אני שלומי ארדן, שותף מנהל בקרן גידור ארביטראז’ ואליו (למתעניינים), ואני גאה להציג בפניכם את הסקירה שלי לכל החברות הציבוריות בישראל לשנת 2025 על בסיס הדוחות השנתיים שפורסמו בשבועות האחרונים.

כמה שדרוגים של המעבר הזה ביחס למעברים קודמים:

1.השנה עשיתי את המעבר לבדי, וכדי ֱלהספיק להשלים את הסקירה בעצמי עשיתי למעשה שני מעברים: אחד שהתחלתי בינואר על בסיס רבעון 3 ואירועי השנה האחרונה, והשני עם גל הדוחות השנתיים במרץ. זה דרש ממני פחות עדכונים במעבר השנתי כך שהצלחתי לסיים 10 ימים לפני המעבר הקודם.
2.ההשנה היא מקיפה יותר ב־75% מהשנה שעברה – 1,050 עמודים בגוגל דוקס אבל אל תדאגו – הקריאה קלילה עם הרבה צילומי דוחות ומצגות
3. במהלך השנה האחרונה יצא לי להתעמק בלא מעט חברות, ואני מקווה שתשימו לב לעוד כמה חברות ותחומים שמקבלים שדרוג במידע ובפירוט, ובתחומים בהם אני פחות מבין השתדלתי להיוועץ במומחים לתחום.
4. כחלק ממהפכת ה-LLM השתמשתי ב-ChatGPT כדי לארגן רשימות, לחקור היסטוריה של חברות ואירועים אקטואליים, מה שהופך את המעבר להרבה יותר קריא ומעניין . 

החברות שאנו מחפשים

המעבר כולל סקירה של כל חברה וחברה שבסופה הכרעה שמחולקת לשלוש אפשרויות– “חברה מעניינת“, “למעקב” או “לא עוברת“.

“חברה מעניינת” -צריכה לעמוד בקריטריונים של פוטנציאל תשואה, סיכון, יכולת הבנה, היסטוריה כחברה ציבורית.
פוטנציאל תשואה – החברות שמרכיבות את התיק צריכות להיות חברות שיש סיכוי טוב שיכפילו את ערכן תוך שנתיים.
סיכון – אני נמנע מחברות ממונפות מאוד או עם תלות באירוע ספציפי (אישור FDA , מיזוג ספאק) או שחשופות מאוד למחירי סחורות. בנוסף, גם אם הפוטנציאל נראה גבוה נשתדל מאוד להימנע מחברות שמציגות הפסד בדוחות.
גיוון – השאיפה היא לכלול גיוון של ענפים, וגם אם יש ענף שנראה לי זול באופן רוחבי להגביל את מספר החברות מאותו ענף.
יכולת הבנה – כדי להיות מוגדרת כמעניינת אנו חייבים להבין איך החברה מרוויחה כסף. נימנע מחברות מורכבות מדיי או עם יותר מדיי חלקים נעים ולא צפויים.
היסטוריה כחברה ציבורית– חברות נוטות להנפיק כשהשוק שלהן והתוצאות שלהן בשיא. לכן ניתן לחברה זמן לפרסם דוחות כחברה ציבורית לפני שנגדיר אותה כמעניינת, מלבד מקרים חריגים.
סְחִירוּת ושווי שוק- קריטריון שנוסף במעבר הנוכחי. החברה לא חייבת להיות בת"א 125, אך צריך שתהיה פעילות סבירה במניה שתאפשר לבנות פוזיציה של כמה מאות אלפי ש"ח בכמה ימים. חברות ברשימת השימור ייפסלו כמעט אוטומטית.

חברה “למעקב” היא חברה שנראה שיש לה פוטנציאל להיות מעניינת אך חסרה ודאות לגבי עניין מסוים (המשך צמיחה, רבעון חריג לטובה או לרעה, השלמת עסקה מסוימת וכו’).

חברה “לא עוברת” היא בסך הכל חברה שלא עמדה באחד או יותר מהקריטריונים שהזכרתי.

חשוב לזכור:
2. מדובר בדעה סובייקטיבית שלי לגבי החברה. יש תחומים שאני אוהב ושחקרתי יותר מאחרים וזה בהחלט צפוי להשפיע על דעותיי על האם חברה מעניינת ויש תחומים שאני לא מכיר לעומק (כמו ביופארמה) שמספיק לי לראות שהחברה מפסידה ערימות כסף כדי לא להעביר אותה גם אם בפוטנציאל יש לה פיתוח מדהים בקנה.
3. אני מחפש קריטריונים שמתאימים לתיק שאני רוצה לבנות – חברות עם פוטנציאל תשואה גבוה מאוד. חברה סולידית במכפיל 10, צומחת ב-5 אחוזים בשנה ומחלקת דיבידנד עשויה בהחלט לעניין משקיעים רבים אך זה לא מה שאני מחפש מכיוון שפוטנציאל התשואה אינו מספיק גבוה.
4.אני משתדל ללמוד כל שנה על עוד תחומים וחברות, אך כל ענף וכל חברה הם עולם ומלואו, ואני משתדל להתמקד בחברות שאני מבין. בנוסף, רוב החברות מפרסמות בכמה ימים האחרונים של החודש, דוח ממוצע הוא 200 עמ' ועליי לסיים את המעבר כמה שיותר מהר כדי שהוא יהיה רלוונטי לפני דוחות רבעון 1.
מהסיבות האלה- בלתי נמנע שיהיו טעויות ופרטים חסרים. אם אתם חושבים שפספסתי פרט חשוב או חברה מעניינת אתם יכולים לשלוח לי הודעה בוואטסאפ ואם זה מוצדק בהחלט אתקן (0546728675).

הכי חשוב – אל תסתמכו על המעבר באופן בלעדי אלא תשתמשו בו כנקודת התחלה במחקר העצמאי שלכם.

המטרה מאחורי פרסום המעבר

נשאלתי לא מעט פעמים מדוע אני משקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ בפרסום המעבר על כל המניות באופן חופשי וחינמי. מבחינתי לפרסום ישנן שתי מטרות:

1. הפצת ידע – להכיר למשקיעים את השוק בישראל ואת הזדמנויות ההשקעה שיש בו(קיראו את המאמר שכתבתי בהקשר להשקעות קרוב לבית).
2. שיפור עצמי – מעבר על כל המניות, יחד עם כתיבה ופרסום פומבי, עוזר לי לשמור על היכרות עם כל המניות ולאתר הזדמנויות במקומות שבדרך כלל אינם בפוקוס שלי.

המעבר מהווה בסיס חשוב לעבודה שאני מבצע במהלך כל השנה במסגרת הקרן שאני מנהל. המעבר שנמשך כחודשיים עוזר לי לצאת מאזור הנוחות של חברות שאני כבר מכיר ולבחור חברות שכדאי לי לעקוב אחריהן ולהכיר יותר לעומק במהלך השנה הבאה. 

חשוב לזכור שהסקירה מייצגת את דעתי האישית והליך המחשבה שלי, ויש להשתמש בה כבסיס למחקר עצמאי של כל משקיע. אני מפרסם את הסקירה פעם בשנה. יכולים לקרות אירועים במהלך השנה שישנו את כדאיות ההשקעה בחברה לטובה או לרעה אך איני מעדכן את הסקירה לאחר שפורסמה (אחרת זה ייקח את רוב זמני שכן כל יום יש הודעות ושינויים).

מדד המניות המעניינות – SA25

מייד לאחר הסקירה אני אפרסם את מדד המניות המעניינות שמורכב מכל המניות שהוגדרו כמעניינות במעבר הנוכחי. במעברים קודמים המדדים שהרכבנו עשו תשואת יתר משמעותית מאוד על מגוון של מדדים עולמיים, ואני מקווה שכך יהיה גם הפעם. המדד החל את המדידה מייד לאחר המדד הקודם – 04/04/25

לעדכונים שוטפים שאני מפרסם מדיי כמה ימים מוזמנים לעקוב אחריי בטלגרם (עדיף) או בטוויטר. 

מאפיינים מיוחדים – השוק ב-2025

1. הסתגלות למלחמה – מעל לשנה מאז פתיחת מלחמת חברות ברזל, כבר ניתן להבין מה כוח הרווח המייצג של חברה ובכמה הוא נפגע מהמלחמה בדרום. ניתן גם להתחיל לראות צברי הזמנות שקשורים למלחמה בחברות ביטחוניות.
2. מנגד, ברוב החברות אנו רק מתחילים לראות ברבעון 4 את ההשפעה של הסרת מרבית האיום בגבול הצפון. 
3. נראה שהעולם הולך ומתחמש, ובפרט אירופה. 
4. עליית המע"מ והתייקרות תשומות כמו חשמל ומים החל מתחילת 2025 עדיין לא באים לידי ביטוי בדוחות אך יש להתחשב בהם.
5. בתחומים מסוימים, כמו OEM, ראינו עלייה במלאים שפגעו בתוצאות ב-2024, אך הבעיה צפויה להיפתר או לפחות להיות מוקלת במהלך 2025.
6.פחות טיסות – הישראלים נשארו (ובזבזו כסף) בארץ, זה השפיע לטובה על התוצאות של מגזרים וחברות רבות, ויש להתחשב בסיכוי שהישראלים יחזרו לטוס ב-2025.
7. תוכנית המכסים החדשה של טראמפ הטילה מכסים על רוב מדינות העולם, כולל על סחורות מישראל. נכון לכתיבת שורות אלה עברו בסך הכל יומיים מאז גל המכסים שכונה Liberation Day, ועדיין לא ידוע האם המכסים יעלו או יבוטלו ומה תהיה תגובת שאר המדינות. זה גרם לשינויים של הרגע האחרון במעבר בכל הנוגע לחברות שההשפעה עליהן עשויה להיות משמעותית. 

מדד המניות המעניינות – 25 ל-2025

מייד לאחר הסקירה אני אפרסם את מדד המניות המעניינות שמורכב מכל המניות שהוגדרו כמעניינות במעבר הנוכחי. במעברים קודמים המדדים שהרכבנו עשו תשואת יתר משמעותית מאוד על מגוון של מדדים עולמיים, ואני מקווה שכך יהיה גם הפעם.

לעדכונים שוטפים שאני מפרסם מדיי כמה ימים מוזמנים לעקוב אחריי בטלגרם (עדיף) או בטוויטר. 

סדר הקטגוריות

המעבר על כל המניות מחולק על פי קטגוריות, כאשר השנה הוספנו מספר קטגוריות חדשות. זהו סדר הקטגוריות העדכני עם קישור למקום המתאים בעמוד אך כמובן שהרבה יותר פשוט לחפש בדף את שם החברה שאתם מחפשים (Ctrl+f)
–סקירה מלמעלה -הבורסה בישראל ב-2024 ותיק הנכסים של הציבור
-התחדשות עירונית
-נדלן יזמי
–נדל”ן מניב בישראל
– דיור מוגן
–נדל”ן מניב בחו”ל
–תשתיות ופרויקטים
–תעשייה וייצור
–חברות ביטחוניות
–חברות ביטוח
–בנקים
–אשראי חוץ בנקאי
–בתי השקעות ושירותים פיננסיים
–תקשורת
–מיחשוב ו-IT
–חברות תוכנה
–מוצרי חשמל
–הדפסה
–תחנות כוח ואגירת אנרגיה
–רשתות שיווק
–ייצור משקאות ומזון
–מלונאות, תעופה ותיירות
–רכב ותחבורה
–שותפויות מו”פ
–ביומד ומדעי החיים
–קנאביס
–חברות החזקה
–אלקטרוניקה ורכיבים
–שירותי כוח אדם
–שלדים וחברות מעטפת
–יזמות סולארית
–נפט וגז
–שאר המניות א’-ת’

סקירה מלמעלה – הבורסה בישראל ב-2025

השנה האחרונה הייתה טובה בשוק הישראלי. אמנם הביצועים בשוק המניות לא היו אחידים, אך רוב הענפים בבורסה המקומית סיימו את השנה בעליות נאות. למעשה כל המדדים הענפיים של ת"א רשמו תשואה חיובית שנתית, פרט לענף הביומד שהיה חלש יחסית וירד בכ־2.5%​.

בראש הטבלה בלט סקטור הביטוח: מדד ת"א ביטוח זינק בכ־65% בשנת 2024 – התשואה הגבוהה ביותר מבין כל ענפי הבורסה​. הזינוק נבע בחלקו מרווחי השקעה גבוהים של חברות הביטוח בסביבת ריבית עולה, ומהתאוששות ערכן של מניות פיננסיות גדולות. לדוגמה, מניית חברת הביטוח ווישור זינקה בלמעלה מ-280% השנה, וחברות ביטוח גדולות כמו הראל, מנורה ומגדל עלו בעשרות אחוזים​.

גם מדד ת"א רשתות שיווק (קמעונאות) בלט עם עלייה של 55% בשנה​, בעיקר הודות להתאוששות חברות כמו שופרסל וקמעונאיות גדולות אחרות שהציפיות כלפיהן השתפרו. 

סקטור נוסף שנהנה מביצועים חזקים הוא הבנקים: מדד ת"א בנקים-5 רשם עלייה מצטברת של 41% בשנת 2024​.

הבנקים הישראלים, שנפגעו בתחילת השנה מחששות המשקיעים (ומירידות שערים בשיא המשבר הפוליטי), נהנו בהמשך מהכנסות מימון גבוהות הודות לריבית הגבוהה ומהפגת חלק מהחששות המקרו-כלכליים. מניית בנק לאומי אף זינקה ב-54% – העלייה החדה בענף – ובנק דיסקונט עלה בכ-42% במהלך השנה​.

מניות הנדל"ן והבנייה הפתיעו לטובה: מדד ת"א נדל"ן (חברות הנדל"ן המניב) עלה ב-26% ומדד ת"א בנייה קפץ בלא פחות מ-43%​, וזאת למרות הטלטלה בענף והמחסור הזמני בעובדי בניין בעיצומה של הלחימה. נראה שהמשקיעים העריכו כי הירידה במכירות וברכישות הנדל"ן למגורים זמנית, וצפו שירידת ריבית עתידית תחזיר את הפעילות לשגרה – הערכות שתמכו בהתאוששות מניות הענף. גם ענף האנרגיה שהיה תנודתי במהלך השנה, הצליח לסגור בעלייה שנתית: מדד ת"א נפט וגז עלה בכ-35%​, הודות למחירי אנרגיה יציבים יחסית ולציפיות להתחדשות פרויקטי גז. עם זאת, בתוך המדד נרשמו פערים גדולים: כמה מניות אנרגיה ירוקות ספגו הפסדים כבדים (למשל חברת נופר אנרג'י ירדה משמעותית עקב אתגרי מימון), בעוד מניות הגז והנפט הגדולות שמרו על יציבות או עלייה מתונה. 

בסיכומו של דבר, שוק המניות הישראלי של 2024 התאפיין ברוטציה מגזרית: בתחילת השנה החששות הרחיקו משקיעים ממניות מקומיות ובייחוד מפיננסים ונדל"ן, אך בהמשך השנה אותם סקטורים השיגו את התשואות הגבוהות ביותר. מגמה זו משקפת את השיפור הדרמטי בסנטימנט: מי שנמלט מהשוק במהלך המשברים בתחילת השנה "פספס" את העליות של סופה​.

משקיעים זרים בתחילת 2024 צמצמו חשיפה למניות ישראליות (מכרו נטו כ-5.3 מיליארד ש"ח בינואר–יוני), אך לאחר שינוי המומנטום חזרו ורכשו מניות מקומיות (כ-3.7 מיליארד ש"ח מיולי עד דצמבר)​. במילים אחרות, זרים עדיין יצאו בהיקף קטן נטו מהשוק המנייתי המקומי השנה (מכירה נטו של ~1.6 מיליארד ש"ח)​, אך בסוף השנה המגמה כבר הייתה הפוכה – זרים חזרו לקנות על רקע ההערכה שהסיכונים הגיאופוליטיים פחתו. זאת בניגוד ל-2023, אז משקיעים זרים התרחקו מהשוק הישראלי בעקבות אי הוודאות הפוליטית. בשנת 2024 חזר חלק מהאמון: לאחר שיוזמת החקיקה המשפטית הושהתה והלחימה התנהלה בשליטת ישראל, ראינו זרים מנצלים את מחירי השפל של אמצע השנה כדי להגדיל אחזקות.

שוק איגרות החוב 

שוק האג"ח בישראל בשנת 2024 התאפיין בתחילה בחולשה על רקע העלאות הריבית והחשש מנזקי המלחמה, אך חווה גם הוא שינוי כיוון במחצית השנייה של השנה. למרות סביבת הריבית הגבוהה והורדות תחזית הדירוג, הן איגרות החוב הממשלתיות והן הקונצרניות סיכמו את השנה בעליות שערים קלות​. מדדי אג"ח הממשלה (שקליות וצמודות יחד) רשמו עלייה ממוצעת של כ־2.3% בשנה החולפת, בעוד שמדדי אג"ח החברות עלו בכ־5.7% בממוצע​. בכך צומצם מעט המרווח (spread) בין תשואות האג"ח הקונצרניות לתשואות האג"ח הממשלתיות, סימן לאמון יחסי מצד המשקיעים באיתנות הפירמות הישראליות למרות המצב. למעשה, בדומה לשוק המניות, גם באג"ח נרשם פיצול מגמה: בחודשים הראשונים של 2024 ירדו מחירי האג"ח הממשלתיות (התשואות לפדיון עלו) עקב עליית הריבית וחוסר הוודאות, אך מאוגוסט ועד דצמבר הייתה מגמת עליות אשר קיזזה את הירידות​

אג"ח הממשלה השקליות סיימו את השנה בעלייה ממוצעת של ~2.4%, ואג"ח הממשלה הצמודות מדד עלו 2.3%​

. אצל האיגרות הקונצרניות המגמה החיובית הייתה עקבית יותר לכל אורך השנה (נהנו מביקושי משקיעים שחיפשו תשואה עודפת) – הן האג"ח הקונצרניות השקליות והן הצמודות מדד רשמו תשואה של כ5.7%-5.8% ב-2024​

. במבט בין-לאומי, בניגוד לשוק האג"ח האמריקאי למשל שסבל מהפסדי הון עם עליית תשואות, המשקיעים בישראל הצליחו להשיג תשואה נומינלית חיובית צנועה גם באג"ח, הודות ליציבות הפיננסית היחסית.

השנה גם התאפיינה בפעילות הנפקות ערה בשוק האג"ח על אף התנאים המאתגרים. הממשלה הגדילה משמעותית את גיוסי החוב: משרד האוצר גייס מקומית כ־186 מיליארד ש"ח בהנפקות אג"ח ממשלתיות לציבור – יותר מפי שניים מהסכום שגויס בדרך זו ב־2023​

אפיק נוסף שקלט סכומי שיא מהציבור הוא קרנות כספיות. בסביבת ריבית בנק ישראל גבוהה ואינפלציה גואה, כשהפק"מ הבנקאי השאיר את העו"ש ללא ריבית, הציבור חיפש תחליפים נזילים. קרנות כספיות סיפקו פתרון פופולרי – הן נהנות מהשקעה במק"מ ובפיקדונות קצרי מועד בריבית בנק ישראל, ללא תנודתיות של שוק המניות. אכן, בשנת 2024 הזרים הציבור סכום אדיר של כ־34.9 מיליארד ש"ח נטו לקרנות הכספיות​

תיק הנכסים של הציבור

יתרת תיק הנכסים של הציבור עלתה בשנת 2024 ב-15% ל-6.2 טריליון ש"ח (מקור):

משקל ההחזקות במניות בארץ של הציבור עלה בשנת 2024, על רקע העליות הנאות בשוק בישראל:

בשנת 2024, בניגוד למגמה הארוכת הטווח, הציבור הגדיל את החלק המנוהל במישרין על פני החלק המנוהל על ידי מוסדיים:

יתרת ההחזקות של הציבור במניות בארץ הגיעה לשיא בשנת 2024:

במקביל הציבור גם מתחיל ללמוד להתנהל בסביבת הריבית הגבוהה הנוכחית, ולומר להפקיד בפיקדונות ולא להשאיר כסף סתם בעו"ש:

הגידול בתיק הנכסים של הציבור כאחוז תוצר מראה עלייה מתמדת:

התחדשות עירונית

השטחים הפתוחים לבניה בארץ הולכים ואוזלים והפיתרון העיקרי המתמודד עם אתגר זה הוא ‘התחדשות עירונית’. לפיכך הגדירה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה יעד לבנייה של 1.5 מיליון יחידות דיור עד לשנת 2040, מתוכן 35% יהיו במסגרת הליכי התחדשות עירונית.

פרויקטי התחדשות עירונית מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים – תמ”א 38/1 בו מחזקים את המבנה תוך הוספת קומה או שתיים, תמ”א 38/2 בו הורסים בניין ובונים אותו מחדש ופינוי בינוי בו הורסים כמה מבנים ובונים אותם מחדש. ההבדל העיקרי בין תמ”א 38/2 לפינוי בינוי הוא מורכבות התכנון. 

מבחינת יזם הפרויקט האתגרים העיקריים הם ראשית קבלת הסכמת הדיירים לפרויקט (הרוב הדרוש הוא 80% בתמ”א 38/2 ו-66% בפינוי בינוי) וכמובן תכנון הפרויקט וקבלת האישורים הנדרשים מרשויות התכנון – תהליך שיכול להימשך אף 5-10 שנים. במהלך הליכי התכנון וכחלק מאישור התב”א מחליטות הרשויות כמה דירות חדשות יוכל לבנות היזם על כל דירה שיהרוס וזאת בכדי שהפרויקט יהיה כדאי כלכלית. בפרויקטים במרכז הארץ היזם יכול להסתפק ב-1-1.5 דירות חדשות על כל אחת שהוא הורס כדי שהפרויקט יהיה כדאי בעוד בפריפריה ייתכן שיהיה צורך ב-3 ואף 8 דירות חדשות על כל דירה שתיהרס. 

בניגוד לנדל”ן יזמי חברות התחדשות עירונית לא רוכשות קרקעות במינוף ולכן בהשוואה לחברות נדל”ן יזמי חשופות הרבה פחות לעליית ריבית ולסיכוני פרויקט שנכשל – אם קנית קרקע והפרויקט הפך ללא כדאי אתה בבעיה אך אם פרויקט התחדשות הפך ללא כדאי אתה יכול פשוט לא לבצע אותו. 

לדעתי לתחום ההתחדשות העירונית יש עתיד מזהיר בשנים הקרובות, וזהו אחד התחומים במוקד של הקרן שלנו. כתבתי על כך בהרחבה כאן. 

תמחור התחדשות עירונית

בחברות התחדשות עירונית, בניגוד לחברות העוסקות בנדל”ן יזמי, מכפילי הון עצמי לא נותנים לנו מספיק מידע. הסיבה לכך היא שהנכס העיקרי בחברות התחדשות הוא הפרויקטים עצמם, אלא שהפרויקטים לא מקבלים שום ביטוי במאזן החברה. 

כדי להעריך כמה שווה צבר הפרויקטים נשתמש בהנחות הפשוטות (והשמרניות) כאן:

מההנחות כאן נובע אפסייד התחדשות עירונית שעונה על השאלה “בכמה המניה של החברה צריכה לעלות כדי להגיע לתמחור סביר". פירטתי על החישוב בפוסט כאן. ככל שמכפיל ההתחדשות והאפסייד גבוהים יותר – כך החברה זולה יותר. 

אאורה – שווי שוק 4,800 מ’. עוסקת ביזמות ובנייה למגורים בהתחדשות עירונית. אאורה היא החברה המובילה בתחום ההתחדשות. עמוד המאיה של אאורה מלא בהודעות על זכיה בפרויקטים גדולים, וזה ניכר במספר הפרויקטים בביצוע ובצבר:

לאאורה יש מספר שיא של פרויקטים בביצוע כאשר בכל שנה נוספים עשרות פרויקטים נוספים. למרות שאאורה היא החברה הבוגרת בתחום ההתחדשות היא עדיין צומחת בקצב גבוה. 

ניתן להתרשם מהעלייה בהכנסות והרווח הגולמי, שלדעתי צפויים להמשיך ולעלות. יש לשים לב שהרווח ב-2024 כולל התאמות שווי ורווח מרכישה שהם חד פעמיים.

תחזית רווח לשנים הקרובות:

אאורה היא החברה המובילה והבוגרת בענף ההתחדשות ועדיין הצמיחה שלה גבוהה מאוד. גם קצב הרווח שלה כבר בא לידי ביטוי. זה נכון שמבחינת צבר היא פחות זולה מחברות אחרות בתחום, עם זאת אפשר גם כבר להסתכל על אאורה כחברה שנסחרת במכפיל חד ספרתי על הרווח הצפוי בשנת 2025. נכון שמסורתית לא נהוג לבחון חברות נדל"ן במכפיל רווח, אך במקרה של אאורה, עם 'מנוע' ליצירת פרויקטים ודירות בקצב הולך וגדל, לדעתי זו דרך הסתכלות נכונה יותר.  חברה מעניינת.

אב-גד (אבגד | אב גד) – שווי שוק 380 מ’. עוסקת בהתחדשות עירונית. כתבתי על אב-גד במאמר נפרד. בכל אחת מ-4 השנים הקרובות (וכנראה גם מעבר לכך) אב-גד צפויה להכניס לביצוע מעל 1,000 יחידות דיור, כשכל 1,000 יחידות מוסיפות כ-60 מ' לכוח הרווח שנתי.

אב-גד גם בולטת לטובה בקצב הזכייה שלה בפרויקטים חדשים. כשרק בין רבעון 3 ל-4 צבר יחידות הדיור הכולל עלה מ-10,000 ל-15,000. 

הודיעה באפריל 2025 על כוונה להוציא תשקיף לקראת הנפקת פרויקט עיר כינרת. ככל וההנפקה תצליח זה עשוי להיות משמעותי עבור אב-גד. חברה מעניינת. 

בית וגג יזמות נדל”ן – שווי שוק 445 מ’. עוסקת בתכנון,ייזום וביצוע פרויקטי נדל”ן,בעיקר התחדשות עירונית. הון עצמי של כ-253 מ’. 

מעט יחידות בביצוע כרגע. צפויה עלייה ניכרת במספר היחידות בביצוע בשנתיים הקרובות:

על פי המצגת יש 1.6 מיליארד רווח גולמי שטרם הוכר, אך אין פירוט כמה מהרווח הגולמי מגיע מפרויקטים עם רוב דרוש.

רווח גולמי צפוי כולל של כ-1,070 מ’ ש”ח אם נלך לפי מדדי התחדשות עירונית שהצגתי מעלה בית וגג אינה מהחברות הזולות בענף. לא עוברת  

בוני התיכון / בוני תיכון – שווי שוק 690 מ׳. עוסקת בייזום ובניית פרויקטים של בניה למגורים.

לבוני התיכון הון עצמי של כ-211 מ’ ומפרסמת במצגת על רווח גולמי צפוי כולל של 7 מיליארד ש”ח, אך כמה מהפרויקטים הם מתקדמים ועומדים ברף שלנו לרוב דרוש? על בסיס החישוב של יניר כאן יש כ-5.5 מיליארד, אך יניר הסתמך על שעור רווח גולמי של 20% שבוני התיכון כרגע רחוקה ממנו. כמו כן צריך להתחשב בכך שרן מלאך, סמנכל ההתחדשות העירונית, מחזיק ב-5% מהפעילות. להערכתי הרווח הגולמי עם רוב דרוש הוא כ-3.6 מיליארד. 

דוח הרווח והפסד לשנת 2024 דיי מאכזב, שכן על אף היקף פעילות לא קטן עדיין בוני התיכון סיימה את השנה בהפסד:

צפויה להתחיל ביצוע של כ-1,700 יח"ד בשנתיים הקרובות, אך יש לבוני התיכון המון עיכובים בשנים האחרונות. נראית זולה ביחס לצבר אך מדאיג אותי משהו שאין לבוני התיכון שותפויות עם מוסדיים, על אף שהיו ניסיונות בעבר. 

בוני תיכון זולה, אך הסחירות נמוכה ברוב הזמן ויש בעיות איכותניות ואנקדוטליות מסוימות בחברה שגורמות לי לחשוש שהם יתקשו לעמוד ביעדים. גבולי – למעקב.

גפן מגורים והתחדשות – שווי שוק 151 מ’, עוסקת בהתחדשות עירונית, בבנייה ובנדל”ן מניב. בשליטת צחי אבו. הון עצמי 45 מ’,14 מ’ במזומן.

רווח גולמי עתידי צפוי 383 מ’. 

כמעט ללא פעילות ביצוע כרגע:

אינה מהחברות הזולות בענף כרגע. לא עוברת. 

הכשרת הישוב התחדשות עירונית / הכשרה התחדשות – שווי שוק 600 מ’ ש”ח, עוסקת בהתחדשות עירונית. רווח גולמי צפוי בפרויקטים עם רוב דרוש בסך כ-3,200 מ'.

ההפסד השנתי של הכשרת הישוב התחדשות גבוה יחסית לאחרות. 

זו הפעם הראשונה שהכשרת הישוב מציגה הון עצמי חיובי לאחר גיוס הון לפני מספר חודשים, וכעת ההון שלה הוא 131 מ':

בסך הכל חברה איכותית וצומחת, אך פחות זולה מחברות אחרות בתחום וקצב ההפסד שלה כרגע גבוה יחסית.  למעקב. 

י.ב. התחדשות הארץ  – שווי שוק 25 מ’. עסקה בעבר בקנאביס – כיום עוסקת בתחום ההתחדשות העירונית באמצעות מזכר הבנות לרכישת שלושה פרויקטים בתחום.  

הערת עסק חי, מחזור מסחר נמוך מאוד. עדיין התחלתי מדיי וצריך לראות כיצד הדברים מתקדמים. לא עוברת.

מצלאוי – שווי שוק 260 מ’. עוסקת בפיתוח מקרקעין,קבלנות בנייה ונדל”ן מניב. הון עצמי 185 מ'.  

בשנה האחרונה הרווח הגולמי הצפוי עלה בכ-180 מ' לסביב 1 מיליארד, הייתי רוצה לראות גידול משמעותי יותר. נסחרת יחסית בזול. למעקב.

פרופדו – שווי שוק 120 מ'. בעבר פרופדו עסקה בפיתוח תוכנה בתחום הנדל"ן, תחום פעילות שהיה הפסדי. 

במרץ 2024 פרופדו רכשה את הפעילות של 'דוראל התחדשות' ומאז מתמקדת בהרחבת פעילות ההתחדשות באמצעות רכישת חברות התחדשות קטנות – אסטרטגיה שונה משאר החברות, שיש לה יתרונות וחסרונות. 

עד לאחרונה הפריע לי שעסק התוכנה נותר בדוחות ועדיין הסב הפסדים לחברה אך אני מבין שהכוונה היא לפעול לסגירת פעילות התוכנה ולהתמקד בהתחדשות עירונית בלבד, שזה מצוין. 

בסך הכל אני אוהב את האסטרטגיה של החברה ורוצה לראות אותה מגדילה את הצבר עם עוד כמה רכישות. למעקב. 

רותם שני -שווי שוק 540 מ’. עוסקת ביזמות נדל”ן והתחדשות עירונית. הון עצמי 255 מ’,

סיכמה את 2024 בשיעור רווח גולמי גבוה ורווח נאה של 62 מ', בעיקר תודות לפרויקטים שצפויים להסתיים ב-2025 (קצב ההכרה ברווח בסוף הפרויקט גבוה יותר) 

תחזית יחידות וביצוע והכרה ברווח הגולמי:

על פי התחזית רותם שני צפויה להציג רווח גבוה בשנים הקרובות – בערך 600 מ' עד 2028. הקושי שלי עם רותם שני הוא שהצבר לא גדל בקצב מספיק בעיניי ביחס לחברות אחרות, אך בהחלט נראית לי חברה איכותית.  חברה מעניינת.

ייזמות קרקעות

נדל”ן יזמי זה עסק פשוט – קונים קרקעות, בונים ומוכרים. מכיוון שרכישת הקרקעות נעשית בדרך כלל באמצעות חוב ומכיוון שהתהליך לעתים נמשך לא מעט שנים לחברות נדל”ן יזמי יש חשיפה משמעותית לירידה במחירי הנדל”ן (שכן המחיר ששילמו על הקרקע הסתמך על מחיר בו סברו שניתן למכור את הדירות שייבנו) ולעליית ריבית, בפרט על ההלוואה לצורך רכישת הקרקע.

היסטורית תחום יזמות הקרקעות הוא בעייתי מאוד והסיבה לכך קשורה באופן ישיר לאופן בו מדינת ישראל משווקת קרקעות, וזאת באמצעות מכרזים פומביים, כפי שהסברתי בפוסט האחרון על התחדשות:

נניח שהמדינה משווקת קרקע עליה ניתן לבנות 100 דירות. המכרז מופיע לכל יזמי הקרקעות בישראל על השולחן – ומדובר במאות יזמים רלוונטיים לכל הפחות. כל אחד מהיזמים פותח קובץ אקסל ומתחיל בחישוב פשוט: נאמר שדירות דומות באזור נמכרות היום ב-3 מיליון ועלות הבניה שלהן נכון להיום היא 1 מיליון ליחידה, כלומר רווח צפוי 200 מיליון על הבנייה עצמה לפני עלות הקרקע. בתנאים האלה, כמה יציעו היזמים על הקרקע?

ניתן היה לחשוב שהיזמים יציעו הצעה שמשאירה להם רווח ראוי – נגיד 20% גולמי על הכנסות של 300 מיליון יוצא לנו 60 מיליון גולמי, אז היזם יציע 140 מ' על הקרקע ויישאר עם 60 מ' רווח בו יכיר בשנים הקרובות. לצערו הרב, ליזם עם הצעה כזו אין כמעט שום סיכוי לזכות וזאת מכיוון שבשלב הזה נכנסת לפעולה התופעה שנקראת במכרזים קללת הזוכה, לפיה במכרזים תחרותיים עם אלמנטים של חוסר ודאות (במקרה שלנו – חוסר ודאות בעיקר לגבי מחירי הדיור עד שניתן יהיה למכור את אך גם לגבי עיכובים תכנוניים, תשומות וכו') ההצעה שתזכה תהיה כמעט תמיד גבוהה מהשווי הריאלי של הנכס. כלומר, מי שיזכה במכרז יהיה זה שישים במודל שלו עלייה גבוהה במחירי הדיור ויציע על הקרקע הצעה שתשאיר אותו עם ריווחיות של אחוזים בודדים (נאמר 190 מ') בתקווה שעלייה במחירי הדיור תהפוך את הפרויקט לריווחי יותר אך בידיעה שירידה במחירי הדיור, עלייה בריבית או בתשומות או אפילו עיכוב בקבלת היתר הבנייה עשויים בקלות להפוך את הפרויקט להפסדי.

לאחר הזכייה שאר המתמודדים נמצאים בדילמה. איך הם ישלמו משכורות לשאר עובדי המטה שעכשיו אין להם פרויקט לנהל? איך החברה תציג צמיחה או אפילו שמירה על הקיים? זה מותיר ליזמים שתי אפשרויות גרועות: 1. להניח גם הם הנחות אופטימיות יותר במכרזים כדי לזכות. זה עובד לא רע בתקופה של עליית מחירים אבל תקלה אחת והיזם עשוי לקרוס 2. להמשיך להציע מחירים ריאליים ולקוות ליפול על מכרז שהמתחרים לא שמו לב אליו. בינתיים העסק מדמם באופן איטי על הוצאות מטה ותפעול.
אפילו אם יזם מוצא קרקע טובה שתספק לו עבודה – בעוד 4 שנים לאחר השלמת הפרויקט היזם חוזר בדיוק לנקודת ההתחלה, ללא קרקע ועם מטה שדורש משכורת.
זו הסיבה שבתחום חדלות הפירעון היה נהוג לומר שפשיטת רגל של קבלן, כל קבלן, היא לא שאלה של "האם" אלא שאלה של "מתי", וזו גם הסיבה ששוק ההון מלא בדעות קדומות על קבלנים.

לכן בבחינת יזמיות קלאסיות כדאי להתחיל מיחס שווי שוק להון עצמי. כוח הרווח של חברות נדל”ן יזמי קשור באופן ישיר להון העצמי וליכולת שלהן לרכוש קרקעות ולבצע פרויקטים גדולים.

חברות התחדשות תחת יזמיות קרקעות

חלק ניכר מיזמיות הקרקעות הקימו פעילות נוספת בתחום ההתחדשות העירונית: דמרי, צרפתי, אלמוגים, נתנאל, רוטשטיין ואחרות, ועולה השאלה כיצד להכניס זאת לתמחור. בכל זאת אני חושב שיש הבדל מהותי בין חברת התחדשות עירונית נטו לבין חברות מעורבבות:
1. כל עוד יש ערבוב בין חברת הקרקעות לבין חברת ההתחדשות קיים סיכון שטעות ברכישת קרקעות תהיה הרסנית גם עבור פעילות ההתחדשות.
2. חברות התחדשות שמעוניינות, כפי שהגדרתי בפוסט, להסתער על השוק, צריכות מקורות הון חזקים – ועדיף באמצעות קשר עם מוסדיים. ובכן, מוסדיים אמנם אוהבים להשקיע בתחום ההתחדשות אך הם לא אוהבים להשקיע בחברות מעורבבות. הפתרון המתבקש הוא להפריד בין החברה היזמית לפעילות ההתחדשות אך גם כאן נתקלים בקשיים, במיוחד לגבי השווי: במקרים רבים יוצא שפעילות ההתחדשות שווה יותר מפעילות היזמות הקלאסית, אך אף מוסדי לא יהיה מוכן להשקיע בחברת בת בשווי גבוה יותר מאשר חברת האם נסחרת.

זו הסיבה שלמרות שהיו חברות שהכריזו על רצון לקדם מהלכים כאלה, כמעט לא ראינו מהלכים יוצאים לפועל (מלבד אפריקה ואפריקה התחדשות).

על אף שמדובר במדד שאינו מושלם, נהוג להשתמש במכפיל הון כדי לבחון יזמיות קרקעות, עם זאת צריך לשים לב שבדרך כלל יש הצדקה למכפילי הון נמוכים או גבוהים מהרגיל. אלו מכפילי ההון נוכחיים:

מרדכי אביב תעשיות בנייה – שווי שוק 250 מ’. עוסקת ביזום ובניה למגורים,נדל”ן מניב ובעיבוד אבן ושיש. 

הון עצמי 366 מ’. סך הכל רווח גולמי צפוי בכל הפרויקטים -283  מ’ ש”ח שזה צבר פרויקטים נמוך יחסית. בעל שליטה מבוגר מאוד (שנת לידה 1930) שאולי ירצה למכור את השליטה. 

הרבה פרויקטים מסתיימים ב-2025 ולא נראה שיש מספיק פרויקטים שיחליפו אותם. 

מכפיל הון נמוך – 0.65,  אך אני לא בטוח מה יהיה הטריגר שיגרום לה להיסחר בשווי גבוה יותר. לא עוברת.

אזורים (אזורים-חברה להשקעות) – שווי שוק 3,470  מ’. עוסקת ביזמות לבניית פרויקטים למגורים בישראל. הון עצמי של כ-2.2 מיליארד. אזורים גם מנהלת את אזורים ריט ומקבלת ממנה דמי ניהול.

אזורים היא מחברות הבניה המובילות בישראל אך לא נראה לי שהיא זולה ביחס לתוצאות. לא עוברת.

אפי קפיטל  – שווי שוק 710 מ’. עוסקת בייזום,בנייה והקמת פרויקטים למגורים,מסחר ומשרדים בישראל ובהתחדשות עירונית. 

הון עצמי 495 מ'. 

רוב הפרויקטים בביצוע הם מחיר מטרה עם רווח גולמי שנותר להכרה של 380 מ' ורווח גולמי צפוי של 1.35 מיליארד בפרויקטי קרקעות שיחלו עד שנת 2027, בנוסף ל-240 מ' רווח גולמי בפרויקטי התחדשות עירונית. 

בסך הכל נראה לי שאפי נדל"ן אינה בולטת בתמחור ביחס לחברות אחרות בענף. לא עוברת.  

אפריקה ישראל מגורים/ אפריקה מגורים – שווי שוק 3,000  מ’. עוסקת ביזום פרויקטי בניה למגורים, בהתחדשות עירונית ומנדלן מניב. הנושא הכי מעניין בעיניי באפריקה מגורים הוא ההצלחה שלה לגייס כסף מכלל ל’אפריקה התחדשות’ לפי שווי של 1.7 מיליארד ש”ח. כך למעשה פעילות ההתחדשות היחסית קטנה של אפריקה (בטח ביחס לפעילות היזמות המסורתית שלה) וללא הון עצמי מקבלת וולואציה גבוהה יותר מה שמלמד אותנו הרבה על החיבה שהשוק מתחיל לתת לתחום ההתחדשות העירונית. 

הון עצמי 1.95 מיליארד, חברה יציבה ועקבית אך לא מהחברות הזולות בתחום. לא עוברת.

אלמוגים החזקות –.שווי שוק 400 מ’. עוסקת בייזום,הקמה ותפעול פרוייקטי נדל”ן למגורים. כתבתי על אלמוגים פוסט מפורט באוגוסט 2023. 

גייסה בינואר 59 מ' ש"ח במניות כך שההון העצמי הוא כ-300 מ'.

צפי הרווח לשנים הקרובות מכובד, במיוחד משנת 2027.

האתגר של אלמוגים יהיה להגדיל את צבר ההתחדשות העירונית שלה ואולי להפריד את הפעילות לחברה נפרדת.  

בסך הכל אפשרות לא רעה. למעקב.

אקרו (קבוצת אקרו) – שווי שוק 3,200 מ’.  עוסקת בנדל”ן יזמי ובהתחדשות עירונית. הון עצמי 1.73 מיליארד. 

הון עצמי 1.85 מיליארד. על פי המצגת רווח גולמי 2.2  מיליארד בהתחדשות עירונית. נראה שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

דוניץ אלעד – שווי שוק  1,950 מ’. עוסקת בייזום,בנייה ומכירת פרוייקטי נדל”ן למגורים. 

הון עצמי 1.03 מיליארד, כ-4 מיליארד רווח גולמי צפוי מפרויקטים בצבר. 

צפי של 5,400 יח"ד שיתחילו שיווק או ביצוע בין 2025-2026. קצת פחות מחצי בהתחדשות עירונית.

הריווחיות של דוניץ בדוחות כרגע נמוכה מאוד (בניכוי עליית ערך נדל"ן להשקעה הייתה הפסדית ב-2024) סביר שעלייה במספר היחידות בביצוע תעלה גם את הרווח. 

 נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

דמרי (י.ח.דמרי בניה ופיתוח | יח דמרי | י.ח. דמרי) – שווי שוק 6,550 מ’. אחת מחברות הנדל"ן הגדולות והוותיקות בישראל, המתמחה בייזום, פיתוח ובנייה של פרויקטים למגורים ולמסחר. 

הון עצמי 2.97 מיליארד. השלימה בינואר 2025 מכירת קרקע עם רווח צפוי של 150 מ'. 

תחומי פעילות עיקריים:

1. יזמות ובנייה למגורים
   
   • בונה שכונות מגורים בכל רחבי הארץ – מנתיבות בדרום ועד נהריה בצפון.
   • בין הפרויקטים: אשקלון, באר שבע, ראשון לציון, הרצליה, ראש העין, חריש ועוד.
   • חלק מהפרויקטים משווקים במסגרת "מחיר למשתכן" או "דירה בהנחה".
2. נדל"ן מניב ומסחרי
   
   • השקעות בנכסים מניבים: משרדים, מרכזים מסחריים ובתי מלון.
   • החברה מפתחת גם פרויקטים למסחר ושירותים קהילתיים כחלק משכונות מגורים.
3. פעילות בינלאומית
   
   • לדמרי פעילות גם בחו"ל, בעיקר בגרמניה, שם היא יוזמת ומשקיעה בנדל"ן מניב ובנדל"ן למגורים.

4. התחדשות עירונית – 15,000 יחידות דיור.

יש לדמרי קרקעות בשווי היסטורי במאזן עם שווי עצום, אך קשה לנתח את שווים המדויק. 

חברה איכותית, אך לדעתי אינה זולה ביחס לחברות נדל"ן אחרות.  לא עוברת.

ווי-בוקס נדל”ן (וויי-בוקס | וויבוקס | ווייבוקס | YBOX | ויבוקס) – שווי שוק 460 מ׳. עוסקת ביזמות נדל"ן, התחדשות עירונית ונדל"ן מניב. 

פרויקטים בולטים של החברה:

• YBOX ART DISTRICT – תל אביב: פרויקט בתכנון המשלב אמנות ודיור בלב תל אביב.
• הבית הסקוטי | ת"א – יפו: פרויקט בשלב הביצוע לשימור והסבת מבנה היסטורי בן 140 שנה למלון יוקרתי ברחוב יפת ביפו.
• מגדל לייטהאוס – בת ים: מגדל מגורים יוקרתי בעיר בת ים.
• ICE TEL AVIV: פרויקט מסחרי בתל אביב.
• רביעיית פלורנטין: פרויקט מגורים ומסחר בשכונת פלורנטין בתל אביב.

בינואר 2024, יצחק תשובה ובנו אלעד השקיעו 20 מיליון שקל ב-YBOX, תמורת 10.2% מהחברה. השקעה זו מצטרפת להשקעתו של המלונאי דוד פתאל, שרכש בשנת 2022 כ-10% מהחברה. 

ניתן לחלק את הפעילות לשלושה: 

יזמות מגורים: 555 יח"ד לשיווק, רווח צפוי 740 מ'
מניבים: 1.1 מיליארד שווי נכסים בתום הבנייה, ישקף רווח של עוד 200 מ'
התחדשות עירונית: פעילות קטנה יחסית, 365 יח"ד חלק החברה. 

הון עצמי 458 מ' , נסחרת קרוב מאוד להון.

צפי רווח גולמי כולל של 1 מיליארד עד סוף 2028, ניתן להניח שזה יוביל לרווח של כ-400 מ' במצטבר בשנים הקרובות. הבעיה היא שמדובר במימוש של פרויקטים שווי בוקס אספה במשך שנים רבות, ובניגוד להתחדשות עירונית אין לווי בוקס 'מנוע' לייצור פרויקטים חדשים. נראה שמתומחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת. 

יסודות איתנים – שווי שוק 50 מ'. הנפקה חדשה.  עוסקת בייזום פרויקטי בניה למגורים,התחדשות עירונית, ובנדל"ן להשקעה. 

הנפיקה במרץ 2025 והגדילה את ההון ב-20 מ' ש"ח, כך שההון העדכני הוא 56 מ'. 

הקושי עם יסודות הוא שהיקף הפעילות קטן יחסית כרגע, ועל החברה להוכיח שהיא יכולה לקפוץ מדרגה. בנוסף לחשש מהנפקות חדשות – כרגע לא עוברת.

ישראל קנדה – שווי שוק 3.9 מיליארד. אחת מחברות הנדל"ן הבולטות בישראל, עם פעילות נרחבת בתחום היזמות, הפיתוח וההשקעות בנדל"ן. החברה עוסקת בעיקר בפיתוח פרויקטים למגורים, משרדים, מסחר ומלונאות – הן בישראל והן בחו"ל.

תחומי פעילות עיקריים

1. נדל"ן למגורים: ייזום ובנייה של פרויקטים יוקרתיים במיקומים מרכזיים בישראל – במיוחד בתל אביב, הרצליה, ירושלים, רמת גן וערים מבוקשות נוספות.
2. נדל"ן מניב: השקעה וניהול של נכסים להשכרה, כמו בנייני משרדים, מרכזים מסחריים, ומתחמי תעסוקה.
3. מלונאות ותיירות: לישראל קנדה יש גם פעילות בתחום המלונאות, בין היתר דרך רשת המלונות "ישראל-קנדה מלונות" (לשעבר רשת "טמרס") ומלונות בראון.
4. השקעות בינלאומיות: בעבר החברה עסקה גם בהשקעות נדל"ן בקנדה ובאירופה, אך כיום היא מתמקדת בעיקר בשוק הישראלי.
5. התחדשות עירונית: בעיקר באמצעות חברת ICR

במהלך שנת 2024 שיווקה החברה 394 יח"ד וכ-8,300 מ"ר משרדים, תמורת כ-2.7 מיליארד ₪. במהלך הרבעון הרביעי של השנה, נמכרו 81 יח"ד, תמורת כ-467 מיליון ₪ ומשרדים תמורת כ-151 מיליון ₪- כוח שיווקי מרשים.

הון עצמי 2.5 מיליארד. מצד אחד ישראל קנדה לא זולה במובן הקלאסי, אך מנגד יש לה יכולת שיווק ומכירה שמאפשרים לה למכור דירות ברווח גולמי גבוה משל המתחרות. למעקב.

לוינסקי עופר –שווי שוק 130 מ’. עוסקת ביזמות בניה ובהתחדשות עירונית.

בפברואר 2025 הודיעה על הסכם השקעה לפיו צילו בלו (לשעבר חנן מור) תשקיע בחברה 47 מ' ש"ח כנגד 40% מהחברה. נראה שהכוונה היא להפוך את עופר לוינסקי לזרוע ההתחדשות העירונית של צילו בילו (בשליטת יצחק תשובה ודוד זבידה). עם הכרזת העסקה הריבית על האגח של עופר לוינסקי ירד דרמטית, וזאת אפילו לפני השלמתה. נראה לי שהעסקה הזו שמה את עופר לוינסקי במקום אחר. 

לאחר העסקה שווי השוק יהיה 200 מ' ש"ח עם הון עצמי כ-75 מ'.

עברו לרווח על רקע מכירת זכויות בפרויקט.  עדיין אין מספיק פרטים על צבר הפרויקטים. למעקב. 

ליבנטל –שווי שוק 105 מ’. עוסקת בביצוע עבודות בניה, פיתוח והשכרת נדל”ן ושולטת ב”לוינסקי- עופר”. 

ליבנטל מורכבת משלושה חלקים מרכזיים: האחזקה בלוינסקי עופר (47 מ’ לפי שווי שוק), מ-50% מקרקע ברחוב יגאל אלון ומשאר פרויקטיים קטנים עם רווח גולמי נמוך. הון עצמי שלילי של כ-17 מ' ש"ח. לא עוברת.

נתנאל גרופ –שווי שוק 355 מ’. ניתן לחלק את הפעילות לשניים: קרקעות והתחדשות עירונית. 

בפעילות הקרקעות יש לנתנאל רווח גולמי צפוי כולל של כ-1.3 מיליארד. 

בפעילות ההתחדשות העירונית יש לנתנאל צבר של כ-3,000 יח"ד לשיווק. 

הון עצמי 289 מ’. 

