לפני מספר ימים הונפקה אורה סמארט אייר העוסקת בפיתוח ושיווק מערכות לניטור וטיהור אוויר. קראנו את התשקיף, קנינו והשתמשנו במוצרים, שוחחנו עם משקיעים ולקוחות וכל כך אהבנו את החברה שלא רק שהשתתפנו בהנפקה, אלא המשכנו לקנות כמעט כל יום מאז. לקראת עדכון המדד הבא אני רוצה לשתף אתכם בסיבה שאנחנו חושבים שאורה היא השקעה כל-כך מעניינת לשנים הקרובות.
אביעד ואלדר שניידרמן, מקימי אורה, עבדו עוד בילדותם עם אביהם בתחום המיזוג. השיטוט הממושך בתעלות איוורור מזוהמות ובבניינים ‘חולים’ נחרט בהם היטב. לכן, החליטו ב-2016 להתחיל את העבודה על פתרון לאיכות אוויר מתוך מחשבה שעם השנים המודעות לאוויר שאנחנו נושמים תעלה. ההימור הזה השתלם בגדול ב-2020 – שנה בה כולנו גילינו כמה קל לאדם חולה אחד בחדר סגור להדביק עשרות אנשים. המודעות החדשה הזו מוצאת את אורה בדיוק בתחום הנכון ובזמן הנכון.
המוצרים של אורה
לאורה יש כרגע שני מוצרים, הראשון והעיקרי הוא ה-Aura Air שמסנן ומטהר את האוויר בארבעה שלבים (פרה-פילטר, Ray Filter, Stereonizerו-UVC).
בנוסף ה-Aura Air מודד מגוון של פרמטרים של איכות אוויר בזמן אמת – כולל גזים נדיפים, חלקיקים גדולים (PM10), וחלקיקים קטנים (PM2.5), כמו גם גלאי פחמן דו חמצני וחד חמצני המאפשרים לאורה לשמש גם כגלאי עשן, לחות, טמפרטורה ועוד.
כל אלה מתורגמים למדד איכות אויר (Air Quality Index -AQI) הנמדד בתוך הבית שניתן להשוות לאיכות האוויר מחוץ לבית באמצעות מידע שאורה מספקת באפליקציה.
כדי להוכיח את יעילות המכשיר אורה בנטרול נגיפים ערכה מחקר קליני בבית החולים שיבא בו נבדקה יעילות המכשיר כנגד וירוס הקורונה. המחקר מצא כי המכשיר הפחית את הימצאות הוירוס ב-99.99% תוך 10 דקות.
מחיר ומודל מנוי
האורה אייר עולה 499$ למשתמש פרטי ו-649$ לארגונים שמקבלים גם פאנל בקרה המתחבר למערכות ניהול הבניין. זוהי נקודה חשובה מאוד לצרכנים עסקיים ונדון בכך בהמשך. בנוסף, כל מכשיר דורש החלפה של Ray-Filter (החלק שכולל פחמן פעיל ולוכד חלקיקים קטנים) פעם בחצי שנה. הפילטר עולה 79 דולר. אורה גם מציעה מודל מנוי בסגנון תמי4 – משלמים 39.9$ לחודש ומקבלים את היחידה כולל החלפת פילטרים- הכל כלול.
המוצר השני של אורה הוא ה-Aura Air Mini. המיני כולל Pre-Filter ו-Sterionizer שפולט יונים חיוביים ושליליים במטרה לנטרל וירוסים, חיידקים ופטריות שמועברים בחלקיקי מים באוויר בסביבת המשתמש. המיני עובד על סוללה נטענת, מסוגל לעבוד 4-6 שעות ברצף ומתאים לנשיאה בתיק בתחבורה ציבורית, ברכב או בכל מקום בו נדרשת הגנה בקרבת המשתמש. המיני עולה 179$ ואינו כולל מערכות מדידה או חיבור לאפליקציה – ייתכן והדבר ייושם בדור הבא.
החוויה שלי כמשתמש
קניתי וקיבלתי את ה-Aura Air לפני חודש וקצת. שמנו את המכשיר בחדר של הילדים שכל כמה ימים מביאים איזה שיעול חדש מהגן. אז לא עשיתי כאן מחקר אמפירי אבל נראה לי שכמות השיעולים בלילות ירדה בצורה משמעותית בחודש האחרון. בכל אופן, מה שבאמת גרם לנו ממש להפוך את האורה לחלק מהשגרה שלנו זה המידע שהוא מספק על מצב האוויר בזמן אמת. אפילו אם הילדה שיחקה עם בושם אתה רואים זאת כקפיצה בגרף של ה-VOC בזמן אמת.
