנגדות בפער נאה. המספרים מראים שהחיתום ושיטות העבודה של שוהם עובדים לפי הפילוסופיה השמרנית של אלי – “קודם כל לדאוג שהכסף יחזור”.
יש שיגידו שהמספרים של שוהם נראים אפילו טובים “מדיי” – אך ניתן לקבל זאת משתי סיבות. קודם כל העקביות בין המדדים השונים – מעט מאוד התנגדויות שהתקבלו זו עדות נוספת לחיתום מצוין שנפרדת ממספר התיקים למשל. שנית, אנחנו רואים את הבנקים (עם גישה לחשבונות) מגדילים מסגרות אשראי, את אלי קונה מניות ואנו יודעים שזה תואם את אופן העבודה של שוהם – הימנעות מלקוחות חדשים “מהרחוב” והתמקדות בלקוחות מוכרים עם יחסי עבודה מכיוונים נוספים (למשל- בתחום הבניה). זה, ומכיוון שכבר עשיתי מספיק בדיקות – משאיר אותי יחסית רגוע במובן הזה.
חברה שבולטת בטבלה מהצד השלילי היא ערך פיננסים. עד שנת 2021 כולל היו לערך פיננסים שני תיקים משפטיים במצטבר. פתאום במאי 2022 יש לנו 30 תביעות בחודשיים בהיקף מצטבר של 11.3 מיליון ש”ח מה ששם אותה בקצב שנתי של מעל 20% מהתיק בהליכים משפטיים בשנת 2022. כמובן ייתכן שמדובר בארוע לא מייצג אך היא בהחלט בולטת לרעה במדד.
ניתן לשים לב שכל חברה עובדת שונה מהשאר -וזה מתבטא גם במספרים . ראו למשל את אופל שמתמקדת בלקוחות חדשים (שלטי חוצות – “הופכים צ’ק למזומן”) ולכן צפוי שיהיו לה הרבה ותיקים משפטיים. כמובן שאין בכך בהכרח בעיה כי הריבית מפצה וההפרשה שלה נראית ראויה (שניה רק לשוהם ביחס לסכום בהליכים) וגם אחוז קבלת ההתנגדויות כנגדה – 43% – שני רק לשוהם שזה מפתיע לטובה. לגבי חברות אחרות בהן אתם מתעניינים -בהחלט שווה לנסות להבין יותר לעומק את הקשר בין שיטות העבודה הספציפיות לבין המספרים – יש כמה חברות עם מספרים חריגים ששווים בדיקה.
חברות אשראי לטווח בינוני (ריבית חד ספרתית)
זו ההשוואה בין החברות לאשראי בינוני- חברות שנוטות להישאר בטווח ריבית של עד 8% ונוטות להגיע הרבה פחות להליכים משפטיים.
בכל הנוגע להליכים משפטיים המספרים של חברות אשראי בריבית נמוכה שונים מאוד- ראו למשל את אוי עם הפרשה שלילית בשנתיים האחרונות ברצף ואת יעקב פיננסים בלי תיקים כלל על תיק של מעל 1.5 מיליארד ש”ח. בכל זאת יש לומר שאם יש חברה שבולטת לשלילה היא פנינסולה שמגיעה לבתי משפט (ומפסידה בתיקי התנגדות – 91% זה גבוה מאוד) הרבה יותר ממה שהייתי מצפה מחברה ברמת הריבית הנמוכה שלה, אך בכל זאת גם אצלה המספרים נמוכים בהשוואה לתיק האשראי המלא.
האם ניתן לזהות התנהלות חשודה בזמן אמת
בתאוריה ייתכן שמנהל סניף גונב כסף מהקופה וקורע צ’קים ואף תיק לא יגיע לבית משפט עד שהתרמית תתגלה. אז איזה פרמטר משפטי יכול בכלל לעזור לנו להבין שהמספרים לא הגיוניים? כדי להבין את התשובה נתחיל בשאלה – למה מנהלים מרמים ולא פשוט עובדים כמו שצריך? התשובה מהמקרים שראינו היא שהמנהלים רוצים ליצור רושם של יותר עבודה שהם לא מצליחים ליצור באופן אמיתי. אז איך עולים עליהם? מנהלים שמנפחים תיק שאינו אמיתי יציגו מספרי תביעות שאינם תואמים את הפעילות האמיתית.