בתחום ההתחדשות – היות וההון למאזן הוא כבר נמוך מאוד (17%) קשה לראות איך יצליחו להרים עוד פרויקטים מבלי לגייס הון.  

פרסמו בינואר 2025 שמתכוונים להציע למכירה פומבית את זכויותיה בפרויקט אנילביץ' בתל אביב במחיר מינימום של 140 מ׳ ש״ח בתוספת מע״מ. לדעתי התנהלות שלילית עבור מחזיקי נתנאל גרופ שמחלצים את נתנאל מניבים תזרימית.

לנתנאל יש צבר נאה,עם זאת יש לנתנאל גם נטייה לאכזב. דברים זזים לאט והדוחות נוטים להיות מתחת לציפיות. ממונפת. למעקב. 

עמרם אברהם – שווי שוק 2,350 מ'. היא אחת מחברות הייזום והביצוע המובילות בישראל, המתמחה בשלושה תחומים עיקריים:

1. פרויקטים למגורים: החברה תכננה ובנתה אלפי יחידות דיור בערים כגון חיפה, חדרה, זכרון יעקב, רעננה, תל אביב-יפו, ראש העין, גדרה, רמלה, אילת ועוד. ​
2. מתחמי מסחר ונכסים מניבים: בבעלות החברה מתחמי קניות, מסחר, משרדים, בתי אבות סיעודיים ומתחמי לוגיסטיקה. ​
3. התחדשות עירונית: החברה מעורבת בפרויקטים של התחדשות עירונית, כולל פינוי-בינוי ותמ"א 38, בערים כמו חיפה, טירת כרמל, זכרון יעקב, חדרה ותל אביב-יפו. ​

החברה הוקמה בשנת 1989 על ידי אברהם עמרם, אביו של אלון עמרם, כחברה למוצרי בניין ועבודות עפר. ​במאי 2024, החברה השלימה הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, וגייסה כ-312.6 מיליון ש"ח, על פי שווי של כ-1.56 מיליארד ש"ח לאחר ההנפקה. ​

הון עצמי 1.3 מיליארד לאחר גיוס 100 מ' בינואר 2025. צבר רווח גולמי של כ-5 מיליארד וקצב רווח נאה בפרויקטים בביצוע:

חברה יזמית איכותית, אך אני לא חושב שהיא זולה במיוחד. לא עוברת.

 פרשקובסקי – שווי שוק 1,940 מ’. מגזרי פעילות:

נדל"ן יזמי – בנייה למגורים (בעיקר), מסחר ומשרדים בישראל:

;
נדל"ן להשקעה בנכסים מסחריים בישראל
נדל"ן להשקעה בארה"ב – 283 יח"ד להשכרה בפלורידה, שווי כולל 45 מ' דולר.
דיור להשכרה בישראל – תחום שמסורתית מקבל מכפילי הון נמוכים.

הון עצמי 1,970 מ’ ש״ח. רווח של 210 מ' בשנת 2024, אך רובו מגיע משערוכי נדל"ן. 

נראית יחסית זולה ביחס להון, אך תחום פעילות ההשכרה למגורים הוא תחום לא חביב על משקיעים, וחברות אחרות כמו מגוריט נסחרות בדיסקאונט עמוק מאוד מתחת להון בגלל הבעיה התזרימית בו (תשואת השכירות על נכס למגורים לא מכסה את הוצאות התפעול והריבית).. לא עוברת.

צילו בילו (לשעבר חנן מור) – שווי שוק 225 מ’. עוסקת בייזום והקמת פרוייקטי בנייה למגורים ולמסחר בארץ ובחו”ל. החברה הייתה ידועה בעבר כקבוצת חנן מור, אך עברה תהליך מיתוג מחדש ושינתה את שמה לצילו-בלו. במהלך השנים, החברה התמודדה עם אתגרים פיננסיים, ובשנת 2024 עברה הסדר חוב משמעותי. במסגרת ההסדר, היזם יצחק תשובה ודודו זבידה השתלטו על החברה, כאשר זבידה מונה למנכ"ל זמני. 

הון עצמי 301 מ'. רווח עצום ב-2024 כתוצאה מהשלמת הסדר החוב. נראה שאחרי הסדר החוב יש נהירה חזקה למניה למרות שעוד נותר לראות האם ההנהלה החדשה תצליח להחזיר את החברה למהלך פעילות רגיל. 

בפברואר 2025 הודיעו על רכישה של 40% מחברת לוינסקי עופר לפי מחיר זול מאוד לטעמי מתוך מטרה להפוך אותה לזרוע ההתחדשות העירונית של צילו בילו ככל הנראה.

אהבתי את העסקה עם עופר לוינסקי אבל מלבד זאת קשה לדעת לאן מועדות פני החברה. למעקב. 

צמח המרמן –  שווי שוק 800 מ’. עוסקת בייזום, פיתוח ובניית פרוייקטי נדל”ן. פעילה גם בהתחדשות עירונית אך הפרויקטים יחסית מוקדמים. 

תחומי פעילות: 

1.ייזום פרויקטים למגורים ומסחר, כולל התחדשות עירונית
2. נדל"ן להשקעה ונכסים מניבים, כולל בפרויקטי DBOT ( (ראשי תיבות של Design-Build-Operate-Transfer) הוא מודל לשיתוף פעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי (PPP), שבו היזם הפרטי אחראי על תכנון, הקמה, תפעול והעברת הפרויקט לגוף הציבורי בתום תקופת הזיכיון. במודל זה, היזם מתכנן את הפרויקט, מממן את הקמתו, מתפעל אותו למשך תקופה מוגדרת, ולאחר מכן מעביר את הבעלות והשליטה בחזרה לרשות הציבורית.​)

3. ביצוע עבודות קבלניות עבור צדדי ג' – במגזר הפרטי (בנייני מגורים), העסקי (משרדים) והציבורי (מבני ציבור).

הון עצמי 503 מ’. 

1,048 מ' רווח גולמי שטרם הוכר. 

הודיעה על מו"מ למיזוג לתוך קבוצת עזריאלי לפי שווי 855 מ'. בשלב הנוכחי נראה שמה שיכריע את התשואה של צמח זה בעיקר האם העסקה תתממש. ככל ולא סביר שהמניה תרד. לא עוברת.

צרפתי – שווי שוק 710 מ’. משפחתית שהוקמה בשנת 1970, המתמחה בייזום ובניית פרויקטים למגורים, משרדים ומסחר.

החברה מתמקדת בייזום ובניית פרויקטים למגורים, משרדים ומסחר, בעיקר באזור המרכז. היא מחזיקה בצבר פרויקטים וקרקעות משמעותי, ומבצעת את הבנייה בעצמה. 

כ-2 מיליארד גולמי שנותר להכרה, חלקו בפעילות התחדשות עירונית. 

הון עצמי 520 מ’. 

זולה יחסית, אבל מעט 'רדומה', ללא רואים גידול ניכר בצבר הפרויקטים,  למעקב. 

קרדן נדל”ן (קרדן נדלן) – שווי שוק 950 מ’. עוסקת ביזום, בניה, מכירה והשכרת מבני מגורים,מסחר, תעשיה. הון עצמי 750 מ’ .
עוסקת במספר תחומים: 1. תחום הבניה למגורים– ייזום ופיתוח בנייני מגורים למכירה, בעיקר בשיטות פינוי בינוי ותמ”א 38.
2. נכסים מניבים- מגדל משרדים בתל-אביב (בית קרדן).
3. תחום ביצוע עבודות בניה באמצעות חברת הבת אל-הר- קבלנים מבצעים פרוייקטים לבניית מבני מגורים, מבנים מסחריים, ציבוריים וכו’ 

הון עצמי 755 מ'.

בתחום ביצוע עבודות הבנייה הייתה לקרדן שנה חלשה, ההסבר בדוחות מציין עיכובים, עלויות חומרים וקשיי כוח אדם הקשורים למלחמה, אך הצבר מסמן שניתן לצפות לשיפור ניכר בשנתיים הקרובות:

כלומר הצבר ל-2025 נכון לסוף 2024 כבר היה 492 מ' לעומת 273 מ' בשנה הקודמת. הצבר ל-2026 הוא כבר 734 מ'. בקצב הכנסות כזה הרווח של אל-הר צפוי להיות גבוה בהרבה.

אם נייחס לאל-הר שווי של נאמר 400-600 מ' נקבל ששאר הפעילות נסחרת מאוד בזול ומתחת להון. 

לקרדן נדל"ן גם פעילות התחדשות עירונית משמעותית (15,000 יחידות בשלבי קידום שונים). 

אפשר להיחשף לקרדן נדל"ן בדיסקאונט דרך קרדן ישראל, ולדעתי זו אפשרות עדיפה. למעקב.

רוטשטיין –  שווי שוק 1,200 מ’. עוסקת בבניה,ומחזיקה נכסי מקרקעין מניבים. לרוטשטיין יש פעילות התחדשות עירונית מכובדת. הון עצמי 632 מ'. 

מחזיקה ב-56.86% מחברת 'אנשי העיר' שעושה התחדשות עירונית בתל אביב, גבעתיים, הרצליה ובת-ים. בין רוטשטיין לאנשי העיר יש 'תיחום פעילות' כך שרוטשטיין לא יכולה לזכות בפרויקטים בערים בה אנשי העיר פועלת, ולהיפך. 

אמנם כיום התחדשות עירונית היא רק כרבע מהפעילות, היא צפויה לתפוס נפח גבוה יותר בעתיד:

צבר הרווח הגולמי של רוטשטיין הוא כ-5.5 מיליארד ש"ח, אך אם נסתכל על הצבר מהתחדשות עירונית בלבד (אותו אני בוחן בטבלה שלי) נישאר עם 4.2 מיליארד.
יש לומר שפעילות הנדל"ן המניב תופסת נתח מכובד מההון (כ-450 מ'), שזו פעילות שמסורתית לא מקבלת פרמיה על ההון.

הודיעה באפריל על הקמת חברת ביצוע שתבצע גם עבור חברות אחרות.

קצת גבולי ביחס לחברות אחרות כמו רותם או הכשרה. למעקב. 

שובל הנדסה – שווי שוק 520 מ'. הנפקה חדשה. מתמחה בשלושה תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן יזמי (כולל התחדשות עירונית), נדל"ן מניב וביצוע עבודות בנייה קבלניות. בכל הפרויקטים שלה, שובל משמשת הן כיזם והן כחברת הבנייה, מה שמאפשר שליטה מלאה על תהליכי הייזום והביצוע. 

הון עצמי (כולל תמורת ההנפקה) כ-390 מ'.
שווי נדל"ן מניב כ-210 מ'. 

עלייה בהכנסות אך קצב הרווח דיי צנוע. 

צבר הזמנות 51 מ'.  לא נראית לי זולה כרגע. לא עוברת.

נדל”ן מניב בישראל

נדל”ן מניב הוא לכאורה עסק פשוט ביותר – רוכשים נכס, משכירים אותו ומניבים עליו תשואה דיי צפויה, אך כשנכנסים לפרטים עולות נקודות שחשוב להתמקד בהן: 

1.עלות מימון – בשנים האחרונות חברות הנדל”ן המניב נהנו מאוד מיכולת להנפיק אג”ח בריבית של כ-1% ולרכוש בחוב נכסים שמניבים 6-7%. הבעיה היא שבעוד הנכסים צפויים להמשיך להניב לעד האג”ח הוא רק למח”מ מסוים ויוחלף עם הזמן בחוב יקר בהרבה בריביות של כ-5%. העניין הוא שגלגול החוב לוקח זמן כך שגם אם התוצאות היו נראות כאילו הן כמעט ולא מושפעות מעליית הריבית – הרי שב-3-4 השנים הקרובות נראה את ההשפעה האמיתית.

2. אינפלציה – .לחלק גדול מהחברות יש חוב צמוד למדד. הטענה של החברות היא שגם חוזי השכירות צמודים למדד ולכן זה מנטרל זה את זה. רובן גם מציגות “FFO לגישת ההנהלה” בו הן מתעלמות מהשפעת עליית המדד על עלות החוב שלהן. אני חושב שזו טענה חלשה שכן במצב של אינפלציה גבוהה ומשבר כלכלי החוב בהחלט יתפח דרמטית מהאינפלציה אך האם נמצא שוכרים במחירים הגבוהים יותר בכזה מצב? במיוחד כשההייטק כבר מראה סימני משבר? לא הייתי בונה על כך. 

3. שיעור היוון – שווי ההון העצמי של חברות הנדלן המניב הן פונקציה של שיעור ההיוון בו מהוונים את ההכנסות. ברוב החברות חלק גדול מהרווח הוא משערוכים כאלה אך כאשר המצב במשק נהיה גרוע יותר ושוכרים מתקשים לשלם זה משפיע לא רק על ההכנסות אלא גם על הערך של הנכסים. כלומר יכול להיות שאנו מרגישים בנוח להיכנס לחברת נדלן מניב שנסחרת מתחת להון שלה אך הרעה במצב תעלים גם את הרווח וגם את ההון. לדעתי במצבים כמו היום עם חששות מהמצב הפוליטי וההשפעה על חברות במשק זו בהחלט נקודה לחשוב עליה.

שווה לציין שבשנת 2024 הקניונים נהנו מפחות טיסות לחו"ל ויותר בזבוזים בארץ

אוסטרליה ישראל – שווי שוק 65 מ’. עוסקת בנדל”ן מניב. הון עצמי 143 מ’. לאוסטרליה ישראל אחזקה ב3 נכסים מרכזיים:
1. בית גמאטרוניק בהר חוצבים בירושלים (100%). למעשה הפעילות הקודמת של החברה נמכרה לסולאראדג’ ונשאר רק הבניין, שם שוכנים משרדי החברה. שווי הנכס לפי הערכת שווי מעודכנת עלה ל-67 מ’ תודות לעליה בהכנסות.
2. אחזקה בחברת בית חרות (36.85% מהמניות המהוות 50% מהזכויות הכלכליות) שנרכשה ב20.7 מיליון. הנכס המרכזי של בית חרות הוא קניון M-הדרך בשווי מוערך של 141.5 מיליון שקל עם חוב של 100 מ’ מבנק לאומי.הקניון בתפוסה מלאה ומניב NOI של 9  מיליון שקל בשנה, כלומר 3.3 לחלק של אוסטרליה ישראל.
3. נכס ברחוב החילזון 6 רמת גן. 3 קומות משרדים עליונות במתחם הבורסה בבניין בן 10 קומות, יחד עם 60 מקומות חניה וזכות בשליש משטחי הציבור ומזכויות הבניה העתידיות. נרכש תמורת 49.75 מ’ ש”ח, רשום ב-52.4 מ’.
הפוטנציאל הגדול נמצא בתוכנית המתאר שאושרה האפשרת הגדלת זכויות של 1,200%-2,000% עד לגובה של 60 קומות במתחם הבורסה ברמת גן, שאוסטרליה ישראל זכאית לשליש ממנו.

נמצאת בתהליך לרכישת 26.3% ממניות אספן גרופ מבעל השליטה רוני צארום וכבר העבירה חלק מהתשלומים לפי שווי של כ900 מיליון ש”ח, כפול מהמחיר בשוק. לטובת התשלום על העסקה שיעבדה החברה את בית גמאטרוניק וצפויה לקחת חוב נוסף בהמשך.
הון עצמי 100 מ', ללא מזומן ועם חוב 290 מ' ש"ח. קשה לראות מהיכן תביא את הכסף למימוש הפרויקטים, יש סיכון ממשי שאוסטרליה ישראל לא תעמוד בהתחייבויותיה. לא עוברת.

איי.אי.אס (אייאיאס | איי אי אס | IES) – שווי שוק 1,280 מ’ ש”ח. עוסקת בנדל”ן להשקעה ובהקמת תשתית לענף התעופה. 

מחזיקה באזור התעסוקה פארק תעשיות פלמחים המשתרע על שטח של 302 דונם. ב-2024 המשיכה אייאיאס את פיתוח הפארק וקידומו כולל רישום החלקות האחרונות והשלמת הרישום בטאבו של כל לקות המקרקעין, כמו גם המשך עבודות פיתוח. תומר קורנפלד כתב על החברה בבלוג שלו. 

לאייאיאס זכות לרכוש את מתקן ההתפלה הקיים בפארק פלמחים, שמופעל כרגע על ידי ג'נריישן ב-2029.

 לחברה יש גם פעילות הנקראת איירפארק שנוסדה כדי להקים מתקן תעשייה תעופתי ליד בסיס חיל האוויר ‘עובדה’.

עושה רכישה עצמית של מניות כמעט כל יום. 

הון עצמי של 1,630 מ’ כך שהחברה נסחרת מעט מתחת להון אך יש בכך הגיון בהתחשב בעיכובים בפיתוח של פארק פלמחים. בסך הכל זו יכולה להיות השקעה סולידית ראויה אך לא נראה לי שעומדת ברף התשואה. למעקב.

איירפורט סיטי – שווי שוק 6,200 מ’. עוסקת בנדל״ן מניב. החברה מחזיקה, מנהלת ומשכירה נכסים הכוללים שטחי מסחר, משרדים, מרכזים לוגיסטיים ופארקי תעשייה בישראל ובאירופה. הנכס המרכזי של החברה הוא מתחם "אירפורט סיטי", הממוקם בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון.

 לאיירפורט סיטי הון עצמי של של 9.7 מיליארד ש”ח עם כמות מזומנים מרשימה של 1.3 מיליארד ש”ח אך כרגע היא לא מחלקת דיבידנדים כלל.

נכסים עיקריים:

1. פארק העסקים איירפורט סיטי: מתחם מרכזי הממוקם בסמוך לנמל התעופה בן-גוריון, המשמש כפארק עסקים ותעשיית היי-טק. מתחם זה מהווה כ-23% משווי נכסי החברה. ​
2. תחנות מרכזיות: החברה מחזיקה ב-13 תחנות מרכזיות ברחבי ישראל, המספקות שטחים לתחבורה ציבורית ושטחי מסחר.
3. מרכזי מסחר וקניונים: שטחים מסחריים בהיקף של כ-142 אלף מ"ר, המושכרים למאות שוכרים בתחומים שונים. ​
4. בנייני משרדים: כ-326 אלף מ"ר של שטחי משרדים, הכוללים מבנים במתחם איירפורט סיטי, ברחבי הארץ ובאירופה. ​
5. תחנות דלק: בעלות על 10 תחנות דלק הפועלות במיקומים שונים.
6. חניונים: שטחים בהיקף של כ-239 אלף מ"ר המשמשים בעיקר לחניית כלי רכב, כולל עבור מפעילי תחבורה ציבורית. ​
7. תעשייה ואחסון: כ-261 אלף מ"ר המיועדים לשימושי תעשייה ואחסון, המושכרים לייעודים שונים. ​

בנוסף, החברה מחזיקה בבתי מלון בישראל ובאירופה, ומעורבת בפרויקטים למגורים, כגון פרויקט "גרין סיטי" בראש העין, הכולל הקמת 1,190 יחידות דיור. ​

שליטת אקויטל של קובי מימון, שידוע ביחס לא מאוד טוב כלפי בעלי מניות מיעוט. נראה שנסחרת סביב שווי הוגן או זול מעט. בדומה לפוליגון (גם היא בשליטת קובי מימון) קשה להעריך מתי תהיה הצפת ערך ביחס להון העצמי. לא עוברת.

אינטרגאמא חברה להשקעות/ אינטר גאמא – שווי שוק 130 מ’. מתמקדת בתחום הנדל”ן המניב באמצעות שני נכסים מניבים: 

בית אינטרגאמא בהרצליה פיתוח – 6,186 מ"ר משרדים ומחסנים

בית אינטרגאמא בנתניה – 16,017 מ"ר משרדים ומחסנים

הון עצמי 254 מ'. נסחרת סביב חצי מההון אך זאת מזה זמן רב. יש פוטנציאל להצפת ערך אך בשביל זה צריך לבצע מהלכים שלא נראה שנעשים (מימוש נכסים למשל). בינתיים אינטרגאמא דיי מנומנמת ועם אפסית ממש. לא עוברת.

אמות (אמות השקעות) – שווי שוק 8,600 מ'. אחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות בישראל. בבעלות החברה 114 נכסים בשטח כולל של 1.85 מיליון מ"ר, מתוכם כ-1.15 מיליון מ"ר שטחי השכרה וכ-0.7 מיליון מ"ר שטחי אחסנה פתוחה וחנייה. הנכסים כוללים בנייני משרדים והייטק, מרכזים לוגיסטיים, קניונים, מרכזים מסחריים, פארקים תעשייתיים, סופרמרקטים, מלונות ותחנות אוטובוסים מרכזיות. מרבית הנכסים ממוקמים במרכזי הערים הגדולות במרכז הארץ ובאזורי ביקוש.

החברה הציגה תחזית ל2025 של NOI ו FFO די זהים ל2024, מה שאכזב את המשקיעים, ונראה שאמות מתקשה לאכלס את נכסי המשרדים הפנויים

נסחרת במכפיל הון 1. פעילות יחסית סולידית, קצת קושי בתחום המשרדים. בסך הכל נראה שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

ארי נדל"ן (ארי נדלן | ארנה) –  שווי שוק 795 מ׳. עוסקת בנדל”ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו”ל. הון עצמי 917 מ’. 

נראה שלארי נדל"ן יש כמה יהלומים חבויים, כשהעיקרי בהם הוא הרחבות הנכס העיקרי שלה – הסטאר סנטר באשדוד:

מדובר פה על פוטנציאל הרחבה של 409 אלף מ"ר של מסחר, דיור ותעסוקה. הפוטנציאל הכלכלי של אישור התב"ע עשוי להיות עצום שכן הסטאר סנטר הקיים הוא בהיקף של כ-50 אלף מ"ר ושווה כ-1.1 מיליארד ש"ח, ומדובר כאן על היקף של פי 8 מכך. 

כמובן שאין ודאות שהתב"ע של הסטאר סנטר תאושר (ואם כן זה חתיכת אירוע), אך בנוסף אליה יש לנו קניון גדול באילת עם פוטנציאל משמעותי, קרקע ברמת גן ואשדוד וכו', ונסחרת בהנחה של כ-10% על ההון. 

בסך הכל בהחלט ייתכן שארי תהיה שווה יותר מכפול מהשווי היום תוך שנתיים-שלוש – חברה מעניינת. 

אשטרום קבוצה (קבוצת אשטרום) –  שווי שוק 5,800 מ׳. עוסקת בקבלנות בניין ותשתיות,ייזום בנייה למגורים,נדל”ן מניב,ייצור חומרי גלם לבנייה ושולטת ב”אשטרום נכסים” ו”אשדר”. ביצעה גיוס של 600 מ' ש"ח בתחילת 2025. 

הון 5,500 מ'. כפי שניתן לראות יש ירידה חדה בתוצאות בשנתיים האחרונות. 

ירידה צנועה בצבר ההזמנות ב-2024, ועלייה מסוימת בסמוך למועד פרסום הדוח:

קצב הרווח הנוכחי נמוך ביחס לשווי ואני לא בטוח מתי נחזור למספרים של 2022. לא עוברת.

ביג מרכזי קניות – שווי שוק 13,000 מ’. ביג מרכזי קניות היא רשת של מרכזים מסחריים בפריסה ארצית בישראל, הפועלת במתכונת של "פאוור סנטרים" (Power Centers) – מרכזים פתוחים המיועדים בעיקר להגעה ברכב, עם חנויות גדולות ומרחבי חניה נוחים. החברה הוקמה בשנת 1994 על ידי יהודה נפתלי, וכיום היא אחת מחברות הנדל"ן המובילות בתחום המסחר בישראל.

מאפיינים של מרכזי ביג:

1. מרכזים פתוחים – החנויות אינן ממוקמות בתוך מבנה סגור כמו קניון, אלא פזורות במתחם פתוח.
2. חנויות גדולות – בעיקר רשתות אופנה, אלקטרוניקה, סופרמרקטים, חנויות לבית ולגן.
3. נגישות גבוהה – ממוקמים לרוב בסמוך לכבישים ראשיים עם חנייה חינמית בשפע.
4. שעות פתיחה גמישות – לרוב פתוחים גם בשבת, במיוחד מחוץ לערים.
5. תמהיל חנויות מגוון – רשתות מובילות כמו פוקס, קסטרו, איקאה (במקומות מסוימים), סופר-פארם, מגה ספורט, מחסני חשמל ועוד.

בישראל יש למעלה מ-25 מרכזי ביג, ביניהם ביג פאשן אשדוד, ביג באר שבע, ביג קריות, ביג אילת ועוד.

החברה פועלת גם מחוץ לישראל, עם מרכזי קניות בארצות הברית, סרביה ומדינות נוספות:

בפברואר 2025 פתחו את 'ביג גלילות' שהוא כיום הקניון הגדול בישראל, עם 180 חנויות ומסעדות.

מחזיקה ב”אפי נכסים” הציבורית (ההחזקה באפי נכסים שווה 5.7 מיליארד לפי שווי שוק). 

הון עצמי של 12,022 מ’, נסחרת בפרמיה צנועה על ההון. לא יקרה ולא זולה. לא עוברת.  

גב-ים /גב ים – שווי שוק 6,560 מ׳. עוסקת בייזום, תכנון, הקמה וניהול של פארקי היי-טק, מרכזי לוגיסטיקה, תעשייה ומשרדים להשכרה ברחבי הארץ. בין הנכסים המרכזיים של גב-ים ניתן למנות את פארק מתם בחיפה, מרכז גב-ים בהרצליה, פארק גב-ים נגב בבאר שבע, ופרויקט ToHa בתל אביב.

היסטוריה והתפתחות: גב-ים נוסדה בשנת 1928 על ידי החברה הכלכלית לארץ ישראל (PEC) במטרה לפתח תשתיות לתעשייה בארץ ישראל. מאז הקמתה, החברה ליוותה את ההתפתחות הכלכלית של המדינה והייתה שותפה במגוון רחב של פרויקטים והקמת נכסים מניבים ברחבי הארץ. מניות החברה נסחרות בבורסה מאז 1978. 

לחברה ישנם שבעה פרויקטים בייזום, שמתוכם שלושה נחתמו השנה (שביניהם עסקת ענק עם גוגל – ב toha2), שלפי הערכת החברה במצגת אמורים להכניס לחברה עוד כ-310 מ׳ ש״ח שנתי, אשר יגדיל את ההכנסות השנתיות לכדי 1.1 מיליארד ש״ח .החברה צופה שב2025 יגיע ה noi לכ-750 מ׳ ש״ח (עליה של כ-8 אחוז).

כרגע נראה שמשבר ההייטק התייצב השנה ויש נהירה של ההייטק לעבוד מהמשרדים. 

פיננסי: הון עצמי 4,515 מ׳. ב2024 לעומת 2023 ישנה עליה של כ-5% ב noi ל-692 מ׳ ש״ח, ו-407 ב-FFO.

גב-ים היא חברת נדל"ן מניב איכותית וסולידית, אך לא נראית לי זולה או עם אפסייד גבוה. לא עוברת. 

דורסל החזקות – שווי שוק 380 מ’. עוסקת בנדל”ן מניב. עיקר נכסיה של דורסל נמצאים בישראל, אך יש לה גם נכסים בקפריסין ובאנגליה.הון עצמי 515  מ'. 

בדצמבר 2024 הושלמה רכישת מחצית מקניון מעלות מאת רני צים מרכזי קניות. 

הון עצמי 522 מ'. נסחרת במכפיל הון 0.75 אך אני לא בטוח שיש ארוע שיגרום לסגירת הדיסקאונט מול ההון, וחברות ש'סתם' זולות מול ההון יש בשפע. לא עוברת. 

ויז׳ן סיגמא – שווי שוק 75 מ׳. עוסקת בפעילות נדל”ן מניב בישראל – לקבוצה נכסים מסיביים בהרצליה פיתוח וב”בית התעשיינים” ברח’ המרד 29 בתל אביב והיא עוסקת בהשכרת שטחי משרדים ושטחי מסחר בנכסים שבבעלותה. 

הון עצמי 112 מ'. מחזורי מסחר נמוכים מאוד. לא עוברת. 

וילאר – שווי שוק 3,250 מ'. עוסקת בבניית מבני תעשיה והשכרתם, בניית מבני מגורים ומתן שירותי ארכיבאות. 

הון עצמי של כ-3,500 מ’ ש”ח. וילאר היא אחת מחברות הנדל”ן הסולידיות ביותר, כמעט ללא חוב למרות מאזן של 4.5 מיליארד ש”ח. פועלת בתחומים סולידיים, לא יקרה ולא זולה במיוחד. לא עוברת.

ויתניה – שווי שוק 1,100 מ׳. מתמחה בייזום, פיתוח, החזקה והשבחה של נדל"ן מניב ומגורים. החברה הוקמה בשנת 1995 על ידי ארבעה שותפים: חברת SGS, משפחת פרופר, משרד הפרסום גיתם ומשפחת חממה. מאז, הצטרפו כבעלי מניות גם חברת הביטוח הראל וחברת טלקאר בע"מ, המחזיקה כיום ברוב מניות החברה. 

בבעלות החברה נכסים מניבים בהיקף של כ-200,000 מ"ר, כאשר למעלה מ-95% מהם הם שטחי משרדים והיתר שטחים מסחריים. בנוסף, לחברה מאגר של כ-360,000 מ"ר של שטחי תעסוקה, משרדים ומסחר הנמצאים בשלבים שונים של תכנון והקמה באזורים מבוקשים בישראל. במקביל, חטיבת המגורים של החברה מקדמת כיום את בנייתן של כ-1,000 יחידות דיור בפרויקטים בתל אביב, נתניה וחבצלת השרון.

בין הפרויקטים הבולטים של החברה ניתן למנות את מתחם ויתניה תל אביב בצומת הרחובות לה גוארדיה והחרש, הכולל שלושה מגדלי משרדים, אחד מהם נמכר לבנק הפועלים; פרויקט קריית אריה בפתח תקווה; ויתניה-קרסו בפתח תקווה; ויתניה-למדא בנס ציונה; ומלון דריסקו בתל אביב. 

הון עצמי של 1,150 מ’. לא רואה משהו מיוחד – חברת נדל”ן מניב קלאסית סביב תמחור הוגן. לא מאוד אוהב את החשיפה הממוקדת לתחום המשרדים. לא עוברת.

ישרס חברה להשקעות – שווי שוק: 4,000 מ’.קבוצת ישרס היא אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, המתמקדת בשני תחומי פעילות עיקריים: נדל"ן מניב ונדל"ן למגורים ולמכירה. החברה מחזיקה בנכסים מגוונים הכוללים שטחי משרדים, פארקים טכנולוגיים, מבני תעשייה, מלאכה, אחסנה ומסחר. מתוך כלל נכסיה, תחום המשרדים והפארקים הטכנולוגיים מהווה כ-66% משווי נכסי הנדל"ן של החברה.

התוצאות של ישרס יציבות יחסית עם עלייה של כ-4% ב-NOI 

חשיפה של כ-55% למשרדים ופארקים טכנולוגיים שזה גבוה לטעמי בשוק שעשוי לחוות טלטלות עם עבודה מהבית ופיטורים.

הון עצמי 4,560 מ'. נסחרת מעט מתחת להון העצמי ולהערכתי סביב שווי הוגן.  לא עוברת.

לוינשטיין הנדסה וקבלנות – שווי שוק 1,730 מ׳. עוסקת ביזום והקמת פרויקטי בניה למגורים, משרדים ותעשיה. מיזגה לתוכה את לוינשטיין נכסים בינואר 2025. 

1. מגזר ייזום נדל"ן למגורים והתחדשות עירונית – רווח גולמי שטרם הוכר של כ-250 מ' ש"ח, ועוד 1.5 מיליארד בפרויקטי התחדשות עירונית בתכנון, מתוכם 1 מיליארד עם רוב דרוש. 

2. מגזר ביצוע עבודות קבלניות – באמצעות חברת לוינשטיין נתיב בה מחזיקה 60%. צבר עבודות כ-650 מ' ש"ח ורווח תפעולי 40 מ'. 

3. נדל"ן להשקעה- שווי נדל"ן להשקעה כולל בהקמה 2.5 מיליארד ש"ח.

מחזיקה בחצי מהתחנה המרכזית הישנה בתל אביב המשוערכת בשווי 752 מ' בספרים. צפי להיתר בנייה – שנה וחצי- שנתיים. 

מחזיקה ב-60% ממניות 'לוינשטיין נתיב הנדסה' בה מרוכזת פעילות הבנייה הקבלנית של החברה.

פעילות התחדשות עירונית צנועה יחסית ביחס לגודל החברה.

ירידה בצבר ההזמנות משנה שעברה:

אולי מצפים לשיפור משמעותי בתוצאות אך כרגע התמחור נראה לי גבוה ביחס לרווח כרגע. לא עוברת.

מבנה נדל”ן – שווי שוק 7,500 מ’. חברה ישראלית המתמחה בהשכרה, ניהול וייזום פרויקטי נדל"ן. 

היסטוריה: החברה נוסדה בשנת 1961 בשם "מבני תעשייה" כחברה ממשלתית, במטרה ליזום ולהקים מבנים לתעשייה, מלאכה ומסחר, בעיקר בעיירות פיתוח. בשנת 1988 הונפקו מניות החברה בבורסה, וב-1993 הושלמה הפרטתה כאשר נמכרה לאיש העסקים אליעזר פישמן. במהלך השנים, החברה התרחבה והשקיעה בפרויקטים נוספים, כולל בחו"ל. בשנת 2014 אוחדו פעילויות החברות "מבני תעשייה" ו"דרבן" תחת השם "קבוצת מבנה". בשנת 2019 אושרה סופית המיזוג בין "מבני תעשייה" לחברת האם "כלכלית ירושלים", מה שיצר את אחת מחברות הנדל"ן המניב הגדולות בישראל

תחומי פעילות: קבוצת מבנה מחזיקה בנכסים מניבים בשטח כולל של כ-1.6 מיליון מ"ר, הכוללים:

• משרדים והייטק
• תעשייה ולוגיסטיקה
• מתחמי קניות
• מגורים

ההכנסות מתפלגות כך: כ-42% מבני תעשייה ולוגיסטיקה, 36% משרדים, 20% מסחר ו-2% דירות להשכרה. 

אישרה במרץ 2025 תכנית רכישת מניות של עד 3000 מ' ש"ח. 

הון עצמי 8.4 מיליארד, נראית סביב תמחור הוגן בהתחשב בחולשה בשוק המשרדים. לא עוברת.

מגה אור (מגה אור החזקות) – שווי שוק 4,100  מ’. מתמחה בייזום, הקמה, רכישה, השכרה, השבחה, ניהול ואחזקה של נכסים מניבים בישראל. מרבית נכסי החברה הם מרכזי ניהול ולוגיסטיקה ומרכזים מסחריים.

היסטוריה: החברה הוקמה ביולי 2002 כחברה פרטית בשם "צחי נחמיאס החזקות בע"מ" ובמאי 2006 שונה שמה לשמה הנוכחי. ביוני 2007 הפכה לחברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה. החברה הוקמה על בסיס נדל"ן שהחזיק צחי נחמיאס, יחד עם אביו פיני נחמיאס, באזור התעשייה של מושב שילת. לאחר ההנפקה, החברה החלה לרכוש ולפתח שטחי נדל"ן מניב בתחום המרכזים המסחריים והלוגיסטיים בכל רחבי הארץ

כיום פעילותה של מגה אור מחולקת לנדל"ן מניב ולהחזקה במניות דסק"ש. 

יש למגה אור גם פעילות אנרגיה בארץ ובחו"ל באמצעות חברת בת בשם 'ביג מגה אנרגיה מתחדשת' המוחזקת על ידה ועל ידי ביג בחלקים שווים.

מכפיל הון 1.25, חברה טובה אך לא נראית לי זולה או עם אפסייד מאוד גבוה. לא עוברת.

מגוריט – שווי שוק 830 מ’. פועלת כקרן השקעות בנדל"ן (REIT) המתמחה בדיור להשכרה ארוכת טווח. החברה מתמקדת ברכישה, ייזום, השכרה וניהול של פרויקטים למגורים ברחבי הארץ, במטרה לספק לשוכרים חוויית מגורים בטוחה ויציבה. 

היסטוריה: החברה הוקמה בשנת 2016 על ידי עורכי הדין חיים ויספיש וארז רוזנבוך, בעקבות תיקון 222 לפקודת מס הכנסה, אשר הסדיר את פעילותן של קרנות להשקעה במקרקעין למגורים. מגוריט הייתה הקרן הראשונה בישראל שהתמקדה בדיור להשכרה לטווח ארוך. במהלך ספטמבר 2016, גייסה החברה 180 מיליון ש"ח ממשקיעים מוסדיים, ובהמשך השלימה הנפקה ראשונה לציבור והחלה להיסחר בבורסה.

פיננסי: הון עצמי 1.7 מיליארד. רווח צפוי משערוכים בשנת 2025 (כתוצאה מהשלמות ואכלוסי פרויקטים) – כ-300 מ' ש"ח. 

הבעיה במגוריט היא תזרימית: הרווח מכל דמי השכירות שהחברה מקבלת לא מספיק כדי לכסות את ההוצאות השוטפות, כך שבעוד שהחברה מתעשרת בהון עצמי היא צריכה כל הזמן למצוא פתרונות מימון עד שיהיה מותר לה למכור את הדירות בעוד כ-20 שנים. לא עוברת.

מטעי הדר ישראל – שווי שוק 60 מ’. הוקמה בשנת 1958. החברה עוסקת בתחום החקלאות באמצעות חברת הבת שלה, בן עזר עיבודים (1983) בע"מ, ומספקת שירותי חקלאות הכוללים נטיעת פרדסים, החזקתם ועיבודם. 

הון עצמי 70 מ'. 

קצב רווח נמוך. מחזור מסחר אפסי ואני לא רואה במטעי הדר משהו מעניין במיוחד. לא עוברת.

מידאס – שווי שוק 31 מ’. עוסקת בהשקעות בנדל”ן מניב בישראל ובבריטניה. הון עצמי 60 מ’

בספטמבר 2024 מכרה את החזקה בגני שרונה לריט1 ורשמה על כך הפסד של 2.5 מ' ש"ח. 

הודיעה בינואר על רכישת מרכז מסחרי בארה"ב.

הפסדית ועם בעיית נזילות. הוצאות הנהלה וכלליות של כ-6.5 מ’ בשנה שזה גבוה מאוד לחברה עם יחסית מעט פעילות. לא עוברת. 

מליסרון – שווי שוק 14,200 מ’. אחת החברות המובילות בתחום הנדל"ן בישראל, המתמחה בפיתוח, הקמה, אחזקה וניהול מקצועי של קניונים, מתחמי משרדים ופארקי היי-טק. החברה הוקמה בשנת 1987 ונמצאת בשליטת הגב' ליאורה עופר, המכהנת כיו"ר דירקטוריון החברה.

תחומי פעילות עיקריים:

• קניונים: החברה מחזיקה ומנהלת 18 קניונים תחת המותג "קניוני עופר", הממוקמים באזורים מרכזיים ברחבי הארץ. בין הקניונים הבולטים: עופר רמת אביב, עופר הקריון, עופר גרנד קניון חיפה, עופר הקניון הגדול פתח תקווה, עופר גרנד קניון באר שבע ועופר רחובות.
• משרדים ופארקי היי-טק: מליסרון מחזיקה, משכירה ומנהלת פארקי היי-טק ומשרדים ברחבי הארץ, הממוקמים בסמוך לצירי גישה מרכזיים. בין הנכסים: LANDMARK A תל אביב, פארק עופר פתח תקווה East ו-West, פארק עופר יקנעם, פארק עופר כרמל ומתחם עופר רעננה.
• מגורים: באמצעות חברת אביב ייזום, מליסרון פועלת בתחום הנדל"ן למגורים, עם התמחות בייזום ובנייה למגורים וכן בפרויקטי התחדשות עירונית. 

מליסרון מצליחה לשמור על פער גבוה בין תשואת הנכסים לריבית שהיא משלמת על החוב שלה, אך צפוי להיות צמצום מסוים לאזור 4%.

פידיונות השוכרים רשמו צמיחה נאה של 13% במהלך 2024. 

רווח נקי של 617 מ', כולל 498 מ' ריווחי שיערוך. 

הון עצמי 12.3 מיליארד, נסחרת במכפיל הון 1.1. 

נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן, לא עוברת.

מניבים ריט – שווי שוק 1,380 מ’. מניבים קרן הריט החדשה בע"מ היא קרן השקעות בנדל"ן מניב (REIT) הפועלת בישראל. יתרונות קרנות הריט:

תוצאות הפעילות:

הון עצמי 1,730 מ', כלומר יש דיסקאונט של כ-20% על ההון.

תשואה דיבידנד של כ-5%. סך הכל דרך סולידית להיחשף לנדל"ן מניב. מפריע לי שמניבים לעתים דיי קרובות מנפיקה מניות, גם כשזה בדיסקאונט על ההון . לא עוברת.

נתנאל מניבים – שווי שוק 108 מ’. חברת נדל”ן מניב שהתפצלה מנתנאל גרופ. עוסקת בנדל”ן להשקעה בישראל. 

למניבים יש ארבעה נכסים מניבים בחולון רחובות ושניים בתל אביב. בנוסף מניבים רכשה את הזכויות ל3 דונם באריאל ב 20 מ׳ ש״ח שמתוכו 900 מ״ר מבנה מסחר שמכניס 650 א׳ ש״ח שנתי, והם בוחנים אפשרות לשנות את התב״ע של הקרקע לבניית דירות קטנות לסטודנטים.

פרסמו בינואר 2025 שמתכוונים להציע למכירה פומבית את זכויותיה בפרויקט אנילביץ' בתל אביב במחיר מינימום של 140 מ׳ ש״ח בתוספת מע״מ. לדעתי התנהלות שלילית, במיוחד עבור מחזיקי נתנאל גרופ.

הון עצמי 164 מ’, כלומר דיסקאונט של 35% על ההון העצמי. הבעיה היא שבמצב הנוכחי נתנאל מניבים היא הפסדית ועם תזרים שלילי וכנראה תהיה צריכה לגייס הון כדי לקדם את הפרויקטים שלה. להנהלה של נתנאל יש גם נטייה לגרור פרויקטים לזמן ארוך, ולהתחיל אותם שנים לאחר הצפי הראשוני. 

באפריל 2025 עלתה הצעה שנתנאל גרופ תרכוש מנתנאל מניבים את הנכס באנילביץ תמורת 134 מ', נראה שהמטרה היא לספק למניבים נזילות לפיתוח פרויקטים אחרים.

לא עוברת. 

סלע נדל”ן (סלע קפיטל נדל״ן) – שווי שוק 1,860 מ׳. קרן השקעות במקרקעין (REIT) ישראלית המתמחה ברכישה, ניהול והשכרה של נדל"ן מניב בישראל. החברה הוקמה בשנת 2007 על ידי שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ואלי בן חמו. במרץ 2008 הפכה לציבורית.

פעילות החברה: סלע נדל"ן מחזיקה ומנהלת מגוון נכסים, ביניהם:

• משרדים: מגדל משה אביב ברמת גן, מגדל רסיטל בתל אביב, מגדל פז 2 ברמת גן.
• מרכזים מסחריים: מתחם "חונים קונים" בראשון לציון, קניון "לב הפסגה" בירושלים.
• מבני תעשייה ולוגיסטיקה: פארק תעשייה יבנה, אזור תעשייה חולון.
• מלונאות: מלון נפטון באילת.

הון עצמי 2,4 מיליארד ש"ח,ה-FFO לפי גישת הרשות 123 מ'. נסחרת בדיסקאונט קטן אך לא נראית לי זולה במיוחד. לא עוברת. 

עזריאלי קבוצה – שווי שוק 30,800 מ’. קבוצת עזריאלי בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית המתמחה בנדל"ן מניב, עם דגש על פיתוח, הקמה, ייזום וניהול של מרכזי מסחר, קניונים, משרדים, דיור מוגן ומלונאות. הקבוצה נוסדה בשנת 1983 על ידי האדריכל דוד עזריאלי, והפרויקט הראשון שלה היה קניון איילון ברמת גן, שנפתח בשנת 1985.

תחומי פעילות:

• קניונים ומרכזי מסחר: הקבוצה יוזמת, מקימה, רוכשת, משכירה ומנהלת קניונים ומרכזי מסחר ברחבי ישראל.
• משרדים ומתחמי עבודה: עזריאלי עוסקת בייזום, רכישה, השכרה, ניהול ותחזוקה של מגדלי משרדים ומרכזי עסקים, המאוכלסים על ידי חברות מקומיות ובינלאומיות מובילות.
• דיור מוגן ומגורים להשכרה: הקבוצה מפעילה ויוזמת בתי דיור מוגן יוקרתיים לגיל הזהב, המאופיינים בגימור ושירותים נלווים ברמה גבוהה.
• דאטה סנטרס: בשנת 2019 נכנסה הקבוצה לתחום הדאטה סנטרס, ובמהלך 2021 רכשה את מלוא האחזקה בחברת גרין מאונטיין הנורבגית, המספקת שירותים לחברות הענן הגדולות בעולם.
• מלונאות: עזריאלי יוזמת בתי מלון כחלק מפרויקטים המאופיינים בעירוב שימושים, כגון מגדל הספירלה בתל אביב ומלון במתחם החדש במודיעין. 

ה-NOI לפי רבעון 4 הוא 2.52 מיליארד וה-FFO (גישת הנהלה) הוא 1.7 מיליארד ולפי גישת הרשות 746 מ'. צפי תרומה של פרויקטים יזמיים: 

הון עצמי 23.8 מיליארד, נסחרת במכפיל הון סביב 1.3. נראה שנסחרת סביב שווי הוגן לחברה עם נכסים איכותיים מאוד. לא עוברת. 

פאי סיאם – שווי שוק 712 מ'. עוסקת בייזום,הקמה ותפעול של בתי מלון ובנדל"ן מניב בישראל. 

 כיום עם 379 חדרים פעילים, עם יעד להגיע ל-2,220 עד ל-2028. 

כרגע יש מעט נכסים מניבים ומעט תזרים. 

הון עצמי 1.02 מיליארד ש"ח, דיסקאונט כ-30%. 

לפאי סיאם יש כרגע מעט פעילות ותזרים, ועיקר נכסיה הם יזמיים. ממונפת מאוד וללא שיערוכי נדל"ן גם הפסדית. לא עוברת. 

פוליגון –  שווי שוק 256 מ’. עוסקת בנדל”ן מניב. החברה עוסקת בייזום, פיתוח, רכישה והשכרה של נכסים מניבים, הכוללים מבני תעשייה ושטחי מסחר.

נכסים מרכזיים:

מרכז MIXX בחדרה: הנכס העיקרי של החברה הוא מרכז מסחרי פתוח במזרח חדרה, המשתרע על שטח בנוי של כ-25,000 מ"ר. המרכז כולל שוכרים כמו רשת הסופרמרקטים יוחננוף ומתחם סינמה סיטי. 

התפוסה בחדרה עלתה ל-98.5% וה-NOI כבר בקצב שנתי של 24 מ'. בהיוון של 7% נקבל שווי של 345 מ' ש"ח.

קרקעות נוספות: החברה מחזיקה גם בקרקעות בחיפה ובפתח תקווה, אשר יש להן פוטנציאל פיתוח עתידי. קשה להעריך את שווי הקרקעות, אך נייחס להן שווי של כ-50 מ' ש"ח. 

מזומן בסך 75 מ', ללא חוב.

נקבל שווי כולל של כ-470 מ', משמעותית מעל שווי השוק של פוליגון. 

הבעיה בפוליגון היא ההתנהלות מול המשקיעים. נדמה שנוח לבעלי השליטה שהמניה נסחרת נמוך: אין דיבידנד או שימוש ביתרת המזומן, משערכים את הנכס בחדרה לפי שיעור היוון גבוה מאוד של 8.8% ואין מצגות או קשר עם המשקיעים מלבד המינימום הנדרש. נסחרת בדיסקאונט, אך אני לא רואה טריגר שיגרום לדיסקאונט להיסגר. למעקב

קרסו נדל”ן – שווי שוק 1,700. עוסקת ביזום ובניה למגורים,התחדשות עירונית ונדל”ן מניב. 

מחולקת לפעילות יזמית ופעילות מניבים. 

בפעילות היזמות – 53 פרויקטים, מתוכם 42 בהתחדשות עירונית. מפרסמת צפי לרווח גולמי צפוי:

הרווח רובו ככולו מגיע משערוך נדל"ן להשקעה"

בפעילות מניבים – 20 נכסים מניבים, 102 א' מ"ר פעיל ו-251 א' מ"ר בייזום. בערך ¾ מהנדל"ן המניב הוא משרדים ותעסוקה ו-¼ מרכזי מסחר שכונתיים. 

מכפיל הון 1.2. 

ראיון של נועם מדר עם המנכ"ל ממרץ 2025. 

בסך הכל מדובר בשתי חברות דיי 'מעורבבות'. אם ניקח את הנדלן המניב לפי הון עצמי נישאר עם חברת יזמות / התחדשות עירונית בתמחור לא רע, אבל לא מהזולים בשוק.  לא עוברת.

רבוע כחול נדל”ן – שווי שוק 3,770 מ’. אחת מחברות הנדל"ן המובילות בישראל, המתמקדת בפיתוח, הקמה וניהול של נדל"ן מניב בתחומי המסחר, הלוגיסטיקה, המשרדים והמגורים. החברה הוקמה בשנת 2005 ונסחרת בבורסה מאז 2006.

נכסים ופעילות:

בבעלות החברה כ-115 נכסים מניבים בפריסה גיאוגרפית רחבה, עם שטח כולל של כ-440,700 מ"ר. תמהיל הנכסים מגוון וכולל מרכזים מסחריים, מתחמי מסחר שכונתיים, סופרמרקטים, משרדים, מרכזים לוגיסטיים ופרויקטים למגורים. 

אחד הפרויקטים הבולטים של החברה הוא מתחם השוק הסיטונאי בתל אביב, הכולל את קניון TLV, שכונת מגורים עם כ-3,000 יחידות דיור, מוסדות חינוך, מרכז ספורט ופארק ציבורי. 

הון עצמי 3.8 מיליארד. נסחרת סביב ההון העצמי וסביב שווי הוגן. לא עוברת.

ריט 1 (ריט אחד) – שווי שוק 3,600 מ’.קרן ההשקעות בנדל"ן (REIT) הראשונה והגדולה בישראל, המתמחה ברכישה, ניהול והשכרה של נכסים מניבים. החברה הוקמה בשנת 2006, בעקבות חקיקה שאיפשרה את הקמתן של קרנות REIT בישראל, במטרה לאפשר לציבור הרחב להשקיע בנדל"ן מניב בצורה נזילה ונגישה.