ברגע שמתחילה מודעות לאיכות של האוויר ולמה שעובר בו מהר מאוד זה מרגיש ברור מאליו. רק לפני כמה ימים תפסתי את עצמי תוהה איך זה יכול להיות שבגני ילדים לא מותקן מטהר אויר, לא כל שכן בחדרי ניתוח, בבתי אבות, בתחבורה ציבורית או אצל כל אדם אלרגי שרוצה לחסוך כמה כדורים בחודש. אני חושב שהטיהור יחד עם הבקרה זה שילוב מנצח. אחרי שהוא ראה את המוצר אצלי גם שותפי, אילן, החליט לרכוש את האורה גם הוא ועל הדרך גם הכין סרטון סקירה קצר:
הפוקוס של אורה -מוסדות וארגונים
אמנם ישנם לא מעט מתחרים בשוק טיהור האוויר, כולל מותגים כמו Dyson, אך חשוב מאוד לשים לב שהפיתרון של רובם ממוקד בצרכנים פרטיים ולא בצרכנים עסקיים בהם מתמקדת אורה. המכשיר של דייסון למשל, כמו רוב המתחרים, אינו מודד כלל (ובטח לא מגוון כל כך רחב של מזהמים כמו אורה) ולא מתחבר למערכות ניהול בניין – נושא שאורה שמה עליו דגש רב מכיוון שהוא משמעותי לקהל היעד שלה – מוסדות וארגונים עסקיים.
מעסיקים שרוצים שעובדים יחזרו למקומות העבודה יהיו מוכנים להשקיע, כמו גם בתי חולים, תחבורה ציבורית (כמו 400 אוטובוסים בבריטניה בהם הותקנה מערכת אורה), חדרי כושר שרוצים למשוך לקוחות המודעים במיוחד לבריאות, בתי קולנוע ועוד ועוד. בנוסף, אני מעריך שרגולציות וסטנדרטים חדשים (כמו LEED) יעלו משמעותית את הדרישות שלהם ברחבי העולם בנוגע לניטור וטיהור אוויר.
המוטיבציה של מוסדות וארגונים לדאוג לבקרת ואיכות אוויר היא משמעותית וצוברת תאוצה מעבר לסיבות ‘הרגילות’ הרלוונטיות לצרכנים פרטיים, כמה נקודות למחשבה:
- מערכות מיזוג במבנים מחויבות להזרים אויר חיצוני כדי למנוע הצטברות של גזים רעילים בחדרים בבניין. הוספת אוויר מבחוץ ב-35 מעלות למבנה שמקורר ל-20 מעלות זה הליך יקר שמערכות המיזוג שלא כוללות ניטור עושות באופן ‘טיפש’ – מזרימות אוויר חיצוני לכל החדרים כולל חדרים ריקים. המערכת של אורה והחיבור שלה למערכת הבניין מנחה את מערכת המיזוג צריכים אוויר חיצוני ואיזה לא- ובכך חוסכת בחשמל רב ומונעת בלאי של מערכות המיזוג על הזרמת אוויר חיצוני כשאין בכך צורך.
- הוספת מערכת לניטור ולטיהור אוויר עם הקמת הבניין היא דרך זולה לקבל נקודות בתקן בנייה ירוקה ולחסוך כסף.
- משיכת לקוחות ומשתמשים – חישבו למשל על הרצון של הממשלה למשוך נוסעים חזרה לתחבורה ציבורית כדי להוריד את הפקקים, הרצון של חדרי כושר למשוך מתאמנים, הרצון של בתי אבות לשכנע את לקוחותיהם שהסביבה אצלם בטוחה, או של חברת היי-טק לשכנע את העובדים לחזור לעבוד במשרד או של בית חולים פרטי לשכנע רופאים ומטופלים שניתוח אצלם הוא בטוח יותר .