יונט היא מקרה בוחן מצוין לפרמטרים שלנו. במבט שטחי על הדוחות רואים שיונט הפרישה סכומים לא נמוכים ב-2020 וב-2021 על הפסדי אשראי. על פניו חברה שמפרישה סכומים גבוהים היא שמרנית, לא? אלא שהמוזרות עולה כשמשווים את ההפרשות להליכים. כפי שניתן לראות יונט קרדיט נראית חריגה מאוד עם תיק משפטי אחד בשנתיים, על אף שהיו לה הפרשות לא נמוכות. למעשה המשמעות היא שיונט מחקה מיליונים בחובות מסופקים בלי לנקוט בהליכים משפטיים כנגד החייבים. זה חריג וחשוד מאוד.
גיבוי , יש לומר, קשה יותר לאבחון וזה נובע מכך שרוב התיק – זה שנמצא בסניף הצפון- היה פיקטיבי בזמן שהפעילות במרכז הייתה אמיתית. מכיוון שגם בחברות עם פעילות אמיתית יש פערים משמעותיים במספרים אז כאשר יש כמה סניפים יהיה קשה להבחין במבט על החברה כולה בין חיתום טוב/גרוע לבין סניף שיש בו מעילה. הקושי בניתוח הוא סיבה נוספת עבורי להימנע מחברות עם מספר סניפים.
כדי לאתר התנהלות חשודה צריך לחפש חוסר עקביות בין הדוחות להליכים – האם ההפרשות תואמות להליכים המשפטיים? האם ההליכים המשפטיים תואמים לתיק האשראי בהתחשב באופן העבודה של החברה. היה מצופה מחברה כמו יונט שרק התחילה ופנתה ללקוחות שאינה מכירה להגיע להליכים משפטיים לא מעט. כך גם בגיבוי – היות ואנו יודעים שהסניף הצפוני צמח במאות אחוזים מאז תחילת 2021 היינו מצפים שמבחינת מספר התיקים בשנה גיבוי תהיה קרובה למספרים של אופל בלאנס ולא למספרים של שוהם (בוודאי כשהיא הפסידה בתיק ההתנגדות היחיד שהגיע לבית המשפט) ובדיעבד (כאמור בחברות עם סניפים קשה יותר לאבחן בחדות) זה נראה כמו סימן אזהרה.
מה לדעתי ניתן ללמוד מההשוואה
בעיניי הנקודה הבולטת בהשוואה שלנו היא הפערים בין החברות בענף החוץ בנקאי הצעיר. אף מבלי לבדוק ניתן להניח שאם היינו עושים השוואת תיקים משפטיים בבנקים היינו מקבלים תוצאות דיי אחידות. לכן מה שאני לוקח מההשוואה זה שהיות ובכל מקרה התמחור בענף דיי אחיד בין החברות – אין שום סיבה להשקיע בחברות שיש לגביהן חשד או ספק. היות והענף כולו נסחר מאוד בזול מכיוון שהשוק עדיין לא יודע על מי אפשר לסמוך. לכן אני משוכנע שמי שיזהה חברות אמינות עם חיתום טוב בתמחור של היום שימשיכו לצמוח בתחרות פוחתת (אחרים אולי יצאו מהמשחק והיכולת להנפיק פחתה דרסטית) ישיג לדעתי תשואה גבוהה מאוד.
אני מקווה שהפרויקט הזה יתרום לקהילה ולדיון איכותי יותר באשראי חוץ בנקאי. במבט קדימה יהיה מעניין להוסיף שנים קודמות לניתוח ולעשות עדכון בזמן אמת כדי לאתר בזמן אמת תביעות שיובילו לחובות מסופקים. אם מישהו רוצה להצטרף לצוות עם רצון לתרום או מחשבות יצירתיות להרחבת הבדיקה פנו אליי בוואטסאפ ל-054-6728675.
ג.נ.- מחזיק בשוהם, אין עניין (לונג או שורט) בשאר החברות שהוזכרו