נכון לשנת 2025, ריט 1 מחזיקה בכ-58 נכסים מניבים בשטח כולל של כ-676,000 מ"ר, בשווי כולל של כ-8.3 מיליארד ש"ח. הנכסים מפוזרים במגוון סקטורים, כולל:

• משרדים: מבני משרדים במיקומים מרכזיים, כגון רמת החייל בתל אביב ומתחם אמדוקס ברעננה.
• מרכזי מסחר: מרכזים מסחריים ושכונתיים ברחבי הארץ.
• תעשייה ולוגיסטיקה: מרכזים לוגיסטיים ומבני תעשייה, כולל באזור התעשייה אלון תבור.
• בתי חולים סיעודיים: מתקנים בנס ציונה, נשר ואשדוד.
• חניונים: כגון חניון קרתא בשכונת ממילא בירושלים.

פיזור סקטוריאלי וגאוגרפי:

הון עצמי 4,190, כלומר נסחרת בהנחה של כ-12% על ההון העצמי. פרסמה תחזית לשנת 2025 עם צפי צמיחה של 1-2% ב-FFO. בסך הכל דרך סבירה להיחשף לשוק הנדל"ן בתשואת דיבידנד נאה, אך היא לא מתאימה ליעד התשואה שלנו. לא עוברת.

ריט אזורים – שווי שוק 395 מ’. קרן השקעות במקרקעין (REIT) המתמחה בנכסי דיור להשכרה בישראל. החברה פועלת לייזום, רכישה, ניהול והשכרה של נכסים למגורים.

נסחרת ב-40% מההון העצמי, אך בשל תשואת השכירות הנמוכה במגורים בישראל ריט אזורים נמצאת רוב הזמן בגירעון תזרימי תוך הצגת הפסדים בדוח הרווח והפסד על רקע הוצאות המימון והתפעול שלא מכוסים על ידי דמי השכירות. לא אוהב את המודל העסקי, אך יש לומר שאם יאפשרו לה למכור את הדירות שבבעלותה היא בהחלט יכולה לעשות יפה. כרגע- לא עוברת. 

רני צים מרכזי קניות – שווי שוק 770 מ’. עוסקת בייזום,הקמה וניהול מרכזים מסחריים, בעיקר במגזר הערבי ובפריפריה.  

מה שמייחד את רני צים מרכזי קניות מחברות נדל”ן אחרות זו דרך העבודה הייחודית מול המגזר, עליה כתבתי כאן. רני צים מרכזי קניות מצליחה ליצור תשואה גבוהה על הנכסים לפני מינוף.

בדצמבר 2024 קבוצת חג'ג' רכשה 25% ממניות רני צים לפי שווי של 520 מ' ש"ח בלבד. 

הון עצמי 798 מ'. 

נכס מעניין נוסף הוא חוות השרתים בכפר סבא (50%) שצפוי להכניס כ-80 מ' ש"ח בשנה. חוות השרתים צפויה להערכתי להוסיף להון העצמי עם הזמן כ-200-300 מ' ש"ח. 

הרבה מאוד פרויקטים מבשילים בשנתיים-שלוש הקרובות, עם מעבר להכפלה של ה-NOI ועלייה פי 6 ב-FFO עד 2027, ובדרך כלל עם ההקמה של המרכזים נרשמים שערוכים של המרכזים שהופכים לנכס מניב. 

רני צים נראית לי בכיוון טוב, אך היא אינה זולה כפי שהייתה לפני מספר חודשים ואני לא משוכנע שהיא תעמוד ביעד התשואה. למעקב. 

שמן נדל”ן – שווי שוק 565 מ׳. עוסקת ברכישה, אחזקה ופיתוח של נכסי נדל"ן מניב בתחומי התעשייה, הלוגיסטיקה והאחסנה. הוקמה ב1906, והייתה אחת החלוצות של התעשיה הישראלית. ב 2023 מוזגה החברה שהחזיקה במפעל שמן הוותיק בחיפה עם פעילות הלוגיסטיקה של JTLV. 

בשנה וחצי האחרונות (מאז המיזוג באמצע 2023) החברה דיווחה על 5 עסקאות נדלן, ומנובמבר 2024 המניה עלתה בכ50%. 

לחברה יש חוב של 45.5 מיליון ש"ח, אך היא מחזיקה במזומן בסך 58.4 מ׳ – כלומר מזומן נטו 13 מ'.

 לפי מצגת החברה, לפי מצבת הנכסים הנוכחית, החברה צופה להכפיל של ה noi ב2025 לעומת 2024, וכפול 5 ב2027. 

עם זאת, המספרים עדיין קטנים יחסית – גם FFO של 30 מ' ב-2028 לא ממש מצדיק את השווי הנוכחי. 

הון עצמי 673 מ'. מחזורי מסחר נמוכים מאוד. לא עוברת.

תמיס– שווי שוק 85 מ׳. ידועה גם בשם THEMIS G.R.E.N. LTD, היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בייזום, תכנון, פיתוח ושיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן בישראל ובחו"ל. 

תחומי פעילות:

• נדל"ן בישראל: החברה יוזמת ובונה פרויקטים למגורים, מבנים ציבוריים ומבני מסחר. בין הפרויקטים הבולטים ניתן למנות את "משכנות האומה", "פרויקט בארנונה" ו"שרי ישראל".
• נדל"ן בחו"ל: תמיס פעילה גם בשוק הבינלאומי, בעיקר במרכז אירופה, עם דגש על הונגריה. החברה עוסקת בייזום, תכנון, פיתוח ושיווק פרויקטים למגורים ושטחי מסחר.

נמצאת במו"מ לרכישת מי עדן וקפה אספרסו.

 הון עצמי 35 מ' – לא נראית לי זולה. מחזורי מסחר נמוכים. לא עוברת.

דיור מוגן

אחת מתמות ההשקעה המפורסמות של וורן באפט הייתה Float בחברות הביטוח, כלומר בזמן הפער בין הזמן שהלקוח משלם לחברת הביטוח עד שהחברה צריכה להוציא את הכסף בגין נזקים היא יכולה להשקיע את הכסף הזה ולעשות עליו תשואה ולמעשה לקבל מינוף אדיר לגמרי בחינם.
אפקט דומה אפשר לראות בבתי אבות. בתי הדיור המוגן גובים כסף רב מראש מהלקוחות שלהם וגורעים אותו מהFloat לאט לאט עם השנים שעוברות או כשהדייר נפטר. בזמן הזה החברה משקיעה את הכסף ונהנית מהתשואה. המודל העסקי הייחודי הזה מאפשר לחברות דיור מוגן להיות מאוזנות או אפילו הפסדיות תפעולית ועדיין להרוויח כמויות אדירות של כסף באמצעות השקעת כספם של הדיירים שמוחזקים אצלה כפיקדון.

הבעיה שלי עם כל החברות בענף היא שאני לא אוהב את הקצאת ההון שלהן ואת הדרך שבה הן מתנהלות עם הכסף הצף הזה, אני חושב שהם יכלו להתנהל איתו בצורה הרבה יותר טובה על מנת למקסם תשואה בטווח הארוך תוך עמידה בדרישות הרגולטוריות כמובן.

עם התקדמות הטכנולוגיה והרפואה תוחלת החיים שלנו בעולם עולה בהתמדה ובישראל בפרט. עובדה זו הופכת את אוכלוסיית הגיל השלישי לטווח גיל הרבה יותר רחב ומעלה המון את מספר הלקוחות הפוטנציאליים. כאשר על פי התחזיות של הלמ”ס אוכלוסיית הגיל השלישי צפויה להכפיל את עצמה עד 2040 ולשלש את עצמה ב40 השנים הקרובות.

מבט בפירמידת האוכלוסיה בישראל מראה מצב בריא שבו הגידול באוכלוסיית הגיל השלישי נתמך בגידול באוכלוסיה בגיל העבודה, שעשויים לתמוך באפשרות של הדור המבוגר לממן דיור מוגן.

לעומת זאת באירופה המצב שונה כאשר בשנים הקרובות אוכלוסיה גדולה צפויה לצאת מכח העבודה.

כל אלה תומכים בגידול מתמשך של שוק בתי האבות בישראל. 

בית בכפר – שווי שוק 1,000 מ’. עוסקת בהקמה תפעול והחזקה של דיור מוגן בישראל. בית בכפר מפעילה 5 בתי דיור בישראל, 4 בבעלותה ו-1 בתפעול, בנוסף לקרקעות נוספות. 

מציעה "מסלול ליסינג", בו הדייר לא משלם תשלום ראשוני בגין פיקדון אלא רק דמי שכירות ודמי אחזקה. כ-66% מההסכמים החדשים נעשים במסלול ליסינג. היתרונות במסלול זה הם שהתשלום כולו צמוד למדד (ולא רק דמי האחזקה), הרווחיות התפעולית גבוהה יותר ואין חשיפה לעלייה בתוחלת החיים. החיסרון הוא שאין פלואוט שאפשר לעבוד איתו. 

נסחרת במכפיל הון קרוב ל-1. 

הון עצמי 1.15 מיליארד.  רווח שנתי גבוה שמגיע ברובו משערוך נדל”ן נדל”ן להשקעה. 

הרוב הגדול מהרווח מגיע משערוך נדל"ן להשקעה. בסך הכל חברה סולידית לא רעה אך בהתחשב ביעד התשואה שלנו – לא עוברת.

בית הזהב – שווי שוק 450 מ’. מתמחה בניהול והפעלת בתי דיור מוגן בישראל ובתי אבות סיעודיים באנגליה. החברה ורבד חתמו על הסכם למכירת פעילות בתי האבות באנגליה במחיר העולה על שווי הספרים, בסך כולל של 145 מיליון לירות שטרלינג. הכנסה נטו מכירה זו, לאחר ניכוי תשלומים שכבר שולמו ולפני מס, צפויה להגיע לסכום של כ-60 מיליון ליש”ט וחלקה של בית הזהב הוא 38 מיליון ליש”ט. בנוסף, בית הזהב מכרה לחברת ביג את “בית שבעת הכוכבים” במחיר של 225 מיליון שקלים, מעט מעל לשווי בספרים.

לאחר השלמת שתי העסקאות הללו, בית הזהב מחזיקה ב'בית גיל הזהב' בתל אביב אותו היא מנהלת ומתפעלת, וששוויו בספרים מוערך בכ-256 מיליון שקלים, ועם סכום נטו של כ-270 מיליון שקלים לאחר מס וניכוי חוב, רובו במזומן. 

ההון העצמי העדכני של בית הזהב הוא 480 מ' עם 224 מ' במזומן נטו, והיא כיום הפסדית תפעולית בשל הפעילות המצומצמת. 

בפברואר הודיעה על הסכם בעלי מניות שתלוי בחלוקת דיבידנד בסך 195 מ' ש"ח. 

אמנם יש כאן אפסייד מסוים וחלוקת דיבידנד גבוה צפויה בקרוב, אך מדובר בארוע חד פעמי וקשה לומר מה ייעשה עם שאר הכסף והפעילות. לא עוברת.

מגדלי הים התיכון – שווי שוק 1,800 מ’. עוסקת בייזום והפעלה של בתי דיור מוגן. מפעילה 7 בתי דיור מוגן בישראל וצפויה לפתוח 4 נוספים בשנים הקרובות.

בתי הרשת:

הרשת מפעילה שבעה בתי דיור מוגן ברחבי הארץ, המציעים דירות יוקרה במגוון סגנונות ושירותים:

1. גני תקווה: בית חדשני ומודרני, המציע חיי תרבות עשירים ומגוונים.
2. בת ים: הבית הראשון והוותיק של הרשת, ממוקם מול חוף הים, עם נוף מרהיב לים התיכון.
3. ירושלים: בית המשלב ארכיטקטורה מודרנית עם אווירה ירושלמית מסורתית.
4. כפר סבא: מתחם מגורים אינטימי עם גינה מטופחת ושטחי ציבור נוחים.
5. נורדיה: כפר גמלאים בלב סביבה ירוקה בשרון, מוקף פרדסים.
6. צומת סביון (אור יהודה): בית בוטיק אינטימי עם אווירה משפחתית חמה.
7. רחובות: בית חדש הנמצא בשכונת רחובות ההולנדית, המציע חוויית מגורים יוקרתית.

הפלואוט של מגדלי הים התיכון הוא 2.5 מיליארד ש”ח. מגדלי הים התיכון משתמשת בפלואוט כדי להתרחב בצורה אגרסיבית ולהקים בתים חדשים. התמורה על ההשקעה הזו היא לא מיידית אבל זה מניע את גלגל התנופה ורק מגביר את העוצמה שלו. ברגע שהחברה תחליט להפסיק את ההתרחבות היא תוכל להרוויח המון כסף על הפלואוט הזה גם אם יושקע בצורה סולידית בתשואה נמוכה.
הון עצמי 1.48 מיליארד ש”ח,

מבחינת תזרים: מגדלי הים התיכון כל שנה מקבלת יותר פיקדונות מאשר היא מחזיקה, בהיקף של כמה עשרות מיליונים. 

מבחינת רווח והפסד: תפעולית לאחר התאמות מגדלי הים התיכון מציגה בקושי איזון תפעולי מלבד שיערוך נדל"ן. לא עוברת.

נדל”ן מניב בחו”ל

נדל”ן מניב הוא לכאורה עסק פשוט ביותר – רוכשים נכס, משכירים אותו ומניבים עליו תשואה דיי צפויה, אך כשנכנסים לפרטים עולות נקודות שחשוב להתמקד בהן: 

1.עלות מימון – בשנים האחרונות חברות הנדל”ן המניב נהנו מאוד מיכולת להנפיק אג”ח בריבית של כ-1% ולרכוש בחוב נכסים שמניבים 6-7%. הבעיה היא שבעוד הנכסים צפויים להמשיך להניב לעד האג”ח הוא רק למח”מ מסוים ויוחלף עם הזמן בחוב יקר בהרבה בריביות של כ-5%. העניין הוא שגלגול החוב לוקח זמן כך שגם אם התוצאות היו נראות כאילו הן כמעט ולא מושפעות מעליית הריבית – הרי שב-3-4 השנים הקרובות נראה את ההשפעה האמיתית.

2. אינפלציה – .לחלק גדול מהחברות יש חוב צמוד למדד. הטענה של החברות היא שגם חוזי השכירות צמודים למדד ולכן זה מנטרל זה את זה. רובן גם מציגות “FFO לגישת ההנהלה” בו הן מתעלמות מהשפעת עליית המדד על עלות החוב שלהן. אני חושב שזו טענה חלשה שכן במצב של אינפלציה גבוהה ומשבר כלכלי החוב בהחלט יתפח דרמטית מהאינפלציה אך האם נמצא שוכרים במחירים הגבוהים יותר בכזה מצב? במיוחד כשההייטק כבר מראה סימני משבר? לא הייתי בונה על כך. 

3. שיעור היוון – שווי ההון העצמי של חברות הנדלן המניב הן פונקציה של שיעור ההיוון בו מהוונים את ההכנסות. ברוב החברות חלק גדול מהרווח הוא משערוכים כאלה אך כאשר המצב במשק נהיה גרוע יותר ושוכרים מתקשים לשלם זה משפיע לא רק על ההכנסות אלא גם על הערך של הנכסים. כלומר יכול להיות שאנו מרגישים בנוח להיכנס לחברת נדלן מניב שנסחרת מתחת להון שלה אך הרעה במצב תעלים גם את הרווח וגם את ההון. לדעתי במצבים כמו היום עם חששות מהמצב הפוליטי וההשפעה על חברות במשק זו בהחלט נקודה לחשוב עליה.

4. מט”ח וסביבה עסקית – כשאנו מתמקדים בנדל”ן מניב בחו”ל אנו נתפתחים לסוג נוסף של סיכונים. ראשית, שער המט”ח והריבית במדינה בה אנו משקיעים משפיעה משמעותית על התשואה הריאלית שלנו. יכול להיות שתשואה של 10% על נכס נשמעת לנו מעולה אך אם זה במדינה כמו ארגנטינה זו עסקה גרועה מאוד ועלינו להיות מוכנים להפסיד באופן עקבי כסף על הפזו הארגנטינאי. כמו כן, אם אנו משקיעים בבניין משרדים – כדאי מאוד שנכיר היטב את שוק המשרדים באותה מדינה ואפילו באותה עיר או באותו רחוב שכן לא כל המדינות הן כמו ישראל בהן כנראה תמצא שוכר בכל אזור במרכז. זו דוגמה טובה לכמה זה חשוב. 

תחום הנדל”ן המניב נחשב יחסית סולידי, אך לדעתי הוא לא מאוד מפתה בסביבה העסקית הנוכחית. 

אדגר השקעות ופיתוח – שווי שוק 720 מ’. מחזיקה בנדל”ן מניב בישראל ובחו”ל, בעיקר בשוק המשרדים.

החברה נוסדה בשנת 1977, ובשנת 1994 נרכשה על ידי קבוצת צור שמיר, שהפכה אותה לזרוע הנדל"ן שלה. מאז, אדגר מתמקדת בהשקעות בנכסים מניבים, בעיקר בתחום המשרדים, ופועלת להרחבת פעילותה באמצעות רכישת קרקעות ופיתוח נכסים.

חלוקת הנכסים לפי מדינות:

• ישראל: 6 נכסים, שטח מנוהל של 110,000 מ"ר, שווי נכסים מניבים של 1.7 מיליארד ש"ח
• קנדה: 22 נכסים, שטח מנוהל של 290,000 מ"ר, שווי נכסים מניבים של 1.7 מיליארד ש"ח
• פולין: 9 נכסים, שטח מנוהל של 119,000 מ"ר, שווי נכסים מניבים של 972 מיליון ש"ח
• בלגיה: 3 נכסים, שטח מנוהל של 27,000 מ"ר, שווי נכסים מניבים של 223 מיליון ש"ח

הון עצמי 1.395 מיליארד. נסחרת במכפיל הון 0.52. הבעיה באדגר היא הסיכון בשוק המשרדים, עם מעבר לעבודה מרחוק וצמצום שטחי המשרדים בענפים רבים. קשה לסמוך על השוק הזה, במיוחד כשההשקעות מפוזרות במספר מדינות שקשה להעריך את חוזק שוק המשרדים בהם. לא עוברת.

אלקטרה נדל”ן – שווי שוק 2,830 מ’. מתמחה בהקמה, תפעול וניהול קרנות הון פרטיות להשקעה בנדל"ן, עם דגש על שוקי ארצות הברית ובריטניה. 

תחומי הפעילות העיקריים של החברה כוללים:

1. מקבצי דיור להשכרה (Multifamily): אלקטרה נדל"ן מובילה ברכישה, השבחה ותפעול של מקבצי דיור באזור "חגורת השמש" בארה"ב, ומחזיקה ביותר מ-32,000 יחידות דיור בלמעלה ממאה מתחמים שונים.
2. בתים פרטיים להשכרה (Single Family Rentals): החברה מתמקדת ברכישה וניהול של בתים צמודי קרקע להשכרה בדרום מזרח ארה"ב, באמצעות שותפות אסטרטגית עם חברת ניהול מקומית.
3. בתי מלון (Hospitality): אלקטרה נדל"ן רוכשת בתי מלון עם פוטנציאל השבחה משמעותי במיקומים מרכזיים, ומשביחה אותם באמצעות שיפוץ וניהול יעיל.
4. חוב (Debt): החברה מספקת מוצרי השלמת הון עצמי ליזמי מקבצי דיור בדרום מזרח ארה"ב, כולל הלוואות מזנין והון מועדף.
5. משרדים בבריטניה (Office): אלקטרה נדל"ן משקיעה ברכישה, השבחה ומיצוב מחדש של בנייני משרדים במרכזי הערים הגדולות בבריטניה, במטרה לנצל הזדמנויות רכישה ייחודיות. 

אם בחברת נדלן סטנדרטית החברה היא הבעלים של הנכסים. “אלקטרה נדל”ן” מגייסת כספים ממשקיעים על מנת להקים שותפויות השקעה שבהם היא השותף המנהל ושאר השותפים הם שותפים מוגבלים – מבנה שדומה לקרן גידור. המודל העסקי הוא כזה שהחברה גובה דמי ניהול של 1.5-1.75% ודמי הצלחה של 20-30%, כלומר אם השותף המוגבל מרוויח הם מרוויחים המון, אם הוא מפסיד אלקטרה נדל"ן בערך מאוזנת ועשויה אף להפסיד. 

בנוסף אלקטרה נדל”ן גם משקיעה הון שלה בכל קרן כשותף מוגבל כדי להראות skin in the game, מה שחושף אותה לסיכון במקרה של כישלון, ומנגד היא מקבלת הכנסות שוטפות מהנכסים ורווחי שיערוך גבוהים במקרה של השבחה.

מכיוון שאלקטרה נדל”ן משערכת את דמי ההצלחה שלה באופן שוטף, עוד לפני התשלום בפועל, כל קרטוע בשוק הנדל”ן גורם לה לרשום ‘דמי הצלחה שליליים’, כפי שראינו בשנת 2024:

עם כל המורכבות שימו לב שבסופו של דבר הרווח של אלקטרה נדל”ן תלוי לחלוטין בדמי ההצלחה עד כדי כך שדמי הניהול ללא דמי הצלחה לא מכסים אפילו הוצאות שוטפות. 

אם שוק הנדל"ן בארה"ב יהיה חזק אלקטרה נדל"ן כנראה תרוויח הרבה דמי הצלחה, אך בינתיים הצפי הוא לירידה מתונה בלבד בריבית ולא בטוח שנחזור לחגיגה של שנת 2022 בשנים הקרובות. לא עוברת. 

אלרוב נדל”ן – שווי שוק 3,800 מ’. עוסקת בייזום,בניה ורכישת נדל”ן מניב:משרדים ומלונאות, בנייה למגורים ומחזיקה ב”כלל ביטוח”. ההחזקה בכלל שווה 1.1 מיליארד ש"ח.

לאלרוב שתי זרועות עיקריות:
1. פעילות בנדל"ן מניב באירופה (שוויץ, לונדון וצרפת) וישראל בשווי של כ-11 מיליארד ש"ח
2. פעילות במלונות יוקרה במערב אירופה ובירושלים. 

הון עצמי 5.8 מיליארד. רווח של 300 מ', רובו על בסיס שערוך מלונות. על אף הדיסקאונט על ההון לא נראית לי זולה ביחס לחוסר העקביות ברווח. לא עוברת.  

אספן גרופ – שווי שוק 430 מ’. עוסקת ברכישה,השכרה וניהול נדל”ן מניב באירופה ובישראל ומחזיקה ב”פאי סיאם”.

הון עצמי 572 מ’ (לאחר הורדת זכויות מיעוט), כלומר דיסקאונט של 30% על ההון. 

נכנסה לתחום ההתחדשות העירונית במרץ 2024  באמצעות רכישה של 50% מרייק התחדשות עירונית. הבעיה היא שכמעט אין שום מידע על היקף הפעילות והשלב התכנוני של הצבר. 

בינואר 2025 הונפקה חברת הבת פאי סיאם. לפאי סיאם הון עצמי של כ-1 מיליארד ש"ח והיא נסחרת לפי שווי של 720 מ' (כלומר 360 מ' לחלקה של אספן), כך שנראה שהשוק מעריך גם אתה כשווה פחות מההון העצמי.

אספן ממונפת ולא נראית לי זולה במיוחד. לא עוברת.

אפי נכסים – שווי שוק 6,800 מ’. החברה עוסקת בייזום,הקמה,תפעול והשכרה של מבנים לתעשיה,למשרדים ולמסחר בארץ ובחו”ל. הון עצמי של 7.3 מיליארד ש”ח. הציגה גידול במכירות ב-2024, חלקו מגידול בנכסים קיימים אך רובו מנכסים חדשים.

פיזור גאוגרפי:

 הציגה רווחים נאים משערוך ב-2024 ועליה ב-FFO.

הון עצמי 6.8 מיליארד, כלומר נסחרת בדיסקאונט קטן על ההון.

ביג מחזיקה בכמעט 90% מהמניות וייתכן שתבחן את מחיקת החברה מהבורסה נאמר סביב ההון העצמי. 

נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן ביחס לתוצאות. לא עוברת.

ארגו פרופרטיז – שווי שוק 2,000 מ’. חברה זרה העוסקת ברכישה, ניהול והשבחה של מבני מגורים איכותיים (מיועדים לעשירונים הגבוהים) בגרמניה, במרכזי הערים לייפציג, דרזדן ומגדבורג. נסחרת במכפיל 1.4 על ההון העצמי (410 מ’ אירו).
הפסידה בשנת 2023 44 מ’ יורו בגין שערוכים שליליים של נכסים ועליית שיעור ההיוון. 

ארגו מסתמכת על פוטנציאל גבוה לעליית שכר דירה בתחלופת דיירים – סביב 50%, מה שיוביל גם לעליית ערך עם הזמן:

 כשהמודל עובד היטב ארגו מסוגלת לחלץ את כל ההון העצמי שהיא משקיעה בפרויקט תוך כ-4 שנים:

בגרמניה יש מגבלה על העלאת שכר דירה לדייר קיים אך עם הזמן דיירים מתחלפים באופן טבעי כך שתמורת השכירות עולה עם הזמן. 

לארגו תחום פעילות נוסף של פרצלציה ומכירת דירות ללקוחות קצה, והיא מפרסמת רווח צפוי בפעילות. עם זאת אם הבנתי נכון אלה אותן דירות שמושכרות למעשה וספק אם נכון להפריד את תחום הפעילות. מה שכן- מבחינה תזרימית ברור שזה הרבה יותר מוחשי משערוכים.

הון עצמי 1.9 מיליארד ש"ח. חברה סולידית ולא רעה שעשויה לעשות תשואה שנתית ממוצעת מכובדת, אך אני לא חושב שהיא עומדת ביעד התשואה שלנו אלא אם יהיה שערוך משמעותי מחדש של המניה. למעקב. 

בוליגו קפיטל – שווי שוק 410 מ’.  עוסקת בארגון עסקאות רכישה והקמה של נדל”ן מניב בארה”ב. בוליגו, כמו אלקטרה נדל"ן, היא למעשה GP סחיר בשותפות להשקעה בנדל”ן בארה”ב. משקיעים שמים אצלה כסף ובוליגו עושה את ההשקעות בתמורה לדמי ניהול ודמי הצלחה.רוב ההשקעות של בוליגו הן במקבצי דיור. 

המודל העסקי של בוליגו:

מבנה ההכנסות בשנים האחרונות:

ניתן לראות מאז 2022 ירידה ניכרת בדמי ההצלחה מתוך ההכנסות. 

בוליגו מעריכה שההון המנוהל הנוכחי יניב דמי הצלחה עתידיים בין 103-132 מ’ דולר.

דוח רווח והפסד:

ובחלוקה לרבעונים:

הון עצמי 66 מ' דולר. 

ירידה בהתחלות הבנייה בארה"ב, יחד עם ירידת ריבית, יעשו טוב לבוליגו. מנגד – נראה בחודשים האחרונים שהריבית דווקא ממאנת לרדת והיקף עסקאות הנדל"ן נותר נמוך. כל עוד המצב הנוכחי נמשך הרווח של בוליגו נמוך מאוד. לא עוברת.

בראק קפיטל פרופרטיז אן.וי (ברק קפיטל) – שווי שוק 1,650 מ’. חברה זרה העוסקת בנדל”ן מניב למסחר ולמגורים בגרמניה. 

חברה בשימור, מעט מאוד החזקות ציבור. סחירות אפסית. לא עוברת.

ג’י סיטי (גי סיטי) – שווי שוק 2,350 מ’. עוסקת ברכישה, פיתוח ונהול נדל״ן מניב ברחבי העולם, ומתמקדת במרכזים מסחריים מעוגני סופרמרקטים.

החברה, שהוקמה על ידי חיים כצמן, עברה מיתוג מחדש ושינתה את שמה מגזית גלוב לג'י סיטי. כצמן ממשיך לכהן כמנכ"ל ובעל השליטה בחברה.

הון עצמי 4.2 מיליארד, כלומר נסחרת בדיסקאונט משמעותי. 

יחס חוב למאזן 66%, ג'י סיטי מנסה להוריד את היחס אך ירידה בשווי הנכסים מקשה עליה, יחד עם החוב הצמוד למדד. בהליכים למכירה של 3.4 מיליארד נוספים. 

חלוקה גאוגרפית:

השלימה מכירת נכסים בפראג ויציאה מצ'כיה.

הכניסה את מנורה כשותפה ב-50% לארבעה מרכזים בישראל – ג'י צמרת, מיקדו, כוכב הצפון וסביון. 

חברת הבת סיטיקון שמחזיקה בנכסים בפינלנד, שבדיה, נורווגיה, אסטוניה ודנמרק נסחרת גם היא בדיסקאונט – 0.3 על ההון. 

זולה אך קשה לניתוח ודיי מסוכנת. לא עוברת. 

חג’ג’ אירופה – שווי שוק 390 מ’. עוסקת בנדל”ן יזמי ונדל”ן להשקעה ברומניה. 7 פרויקטים של נכסים מניבים (משרדים ומסחר) ו-9 פרויקטים של יזמות למגורים. 

הון עצמי 47 מ' מ’ אירו. לא נראית זולה, בטח על רקע החולשה הכלכלית באירופה. לא עוברת.

יו.אמ.אייץ (יו.אמ.איץ' | יו אמ אייץ | UMH) – שווי שוק 5,400 מ'. קרן השקעות בנדל"ן (REIT) זרה המתמקדת בהשקעות בנדל"ן מניב למגורים בארצות הברית. החברה מתמחה בבעלות ותפעול של manufactured home communities. 

הון עצמי 915 מ' דולר ו-FFO בסך 66 מ' דולר בשנת 2024 – כלומר תשואת FFO של כ-4.5%. 

נראה לי תמחור יחסית גבוה, אולי מתאים ללקוחות שמחפשים אלטרנטיבה לקניית דירה להשקעה. לא עוברת.

לודזיה – שווי שוק 106 מ׳.עוסקת בנדל״ן מניב. בבעלות החברה נכסים מניבים בארה”ב ולונדון. בנוסף מגרש בשטח של 2800 מ”ר בבני ברק שלגביו החברה מנסה לקדם תב”ע וזכויות בניה. הון עצמי 231 מ’. 

דיסקאונט של 55% על ההון אך ריווחית רק תודות לשערוכי נדל”ן. אם יהיה מהלך להצפת ערך יכולה לעבור, בינתיים אפילו דיבידנד אין. זולה אבל מעט מאוד פעילות. מחזורי מסחר אפסיים במניה. לא עוברת.

מדיפאואר – שווי שוק 325 מ’ .מדיפאואר (אוברסיס) פאבליק קו. לימיטד היא חברה זרה העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי, המתמחה ברכישה, ניהול והשבחת מרכזים מסחריים קהילתיים, בעיקר בארצות הברית. החברה מבוססת בקפריסין ונמצאת בשליטת יאיר גולדפינגר, אחד ממייסדי ICQ, המחזיק בכ-53% ממניות החברה.

הון עצמי של 150 מ' דולר (כ-550 מ' ש"ח). הגידול בהון העצמי:

מה שמדהים זה שעם כל הגידול בהון מאז 2016- מחיר המניה כמעט ולא עלה. 

דיסקאונט גבוה של כ-40% על ההון העצמי, הבעיה היא בעיקר שאין פה ממש 'טריגר' שיסגור את הדיסקאונט והרווח השנתי הוא כ-10% משווי השוק שזה לא בהכרח יוביל לסגירת הפער. למעקב. 

מישורים – שווי שוק 245 מ’. עוסקת בייזום ונדל”ן מניב בישראל ובארה”ב ושולטת ב”סקיילין” הציבורית העוסקת בנדל”ן בחו”ל. ההחזקה בסקייליין שווה 173 מ’ לפי שווי שוק ובערך 300 מ’ לפי שווי הון עצמי.

 מלבד ההשקעה בסקייליין יש לנו את ההחזקות ב’סולו מורחב’ עם FFO של 35 מ’ או 45 מ’ בהנחה של אכלוס בניין ויטה – שווי של נאמר 500-600 מ’ בנוסף להחזקה בסקייליין. 

הן נראה שהן ההנהפת ערך לבעלי המניות שיכול להיות פי כמה וכמה משווי השוק הנוכחי.מנגד, נראה שהמטרה של החברה היא להחליף את הנכסים שמומשו בנכסים אחרים. 

המצב בסקייליין לא נראה משהו. מומשו נכסים מסוימים ונראה שאת הנכסים שנותרו קשה לממש.

הון עצמי 659 מ’. נראית לי זולה עם סיכוי לא רע להצפת ערך אבל גם ממונפת ועם סיכון לא מועט. לא עוברת.

סאמיט – שווי שוק 4,000 מ’. עוסקת באחזקה, ניהול והשכרת נדל”ן מניב בישראל ובחו”ל, מחזיקה ב”פז נפט”,”בית זיקוק אשדוד” ו”מגוריט”.

מחזיקה ב-9% ממגוריט. 15.95% בפז קמעונאות ו-10.6% בבתי זיקוק אשדוד.

סה”כ הון עצמי 4.6 מיליארד, מכפיל הון 0.9. ככלל לא נראית לי זולה במיוחד ואני לא חובב את ערבוב הפעילויות. לא עוברת.

סטרוברי פילדס ריט – שווי שוק 510 מ'. חברה זרה העוסקת בנדל"ן מניב, המתמחה בבתי אבות ומרכזים רפואיים שיקומיים בארצות הברית. 

הון עצמי 44 מ' דולר, רווח שנתי 4 מ' דולר. FFO של 60 מ' דולר אך רק כ-9 מ' דולר מיוחס לחברה (הדוח לא מספק את הנתון הזה במפורש מה שדיי מקשה על ההבנה).

לא נראית לי זולה ביחס לתוצאות. לא עוברת.

סקייליין (סקיליין | SkyLine) – שווי שוק 315 מ׳. חברה זרה העוסקת בייזום ופיתוח נדל”ן,ניהול מלונות ואתרי נופש, ונדל”ן מניב בצפון אמריקה. מוחזקת ב-52% על ידי מישורים. 

לחברה שלושה תחומי פעילות: (1) מלונות ואתרי נופש בארצות הברית; (2) מלונות ואתרי נופש בקנדה; (3) ייזום. 

בבעלות סקייליין 5 נכסים מניבים הכוללים 1,189 חדרים וכ7,919- מ"ר של שטחי מסחר.

הון עצמי 456 מ' ש"ח, ברווח והפסד בפועל אנחנו רואים הפסד ושערוכים שליליים כמעט כל רבעון:

בינואר 2025 השלימה מכירת מלון Courtyard Tucson Airport תמורת 14.4 מ' דולר. 

חוב של 470 מ' ש"ח מול 60 מ' מזומן. 

מצד אחד ראינו שהחברה מצליחה למכור נכסים בדיסקאונט, אך בנוסף לכך סביר שהמלונות שנמכרו הם המלונות הטובים ואלו שנשארו הפחות טובים.

עדכנה באפריל 2025 שפריד לא עמדה בהתחייבויותיה לפרעון הלוואות לחברה בסך 55 מ' קנדי, מה שעוד יותר מקשה על סקייליין.

 על פניו זולה ביחס להון העצמי אך חלשה מבחינת תזרים ומאזן.  לא עוברת. 

קנדה גלובל – שווי שוק 550 מ’. חברת נדל"ן ישראלית המתמקדת בפעילות נדל"ן מניב בחו"ל, במיוחד בארצות הברית. החברה נמצאת בשליטת אסף טוכמאייר וברק רוזן, המחזיקים יחד כ-60% מהמניות. מותג הנדל"ן הבינלאומי Flow, שהוקם בשיתוף פעולה עם איש העסקים אדם נוימן וקרן ההון סיכון אנדריסן הורוביץ, מחזיק כ-30% מהמניות, והיתרה מוחזקת בידי אסף רפפורט והציבור.

בספטמבר 2024 בוצעה הנפקה פרטית של 25% מהחברה (לאחר ההשקעה) ל-FLOW של אדם נוימן ולאסף רפפורט מ-WIZ לפי שער מניה של 601 אג'. כיום, זמן קצר לאחר מכן, השווי כבר כפול. נראה לי שהמשקיעים בשוק התלהבו מהשמות המוכרים של המשקיעים. 

בנובמבר 2024, קנדה גלובל הודיעה על רכישת נכס במיאמי, פלורידה, הכולל כ-26,000 מ"ר משרדים וזכויות לבניית כ-500 יחידות דיור על שטח של כ-40 דונם בשכונת אוונטורה. 

הון עצמי 26.5 מ' דולר וזו עדות לאמון של השוק ברוזן וטוכמאייר שהיא מקבלת כזו פרמיה, אך כמובן שהיא לא זולה. לא עוברת. 

רבד – שווי שוק 220 מיל’. חברת השקעות נדל"ן ישראלית המתמקדת ברכישה והחזקה של נכסים מניבים, בעיקר אתרים מסחריים כגון מרכזי קניות, תחנות דלק ושטחי משרדים, הממוקמים בצפון אמריקה, מערב אירופה וישראל. 

מחזיקה בבית אגיש רבד, בניין משרדים בתל אביב, בקרקע ברעננה ובנכס מסחרי בשוויץ. 

רבד ניהלה רשת בתי אבות באנגליה, אך ביולי 2024 הושלמה מכירת פעילות זו תמורת 145 מיליון ליש"ט.

הודיעה בדצמבר על זכייה במכרז לחכירה ביעוד תעסוקה בשדה דב תל אביב תמורת 155 מ' ש"ח. 

הון עצמי 251 מ', נותרה בחברה מעט מאוד פעילות. לא רואה אפסייד משמעותי. לא עוברת.

תשתיות ופרויקטים

אורד –  שווי שוק 76 מ’. חברה ישראלית גלובלית, בעלת ותק של מעל 50 שנה, המתמחה בהנדסת ערך ומתן פתרונות כוללים לפרויקטים מולטי-דיסציפלינריים בעלי מורכבות טכנולוגית. תחומי ההתמחות של החברה כוללים ביטחון והגנה היקפית, בטיחות וגילוי אש, תשתיות, מערכות אלקטרומכניות, אוטומציה, תקשורת ובקרה, ומערכות אנרגיה סולארית (PV) בארץ ובעולם. 

מחלקת את פעילותה ל-2 מגזרים: פעילות מתח נמוך ומגזר אנרגיה סולארית. 

פיננסי: שיפור בתוצאות, בפרט במגזר הסולארי.

חוב נטו כ-14 מ' ש"ח, ירידה נאה בתקופה האחרונה. קצב רווח של כ-10-12 מ' ש"ח (המס שמשולם אינו תזרימי). גידול ניכר בצבר מ-160 מ' בסוף 2023 ל-185 מ' בסוף 2024. 

נראה כמו תמחור זול ורוב הרווח מגיע מפעילות דיי צפויה של תחזוקה – בעיקר של מערכות כיבוי אש. סחירות דיי נמוכה אך חברה מעניינת.

אורון קבוצה (קבוצת אורון) – שווי שוק 650 מ’. עוסקת בתחומי הבנייה למגורים, התשתיות והתעשייה.
בתחום הייזום אורון שמה במוקד את תחום ההתחדשות העירונית. לאורון יש 5 פרויקטים בביצוע עם רווח גולמי שטרם הוכר בסך 236 מ' (נאמר 110 נקי), 3 פרויקטים בביצוע עם רווח גולמי בסך 342 מ' ועוד 36 פרויקטים בהיקף מכירות חזוי של 14.5 מיליארד לכל הפרויקטים בצבר. כידוע, אני מתייחס בחישובים שלי בכל הנוגע להתחדשות עירונית לפרויקטים עם רוב דרוש בלבד, אך הנתון הזה חסר לי אצל אורון. אני כן רואה שמתוך 14.5 מיליארד, 11.6 מיליארד הם פרויקטים שמתחילים החל מ-2028 שניתן להניח שהם בשלב דיי מוקדם כיום. אם ניתן להם מקדם של נאמר 40% ונהוון אותם כפי שאני עושה בגיליון שלי נקבל שווי של בערך 500 מ' לפעילות התחדשות, בשים לב לכך שלדעתי פעילות התחדשות תחת חברת בת שעושה משהו אחר היא בחיסרון אינהרנטי. 

בתחום התשתיות והבנייה אורון תשתיות ובנייה בעלת יכולות וניסיון בתכנון וביצוע פרויקטים בכל תחומי ההנדסה האזרחית לרבות סלילה, גישור, מינהור ותת קרקע, בניה ציבורית לרבות בנייני משרדים ומרכזים לוגיסטיים. צבר הזמנות של כ-2.6 מיליארד שקצת נתקע מאז ה-7 לאוקטובר אך יתכן שיגדל שוב כעת לאחר המלחמה. 

צפי ביצוע גדול במיוחד לשנת 2025 – כ-1.2 מיליארד. בתחום התשתיות המרווח הגולמי של אורון הוא כ-5% בלבד, כך שניתן לצפות שהתחום יתרום כ-60 מ' לגולמי בשנת 2025. 

בתחום התעשיה אורון תעשיות מייצרת ומספקת חומרי גלם לכלל ענף הבנייה והסלילה לרבות לקבוצה. לחברה מחצבות אבן, מפעלי בטון, מפעלי אספלט ומערך תובלה ושינוע רחב. תוצרי החברה משמשים את מגזרי הפעילות האחרים ומספר רב של לקוחות חיצוניים עם 12 אתרי תעשייה בפריסה ארצית. תחום התעשיה עושה כ-45 מ' גולמי בשנה.

חלוקת הרווח למגזרים:

ניתן לראות שעל אף העלייה בהכנסות מרבעון לרבעון, הרווח הגולמי לא עלה בהתאם וקשה לומר למה. 

הון עצמי 238 מ', חוב נטו כ-350 מ', קצב רווח של כ-40-50 מ' בשנה, אני מעריך שהקפיצה ברווח תהיה סביב 2028 עם כניסה מסיבית של פרויקטי התחדשות לביצוע. נראה לי שנסחרת סביב תמחור הוגן כרגע. לא עוברת.

אלומה (אלומה קרן תשתיות) – שווי שוק 160 מ’. קרן השקעות בתשתיות, הנסחרת בבורסה נובמבר 2021. הקרן הוקמה בשנת 2020 ופועלת בהתאם להמלצות הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, במטרה לפתח את תחום התשתיות בישראל ולהנגישו לציבור המשקיעים הרחב. 

ההחזקות העיקריות של אלומה:
81.65% מטמרס שעוסקים בשירותי תקשורת,
91% מתיבר שעוסקת ברישוי הקמה ותפעול של אתרים לתקשורת אלחוטית
57% מאסקו (לאחר רכישת 8% בתחילת 2024) המתמחה בתכנון, מימון וביצוע תחזוקה ותפעול פרויקטים להפחתת תשומות ועלויות אנרגיה באמצעות התייעלות אנרגטית
ו-35% מחן המקום טכנולוגיות שמספקת שירותים בתחום הפסולת

שיפור ניכר בתוצאות טמרס (שינתה את השם ל-אקסלרה) ב-2024, יחד עם אסטרטגיה מעניינת להפיכה לשחקן אזורי על ידי יצירת מסלול 'עוקף תעלת סואץ". לצוורך כך רכשה במהלך 2024 פעילות וקפריסין והפעילה את הרשת ביוניגאה. 

על פי כללי החשבונאות אלומה מציגה את ההשקעות שלה לפי שווי הוגן הנקבע בהערכת שווי המתבצעת בכל דוח שנתי עם עדכון רבעוני לפי שיעור ההיוון שנקבע בהערכת שווי. 

עדכנה במרץ על קבלת הצעה לא מחייבת לרכישת החזקותיה באקסלרה מעל לשווים בספרים.

הון עצמי 441 מ', כלומר נסחרת ב-36% מההון העצמי. יש בשוק אופציות אבל במחיר מימוש של 100 אג’ שזה פי כמה מהמחיר כרגע. נסחרת בשליש מההון העצמי. הוצאות דמי ניהול נטו של כ-8 מ’ בשנה שמבוססים על היקף הנכסים של הקרן, כלומר יש לנו את הכשל הקבוע בקרנות מהסוג הזו בו להנהלה יש אינטרס להגדיל את היקף הנכסים ללא רלוונטיות למחיר המניה. 

על דמי הניהול עצמם מגיע דיסקאונט של נאמר 80 מ’ ועדיין – נותרת זולה מול ההון העצמי ונותרת השאלה -מה יגרום לסגירת הדיסקאונט. ייתכן שמכירת ההחזקות באקסלרה אכן תהיה הצפת ערך שכזו. סחירות נמוכה. למעקב.

אלמור (אלמור חשמל התקנות ושירותים) – שווי שוק 525 מ’. שני מגזרי פעילות:

1.פרויקטי חשמל – תכנון הקמה ואחזקה של מערכות חשמל ומערכות אלקטרו-מכאניות במבני ציבור (בתי חולים, גופים בטחוניים וכו'), ובפרויקטים פרטיים בתחומי תעשיה כבדה, מזון ותרופות, תחנות כוח וכו'. פועלת בתחום זה בארץ ובמדינות ביבשת אפריקה. 

2. אנרגיה מתחדשת – באמצעות אלמור אנרגיות מתחדשות, נחשבת למובילת שוק בתכנון והקמת מתקני אגירת אנרגיה ומתקני אנרגיה סולארית גדולים. 

3. תחום 'אחרים' – ייצור והקמה של עמודי תאורה, הנדסת קירור וכו'.

נסחרת סביב מכפיל רווח 12, צמחה בשנים האחרונות בקצב של כ-10% בשנה ברווח. 

ירידה בצבר בתחום מערכות החשמל אל מול עלייה בצבר בתחום הסולארי.

מצד אחד חברה פרויקטאלית מטבעה וחולשה בתחום מערכות החשמל, מנגד התחום הסולארי צפוי לצמוח בשנים הקרובות. לא עוברת.  

אינטר תעשיות פלוס – שווי שוק 100 מ’. עוסקת בייצור ואחזקת תחנות כח,מתח עליון,מתקנים סולארים, אגירת אנרגיה,מיזוג אויר ועמדות טעינה. הון עצמי 140 מ'.

המשך ירידה במכירות, ירידה חדה ברווח הגולמי וגידול בהפסד, במיוחד ברבעון 4. לא עוברת.

אפקון החזקות– שווי שוק 950 מ’. מחלקת את הפעילות שלה ל-EPC ובניה, בקרה וטכנולוגיה, סחר, מולטימדיה ואנרגיה ותחבורה חשמלית. לאפקון יש היסטוריה עשירה של רכישות והקמת פעילויות, והשבחתן.

בתחום ה-EPC יש שיפור חד בריווחיות ב-2024 על רקע פרויקט עם אינטל
בתחום השליטה והבקרה (גילוי אש, מערכות בטחון למבנים, מערכות מצוקה) התוצאות יציבות עם שיפור קל יותר בריווחיות
בתחום המולטימדיה גם כן שיפור חד בתוצאות, בעיקר בתחום חדרי המצב, מרכזי השליטה והמולטימדיה
בתחום הסחר גם כן ישנה יציבות על קצב של כ-20 מ' תפעולי

רכשו באפריל 2025 את חברת AMS המתמחה בתכנון ואספקה של מערכות וציוד קצה לסינון והולכת אוויר בהספקים גבוהים למגזר התעשייתי והמסחר שהכנסותיה נאמדות בכ-14 מיליון ש"ח בשנה, עם שיעור רווח תפעולי דו ספרתי.

בתחום הטענת רכבים חשמליים אנו רואים עליה ניכרת משנה לשנה בהכנסות ממכירת חשמל – כרגע בקצב של קצת מעל 10 מ' ברבעון, אך סביר ש-2025 נראה מספרים גבוהים בהרבה. כמובן שזו סוג הכנסה איכותית:

דוחות רווח והפסד:

שיפור משמעותי בתוצאות בשנת 2024.

חוב נטו 420 מ'. אביטדה בקצב של כ-160 מ' נכון לסוף שנת 2024. כלומר מכפיל אביטדה של בערך 8.5. 

דילמה מעניינת: מהצד השלילי חברה עם לא מעט פעילות פרויקטלית ותמחור שהוא לא מאוד זול על המצב הנוכחי, מהצד החיובי כמה פעילויות איכותיות וצומחות.  למעקב.

ברן – שווי שוק 335 מ’. עוסקת בשירותי הנדסה בארץ וניהול פרויקטים בארץ ובחו”ל. מציעה מגוון שירותים, כולל ניהול, תכנון והקמה של פרויקטים מורכבים, ומספקת פתרונות הוליסטיים משולבים החל מבדיקת היתכנות, תכנון מפורט, שירותי רכש, ניהול ופיקוח, ועד לביצוע מלא של הפרויקטים. במהלך למעלה מ-40 שנות פעילותה, הקימה ברן פרויקטים בישראל ובעשרות מדינות ברחבי העולם.

בין תחומי הפעילות המרכזיים של הקבוצה: תשתיות לאומיות, מבנים ותעשייה, מים וחקלאות, גז ואנרגיה, טכנולוגיה וחדשנות, ואנרגיה מתחדשת. בנוסף, ברן מספקת פתרונות מימון פרויקטים, המבוססים על שיתופי פעולה עם גופי מימון בנקאיים ומוסדיים, המאפשרים מימון פרויקטים גם במדינות מתפתחות. 

במהלך השנים, ברן הייתה מעורבת בפרויקטים משמעותיים, כגון הקמת שדה התעופה ע"ש אילן רמון, פרויקטים בכנסת ישראל, הקמת סכר הידרואלקטרי באנגולה, והקמת מתקן 42 ברותם.

עלייה בצבר ההזמנות במגזר ישראל, וירידה בצבר במגזר אינטרנשיונל:

הון עצמי של 264 מ', חוב נטו 40 מ'. 

המשך שיפור בתוצאות במהלך 2024 אך יש לומר שדווקא תחילת השנה הייתה חזקה יותר מהמשכה, בפרט רבעון 4 שכלל הוצאות מימון גדולות על רקע הפרשי שער מט"ח:

 זולה ונראה שהיא בכיוון טוב, מנגד חברה פרויקטלית עם פעילות במדינות שנחשבות בעייתיות משהו. למעקב. 

ברנד תעשיות – שווי שוק 150 מ׳. עוסקת בתכנון והקמת מערכות חשמל ובקרה,תשתיות מתכת ומתקני אנרגיה ומחזיקה בלודן.
תחומי הפעילות של ברנד: 1. תעשיה – עיבוד והרכבה של מוצרי מתכת
2. הקמות ואלקטרומכניקה – תשתיות מתכת, מתקני פטרוכימיה וכו'
3. תחום המערכות – מערכות חשמל, בקרה ותקשורת
4. החזקה במניות לודן בשווי שוק של כ-100 מ'. 

הגישה תביעה בסך 78 מ' ש"ח כנגד מזמין בפרויקט תחבורתי, ופרויקט נוסף גם הוא בוטל על ידי החברה. קצת משונה יש לומר. 