- דאגה לבריאות העובדים, הלקוחות והמשתמשים – מעבר לכל היתרונות שדיברנו עליהם הרי מספיק שהארגון יחסוך הדבקה של עובד אחד בשנה בשפעת או עובד שסובל מאלרגיות ויוכל להגיע לעבודה כדי שהמכשיר יצדיק את עצמו, שלא לדבר על זיהום בבתי חולים, בגני ילדים, בתחבורה ציבורית. בעולם מתוקן צריכה להיות מודעות לזיהומים הנעים באוויר, בוודאי שב-2021.
אורה אייר בעידן הפוסט קורונה
רבים מכם תוהים מה יקרה בשוק מטהרי האויר לאחר הקורונה. כשאנו מסתכלים על תוצאות כספיות של חברות במהלך השנה האחרונה אנו רואים לא מעט חברות שברור שהקורונה השפיעה על תוצאותיהן לטובה, וכמשקיעים חשוב להבדיל בין כמה סוגים של חברות כאלה. הסוג הראשון הוא חברות שנהנו מקפיצה זמנית במכירות וברווחים שלא תימשך לאחר הקורונה או אף תוביל בהמשך לפגיעה במכירות. אם מילאתם את הארון בקופסאות שימורים ובנייר טואלט – תצטרכו לקנות פחות ממוצרים אלה ברבעונים הבאים. סוג שני הוא חברות שהקורונה השפיעה על התודעה אליהן באופן מהותי באופן שיימשך שנים רבות קדימה. דוגמה לכך היא Zoom שנהנתה מזינוק מיידי במספר המשתמשים – זום בוודאי חווה בימים אלה האטה במספר המשתמשים החדשים אך חלק גדול מהמשתמשים הקיימים יישארו.
בראייה שלי שוק מטהרי האוויר הביתי משתייך כנראה לסוג השני ויחווה ירידה מסוימת במכירות לאחר הקורונה, אך שוק מטהרי האוויר העסקי, בו אורה מתמקדת, שייך לסוג שלישי של עסקים – עסקים שהזינוק במכירות שלהם יתגבר דווקא לאחר שהקורונה תאט. נניח שיש לכם רשת של חדרי כושר או של בתי מלון בשיא הקורונה – מתי תירצו להתקין מערכת ניטור וטיהור אויר? בטח שלא בשיא הקורונה והסגרים כשהעתיד שלכם מוטל בספק אלא רק כשהגיע הזמן להתחיל לשכנע את הלקוחות לשוב. מתי תתקינו מערכות לרשת מרפאות השיניים שלכם, לקניון, לחנות, לבית האבות, לאוטובוסים, לחברת ההייטק שלכם? רק לאחר שהעניינים קצת נרגעו, שהתקציבים ברורים יותר ושהגיע הזמן למשוך חזרה את האנשים לבתי העסק.
מעבר לכך, כישראלים חשוב מאוד להזכיר לעצמנו – הקורונה ממש לא נגמרה וגם בתרחיש הטוב ביותר יעברו עוד כמה שנים עד שנראה את מקרי הקורונה האחרונים, וגם זה בהנחה שלא יהיו זנים חדשים. רק השבוע התגלו עוד 45 תלמידים חולים בבית ספר בבנימינה. עד אז (וגם לאחר מכן) – האם לא הייתם מרגישים יותר בנוח אם היה מטהר אוויר בבית הספר של הילדים שלכם? (יש לאורה בימים אלה פיילוט משרד החדשנות על הטמעה בבית ספר ובדיקת ההשפעה על ביצועי התלמידים) או בחדר הכושר בו אתם רצים ליד מתאמן שאולי חזר עכשיו מסין או מהודו? או באוטובוס בו אתם נוסעים? או אצל רופא השיניים? אני מאמין שיהיו ענפים ומדינות בהן מערכות כאלה יהפכו לסטנדרט בסיסי, שלקוחות ומשתמשים מצפים לו.
איך וכמה אורה מוכרת
לפני שנגיע למודל צריך להבין את אחד הרכיבים המהותיים ביותר בו – צפי המכירות של אורה. אורה עובדת במספר מודלים: ראשית, מול לקוחות פרטיים מוכרת אורה בעיקר באמצעות אתר האינטרנט (המצוין) שלה. לפני שניכנס לפרטים חשוב לומר שאורה החלה בייצור ומכירות רק ברבעון האחרון של 2020 – וכבר הראתה מספרים וצמיחה מרשימים.