הצבר ירד ל-168 מ' לעומת 263 מ' בסוף 2023. 

הרכישה של לודן מעט משונה, בטח כנגד חוב ובטח ובטח כשמדובר בחברה גדולה יותר מהחברה הרוכשת, אך בהחלט בינתיים רכישת המניות יצאה ריווחית מאוד עבור ברנד. 

מבחינת הפעילות עצמה יש לנו ירידה מסוימת בהכנסות וברווח התפעולי. תמחור נחמד סך הכל אבל לא מאוד זול ביחס לחברה פרויקטלית ולחברות אחרות בתחום. לא עוברת.

ג’נריישן קפיטל (גנריישן קפיטל) – שווי שוק 1,020 מ’. קרן השקעה בתשתיות ואנרגיה. תחומי הפעילות של ג'נריישן:

1.מים, שפכים וסביבה באמצעות BlueGen (החזקה של 80.01%)
2.עמדות טעינה לרכבים חשמליים בפולין וסלובקיה באמצעות GreenWay (החזקה של 19%) – פעילות צומחת אך הפסדית.
3.תחבורה באמצעות בון תור ומטרופולין (החזקה של 73.12%)
4. ייצור, אגירה ואספקת חשמל באמצעות PowerGen (החזקה של 100%). פאוורג'ן מחזיקה ב-16.7% מתחנת MRC , בתחנות צפונית (ברמת גבריאל ואלון תבור), בתחנות חופיות (35%) בסמוך לשורק ואשקלון, בפרויקטי סולאר ואגירת חשמל בהיקף גדול וב-27.5% מתחנת ריינדיר שייתכן ותאושר בשנים הקרובות.
5. חלוקת גז טבעי – באמצעות נגב גז טבעי ואי.פי.סי (החזקה של 33.33%)
6. רכבות בבריטניה – באמצעות Porterbrook (החזקה של 10%) שמחכירה רכבות לחברות מסע. ב-2024 ראינו ירידה בהכנסות ושערוך שלילי. נראה שג'נריישן מתכוונת למכור את ההחזקה.
7. אחסון לוגיסטי – באמצעות פרידנזון ג'נריישן מרכזים לוגיסטיים (החזקה של 50%) 

בתחילת 2024 אושר תיקון לדמי הניהול אשר מפחית אותם ומקשר אותם למחיר המניה. בנוסף במהלך השנה ראינו את חברת הניהול רוכשת מניות בכ-20 מ' ש"ח. 

הון עצמי 2.2 מיליארד. במעבר הקודם ג'נריישן הייתה במכפיל הון 0.33 והיום כבר 'התייקרה' לכיוון מכפיל הון 0.45. למה ניתן לצפות במבט קדימה? אני לא חושב שניתן לבנות על זה שג'נריישן תעלה למכפיל הון 1 בזמן הקרוב משתי סיבות: 1. אני לא משוכנע שהנכסים רשומים בשווי שמרני מספיק 2. דמי הניהול מצדיקים דיסקאונט, במיוחד כאשר המניה עולה ודמי הניהול עולים. 

מנגד גם אם לא נגיע למכפיל הון 1 אלא רק ל-0.6-0.7, עדיין ההון העצמי עצמו נוטה לעלות עם השנים. בסך הכל השקעה לא רעה אך בתמחור הנוכחי היא גבולית יותר מהמעבר הקודם. למעקב. 

דניה סיבוס – שווי שוק 3,250 מ’. עוסקת בתחום ביצוע תשתיות, בנייה למגורים, מסחר ומשרדים וכן ייזום בתחום הנדל”ן למגורים. הון עצמי של כ-765 מ'. עלייה בהכנסות אך ירידה במדדי הרווח בשנת 2024:

ירידה קלה בצבר ההזמנות נכון לסוף 2024:

התימחור נראה לי גבוה ביחס לתוצאות, בפרט עם הירידה בתוצאות ב-24'. נראה שמצפים לעלייה משמעותית בביצוע, אולי על רקע שיקום הצפון / דרום, אך אני לא חושב שאפשר להסתמך על זה.  לא עוברת.

ורידיס – שווי שוק 3,400 מ'.פועלת בחמישה תחומי פעילות: איכות סביבה, מים, אנרגיה, קרטון ונייר לבן.

לחברה גם מטמנות ברחבי הארץ, בין הגדולות שקיימות. התחום מזהם וצפוי להיות נגד מדיניות הממשלה לאורך השנים, עם זאת המדינה תומכת באמצעות מענקים בהקמה של מתקני מחזור צמודים למטמנות ככה שיכולה להיות התפתחות עסקית בתחום. החברה טוענת שבכל מקרה גם בעתיד יצטרכו להטמין והמדינה תעדיף להגדיל אתרים קיימים ולא חדשים. החברה פועלת להגדלת מכסות ההטמנה. חשוב מאוד לזכור שחסם היציאה העיקרי הוא האחריות לשיקום האתר בתום חיי המטמנה. 

תחום התפלת מים – מתקן ההתפלה באשקלון: מחזיקה ב50% ממתקן ההתפלה ו100% בחברת התפעול. תחנת הכוח שמספקת חשמל למתקן היא של רפק. כמה נק’ לרעה:

1. בעלת זיכיון BOT (מחזירים בסוף התקופה למדינה) למתקן התפלה באשקלון שנגמר עוד 5 שנים.
2. למתקן ההתפלה באשקלון חוב של 259מיליון שח בריבית שנתית של 7.85%
3. לחברת התפעול של מתקן ההתפלה יש תנאי לשמירה על יעילות אנרגטית של המתקן (קוו”ש למ”ק). חריגה של 5% מהיחס תצא מהכיס שלה.

תחום האנרגיה: מחזיקה ב20% מתחנת הכוח במישור רותם (ליד ערד), או.פי.סי רותם. התחנה בעלת כושר יצור של 466 מגה וואט. 

אם נוסיף לשווי השוק חוב נטו 2.2 מיליארד נקבל שווי פעילות (Enterprise Value) של 5.6 מיליארד ש"ח על EBITDA בקצב של 500-600 מ'. לא נראית לי זולה, חברה קשה לניתוח. לא עוברת.

חג׳ג ייזום נדל”ן/ חג'ג' נדל"ן  –  שווי שוק 1,100 מ׳. עוסקת בארגון קבוצות רכישה ובנדל״ן יזמי. הון עצמי 1.25 מיליארד. 

הפעילות של חג'ג' ממוקדת בתל אביב:

פרסמה בינואר 2025 תחזית רווח גולמי לשנים הקרובות:

דוחות רווח והפסד:

רכשו החל מדצמבר 2024 מניות רני צים מרכזי קניות ששוות היום כ-200 מ', ורשמה כבר בדוח של 2024 רווח מרכישה במחיר הזדמנותי בסך 50 מיליון ש"ח. 

בפברואר 2025 הודיעה על מכירת אחד הבניינים בפרויקט NOMA תמורת 150 מ' ש"ח.

במרץ 2025 הודיעה על זכייה במכרז לקרקע של 5 דונם בשדה דוב. 

מחזיקה ב-30% מחג'ג' צים נדל"ן שעוסקת בהתחדשות עירונית

רכשה 30.2% מרני צים מרכזי קניות ששווים כיום 223.5 מ' לפי שווי שוק.

חג'ג' נראית זולה ביחס להון העצמי, וכנראה שהשוק חושש מקושי דווקא בנדל"ן בתל אביב.  לדעתי חג'ג' עשויה להיות השקעה לא רעה. למעקב.

יעקובי קבוצה –  שווי שוק 110 מ’. חברה עוסקת בהקמה וביצוע פרויקטים,אחזקה ותפעול מערכות ומבנים ובהקמה ותפעול מתקן טיפול בפסולת. חוב נטו 90 מ’ ש”ח.

קבוצת אחים יעקובי רכשה בשנת 2016, יחד עם חנניה אסייג, את קבוצת אורתם סהר, שהייתה אז בהליכי חדלות פירעון, תמורת 75 מיליון שקל. הרכישה נועדה לשמר את פעילות אורתם סהר ולהשיא תועלת לנושיה. עם זאת, נטען כי הרוכשים לא עמדו בהתחייבויותיהם ולא העבירו את מלוא הסכום המוסכם. בנוסף, נטען כי ניהלו את החברה במימון דק, מה שהוביל לקריסתה השנייה בשנת 2019. בעקבות זאת, באוקטובר 2024, נאמני אורתם סהר הגישו תביעה בסך 115 מ' נגד קבוצת אחים יעקובי, חנניה אסייג ואחרים, בטענה להפרת התחייבויות וכשלים ניהוליים.

במרץ 2025 יצאה הודעה מעניינת לפיה ג'נריישן ויעקובי יקימו חברה משותפת אליה יעקובי יכניסו את דקל ויוכנסו אליה נכסים נוספים. יעקובי גם תקבל אופציית פוט למכור לג'נריישן את חלקה בחברה המשותפת +5% מהשווי של דקל לפי הערכת שווי במזומן. 

למרות שהמגזרים של יעקובי ריווחיים תפעולית, בשורה התחתונה יעקובי מציגה הפסד. 

הון עצמי 203 מ'. ככל וג'נריישן אכן תרכוש את בלוג'ן סביב 200 מ' יעקובי תרשום רווח נאה, אך תישאר עם פעילות הפסדיות בלבד. צריך לראות כיצד דברים יתקדמו. למעקב.

לוזון רונסון – שווי שוק 1,430 מ'. הנפקה חדשה מדצמבר 2024. עוסקת בייזום,פיתוח,הקמה,שיווק ומכירה של נדל"ן למגורים. על פי התיאור פועלת בישראל ובפולין אך בפועל פועלת כמעט ב-100% בפולין. 

הודיעה במרץ על זכיה במכרז לרכישת קרקע בשדה דב.

הון עצמי 915 מ'. הרווח הגולמי של רונסון גבוה מאוד -כ-30% – וייתכן שזה נובע מעליות מחירים חדות בשנים האחרונות במחירי הדיור בפולין, שלא בטוח שיימשכו בסביבת הריבית הנוכחית ובקרקעות שרונסון רוכשת כיום. כמו כן, שוק הדיור בפולין זה נושא מורכב שאני לא מרגיש שיש לי מומחיות בו.

היותה הנפקה חדשה זו נקודה לרעה. מחזורי מסחר נמוכים מאוד על אף שווי השוק הגבוה. לא עוברת.

 לוזון קבוצה – שווי שוק 1,100 מ׳. עוסקת ביזמות נדל”ן למגורים,ביצוע פרוייקטי נדל”ן,משקיעה בתחנת הכח “דוראד” ומחזיקה ב”טריא”. 

השנה לוזון עשו לנו חיים קלים עם ההנפקה של לוזון רונסון ב-2024, כך שאפשר הפעם לקחת אותה פשוט בשווי שוק: 

1 מיליארד ש"ח שווי חלקה של החברה(71.5%) בלוזון רונסון.

רום הרוויחה 9.5 מ' בשנת 2024. שווה עוד נאמר 90 מ.

 אלומיי לוזון דרכה לוזון מחזיקה 9.4% בדוראד. נלך לפי עסקת הפניקס-זורלו (2.8 מיליארד) ונקבל שווי 260  מ'. 

ההחזקה בטריא (21.12%) שווה 40 מ' לפי שווי שוק. 

נחסר חוב בסולו כ-400 מ’ ונקבל ערך קרוב מאוד לשווי השוק של החברה.  לא עוברת. .  

לודן (לודן חברה להנדסה) – שווי שוק 240 מ׳. עוסקת במתן שירותי הנדסה, ניהול פרויקטים ותוכנה. 

פרסמה החלטה עקרונית לפיצול מגזר התוכנה והבקרה לחברה ציבורית נפרדת , כשהכוונה היא למצב אותה כחברה עם שלושה מגזרי פעילות:

 א. ביטחוני ב. תחבורה ציבורית – כולל פעילות שימקוטק ; ג. טכנולוגיה – כולל פיתוח, אספקה ותחזוקה מערכות מתקדמות התומכות בתפעולם של ציי רכב. עם זאת, במבט על תוצאות מגזר התוכנה הבקרה בשנים האחרונות לא נראה שיש בשורה גדולה. מבחינת מנועי צמיחה קדימה נראה שהכוונה היא להתרחב לחו"ל, לפתח תוכנות ניהול ובקרה חדשות ולרכוש חברות. 

 פעילות ההנדסה הראתה שיפור ניכר מרבעון 2 2024, אך זו כמובן פעילות פרויקטאלית שיותר קשה לסמוך על יציבות הרווח שלה. 

רכשה בנובמבר 2024 את ארטי מערכות המתמחה בפיתוח וייצור בלוני תצפית למטרות מודיעין, בעלת קצב רווח של כ-1.7-2.5 מ' ש"ח. 

בשורה התחתונה מרוויחה בקצב של כ-30-32 מ' (כולל הרכישה האחרונה), עם רבעון 4 חזק, אך דווקא ירידה קלה בצבר ההזמנות.  למעקב. 

לסיכו – שווי שוק 175 מ’. עוסקת בהקמת פרויקטי תשתית, אנרגיה, צנרת, הנדסה ואיכות הסביבה.

הודיעה בינואר על זכייה ב-2 פרויקטים לביצוע עבודות תשתיות מים עם הכנסות בסך 102 מ' ש"ח, אך עם רווח גולמי ממוצע של פחות מ-10% אני לא חושב שזה מאוד דרמטי כלכלית. 

הון עצמי 230 מ’, מזומן עודף על חוב של בערך 85 מ'. עלייה קלה בצבר ההזמנות אך שיפור חד בתוצאות העיסקיות בשנת 2024.  

צבר ההזמנות נותר דומה. 

לסיכו נראית דיי זולה, אך היא עם היסטוריה ארוכה של אכזבת משקיעים. לדעתי צריך פה שינוי של מעבר לעוד זכייה או עוד פעילות. למעקב.

נקסטקום – שווי שוק 115 מ’. עוסקת בביצוע פרוייקטי תשתיות תקשורת אלחוטית ותשתיות תקשורת וחשמל. 

חוב נטו 20 מ'. ירידה חדה בתוצאות בתחילת 2024 עם שיפור בהמשך השנה. ייתכן שלאחר פריסת הסיבים המסיבית בישראל במבט קדימה תהיה פחות עבודה במגזר התקשורת. מנגד, נראה שהמגזר הסולארי גדל. 

הודיעה ב-9.3.25 על זכיה במכרז סולארי ב-108 מ', וב-16.3 על מכרז סולארי + אגירה בסך 24 מ'. 

רבעון 4 עם ירידה ניכרת בריווחיות על אף עלייה בהכנסות. לא עוברת.

סופרין – שווי שוק 95 מ’. עוסקת בארגון קבוצות רכישה,ייזום נדל”ן ונכסים מניבים. סופרין 

הון עצמי 150 מ’, רווח צפוי להכרה של 210 מ' (חלקו לפני שותפים).
ב-2024 התמקדה בהרחבת פעילות היזמות הקלאסית (קרקעות). נסחרת מתחת להון אך עברה להפסד ב-2023-2024. החברה מייחסת את הירידה בהכנסות, לפחות בחלקה, למלחמה ולירידה בקצב הביצוע.  לא עוברת.

קיסטון אינפרא – שווי שוק 1,320 מ’. קרן להשקעה בתשתיות-התפלת מים,אנרגיה מסורתית ומתחדשת,תחבורה ותקשורת ושולטת ב”אגד” וב”סאנפלאואר”. חלוקת נכסיה של קיסטון:

46% מהתיק הוא אגד ונדל"ן אגד. היסטוריית ההשקעות של קיסטון:

הפסד וירידה בשווי ההשקעות בשנת 2024, בין השאר בשל פרסום שימוע רשות החשמל שפגעה בשווי תחנות הכוח של קיסטון. למרות זאת, התזרים של קיסטון נותר מכובד וקיסטון אף חילקה דיבידנד של 74 מ' במהלך השנה.  

הון עצמי 1,970 מ', כלומר מכפיל הון 0.65. בסך הכל – לא רע, אך כנראה שלא עומד ברף התשואה שלנו. לא עוברת.

רימון (רימון שירותי ייעוץ וניהול) – שווי שוק 1,500 מ’. עוסקת בייזום,הקמה ותפעול פרויקטי תשתיות, אנרגיה ומים.
הון עצמי 530 מ’. החברה מציגה צמיחה יפה מאוד בשנים האחרונות בהכנסות וברווח הנקי. 

בנוסף לחברה יש צבר הזמנות מרשים לשנים הקרובות שהולך וגדל משנה לשנה– מרביתו מגיע מתחום ביצוע התשתיות, חלקו בחו"ל ובפרט באפריקה:

עם זאת לא ניכרת עלייה משמעותית מהצבר בשנה קודמת, בפרט ביחס לשנה הקרובה.

מעבר לאחיזתה בישראל בפרוייקטים ארוכי טווח, החברה פועלת להתרחב גם ברמה הבינלאומית ונכון לשנה זו החברה פועלת באפריקה ובדרום אמריקה, לצד כוונתה של החברה להיכנס למדינות נוספות באירופה ובארה”ב. 

ירידה בתוצאות במבט שנתי, ובפרט ברבעון 4. לא נראית לי זולה. לא עוברת.

שיכון ובינוי – שווי שוק 5,750 מ’. עוסקת בתשתיות,בנייה,יזמות נדל”ן וזכיינות פרוייקטים בארץ ובחו”ל,אנרגיה מתחדשת ומים ומחזיקה ב”שיכון ובינוי אנרגיה” הציבורית (שווי החזקה – כ-1.6 מיליארד).

הייתה לשיכון ובינוי פעילות משמעותית באפריקה שהולכת ויורדת:

המשך גידול בצבר של סולל בונה:

הון עצמי 4.8 מיליארד ש”ח, חוב פיננסי נטו של 12.5 מיליארד ברמת הפרויקטים, ושל 2.6 מיליארד אם מנטרלים את החוב של הפרויקטים:

פעילות התחדשות עירונית עם צבר כולל של כ-28 א' יח"ד, רובן בשלב מוקדם. בהיקף הפעילת של שיכון ובינוי קשה לומר עד כמה זה משמעותי. 

חוב נטו 3.3 מיליארד. 

 רווח תפעולי נמוך יחסית בשנת 2024, הפסד בנקי אך לאחר נטרולי הוצאות אחרות יש רווח נמוך של 23 מ'. חברה מורכבת ולא נראית לי זולה. לא עוברת.

שפיר הנדסה – שווי שוק 8,200 מ’. עוסקת בייצור ואספקת חומרי גלם לבנייה,תשתיות,זכיינות, וייזום בנייה למגורים ושולטת ב”אברות”.

תחומי פעילות:

א. תעשיה – ייצור, יבוא, מכירה ושינוע של חומרי גלם – ייצור ואספקה של חומרי גלם לענף הבניה והתשתיות לרבות חומרי מחצבה, בטון מובא, אספלט, מלט, ברזל לבניין, ואלמנטים טרומיים. 

ב. תשתיות – ביצוע פרויקטים של הקמת תשתיות ומבנים בארץ, לרבות בית גשרים, מחלפים, סלילת כבישים, מערכות רכבתיות, מרכזים לוגיסטיים, עבודות ימיות, ביה למגורים, ביה ציבורית, ביה מסחרית ועוד

 ג. זכיינות – הקמה והפעלת פרויקטים רחבי היקף הממומנים על ידי המגזר הפרטי, חלף מימון ממשלתי – פרויקטים במודל PPP במתכונת BOT ו/או PFI 

ד. נדל"ן – פעילות בתחום ייזום, תכון, הקמה ומכירה או השכרה של דירות למגורים שטחי מסחר ומשרדים ופעילות בתחום הדיור המוגן. 

ה. לוגיסטיקה – פעילות בתחום מתן שירותי שילוח בינלאומי מסוגים שונים, עמילות מכס, משלוחים רגישים, שירותי אחסון, וניהול מלאי והפצה. 

צב ההזמנות במגזר התשתיות ירד קלות מ-5.7 מיליארד ל-5.3 מיליארד.

הון עצמי 3 מיליארד. דוחות רווח והפסד:

ירידה בהכנסות וברווח הגולמי והתפעולי על רקע המלחמה, ונראה שהמניה כבר עלתה על רקע הצפי לשיפור לאחר המלחמה שעדיין לא נראה באופק (עוד לא אושרה תוכנית תשתיות ושיקום רחבה). כרגע נראית לי יקרה מדיי.  לא עוברת.

תעשייה וייצור

אבגול – שווי שוק 440 מ’. 

מייצרת בעיקר מוצרי בד לא ארוג (כ-96.7% ממכירות החברה) המשמש כחומר גלם לשוק ההיגיינה. מוצרים אלו כוללים חיתולים חד פעמיים לתינוקות, חיתולי מבוגרים, תחבושות חד פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים חד פעמיים, מגבונים וכו. 

לאבגול יש פעילות ברוסיה עליה קיבלה שומת מס שתוביל לפגיעה בסך של כ-5.4 מ' דולר.

פיננסי: חוב נטו של כ-123 מ' דולר.

עליה במכירות, רווח לפני מס 8.6 מ' דולר 

תחום הבדים הוא דיי גנרי, ללא יתרון תחרותי ממשי ועם תנודתיות חדה ברווח. לא עוברת. 

אברות (אברות תעשיות) – שווי שוק 150 מ’. עוסקת בייצור, ציפוי, ניקוי ועטיפת צינורות מתכת ואביזרי צנרת ובעלת פעילות קבלנית תשתיות מים וביוב ברשויות מקומיות ובתאגידי המים העירוניים. 

ירידה בהכנסות ב-2024 אך רווח דיי דומה ל-2023. לא נראית זולה. סחירות אפסית. לא עוברת.

 אינרום – שווי שוק 2,250 מ’. עוסקת בייצור ושיווק מוצרים לענפי הבנייה,שיפוצים ותשתית ע”י “איטונג”, “כרמית מיסטר פיקס” ו”נירלט” ומוצרי אינסטלציה.

חברות הבת של אינרום:

נירלט צבעים בע"מ: מתמחה בייצור ושיווק צבעים לענפי הבנייה והשיפוצים. המפעל הראשי של נירלט ממוקם בקיבוץ ניר עוז.
איטונג בע"מ: מתמחה בייצור ושיווק בלוקים ומוצרי בנייה מתקדמים.
כרמית מיסטר פיקס בע"מ: מתמחה בייצור ושיווק דבקים, טייחים, וחומרי בנייה נוספים. 

ירידה במכירות בשנת 2024, כנראה בשל משבר הפועלים בשוק הבנייה והשיפוצים. 

עם סיום המלחמה ניתן להניח שנראה שיפור בתוצאות, אך עדיין החברה לא נראית לי זולה. לא עוברת. 

אקרשטיין (קבוצת אקרשטיין) – שווי שוק 1,980 מ’. עוסקת בייצור ושיווק מוצרי בטון לפיתוח סביבתי ובנדל”ן מניב. מתמחה במגוון תחומים, ביניהם:

• הנדסה אזרחית ותשתיות: אספקת פתרונות הנדסיים מתקדמים, כולל מערכות צנרת אטומות לניקוז וביוב, צינורות דחיקה, שוחות בקרה ועוד.
• בנייה מתועשת: ייצור מבנים ואלמנטים מתועשים, כולל מבנים מודולריים עם פתרונות בידוד תרמיים, המתוכננים ומיוצרים בהתאמה לדרישות הלקוח.
• עיצוב נוף: מגוון רחב של פתרונות ומוצרים לעיצוב הנוף, כגון אבני ואריחי ריצוף בשלל גוונים, טקסטורות וגימורים.
• קירות תומכים ואקוסטיים: ייצור קירות אקוסטיים ותומכים בשיתוף עם חברות מובילות בעולם, תוך שימוש באגרגטים סופגי רעש ומערכות שריון קרקע מתקדמות.
• בטון אדריכלי: ייצור מגוון רחב של חיפויים במידות וטקסטורות שונות, כולל בטון אדריכלי דק דופן בטכנולוגיית UHPC.
• רעפים: ייצור רעפי בטון בשלל צבעים, המיוצרים בטכניקה ייחודית שהופכת אותם לחזקים, אטומים ועמידים בתנאי מזג אוויר קשים.

אקרשטיין פעילה בתחום הנדל"ן המניב, בעיקר בתחום המשרדים להשכרה באזור התעשייה של הרצליה פיתוח.

לאקרשטיין יש גם פעילות בחוף המערבי של ארה"ב באמצעות חברת Acker Stone. 

מבחינת מגזרים: תחומי התעשייה וההנדסה הם רוב ההכנסות והרווח. תחום התעשייה בארה"ב הפסדי. 

ירידה בהכנסות ב-2024 על רקע המלחמה. החברה מציגה במצגת שיפור בתפעולי ובנקי, אך יש לשים לב שזה כולל 60 מ' עליית ערך נדלן להשקעה שבנטרולם אנו רואים ירידה גם בתפעולי ובנקי. בנטרול עליית ערך נדלן הרווח הנקי הוא כ-70 מ' ששם אותנו במכפיל רווח גבוה. 

נראה שמצפים לשיפור חד בתוצאות אך אני לא חושב שניתן לסמוך על זה.  

 לא עוברת. 

ארד –  שווי שוק 1,220 מ׳.  עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכת למדידת מים.

 לארד 2 תחומי פעילות עיקריים: 

התחום העיקרי של החברה, תחום AMI – Automatic Meter Detection- שזו מערכת ממוחשבת לקריאה מרחוק שמשולבת בתוך מדי מים
תחום מוצרים מכניים שכולל בתוכו תכנון פיתוח ייצור ושיווק של מוצרים למדידת מים. 

ארד היא יצואנית ומשווקת בעיקר סביב צפון אמריקה, ישראל (בה החברה מוכרזת כמונופול) אירופה ומעט מסין.

פיננסי:

עלייה בהכנסות מול שחיקה בשיעור הרווח הגולמי. הרווח הנקי אף ירד, אפילו ברבעון 4 שהיה עם המכירות הגבוהות ביותר. 

חוב נטו 50 מ' דולר. מכפיל רווח סביב 14. קשה לומר מה צפי הצמיחה קדימה. לא עוברת.

בית זיקוק אשדוד  – שווי שוק 650 מ’. עוסקת בהפעלת בית זיקוק באשדוד המייבא נפט ומייצר תזקיקי נפט וחשמל.

חוב נטו 23 מ' דולר. 

התוצאות תלויות מאוד במרווח הזיקוק, שאיני יודע לחזות אותו. גם בשנת 2024 ראינו ירידה במרווחים שהעבירה את הפעילות להפסד.  לא עוברת.

בתי זיקוק לנפט (בתי זקוק לנפט) – שווי שוק 2,900 מ׳. בז"ן עוסקת בזיקוק נפט גולמי לייצור מגוון רחב של מוצרים כמו בנזין, סולר, קרוסין, דלקים לתעשייה וחומרים פטרוכימיים. היא גם מייצרת מוצרים כימיים המשמשים כחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק.

בתי הזיקוק של החברה ממוקמים באזור מפרץ חיפה, קרוב לנמל חיפה ולמתקני אחסון ודלקים.

בנוסף לזיקוק, החברה מספקת שירותי אחסון ושינוע של דלקים, והיא שותפה בשרשרת האספקה של דלקים וגז בישראל.

חוב נטו 452 מ' דולר. EBITDA של 396 מ' דולר ורווח נקי 113 מ' דולר ב-2024, ירידה ניכרת מתוצאות 2023. 

לבתי זיקוק יש תלות גבוהה מאוד במחירי סחורות ומרווח הזיקוק, שאינם צפויים ועשויים אף להעביר את החברה להפסד. לא עוברת. 

ברם תעשיות –  שווי שוק 35 מ׳. ברם תעשיות בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי פלסטיק בשיטת ההזרקה, ופועלת בשני תחומים עיקריים:

1. פתרונות אריזה מפלסטיק לתעשייה – בעיקר עבור ענף המזון וה-Take Away.
2. מוצרי פלסטיק לבית – כמו כלי מטבח, כלים לנשיאת מזון וכלי אחסון.

מוצרי החברה כוללים אריזות תעשייתיות למוצרי מזון כגון סלטים, בשרים ומוצרי חלב, וכן כלים חד-פעמיים.

המכירות בהמשך ירידה וההפסד בעלייה, מחזורי מסחר נמוכים. לא עוברת.

גאון קבוצה/ קבוצת גאון –שווי שוק 230 מ׳. פעילות החברה מתבצעת בארבע חטיבות שוק עיקריות:

1. חטיבת תשתיות ותעשייה – מתמקדת בתשתיות הולכה ממקורות המים, הדלק והגז ועד לכניסה למבנים. החטיבה פועלת מול הסקטור הממשלתי (רכש ישיר) והמוניציפאלי (מכרזים).
2. חטיבת מערכות בניין – מתמקדת במערכות מהכניסה למבנה ועד לתוכו. פעילות החטיבה ממוקדת בסקטור הפרטי, היזמי והקבלני.
3. חטיבה טכנולוגית – מתמקדת בפיתוח ושיווק מערכות מדידה, בעיקר למים, בטכנולוגיית קריאה מרחוק. החטיבה פועלת מול הסקטור המוניציפאלי ותאגידי מים, בעיקר באמצעות מכרזים.
4. חטיבת ייזום וביצוע – מהווה את זרוע הביצוע לתחום התשתיות. החטיבה פועלת מול מזמיני עבודה, בעיקר לרכש משולב ביצוע, בסקטור המוניציפאלי והממשלתי, כנגד מכרזים.

בנוסף, קיימת חטיבה תפעולית בחברה, העוסקת בהשבחה תפעולית, בלוגיסטיקה ובסינרגיות תפעוליות בין מפעלי החברה השונים.

כפי שניתן לראות, מגזר התעשיה והמערכות אחראיים לרוב ההכנסות והרווח:

דוחות רווח והפסד: 

חוב נטו 240 מ'

עלייה ניכרת בהכנסות וברווח מרבעון לרבעון.

המשך עלייה בצבר:

 עם זאת המינוף הגבוה מפריע לי בחברה שעברה לרווח רק לאחרונה. סחירות יחסית נמוכה. למעקב.

גולן פלסטיק (גולן תעשיות) -שווי שוק: 345 מ’. מייצרת צינורות מיוחדים לשימוש ביתי (חימום וצנרת ביתית) ותעשייתי (צינורות למכרות ותשתיות). המכירות של החברה בחול מתמקדות בשוק התעשייתי והיא מנסה להתרחב גם לשוק הביתי בחו”ל.

חוב נטו 50 מ'. 

ירידה בהכנסות וברווח בשנת 2024 

ה-EBITDA בקצב של כ-65 מ', כלומר מכפיל אביטדה סביב 7. 

רבעון 4 יחסית חלש. קצב רווח סביב 20-25 מ'.

לא נראית זולה במיוחד ולא צומחת באופן עקבי, לא מאוד אוהב את התחום. לא עוברת. 

גניגר – שווי שוק 140 מ’. חברה ישראלית המתמחה בייצור ושיווק של יריעות פוליאתילן רב-שכבתיות, רשתות ומסכים למגוון שימושים בתחומי החקלאות והתעשייה. החברה פועלת בישראל ובחו"ל, עם אתרי ייצור בקיבוץ גניגר, קיבוץ נאות מרדכי, קיבוץ ניר יצחק, סאו פאולו בברזיל, ווילונובה מונדבי באיטליה.

במהלך השנים, גניגר הרחיבה את פעילותה הגלובלית. בשנת 2015, הקימה החברה חברת בת בהודו להפצת מוצריה במדינה. בשנת 2017, רכשה 60% ממניות חברת פלקסטק האיטלקית, ובשנת 2018, רכשה 25% מהון המניות של חברת אגריפלסט ההודית, המשמשת כמפיצה של מוצרי החברה בהודו. 

החברה מציעה מגוון מוצרים בתחום החקלאות, כולל יריעות לבתי צמיחה, יריעות לחיפוי קרקע, רשתות להגנה מפני מזיקים, רשתות הצללה ועוד. בתחום התעשייה, היא מספקת יריעות לתעשייה, שקי ואקום, רשתות לתעשייה ויריעות מעכבות בעירה. 

דיווחה בינואר 2025 על מזכר הבנות להגדלת החזקותיה באגריפלסט ההודית מ-25% ל-55%. 

חוב נטו 100 מ'. הון עצמי 208 מ'. 

במבט אחורה הצמיחה בהכנסות לא הייתה מאוד עקבית:

שיפור בתוצאות ב-2024,. קשה לחזות את הצמיחה קדימה .  סחירות נמוכה מאוד. למעקב.

דלתא גליל (דלתא-גליל) – שווי שוק 4,200 מ’. עוסקת בייצור ושיווק הלבשה תחתונה, גרביים, חולצות ובדים. מותגים בבעלות החברה כוללים:

• דלתא
• Fix
• Rei Panta
• Schiesser
• P.J. Salvage
• Liabel
• Athena
• Eminence
• Splendid
• Seven For All Mankind
• KN Karen Neuburger
• Organic Basics

מותגים שהקבוצה מחזיקה בזיכיון כוללים:

• adidas
• Converse
• Columbia
• Tommy Hilfiger
• Wilson
• Spalding
• Wolford
• Polo Ralph Lauren
• Florence by Mills
• Calvin Klein
• Penguin

בישראל:

• Victoria's Secret
• Bath & Body Works
• Disney

שיפור של כ-7% בהכנסות יחד עם שיפור בגולמי הוביל לשיפור של 50% בנקי, אך בצפי של החברה ל-2025 פרסמה צפי לעלייה של כ-3% בלבד בהכנסות ושל כ-4-6% ברווח.  נסחרת סביב מכפיל רווח 12. 

עשויה להיות מושפעת לרעה מהמכסים של טראמפ.

בסך הכל נראה לי סביב שווי הוגן לחברה.  לא עוברת.

חד-אסף/ חד אסף– שווי שוק 600 מ׳.  חברה ציבורית ישראלית, שהוקמה בשנת 1947, המתמחה בייצור, עיבוד ומסחר במוצרי פלדה לבנייה, תשתיות, ביטחון וחקלאות. החברה עוסקת בייצור ברזל לבניין, רשתות לזיון בטון, אלמנטים מורכבים כגון כלונסאות, עמודים וקורות, וכן מוצרי מתכת מחוטים מתוחים.

לחד-אסף שני אתרי ייצור עיקריים:

• עכו: מפעלים למחזור, התכה, עיבוד ברזל לבניין, ייצור רשתות, כלונסאות ואלמנטים מורכבים.
• קריית גת: מפעל לערגול מטילי פלדה לברזל בניין במוטות ובגלילים, וכן מפעל לעיבוד ברזל לבניין, ייצור רשתות, כלונסאות ואלמנטים מורכבים.

בנוסף, לחברה חברות בנות המתמחות בתחומים משלימים:

• חֹד זמיר – חברה לציוד וצרכי בניין בע"מ: מתמחה באספקת ציוד וכלים לבנייה.
• S.C. SIRME SI CABLURI: חברה רומנית המתמחה בייצור כבלי פלדה למנופים, מכרות ועוגנים, וכן חוטים מגולוונים, חוטים מתוחים, חוטי תיל ורשתות מחוטי מתכת.
• חד עתיר: מתמחה בתכנון, ייצור והתקנה של גדרות ומערכות גידור, כולל רשתות מרותכות, גדרות מפרופילים, שערים ומוצרי גידור נוספים.

כנגד חד אסף הוגשו תביעות ייצוגיות משמעותיות בהקשר למפגעים סביבתיים, כולל תביעת ענק מ-2015 כנגד 11 חברות, על סך 13.3 מיליארד ש"ח. ניתן להניח שהסיכוי שסכום באזורים האלה ייפסק נמוך מאוד, אך זה עוד סיכון להתחשב בו. 

שיפור ניכר במכירות וברווח בשנת 2024. נראה שנהנית מהחרם הטורקי (טורקיה הייתה מקור משמעותי לפלדה) בשל עלייה בביקוש לפלדה אל מול ירידה במחירי הגרוטאות (עד החרם היה ניתן לייצא גרוטאות לטורקיה). נהנתה גם מהיחלשות השקל בתחילת השנה, אך בהמשכה השקל התחזק. 

דווקא רבעון 4 היה חלש יחסית לשאר השנה, כאשר רוב הרווח הגיע ברבעון 3.

מאוד זולה על רקע התוצאות כרגע, אך גם מושפעת ממחירי סחורות, שערי חליפין. החרם הטורקי מועיל לה, אך קשה לדעת כמה זמן הוא יימשך והאם יימצאו תחליפים או דרכים לעקוף את החרם. לא עוברת.

טי.ג’י.איי תשתיות (טיגיאיי | TGI | לשעבר-תדיר גן) – שווי שוק 165 מ’. טי.ג'י.איי תשתיות בע"מ, הידועה גם בשם תדיר-גן, היא חברה ישראלית המתמחה בייצור ושיווק של מכלולים מכניים מתקדמים, בעיקר מאלומיניום ומגנזיום, לתעשיית הרכב. החברה עוסקת גם בייצור ארונות חשמל ומוצרי מתכת ונחושת.

תחומי פעילות עיקריים:

• תשתיות ואנרגיה: דרך חברת הבת לורדן (55%), עוסקת במחליפי חום ומערכות קירור וחימום אויר.
• מוצרי מתכת וחשמל: החברה עוסקת בייצור ושיווק של ארונות חשמל ומוצרי מתכת ונחושת. 

התרחשה שריפה במפעל של החברה בנובמבר 2022 ולאחרונה קיבלה טי.ג’י.איי פיצוי של 18.2 מ’ דולר סה”כ. לאחר קבלת הפיצוי החליטה טי.ג’י.איי שאין בכוונה לחזור לתחום יציקות מגנזיום (תחום הפעילות של חברת הבת אורטל).

ירידה בצבר ההזמנות של לורדן מ-2023 ל-2024. רווח בקצב של כ-17 מ'. נראה כמו תמחור הוגן. לא עוברת. 

חמת – שווי שוק 465 מ’. עוסקת בייצור,ייבוא ושיווק של מוצרים בענף מוצרי הבניה- כלים סניטריים,ברזים ומוצרי אינסטלציה מפלסטיק,ריצוף, מטבחים. חמת צומחת במהלך השנים בצורה לא אורגנית עם רכישות של חברות בישראל ומחוץ לישראל , רכישות מהשנים האחרונות כמו “שיש אלוני” שהיא חברה מובילה בשוק הישראלי בתחום הבנייה עם עבודה שוטפת בתחום הריצופים,חיפויים וכלים סניטריים וכן רכישות כמו מטבחי זיו ופורמקס (בה עלתה החברה ל100% ממש בתחילת השנה).
לחמת 5 מרכזים לוגיסטיים: 4 בישראל ו-1 בארצות הברית.
5 מפעלי ייצור:

1. בטורקיה לכלי חרס (כיורים,אסלות ומיכלי הדחה) העובד גם במסלול OEM לייצור וויט לייבל לחברה גרמית.
2. מפעל באשדוד לייצור ברזים ומקלחוני זכוכית.
3. מפעל בברקן למוצרי אינסטלציה וסניטציה מפלסטיק.
4. מפעל בשדרות שמייצר מטבחים
5. מפעל באזור תעשיה תפן שמייצר בעיקר דלתות לארונות מטבח ואמבט.

פעילות היבוא מטורקיה נפגעה בשל הגבלות היצוא מטורקיה לישראל. עדיין קיימת פעילות יבוא, אך ייתכן שגם מה שנותר ייפגע בעתיד. 

הודיעה בפברואר 25' על הקמת מרלו"ג באשדוד וכניסה לתחום פעילות שירותי לוגיסטיקה.

ובהיבט המאקרו – ירידה בהתחלות בנייה ומחסור בפועלים שמעכב דירות חדשות ושיפוצים של דירות קיימות ששם נמצא קהל היעד העיקרי של החברה. 

כל עוד המצב המדיני- ביטחוני קיים אני לא רואה כיצד החברה מצליחה לשמור על הצמיחה שאפיינה אותה בשנים האחרונות והייתה תלויה הרבה בפריחה בתחום הנדל”ן ובהתחלות הבנייה. 

חמת גם נמצאת בנקודה בעייתית בה היא נפגעת ראשונה מכך שהיא לא מקבלת הזמנות ונפגעת במיידי מדחייה בבנייה ותהיה האחרונה שתחזור לשגרה עד שייפתר המשבר של הפועלים ושהיא תגיע למצב בו היא מתחילה לקבל ולספק הזמנות.

ירידה חדה בתוצאות ב-2024, יקרה וקשה לדעת מתי נראה שיפור. לא עוברת.

כפרית – שווי שוק 680 מ’. חברה ציבורית ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק תרכיזים, תוספים ותערובות לתעשיית הפלסטיק. מטה החברה ממוקם בקיבוץ כפר עזה, והיא פועלת באמצעות חברות בנות במדינות שונות בעולם, כולל גרמניה, סין, קנדה, ארצות הברית ושוודיה.

במהלך השנים, כפרית הרחיבה את פעילותה הגלובלית באמצעות רכישות והקמת חברות בנות. הקבוצה כוללת 9 חברות ברחבי העולם, ביניהן KAFRIT IL בישראל, CONSTAB בגרמניה ובסין, KAFRIT NA בקנדה, POLYFIL בארצות הברית, ADDVANZE בשוודיה, DELTA KUNSTSTOFFE בגרמניה, ABSA Resin Technologies בקנדה וב-2024 -BADGER Color Concentrates Inc בארצות הברית. 

במתקפת ה-7 לאוקטובר 2023, נפגע מפעל החברה בכפר עזה, ושלושה מעובדיו, כולל סמנכ"ל הפיתוח העסקי נדב גולדשטיין, נרצחו. המפעל הושבת זמנית אך חזר לפעילות כעבור חודש.

מוצרי החברה משמשים במגוון תחומים, כולל חקלאות, אריזה, בנייה ותעשיות נוספות, ומעניקים למוצרים הסופיים תכונות מיוחדות בהתאם לדרישות הלקוחות. 

חוב נטו כ-350 מ'. ירידה ניכרת ברווח הגולמי והתפעולי ברבעון 4, לא ברור אם זו תחילה של מגמה.   לא עוברת. 

 מנועי בית שמש – שווי שוק 4,000 מ’. חברה ישראלית המתמחה בייצור ושיפוץ חלקים למנועי סילון, הן לתעשייה האזרחית והן לצבאית. 

היסטוריה: החברה הוקמה בשנת 1968 על ידי יוסף שידלובסקי, במטרה לייצר חלקי מנועים עבור חברת טורבומקה שבבעלותו. מאז 1997, מנועי בית שמש היא חברה ציבורית.
במהלך השנים, החברה עברה מספר שינויים בבעלות. בשנת 1992, חברת אורמת רכשה 60% מהחברה מידי מדינת ישראל. ב-2005, כלל תעשיות ואבנר שחם, מנכ"ל החברה דאז, רכשו את מניות החברה. במאי 2016, קרן פימי רכשה את החזקות כלל תעשיות בחברה, והפכה לבעלת השליטה.

תחומי פעילות עיקריים:

• ייצור חלקי מנועים: החברה עוסקת בייצור חלקים למנועי סילון, כולל יציקות מדויקות של חלקי מתכת.
• שיפוץ ותחזוקת מנועים: מנועי בית שמש מספקת שירותי שיפוץ, תיקון ותחזוקה למנועי סילון, ומאושרת על ידי יצרני ציוד מקורי (OEM) ורשויות תעופה אזרחית.

עלתה בכמעט 200% מהמעבר הקודם. 

הודיעה בנובמבר על רכישת 80% מחברה לתיקון ושיפוץ מנועי סילון תמורת 35 מ' דולר. 

הודיעה במרץ 2025 על הסכם מסגרת ל-16 שנה בהיקף של 530 מ' דולר.

עלייה עקבית במכירות משנה לשנה, קצב הרווח הנקי לקראת סוף השנה מגיע לכ-150 מ' ש"ח. קצת מוזר שדווקא רבעון 4 היה חלש מרבעון 3. 

צבר ההזמנות לשנה הקרובה עלה מ-169 מ' דולר ב-2023 ל-185 מ' דולר ב-2024, כשהצבר הכולל עלה מ-536 מ' ל-723 מ' דולר.

אמנם לא זולה עם מכפיל רווח של 25-30, אך צומחת בקצב גבוה. למעקב.. 

מנדלסון תשתיות – שווי שוק 530 מ’. עוסקת במסחר ושיווק של מוצרים בתחום הובלת זורמים. שזה בגדול אומר כל הסוגים של הצינורת והברזים – כולל כיבוי אש, סניטציה אינסטלציה ומיזוג אוויר.

תחומי הפעילות העיקריים של החברה כוללים:

• תשתיות: ייבוא, שיווק והפצה של מוצרי הולכת זורמים, כגון צנרת ואביזרים בקטרים גדולים, ייצור ושיווק צנרת PVC ופוליאתילן, ובנייה ושיפוץ של תחנות שאיבה.
• תעשייה: אספקת צינורות, אביזרי צנרת, ברזים, שסתומים, מוצרים למערכות כיבוי אש, משאבות, אביזרי אינסטלציה וסניטציה.

החברה מפעילה מספר מרכזים לוגיסטיים ברחבי הארץ, כולל סניפים בקריית אתא, צריפין, באר שבע, עפולה, אור עקיבא, ירושלים וגלילות, מה שמאפשר לה לספק שירות מהיר ויעיל ללקוחותיה.

שיפור צנוע בתוצאות ב-2024, ירידה בהכנסות אך בשל התייעלות דווקא עלייה בקצב הרווח. 

קצב הרווח הנוכחי סביב 55-60 מ'. נראה שנסחרת בתמחור הוגן. לא עוברת.

סנו (סנו-מפעלי ברונוס) –שווי שוק 3,800 מ’. חברה ישראלית מובילה בייצור, שיווק והפצת מוצרי ניקיון, אחזקה, נייר, טואלטיקה, קוסמטיקה ועוד. החברה נוסדה בשנת 1965 על ידי ברונו לנדסברג, שהקים את המפעל הראשון בבת ים. השם "סנו" נבחר מהביטוי הלטיני "מנס סנה אין קורפורה סנו", שפירושו "נפש בריאה בגוף בריא". 

תחומי פעילות עיקריים:

• מוצרי ניקוי ואחזקת הבית: חומרי ניקוי לבית, תכשירים לניקוי כלים, מוצרים בסיסיים לבית, מטהרי אוויר.
• מוצרי נייר: מוצרי נייר למטבח ונייר טואלט לסוגיו.
• מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה: מוצרי טואלטיקה למבוגרים ולתינוקות, מוצרי קוסמטיקה.

הון עצמי 2 מיליארד. 

עלייה של כ-7% במכירות ושל כ-10% ברווח. נסחרת סביב מכפיל רווח 14.  פועלת בתחום סולידי ונראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן.  לא עוברת.

תעשיות מספנות ישראל – שווי שוק 3.2 מיליארד. המספנה הגדולה בישראל והנמל הפרטי הראשון במדינה. החברה ממוקמת בחלקו המזרחי של נמל הקישון בחיפה, על שטח של 335 דונם, ומספקת שירותי תכנון, בנייה ותחזוקה של כלי שיט צבאיים ואזרחיים. ​

החברה הוקמה במקור כחברה ממשלתית במטרה לבנות ולתחזק כלי שיט עבור הצי הישראלי והתעשייה הימית האזרחית. בשנת 1995, בעקבות הפרטה, עברה החברה לבעלות פרטית, ומאז הרחיבה את פעילותה לשווקים בינלאומיים.

פעילויות עיקריות:

כלי שיט צבאיים: החברה מתמחה בבניית ספינות טילים, ספינות סיור מהירות וספינות סיור Offshore Patrol Vessels (OPV), המשמשות חילות ים ומשמרות חופים ברחבי העולם.

כלי שיט אזרחיים: בניית גוררות, אוניות מטען וספינות שירות שונות.​

תיקוני אוניות: החברה מספקת שירותי תחזוקה ותיקונים לכלי שיט צבאיים ואזרחיים, כולל מתקני הרמה מתקדמים.​

מגזר הנמל: שירותי טעינה, פריקה, מיון, אחסנה ושינוע של מטענים

הובלה ימית: ניהול והפעלה של אוניות מטען כללי

תחום חומרי הבניה והמלט: חברת סימנט (אי.אס.) בע"מ, חברה בת של מספנות ישראל, עוסקת בייבוא, עיבוד, אחסון, שינוע, שיווק ומכירת מלט ומוצריו, ונחשבת ליבואנית המלט הגדולה בישראל. ​

לשנת 2025 שמה מספנות ישראל כיעד לחבר מסילות רכב לנמל, להקים ממגורות ואת פרויקט הרשף – כלי שיט חדש של חיל הים. 

פיננסי: 

צבר ההזמנות זינק בשנה האחרונה מ-339 מ' ל-2.5 מיליארד. רוב הסכום לטווח ארוך:

להבנתי הצבר מגיע ברובו מהזמנת ענק מחיל הים לספינות רשף בסך 2.4 מיליארד ש"ח, שהגיעה לאחר שנים של פיתוח הספינה. 

דוח רווח והפסד:

הדוח הכספי מראה הידרדרות בתוצאות, שנראית מנותקת משווי השוק ומביצועי המניה של מספנות ישראל, ונראה שהנתון היחיד שתואם את התמחור הוא הצבר שגדל משמעותית. עם זאת, מה תהיה הריווחיות על ייצור ספינות הרשף, ומה הסיכוי שמדינות נוספות יהיו מעוניינות בכך – קשה לי להעריך. בשלב זה – לא עוברת.

ספאנטק – שווי שוק 230 מ׳. עוסקת בייצור בדים לא ארוגים המשמשים כחומר גלם בייצור מגבונים לחים. החברה הוקמה בשנת 1996 וממוקמת באזור התעשייה בטבריה.

ספאנטק מפתחת ומייצרת בדים לא ארוגים באמצעות טכנולוגיית הידרו-אינטנגלמנט (Hydroentanglement), המשלבת סיבים באמצעות זרמי מים בלחץ גבוה.

בדצמבר 2024, החברה דיווחה על ספק ביכולת לגבות חוב מלקוח שנקלע לקשיים, מה שעשוי להשפיע על הרווח בעד 12 מ' ש"ח.

חוב נטו 160 מ'. ירידה בהכנסות וברווח מרבעון 3 ואף מעבר להפסד ברבעון 4 עם תוצאות חלשות מאוד.

ככלל – תחום גנרי ותחרותי, ללא חפיר משמעותי. לא זולה. לא עוברת. 

סקופ (סקופ מתכות) – שווי שוק 1,520 מ’. עוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות. סקופ מייבאת ומשווקת מוצרי אלומיניום, פלדה, נירוסטה ואחרות. מוצרי החברה כוללים מעל ל-80,000 מוצרי מדף כולל פחים, גלילים, צינורות, ברגעים, ברזים וכד’.

תחומי פעילות עיקריים:

• חומרי גלם: סקופ מספקת למעלה מ-80,000 פריטים שונים, כולל נירוסטה, אלומיניום, פלדה, סגסוגות ניקל, פליז, ברונזה, נחושת, עופרת, טיטניום ופלסטיקה הנדסית. המוצרים מגיעים במגוון צורות וגדלים, כגון פלטות, פחים, מוטות, צינורות ופרופילים.
• מוצרים טכניים: החברה מציעה מגוון רחב של מוצרים טכניים, כולל מגופים ושסתומים, משאבות, צנרת ואביזרים, קשיחים (ברגים, אומים, דיסקיות), ציוד לריתוך, משטחי דריכה ומעקות.
• ציוד כבאות והצלה: סקופ משווקת ציוד לכיבוי אש, חילוץ והצלה, כגון מתזים (ספרינקלרים), צנרת ואביזרים, משאבות כיבוי אש, תותחים לכיבוי אש, מגופי שליטה, מערכות כיבוי לתעשיית הדלק והכימיה, ציוד לכבאיות, הידרנטים ועמדות כיבוי. 

עלייה של כ-8% בהכנסות אך הרווח התפעולי והנקי ירדו, בפרט ברבעון 4. במכפיל רווח 11-12 ללא צמיחה לא נראית לי כמו מציאה. 

יש לציין שמאז הדוח אנחנו רואים רכישות בשוק של שמואל שילה, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון. לא עוברת. 

עלבד משואות יצחק (על-בד | על בד) – שווי שוק 300 מ’, חברה תעשייתית ישראלית בינלאומית, המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של מגבונים לחים, בדים לא ארוגים ומוצרי היגיינה נשית. החברה נוסדה בשנת 1985 בקיבוץ משואות יצחק והונפקה כחברה ציבורית בשנת 1993. כיום, עלבד היא אחת משלוש היצרניות הגדולות בעולם בתחום המגבונים הלחים. 

תחומי פעילות עיקריים:

• מגבונים לחים: עלבד מייצרת מגוון רחב של מגבונים לחים למטרות שונות, כולל מגבוני תינוקות, מגבוני ניקוי, מגבונים אינטימיים, מגבונים נשטפים, מגבונים בתחום הקוסמטיקה, מגבונים לבע"ח, מגבונים לשוק המוסדי והרפואי ועוד.
• מוצרי היגיינה נשית: החברה מייצרת ומשווקת טמפונים ומוצרים נוספים בתחום ההיגיינה הנשית. 
• בדים לא ארוגים: עלבד מייצרת בדים לא ארוגים המשמשים כחומר גלם למוצריה ולתעשיות נוספות. כ-97% ממכירות המגזר הן למגזריה האחרים של עלבד. 

ירידה בתחום ההיגיינה הנשית בשל עודפי מלאי אצל לקוחות, בפרט ברבעון.

צפויה השלמת קו חדש בדימונה במהלך 2025. עד להשלמה יושקעו בקו החדש כ-200 מ' ש"ח וניתן לקוות שההשקעה תניב תמורה ראויה.

כפי שניתן לראות רבעון 4 חלש. 

חוב נטו 420 מ' , מכפיל EBITDA סביב 3.5-4.

אנחנו רואים הורדה נאה של החוב משנה לשנה אך מכיוון שהחוב שנסגר הוא חוב ישן וזול (ריביות של כ-2%) לא רואים בינתיים ירידה בהוצאות המימון. 

עדיין נראה שיש חולשה בתחום הטמפונים. 

מושפעת משער היורו (מעדיפה שער גבוה) וממחירי השילוח. 

עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ.

הקו החדש בדימונה יכול להוסיף כ-30 מ' ש"ח בשנה לרווח התפעולי כשיגיע להפעלה מלאה (סביב 2026-2027), ועדיין מדובר בתחום יחסית גנרי. למעקב.

עמיעד מערכות מים – שווי שוק 240 מ. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סינון וטיפול במים למגוון יישומים, כולל חקלאות, תעשייה, ותשתיות מים עירוניות. החברה פועלת למעלה מ-60 שנה ומציעה פתרונות סינון מתקדמים המבוססים על טכנולוגיות רשת, דיסקיות, חוטים ומדיה.

מוצרי החברה:

• סינון להשקיה: מערכות סינון אוטומטיות, חצי-אוטומטיות וידניות המיועדות להשקיה בחקלאות ובגינון.
• סינון לתעשייה: פתרונות סינון למי כניסה, מי קירור, מי תהליך, מי שפכים, מים מושבים/ממוחזרים, מי שתייה ומי ים.
• סינון ביתי: מסננים ביתיים להפחתת אבנית וטיהור מים, המגינים על הצנרת הביתית ומכשירי החשמל.

ב-2024 אנחנו רואים עלייה קלה במכירות, אך מנגד ירידה ברווח הגולמי. מעבר להפסד תפעולי ברבעון 3, בנוסף ירידה בצבר ההזמנות לא רואה צפי ברור קדימה.  עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ. לא עוברת.  

פולירם תעשיות פלסטיק – שווי שוק 1,080 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרכובות תרמופלסטיות לתעשיית הפלסטיק. החברה הוקמה בשנת 1986 במושב רם און שבעמק יזרעאל, שם ממוקמים משרדיה הראשיים. בנוסף, לפולירם מפעלים בישראל, סין, גרמניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.

מוצרי החברה:

• פלסטיקה הנדסית (Engineering Plastics): תרכובות פולימריות המשמשות בתעשיות שונות, המספקות תכונות כמו עמידות בחום, עמידות כימית ושיפור חוזק.
• פולימרים פונקציונליים (Functional Polymers): תרכובות המשפרות הידבקות בין שכבות במוצרים כמו סרטים, צינורות ובקבוקים.
• סיבי זכוכית ארוכים (Long Glass Fibers): חומרים המסייעים להפחתת משקל ועלות במוצרים שונים.
• חומרי ניקוי (Purging Agents): חומרים המסייעים בניקוי מכונות הזרקה ומפחיתים את זמן הייצור והעלויות. 

באוגוסט 2024 הודיעה על הקמת מפעל בתאילנד בתחום הבונדירם, תחילת פעילות במחצית השניה של 2025. 

הודיעה על רכישת קו נוסף בתחום התרכובות הפלסטיות בארצות הברית, צפוי לעבוד בשנת 2026. 

באוקטובר 2024 פולירם השלימה את רכישת Polyram USA. 

חוב נטו 215 מ'. הון עצמי 650 מ'. 

קצב רווח של כ-100-110 מ'. 

רבעון 4 נראה חלש:

ה-EBITDA השנתית 168 מ'. 

עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ.

תמחור לא זול, השפעה ניכרת של חומרי גלם, שערי מט"ח ותחרות בשוק ולא רואים צמיחה ניכרת בשנים האחרונות. לא עוברת.

פלסאון תעשיות – שווי שוק 1,750 מ’. עוסקת בייצור מוצרים טכניים מפלסטיק:אביזרי חיבור לצנרת, כלים סניטריים ומוצרים לענף הלול. 

תחומי הפעילות העיקריים של פלסאון:

• אביזרי חיבור לצנרת להובלת מים וגז: החברה מייצרת מגוון רחב של מחברים, ברזים ואביזרים נוספים לצנרת פוליאתילן (PE), פוליפרופילן (PP) ו-PVC, המשמשים בתשתיות מים, גז, חקלאות וגינון.
• מערכות וציוד לבעלי חיים: פלסאון מספקת פתרונות מתקדמים לענף הלול, כולל מערכות השקיה, האכלה וציוד נלווה.
• מוצרים לחדר האמבט והמטבח: החברה מציעה מגוון מוצרים סניטריים, כגון מיכלי הדחה, פסי ניקוז, כיורים ואסלות.

חוב נטו 150 מ'. קצב רווח נקי של סביב 150 מ' להערכתי, אך קשה לומר במדויק. רבעון 4 חלש עם ירידה במכירות וברווח. עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ.

לא נראית לי זולה כרגע. לא עוברת.

פלסטו קרגל (פלסטו-קרגל) – שווי שוק 50 מ’. חברה ישראלית המתמחה בייצור ושיווק אריזות גמישות וקרטון גלי. החברה הוקמה בשנת 1954 ומאז ביססה את מעמדה כאחת המובילות בתחום האריזות בישראל.

תחומי הפעילות העיקריים של החברה:

• אריזות גמישות: החברה מייצרת יריעות חד-שכבתיות ורב-שכבתיות המבוססות על פוליאולפינים לשימושים תעשייתיים, כולל שקים ויריעות Heavy Duty לאריזת כימיקלים, דשנים וחומרי גלם מפלסטיק.
• קרטון גלי: חטיבת הקרטון של החברה מייצרת מגוון מוצרים המבוססים על קרטון גלי ונייר, הנחשבים לחומרי גלם ידידותיים לסביבה. החטיבה כוללת שלושה מפעלים:
  • קרגל: מפעל ותיק המתמחה בייצור קרטון גלי.
  • מיכלי טריפלקס: מתמחה בייצור אריזות עץ וקרטון.
  • מחלקת דפוס מקדים: מתמחה בדפוס מבוסס נייר לתעשיית הקרטון הגלי. 

החברה משרתת מגוון רחב של לקוחות בתעשייה, חקלאות, מזון ומשקאות, הייטק ותעשיות ביטחוניות. בנוסף לפעילותה בישראל, פלסטו-קרגל מפעילה חברות בת בבריטניה, ספרד ומקסיקו, וכן נציגויות בשווייץ, ארה"ב, דרום אפריקה, קוסטה ריקה וארגנטינה.

החברה במינוף גבוה ביחס לפעילות – כ-150 מ' ש"ח.  

באוקטובר מכרה את חלקה בחברת הבת שלה 'להבים' תמורת 75 מ' ש"ח, וצפויה לרשום בגין המכירה רווח של 25 מ'. 

שיפור ניכר בתוצאות בחציון השני, נראה שהחברה נהנית מהחרם הטורקי שמגביל את התחרות בתחום האריזות וכן מהקושי לייבא מהודו בשל מגבלות החות'ים. עם זאת, הפעילות יחסית גנרית והמינוף גבוה ומכביד. מחזורי מסחר נמוכים מאוד.  לא עוברת.

פלסטופיל – שווי שוק 95 מ’. מתמחה בייצור, פיתוח ושיווק יריעות פלסטיק רב-שכבתיות לאריזות גמישות, בעיקר לתעשיית המזון המצונן. החברה נוסדה בקיבוץ הזורע וממוקמת בו.

פועלת בתחומי האריזות לתעשיית המזון ואריזות גמישות לתעשייה.

תחום האריזות למזון מראה צמיחה נאה בשנתיים האחרונות. 

חוב נטו 130 מ'. הוצאות המימון אוכלות את הרווח מפעילות מה שעשוי לשים את החברה בסכנה בהינתן הרעה בפעילות. מחזור מסחר נמוך. לא עוברת.

פלרם – שווי שוק 2,040 מ’. מתמחה בייצור ושיווק לוחות פלסטיים תרמופלסטיים, בעיקר מפוליקרבונט ו-PVC, למגוון יישומים בתעשייה ובבנייה. מטה החברה ממוקם בקיבוץ רמת יוחנן, והיא מפעילה נציגויות ומפעלים באירופה, אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואסיה.

מוצרים ויישומים: פלרם מייצרת מגוון רחב של לוחות ופאנלים המשמשים ליישומים שונים, כגון:

• קירוי והצללה: לוחות פוליקרבונט גלי למבני תעשייה, חקלאות, פרגולות וחממות.
• חיפוי קירות פנימי: מערכות חיפוי PVC לקירות פנימיים, המתאימות לסביבות הדורשות היגיינה גבוהה.
• זיגוג אדריכלי: מערכות זיגוג מפוליקרבונט למבנים אדריכליים.
• פרסום ושילוט: לוחות פלסטיים המתאימים לדפוס ושילוט.
• פתרונות לבית ולחצר: מוצרים להרכבה עצמית, כגון חממות, פרגולות ומחסנים.

ממשיכה את מגמת הצמיחה של השנים האחרונות, בשילוב עם עלייה בשיעור הרווח הגולמי.

רבעון 4 היה חלש יותר

קצב רווח שכבר מגיע ל-250-300 מ' ש"ח. 

יתרת מזומנים של כ-300 מ'. 

נראית זולה יחסית, סביב מכפיל רווח 10. האטה מסוימת ברבעון 4, עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ. למעקב. 

פמס (מפעלי פ.מ.ס. מיגון) –  שווי שוק 1,600 מ’.  מובילה בתחום המיגון הבליסטי. החברה נוסדה בשנת 1986 והפכה לציבורית בשנת 1992. היא הייתה הראשונה בעולם לייצר יריעות חד-כיווניות (UD) מפוליאתילן וארמיד, וכן לוחות לחוצים מפוליאתילן. ​

החברה מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק חומרי גלם המשמשים לייצור מגוון מוצרים בתעשיית המיגון, כולל אפודי מגן, קסדות, לוחות שריון לרכבים, כלי שיט ומטוסים, וכן פתרונות מיגון נגד הדף. מוצרי החברה מספקים מיגון בליסטי אישי למכוניות פרטיות, להגנה אישית, לאוטובוסים ומשאיות, למסוקים ומטוסים ולספינות סיור.

פיננסי: 77 מ' דולר במזומן. 

מכפיל רווח סביב 12 (ללא נטרול מזומן) וזה עם מלחמות פעילות בעולם, קשה לומר איך הצמיחה תיראה קדימה. 

כ-50% מהמכירות הן ללקוח אחד – Honeywell האמריקאית. 

המוצרים של פמס, כמו אפודי מגן, הם בעלי אורך חיים ממושך, בניגוד לפגזים למשל. מכיוון שכך, לאחר גל ההצטיידות בתחילת המלחמה, קשה לומר מה יהיה כוח הרווח המייצג במבט קדימה.

החברה כן מציינת פיתוח מוצרים חדשים (מיגון קל יותר) והרחבת קו מוצרים.  מצד אחד דיי זולה (מכפיל חד ספרתי בנטרול מזומן), מצד שני קשה לי להעריך אם הצמיחה קדימה תימשך. למעקב.

קליל– שווי שוק 450 מ’. עוסקת בייצור פרופילים ומוצרי אלומיניום לענף הבנייה. החברה נוסדה בשנת 1950 ומאז הפכה למובילה בתחום האלומיניום בישראל.

המשך ירידה בתוצאות על רקע ירידה בהיקפי המכירה, לא זולה ביחס לתוצאות כרגע. לא עוברת.

קריאטיב מדיה -שווי שוק 2 מ'. קרן השקעות במקרקעין (REIT) זרה המשקיעה בנדל"ן מניב למשרדים בארה"ב.

הפסדית, מחזורי מסחר נמוכים. לא עוברת. 

רב בריח תעשיות – שווי שוק 245 מ׳. מתמחה בייצור ושיווק מגוון רחב של מוצרי מיגון, נעילה ובנייה. החברה נוסדה בשנת 1973 ומאז הפכה למובילה בתחום הדלתות, המנעולים ופתרונות האבטחה בישראל.

מוצרי החברה:

• דלתות כניסה ודלתות פנים: רב-בריח מציעה מגוון דלתות בעיצובים שונים, המתאימות לבתים פרטיים, דירות ומבנים מסחריים.
• מוצרי נעילה: החברה מפתחת ומייצרת מנעולים, צילינדרים ומנגנוני נעילה מתקדמים, כולל פתרונות נעילה אלקטרומכניים.
• מנעולים חכמים: אחד המוצרים החדשניים של החברה הוא ה-LockApp2™, מנעול חכם המאפשר פתיחה ונעילה של דלת הכניסה ללא צורך במפתח, באמצעות אפליקציה, טביעת אצבע או קודן.
• מערכות סינון אב"כ: רב-בריח מספקת מערכות סינון אוויר לחדרי ממ"ד ולחללים מוגנים מוסדיים.
• שערים ומוצרי תשתית: החברה עוסקת בייצור והתקנה של שערי גלילה, שערי פנלים, משווי גובה ואביזרי בטיחות לאזורי לוגיסטיקה.

השנה החברה הציגה דוחות חלשים עם ירידה בהכנסות של כ12% לעומת 2023, וקצב הפסד שנתי של כ-11.5 מ׳. לטענת החברה הגורם העיקרי זה המלחמה שגרמה למחסור בבנייה (בעקבות מחסור בעובדים בענף הבנייה). 

סיימה את 2024 עם ירידה בהכנסות ומעבר להפסד משמעותי. לא עוברת.

רבל (רבל אי.סי.אס.) – שווי שוק 180 מ’. חברה בינלאומית המתמחה בתכנון, פיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות בקרת זרימה לתעשיית הרכב העולמית. 

תחומי פעילות עיקריים:

1. מערכות אוורור למיכלי דלק: החברה מפתחת ומייצרת שסתומים לאוורור מיכלי דלק ברכב, כולל שסתומי ROV (Roll Over Valve) המיועדים לאוורור המיכל במהלך הפעלה רגילה ובמקרי התהפכות.
2. מוצרים מבניים לרכב: רבל עוסקת בייצור חלקים מבניים מפלסטיק המיוצרים בטכנולוגיית הזרקה תרמופלסטית מחוזקת בסיבי זכוכית, המשמשים להפחתת משקל הרכב ולהחלפת חלקי מתכת. 

רבעון 4 נראה חזק אבל זה בעיקר על רקע הכנסות מימון. הון עצמי גבוה אך ריווחיות נמוכה בקצב של מיליונים בודדים בשנה. תחום פעילות שסביר שיושפע לרעה ממעבר לרכבים חשמליים. לא עוברת.

רימוני תעשיות – שווי שוק 367 מ’. מתמחה בעיצוב, פיתוח, ייצור והרכבת רכיבי פלסטיק מדויקים באמצעות הזרקה תרמופלסטית, וכן בייצור תבניות להזרקת מוצרים מפלסטיק. החברה מספקת את מוצריה לתעשיות מגוונות, כולל רכב, רפואה, חקלאות, מזון וטכנולוגיה.

תחומי התמחות:

• הזרקת פלסטיק: ייצור רכיבי פלסטיק מדויקים לתעשיות שונות.
• הרכבה ואוטומציה: הרכבת מכלולים מורכבים ושילוב מערכות אוטומטיות.
• ייצור תבניות: תכנון וייצור תבניות להזרקת פלסטיק.
• עיצוב תעשייתי: פיתוח ועיצוב מוצרים בהתאם לצרכי הלקוח.
• פיתוח ותכנון הנדסי: מתן פתרונות הנדסיים מתקדמים למוצרים חדשים. 

לרימוני תעשיות מתקנים במודיעין (מטה החברה, מפעל תבניות, מפעל הזרקת פלסטיק, פיתוח, עיצוב, חדר נקי), בקריית שמונה (מפעל הזרקת פלסטיק, הרכבות, חדר נקי) ובנשר (מחקר ופיתוח, עיצוב).

בשנת 2024 מציגה ירידה במכירות וברווח. החברה מציינת ירידה בביקוש אצל לקוחות, בעיקר בתחום התבניות. 

קצב רווח של כ-40 מ'.  מכפיל רווח 10 ללא צמיחה. נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן.  לא עוברת.

 רם-און (רם און) – שווי שוק 250 מ’. מתמחה בעיצוב, פיתוח, ייצור והרכבת רכיבי פלסטיק מדויקים באמצעות הזרקה תרמופלסטית, וכן בייצור תבניות להזרקת מוצרים מפלסטיק. החברה מספקת את מוצריה לתעשיות מגוונות, כולל רכב, רפואה, חקלאות, מזון וטכנולוגיה.

תחומי התמחות:

• הזרקת פלסטיק: ייצור רכיבי פלסטיק מדויקים לתעשיות שונות.
• הרכבה ואוטומציה: הרכבת מכלולים מורכבים ושילוב מערכות אוטומטיות.
• ייצור תבניות: תכנון וייצור תבניות להזרקת פלסטיק.
• עיצוב תעשייתי: פיתוח ועיצוב מוצרים בהתאם לצרכי הלקוח.
• פיתוח ותכנון הנדסי: מתן פתרונות הנדסיים מתקדמים למוצרים חדשים. 

שולטת ב”פולירם” (26.35%)- שווי החזקה כ-280 מ' לפי שווי שוק.
מזומן ונכסים פיננסיים נטו – 28 מ’
מקבלת דמי שכירות של כ-3 מ’ בשנה אל מול הוצאות של כ-4 מ’
קנדו – מערכת חכמה לניהול רשת שפכים (18.87%) – שווי בספרים 24 מ’
קלאסוס – פלטפורמה לספרי לימוד דיגיטליים (23.68%) – שווי בספרים 8.5 מ’
איי תיאו – הקמת פרויקטים תחזוקה ופתרומות לתחנות כוח – שווי בספרים 1.8 מ’.
רם און מבנים, רווח של כ-1.5 מ’, שווי בספרים 11 מ’

יש דיסקאונט על של כ-30% הנכסים. עם זאת, אני לא מאוד אוהב אף אחד מההחזקות של רם-און. פולירם שמהווה חצי מהשווי לא זולה לטעמי, קנדו וקבסיר מסוכנות ורם און מבנים אחלה אבל קטנה. יש התלבטות בגלל הדיסקאונט אבל אני לא בטוח שהוא ייסגר. בסך הכל זולה ודיי סולידית אך לא עוברת.

רקח – שווי שוק 140 מ’. חברה ישראלית המתמחה בייצור, יבוא, שיווק, מכירה והפצה של תרופות גנריות, מוצרי קוסמטיקה, ויטמינים ותוספי תזונה. 

היסטוריה: שורשי החברה מתחילים בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר הוקמה בירושלים כבית מרקחת קטן שהתפתח לבית מסחר לתרופות. בשנת 1993 נוסדה החברה באופן רשמי על ידי מרדכי וג'ורג'ט אלגרבלי. במהלך השנים, רכשה החברה את מפעל התרופות "ויטאמד" בבנימינה והרחיבה את פעילותה לתחומי הוויטמינים ותוספי התזונה. בשנת 2015, קרן פימי הצטרפה כשותפה בחברה. 

חברות בת ותחומי פעילות: קבוצת רקח מחזיקה במספר חברות בת, ביניהן "ויטאמד", "אופיר & שלפארם" ו"טרי אוף לייף פארמה". הקבוצה פעילה בכל שלבי הערך: ייצור, מחקר ופיתוח, שיווק, מכירות, הפצה, ייצוא וייבוא. פורטפוליו המוצרים כולל כ-400 מוצרים רשומים, ביניהם תרופות מרשם, תרופות ללא מרשם (OTC), דרמוקוסמטיקה, ויטמינים ותוספי תזונה, ואביזרים רפואיים. החברה מתמקדת בתחומים כגון סטרואידים, אנטיביוטיקות, תרופות עיניים ותרופות OTC. 

עלייה במכירות ב-2024, אך ירידה ברווח ואף מעבר להפסד בחציון השני. לא עוברת.  

שניב – שווי שוק 310 מ’. מתמחה בייצור ושיווק מוצרי צריכה שוטפים, כולל מוצרי נייר, ניקוי, טואלטיקה, קוסמטיקה, ומוצרים לרכב ולתעשייה. החברה נוסדה בשנת 1988 על ידי התעשיין יזהר שיף וממוקמת בעיר אופקים, שם אתרי החברה משתרעים על שטח של כ-80,000 מ"ר.

תחומי פעילות ומוצרים:

• מוצרי נייר: החברה מייצרת מגוון מוצרי נייר, כולל נייר טואלט, מגבות נייר, ממחטות ומפיות.
• מוצרי ניקוי וטיפוח אישי: שניב מציעה מוצרי ניקוי, חיטוי וטיפוח אישי תחת מותגים כמו "טאצ'", "Novo", ו-"Green Care".
• מוצרים לרכב ולתעשייה: החברה מספקת מוצרים לתחום הרכב והתעשייה, כולל מוצרי אחזקה וטיפוח.

חוב נטו כ-300 מ' 

עלייה בהכנסות אך לא ניכר שיפור בריווחיות.  לא נראית לי זולה כרגע. לא עוברת.

תפרון – שווי שוק 265 מ’ ש”ח.חברה ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרי הלבשה תחתונה, בגדי ים וביגוד ספורט לנשים ולגברים. מרבית מוצרי החברה מיועדים ליצוא, בעיקר לארצות הברית. בין לקוחותיה העיקריים נמנים נייקי, קלווין קליין, ויקטוריה'ס סיקרט, בננה ריפאבליק, גאפ וריבוק. 

מחלקת את הפעילות לשני תחומים:

-תחום המותגים: כולל פיתוח, עיצוב, שיווק ומכירה של מוצרי הלבשה תחתונה והלבשת פנאי להם מותגים בצפרון אמריקה ואירופה. דוגמה ללקוח בתחום זה – Under Armour

-תחום הקמעונאות – במסגרת תחום זה עוסקת בפיתוח, עיצוב, שיווק ומכירה  של מוצרי הלבשה המאופיינים ברכישת כמויות גדולות. לקוח בולט בתחום זה – Walmart

ב-2024 ראינו שיפור ניכר בשני התחומים, ובעיקר בתחום המותגים. 

במרץ 2025 פרסמה הערכה לפיה המכסים החדשים מסין לארה"ב צפויים להוריד את הרווח לפני מס ב-2-3 מ' דולר. עם זאת, חלק מהיצור של של תפרון נעשה בירדן שעשויה דווקא להנות מהמכסים על המזרח:

דוחות כספיים:

במבט שנתי עלייה נאה ברווח ל-15 מ' דולר, אך במבט רבעוני רואים האטה משמעותית ברבעון 4:

מזומן מתקזז מול חוב. 

צבר ההזמנות בתחום המותגים היה חלש יותר בסוף השנה, וכנראה ניתן לצפות לרבעון 1 חלש יחסית:

תחום פעילות הטקסטיל כנראה לא מאוד איכותי, בפרט בהתחשב בכך שחלק גדול מהפעילות הוא מול מספר מצומצם של לקוחות. הייתה זולה אלמלא רבעון 4 שאני לא לגמרי מבין את ההאטה בו, דורש המתנה או בדיקה מעמיקה יותר.

מכסים של טראמפ עשויה להיות השפעה שלילית על הפעילות של תפרון והמכירות שלה לארה"ב, שקשה לחזות כרגע. יש לציין שהחברה הוציאה הודעה לפיה עשויה להיות למכסים השפעה חיובית מסוימת בתחום ה-Seamless. למעקב.

חברות ביטחוניות

אורביט – שווי שוק 805 מ’.עוסקת בייצור ושיווק מוצרי אלקטרוניקה לתחומי התקשורת והתעופה. מתמחה בפיתוח וייצור מערכות תקשורת רדיו, עם דגש על מערכות תקשורת לוויינית רחבת פס לפלטפורמות ניידות (קרקעיות, ימיות ומוטסות), מערכות עקיבה, תקשורת וטלמטריה, וכן מערכות לניהול תקשורת שמע למטוסים.

המוצרים של אורביט טכנולוג'יס כוללים:

1. מערכות תקשורת לוויינית: אנטנות רחבות פס לפלטפורמות ניידות (מטוסים, אוניות ורכב) לתקשורת אינטרנט מהירה ותנאי שטח קשים.
2. מערכות ניהול שמע: מערכות תקשורת וניהול שמע לכלי טיס, כולל אינטגרציה של ערוצי שמע בצוותים ותפעול.
3. מערכות עקיבה וטלמטריה: מערכות אלקטרו-אופטיות למעקב אחר מטרות ניידות ולוויינים, ומערכות לאיסוף נתונים בזמן אמת.
4. פתרונות מותאמים אישית: פתרונות לצרכים ביטחוניים ואזרחיים, כולל תקשורת מוצפנת ותמיכה בפרויקטים ייחודיים.

גידול ניכר בצבר ההזמנות בהשוואה לשנה קודמת. עלייה קלה בתוצאות בשנת 2024 אך צריך לזכור ש-2024 החלה עם צבר נמוך וייתכן שב-2025 נראה שיפור ניכר יותר. 

צבר הזמנות כולל הסכמי מסגרת עומד על 165 מ' לסוף 2024 לעומת 148 מ' בסוף 2023.

פיננסי: רווח כ-45 מ'. מזומן 125 מ'. מכפיל רווח סביב 14 בנטרול מלא של המזומן, וכנראה שלא יהיה נכון לנטרל אותו לגמרי. מניח שיהיה שיפור בתוצאות ב-2025, אך אני לא בטוח שהוא מספיק כדי שהתמחור יהיה מעניין ביחס לאלטרנטיבות. למעקב.

אימאג’סט אינטרנשיונל/ ISI / אימג'סט – שווי שוק 640 מ’. מספקת שירותי צילום לווין ופענוח הנתונים לגופי בטחון. מפעילה את סדרת לווייני EROS, כולל EROS-B, EROS-C1 ו-EROS C2, ובסוף 2022 שוגר הלוויין EROS C-3, שהשלים מערך מרובע של לווייני תצפית מתקדמים. 

פעילות החברה עוסקת ב-3 קווי מוצרים:
1.  שירותי לווין– במסגרת קו מוצרים זה מספקת הקבוצה ללקוחותיה שירותי תצפית מלווייני צילום ברזולוציה גבוהה מאוד, המתבססת על קונסטלציית לווייני התצפית המתקדמת המבוססת על לווייני תצפית מתקדמים מתוצרת תע”א.
2. אנליטיקה – פיתוח פתרונות ושירותים, מבוססי בינה מלאכותית בתחום האנליטיקה AI לצורך מיצוי המידע הנאסף מן הלוויינים השונים
3 תשתיות מודיעין – פיתוח ואספקה של מערכות לוויינים מתקדמות המתבססות על טכנולוגיית לרבות מערך קרקעי חדשני לשליטה ובקרה בלוויין ו/או בקונסטלציות מרובות לוויינים, למגוון שימושים המשלימים את שירותי הלווין.

החברה מציעה ללקוחותיה שירותים ייחודיים, כגון:

• SOP (Satellite Operating Partner): לקוחות מקבלים שליטה על מצלמת הלוויין כשהוא מצוי מעל השטח שעבורו נרכש השירות, והפעלת המצלמות וניהוג הלוויין מתבצעים על ידי הלקוח.
• EPOD (Exclusive Pass on Demand): לקוחות מקבלים בלעדיות על התצלומים שהלוויין מבצע כשהוא עובר מעל שטחים ספציפיים בכדור הארץ.

בנוסף, החברה מפתחת קונסטלציית לוויינים חדשה בשם GLOBAL EYE, הכוללת לוויינים זעירים עם יכולות צילום ווידאו צבעוני מהחלל, המיועדים לשימושים מגוונים.

הרווח הגולמי בשנת 2024 )לפני פחת והפחתות( הסתכם ב כ – 28.1 מיליון דולר )כ – 49% מההכנסות(
לעומת כ – 31.3 מיליון דולר )כ – 71% מההכנסות( אשתקד. השינוי נבע ברובו מתמהיל ההכנסות בשנת
2024 אשר כלל גידול במכירות מקו מוצר פתרונות לוויינים ותשתיות תומכות. שיעור קו מוצר זה מתוך
סך כל המכירות עלה ל- 58% בשנת 2024 )לעומת 32% בשנת 2023 ( , וכפועל יוצא מכך חלה עלייה בעלות
המכר, הנובעת בעיקר ממימוש מוגבר של אבני דרך בפרויקט צ'ילה בשנת 2024

חשוב לומר שהנצילות של הלווינים עוד נמוכה והוספת לקוחות חדשים לא צפויה להגדיל את ההוצאות מהותית (כושר הייצור של הלווינים בתעריפי שוק נמדד במיליארדי דולרים רבים). 

בחודש פברואר 2025 , החברה דיווחה כי חתמה עם לקוח א' על מזכר עקרונות לאספקת
שירותי לוויין בתמורה כוללת של כ – 42 מיליון דולר לשנתיים. מימוש עסקה זו יחד עם
עסקה נוספת על סך 54.5 מ' דולר שחתמה החברה בחודש יולי 2024 , תייצר לחברה בשנתיים
הקרובות הכנסה שנתית משירותים בסך של כ- 39 מיליון דולר מלקוח א' בלבד

צבר ההזמנות של החברה ליום 31 בדצמבר, 2024 עמד על כ – 171 מיליון דולר, לעומת כ – 149.6 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר, 2023 .

תחום פעילות מורב יחסית לניתוח אך נראה שהצבר והחברה מתקדמים בכיוון הנכון. למעקב.


אימקו – שווי שוק 285 מ’. מפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה, ואלקטרו-מכניקה, לשימושים צבאיים. המערכות שלה מותקנות על נגמרי לחימה כמו נמ״ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי f15, f16 ועוד. 

פועלת בחמישה תחומי פעילות: א. תחום ביטחוני בישראל א' – באמצעות אימקו פרויקטים; ב. תחום ביטחוני בישראל ב' – באמצעות ניר אור; ג. תחום ביטחוני בארה"ב – באמצעות ADT ; ד. תחום אזרחי א' – באמצעות אתנה; ה. תחום "אחרים" – פעילות EMT וכן פעילות נדל"ן והנהלת הקבוצה באמצעות החברה.

רוב לקוחות החברה הם בישראל.

כ42% מההזמנות הם של משהב"ט. במאי 2024 נחתם הסכם רב שנתי עד 2030, עם משהב"ט בשווי 377 מ׳ ש״ח, שהוא קצת יותר גדול מההסכם הרב שנתי הקודם בסך 327 מ׳ ש״ח.

הצבר זינק בשנה האחרונה מ-281 מ' ל-726 מ', מתוכם 400 מ' בשנת 2025. 

שנת 2024 חזקה מאוד, ובפרט בחציון 2 עם רווח של 19 מ' 

זינוק בצבר ושיפור ניכר ברווח בשנת 2024. חברה מעניינת.

אירודרום – שווי שוק 40 מ’. החברה עוסקת במתן שירותי תפעול,תחזוקה והדרכה של כלי טייס בלתי מאויישים (כטב”מ). עוסקת בשירותי תפעול,תחזוקה והדרכה של כטב”מים גם גורמים נוספים בשרשרת הערך כגון פיתוח ספרות להדרכה,תוכנה לייעול שרשראות הייצור ,פתרונות איסוף,עיבוד וניתוח מידע מהאוויר באמצעות כטמב”מים ללקוחות ביטחוניים ופרטיים וזאת על ידי רכישת חברות בנות.

בדצמבר התפטרו שני דח"צים שציינו בעיות בניהול החברה – בהחלט מדאיג. 

כמו כן במרץ 2025 הסתבר שהזמנה ממשלתית שדווחה קודם צומצמה משמעותית. 

במרץ 2025 המנכ"ל ומייסד רועי דגני החברה התפטר. 

הפסדית ונראה שהממשל התאגידי בעייתי. לא עוברת.

אלביט מערכות – שווי שוק 63,000 מ’. חברה ישראלית רב-לאומית העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של טכנולוגיות ומערכות מתקדמות בתחומי הביטחון, התעופה, האלקטרוניקה והמודיעין. החברה נחשבת לאחת מחברות הטכנולוגיה הביטחונית הגדולות בישראל ופועלת גם בשווקים בינלאומיים.

תחומי פעילות מרכזיים:

1. מערכות אלקטרוניקה ובקרה:
   • מערכות מתקדמות לתעופה, כגון מערכות ניווט, בקרה ומערכות אוויוניקה.
   • חיישנים ומערכות תצפית מתקדמות.
2. מערכות ללוחמה אלקטרונית:
   • פתרונות ללוחמה אלקטרונית, הגנה על כלי טיס וכלי שיט מפני איומים שונים.
   • טכנולוגיות חכמות לשיבוש ויירוט אותות.
3. כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים):
   • אלביט היא אחת המובילות בעולם בפיתוח וייצור כטב"מים לשימושים צבאיים ואזרחיים.
   • הכטב"מים של החברה משמשים למגוון מטרות, כולל מודיעין, סיור, תקיפה ולוגיסטיקה.
4. מערכות יבשתיות:
   • פתרונות מתקדמים לרכבים צבאיים ולמערכות לחימה יבשתיות.
   • מערכות תותחים, משגרים וטכנולוגיות מיגון.
5. מערכות ימיות:
   • טכנולוגיות ייחודיות לשימוש בצוללות, אוניות קרב וספינות.
   • מערכות גילוי וניטור, לוחמה אלקטרונית ואמל"ח ימי.
6. מערכות חלל:
   • החברה עוסקת גם בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לשימושים חלליים, כולל לוויינים.
7. מודיעין וסייבר:
   • אלביט מספקת פתרונות מודיעין וסייבר לגורמים צבאיים וממשלתיים, כולל מערכות איסוף וניתוח מידע.

אלביט מערכות פועלת במדינות רבות בעולם, בעיקר בארצות הברית, אירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. היא מפעילה שיתופי פעולה אסטרטגיים עם צבאות, חברות ביטחוניות וסוכנויות ממשלתיות במגוון מדינות.

דיווחה על צבר הזמנות בשווי של 22.6 מיליארד דולר, המהווה עלייה של כ-33% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023. כ-66% מהצבר הוא מחוץ לישראל כך שהעלייה המשמעותית בצבר ההזמנות משקפת את הביקוש הגובר למוצרי החברה בשוק הביטחוני העולמי.

קצב רווח נקי מתואם של כ-1.7 מיליארד ש"ח לפי רבעון 4. רווח נקי GAAP בקצב של 1.3 מיליארד ש"ח. 

נראה שצפויה לאלביט צמיחה גבוהה בשנים הקרובות, אך עדיין במכפיל רווח מעל 40 היא נראית לי על הצד היקר. לא עוברת. 

אר.אס.אל (אראסאל | RSL) – שווי שוק 200 מ׳.  חברה ישראלית ציבורית, שהוקמה בשנת 1986 ומתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אלקטרוניקה מתקדמות לתחומי התעופה, הארטילריה, האנרגיה והתחבורה. 

תחומי התמחות עיקריים:

• מערכות דיאגנוסטיקה ופרוגנוסטיקה (HUMS): החברה מפתחת מערכות לניטור בריאות ושימוש (Health and Usage Monitoring Systems) עבור מסוקים כמו קוברה ואפאצ'י, כלי טיס בלתי מאוישים, רכבים קרביים משוריינים, רכבות וספינות.
• מדי מהירות לוע (MVR): פיתוח וייצור מערכות מכ"ם למדידת מהירות הפגז ביציאתו מהתותח, המשמשות לשיפור דיוק הירי.
• מערכות בקרה וניטור למנועי סילון: החברה מספקת מערכות בקרה למנועי סילון בכלי טיס ולמערכות שרת במטוסים שונים, כולל F-16. 

עלייה חדה בצבר ההזמנות מסביב 17 מ' ש"ח לפני המלחמה ל-58 מ' ש"ח נכון למועד פרסום הדוח, מתוכם כ-28 למימוש במהלך 2025.

במרץ 2025 בעלי השליטה (50%) הודיעו על מכירת השליטה.

חברה בטחונית , לא מאוד יקרה וצומחת.  חברה מעניינת.

ארית תעשיות –  שווי 1,930 מ׳. עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים. 

בדצמבר 2024, החברה דיווחה על הסכם הזמנה עם חברת BEL בהודו, במסגרת מכרז רב-שנתי למרעומי ארטילריה, בסכום כולל של 200 מ' דולר ל-10 שנים. מאיה

בנובמבר 2024, התקבלה הזמנה בהיקף של כ-310 מיליון ש"ח לאספקת מרעומים ללקוח בצפון אמריקה. מאיה

באוגוסט 2024, התקבלה הזמנה בהיקף של כ-80 מיליון ש"ח לאספקת מרעומים במהלך 2025.  מאיה

במאי 2024, התקבלה הזמנה ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים בהיקף של כ-150 מיליון ש"ח. מאיה

זינוק בתוצאות ב-2024 על רקע המלחמה, צבר ההזמנות עלה מ-246 מ' ל-1,160 מ' מתוכו 476 מ' לשנת 2025. אם נניח רווח גולמי דומה לרווה הגולמי הקיים נקבל רווח תפעולי של בערך 240 מ', אך סביר בעיניי שתהיה דחייה מסוימת באספקה לאור הזינוק בכמויות. 

נראה שכוח הרווח של ארית צפוי להגיע לאזור 250 מ' בשנים הקרובות, והשאלה היא האם החימוש העולמי יימשך גם מעבר לכמה שנים הקרובות. עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ. למעקב

מר תעשיות (ח.מר תעשיות | קבוצת מר) – שווי שוק 480 מ’. חברה ישראלית ציבורית המתמחה במתן פתרונות טכנולוגיים בתחומי התקשורת, האבטחה והביטחון. החברה נוסדה בסוף שנות ה-80 על ידי חיים מר ויצחק בן בסט, והחלה את דרכה בהקמת תשתיות תקשורת לחברות הטלוויזיה בכבלים בישראל.

תחומי פעילות עיקריים:

• ביטחון מולדת: פיתוח והטמעת פתרונות מותאמים לאתגרים של ביטחון המולדת, כולל אבטחת סייבר, הגנת גבולות, מערכות שליטה ובקרה, ניהול מצבי חירום, ותשתיות קריטיות.
• תשתיות תקשורת: בניית תשתיות מתקדמות לשיפור התקשורת האלחוטית, כולל רשתות אלחוטיות, סיבים אופטיים, ומערכות תקשורת פנימיות לבניינים ואתרים.
• תקשורת טקטית: פיתוח מערכות תקשורת טקטיות לכוחות מזוינים, כולל מערכות תקשורת מודולריות, מערכות לרכבים צבאיים, ומערכות תקשורת ימית. 

חלוקה בערך שווה בין מגזר ישראל לבין מגזר גלובל, כשמגזר גלובל עובד בעיקר במדינות לא מפותחות ואחראי לרוב הרווח.

פיננסי. חוב נטו 87 מ'. שיפור ניכר בתוצאות עם קצב רווח של כ-40-45 מ'. אנחנו גם רואים שיפור מתמשך ברווח הגולמי. 

עלייה בצבר ההזמנות:

השיפור בתוצאות יפה אך אני חושש מהחשיפה למדינות אפריקה ודרום אמריקה במגזר גלובל שאחראי על רוב הרווח והירידה בצבר שם. למעקב.

עין שלישית – שווי שוק 125 מ’. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות אלקטרואופטיות מתקדמות לזיהוי עצמים, במיוחד עבור רחפנים וכלי רכב. החברה מתמקדת בטכנולוגיות המבוססות על אלקטרו-אופטיקה ובינה מלאכותית, ומציעה פתרונות למערכות אוטונומיות אוויריות וקרקעיות.

לעין שלישית מגוון של מוצרים אך מעל 75% מהמכירות ב-2024 הם של מערכת ה'מדוזה'. 

בדצמבר הודיעה על הקמת חברה 'לזיהוי ואבחנה של כאב באמצעות זיהוי מבוסס AI'. 

בינואר הודיעה על השקעה מצד חברה מהאמירויות תמורת 30% מהחברה

פרסמה תחזית הכנסות של 40 מ' ש"ח ל-2025, אך פספסה גם תחזיות הכנסות קודמות אז יש לקחת את התחזית בספקנות מסוימת.

נראה לי סביר שהאטה או סיום המלחמה יפגעו במכירות של עין שלישית, גם אם לא ב-2025 שכבר נהנית מהזמנות קודמות אז אולי בהמשך. מנגד, ייתכן גם שאכן המכירות ילכו ויעלו – קשה לי לדעת. בינתיים נותרת הפסדית. לא עוברת.

עשות – שווי שוק 1,285 מ׳. עוסקת בייצור מוצרי מתכת,חלקים תעופתיים,מערכות לרכב קרבי משוריין,ומוצרים ממתכת כבדה. מגזרי פעילות:

מגזר צבאי: עוסק בייצור ממסרות, הינעים סופיים ומערכות מתלים לרכב קרבי משוריין (רק"מ).

מגזר תעופה ומכלולים מורכבים: מתמקד בייצור גלים למנועי סילון, ממסרות, מחברים תעופתיים, מערכות פתיחת מדפים למטוסים ומשקולות איזון מטונגסטן.

חברת הבת Reliance Gear: פועלת בארצות הברית ומתמחה בייצור רכיבים מדויקים לתעשיות שונות.

המגזר הצבאי הוא המשמעותי ביותר מבחינת מכירות ורווח, עם שיעור רווח תפעולי על 12% על מכירות גבוהות. 

הודיעה בנובמבר על הזמנה ממשרד הביטחון בהיקף של 172 מ' להספקה במהלך 2028-2029, ובדצמבר על הזמנה של 146 מ' ממשרד הביטחון להספקה ב-2026-2028, בנוסף להזמנות נוספות במהלך השנה. 

צבר ההזמנות הכולל של עשות היה בסוף 2024 1.275 מיליארד לעומת 854 מ' בשנת 2023, כאשר רוב הגידול הגיע מהתחום הצבאי.

עלייה במכירות וברווח במבט שנתי, אך דווקא במבט רבעוני אנחנו רואים עלייה במכירות אך רווח דיי סטטי, אולי בשל גידול בתשומות ובעובדים. אך עשות עדיין יקרה ביחד לתוצאות הנוכחיות, ונראה שעשות מתומחרת בעיקר לפי ההזמנות והצבר. 

התמחור לפי התוצאות של 2024 הוא באזור מכפיל 30, נראה שהשוק מאמין שהצבר יגדיל את הרווח משמעותית אך אני לא משוכנע שזה יספיק כדי להצדיק את התמחור. לא עוברת.

נקסט ויז’ן – שווי שוק 7,200 מ’ . נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות בע"מ היא חברה ישראלית ציבורית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מצלמות מיקרו מיוצבות לכלים קרקעיים ואוויריים, כגון מיקרו ומיני מזל"טים ורחפנים. החברה הוקמה בשנת 2009 על ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ"ל מיכאל גרוסמן. 

מוצרי החברה כוללים:

• מצלמות יום (אור נראה): מיועדות לצילום בתנאי תאורה רגילים, מספקות תמונות ברזולוציה גבוהה עם ייצוב מתקדם.
• מצלמות לילה (תרמיות): מאפשרות זיהוי אובייקטים בתנאי תאורה נמוכים או בחשיכה מוחלטת, באמצעות טכנולוגיית הדמיה תרמית.
• מערכות גימבל מיוצבות: טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המשלבת ייצוב מכני ואלקטרוני, המאפשרת ייצוב בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מתנועת הכלי.

נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות בע"מ מפתחת ומייצרת מצלמות תרמיות מקוררות, המאפשרות תצפית לטווחים ארוכים יותר בהשוואה למצלמות תרמיות לא-מקוררות. הטכנולוגיה המקוררת משפרת את רגישות החיישן, מה שמאפשר זיהוי מטרות במרחקים גדולים יותר, במיוחד בתנאי לילה או סביבה עם ניגודיות תרמית נמוכה

סיימה עם הכנסות של כ-115 מ' ב-2024.

בדצמבר פרסמה יעד מכירות של 160 מ' דולר ב-2025.

כ- 100 מ' דולר במזומן. 

קיבלה ב-13 למרץ הזמנה גדולה של 30 מ' דולר ל-3 שנים.

אם תעמוד ביעדי המכירות שלה ניתן להעריך שתגיע לקצב רווח של כ-300 מ' במהלך 2025- מכפיל רווח 22.  

 למרות העליה החדה מאוד במחיר המניה עדיין נקסט ויז’ן לא באמת יקרה והשאלה היחידה היא כמה זמן היא תוכל להמשיך לצמוח בקצב גבוה. 

גבולי אך הפעם התמחור שלה נראה לי שכולל לא מעט צמיחה קדימה. 

כמו כן, למכסים של טראמפ עשויה להיות השפעה שלילית על הפעילות של נקסט ויז'ן ועל לקוחותיה שקשה לחזות כרגע. גבולי אך חברה מעניינת.

חברות ביטוח

ניתן לחלק פעילות של חברת ביטוח לשני רכיבים. החלק הראשון הוא חיתום – כלומר הביטוח עצמו. חברת הביטוח מקבלת מהמבוטח פרמיה מסוימת ולוקחת על עצמה סיכון עתידי כלשהו שהיא צריכה לתמחר היום. זה איזון לא פשוט שדורש גם להתחרות על מחיר כדי להביא מספיק לקוחות וגם לא להציע מחיר נמוך מדיי כדי שכל העסקה לא תהיה כדאית.
החלק השני הוא ניהול ההון או ה-Float-  חברת ביטוח מקבלת מהמבוטח כסף היום שהיא תהיה צריכה להחזיר לו עוד כמה שנים. כלומר אם בממוצע פעם ב-20 שנה יש לנהג תאונה רצינית, אז בממוצע חברת הביטוח תחזיק כ-10 שנים של פרמיות אצלה, אותם היא תהיה צריכה להשקיע בחוכמה. גם בחברה בה החיתום אינו רווחי, ניהול ההון יכול להפוך חברת ביטוח לעסק רווחי מאוד. בסביבה החדשה בה הריבית כבר מגיעה לאזור 5% התשואה שחברת ביטוח עושה על כסף של אחרים יכול להיות משמעותי. 

בשנה האחרונה, מניות חברות הביטוח בישראל הציגו עליות משמעותיות. מגמה זו נובעת ממספר גורמים מרכזיים:

1. עליות בשוקי ההון: העליות בבורסות, הן בישראל והן בעולם, הגדילו את שווי הנכסים המנוהלים על ידי חברות הביטוח, מה שהוביל לעלייה בדמי הניהול שהן גובות מהעמיתים.
2. העלאת מחירי הביטוח: בתגובה להפסדים קודמים, במיוחד בתחום ביטוח הרכב, חברות הביטוח העלו את הפרמיות בעשרות אחוזים, מה ששיפר את הרווחיות שלהן.
3. שיפור ברווחיות: חברות הביטוח הציגו שיפור משמעותי ברווחיות, בין היתר בשל התייעלות פנימית וניהול סיכונים משופר.

חשוב לשים לב שב-2025 נכנס לתוקף תקן IFRS 17 שישפיע משמעותית על אופן ההכרה בהכנסות וברווח מחוזי ביטוח. המעבר לתקן החדש צפוי להקפיץ את הרווח החשבונאי של החברות ולאפשר הכרה ברווח בשלב מוקדם יותר, ואפילו הכרה באותו הרווח פעמיים. 

אחד המושגים שנכנסים לעולם הביטוח כחלק מהתקן הוא CSM- קיצור של Contractual Service Margin שמייצג את הערך הנוכחי של הרווחים הלא ממומשים בחוזי הביטוח. 