ללקוחות עסקיים: אורה פועלת בעיקר במודל של מכירה באמצעות משווקים בלעדיים. במדינות מסוימות (ארה”ב והודו) עובדת אורה עם מספר מפיצים במקביל (בישראל אחת המפיצות של אורה היא סופר פארם) ו-15% מהמכירות של אורה הם ללקוחות הקצה ישירות באמצעות האתר. בכל פעם בוחרת אורה מספר מדינות ‘לתקוף’ – לאתר בהם מפיצים איכותיים ולתמוך בהם, ולאחר מכן לכמה המדינות הבאות בתור.
אלה הסכמי ההפצה הבלעדיים שחתמה אורה במהלך 2020 (שימו לב שמדובר ביחידות של אורה אייר בלבד, לא כולל אורה מיני או פילטרים):
שימו לב להערה הבאה לגבי טאיוואן וויאטנם:
כלומר – ההסכמים של אורה משנת 2020 לשנה קדימה כבר מביאים אותה לקצב של כמעט 10,000 יחידות לחודש!
מתחילת שנת 2021 ועד למועד התשקיף נחתמו הסכמי בלעדיות נוספים:
מה המשמעות של הבלעדיות והיעדים? ובכן, בדרך כלל בהסכמים כאלה יש כמות מסוימת של התחייבות כמה חודשים קדימה אך הרכיב החשוב יותר הוא שאם המפיץ לא עומד ביעדים אורה יכולה להחליף אותו או להוסיף מפיצים נוספים באותה טריטוריה לאחר שהמפיץ כבר השקיע משאבים רבים. כלומר, ניתן להעריך שגם אורה וגם המפיצים חשבו שמדובר ביעד ריאלי עבור הטריטוריה שלהם.
ובנוסף לכך, נכון למועד התשקיף נמצאת אורה במו”מ להתקשרות בהסכמי הפצה בלעדיים בקנדה, דרום אפריקה, צרפת, שוויץ, יוון, דרום קוריאה וגרמניה כאשר המפיץ המיועד בגרמניה כבר העביר לאורה הזמנה מחייבת של 8,000 מוצרים.
מספרי המכירות שאנחנו מגיעים אליהם אפילו מאזורי הבלעדיות בלבד בלי להתחשב באזורים ללא בלעדיות, בארה”ב – השוק הגדול ביותר של אורה בפער ניכר –הם קצב של יותר מ-10,000 יחידות בחודש עד סוף השנה, שגדלים באופן מהיר עם הוספת מדינות ועליה ביעדים. ב-2025 לצורך העניין אורה אמורה למכור יותר מ-10,000 בחודש בטאיוואן ובויאטנם בלבד (ונראה שכבר הולך להם מצוין),
ברור שאין ערובה שהמפיצים יעמדו ביעדים שלהם. בוודאי שחלקם ייכשלו -אך חלקם גם יעברו את היעדים באופן משמעותי. אני מעריך שמעבר לארה”ב ולהודו שיכולים לבדן לעלות על כל יעד שאורה הציבה , בכל אופן, לצרכי המודל בהמשך הורדתי דרמטית את צפי המכירות בהשוואה ליעדים. אני לא אוהב סתם ‘לחתוך’ במספרים אבל גם המספרים כאן מספיק מרשימים גם כך.
מודל – כמה שווה אורה סמארט אייר
אני מעריך שבמחצית הראשונה אורה מכרה כ-21,000 יחידות, שנכון לאמצע 2021 אורה מוכרת כ-5,000 יחידות בחודש ושעד סוף 2021 אורה תמכור 10,000 יחידות בחודש (שזה כאמור מתחת ליעדי המפיצים הבלעדיים לא כולל ארה”ב הודו ומכירה ישירה!) כלומר, במהלך שנת 2021 אורה תמכור כ-65,000 מכשירים (נניח 60,000), וב-2021 שכבר תתחיל עם קצב של 10,000 לחודש ותסתיים עם נאמר 12,000 לחודש נגיע למכירות שנתיות של כ-130,000 יחידות (נניח 120,000). בשנים לאחר מכן נניח צמיחה צנועה יחסית (לחברה כל כך צעירה ובתחום כל כך חם) של 20% לשנה.
כדי לבנות את המודל אנחנו צריכים כמה הנחות עבודה:
- המאזן של אורה פשוט מאוד וכולל היום, לאחר הגיוס, כ-40 מ’ ש”ח במזומן, ללא חוב.