 סביר שבזכות התקן הדוחות בענף הביטוח ב-2025 יהיו חזקים במיוחד גם ללא שיפור בעסקים עצמם, ונותרת השאלה האם המשקיעים בחברות הביטוח ידעו לנטרל את הרווח החשבונאי החד פעמי. 

עוד עניין חשוב – נראה שבשנת 2024 תחום הביטוח היה עם תחרות מעטה יחסית, ורוב החברות הצליחו להגדיל משמעותית את רווח החיתום. עם זאת, היסטורית תקופות שכאלה לא נשארות, לכן עלינו לבחון את הריווחי החיתום בספקנות מסוימת. מנגד, אולי בכל זאת מצפות לנו כמה שנים של נחת כשכל השחקנים מסכימים 'בשתיקה' לשמור על פרמיות יחסית גבוהות. נחכה ונראה. 

איי.די.איי ביטוח (איידיאיי | IDI) –  שווי שוק 2,380 מ’. פועלת בתחומי הביטוח השונים תחת השם “ביטוח ישיר”. איי.די.איי היא היסטורית אחת משתי חברות ביטוח ישיר יחד עם AIG, מה שנתן לה ייחוד מסוים ויתרון תחרותי. כיום, לעומת זאת, חוד החנית הוא לא לעבוד ישירות מול החברה במקום מול סוכן (הקש על החמש) אלא לעשות ביטוח בצורה דיגיטלית (ווישור, ליברה). 

התשואה על ההון עלתה משמעותית ב-2024 למעל 25%. 

הרוב המוחלט של הרווח מגיע מענף הרכב -רכוש (כלומר צד ג' + מקיף)

סיכום השנה עם כמה שקפים מהמצגת:

נתח השוק של איידיאיי גם הוא עלה באופן ניכר מ-12.7% ל-14.7% והיא כיום מובילה בנתח השוק בענף הרכב רכוש.

הון עצמי 989 מ' כך שמכפיל ההון גבוה (סביב 2.7) אך מכפיל הרווח הוא סביב 9-10. 

בחברות ביטוח יש תקופות ריווחיות מאוד ותקופות תחרותיות מאוד, ונראה שאנחנו כרגע בתקופה בה כולם מרוויחים בענק עם יחסית מעט תחרות מחירים. 

באיידיאיי בפרט אנחנו כן רואים גידול במספר הפרמיות ובנתח השוק. 

דילמה – חברה מעניינת. 

איילון חברה לביטוח – שווי שוק 1,150 מ’. עוסקת בביטוח כללי,ביטוח חיים ובריאות ובשוק ההון. 

הון עצמי 973 מ', זינוק ברווח בשנת 2024 מהפסד בשנת 2022, לרווח צנוע ב-2023 לרווח של 222 מ' ותשואה על ההון של 25.5% בשנת 2024:

נהנתה גם היא משיפור בחיתום (עם דגש על רכב רכוש) יחד עם רווח פיננסי גדול בתיק ההשקעות. 

איילון הציגה שיפור ניכר בתוצאות בשנים האחרונות אך יש לשים לב שתחום ביטוח הרכב נהנה מפרמיות מאוד גבוהות בשנת 2024 והסייקל נוטה להתהפך, וכן שהרווח כלל השפעות מיוחדות (שקשורות לחרבות ברזל) ורווח גבוה מהשקעות בשוק ההון. 

שיפור מצוין אך קשה לומר אם הוא בר קיימא או על רקע סביבה נוחה בשוק הביטוחי ובשוק ההון. למעקב.

הפניקס – שווי שוק 17,250 מ’. חברה לביטוח העוסקת בביטוח כללי וביטוח חיים ושולטת ב”אקסלנס”. 

הון עצמי 11.7 מיליארד. הפעילות מחולקת לשבעה מגזרים:
תחום הביטוח מחולק לשלושה: כללי, בריאות וחיים וחסכון.
ניהול נכסים ואשראי – מחולק לפנסיה וגמל, שירותים פיננסיים, סוכנויות ביטוח ואשראי.
אשראי – באמצעות גמא (הייתה ציבורית ונרכשה בהצעת רכש).

הפניקס פרסמה יעד רווח מפעולות ליבה ל-2027 – 2 מיליארד ש"ח, מתוכם 1.1-1.3 מיליארד מתחום הביטוח ו-0.7-0.9 מיליארד בשנה מניהול נכסים, הפצה ואשראי. 

הפניקס פרסמה יעד תשואה עד ההון של 16-18% מפעילות ליבה, וכבר ב-2024 התקרבה ליעד:

תשואה על ההון של 16%, המובילה בענף. נסחרת סביב מכפיל הון 1.5.

אם נניח שהפניקס תגיע ליעד שלה, ככל והיא תיסחר סביב מכפיל 10 ב-2027, נראה מהיום עד סוף 2027 תשואה של בערך 35%. עם זאת יש לומר שאנחנו רואים כבר השנה רווח ליבה גבוה של כ-1.8 מיליארד, כך שבהחלט סביר שהפניקס תכה את התחזית של עצמה אפילו כבר ב-2025 או ב-2026 ואכן יש סיכוי שהתשואה שלה תהיה גבוהה מהצפוי.

 הפניקס חברה איכותית מאוד, מנוהלת היטב ולא יקרה, אך בסופו של יום התמחור שלה דומה לבנקים – זול, אך כנראה לא עומד ברף תשואה של הכפלה בשנתיים-שלוש. לא עוברת. 

הראל השקעות – שווי שוק 12,200 מ’. עוסקת בביטוח חיים,ביטוח כללי,ביטוח בריאות,קרנות גמל ופנסיה,ופעילויות שוק ההון. תחומי פעילות עיקריים: סוכנויות ביטוח, עסקי ביטוח, חיסכון פנסיוני ושירותים פינסיים. 

הון עצמי 9.1 מיליארד. מכפיל הון 1.4 ועלייה ניכרת בתשואה על ההון מ-6% ב-2023 לסביב 11% ב-2024. יישום תקן IFRS 17 מעלה באופן ניכר את הרווח ואת התשואה על ההון – הרווח עולה ל-1.6 מיליארד והתשואה על ההון ל-17%. 

שמה יעד להגיע לרווח של 1.9-2.1 מיליארד ש"ח ב-2026 (לאחר יישום IFRS 17)

אני לא מספיק בטוח בדעתי לגבי שינויי הרווח ב-IFRS 17, אך ככל והראל תגיע ליעד בהחלט ניתן לראות תשואה של כמה עשרות אחוזים עד סוף 2026. אך אני לא חושב שהיא עומדת ביעד התשואה שלנו. לא עוברת.

ווישור גלובלטק -שווי שוק 630 מ’. מתמחה בטכנולוגיית ביטוח דיגיטלית. באמצעות החברה הבת, ווישור חברה לביטוח בע"מ, היא מספקת שירותי ביטוח לציבור. החברה הוקמה בדצמבר 2016.

ב-2021 מניות החברה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באותה שנה, ווישור רכשה 50.445% ממניות איילון אחזקות בע"מ, ובכך הפכה לבעלת השליטה בחברת הביטוח איילון

ווישור מחזיקה גם בפעילות בארה"ב בתחום של ביטוח לבתי עסק שאותה היא מפתחת בשנתיים האחרונות.

במסגרת זו, קיבלה ווישור רישיונות לפעול ב-31 מדינות בארה"ב, והחלה לפעול ב-10 מהן. הפעילות עדיין לא מניבה הכנסות משמעותיות. לצורך העמקת פעילות זו, נחתם הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם תאגיד הביטוח האמריקני אמטראסט (AmTrust), שגם מחזיק ב-30% ממניות החברה המרכזת את פעילות ווישור ארה"ב. במקביל, רכשה אמטראסט גם 14.8% ממניות ווישור גלובלטק.

כמו חברות ביטוח אחרות, גם ווישור ואיילון נהנו מהתייקרות הפרמיות ב-2024 וריווחיות חיתומית. חשוב לזכור שחיתום הוא תחום סיקלי ,עם שנים טובות כמו 2024 ושנים גרועות. 

ההחזקה באיילון שווה כ-850 מ' לפי שווי שוק, עם זאת ווישור עצמה הפסדית בקצב של 5-10 מ' בשנה, מה שמצדיק דיסקאונט מסוים, בנוסף לחוב נטו בסולו של כ-100 מ'.
נראה לי עדיף להחזיק ישירות באיילון. לא עוברת.

כלל ביטוח (כלל החזקות עסקי ביטוח) – שווי שוק 7,700 מ’.  חברת ביטוח העוסקת בביטוח חיים,ביטוח כללי וביטוח אשראי. 

תחומי פעילות:

• סוכנויות ביטוח: כלל סוכנויות, תמורה ובטח תורן
• כרטיסי אשראי: באמצעות מקס
• ביטוח וחיסכון ארוך טווח: פנסיה וגמל, ביטוח חיים, ביטוח בריאות וביטוח כללי. 

צמיחה בנכסים המנוהלים:

תוצאות שיא במקס, עם תשואה על ההון של 14%:

הון עצמי של 9.45 מ'. 

התשואה על ההון המשיכה לעלות, מתשואה שלילית של 3% ב-2022, ל-3,8% ב-2023, לתשואה על ההון של 11% במבט שנתי על 2024 ושל 15.9% ברבעון 4. 

גם כלל, כמו שאר החברות בענף, נהנית מעלייה ברווח החיתומי, במיוחד ברכב רכוש. 

פרסמה יעדים ל-2027:

היעדים כוללים הגעה להון של 12 מיליארד עד סוף 2027 עם תשואה על ההון בין 12-15%. אם כלל תשיג את היעדים ותשכנע את השוק שהיא יכולה לשמר את התשואה הגבוהה על ההון, סביר שתיסחר סביב 12-15 מיליארד, אך כמובן שקשה להעריך מה סיכויי ההצלחה של כלל. למעקב.

ליברה – שווי שוק 580 מ׳. חברת ביטוח דיגיטלית ישראלית המתמחה בביטוחי רכב (לנהגים צעירים השיקה השנה את אפליציית chik המאפשר ביטוח זמני בלחיצת כפתור), דירה, בריאות, חיים, בע״ח ועוד. שיאנית התשואה בענף הביטוח ב-2024. 

לחברה יש מוניטין טוב של שירות טוב. רשות שוק ההון (גוף ממשלתי) שם אותה במקום הראשון בשירות, אך גם ב google reviews הם מקבלים 3.7, שזה גבוה מאשר חברות הביטוח שחיפשתי. באופן אישי יצא לי להשתמש בביטוח של ליברה, וגם לעבוד עם chik, והם עזרו לי בווצאפ עם הבעיות שהיו לי, ולא הייתי צריך להמתין זמן רב בטלפון. בנוסף יש להם אתר ואפליקציה עם UI נוח.

החברה עברה מרווח נקי של כ 9.1 מ׳ ב2023, לכ 51 מ׳ ב2024, הן בזכות צמיחה בפרמיות והן בזכות עליה בתיק הנוסטרו (שהיקפו כ510 מ׳ ש״ח) שאחראי על כשליש מהרווח הנקי, מה ששם אותה במכפיל 10 על הרווח הנקי, ובמכפיל 19 בנטרול רווחי תיק הנוסטרו.

ה-Loss Ratio של ליברה היה 71% בלבד בשנת 2024, אני חושב שלטווח ארוך המספר הזה צריך להתכנס לאזור ה-85-90% מה שכמובן ישפיע מאוד על הרווח.

ביחס לתוצאות הנוכחיות ליברה לא יקרה, אך נראה לי שהתוצאות מוטות מאוד לטובה. מנגד הצמיחה בפרמיות מרשימה. למעקב. 

מגדל ביטוח (מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים) – שווי שוק 7,200 מ’.אחת מחברות הביטוח הגדולות והמובילות בישראל, המציעה מגוון רחב של פתרונות בתחומי הביטוח, הפנסיה, החיסכון האישי והפיננסים. החברה מספקת שירותים כגון ביטוח בריאות, ביטוח חיים, ביטוח נסיעות לחו"ל, ביטוח רכב, ביטוח דירה ועוד.

הון עצמי 9.6 מיליארד, מהחברות הבודדות שנסחרות כיום מתחת להון. מסורתית מגדל לא מהחברות המצטיינות מבחינת תשואה על ההון ולכן היא נסחרת במכפיל הון נמוך משאר החברות. 

הרווח בשנת 2024 היה 1 מיליארד, לעומת 550 מ' בשנת 2023, כולל עלייה ברווח החיתומי ומעבר להפסד בהשקעות לרווח. 

במבט שנתי התשואה על ההון של מגדל ב-2024 הייתה 11.7% לעומת 6.8% בשנת 2023. 

מגדל ביטוח פרסמה יעדי ל-2027, כולל תשואה להון של 12%, רווח אחרי מס של מיליארד ש"ח ורווח חיתומי 950 מ'. למעשה, יוצא ששנת 2024 כבר חצתה את היעדים בתשואה על ההון וברווח אחרי מס, ורק הרווח החיתומי הוא 884 מ' לעומת 950 ביעד. אם נניח שאלו יהיו התוצאות של מגדל בשנת 2027 נראה שהתמחור היום משקף אפסייד צנוע. לדעתי היה צריך לעדכן את הצפי לשנת 2027, ואולי זה ייעשה במהלך 2025. 

רוב חברות הביטוח מציגות תוצאות מצוינות, לדעתי כדי להשיג תשואה גבוהה עדיף לבחור אחת מחברות הביטוח בעלות תשואה גבוהה יותר על ההון גם אם היא נסחרת מעל ההון. לא עוברת.

מנורה מבטחים החזקות – שווי שוק 12,000 מ’. חברת ביטוח העוסקת בביטוח חיים ובביטוח כללי. במהלך השנים, ביצעה הקבוצה מספר מהלכי רכישה ופיתוח עסקי משמעותיים, ביניהם רכישת קרן הפנסיה "מבטחים החדשה" בשנת 2004 ורכישת "שומרה חברה לביטוח בע"מ" בשנת 2007.

בנוסף לפעילותה בתחום הביטוח, הקבוצה פעילה גם בתחום המימון והאשראי באמצעות החזקה בחברות אמפא קפיטל בע"מ ו-ERN סליקת תשלומים בע"מ. בשנת 2022 רכשה הקבוצה 50% מסוכנות הביטוח "אליפים", הפועלת במגוון ענפי הביטוח הכללי, חיים ובריאות, וכן בתחום הפנסיה.

כמו בחברות ביטוח אחרות, זינוק ברווח ובתשואה על ההון בשנת 2024:

הון עצמי 7.2 מיליארד, מכפיל הון 1.7 ומכפיל רווח 10. 

ריווחיות החיתום והנוסטרו נמצאת כרגע בשיא, וכמו בשאר החברות קשה לומר אם קצב הרווח הגבוה יימשך. לדעתי יש חברות עדיפות בענף. לא עוברת.

בנקים 

שנת 2024 , עם סיום המלחמה יחד עם התרחקות צפי ירידת הריבית, הייתה שנה טובה לבנקים. במבט קדימה אכן צפויה ירידת ריבית קלה במהלך 2025, אך באופן הדרגתי בלבד. נראה שהריבית הגבוהה צפויה להימשך לאורך שנים רבות. 

ככלל הבנקים ממשיכים להתייעל, מנגד פחות לקוחות משאירים כסף בעו"ש ועוברים לקרן כספית או לפק"מ שמוריד מעט את הריווחיות של הבנקים (המצב האידיאלי עבור הבנק הוא שלקוח ישאיר פשוט כסף בעו"ש).

הבנקים גם נהנו מאינפלציה גבוהה יחד עם ריבית גבוהה, והאינפלציה גם היא צפויה לרדת בשנים הקרובות. 

סביר שב-2025 נראה גם הפרשות נמוכות יותר לחובות מסופקים. 

כיום הבנקים נסחרים ברובם מעל ההון ובמכפילי רווח סביב 8 – בהחלט לא יקר ואפשרות לא רעה להחנות כסף, אך כנראה לא יעמדו ברף התשואה שאנו מחפשים.  

צריך גם להתחשב בכך שהרגולטור תמיד מחפש את הבנקים, החל ממס מיוחד על ריווחי הבנקים ועד ליוזמה לבטל את עמלות ההפצה המשולמות לבנקים.

מנגד יש לומר שאם חוק איגוח אכן יעבור כנראה שזה יהיה טוב מאוד לבנקים. 

הרווח המצרפי של הבנקים בשנת 2024 הגיע לשיא של 30 מיליארד ש"ח, לעומת 25.6 מיליארד בשנת 2023.

היסטוריית תשואות על ההון ומכפילי הון בבנקים, מהיוזר Investment Manager:

בנק דיסקונט – שווי שוק 32,500  מ’.בנק מסחרי המספק מיגוון שירותים בנקאיים ושולט ב"בנק מרכנתיל". 

מכפיל הון 1.1. מכפיל רווח סביב 7.5. תשואה על ההון 14.5%.

פרסמה מצגת יעדים ל-2030 – 

כפי שניתן לראות על אף התייעלות משמעותית צפויה עדיין התשואה על ההון צפויה לרדת ל-13.5%. 

כל הבנקים מתומחרים באופן דומה ואינם יקרים, אך כנראה אינם עומדים ברף התשואה שאנו שואפים אליו (הכפלה בשנתיים-שלוש). לא עוברת.

 הבנק הבינלאומי–שווי שוק 19,300 מ’. בנק מסחרי המספק מיגוון שירותים בנקאיים,ושולט ב”אוצר החייל”, “בנק פאג”י” ו”בנק מסד”.

תשואה גבוהה על ההון, תוך שיפור היעילות.  יש לשים לב שברבעון 4 התשואה על ההון ירדה מעט ל-17.4%. 

הון עצמי 13.4 מיליארד, מכפיל הון 1.5. 

כל הבנקים מתומחרים באופן דומה ונראים לי דיי זולים, אך כנראה אינם עומדים ברף התשואה שאנו שואפים אליו (הכפלה בשנתיים-שלוש). לא עוברת.

בנק הפועלים –  שווי שוק 64,300  מ’. בנק מסחרי המספק מיגוון שירותים בנקאיים. 

תשואה על ההוא 13.8%

הוא עצמי 58,150 מ' – מכפיל הון 1.1. 

תשואה על ההון 13.8% במבט שנתי אך דווקא ברבעון 4 התשואה על ההון הייתה נמוכה יותר 

שמה מטרה ל-2025-2026 של גידול של 7% באשראי ותשואה על ההון של 14-15%. 

מכפיל הון 1.1 ומכפיל רווח סביב 8. 

כל הבנקים מתומחרים באופן דומה ונראים לי דיי זולים, אך כנראה אינם עומדים ברף התשואה שאנו שואפים אליו (הכפלה בשנתיים-שלוש). לא עוברת.

בנק ירושלים – שווי שוק 1,300 מ’. הקטן מבין הבנקים בישראל. מפעיל 20 סניפים ברחבי הארץ.

רווח של 155 מ' בשנת 2024 ותשואה על ההון של 11.1%. 

מכפיל הון 0.9 (מסורתית תמיד נסחרה מתחת למתחרות בשל תשואה נמוכה יותר על ההון) ומכפיל רווח 8.5. מבחינת מכפילים נראה זול יחסית אך אני חושב שעדיף להימנע מהחברה בעלת התשואה על ההון הנמוכה בענף. גם היכולת של בנק ירושלים להתייעל כנראה מוגבלת בהשוואה לבנקים עם מספר סניפים גדול פי עשרה. לא עוברת.

בנק לאומי – שווי שוק 74,500  מ׳. 

סגר את שנת 2024 עם רווח של 9.8 מיליארד המשקף תשואה על ההון של 16.9% ותשואה של 16.2% ברבעון הרביעי. 

סיפק יעד תשואה על ההון של 15-16% לשנים 2025-2026.

מכפיל הון 1.3.

כל הבנקים מתומחרים באופן דומה ונראים לי דיי זולים, אך כנראה אינם עומדים ברף התשואה שאנו שואפים אליו (הכפלה בשנתיים-שלוש). לא עוברת.

בנק מזרחי טפחות – שווי שוק 44,500 מ׳. בנק מסחרי המספק מיגוון שירותים בנקאיים ומשכנתאות, שולט ב”בנק אגוד” ומחזיק ב”בנק יהב”. 

בנק מזרחי-טפחות מוביל את שוק המשכנתאות בישראל עם נתח שוק משמעותי. ברבעון השלישי של 2024, הבנק הגדיל את נתח השוק שלו לכ-38.7%, לעומת 34% ברבעון השני של אותה שנה.

נתח שוק זה מציב את מזרחי-טפחות בראש שוק המשכנתאות, עם פער ניכר מהמתחרים.

מכפיל הון 1.45. מכפיל רווח 8.5 – ה'יקר' מבין הבנקים, אך גם עם התשואה על ההון הגבוהה מביניהם – 18.5% בשנת 2024. 

כל הבנקים מתומחרים באופן דומה ונראים לי דיי זולים, אך כנראה אינם עומדים ברף התשואה שאנו שואפים אליו (הכפלה בשנתיים-שלוש). לא עוברת.

אשראי חוץ בנקאי

 במבט על ענף האשראי החוץ בנקאי בהחלט נראה לי שאחרי כמה שנים מאתגרות, החברות שצלחו את התקופה יהנו מתנאים עסקיים טובים בהרבה: מתווה ריבית יורד, ביקושים גבוהים בהרבה עם גל פרויקטי בנייה ופרויקטי שיקום לאחר המלחמה ופחות תחרות. 

עם תחילת המלחמה חברות האשראי נכנסו למגננה, וחלקן הקטינו את התיק בעשרות אחוזים. ברבעון 4 אנו מתחילים לראות הגדלה חזרה של התיק, ואני מצפה שבמהלך 2025, לאחר שלוש שנים קשות, נראה את ענף האשראי החוץ בנקאי פורח,

אופל בלאנס – שווי שוק 250 מ’. נוסדה בשנת 2006 ומציעה מגוון פתרונות לשיפור תזרים המזומנים, כולל ניכיון שיקים, המרת מטבע חוץ, העברות כספים בינלאומיות, הלוואות לעסקים, מימון לרכישת רכב, פקטורינג, וניהול תזרים מזומנים חכם.

לאופל בלאנס סניפים בפריסה ארצית, כולל בערים חולון, אשדוד, באר שבע, חיפה, נתיבות וירושלים, והיא מציעה שירותי שליחים ומסופים דיגיטליים ייחודיים למסירת שיקים לניכיון. 

הון עצמי כ-220 מ'. תיק האשראי גדל בקצב איטי מאוד כבר שנים:

ניתן לראות שרבעון 4 היה חזק, אך רוב השיפור מגיע מהכנסות בגין הפסדי אשראי. קצב הרווח המייצג כרגע הוא לדעתי סביב 30 מ' בשנה נותר לראות האם ב-2025 נראה עלייה ניכרת בקצב הרווח, לאחר שנים בהם לא היה שיפור ניכר.

מכפיל רווח 8-9, לא יקרה אך לא זולה ביחס לענף והצמיחה חלשה. פחות אוהב את מספר הסניפים הגבוה של אופל. לא עוברת. 

אס.אר אקורד (אסאר | אס אר אקורד | אס.אר. אקורד) – שווי שוק 588 מ’. עוסקת באשראי חוץ בנקאי וניכיון צ’קים.

הון עצמי 432 מ’. 

אס.אר החלה פעילות של רכישת חובות של חברות אחרות באחוזים בודדים מה-Face Value וגבייתם. המשמעות היא שכעת קשה להשוות בין מספר ההליכים שנפתחו באס.אר לבין חברות האחרות, מכיוון שייתכן שאלה חובות שאס.אר רכשה ולא חלק מתיק האשראי שהסתבך. 

במבט שנתי שמרה על יציבות על רקע המלחמה:

בחלוקה לרבעונים אנחנו כן רואים שיפור נאה ברבעון 4, בעיקר על רקע הפרשה נמוכה יותר:

החלה להגדיל מחדש את תיק האשראי, והשאלה היא בכמה תוכל להגדיל את התיק ב-2025:

אני מעריך את קצב הרווח הנוכחי בכ-70 מ', כלומר מכפיל רווח סביב 9 שזה לא יקר ולא זול ביחס לענף. נראה שההבדל בין החברות ייקבע ביכולת לשפר את התוצאות ב-2025. למעקב.  

בול מסחר – שווי שוק 0.7 מ’. עסקה באשראי חוץ בנקאי. נמצאת בהליכי חדלות פירעון. לא עוברת.

בלנדר טכנולוגיות פיננסיות – שווי שוק 42 מ׳. חברת פינטק המציעה פתרונות אשראי דיגיטליים, כולל הלוואות, פריסת תשלומים ומימון רכב (BNPL – buy now pay later). החברה המובילה בישראל בתחום, עם אלפי בתי עסק (כמות בתי העסק במגמת צמיחה עקבית). החברה פועלת בישראל ובאירופה, ומתבססת על טכנולוגיות ביג דאטה וחיתום מהיר, ומספקת אשראי חוץ בנקאי ללקוחות. לפי מצגת החברה, לחברה לוקח כ-30 שניות לאשר הלוואה ללקוח מקצה לקצה. 

באוקטובר 2024 החברה הודיעה על התקשרות עם חברת גיזה על מתן הלוואות משכנתא חוץ בנקאית בישראל.

לחברה שלושה מגזרי פעילות: מתן אשראי באירופה, מתן אשראי בישראל ותיווך באשראי, בדגש על אשראי צרכני בישראל. 

לחברה תיק אשראי של כ 700 מ׳, שמתוכו כ-650 מ׳ בישראל (90%+). בישראל תיק האשראי צמח משמעותית מרבעון 1 של 2022 עד רבעון 2 של 2023, ומאז ישנה מגמת התייצבות על תיק אשראי של כ-650 מ׳ ש״ח. סביר להניח שהמלחמה גרמה בין השאר להאטה. החברה יוצאת מהפעילות שלה באירופה, כאשר בשנה האחרונה תיק האשראי שלה באירופה צנח בכחצי.החברה הודיעה על הפסקת את הפעילות שלה בפולין ובליטא, שהן רוב הפעילות שלה באירופה.

תמהיל תיק האשראי של החברה השתנה משמעותית, עם צמצום הפעילות באירופה, וצמצום פעילות תיווך האשראי של החברה, לטובת פעילות אשראי ללקוחות. יש לציין שכן יש צמיחה משמעותית בפעילות אשראי ללקוחות בישראל (עם כ100% צמיחה מ2023 מעמלות פעילות האשראי).

על אף כל הסיפורים, בסופו של דבר המספרים של בלנדר פשוט לא טובים, עם דעיכה בהכנסות והפסד גדול:

מסוכנת מדיי, לא עוברת.

ברקת קפיטל – שווי שוק 136 מ׳. עוסקת בהעמדת הלוואות לקבוצות בעלי קרקע וליזמים לצורך מימון וליווי הקמת פרויקטי נדל"ן. בנוסף, היא מספקת הלוואות גישור למטרות שונות, כגון השלמת רכישת קרקע וקידום פרויקטים עד כניסת גורם מממן לליווי הבנייה, וכן הלוואות להשלמת הון עצמי בשלבים מוקדמים של הפרויקט. ההלוואות שמעמידה החברה מובטחות לרוב במשכנתא מדרגה ראשונה על המקרקעין של הפרויקטים.

בעלי המניות העיקריים בחברה כוללים את רוני בירם וד"ר גיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה. החברה מדגישה יתרונות כמו זמני תגובה מהירים, יעילות, גמישות ויכולת העמדת אשראי באופן מהיר ויצירתי, בהתאם לנסיבות.

הון עצמי 115 מ'. 

מנהלת תיק הלוואות של 1.5 מיליארד ש"ח, מתוכו 827 מ' על המאזן. בעיקר למימון קבוצות בעלי קרקע (קבוצות רכישה)

עלייה יפה ברווח ל-18 מ', בעיקר על רקע ירידה בהפרשות. 

סביב מכפיל רווח 6-7. חלק ניכר  לדעתי אפשר לצפות לצמיח עם הזמן, אך יהיה מאתגר לברקת למצוא פרויקט קבוצת רכישה בהיקף של פרויקט כיכר המדינה שהקפיץ את התיק של החברה.. סחירות נמוכה יחסית. התלבטות אך מכיוון שכבר יש לנו חברות מהענף- למעקב. 

טריא (Tarya) – שווי שוק 190 מ’.מתמחה בתחום הטכנולוגיה הפיננסית (פינטק), ומפעילה פלטפורמה אינטרנטית לתיווך מקוון באשראי, המחברת בין לווים למלווים בשיטת עמית לעמית (P2P). החברה הוקמה בשנת 2014 על ידי אייל אלחיאני, אסף שלוש וורדה לוסטהויז.

הפלטפורמה של טריא מאפשרת למלווים להפקיד כספים בחשבון נאמנות, אשר מפוזרים בין לווים שונים בהתאם לרמת הסיכון שנבחרה. החברה מספקת שירותים נלווים כגון חיתום, דירוג אשראי, גביית הלוואות וניהול סיכונים. 

החברה מציעה מגוון שירותים פיננסיים, כולל הלוואות לצרכנים בתחומי נדל"ן, רכב והלוואות לכל מטרה, עם ובלי בטוחות נדל"ניות. מאז 2018, היא הרחיבה את פעילותה גם לאשראי לעסקים קטנים.

במחצית הראשונה של 2023, טריא התמודדה עם משבר נזילות בעקבות עליית הריבית במשק, שהובילה לפדיונות משמעותיים מצד המשקיעים. בתגובה, החברה נקטה בצעדי התייעלות, כולל פיטורי עובדים וקיצוץ בתוכניות השיווק.

הון עצמי 24 מ'. 

עברה לרווח על רקע קיטון בהכנסות, אך קיטון חד יותר בהוצאות:

קיטון במספר הלווים בשנים האחרונות:

קשה להעריך את כיוון העסק בהתחשב בכך שהשיפור מגיע מהתייעלות ועל רקע ירידה בהכנסות. להבנתי עדיין יש משקיעים שמחכים לכספם. מוקדם מדיי בכדי לקבוע שטריא בכיוון טוב. לא עוברת.

יעקב פיננסים – שווי שוק 650 מ’. עוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי. מנוהלת על ידי שאול נאוי, לשעבר מ’האחים נאוי’ שמכר את חלקו והקים חברה חדשה. 

תיק אשראי של כ-2 מיליארד ש"ח, 75% ממנו ממסרים עצמיים ו-25% ממסרי צד ג'. 

קצב רווח כ-60-65 מ' על הפרשה נמוכה מאוד לחובות מסופקים, סביב מכפיל רווח 10.   

הוא עצמי 370 מ'. סביב מכפיל רווח 10.

אבסולוטית החברה בוודאי לא יקרה אך ביחס לענף החוץ בנקאי התמחור שלה כרגע לא זול ביחס לענף, בטח אם נניח שההפרשה תעלה. לא עוברת.

מימון ישיר – שווי שוק 1,650 מ׳. חברת אשראי חוץ-בנקאי ישראלית, המתמחה במתן פתרונות מימון לרכישת רכב והלוואות לכל מטרה. החברה הוקמה בשנת 2006 כחלק מקבוצת "צור שמיר" שבבעלות מוקי ודורון שנידמן, והיא חברה אחות ל"ביטוח ישיר".

תחומי פעילות:

• מימון לרכב: החברה מציעה הלוואות לרכישת רכב חדש או יד שנייה, הן מאדם פרטי והן מסוכנויות רכב, כולל אפשרות לתהליך דיגיטלי מלא דרך אתר החברה.
• הלוואות לכל מטרה: מימון ישיר מספקת הלוואות למגוון צרכים אישיים, עם אפשרות לשעבוד רכב קיים כבטוחה.
• משכנתאות: באמצעות חברת הבת "מימון ישיר משכנתאות", שהוקמה בשנת 2022, החברה מציעה משכנתאות לרכישת נכס והלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס קיים. 

ניתן לחלק את העסק לשני חלקים: תחום מימון הרכבים המסורתי שצומח באופן מתון, ותחום המשכנתאות שצומח בקצב מהיר מאוד.

בתחום מימון הרכבים מימון ישיר כבר חזקה מאוד במגרשים ויבואני רכב, ורוצה להיכנס לשוק היד השניה: מימון של עסקאות בין קונים ומוכרים פרטיים. לדעתי זה יהיה מאתגר מאוד. 

קצב רווח של כ-130-150 מ'. 

רשמה ברבעון 4 רווח גבוה בגין איגוח תיק משכנתאות, ודווקא מגזר הרכב הציג תוצאות חלשות. 

לדעתי נסחרת סביב שווי הוגן ויש חברות זולות יותר בענף המימון. לא עוברת.

מיכמן (מיכמן מימון) – שווי שוק 415 מ’. עוסקת באשראי חוץ בנקאי. מיכמן עם דוחות שנתיים מצוינים וצמיחה גבוהה גם ב-2023:

הון עצמי 189 מ'

שיפור במהלך השנה בהכנסות המימון נטו אך ההוצאות להפסדי אשראי נותרו גבוהים.

סביב מכפיל רווח 12, אינה זולה ביחס לענף. סחירות נמוכה במניה. לא עוברת. 

מלרן פרוייקטים (מ.ל.ר.ן) – שווי שוק 270 מ’. עוסקת באשראי חוץ בנקאי בישראל בתחומי מימון נותני שירותים פיננסיים, אשראי לעסקים ומימון יזמות נדל"ן, כשנראה שהחברה עוברת למיקוד במימון נדל"ן: 

נראה שהמעבר למימון נדל"ן, תחום סולידי יותר, בא עם ירידה מסוימת בתשואה על התיק:

הון עצמי של 280 מ' ותיק אשראי של 870 מ' לעומת 763 מ' ברבעון 3, נראה שמלרן נמצאת בשלבי הגדלת תיק האשראי. 

כפי שניתן לראות -התיק בסוף הרבעון היה 842 מ' אך התיק הממוצע ברבעון 4 היה 783 מ', כלומר הגידול היה ממש בסוף הרבעון.

מלרן תוכל על פי קובננט של 20% הון למאזן להגדיל את התיק שלה עד לסביבות 1.4-1.6 מיליארד עד לסוף 2025, והמשמעות מבחינת הרווח תהיה אדירה, אך נראה שמלרן מעוניינת להגדיל את התיק באופן לא מהיר במיוחד (סביב 100 מ' ברבעון). עדיין המשמעות צפויה להיות ניכרת.

כל 100 מ' גידול בתיק עשוי להגדיל את הרווח בכ-2 מ' בנקי, כך שתיק של 1.5 מיליארד מביא את הרווח כבר לאזור ה-20-22 מ' ברבעון ב-2025/2026. אם תרחיש זה יתממש ואכן נראה קצב רווח שנתי של כ-80 מ' סביר שהחברה תיסחר ביותר מכפול מהשווי הנוכחי. מלרן צריכה להוכיח שהיא מסוגלת לעשות זאת, אך לדעתי זה תרחיש עם סבירות לא נמוכה. הייתה עוברת אלמלא סחירות נמוכה. למעקב. 

מכלול מימון – שווי שוק 500 מ’. עוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי.

מכלול מימון פועלת ב-3 תחומים:: מכלול צמיחה, מכלול נדל”ן ומכלול מזנין, כשהפעילות הגדולה והצומחת ביותר היא מכלול נדל"ן. שמממנת בעיקר חוב בכיר בעסקאות התחדשות עירונית – תחום עם מאפיינים איכותיים מאוד עבור המלווה. במקביל, נראה שמכלול מקטינה את פעילות מכלול צמיחה שמממנת עסקים קטנים ומעבירה גם אותה למימון חברות נדל"ן כחוב קורפורייט נוסף על מימון פרויקטים. 

עוד מהלך מעניין של מכלול הוא הוצאת חלק מהתיק מהמאזן על ידי איגוח – הנפקת אג"ח מגובים בהלוואות שמכלול ממשיכה לנהל. אסטרטגיה שמטרתה להעלות את התשואה על ההון של מכלול.

כמו כן – מכוונת להיכנס לשוק המשכנתאות בשעבוד דרגה ראשונה להלוואות גישור. 

מח"מ התיק הוא 1.7 שנים.

קצב הרווח נשאר כמעט קבוע במהלך שנת 2024, החברה מסבירה זאת בשל 'בטן' שנוצרה בעמלות ליווי בשל המלחמה ובשל קיטון יזום במכלול צמיחה, כמו גם ירידה במט"ח בהלוואות מגובות מט"ח במכלול צמיחה.

הון עצמי 305 מ'. חברה איכותית אך מעט יקרה ביחס לענף והסחירות בה דיי נמוכה.  למעקב.

מניף (מניף-שירותים פיננסיים) – שווי שוק 1,010 מ’. עוסקת בעיקר בהשלמת הון עצמי לקבלנים. אך זו גם בהחלט הייתה שנה מאתגרת באופן מובן – עליית ריבית, מלחמה ומיעוט עסקאות נדלן. הרווח הנקי עלה מ-92 מ’ בשנת 2022 ל-124 מ’ בשנת 2023 ול-152 מ' בשנת 2024. 

מדהים שהמניה של מניף עלתה מאוד בשנה האחרונה, ועדיין – היא נסחרת בסך הכל במכפיל רווח 7.5. 

עם זאת, יש לומר שבפועל רוב ההלוואות של מניף 'מגולגלות' קדימה, עם יחסית מעט פירעונות בפועל. זו הסיבה שאני נוטה להעדיף אשראי קצר יותר שניתן לאמוד את איכותו בטווח זמן קצר יותר. חברה מעניינת. 

נאוי גרופ – שווי שוק 1,565 מ’.מתמחה במתן פתרונות מימון ואשראי חוץ-בנקאי למגזר העסקי.

תיק אשראי כ-3.6 מיליארד. שמה יעד להגיע ל-4.3 מיליארד עד סוף 2025 ו-5 מיליארד עד סוף 2026. 

הון עצמי 912 מ'. 

הודיעה באוגוסט 2024 על הקמת פעילות משכנתאות יחד עם טריא.

קצב רווח של כ-160 מ' , כלומר מכפיל רווח סביב 10. 

עם גידול התיק ניתן להעריך קצב רווח של כ-200 מ' עד סוף 2025 וסביב 260-280 מ' עד סוף 2026, אך זו רק בהנחה שהמרווח יישאר באותו מקום. לפי התיאור בשיחת הועידה נראה שהחברה הולכת לכיווני משכנתאות ראשונות ואשראי צרכני עם בטוחות – תחומים עם תשואה נמוכה יחסית.

בהנחה שמכפיל הרווח יישאר סביב 8 תהיה תשואה נאה אבל אני חושב שיש אפשרויות טובות יותר בענף. למעקב. 

סיאון אינווסטמנט – שווי שוק 1,600. חברה זרה העוסקת במתן אשראי חוץ בנקאי בארה"ב באמצעות מתן הלוואות בכירות מובטחות לחברות. אפס סחירות במניה. לא עוברת. 

ערך פיננסים – שווי שוק 5 מ’. עוסקת באשראי חוץ-בנקאי. ללא פעילות למעשה, הפסדית מאוד. 

ברשימת שימור. לא עוברת.

פיימנט טכנולוגיות פיננסיות – שווי שוק 145 מ’. עוסקת בפיתוח טכנולוגיה בתחום התשלומים והאשראי הצרכני בעסקאות גדולות (BNPL – Buy Now Pay Later). לקוח אופייני של פיימנט הוא לקוח שמגיע לרופא שיניים וצריך לשלם 30 אלף, אך לא רוצה לסגור את המסגרת באשראי. פיימנט מאפשרת ללקוח לקבל הלוואה תוך דקות ספורות ולבית העסק לסגור את העסקה במקום שהלקוח ילך הבייתה להתלבט ואולי יאבד אותו. לאחרונה נכנסה פיימנט לתחום האשראי לרכב ומתכוונת להיכנס לתחומי התיירות, אי-קומרס ורכבים משומשים. פיימנט מוכרת את רוב ההלוואות שלה לבנקים עוד באותו היום בתמורה למרווח אשראי מסוים, כך שהסיכון לא נשאר במאזן שלה. 

קצב הצמיחה של פיימנט היה בעבר מטורף אך בהחלט הורגשה האטה עם עליית הריבית. ברבעון 3 קצב הרווח קפץ ל-4 מ' אך לא עלה שוב ברבעון 4. גם בצפי שפרסמה פיימנט (עמ' 14 במצגת) כתבה שהיא מכוונת לקצב העמדת הלוואות של 500 מ' עם מרווח נקי של 3.5%, שזה בעצם הקצב הנוכחי – כ-17.5 מ' בשנה. ייתכן שהמטרה של פיימנט היא 'להכות' את הצפי של עצמה אך באמת קשה לומר למה בדיוק ההנהלה מכוונת כאן. עד שנראה כיוון צמיחה ברור יותר – למעקב. 

פנינסולה – שווי שוק 500 מ’. עוסקת במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. 

החל מרבעון 3 החלה בפעילות העמדת ערבויות כגון:  ערבויות ביצוע, ערבויות מכרז, ערבות טיב ובדק, וערבויות כספיות אחרות כגון ערבויות לתשלומי שכירות וערבויות ספקים.

ככלל, תיק האשראי של פנינסולה לא צומח בשנים האחרונות, ואולי יחזור לצמיחה בשנת 2025.

הון עצמי 529 וקצב רווח של כ-60 מ', תשואה נמוכה יחסית על ההון. מכפיל רווח סביב 9. זולה, אך לא בולטת לטובה בתמחור ביחס לענף החוץ בנקאי. לא עוברת. 

שוהם ביזנס – שווי שוק 300 מ׳. עוסקת במתן הלוואות,מתן שירותי מטבע ונכיון המחאות.

הון עצמי כ-196 מ'.

שוהם בולטת לטובה במיעוט הליכים משפטיים, גם ככלל וגם בשנה האחרונה בפרט. 

מועמדת מצוינת להנות משיקום תשתיות בצפון לאחר המלחמה. 

התיק גדל ב-8% מ-820 מ' ברבעון 3 ל-880 מ' ברבעון 4. בנוסף התשואה על התיק עלתה מ-16.37% ברבעון 3 ל-17.58% ברבעון 4 – עלייה חדה ברבעון אחד.

מרווח האשראי עלה ל-8.73% ל-9.61% אך זה עוד לפני השפעה של שתי הנפקות אג"ח – בסוף 2024 ותחילת 2025

 שוהם היא היחידה בענף שמראה רבעון שיא על אף הפרשות גבוהות יותר. לרווח אגב יש להוסיף 550 א' הטבת ערבות בעל שליטה שהיא הוצאה 'תאורטית'. 

בנוסף, נראה שהסיבה להפרשה הגבוהה יותר היא בעיקר שינוי מדיניות, לפיו מלבד חריגים כל חוב עם פיגור של 180 יום ייחשב אוטומטית 'חוב פגום', בפועל אנחנו דווקא רואים שיפור בחובות בסיכון גבוה .

מעריך שנראה רווח של 50-60 מ' בשנת 2025, וקצב של מעל 60 לקראת רבעון 4. בהתחשב שכך שבעל השליטה הוא בעצמו יזם משמעותי, לדעתי סביר שנראה את שוהם מציעה פתרונות חדשים ליזמים שרוצים להתמודד עם המגבלות החדשות של הבנקים. חברה מעניינת.

בתי השקעות ושירותים פיננסיים

אטראו שוקי הון – שווי שוק 1,120 מ’.החברה מחזיקה ב-50% מבית ההשקעות "ילין לפידות", המתמחה בניהול תיקי השקעות, קרנות נאמנות, קופות גמל וקרנות השתלמות. 

ילין מגייסת יפה בתקופה האחרונה. 

קצב רווח סביב 90-100 מ'. 

סביב מכפיל רווח 11-12, זול מעט ביחס לענף. 

יש לומר שאטראו היא למעשה 'חברת החזקות', וייתכן שמגיע לה דיסקאונט ביחס לחברות אחרות בתחום. הצמיחה לא מספיק חזקה כרגע לטעמי. למעקב.

אי.בי.אי בית השקעות (אי.בי.אי. | איביאי | IBI) – שווי שוק 2,650 מ’ ש”ח. עוסקת בניהול תיקים ושותפויות, ניהול קרנות נאמנות, שירותי מסחר ושירותי נאמנויות (למשל – שמירה פיקוח וניהול של אופציות של עובדים – בעיקר בהייטק).

מגזרי הפעילות של איביאי:

שירותי בורסה – שירותי מסחר בניירות ערך (כולל מסחר עצמאי)

ניהול קרנות נאמנות וניהול תיקים
קבוצת קפיטל – שירותים לחברות הייטק
ניהול השקעות אלטרנטיביות – כולל קרנות גידור, מכשירי חוב, שותפויות נדל"ן וכו'

סוכנויות פנסיוניות– שולטת בארבע העונות ובאיביאי סוכנות לביטוח. רכשה לאחרונה את הסוכנות נטו והתקבל אישור למזג אותה עם ארבע העונות.
חיתום והפצה – באמצעות החזקה באיביאי חיתום הציבורית.

התקדמות יפה בתוצאות משנה לשנה.

רווח 178 מ' בשנת 2024 

פרסמו יעד להגיע ל-100 אלף לקוחות IBI SMART תוך שנה וחצי. 

בתחילת 2025 החברה עדכנה דמי ניהול בקרנות נאמנות בהיקף משוער של 35 מיליון ש"ח

להערכתי תרוויח מעל 250 מ’ בשנת 2025. איכותית וצומחת, גם אם לא מאוד זולה. חברה מעניינת. 

אי.בי.אי ניהול וחיתום – שווי שוק 260 מ’. עוסקת בחיתום,ניהול הנפקות ני”ע,ובבנקאות להשקעות. מזומן והשקעות בסך 160 מ’ ש”ח במאזן מצדיקים את רוב הערך של החברה. 

פעילות החברה מושפעת מאוד מגאות בשוק ההון שמאופיינת בהרבה הנפקות והכנסות שעולות אך לאחר הגאות יש גם שנים של שפל. ניתן לראות זאת היטב בטבלה הבאה:

בשנת 2021, עם גל ההנפקות, אי.בי.אי חיתום הרוויחה 42 מ' אך קשה להאמין שנתקרב לשם בשנים הקרובות.

הפעילות עצמה, מלבד הכנסות המימון, יכולה לפי קצב רבעון 4 לעשות נאמר 30 לפני מס (25 אחרי מס), השאלה היא איזה מכפיל רווח ראוי כאן בהינתן שזה תחום ציקלי עם שנים טובות ושנים פחות טובות, ודווקא בתקופות משבר כשתיק ההשקעות בכל מקרה חוטף, הפעילות של איביאי חיתום תיפגע. ייתכן שזו בחירה ראויה עם תשואת דיבידנד יפה אך היא לא מתאימה לצרכי המעבר. לא עוברת.

אלטשולר שחם פיננסים– שווי שוק 1,020 מ’. עוסקת בניהול קופות גמל וקרנות פנסיה. נכנסה לתחום האשראי עם רכישת חברת קרדיטים ביולי 2024, אך הפעילות לא מהותית כרגע. 

לאחר שנים של ירידה בשנת 2024 אלטשולר הצליחה להגדיל את היקף הנכסים במעט מ-157 מיליארד בתחילת 2024 ל-165 מיליארד בסופה, אך עם זאת אל מול גידול קל בהיקף הנכסים ראינו את מספר העמיתים קטן בכ-171 א' ל-3 מיליון:

 כלומר העלייה בשווקים פיצתה על המשך אובדן לקוחות. בנוסף, על אף הגידול בהיקף הנכסים אנו רואים ירידה בדמי הניהול מצבירה ומהפקדה מה שאולי מעיד על איומי עזיבה שמובילים להוזלות בדמי הניהול. 

רווח של 110 מ' בשנה והפעם נראה שהתוצאות מתייצבות מרבעון לרבעון, כנראה גם תודות לעליות בשווקים. אלטשולר נוטה להיות חשופה יותר לחו"ל ביחס למתחרות, וזה לעתים לטובתה ולעתים בעוכריה. המצב נראה טוב יותר מהמעברים הקודמים, אך עדיין העסק בבסיסו עדיין מתכווץ והתמחור לא מאוד זול. לא עוברת.

אנליסט אי.אמ.אס (איאמאס | EMS) – שווי שוק 1,050 מ׳. עוסקת בייעוץ וניהול תיקי ניירות ערך, ניהול קרנות נאמנות וקופות-גמל. 

אנליסט הציגה גידול משמעותי בהיקף הנכסים המנוהלים בשנתיים האחרונות:

רוב הנכסים הם בתחום הגמל, עם צמיחה של 77% בשנה האחרונה, וללא ירידה בדמי הניהול הממוצעים:

קפיצה נאה ברווח ברבעון 4:

שימו לב שהרווח ברבעון 4 כולל 15 מ' מניירות ערך. בנטרול הרווח מניירות ערך הרווח הוא כ-17 מ', מכפיל רווח סביב 16. 

הצלחה יפה בגיוסים ובשיפור בתוצאות, לא יקרה אך צריך לזכור שגמל זה תחום מוטה אופנות (כפי שאנו רואים כיום באלטשולר) ולא יודע עד כמה אפשר לבנות על צמיחה כזו קדימה. בסך הכל אפשרות לא רעה ואפילו מעבר לכך אם קצב הצמיחה הגבוה בנכסים יישמר. למעקב. 

ברק בית השקעות (לשעבר 'פנאקסיה') – שווי שוק 25 מ’. מתמחה בניהול קרנות נאמנות ותיקי השקעות עבור לקוחות פרטיים וחברות. החברה מנהלת 16 קרנות נאמנות עם נכסים בשווי כולל של כ-113 מיליון שקלים, המהווים כ-90% מפעילותה. סך הנכסים המנוהלים על ידי החברה עומד על כ-120 מיליון שקלים.

עדכנה עם פרסום הדוח על הקמת סוכנות ביטוח פנסיוני והרחבת פעילות קופות גמל ופנסיה.

כמעט אפס מסחר. הפסדית מאוד. לא עוברת.

הבורסה לניירות ערך בת”א – שווי שוק 4,000 מ’. עוסקת במסחר וסליקה של ניירות ערך. הון עצמי של 400 מ’. 

צמיחה של כ-22% ברווח בשנת 2024, הצמיחה מגיעה בעיקר מתחום הפצת המידע והקישוריות:

 חברה איכותית ומונופול מקומי (סביר שלא תוקם בישראל עוד בורסה בעתיד הקרוב) אך התמחור נראה לי גבוה מדיי -סביב מכפיל רווח 35. לא עוברת.

ישראכרט – שווי שוק 3,500 מ’. חברת כרטיסי האשראי המובילה והגדולה בישראל, הפועלת בשני מגזרים עיקריים: לקוחות פרטיים ולקוחות עסקיים. החברה עוסקת בהנפקת כרטיסי אשראי, שירותי תשלום, העמדת אשראי ומימון חוץ-בנקאי. המותגים המונפקים על ידי הקבוצה כוללים את ישראכרט, MasterCard, Visa ו-American Express (בבלעדיות בישראל). 