- כושר ייצור – לפי הבדיקות שלנו אין לאורה שום בעיה של כושר ייצור באופק. בית אל מסוגלים לייצר כ-10,000 יחידות במשמרת בחודש, ואפשר להוסיף עוד משמרות וקווי ייצור ולהכפיל את הקצב הזה פי כמה. עם הזמן אורה תוסיף עוד קווים ברחבי העולם (בארה”ב למשל כדי שיהיה Made in the US למכרזי מדינה).
- הנחתי ש-50% בלבד מהמשתמשים יחליפו פילטר כל 6 חודשים (זאת למרות שלקוחות עסקיים נוטים לעשות זאת בצורה אוטומטית לחלוטין – כמו החלפת מסנן של תמי4).
- בנוסף לכך נניח, לעניין הפילטרים, שבכל שנה 30% מהמכשירים נגרטים ולא מוחלפים.
- ריווחיות גולמית – בשנת 2020 הציגה אורה ריווחיות גולמית של 22%, אך מכיוון שהייצור החל ברבעון 4 של 2020 אנחנו רואים תמונה מאוד מוטה מטה של הריווחיות הגולמית – הרי ידוע שהעלויות ליחידה יורדות מטה בחדות עם כמות הייצור (יתרון לגודל, חוק רייט) , בטח כשמדברים על הרבעון הראשון של יצור. כמו כן, מבדיקות שערכתי נראה שהריווחיות הגולמית של הפילטרים גבוהה בהרבה מהריווחיות הגולמית של המכשירים ועומדת על מעל 50% (נניח 40%), ומכיוון שב-2020 עוד לא נדרשו החלפות פילטרים (כל חצי שנה כאמור) עוד לא ראינו את השפעתם על התוצאות. בקיצור, אני מעריך שנראה ריווחיות גולמית של לפחות 25% במכשירים ו-40% בפילטרים (אחרי עלויות מפיצים כמובן). זה רווח גולמי צנוע מאוד על מוצר כזה שהחברה מייצרת בעצמה.
- הוצאות מחקר ופיתוח – אני מעריך שהוצאות המו”פ של אורה יותר מיוכפלו מ-1 מ’ דולר ב2020 ל-2 מ’ דולר ב-2021, ושלא יהיו מענקי מחקר ופיתוח כפי שהחברה קיבלה כל שנה בשנים האחרונות. לאחר מכן יעלו ב-10% לשנה.
- הוצאות הנהלה וכלליות – נניח שיוכפלו ב-2021 מ-2.43 מ’ ל-4.86 מ’ (למרות שאין לי סיבה אמיתית לחשוב כך מלבד הוצאות חברה ציבורית).
- הוצאות מכירה ושיווק – נניח שיוכפלו מ-2.43 מ’ ל-4.86 מ’ ב-2021 (שוב, למרות שרוב המכירות הן באמצעות מפיצים וכמות העובדים שמפקחים על המפיצים לא תצטרך לגדול באותו יחס). לאחר מכן יעלו ב-10% לשנה.
- הוצאות מימון – מכיוון שאין חוב כרגע גם לא צפויות הוצאות מימון. יש עודף מזומן מסוים אך נניח שלא תנבע ממנו כל הכנסה. יהיו בוודאות שינויי מטח שיובילו לרווחים/הפסדים בין הרבעונים אך בנטו אין להם משמעות.
- מיסוי – מכיוון שאורה הינה חברת מו”פ ויצואנית, אורה נהנית מהטבת מס ומשלמת רק 16%, שיעור שאף עשוי לרדת בהמשך. בנוסף, לאורה הפסד צבור של כ-7.5 מ’ ש”ח בגין תקופת הפיתוח.
השתדלתי להיות שמרן בהנחות העבודה שלי. כמה דוגמאות לכך: לא כללתי מכירות של אורה אייר מיני כלל, לא כללתי מסחור של הדאטא למרות שזה נושא בו החברה הודיעה שתשקיע יותר ממיליון דולר בשנה הקרובה (את ההוצאה דווקא כן כללתי בהוצאות מחקר ופיתוח), לא כללתי בתחזית מכירות בארה”ב או מכירות אונליין בכלל, הנחתי רווח גולמי נמוך ושיעור החלפת פילטרים נמוך, השתמשתי בשיעור צמיחה נמוך מ-2022 והלאה ועוד- בכל זאת, אם אתם חולקים עליי אתם כמו תמיד מוזמנים להעתיק את המודל ולשחק בהנחות:
קישור לגיליון במודל העוסק במכשירים
קישור לגיליון במודל העוסק בפילטרים
קישור לגיליון סיכום
זהו השווי שאני מקבל על בסיס ההנחות שלי:
שימו לב שאמנם אני מצפה לרווח מסוים השנה, אבל הוא יהיה כנראה רק ברבעון-שניים האחרונים., בשנה הבאה, לעומת זאת, אני מצפה לקפיצה עצומה בריווחיות ובשווי. אני לא אופתע אם כבר בשנתיים הקרובות אורה תהיה חברה של מעל למיליארד ש”ח – למעשה הם יכולים לעשות זאת אפילו בלי להוסיף מדינות ומפיצים נוספים (ויש להם עוד עשרות רבות של מדינות בקנה).
הסיכון העיקרי בהשקעה באורה הוא, בפשטות, שהיא לא תצליח למכור בהתאם ליעדים שפירטתי. יכולים לקום מתחרים חזקים או שהביקוש למוצר ירד. ובכל זאת, אני מאמין שאורה תצליח – המוצר שלה מצוין, המייסדים/מנהלים מצוינים, והיא נכנסת למדינה אחר מדינה ברוח סערה עם מפיצים חזקים כך שיש לה פיזור מסוים וכאמור הצלחה גבוהה במדינה אחת (טאיוואן למשל) יכולה לפצות על כישלון בהרבה מאוד מדינות אחרות.
מהצד השני- צריך לזכור שאורה היא גם מעין גידור טבעי מהקורונה – ככל שהחששות מהקורונה ומזנים חדשים גדל, כך המכירות שלה יגדלו. ייתכן מאוד שבמקום לשתק את המשק יהיה עדיף לחייב בחללים סגורים מכשירים כמו של אורה.
חשוב גם לדבר על מתחרים – בתחום מטהרי האוויר יש כיום לא מעט מתחרים ברחבי העולם, אך חשוב לזכור כמה נקודות. ראשית, אורה נכנסה למשחק מוקדם וכבר יש לה מוצר מגובה מחקרים, עיצוב, תוכנה שמותאמת לכל מערכות ניהול הבניין המובילות, קו ייצור וצוות. שנית, רוב השחקנים מתמקדים בשוק הפרטי עם מוצרים דיי פשוטים ללא חיישנים או תוכנה(שזה כנראה החלק היקר בפיתוח). בנוסף – זה שוק צעיר וענק שיהיו בו כמה מנצחים וכל מדינה היא מאבק בפני עצמה. על פי הערכות של Frost&Sullivan שוק מטהרי האוויר יגיע לשווי של כ-12 מיליארד דולר עד לשנת 2026.
כדי ללמוד עוד על החברה אתם מוזמנים להתרשם מהוובינר שערכה הנהלת החברה לפני ההנפקה. אני מקווה לארח את הנהלת החברה לוובינר אחרי שהם קצת יתאקלמו לשוק ההון.
אני מקווה שברור מדוע אני חושב שאורה היא אולי ההנפקה המעניינת ביותר שהייתה עד כה השנה- חברה שנמצאת בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון ולשמחתי השוק עוד לא גילה אותה . לדעתי סיפור הצמיחה של אורה רק מתחיל.
*אנקדוטה קטנה – אקסל סולושנס (י.ע.) מחזיקה בכחצי אחוז מאורה בעסקת Pre-IPO. לא מהותי אבל אולי נראה בעתיד שיתופי פעולה בתחום ה-IOT.
חומרים נוספים:
התשקיף של אורה
המצגת של אורה לקראת ההנפקה
אורה מתקינה אלפי יחידות בטאיוואן
אורה מתקינה 400 יחידות באוטובוסים בבריטניה ובארמון מלך ספרד
ביקורת טובה על המוצר וביקורת פחות טובה (שאני לא מסכים איתה מניסיוני האישי אבל מילא) לשם האיזון
קרן ארביטראז’ ואליו ו/או הכותב מחזיקים ועשויים לפעול במניות המוזכרות. על כל קורא לעשות מחקר עצמאי והאמור אינו מהווה המלצה להשקיע בנייר ערך או הזמנה להשקיע בקרן. התוכן כפוף למדיניות השימוש באתר.