בתחום הסליקה, ישראכרט מספקת שירותים למרבית בתי העסק בישראל. בנוסף, החברה מעניקה אשראי פרטי ומסחרי בהיקף של למעלה מ-9 מיליארד ש"ח ומנהלת מועדוני צרכנות מובילים כמו "חבר", "לייף סטייל", "הוט", "אשמורת" ו"רמי לוי". 

החברה מציעה מגוון רחב של כרטיסי אשראי, ביניהם כרטיסים עם החזר כספי (Cashback), כרטיסים נטענים, וכרטיסים ייעודיים למועדוני לקוחות וארגונים. בנוסף, ישראכרט מספקת שירותים דיגיטליים מתקדמים באמצעות אתר אינטרנט ואפליקציה, המאפשרים ללקוחות לעקוב אחר התשלומים והעסקאות שלהם, לנהל הוראות קבע, לפרוס חיובים, ועוד.

בתחום האשראי – תיק האשראי גדל ב-8% ל-9.8 מיליארד והרווח ממנו גדל ב-5% ל-264 מ' ב-2024. 

תוצאות 2024:

הון עצמי 3.2 מיליארד. נסחרת סביב מכפיל 13, צמיחה צנועה יחסית ברווח.  לא יקרה אך גם לא מאוד צומחת וכנראה לא עומדת ברף התשואה. לא עוברת.

מור גמל ופנסיה – שווי שוק 960 מ’. עוסקת בניהול קופות גמל וקרנות השתלמות. עלייה יפה בהיקף הנכסים, חלק מגיוסים וחלק מתשואה:

בענף הגמל נתח השוק של מור, שעלה מאוד בשנים הראשונות, נשאר על 9.1% בשנת ב-2024 והצמיחה הייתה בקצב של התעשייה כולה:

דווקא בשוק הפנסיה מור צומחת בקצב גבוה, אך מדובר עדיין במספרים קטנים יחסית (10 מיליארד AUM נכון לסוף 2024 לעומת 77 בגמל)

סיכום דוח רווח והפסד:

חלוקה לרבעונים:

קצב רווח סביב 50 מ'. חברה איכותית במכפיל רווח 20, לא נמוך ביחס לתעשייה עם צמיחה גבוהה בעיקר בשוק הפנסיה. לא עוברת.

מור השקעות – שווי שוק 1,050 מ’. עוסקת בניהול תיקי השקעות,קרנות נאמנות ובנקאות להשקעות. ניתן לחלק את מור השקעות לשתי פעילוית: 

1.פעילות הגמל תחת מור גמל, שהיא כעת חברה ציבורית נפרדת. שווי ההחזקה של מור השקעות במור גמל הוא 630 מ' לפי שווי שוק.  

2. ניהול קרנות נאמנות, ניהול תיקי השקעות, ברוקראז' – מרוויח כ-45 מ' רווח נקי. 

אם נחבר את שני הרכיבים (נאמר עם מכפיל 10 לפעילות קרנות הנאמנות וכו') נגיע דיי קרוב ואולי אפילו מתחת לשווי השוק הנוכחי. לא עוברת.  

מיטב בית השקעות – שווי שוק 3,500 מ’. ניתן לחלק את הפעילות של מיטב לתחומים הבאים:
1.אשראי – בין השאר באמצעות פנינסולה.
2. טרייד – באמצעות מיטב טרייד שהונפקה בתחילת 2024.
3. חיסכון שוטף – קרנות נאמנות וניהול תיקים
4. חיסכון ארוך טווח – פנסיה, השתלמות וגמל

חלוקת ההכנסות לפי תחום:

זינוק ניכר בתוצאות בשנה האחרונה:

גידול ב-EBITDA המתואם:

וברווח הנקי:

קצב רווח של 345 מ' לפי רבעון 4, מכפיל רווח 10-11. 

למה ניתן לצפות במבט קדימה? נראה שמיטב הגיעה לשלב בו הגידול בהכנסות יורד בחלקו הגדול לשורה התחתונה. בהתחשב במגמות ארוכות טווח כמו גידול בנכסים מנוהלים, בפנסיה, קרנות השתלמות וכו' 

קשה להעריך בדיוק, אבל בהחלט ייתכן שמיטב תכפיל את הרווח שלה בשנתיים-שלוש הקרובות, ומכיוון שרוב ההכנסה איכותית (הכנסה חוזרת וצומחת) בהחלט סביר שמגיע לה מכפיל 12-15, כך שלמרות העלייה החדה עדיין יש פוטנציאל תשואה גבוה. חברה מעניינת.

מיטב טרייד השקעות – שווי שוק 800 מ’ (צריך לשים לב לכתבי אופציות ולאופציות לעובדים שצריך לתאם אליהם ומעלים את שווי השוק האפקטיבי בכ-20%) עוסקת במתן שירותי מסחר בנירות ערך, שירותי מסחר באינטרנט, עשיית שוק ושירותים נלווים. 

גידול משמעותי בשנת 2024 בהכנסות, ברווח ובמספר הלקוחות עם גידול של 30,000 לקוחות בשנת 2024 ל-88,700 לקוחות בסוף השנה.

רווח של 15 מ' ברבעון 4, שימו לב שחלק משמעותי מהעלייה מגיעה משינוי חשבונאי – תחילת היוון עלויות רכישת לקוחות החל מרבעון 4. 

אם נניח רווח של 55-60 מ' בשנת 2025, מיטב טרייד נסחרת במכפיל עתידי סביב 15 (18 אם נתחשב באופציות) שזה כבר לא ממש זול, לדעתי בתמחור הזה יש חברות עדיפות בסקטור .למעקב.

וואליו קפיטל/ לשעבר פסגות – שווי שוק 105 מ’. לאחר שהודיעה על מכירת הפעילויות שלה הודיעה על מיזוג חברה בתחום איכות הסביבה בשם ר.ג.א. שירותים וניקיון בע"מ תמורת עד 81.5 מ' ש"ח. קישור למצגת של ר.ג.א. תחומי הפעילות של ר.ג.א הם פינוי פסולת עבור רשויות מקומיות ושירותי ניקיון ותברואה.

זו התחזית שר.ג.א פרסמה במצגת הקודמת (וכפי שניתן לראות היא עקפה את התוצאות ב-2024)

לרגא צבר הזמנות של 852 מ', 300 כלי רכב ו-50 פרויקטים פעילים. 

התמורה מורכבת מתמורה בסיסית בסך 61.5 מ', מתוכם 5 מ' מותנים ביעד רווח לפני מס מעל 15.3 מ' לשנת 2024 בשתי פעימות של 7.5 מ' ב-2025 וב-2026. שימו לב שמתוך ההשפעה התזרימית היא 40 מ' בלבד. עצמה כחלוקת דיבידנד ודיבידנד בעין . התשלום כנראה יתבסס על המכירה של המותג פסגות תמורת 73 מ' ש"ח. 

בנוסף, ישנה תמורה מותנית של עד 20 מ' ש"ח בכפוף להגעה לרווח לפני מס בסך 19 מ' ו-20 מ' לשנים 2025 ו-2026 בהתאמה.

כלומר בתרחיש של הגעה ליעדים (שהם בסך הכל דיי דומים לתוצאות החברה כיום) הרכישה נעשית במכפיל רווח נקי של בערך 4 על 2025 שזה מעניין. 

בנוסף לוואליו יש נכסים נוספים, כולל חוב של אפליצ'ק כלפיה ונכסים ומזומנים עודפים של בערך 20-40 מ'. 

בסך הכל נראה שוואליו, לאחר הרכישה, נסחרת בזול, אך עדיין מרגיש לי מוקדם לבחון את ר.ג.א (שהיא בעצם מעין 'הנפקה חדשה'). ארצה לראות עוד כמה דוחות. כמו כן, ארצה לראות מה קורה עם החוב של אפליצ'ק. למעקב.

שירותי בנק אוטומטיים – שווי שוק 920 מ’.החברה עוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי. כתבתי על ש.ב.א ב-2020 וממליץ על פוסט עדכני יותר של אביעד באשה. 

בדצמבר 2024 השיקה את מערכת Shva Insights, אך בינתיים קשה להעריך האם תהיה לכך תרומה משמעותית לתוצאות.

אלה התוצאות בשנים האחרונות:

מזומן ונכסים פיננסיים עודפים של כ-190 מ'. 

בניכוי הכנסות מימון מניירות ערך, העסק עצמו בקצב רווח של כ-40 מ' נקי, כשדווקא ברבעון 4 ראינו קצב נמוך יותר. 

קיימת דילמה האם ניתן לקזז את המזומן מול שווי השוק שכן להבנתי לפחות רובו (אך לא ידוע בדיוק כמה) נדרש רגולטורית ומהווה בעצם חלק מהעסק.

רווח של כ-40 מ' שם אותנו על מכפיל רווח של כ-24. 

ש.ב.א. היא עסק איכותי מאוד אך אינו מצליח לצמוח בקצב גבוה (כיאה לעסק שכבר שולט בתחומו).

כדי לעמוד ברף התשואה שלנו (הכפלה בשנתיים – שלוש) שב"א תצטרך להנות מהתרחבות מכפילים משמעותית יחד עם צמיחה גבוהה במיוחד, אך קשה לבנות על זה. למעקב. 

תקשורת

אלוט – שווי שוק 800 מ ’. דואלית. עוסקת באספקת פתרונות לספקי תקשורת בפס-רחב. 

עלייה של 2% בהכנסה בשנת 2025, עם עלייה של 49% בהכנסות Security as a Service שמהווים כבר כ-20% מההכנסות. 

עברה לרווח קל מאוד ברבעון 4 אך עדיין יקרה מאוד ביחס לתוצאות הפיננסיות, לא יודע להעריך את הצמיחה קדימה. לא עוברת.

באטמ תקשורת מתקדמת –  שווי שוק 285 מ׳. דואלית. מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות תקשורת וסייבר מתקדמות, וכן ציוד רפואי לבדיקות מעבדה.

פועלת בשתי חטיבות עיקריות:

1. חטיבת הרשתות והסייבר: מתמקדת בפיתוח וייצור פתרונות תקשורת מתקדמים, כולל פלטפורמת Edgility למחשוב קצה, המספקת וירטואליזציה וניהול שירותים בקנה מידה רחב.
2. חטיבת הביו-מד: עוסקת בפיתוח וייצור מכשור דיאגנוסטי למעבדות, כולל פלטפורמת NATlab לאבחון מולקולרי מהיר ומדויק.

באפריל 2024, חתמה החברה על הסכם לשלוש שנים לאספקת פלטפורמת Edgility לחברת התקשורת המקסיקנית Totalplay, המספקת שירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה על גבי רשת סיבים אופטיים.

בדצמבר 2024, החלה באטמ בשלב האימות הפרה-קליני של פלטפורמת NATlab בבית חולים מרכזי באיטליה, לאחר סיום מוצלח של ניסויים פרה-קליניים.

פיננסי: כ-95 מ' ש"ח במזומן. הפסדית בדוח רווח והפסד וקצב אביטדה של כ-30 מ', כלומר מכפיל אביטדה סביב 7 אך התוצאות הידרדרו משנה שעברה. לא עוברת. 

בזק –  שווי שוק 15,000 מ’. עוסקת במתן שרותי תקשורת ברשת כלל ארצית, במתן שירותי תקשורת בינלאומיים ואינטרנט ושולטת בקבוצת אלפא- “פלאפון”,”בזק בינ”ל” וב”יס שרותי לווין”. 

פיננסי: חוב נטו 4.7 מיליארד. 

סיכום התוצאות:

פרסמה תחזית לשנת 2025: EBITDA מתואם 3.7 מיליארד, CAPEX 1.75 מיליארד – כלומר EBITDA פחות CAPEX בערך 2 מיליארד. 

לטווח הבינוני: צמיחה של 2-3% בשנה בהכנסות וב-EBITDA. צמיחה של 7-9% בתזרים החופשי

בזק היא היא אונייה יציבה. לא נראה שניתן לבנות על צמיחה משמעותית או זינוק בתוצאות, והיא לא נסחרת במחיר זול ביחס לרווח הנוכחי. נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת. 

גילת טלקום (לשעבר סאטקום) – שווי שוק 60 מ’. עוסקת בתקשורת לווינית. מאז כניסת המנכ”ל החברה עושה שינוי לתחום הISP ממנו המנכ”ל מגיע ובנוסף מנסה להתמקד בפעילויות רווחיות יותר.

מחלקת את הפעילות לשלוש חטיבות:

1.פעילות ISP חדשה בישראל – מספקת אינטרנט לכ-76,000 לקוחות פרטיים. הכנסות בסך 3.7 מ' דולר ברבעון.
2. חטיבת ממשלה וביטחון – מדוווחת על עלייה בביקוש מצד הממשלה וגופי ביטחון. הכנסות בסך 10.6 מ' דולר ברבעון.
3. חטיבת לווין מסחרי ואפריקה – עברה 'מאסטרטגיית צמיחה לאסטרטגיית רווח'. הכנסות בסך 5 מ' דולר ברבעון.  

בדצמבר 2024 הודיעה על הסכם אסטרטגי לרכישת זכת שימוש בתשתית הסיבים של בזק המגלם הפחתה בעלות הסיטונאית לקו מ-72 ש"ח לכ-55 ש"ח לחודש. 

ברבעון 4 נעשה שינוי חשבונאי במגזר התקשורת שמוריד את ההכנסות אך לא משפיע על הרווח.

מצד אחד אנחנו כנראה נראה שיפור בתוצאות בפעילות ה-ISP שהיה הפסדי ב-2024, מנגד סביר שראינו שנה חריגה לטובה בתחום הביטחוני, ושנראה שנה טובה פחות ב-2025 מה שעשוי אף להחזיר את גילת להפסד עד שפעילות ה-ISP תגדל מספיק. בינתיים. למעקב. 

גילת רשתות לוין – שווי שוק 1,250 מ׳. דואלית. עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק תחנות לוין זעירות לתקשורת. המון הודעות על זכיות בחוזים. 

מייצרת מוצרים מתקדמים לתקשורת לוויינית המתמקדים בתחומים הבאים:

1. מודמים לווייניים (Satellite Modems): מיועדים להעברת נתונים מהירה ואמינה, תומכים בלווייני GEO, MEO ו-LEO.
2. תחנות קרקע (VSAT): תחנות קומפקטיות לתקשורת נתונים, קול ווידאו, מתאימות לאזורים מרוחקים, עסקים וממשלות.
3. פתרונות תעופתיים (IFC): אינטרנט מהיר למטוסים, כולל סטרימינג לנוסעים, בעקבות רכישת Stellar Blu Solutions.
4. אנטנות ניידות: אנטנות שטוחות לתקשורת לוויינית ברכבים, אוניות ורכבות.
5. פתרונות IoT: חיבור חיישנים מרוחקים לתשתיות לוויין, מותאמים לחקלאות, תחבורה וניהול תשתיות.

במהלך נובמבר 2024, גילת הודיעה על רכישת חברת Stellar Blu Solutions מסן דייגו, המתמחה בפתרונות קישוריות אינטרנט בטיסות (IFC). רכישה זו נועדה להרחיב את היצע הפתרונות של גילת בתחום התעופה והניידות המתקדמת.

פיננסי: עלייה של כ-15% בהכנסות אך של 6% ברווח הנקי. 

סביב מכפיל רווח 16. מזומן עודף 420 מ'. בנטרול מזומן – מכפיל רווח סביב 11. 

המספרים בסך הכל יפים, אני קצת חושש מהתחום הלוויני מכיוון שהוא משתנה מהר מבחינת מתחרים, טכנולוגיות וביקושים. לא עוברת. 

חלל תקשורת (חלל-תקשורת) – שווי שוק 14 מ’. עוסקת בשיווק שירותי תקשורת ע”י לווייני “עמוס”. הפסדית, נסחרת בפחות בחצי מההון שלה, אלא שהיא ממונפת מאוד והנכסים שלה הם בעיקר לווינים שערכם גם יורד. הלווינים של חלל תקשורת:

• עמוס 3: ממוקם בעמדה 4° מערב, מספק שירותי תקשורת במזרח התיכון, אירופה ואפריקה.
• עמוס 4: ממוקם בעמדה 65° מזרח, מכסה את אסיה ומזרח אפריקה.
• עמוס 17: ממוקם בעמדה 17° מזרח, מספק שירותי תקשורת ואינטרנט מעל אפריקה.
• עמוס 7: לוויין המוחכר מחברת "אסיהסאט" ומשמש כתחליף זמני לעמוס 6.

רשמה רווח בשנת 2024 על רקע ביטול ירידת ערך ברבעון 4. 

בסכנה תזרימית, האג"ח נסחר בתשואות גבוהות מאוד. לא עוברת. 

סלקום – שווי שוק 3,850 מ’. מפעילה רשת טלפונים סלולרית,שירותי אינטרנט וטלפון, ושולטת ב”גולן טלקום”. 

הקימה עם משק אנרגיה את 'סלקום אנרג'י' שמוכרת חשמל לצרכנים ביתיים ועסקיים. 

מפעילה את רשת 'דינמיקה' שמוכרת טלפונים, אביזרים ומוצרי חשמל ב-50 סניפים.

נתונים פיננסיים מול שנה קודמת:

המשך ירידה בחוב הפיננסי נטו:

נראה שעדיין אין התייצבות בהכנסה מלקוח (ARPU) שהמשיך לרדת ל-37 ש"ח.

בסך הכל המצב של סלקום משתפר משנה לשנה וייתכן שהתחרות פוחתת בנקודות מסוימות, אך בינתיים השוק עדיין תחרותי מאוד ולא הייתי מגדיר את סלקום כזולה. לא עוברת.

פרטנר -שווי שוק 4,700. מפעילת שרותי תקשורת-טלפוניה סלולרית ונייחת ושרותי אינטרנט. 

שיפור ניכר בתוצאות בשנת 2024, בעיקר במגזר הנייח שעבר מהפסד לרווח:

חוב נטו 250 מ'. מרגיש שקשה לצפות את התוצאות בתחום התקשורת התחרותי שגם מאוד מושפע מרגולציה. לא עוברת.

מיחשוב ו-IT

אברא – שווי שוק 340 מ’. חברת IT העוסקת בתחום שירותי התוכנה ומתמחה במערכות מידע ארגוניות. מתמקדת בפתרונות בשלושה רבדים:
1.שירותי תוכנה וענן – מנהלת עבור לקוחותיה את המעבר לענן, כולל תחזוקת מערכות בענן, קביעת קונפיגורציות ועוד.
2. מערכות ליבה ארגוניות – מטמיעה אצל לקוחותיה מערכות מידע כולל מערכות ERP, CRM, ניהול פרויקטים PPM, מערכות BI ועוד.
3.פיתוח – פיתוח מערכות מידע ייעודיות משולבות חומרה ותוכנה.

בתחום שירותי התוכנה ניכרת צמיחה של כ-8% בהכנסות וברווח התפעולי. 

מזומן נטו של כ-30 מ’. 

ה-EBITDA בקצב של כ-50 מ, כלומר מכפיל EBITDA סביב 7.5. 

לא יקרה, אך גם לא זולה ביחס לצמיחה בשנתיים האחרונות ואני לא בטוח שזה צפוי להשתנות. לא עוברת. 

אלעד מערכות –  שווי שוק 335 מ' .הנפקה חדשה. מובילה בתחום פתרונות התוכנה והטרנספורמציה הדיגיטלית, המונה כ-1,200 עובדים. החברה מתמחה בניהול וביצוע פרויקטים מקצה לקצה, ומספקת פתרונות עסקיים לחיזוק הקשר עם הלקוחות בשלושה תחומים עיקריים: דאטה, CRM ודיגיטל

רווח נקי ב-2024 כ-23 מ'. EBITDA כ-45 מ'. מזומן נטו 30 מ' לאחר ההנפקה. 

 קצב צמיחה של כ-15% בהכנסות בשנה בשנים האחרונות:

מייד לאחר ההנפקה הודיעה על מעבר למתכונת דיווח חצי שנתית – לא אהבתי. 

 מכפיל אביטדה סביב 6-7, לא יקרה אך מכיוון שאני חושש מהנפקות חדשות – למעקב. 

אמת מיחשוב (א.מ.ת. מחשוב | א.מ.ת | א.מ.ת. מיחשוב) – שווי שוק 440 מ’. עוסקת באספקת פתרונות מיחשוב ושרותי טכנולוגית המידע. לאמת מספר חברות בנות הכוללות כ-1240 עובדים. ͏פימי קנתה את השליטה באמת ופיצלה את פעילות האינטגרציה מפעילות ה-OEM שעברה להייפר גלובל. באמת נשארה פעילות האינטגרציה המחזיקה כמה מהחברות המובילות בשוק בתחומן דוגמת ספיידר (אינטגרציית סייבר) או דורקום (ענן).
אמת כיום כוללת שני מגזרים: 1. תשתיות ענן וסייבר, ו-2. תוכנה, יישומי ענן ודיגיטל.

רבעון 4 חזק מאוד, אך גם מסורתית הוא הרבעון החזק של אמת (בשנת 2023 הוא היה כחצי מהרווח, למרות ה-7 לאוקטובר). 

חוב נטו כ-125 מ’. שיפור ברווח, אביטדה של כ-98 מ’ אבל שימו לב שכ-28%  מהפעילות של אמת משויכת לזכויות מיעוט, במיוחד בהחזקות האיכותיות יותר. 

אם נניח שזה המצב גם ב-EBITDA נקבל EBITDA מתואם של כ-71 מ' ומכפיל EBITDA של 7.5. בסך הכל תמחור סביר בענף. לא עוברת.

אקסל – שווי שוק 270 מ’. עוסקת בארבעה תחומים –טלקום, סייבר , AI באמצעת אקסל אינטליג'נס וקלאוד.

במהלך 2024 ביצעה כמה מהלכים משמעותיים:

רכישת אינטנסיטי גלובל – חברת סייבר מבצעי
זכייה של דאנת במכרז סייבר תשתיות הענן הגדול בישראל (יחד עם WIZ)
זכייה במכרז הנתבים הגדול בישראל – לראשונה כספק יחיד
הקמת אקסל אינטליג'נס – פעילות AI סופר מעניינת לדעתי, עם טראק רקורד של פרויקטים מוצלחים. לדעתי פעילות ה-AI האמיתית היחידה בשוק כרגע
-השקעה בהקמת ארבע חברות חדשותץ: הייב סייר, קלאודיסט, אקסל אינטליג'נס וישראלינק

בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, במרץ 2024 הצטרף אודי וינטראוב כיו"ר דירקטוריון. אודי היה מנכ"ל מלם תים ,ו-וואן ושמוהולך לפניו. לדעתי היד שלו מורגשת במהלכים הגדולים שאקסל עשתה השנה, כולל רכישות והקמת מגזרים. לדעתי אודי הוא נכס בדרך להביא את החברה לשווי של מיליארד פלוס.

בפברואר 2025 הודיעה על זכייה במכרז סייבר גדול נוסף עם NETSKOPE.

היסטורית אקסל צמחה בקצב גבוה מאוד, גם אורגנית וגם באמצעות רכישות:

מבחינת תמחור, ההסתכלות שלי (שתואמת את אמירותיו של המנכ"ל בשיחות משקיעים) היא שאקסל צריכה להגיע להכנסות של כמיליארד ש"ח בעוד כשנתיים (2027) תוך כדי הרחבת מרווח ה-EBITDA לאזור 10-11%. 

במצב כזה, אקסל בהחלט יכולה להיות שווה פי כמה מהשווי כיום תוך שנתיים – שלוש. חברה מעניינת.

אמנת (amanet) – שווי שוק 120 מ׳. חברה מובילה בישראל המתמחה בניהול פרויקטים, פיתוח ובדיקות תוכנה, ייעוץ ושירותי מיקור חוץ. הקבוצה מספקת פתרונות מקיפים בתחומים אלו, ומשרתת מגוון רחב של לקוחות במגזר המסחרי והמוסדי בישראל. ​

הקבוצה פועלת באמצעות חברות בת בשני מגזרי פעילות- מגזר מחשוב ותוכנה ומגזר יעוץ, ניהול פרויקטים ולוגיסטיקה:

במרץ 2025 הודיעה על מכירת החזקותיה בחברת הבת 'אגמון' תמורת עד 7 מ' ש"ח. 

סיימה את 2024 עם 47 מ' במזומן.

למרות עלייה של כ-150% ברווח בהשוואה לשנת 2023, הגידול נבע בעיקר ממימוש נכסי נדל״ן, בעוד שההכנסות רשמו ירידה קלה. 

אמנת בהחלט נראית זולה על הנייר, אך למטרת המעבר זה לא מספיק ונרצה לראות שיפור בעסק עצמו. לא עוברת

הייפר גלובל – שווי שוק 735 מ’. עוסקת באיפיון,תכנון והרכבת מערכות ממוחשבות מותאמות אישית.
תחום הפעילות מאופיין בעסקאות ארוכות ודביקות מרגע שאמת התקשרה עם לקוח (תהליך אפיון המוצר, התכנון והייצור אורך 4-16 חודשים) ורק אז הלקוח מתחיל לקבל את המוצר ולמכור אותו בעצמו מה שלוקח זמן לראות הכנסות ממוצר שהתחלתה לעבוד עליו היום אפילו בין שנה לשנתיים אבל מהרגע שהמוצר יאיץ במכירות יש להייפר לקוח 'דביק' והכנסות לאורך זמן.

בשלוש השנים האחרונות הייפר כמעט לא צומחת בתוצאות:

אך צריך לזכור שב-2024 הייתה עסקה חד פעמית עם NVIDIA, שאם ננטרל אותה נישאר עם צמיחה נחמדה של כ-10%.

גם צבר ההזמנות, הן בישראל והן בארה"ב, ירד בחדות. ייתכן שזה קשור לקיצור זמני אספקה אך בכל אופן מדאיג. 

להייפר חשיפה לתחום ה-AI והמוליכים למחצה – שני תחומים 'חמים', אך בפועל לא ראינו שהם צמחו בשנה האחרונה (תחום ה-AI אף התכווץ מ-17% ל-13%). אולי דווקא התעשייה הבטחונית תביא את הבשורה בצמיחה:

מכפיל אביטדה סביב 8. 

השאלה המשמעותית היא האם הייפר תחזור לצמוח כפי שצמחה בעבר. בראיון בביזפורטל המנכ"ל נשמע אופטימי, בעיקר בתחום הביטחוני והמוליכים למחצה. 

למכסים של טראמפ עשויה להיות השפעה שלילית על הפעילות של הייפר ועל לקוחותיה, שקשה לחזות כרגע. למעקב.

טי.אס.ג'י (טיאסג'י / TSG) – שווי שוק 515 מ'. הנפקה חדשה. מתמחה בפיתוח ומכירה של מערכות טכנולוגיות מבוססות תוכנה, בעיקר לשוק הביטחוני. החברה עוסקת בפיתוח מערכות שליטה ובקרה, מודיעין, הגנת המולדת וסייבר.

היסטוריה: החברה הוקמה בשנת 1975 כחטיבת TSG במסגרת חברת טכם – טכנולוגיה מתקדמת, מראשוני בתי התוכנה בישראל. במהלך השנים עברה מספר שינויים ארגוניים ובעלותיים, ובינואר 2016 נרכשה על ידי פורמולה מערכות והתעשייה האווירית לישראל. ביולי 2024 הונפקו מניות החברה לפי שווי של 400 מיליון ש"ח.

תחומי פעילות:

• ביטחוני: החברה מספקת מוצרים חדשניים ומתקדמים המאפשרים ללקוחותיה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים מודרניים, כולל מערכות מודיעין, שליטה ובקרה, הגנה אווירית וימית, ופתרונות מחשוב מתקדמים.
• אזרחי: TSG מציעה פתרונות לחברות וארגונים בתחומי הסייבר, ניהול נכסים, מערכות הקלטה, ניתוח וניהול מידע ארגוני, והקמת מוקדי שירות לקוחות מבוססי טכנולוגיית ענן מתקדמת.
• מוניציפלי: החברה מספקת לרשויות המקומיות בישראל מערכות לניהול עירוני, כולל ניהול מחלקות הרשות כגון גבייה, רווחה, חינוך, מערכות לניהול תחום הבנייה והמקרקעין, שירותי הגנת סייבר, ושירותי ענן לניהול מוקדי שירות לקוחות. 

בדצמבר 2024 הודיעה על רכישת חברת פאזל שעוסקת בתכנון וניהול פרויקטים תמורת 28.7 מ' ש"ח – מכפיל 4-5 על התפעולי (כ-5-6 מ' בשנה). התוצאות ייכללו החל מ-2025.

בדצמבר 2024 מימשה אופציה לרכוש את יתרת 40% המניות ב-EPR תמורת 53 מ' ש"ח. 

פתחה את 2025 עם צבר חזק:

קצב EBITDA של כ-60 מ' בסוף 2024. חוב פיננסי של כ-20 מ'. 

סביב מכפיל אביטדה 9, חלק ניכר מהפעילות בתחום הביטחוני שצפוי לצמוח בנוסף לרכישות נוספות. למעקב.

מטריקס –שווי שוק 5,600 מ’. עוסקת באספקת פתרונות תוכנה ושיווק מוצרי חומרה ותוכנה. מגזרי הפעילות של החברה הינם: תחום פתרונות ושירותי טכנולוגיות מידע יעוץ וניהול בישראל, תחום פתרונות אינטגרציה ותשתיות מחשוב, מגזר הפתרונות ושירותי התוכנה בארה”ב , שיווק ותמיכה במוצרי תוכנה , מגזר הדרכה והטמעה .

במרץ 2025 פורסם מזכר הבנות למזג את מטריקס ומג'יק לחברה אחת.

מטריקס ממשיכה להציג צמיחה שנתית חד ספרתית גבוהה ממשיכה לרכוש חברות אך ככל שהיא גדלה רכישות קטנות פחות משפיעות עליה. 

מכפיל אביטדה של כ-9. חברה איכותית ומחלקת דיבידנד מכובד אך הצמיחה לא גבוהה והתמחור נראה סביב שווי הוגן. לא עוברת. 

וואן טכנולוגיות – שווי שוק 5,000 מ’. עוסקת בפיתוח ושיווק תוכנה,מתן שרותי תוכנה ושיווק מערכות מחשבים. צמיחה עקבית בהכנסות וברווח:

מזומן עודף 300 מ'. EBITDA של 446 מ'. 

מכפיל אביטדה סביב 9-10. וואן איכותית וצומחת בקצב מתון, לדעתי נסחרת סביב תמחור הוגן. לא עוברת. 

מלם תים (מלם-תים) – שווי שוק 1,500 מ’. הקבוצה עוסקת במתן פתרונות ושירותי מחשוב בתחום ה- IT. לקבוצה 4 תחומי פעילות עיקריים:

1. תחום תשתיות חומרה וענן.
2. תחום תוכנה פרויקטים ופתרונות עסקיים.
3. תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחסכון ארוך טווח.
4. תחום הקמה והשקעה בחברות הזנק

חוב נטו 190 מ'. אביטדה סביב 320 מ'. כלומר מכפיל אביטדה סביב 6. 

מנגד, יש למלם תים פרויקט שרתים גדול שצפוי להסתיים בקרוב ולא ברור בכמה ייפגעו התוצאות לאחר מכן. כמו כן, עצרו את הדיבידנד – נראה שקיים צפי לפגיעה בתוצאות. לא עוברת. 

ספידווליו – שווי שוק 55 מ’, עוסקת באספקת שירותי טכנולוגית מידע. 

הודיעה בדצמבר 2024 על סיום ההסכם עם מיקרוסופט שהיו כ-20% מהכנסות החברה, כך שאנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה הפגיעה המלאה בתוצאות קדימה. 

גם לפני מיקרוסופט התוצאות תקועות במקום כבר לא מעט שנים עם כוח רווח דיי מצומצם, שאף הלך והתכווץ עם השנים:

בדצמבר 2024 השלימה את רכישת חברת ליאקום תמורת 21 מ',. 

סחירות נמוכה מאוד.  לא עוברת. 

חברות תוכנה

אלארום טכנולוגיות – שווי שוק 170 מ’. דואלית במהלך 2023  רכשה את NetNut שמתמחה באיסוף מידע באמצעות פרוקסי ומיליוני כתובות אייפי. בשלב מסוים בשנה האחרונה היה לאלארום 'הייפ' מטורף, והיא נסחרה בשווי של פי 4-5 מהשווי כיום על רקע הצורך הגובר באיסוף מידע לצורך אימון AI וכו'. 

עם זאת, בפועל התוצאות שהציגה אלארום בדוחות בהמשך השנה היו מאכזבים יחסית ועם מעט צמיחה. נראה שזה קשור לשוק בו היא פועלת ולא לאלארום עצמה (תחרות מחירים). 

במבט שנתי צמיחה של 20% בהכנסות, אך דווקא ברבעון 4 מול רבעון 4 אנחנו רואים צמיחה של אחוזים בודדים בלבד.  55 מ' ש"ח במזומן. 

במבט שנתי רווח של 22 מ' ש"ח אך ברבעון 4 אנחנו רואים קצב שנתי של 5-6 מ' בלבד. 

אלארום בהחלט נראית מסקרנת, אך הצמיחה שלה לא צפויה וקשה לחזות את השוק בו היא פועלת. למעקב.

אודיוקודס – שווי שוק 1,000 מ’. מספקת שירותים המסייעים לעבודה מרחוק לרבות מהחברות מהגדולות בעולם, כולל שירותי פונקציות הוידיאו ואודיו ב- Microsoft Teams. 

בשנים האחרונות, אודיוקודס מתמקדת בפתרונות מבוססי בינה מלאכותית (AI) ו-Conversational AI. המוצר המוביל בתחום זה הוא Voca CIC (Conversational Interaction Center), פלטפורמה המשלבת יכולות AI מתקדמות במוקדי שירות לקוחות. שוק ה-Conversational AI צמח ביותר מ-50% לעומת השנה הקודמת, והחברה משקיעה בפיתוח פתרונות מבוססי AI, כולל פתרון לניהול מוקדי שירות המבוסס על Microsoft Teams. 

קצב רווח של כ-40 מ' ש"ח בשנה על פי כללי החשבונאות, ורווח מתואם בקצב של 75 מ'. ירידה קלה בהכנסות מ-2023 ל-2024. 

 יתרת מזומן של כ-170 מ' ש"ח. 

50 מ’ דולר במזומן. נקבל מכפיל רווח של כ-13-14 על הרווח המתואם ושל 25 על הרווח החשבונאי. 

לא זולה במיוחד וקשה לי להעריך את סיכויי ההצלחה של פיתוחי ה-AI של אודיוקודס. לא עוברת.

אקסיליון – שווי שוק 16 מ׳. עוסקת בפיתוח מערכות מבוססות בינה מלאכותית המאפשרות ניהול אופטימלי של תנועה בערים ובכך מפחיתה פליטות פחמן דו חמצני ומשפרת את בטיחות התנועה העירונית. קשה להאמין אך בשלב מסוים ב-2021 אקסיליון נסחרה ב-1.3 מיליארד. הרקע לצניחה זה כישלון בהטמעת מוצרי החברה בקולורדו וריימס שבצרפת, הודעת החברה שהיא עוצרת את הנסיונות להירשם לנאסד״ק יחד עם גל פרישה של בכירים שהוגדרו כאנשי מפתח, כולל המנכ״ל. 

בפועל אנחנו רואים הכנסות נמוכות גם בשנת 2024, יחד עם הפסד גבוה. יש עדיין נכסים שוטפים בסך 17 מ' שזה מעל שווי השוק, אך ברור שאקסיליון מסוכנת מדיי. לא עוברת.

באפ טכנולוגיות – שווי שוק 52 מ’. עוסקת בפיתוח פלטפורמת מועדני לקוחות לשחקני משחקי וידאו, או 'גיימרים'. השחקנים מורידים את האפליקציה של באפ למכשיר ממנו הם משחקים, וצוברים נקודות לפי הישגים במשחק אשר אפשר להמיר לפרסים בעולם האמיתי. 

ההכנסות של באפ עצמה מגיעים מפרסומות באפליקציה, דמי חבר שנותנים קצב צבירת נקודות מואץ וחוויה ללא פרסומות, וכרטיס אשראי של באפ המאפשר לצבור נקודות על ידי שימוש בכרטיס. 

גידול בהכנסות מהתקופה המקבילה הביא לגידול צנוע בלבד ברווח הגולמי, אך צמצוום הוצאות ניכר הביא לצמצוום בהפסד. 

ביצעה בפברואר גיוס פרטי של 10 מ' ש"ח בדיסקאונט גדול מאוד על מחיר השוק (מניה בדיסקאונט של 25% ואופציה שהייתה בתוך הכסף מהיום הראשון)

בעבר הציגה צמיחה מרשימה מאוד בהורדות ובמספר המשתמשים, אך לאחרונה מספר המשתמשים החודשיים בירידה, וכך גם מרבית מדדי השימוש במוצר.

 לא עוברת.

גיקס אינטרנט – שווי שוק 5 מ׳. עוסקת בשיווק מקוון ותוכנה לפרסום באינטרנט. החברה עוסקת בשני תחומי פעילות – ״תחום החיפוש״ (מספקת שירותים למנועי החיפוש המובילים בעולם באמצעות פיתוח תוכנות) ו״תחום התוכן הדיגיטלי״ (מספקת עריכה ושיווק של תוכן בשפות שונות ולקהלי יעד שונים, לצורך יצירת הכנסות מפרסום). 

השלימה רכישה של חברת 'דליברז' שעוסקת בפיתוח ייצור וושיווק של רובוטים אוטונומיים לפתרונות לוגיסטיקה ושילוח באמצעות בינה מלאכותית תמורת 30% מהון המניות של גיקס. מדובר במעין עסקת שלד עם חברה שלמיטב הבנתי היא סטארט-אפ. 

הפסדית ועם הון עצמי שלילי. נפתחו הליכי חדלות פרעון נגד אחת מחברות הבנות.  נראה רע. סחירות נמוכה מאוד. לא עוברת. 

גיידליין (קו מנחה) – שווי שוק 54 מ’. עוסקת באספקת מידע ממוחשב בנושאי שוק ההון, משפטים,כספים, מיסוי ונדל”ן. קו מנחה מחזיקה ב:קו מנחה דירוג אשראי בע”מ (70%), מכללת מגמות בע”מ (50%) י.ח.ב. שווקי הון גלובאליים בע”מ (50%), טרייד אייג’נט שירותי מסחר בע”מ (65%), קו מנחה בורסה גרף בע”מ (60%), טאבו ישיר (50%) חשבים (100%).

מטמיעה בשנה האחרונה מערכות AI בפתרונות שלה, אך יש לכך עלויות ניכרות. עלייה חדה בהוצאות הובילה להפסדים בשנים האחרונות. לא עוברת.

ג’נגו קונקטיביטי – שווי שוק 40 מ’, עוסקת בפיתוח וייצור תוכנה המנטרת באמצעות מצלמה בתוך הרכב הסחות דעת, עייפות של הנהג, מספר נוסעים, שכחת ילדים ושאר גורמים בתוך חלל הרכב.  יתרת מזומן 47 מ’ ש”ח

החברה מכוונת בעיקר ליצרניות הרכב, וציי רכב גדולים – שווקים שקשה להיכנס אליהם אך ככל ומצליחים להיכנס מדובר בעסקאות גדולות והכנסה דיי יציבה.

הרעה בתוצאות ב-2024 על פני 2023 בשל סיום תמלוגים על מוצר ה-MC ומעבר להפסד.

פנתה בדצמבר לבית המשפט כדי לאשר חלוקה של 6 מ' דולר שזה יפה. ישאיר אותה עם 4 מ' דולר ועסק שלא ברור מה שוויו, יחד עם מחזורי מסחר נמוכים מאוד.  לא עוברת.   

חילן – שווי שוק 5,400 מ’. עוסקת בפיתוח תוכנה ומתן שירותי מחשב לניהול משאבי אנוש ושכר, ושיווק והטמעת מוצרי טכנולוגיית מידע (IT).

כפי שניתן לראות רוב ההכנסות הן מ'פתרונות עסקיים' – הטמעת מערכות מחשוב, שירותי ענן, בדיקות תוכנה וכו'. 

צמיחה של 9% בהכנסות הובילה לעלייה דו ספרתית ברווח התפעולי וב-EBITDA. כלומר רואים מינוף תפעולי נאה אבל לא מאוד גבוה.

קצב הרווח הנקי של חילן הוא כ-250 מ' נכון לסוף 2024, עם אביטדה בקצב של כ-450 מ'.

עודף מזומן 188 מ'. 

יוצא לנו מכפיל אביטדה 11 ומכפיל רווח כ-20. 

בחילן כמו בחברות אחרות בתחום בגודל שלה הגודל הופך לחסרון במימוש אסטרטגיית מיזוגים ורכישות כי בהיקף של חילן כבר קשה לעשות רכישות שיהיו משמעותיות עבורה, ובטח שלא במחירים נמוכים.
חילן חברה מאוד איכותית שמתומחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

טונדו סמארט – שווי שוק 50 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק בקרים לניהול ושליטה ביישומי עיר חכמה, המבוססים על טכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IoT). החברה עוסקת בהפיכת תשתיות קיימות לתשתיות חכמות באמצעות חומרה, ולאחר מכן מוסיפה יישומים בהתאם לצורכי הלקוחות. 

בינואר 2025 הודיעה על הסכם מהותי עם משרד הביטחון לאחר פיילוט 'במסגרתו נבדקה התשתית מבוססת הטכנולוגית מבוססת ה-AI שפרסה טונדו ברחבי ישראל ויכולתה לחבר יישום דואלי (ביטחוני-אזרחי) לתשתית האמורה'. בעקבות זאת נחתם הסכם עם משרד הביטחון והתקבלה הזמנה ראשונה בסך 8 מ' ש"ח בהתאם לאבני דרך על פני שנה.

במבט על התוצאות כרגע אנו רואים ב-2024 ירידה בהכנסות (החברה מציינת כהשפעה את מלחמת חרבות ברזל) אך שמירה ואף עלייה ברווח הגולמי. טונדו עדיין הפסדית בקצב של כ-8 מ' בשנה. מוקדם מדיי עבורנו. לא עוברת. 

טופ מערכות (טופ רמדור מערכות) – שווי שוק 280 מ’. עוסקת בפיתוח ושיווק מוצרי ושירותי תוכנה לניהול עסקים. כתבתי על טופ מערכות בעבר. העסק של טופ איכותי וקשה להחלפה. רוב משרדי הממשלה והקבלנים הגדולים משתמשים במוצרי טופ בענף הבניה, ושאר הקבלנים נאלצים להתאים את עצמם – אפקט רשת חזק. 

היסטוריה של מיזוגים ורכישות:

באפריל 2024 הושלמה רכישת ניפנדו תמורת 2.1 מ' דולר. ניפנדו מספקת מוצר SAAS שמקשר בין ספקים ללקוחות, בפרט לקוחות גדולים כמו גופי ממשלה ועיריות.
מחזור המכירות של ניפנדו היה כ-22 מ' ש"ח בשנים 2022-2023 עם ריווחיות תפעולית בקצב של כ-10%. כלומר רכשה ב-7.5 מ' רווח של 1.8-2 מ' תפעולי. רכישה דיי בזול של עסק איכותי שבתקווה טופ גם תוכל להשביח. 

במרץ 2025 השלימה את רכישת ComposeDoc שעוסקת במסמכים דיגיטליים. 

חוב נטו 50 מ'. קצב אביטדה של כ-40 מ', כלומר מכפיל אביטדה 7 ותזרים חזק. עסק איכותי, צומחת בקצב נאה (אורגני + רכישות). חברה מעניינת. 

טראקנט – שווי שוק 21 מ’,  עוסקת בפיתוח מערכת לאופטימיזציית פעילות תחבורה יבשתית ורכיב למשאית לחיסכון בדלק. 

עברה לגירעון של 6 מ' בהון, תוצאות רווח והפסד פשוט לא מתקדמות מספיק. מסוכנת מדיי. לא עוברת.

לייבפרסון  (LivePerson) – שווי שוק 200 מ’. חברה אמריקאית המתמחה בפיתוח פלטפורמות דיגיטליות לתקשורת בין לקוחות ומותגים. החברה הוקמה בשנת 1995 על ידי רוברט לוקאסיו, בעקבות חוויה מתסכלת שחווה כלקוח, והשיקה את מוצרה הראשון בשנת 1998. ​

מוצר הדגל של לייבפרסון הוא ה-Conversational Cloud, פלטפורמה המאפשרת לצרכנים לתקשר עם מותגים באמצעות הודעות טקסט דרך שירותים פופולריים כמו וואטסאפ ופייסבוק מסנג'ר. בשנת 2018, החברה הכריזה על Maven, שירות המאפשר לחברות לבנות צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית כדי לתת מענה להודעות ובקשות של לקוחותיהן במרכזי השירות.

ירידה בהכנסות גם ב-2024, דילול ניכר והפסד עצום מפעילות. לא עוברת. 

מג’יק (מגיק | מג'יק תעשיות תוכנה) – שווי שוק. 2,350 מ’. דואלית. עוסקת ביצור ושווק כלי תוכנה המשמשים לפיתוח ישומי מחשב. מתמקדת בפיתוח ושיווק כלי תוכנה לפיתוח יישומים ואינטגרציה עסקית. החברה מציעה שתי פלטפורמות מרכזיות:

• Magic xpa Application Platform: סביבת פיתוח המאפשרת יצירת יישומים עסקיים בצורה מהירה ויעילה, ללא צורך בכתיבת קוד.
• Magic xpi Integration Platform: פלטפורמת אינטגרציה המאפשרת חיבור בין מערכות מידע שונות בארגון, תוך שימוש בגישת SOA ויישומים מורכבים.

מג'יק נוסדה בשנת 1983 ומאז התרחבה לפעילות בינלאומית, עם חברות בנות באירופה, ארצות הברית ויפן, וכן שותפים ובתי תוכנה רבים המפתחים על בסיס הטכנולוגיה שלה. החברה נסחרת ברישום כפול בבורסת נאסד"ק ובבורסה בתל אביב.

במרץ 2025 פורסם מזכר הבנות למזג את מטריקס ומג'יק לחברה אחת.

רווח תפעולי 226 מ', EBITDA של 300 מ'. מזומן נטו 190 מ'. מכפיל EBITDA סביב 8. 

המשך סטגנציה בתוצאות, עם שיפור לקראת סוף השנה. על פי רווח נקי Non-GAAP מג'יק בקצב של כ-160 מ', מכפיל רווח 15. תחום הפעילות נראה לי בסכנת דיסרפשן מצד כלי פיתוח מונעי AI. לא עוברת. 

נייס (NICE) – שווי שוק 36,000 מ’. דואלית. החברה עוסקת בפיתוח וייצור תוכנות לניהול קשרי לקוחות וניהול סיכונים בגופים פיננסיים וביטחוניים.

תחומי פעילות עיקריים

1. שיפור חוויית הלקוח (Customer Experience – CX):
   • נייס מספקת פתרונות ליצירת חוויית לקוח מיטבית במוקדי שירות ובערוצים דיגיטליים.
   • המוצרים מאפשרים לארגונים לנתח אינטראקציות עם לקוחות, להציע שירות מותאם אישית ולשפר את רמות שביעות הרצון.
2. ניהול עובדים ואוטומציה (Workforce Management):
   • פלטפורמות לניהול יעיל של צוותים במוקדי שירות לקוחות.
   • כלים לתכנון משאבים, ניהול לוחות זמנים, ואוטומציה של תהליכים שגרתיים.
3. אנליטיקה מתקדמת ובינה מלאכותית (AI & Analytics):
   • שימוש בבינה מלאכותית לניתוח נתונים מבוססי קול, וידאו, וטקסט, כדי לזהות דפוסים, מגמות, והזדמנויות.
   • יכולת לחיזוי צרכי הלקוח והמלצות בזמן אמת.
4. אבטחת מידע ומניעת הונאות (Security and Fraud Prevention):
   • פתרונות לאבטחת מידע, ניהול סיכונים ומניעת הונאות פיננסיות, במיוחד בתחום הבנקאות.
   • מוצרים לניטור ואנליזה של פעילויות חשודות.

בשנה האחרונה המניה של נייס ירדה משמעותית, מכמה סיבות עיקריות:

5. עזיבת המנכ"ל הוותיק, ברק עילם: לאחר עשור בתפקיד, הודיע ברק עילם על פרישתו מתפקיד המנכ"ל בסוף שנת 2024. עזיבתו הפתאומית יצרה חוסר ודאות בקרב המשקיעים לגבי ההנהגה העתידית של החברה.
6. הגברת התחרות מצד מיקרוסופט: מיקרוסופט הכריזה בשנת 2024 על השקת מוצר חדש לניהול מרכזי שירות לקוחות, המבוסס על בינה מלאכותית. מהלך זה מעמיד את נייס בפני תחרות משמעותית מצד ענקית טכנולוגיה בעלת משאבים נרחבים.
7. תחזיות פיננסיות מאכזבות: בדוחות הרבעון השלישי של 2024, נייס הציגה הכנסות של 690 מיליון דולר, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, החברה הנמיכה את תחזית הצמיחה השנתית בתחום הענן ל-16.5%, לעומת תחזית קודמת של 18%. בנוסף, נרשמה ירידה של 6% בהכנסות מתחום השירותים. נתונים אלו השפיעו לרעה על סנטימנט המשקיעים.
8. מכירת מניות על ידי משקיעים מוסדיים: ענקית ההשקעות בלאקרוק (BlackRock) הפחיתה את אחזקותיה בנייס מ-5.4% בסוף 2023 ל-4.3% ביוני 2024, מכירה בהיקף של כ-470 מיליון שקל. מהלך זה עשוי לשקף ירידה באמון המשקיעים המוסדיים בחברה.

נסחרת סביב מכפיל 20+. הבעיה היא שנייס פועלת בענף שמאוד ייתכן שישתנה לחלוטין על ידי AI, וקשה לחזות האם נייס תשרוד את השינוי. מסוכן מדיי. לא עוברת.

סייברוואן – שווי שוק 8 מ’. דואלית. סייברוואן פיתחה מערכת ייחודית המאתרת מכשירי טלפון בסביבת הנהג ומגבילה את השימוש באפליקציות מסכנות חיים, כגון שליחת הודעות, באזור הנהג בלבד. שאר הנוסעים ברכב יכולים להמשיך להשתמש בטלפונים שלהם ללא הגבלה. המערכת כוללת יחידות חומרה ותוכנה הנשלטות על ידי שרת מרוחק, ומטרתה ליצור סביבת נהיגה בטוחה ושקטה.

סייברוואן מדווחת מדיי פעם על הסכמים חדשים כבר מזה שנים, אך במבחן התוצאה המכירות נותרו נמוכות מאוד וההפסד נותר גבוה (מעל 30 מ' דולר בשנה). מסוכן. לא עוברת.

סיפיה ויז’ן – שווי שוק 65 מ’ – מתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית, המיועדות לשוק הרכב. החברה מתמקדת בפיתוח מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring Systems – DMS) ומערכות ניטור תא נוסעים (In-Cabin Monitoring Systems – ICMS), המסייעות לשיפור הבטיחות והנוחות ברכב.

מוצרי החברה:

• מערכת ניטור נהג (DMS): מערכת המנטרת את מצב הנהג בזמן אמת, מזהה סימני עייפות, היסח דעת או התנהגות מסוכנת, ומתריעה בהתאם כדי למנוע תאונות.
• מערכת ניטור תא נוסעים (ICMS): מערכת המזהה את הנוסעים ברכב, כולל מספרם, מיקומם וזהותם, ומספקת מידע לשיפור חוויית הנסיעה והתאמת מערכות הבטיחות והבידור.

לא צומחת בהכנסות אך כן הצליחה לשפר את המרווח הגולמי. על אף זאת – נותרת הפסדית מאוד. לא עוברת.

קוויקליזארד–  שווי שוק 145 מ’. מתמחה בפיתוח פלטפורמות SaaS מבוססות בינה מלאכותית (AI) לתמחור דינמי. הפתרונות של קוויקליזארד מאפשרים לקמעונאים ולחברות מסחר אלקטרוני להתאים את מחירי המוצרים שלהם בזמן אמת, בהתאם לנתוני שוק, תחרות, ביקוש והעדפות צרכנים.

לקראת מכירה לקרן השקעות לפי שווי של 186 מ'. בשלב הזה פחות מתאים עבורנו.  לא עוברת.

רובוגרופ –שווי שוק 85 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק מערכות הדרכה ע”י רובוטים ולימוד מרחוק. 

חתמה ב-2025 על הסכם גישור במסגרת פוליסת ביטוח אשראי ותקבל 2.8 מ' דולר

המשך ירידה בהכנסות , הפסדית.  מסוכן מדיי. לא עוברת.

שמיים אימפרוב – שווי שוק 9 מ’. עוסקת בפיתוח פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית להפקת לקחים ותהליכי תדריך-תחקיר.

עדיין לא מצליחה להגדיל את ההכנסות,אך בשל קיצוץ בהוצאות יחד עם ירידה בשווי של אופציות שהוענקו לעובדים שמיים צמצמה משמעותתית את ההפסד. 

1.5 מ’ ש”ח במזומן. בינתיים העסק נראה דיי תקוע. לא עוברת.

מוצרי חשמל

אייקון גרופ – שווי שוק 300 מ’. מתמחה בייבוא, הפצה ומכירה של מוצרי מחשוב ותקשורת, בעיקר של חברת אפל, בישראל. החברה משמשת כמפיצה הרשמית של מוצרי Apple בארץ, ומציעה מגוון מוצרים כגון מחשבי Mac, טלפונים סלולריים מסדרת iPhone, מחשבי לוח iPad, שעונים חכמים Apple Watch, אוזניות AirPods, Apple TV ו-iPod, לצד אביזרים נלווים. 

בשנת 2024 מספר הסניפים קטן מ-26 ל-25 תוך גידול שטח המסחר מול הקטנת מספר העובדים.

תוצאות רווח והפסד:

 צמיחה של כ-6% בהכנסות ושל 10% ברווח הנקי, עם זאת במבט רבעוני אנחנו רואים תוצאות חריגות לטובה ברבעון 4, ככל הנראה על רקע השקת קו המוצרים החדש של אפל בספטמבר 2024 – אייפון 16, אייפד, איירפודס ועוד. 

עלייה בחוב נטו 180 מ'. בסך הכל בתמחור לא רע, אך לא ניתן לבנות כאן על צמיחה גבוהה לדעתי, מלבד ברבעונים בהם לאפל יש השקה מוצלחת.  למעקב.

ברימאג –  שווי שוק 240 מ’. מתמחה בייבוא, שיווק והפצה של מכשירי חשמל ביתיים, וכן במתן שירותי אחריות ותיקונים למוצרים אלו. החברה מייבאת ומשווקת בישראל מוצרים של יצרנים מובילים, ביניהם LG, KENWOOD, DeLonghi, BaByliss, ועוד.

לברימאג גם פעילות בתחום מערכות מיזוג מסחריות, כמו גם פעילות מוצרי חשמל בגאורגיה ובאזרבייג'ן באמצעות חברת ELIT.

בשנת 2024 חל קיטון משמעותי במכירות התוצאה מסיום הסכם ההפצה של המותג BEKO ומסיום פעילותה של רשת השיווק 'מטרו' אשר ברימאג הקימה לפני מספר שנים. 

עם זאת, על אף הירידה במכירות אנו רואים שברימאג הצליחה לשפר משמעותית את הרווח הגולמי, עם מעבר לרווח נאה בשורה התחתונה.

רבעון 4 חזק, אך במידה רבה על רקע 'הכנסות אחרות' – פיצוי בגין סיום התקשרות עם BEKO. 

לברימאג יש חברת בת בשם ELIT Electronics בגאורגיה בה היא מחזיקה 50%. ב-2023 התרחבה הפעילות לאזרבייג'ן מה שהוביל לירידה משמעותית בתוצאות, אך ייתכן מאוד שמדובר בירידה זמנית לצורך עלייה (שכן הגיוני שהקמת 28 חנויות במדינה חדשה עם מותג שלא היה קודם יגרור עלויות). סביר שהתוצאות ישתפרו משמעותית בעוד שנה שנתיים. 

כמו כן, השלמת בניית מרכזים לוגיסטיים בגבעת ברנר יביאו להתייעלות תפעולית ושיפור תוצאות. 

חוב נטו 130 מ', הון עצמי 240 מ'. 

ננסה להעריך את קצב הרווח המייצג:
סביב 15 מ' בחברת האם
עוד בערך 10 מ' חלק ברימאג בחברת הבת ישפאר
ועוד 5 מ' חלקה בפעילות בחו"ל לאחר התייצבות הפעילות באזרבייג'ן. 

ועוד 5 מ' חיסכון +הכנסה מהשכרה מהקרקע בגבעת ברנר. 

מול זה הוצאות מימון של כ-10 מ' (לא צפוי בגלל ענייני מטח ומלאי)

קצב רווח של כ-30 מ'. עשויה להיפגע מהיחלשות השקל.

גבולי – למעקב.

סאני תקשורת – שווי שוק 270 מ’.  היבואנית והמשווקת הרשמית של מוצרי Samsung מובייל בישראל מאז 1998. החברה מציעה מגוון רחב של מכשירים, כולל סמארטפונים, טאבלטים, שעונים חכמים ואביזרים נלווים. סאני תקשורת מפעילה ומנהלת 29 חנויות קונספט ייחודיות ומעבדות שירות מוסמכות בפריסה ארצית, המעניקות שירותי תיקונים עם חלקים מקוריים בלבד.  החברה היא חלק מקבוצת לפידות קפיטל, בבעלות יעקב לוקסנבורג, המשמש גם כיושב ראש דירקטוריון סאני תקשורת משנת 2014.

בינואר 2024 השיקה את מודל ה-S24. אמנם כל שנה יש מודל חדש אך נראה שה-S24 גרר התעניינות גבוהה במיוחד. 

שיפור ניכר בתוצאות בשנת 2024, עם עלייה של 24% בהכנסות, 23% בגולמי והרבה יותר מכך בתפעולי ובנקי. גידול עקבי בתחום ה'מוצרים אחרים' (שעונים חכמים וכו')

ההסכם עם סמסונג הוארך עד לסוף 2027, מה שמוריד דאגה שהייתה לנו בשנה שעברה.

אביטדה של כ-70 מ' ורווח נקי מייצג (לאחר תיאום הפחתות) של כ-45 מ'. מכפיל רווח נקי בערך 6.5 שזה דיי זול, אך אני לא בטוח שניתן לצפות כאן לצמיחה. גבולי – למעקב

ראלקו – שווי שוק 260 מ’. אחת החברות המובילות בישראל בייבוא ושיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לשימוש ביתי. החברה מייבאת ומשווקת מוצרים של שלוש יצרניות מהגדולות בעולם: ZANUSSI, SHARP ו-BLOMBERG. בשנת 2024 הכניסה גם את המותג CHIQ הסיני.  

בנוסף, ראלקו פעילה בתחום האנרגיה המתחדשת באמצעות חברת הבת "ראלקו אנרגיה", המספקת פתרונות אנרגיה סולארית מתקדמים לשוק הישראלי.

שיפור משמעותי בתוצאות עם קצב רווח של כ-40 מ". סביב מכפיל רווח 6-7. אמנם היסטורית תמיד נסחרה במכפיל חד ספרתי אבל התמחור כעת נמוך גם היסטורית. מנגד, הצמיחה של ראלקו לא עקבית וייתכן ש-2024 פשוט הייתה שנה טובה. למעקב.

תדיראן גרופ – שווי שוק 1,730  מ’.עוסקת במוצרי צריכה ואנרגיה מתחדשת. מלווה הקמת מערכות אגירת אנרגיה, מקימה עמדות טעינה לרכבים כולל שליטה מרחוק, פתרונות קצה לקצה להקמת מערכות סולאריות לרבות ייצור פרופילי אלומיניום. משווקת תחת EFS הנדסה פתרונות מיגון אש ועשן .

מחזיקה ב-VPSolar, חברה איטלקית המתמחה בפתרונות בתחום האנרגיה לשוק הפרטי והתעשייתי. 

התוכנית האסטרטגית העדכנית ל-2026 מניחה רווח תפעולי בטווח של 8%-10%, אל מול 10% בהתאם להערכות קודמות, לאור שינויים בסביבה העסקית ובסביבת המאקרו כלכלית. במקביל, החברה אישררה את תחזית ההכנסות של כ-3 מיליארד ₪.

הפסד בתחום האנרגיה, בעיקר על רקע הוצאות ירידת ערך מוניטין ב-VP Solar, אך גם תחום מוצרי הצריכה לא מככב. 

קצב רווח נמוך ביחס לשווי החברה.  חוב נטו 330 מ'. לא עוברת.

הדפסה

מאסיבית -שווי שוק 30 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ומכירת מדפסות תלת-מימדיות וחומרי הדפסה. 

בשנת 2024 נמכרו 15 מדפסות נטו לעומת 29 מדפסות נטו בשנת 2023, וזאת בין השאר נוכח עלייה משמעותית בהחזרות של מדפסות שנמכרו. 

מכירות של 4.6 מ' דולר לעומת 13.5 מ' דולר בשנת 2023. 

10 מ' דולר כמזומן אך מנגד הפסדית מאוד. לא עוברת.

נור אינק אינוביישנס – שווי שוק 35 מ’ –מתמחה במחקר ופיתוח של דיו פיגמנטי מבוסס מים, ירוק וידידותי לסביבה, המיועד לשימוש במדפסות ומערכות דפוס דיגיטלי. החברה הוקמה בסוף שנת 2018 על ידי מר משה נור, מחלוצי תעשיית הדפוס הדיגיטלי העולמית, אשר ייסד בעבר חברות מובילות כמו Nur Macroprinters ו-Kornit Digital.

מוצרי החברה:

דיו פיגמנטי על בסיס מים: מיועד להדפסה דיגיטלית על מגוון רחב של חומרים, כולל טקסטיל, טפטים, שלטי חוצות ואריזות. הדיו מתאפיין בעמידות גבוהה, גמישות, ויכולת הדפסה על בדים סינתטיים כהים. 

דיספרסיה פיגמנטית לבנה: חומר גלם בסיסי לפיתוח וייצור דיו לבן פיגמנטי על בסיס מים, המאפשר יציבות ופיזור אחיד של חלקיקים לאורך זמן. פיתוח זה נחשב לפריצת דרך בתחום ומאפשר תחרות בשוק הנשלט על ידי חברות גדולות כמו דופונט. 

פיננסים:

5 מ' ש"ח במזומן. הפסדית מאוד, כמעט ללא הכנסות. לא עוברת. 

סקודיקס – שווי שוק 95 מ’. מתמחה בפיתוח וייצור מערכות דפוס דיגיטלי מתקדמות להשבחת דפוס (Digital Print Enhancement). הטכנולוגיה של סקודיקס מאפשרת הוספת אפקטים מיוחדים להדפסות, כגון הבלטות, לכות סלקטיביות, הטבעות מתכתיות ועוד, המעניקים למוצרי הדפוס מראה יוקרתי ומובחן.

מוצרי החברה:

סקודיקס מציעה מגוון מערכות דפוס דיגיטלי להשבחת דפוס, המיועדות לשווקים שונים, כולל אריזות, מוצרי פרסום, ספרים, כרטיסי ברכה ועוד. המערכות מאפשרות הוספת אפקטים מיוחדים להדפסות, כגון הבלטות, לכות סלקטיביות, הטבעות מתכתיות ועוד, המעניקים למוצרי הדפוס מראה יוקרתי ומובחן.

פעילות עסקית והתפתחויות אחרונות:

• התרחבות לשווקים בינלאומיים: סקודיקס ממשיכה להרחיב את נוכחותה בשווקים הגלובליים, עם דגש על צפון אמריקה, אירופה ואסיה.
• פיתוחים טכנולוגיים: החברה משקיעה במחקר ופיתוח לשיפור המערכות הקיימות ולהשקת מוצרים חדשים המותאמים לצרכי השוק המשתנים.

הצמיחה בשנים האחרונות:

בחלוקה למחציות:

המחצית הראשונה הציגה ירידה בתוצאות לעומת 2023, ואז במחצית השנייה ראינו התעוררות על רקע תערוכת DRUPA ומעבר לרווח. 

מבחינת צבר הזמנות – הצבר לסוף שנת 2024 היה 5.2 מ' דולר לעומת 800 א' דולר בסוף 2023. נכון למועד פרסום הדוח (מרץ 2025) הצבר הוא 4 מ' דולר)

הכיוון השנה נראה טוב אך הצמיחה של סקודיקס הייתה לא עקבית בשנים האחרונות. למעקב. 

תחנות כוח ואגירת אנרגיה

אוגווינד –  שווי שוק 95 מ’. עוסקת בטכנולוגיות אגירת אנרגיה ושימור אנרגיה בצורה יעילה. החברה פיתחה טכנולוגיה חדשנית בשם AirBattery, המשלבת אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס. מדובר בפתרון המיועד לשוק האנרגיה המתחדשת, שדורש פתרונות לאגירה על מנת לייצב את האספקה של אנרגיה סולארית או רוח, התלויות בתנאי מזג האוויר.

55 מ' במזומן.

עלייה בהכנסות ב-2024, אך זה בעיקר על אירוע חד פעמי של סיום ההסכם עם חח"י. 

עדיין הפסדית, על אף ירידה חדה במחיר המניה נותרת מסוכנת מדיי. לא עוברת.

או.פי.סי אנרגיה (אופיסי | OPC) – שווי שוק 8,300 מ’. עוסקת בייזום,פיתוח,הקמה ותפעול של תחנות כח ומתקני ייצור חשמל בישראל ובארה"ב. בין הפרויקטים הגדולים של OPC ניתן למצוא את תחנת הכוח "רמת חובב", שהיא אחת מתחנות הכוח הגדולות בישראל.

הפעילות בישראל:

הפעילות בארה"ב:

 במבט קדימה, החברה מפרסמת את המיקוד העסקי לשנים הקרובות, הכולל המשך התרחבות בארה״ב, והתחלת הקמת תחנת Basin Ranch בטקסס במהלך השנה הנוכחית, ובישראל פרויקט רמת בקע. כמו כן, בהסתכלות על מרווח החשמל בארה״ב, תחזית החברה מניחה מרווח של כ-29.5 דולר בשנת 2027, בהשוואה לתחזית של כ-24 דולר בשנת 2025.

מצד אחד פעילות מגוונת אך מנגד או.פי.סי קשה מאוד לניתוח (דוח שנתי של 550 עמ’). 

חוב נטו 2.9 מיליארד. במבט מהיר אופיסי נסחרת במכפיל אביטדה של סביב 9 שצפוי לרדת בשנה הקרובה עם התממשות צבר פרויקטים. לא נראה לי יקר אבל מורכב בעיניי לניתוח – לא עוברת.

אפולו פאוור– שווי שוק 175 מ׳. עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית, כולל תאים סולריים גמישים.

עלייה בהכנסות בשנת 2024 אך ההפסד רק גדל לקצב מטורף של 20 מ' ש"ח ברבעון. כנראה יהיו צריכים לגייס הון בקרוב וקשה לדעת מתי ואם יגיעו לאיזון. לא עוברת.

אורמת (אורמת טכנולוגיות) – שווי שוק 14,625 מ’. דואלית. חברה ישראלית המתמחה בפתרונות אנרגיה מתחדשת, בעיקר בתחום האנרגיה הגיאותרמית. החברה פועלת בשוק הבינלאומי ומספקת טכנולוגיות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה טבעיים, תוך מיקוד בניצול חום גיאותרמי להפקת חשמל ומערכות פיתוח ותחזוקה של תחנות כוח גיאותרמיות.

אורמת פועלת גם בתחומים של אנרגיה סולארית ומערכות אחסון אנרגיה, ומוכרת בזכות יכולותיה הטכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה עוסקת גם בפיתוח ותחזוקת תחנות כוח גיאותרמיות בכל העולם, כולל במדינות כמו ארה"ב, ניו זילנד, גואטמלה ועוד.

החברה נוסדה בשנת 1965, ומאז הפכה לאחת החברות המובילות בעולם בתחום האנרגיה הגיאותרמית. המשרדים שלה ממוקמים בישראל, אך הפעילות שלה נרחבת ביותר בשווקים בינלאומיים.

פיננסי: עלייה של 6% בהכנסות ושל 14% ב-EBITDA בשנת 2024, כאשר בסיכום השנה יש ירידה בתחום החשמל והמוצר ועלייה בתחום אחסון האנרגיה. נסחרת במכפילי רווח גבוהים – סביב 25. התמחור נראה לי לא זול והעסק מורכב. לא עוברת.

איירטאצ‘ -שווי שוק 33 מ’. החברה עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק רובוטים לניקוי יבש של פאנלים סולאריים. איירטאצ’ פעילה נכון להיום בהודו ובישראל, לאיירטאצ’ יש רק תחום פעילות אחד והוא אותם רובוטים לניקוי יבש של פאנלים סולארים. הפתרון הקיים הוא ניקוי הפאנלים באופן ידני על ידי שימוש במים ומגבים אחת לתקופה. הפתרון שהחברה מציעה הוא ניקוי הפאנלים באופן תדיר עם מערכת מותקנת על גבי הפאנל, מה שמאפשר ניצול מירבי של קרני השמש שיגביר את התפוקה מהשדה הסולארי.

עלייה במכירות בשנת 2024 אך עדיין הפסדית, לא עוברת.

ג'י.פי גלובל פאוור – שווי שוק 330 מ'. החברה עוסקת בתכנון,פיתוח הקמה ותפעול תחנות כח לייצור חשמל ואנרגיה טרמית.

ברשימת שימור. מחזור מסחר אפסי. לא עוברת. 

ג’נסל (גנסל) – שווי שוק 33 מ’. עוסקת בפיתוח,יצור ושיווק פתרונות אנרגיה ירוקה של גיבוי ואספקת חשמל מבוססי תאי דלק אלקליים הפועלים על מימן.

32 מ’ דולר במזומן. מכירות נמוכות, הפסד גולמי והפסד גבוה מאוד בשורה התחתונה. מסוכן מדיי. לא עוברת.

דור אלון – שווי שוק 1,800 מ’. עוסקת בתפעול תחנות דלק ומכירה ישירה של דלק סילוני וגז. בנוסף, מפעילה מגזר קמעונאות בתחנות דלק ובעלים של הרשתות AM-PM, BBB, ותחנת כוח ליד קריית גת. 

בתחום האנרגיה: מחזיקה ב-214 תחנות דלק, 172 חנויות נוחות, 173 עמדות טעינה מהירות לרכבים חשמליים

בתחום הקמעונאות: 59 סניפי AM:PM, י95 סניפי BBB, 25 סופרים ואלונית

בתחום הנדל"ן: 23 א' מ"ר נכסים מניבים, 195 א' מ"ר שטחי מסחר

שיפור ניכר ברווח בשנת 2024, אך חלקו הגדול מגיע מעלייה בתיק ניירות ערך שהביא להכנסות מימון. 

ה-EBITDA הייתה 490 מ' ב-2024 לעומת 456 ב-2023. 

 חוב נטו כ-2 מיליארד ש"ח. 

הון עצמי 1,450 מ'. נחמד אך אני לא חושב שהיא עומדת ביעד התשואה. לא עוברת.

הום ביוגז – שווי שוק 30 מ’. חברה המתמקדת בטכנולוגיות להפקת גז ביומסה ביתי. החברה פיתחה מערכת המאפשרת להמיר פסולת אורגנית, כגון שאריות מזון ומפעלי פסולת חקלאית, לגז מתאן (ביוגז) שניתן להשתמש בו כתחליף לדלק לבישול או לחימום.

המערכת של הום ביוגז, שמתאימה לשימוש ביתי, מאפשרת לכל אדם בבית להקים מערכת לייצור ביוגז באופן עצמאי, בצורה פשוטה וידידותית למשתמש. המערכת כוללת מכל חומצי (ביו-דיגסטר) שבו מתפרקת הפסולת האורגנית, תהליך שמייצר גז מתאן שנאגר ומשמש לצרכים שונים בבית. יתרון נוסף הוא שהפסולת האורגנית הופכת לדשן אורגני שניתן להשתמש בו לגידול צמחים.

המערכת פותחה כחלק ממאמצים להקטין את כמות הפסולת המפונה לפחיות אשפה ולייעל את השימוש במשאבים בבית. המטרה שלה היא גם לחסוך בעלויות האנרגיה הביתית וגם להפחית את טביעת הרגל הפחמנית של כל משפחה.

הום ביוגז פועלת ברחבי העולם, ומשווקת את המערכות שלה במיוחד למשקי בית בעיר ובאזורים חקלאיים.

הכנסות נמוכות שלא מראות צמיחה (ואף להיפך), הפסדית ועם יתרת מזומן פוחתת. לא עוברת. 

ווינד באז – שווי שוק 14 מ’. החברה עוסקת בפיתוח מנגנון לייעול יצור חשמל ע”י טורבינות רוח. ווינד באז עוסקת בתכנון, עיצוב, פיתוח, שיווק והפצה של מנגנונים המתחברים לטורבינות רוח, ומשפרים את ניצול אנרגיית הרוח לייצור חשמל, וכן את עמידות הטורבינות בפני נזקי מזג האוויר. החברה מספקת ללקוחותיה שירותי התקנה ותחזוקה שוטפת של המערכות הללו.

לווינד באז אין עדיין כמעט הכנסות, מעט מזומן ואיני יודע לנתח את סיכויי ההצלחה. מסוכן מדיי.  לא עוברת.

זוז פאוור – שווי שוק 80 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אגירת אנרגיה קינטית, המיועדות לתמוך בטעינה מהירה של רכבים חשמליים, במיוחד במקומות שבהם רשת החשמל מוגבלת.

באפריל 2024, החברה השלימה מיזוג עם חברת SPAC אמריקאית והחלה להיסחר בנאסד"ק תחת הסימול ZOOZ.

בנובמבר 2024, זוז פאוור חתמה על הסכם השקעה עם חברת Yorkville להקצאת מניות בשווי של עד 12.2 מיליון דולר.

הכנסות נמוכות מאוד, הפסדית. לא עוברת.

משק אנרגיה – שווי שוק 1,905 מ'. עוסקת בייזום, הקמה ותפעול של מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בישראל. 

ייצור חשמל קונבנציונלי – כולל את דליה ואשכול
אנרגיה מתחדשת – אנרגיה סולארית
סחר ואספקה של חשמל – 50% בחברה משותפת עם סלקום

למשק אנרגיה חוב של כ-900 מ' על המאזן, אך רוב החוב מופיע בחברות הבנות

הון עצמי 2.3 מיליארד. 

בפברואר 2025 פרסמה משק אנרגיה דיווח בנוגע להחלטת רשות החשמל בנוגע לתעריפים משלימים, לפיה עיקר הבעיה תהיה עבורה בתחנות הקיטוריות באשכול שריווחיותן תיפגע מהותית, אך לא צפויה כרגע בעיה בעמידה באמות המידה הפיננסיות.

עדיין קיים כרגע ספק לגבי אופן חישוב התעריף העתידי במשק החשמל (אפשרות מעבר מתעריף SMP ל-IP MODEL). כרגע יש יותר מדיי אי ודאות, ואשכול היא התחנה שמצויה בהכי הרבה חוסר ודאות על רקע החוב הגדול לרכישתה. למעקב.

טורבוג’ן – שווי שוק 155 מ’. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח מיקרו-טורבינות רב-דלקיות לייצור מקומי של חשמל וחום (מערכות קוגנרציה). הטכנולוגיה של החברה מאפשרת ייצור אנרגיה יעיל ואמין, תוך שימוש בדלקים מגוונים כמו גז טבעי, סולר ומימן, מה שמאפשר גמישות תפעולית והתאמה לצרכים שונים.

פעילות עסקית ואסטרטגיה:

החברה מתמקדת בשני מודלים עסקיים מרכזיים:

1. מכירת מערכות ללקוחות קצה – אספקת מיקרו-טורבינות להתקנה במבנים ומתקנים שונים.
   
2. אנרגיה כשירות (Energy as a Service) – הצעת שירותי ייצור אנרגיה, שבהם טורבוג'ן מתקינה ומתחזקת את המערכות, והלקוחות משלמים על פי צריכת האנרגיה.
   

חדירה לשווקים בינלאומיים:

טורבוג'ן פועלת להרחבת פעילותה בשווקים גלובליים, במיוחד בארה"ב ובאירופה:

• ארה"ב: החברה דיווחה על התקנה ראשונה של מערכת מסחרית בניו יורק, וכן על מזכרי הבנות עם רשתות בתי אבות ובתי חולים בארה"ב לאספקת מערכות מיקרו-טורבינה.
  
• אירופה: טורבוג'ן חתמה על מזכר הבנות עם חברת IP Innovative Power GmbH הגרמנית לאספקה והתקנה של מערכותיה במבנים בגרמניה, מהלך המהווה צעד משמעותי בחדירתה לשוק האירופי.
  

בנובמבר 2024, החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברה ביטחונית מובילה בישראל לפיתוח מערכת ניידת לייצור אנרגיה, מה שמעיד על ההכרה בייחודיות הטכנולוגיה של טורבוג'ן.

עדיין ללא הכנסות. הפסדית מאוד. נותרה נזילות נמוכה. לא עוברת. 

סטורג’ דרופ – שווי שוק 10 מ’. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח מערכות לאגירת אנרגיה, עם דגש על טכנולוגיות אוויר דחוס. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח, ייצור, שיווק והפצה של מערכות אגירת אנרגיה מתקדמות, במיוחד בתחומי האוויר הדחוס והקירור.

תחומי פעילות עיקריים:

1. אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס: פיתוח מערכות לאגירת אנרגיה בשדות פוטו-וולטאיים (סולאריים) באמצעות טכנולוגיית אוויר דחוס.
2. מערכות קירור ומיזוג אוויר: פיתוח מערכות אגירת אנרגיה לאספקת קירור ומיזוג אוויר למבנים במגזר העסקי והפרטי, כגון בנייני משרדים, מפעלים, חוות שרתים ומרכזי קניות. 

ללא הכנסות. המזומן כמעט נגמר. ללא הכנסות.הפסדית מאוד. מסוכן. לא עוברת. 

פינרג’י – שווי שוק 120 מ’. עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של סוללות אלומיניום אוויר ומפתחת מערכות גיבוי (תחליף לגנרטור) לשוק מגדלי תקשורת, דאטה סנטר, בניינים ובתי חולים + סוללות לתחום הרכבים החשמליים + סוללות לאגירת אנרגיה.

מזומן 37 מ'. 

הכנסות נמוכות, הפסדית. לא עוברת. לא עוברת.

שיכון ובינוי אנרגיה / שוב אנרגיה –שווי שוק 2,200 מ׳. עוסקת בייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומקורות אנרגיה מתחדשת. החברה מתמחה בייזום, מימון, הקמה ותפעול של מתקנים לייצור חשמל המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כגון אנרגיית שמש, מים, רוח וגז טבעי, בישראל ובעולם. 

חלוקת התוצאות לפי תחום פעילות:

בין הפרויקטים הבולטים של החברה ניתן למנות את תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים, בהספק של 121 מגה-ואט, הממוקמת ליד היישוב אשלים שבנגב. בנוסף, החברה מפעילה את תחנת הכוח אתגל אשדוד, תחנה פיקרית המופעלת בגז וסולר במחזור פתוח, בהספק של 186 מגה-ואט, בסמוך לנמל אשדוד. 

בשנים האחרונות, שיכון ובינוי אנרגיה הרחיבה את פעילותה בתחום ייצור החשמל מאנרגיה סולארית, והחלה לספק שירותי אספקת חשמל ללקוחות עסקיים ופרטיים. לדוגמה, בפברואר 2023, החברה חתמה על הסכם עם חברת מליסרון לאספקת 140 מיליון קוט"ש חשמל בשנה, תמורת 50 מיליון שקל. 

פועלת בישראל, איטליה, רומניה וארה"ב, אך בפועל 95% מהפעילות היא בישראל. בעיקר בתחנות הקונבנציונליות רמת חובב וחגית. 

פרסמה בתחילת מרץ הערכה לפיה ההשפעה של השינויים של רשות החשמל על התעריף המשלים ושיטת ה-SMP צפויה להשפיע באופן לא מהותי על אומדן ההכנסות של תחנת חגית. 

צריך לזכור שהתחנות של שיכון ובינוי אנרגיה נרכשו מחברת החשמל במחירים לא זולים (בניגוד למשל למבטח שמיר שרכשה את אלון תבור בזול מאוד, וקידמה את תחנת קסם בעצמה לאחר רכישת קרקע). 

חוב נטו 2.54 מיליארד, אך זה לא כולל חוב בחברות הבנות. למשל תחנת הכוח חגית מזרח עם 1.2 מיליארד חוב ו-2.5 מיליארד ברמת חובב. לכן מאוד מבלבל שהחברה מפרסמת לנו EBITDA ברמת הפרויקטים, אך לא מפרסמת לנו נתון של חוב נטו כולל מה שמחייב אותנו לעבור נכס-נכס, ואני לא בטוח שכל הנכסים כלולים בדוחות המאוחדים ובדוחות התחנות.

מנועי צמיחה בשלוש השנים הקרובות:

פעילות מורכבת ומאתגרת לניתוח. לא נראה שנסחרת מתחת לשווי הוגן. לא עוברת. 

תיגי –שווי שוק 40 מ׳. עוסקת בפיתוח פתרונות טכנולוגיים לקליטת ואגירת אנרגיית שמש, עם דגש על מערכות חימום באנרגיה מתחדשת לשימושים תעשייתיים ומסחריים. החברה הונפקה בבורסה במרץ 2021. 

תיגי פיתחה קולטי שמש ייחודיים עם בידוד שקוף, המאפשרים נצילות גבוהה גם במזג אוויר קר ובטמפרטורות גבוהות הנדרשות לתעשייה. בנוסף, החברה מציעה פתרונות אגירת חום, מערכות בקרה מתקדמות ושירותים בענן לניהול ואופטימיזציה של מערכות החימום. 

באפריל 2024 השלימה את רכישת חברת סוליד, מה שהוביל לעלייה במכירות ב-2024.

בין הפרויקטים הבולטים של החברה ניתן למנות מערכת תעשייתית גדולה בקליפורניה, בשווי של 4.25 מיליון דולר, ומערכת חימום במפעל הסלטים של שטראוס בישראל. 

הפסדית עם יתרת מזומן נמוכה. הערת עסק חי.  לא עוברת.

רשתות שיווק

אלקטרה מוצרי צריכה/ אלקטרה צריכה – שווי שוק 2,350 מ’. עוסקת בייבוא, ייצור ושיווק של מוצרי צריכה חשמליים, וכן בהפעלת רשתות קמעונאיות בתחומי החשמל, המזון, הספורט והפנאי. 

מגזרי הפעילות העיקריים של החברה:

• מוצרי צריכה חשמליים: החברה מובילה את שוק מיזוג האוויר בישראל למעלה מ-75 שנה, עם מכירות של למעלה מ-400,000 יחידות בשנה. בנוסף, היא עוסקת בייבוא, ייצור, ייצוא והפצה של מערכות HVAC (חימום, אוורור ומיזוג אוויר) לשוק הישראלי והאירופאי. החברה משתפת פעולה עם המותג BOSCH Thermotechnology. יש לציין שאלקטרה מצמצמת את המפעל בראשון לציון, ונראה שיש חולשה הן בשוק המזגנים בישראל (בשל תחרות מול יבוא זול) והן במערכות החימום באירופה.
• קמעונאות מוצרי חשמל: החברה מפעילה את רשתות "מחסני חשמל" ו"שקם אלקטריק", עם 75 סניפים ברחבי הארץ.
• קמעונאות מזון: בשנת 2021 רכשה החברה 35.5% ממניות קבוצת "יינות ביתן", המפעילה 151 מרכולים תחת המותגים "קרפור", "יינות ביתן", "מגה" ו"שוק מהדרין". בנוסף, החברה חתמה על הסכם זיכיון ל-20 שנים עם רשת חנויות הנוחות הבינלאומית "סבן אילבן" להפעלת המותג בישראל, אך במאי 2024 נמכרה הרשת לאחר הפסדים.
• ספורט ופנאי: החברה מחזיקה בזיכיון בישראל על בגדי ספורט של המותג "קולומביה", ומפעילה רשת של 50 חנויות ספורט ופנאי תחת המותגים "אדידס", "קולומביה", "שבילים" ו"אאוטסיידרס".
• נדל"ן: החברה עוסקת גם בתחום הנדל"ן הקמעונאי, במטרה לזהות ולנצל הזדמנויות בתחום ולהעלות את ערכה. בין הפרויקטים שלה, מרכז מסחר ותעסוקה באתר מפעל מיזוג האוויר שלה במערב ראשון לציון.

אחד התחומים הבולטים של החברה הוא קמעונאות המזון – קארפור. ב-מאי 23' הושקו 50 סניפים ונכון להיות יש כ-126 סניפים. נכון להיום החברה מחזיקה ב-49% בקרפור. עד היום השיקה בישראל 1,500 מוצרים מהמותג הפרטי של קרפור, והצפי הוא להשקות רבות נוספות. נראה שהמוצרים המושקים הם זולים באופן ניכר מהמתחרים הישראלים. 

תחום המזון הציג שיפור חד מאוד ב-2024, עם מעבר מהפסד מגזרי של כ-60 מ' לרווח מגזרי מעל 100 מ'. 

צפויה להנות מחוק 'מה שטוב באירופה טוב בישראל' עם יכולת לייבא בקלות רבה יותר מוצרים נוספים של קרפור. פרסמה צפי רווח מגזרי לשנת 2025 של 150-180 מ'. 

בתחום קמעונאות החשמל קיבלה זיכיון להפצה ומכירה של סמסונג. 

בשנת 2024 הציגו EBITDA בנטרול תקן IFRS16 (כלומר – אביטדה אחרי ששולמו הוצאות שכירות) של 355 מ', כשברבעון הרביעי הקצב היה 400 מ'. 

תוצאות המגזרים:

פרסמה תוכנית אסטרטגית ל-2026:
תחום המזון: הכנסות של 5 מיליארד עם EBITDA של 300 מ'
קמעונאות חשמל: הכנסות של 2.6 מיליארד עם EBITDA של 120 מ'
ספורט ופנאי: הכנסות של 0.8 מיליארד עם EBITDA של 85 מ'
מוצרי צריכה חשמליים: הכנסות של 1.6 מיליארד ו-EBITDA של 145 מ'

סך הכל: הכנסות 10 מיליארד ו-EBITDA של 650 מ'

נכסי נדל"ן הניתנים למימוש – כחצי מיליארד ש"ח. חוב נטו – כ-820 מ' ש"ח, EV בערך 3.2 מיליארד.

נסחרת סביב מכפיל EBITDA 8 על התוצאות כיום – סביב תמחור הוגן. מנגד אם החברה תגיע ליעד שלה ל-2026 היא שווה משמעותית יותר. חברה מעניינת.  

באבלס – שווי שוק 26 מ׳ ש״ח. עוסקת ביבוא ושיווק מותגי אופנה לילדים, כגון הוגו בוס, פייר קרדן, ברשתות החנויות ובאתר מקוון וכיום גם ביגוד למבוגרים דרך קבוצת ונדום (50.01%) ואף תחום הריהוט. 

אמנם באבלס הצליחה להראות שיפור די משמעותי ברווח נטו, אבל זה לא נבע מעליה בהכנסות (שנשארו די זהות לשנה שעברה), אלא בעיקר בהתייעלות וירידה במספר העובדים. 

חציון 2 חלש ב-2024 העביר את באבלס להפסד:

עם זאת יש לשים לב שלבאבלס לא מעט פחת והפחתות נכסים לא מוחשיים. 

השיקו לאחרונה מותג עצמאי בשם Black Dot, ונראה כרגע שיש התעניינות מסוימת.

צבר ההזמנות עלה ב-50% לעומת סוף 2023 מ-10 ל-15 מ' ש"ח. 

לבאבלס יש תוכניות צמיחה מעניינות ל-2025 אך היא צריכה להוכיח יכולת שמירה על ריווחיות. סחירותהנמוכה יחסית. למעקב.

בריל תעשיות נעליים – שווי שוק 118 מ’. אל תתנו לשם המקושר לנעליים צבאיות לבלבל אתכם, בריל משווקת כיום מגוון מותגים בולטים:

בינואר 2025 השלימה את רכישת ירוטקס, בעלת זיכיון המותג ALDO בישראל.

מבחינת תוצאות פיננסיות ראינו עלייה במכירות, אך קשה לדעת כמה מזה לשייך למלחמה שהשאירה את רובנו בארץ.

פיננסי: חוב נטו בערך 100 מ'

על אף העלייה במכירות הרווח נותר נמוך, כולל הפסד בחציון השני. לא עוברת.

גולף (קבוצת גולף) – שווי שוק 280 מ׳. עוסקת בעיצוב ושיווק מוצרי הלבשה. הקבוצה מפעילה מספר רשתות חנויות, ביניהן:

• GOLF: רשת המציעה מוצרי הלבשה אופנתיים ומעוצבים לנשים ולגברים, לצד אביזרי אופנה משלימים.
• GOLF&CO: רשת המתמקדת במוצרי טקסטיל לבית, כלי מטבח ושולחן, ריהוט, כלי אמבט ומוצרים נוספים לעיצוב הבית.
• GOLF KIDS & BABY: רשת המתמחה בביגוד ואביזרים לילדים ותינוקות.
• POLGAT: רשת המתמקדת בהלבשה מחויטת ואלגנטית לגברים.
• INTIMA: רשת המתמחה בהלבשה תחתונה, לבוש לילה ופנאי, ובגדי ים לנשים.

בשנה האחרונה גולף צמצמה את מספר הסניפים במעט תוך גידול במספר העובדים בחנויות וקיטון במספר עובדי המטה. 

כתוצאה ראינו ירידה של כ-6% במכירות, אך עלייה ברווח הגולמי, התפעולי והנקי:

בינואר 2025 השלימה מעבר למרלו"ג אחוד בקיסריה בשטח 30,000 מ"ר שיחליף 4 מרלו"גים קיימים הפזורים ברחבי הארץ, מה שצפוי להוביל לחסכון בעלויות. בשנים האחרונות הוצאות המרלו"ג (לרבות שירותי מיקור חוץ לוגיסטי) היו כ-50 מיליון ש"ח בשנה, אך איננו יודעים מה היקף החיסכון כתוצאה ממעבר למרלו"ג האחוד. 

פיננסי: רווח נקי של 64 מ', אך זאת תוך ניצול מגן מס שייגמר תוך שנה-שנתיים בקצב הנוכחי.  

מזומן נטו 10 מ'. 

גולף נראית זולה מבחינת תמחור, אך נראה שסיום המלחמה דווקא יחד עם טיסות לחו"ל והגברת התחרות. למעקב.

דלתא ישראל מותגים (דלתא מותגים | דלתא-מותגים) – שווי שוק 1,850 מ’. מתמחה בעיצוב, פיתוח, שיווק ומכירה של מגוון פריטי הלבשה תחתונה, פיג'מות, ביגוד בית ופנאי.  מותגים עיקריים:

• Delta: מותג ההלבשה התחתונה, פיג'מות וביגוד הפנאי והבית המוביל בישראל, המציע מגוון מוצרים לנשים, גברים, ילדים ותינוקות.
  fix: מותג הלבשה תחתונה, פיג'מות וביגוד בית צעיר וטרנדי, הפונה בעיקר לנשים צעירות ובעל נוכחות חזקה במדיה החברתית.
• Panta Rei: מותג ביגוד אקטיב המתמקד בטכנולוגיות בד ועיצוב פריטים לשיפור הביצועים הספורטיביים, המאפשרים לגוף לנוע בחופשיות.

בנוסף, מייצגת בישראל את המותגים הבינלאומיים Victoria's Secret ו-Bath & Body Works, ומפעילה חנויות ייעודיות למותגים אלו. 

קצב המכירות של דלתא ב-2025 עלה לכ-1.2 מיליארד, הרווח הגולמי עלה ב-40% והנקי עלה ב-90% לקצב של כ-120 מ'. שיעור הרווח הגולמי עלה משמעותית למעל 60% שזה מספר מרשים מאוד לביגוד..

גידול מסוים במכירות אונליין, אך עדיין מהוות כ-12% מהמכירות בלבד. הייתי שמח לדעת אם הריווחיות של האונליין גבוהה, נמוכה או זהה למכירות בחנויות. 

פתחה ב-2024 4 חנויות של Victoria's Secret ו-5 חנויות של Bath & Body Works.  

ישנה ירידה מסוימת ברבעון 4 השנה לעומת רבעון 4 שנה שעברה, בשל העלייה בעלויות ההובלה והפיחות של השקל מול הדולר. 

לפי פילוח המכירות בין גברים לנשים נראה שלא נהנתה השנה ממכירת 'תחתונים וגופיות' למילואימניקים, אבל אני מעריך שאכן נהנתה מהישארות הישראלים בארץ. 

יתרת מזומן 125 מ'. סביב מכפיל רווח 10-11. חברה דיי איכותית עם מותג טוב ותמחור לא רע עם קצת חשש שיותר טיסות לחו"ל יפגעו במכירות. גבולי – למעקב. 

המשביר 365 – שווי שוק 245 מ’. מפעילה את רשת “המשביר לצרכן” שהיא כיום רשת בתי הכלבו היחידה בישראל. למשביר 37 סניפים ואתר סחר מקוון. 

מועדון לקוחות: הרשת מפעילה את מועדון הלקוחות "קלאב 365" שמונה 512 א' חברי מועדון ומציע לחבריו הנחות ומבצעים מיוחדים על מגוון המחלקות השונות. החברות במועדון מאפשרת ליהנות מהטבות ייחודיות ומבצעים מותאמים אישית.

פעילות בינלאומית: בסוף הרבעון השלישי של 2024, המשביר 365 הודיעה על הסכם עקרונות עם חברת הסחר האלקטרוני GLOBAL-E, לפיו זו תשקיע 3 מיליון דולר תמורת 19% מפעילות המותג Kenneth Cole של המשביר באיחוד האירופי ובבריטניה, ותפעיל בבלעדיות את אתרי הסחר למותג באזורים אלו. מהלך זה מהווה חלק מהקמת הזרוע הבינלאומית של החברה

מותגים ומוצרים: המשביר 365 מציעה מגוון רחב של מותגים בינלאומיים ומקומיים, ביניהם:

• KENNETH COLE
• ETAM
• LACOSTE
• NIKE
• PUMA
• TOMMY HILFIGER

ועוד רבים אחרים. המותגים כוללים פריטי אופנה, הנעלה, קוסמטיקה, כלי בית ומוצרי חשמל. 

פיננסי: מזומן עודף של כ-25  מ'. הון עצמי 89 מ'. 

רווח 21.8 מ', אך חלקו הגדול נובע מהכנסות אחרות בגין שינויים בחוזי חכירה.  לא עוברת.

טרמינל איקס – שווי שוק 550 מ׳. טרמינל איקס (Terminal X) היא פלטפורמת אופנה ישראלית הפועלת כאתר סחר אלקטרוני, בבעלות קבוצת פוקס. החברה מציעה מגוון רחב של מותגי אופנה ולייף סטייל, עם דגש על שילוח מהיר בתוך ישראל. בנוסף לאתרים החברה מחזיקה שני חנויות פיזיות.

בנוסף לאתר המרכזי (Terminalx.com), החברה מחזיקה אתרים למותגים Seestarz (אופנת נשים – מחזיקה 63%) ו-Strongful (בגדי ספורט לנשים – מחזיקה 51%), 

באוקטובר 2024 הודיעו על מזכר הבנות לרכישת 51% ממותג האיפור עדה לזורגן, העסקה הושלמה בדצמבר 2024. 

בדצמבר 2024 החברה הודיעה על מזכר הבנות לרכישת 51% מחברת סבו שמחזיקה בין השאר את המותג chopshop (״אופנת רחוב״ לגברים). 

הרכישות של טרמינל עד כה היו מוצלחות מאוד: גם רכישות במחירים זולים, וגם השבחה של העסק (על ידי מינוף האתר ורשימות התפוצה) לאחר הרכישה. 

שיפור חד בריווחיות בשנת 2024, סביר שגם על רקע המלחמה:

גם שיפור אורגני של כ-10% בטרמינל איקס עצמה, וגם עליה של כ-100% במגזר 'אתרים עצמאיים' על רקע הרכישות.

תוצאות חזקות במיוחד ברבעון 4:

מזומן נטו 120 מ'. 

קצב רווח של כ-45-50 מ'. 

 סביב מכפיל 10-11 בנטרול מזומן במזומן. צומחת יפה באורגני+ רכישות, נהנתה ב-2024 מהמלחמה אבל לדעתי אצלה זה פחות משמעותי. חברה מעניינת. 

מולטי ריטייל – שווי שוק 255 מ׳. מפעילה רשתות שיווק למוצרי בית ורכב-"אייס","אוטודיפו", "אייס אלקטריק","ביתילי","אורבן" ו"איי.די.דיזיין". 

פועלת בשלושה מגזרי פעילות:

1.שדרוג הבית והרכב – בעיקר תחת המותג ACE, אוטו דיפו וצ'ק אפ
2. עיצוב הבית – ביתילי, אורבן ואיי.די דיזיין
3.אתר Ace-online – מכירת מוצרים אייס ואוטו דיפו אונליין

שיפור ניכר בתוצאות ב-2024 – מהפסד משמעותי לרווח:

מגזר שדרוג הבית והרכב הציג שיפור ניכר – רווח תפעולי של 45 מ' לעומת 21 מ' בתקופה המקבילה.  

מגזר עיצוב הבית רשת הפסד בשנת 2024, החברה מציינת כסיבה לכך את הירידה בעסקאות נדל"ן. 

מגזר האונליין הציג שיפור ניכר ברווח המגזרי, בין השאר תודות ליציאה של מתחרים (עזריאלי.קום, גרו, שופרסל מרקטפלייס).

ההכנסות ממכירות עלו בכ-5% ב 2024 לעומת 2023 , ונראה שרוב העליה ברווח בשנה האחרונה נבעה מהתייעלות והעלאת הרווח הגולמי.

רבעון 4 חלש יחסית לשאר השנה.

לא זולה ביחס לרווח הנוכחי וקשה לומר אם השיפור בתוצאות הוא בר קיימא וצפוי להימשך. לא עוברת. 

פוקס – שווי שוק –4,300 מ’. קבוצת פוקס-ויזל היא חברה ציבורית ישראלית המתמחה בעיצוב, ייצור ושיווק של ביגוד, הנעלה, אביזרי אופנה, כלי בית, טקסטיל ומוצרי תינוקות וילדים. החברה מפעילה את רשת האופנה "FOX" בישראל ומחוצה לה. בנוסף, היא מחזיקה בזיכיונות למותגים בינלאומיים מובילים, כגון אמריקן איגל, נייקי, מנגו, בילבונג, פוט לוקר, קונברס, פליינג טייגר ואורבן אאוטפיטרס. שולטת בחברות הציבוריות ריטיילורס וטרמינל איקס. 

האסטרטגיה של פוקס מתמקדת בהפחתת התלות בתחום האופנה המסורתי ובהפיכתה לבית של מותגים.

פועלת בשלושה תחומי פעילות המהווים מגזרי פעילות: 

1. פעילות אופנה ואופנה הבית – Mango, Aerie, American Eagle, FOX, The Childern's Place, Ruby Bay, Yanga, FOX Home. מפעילה 438 חנויות 

2.מוצרי אווירה וטיפוח – חנויות ללין. מפעילה 138 סניפים בישראל ו-12 בקנדה.

3. תחום הספורט – תחום הפעילות של חברת הבת ריטיילורס: רשת חנויות נייקי בישראל, באירופה, בקנדה, באוסטרליה ובניו זילנד. חנויות פוט לוקר, דרים ספורט וקונברס בישראל וכן מכירה סיטונאית בישראל. החל מ-2024 סוגרת הדרגתית את המותג דרים ספורט.  החל מאפריל 2024 גם מכירת מוצרי סמסונג באוסטרליה – 245 חנויות. 

בנוסף פעילויות שאינן עולות למגזר דיווח – סאקס, בילי האוס, טרמינל איקס, שילב, פליינג טייגר, בייביארק, ג'מבו יוון וסאן גלס. 

הרשת של פוקס מונה בהפעלה ישירה 438 חנויות, עלייה קלה מ-430 לפני שנה. 

הקבוצה כולה הראתה שיפור משמעותי בשנת 2024, וניתן להעריך שיש קשר למלחמה שהפחיתה טיסות לחו"ל. 

לגבי תמחור: 

ההחזקה בריטיילורס שווה כ-2 מיליארד
ההחזקה בטרמינל איקס שווה כ-300 מ'

נותר לנו 2.2 מיליארד 'להצדיק' – ועל החלק הזה בערך מכפיל 10 על תפעולי אחרי מס. 

תהנה מהתחזקות השקל ומירידה במחירי תובלה, אל מול עלייה במע"מ ו'גזרות'. 

תוצאות מאוחדות:

רבעון 4 חזק. 

נהנתה ב-2024 מההישארות של הישראלים בארץ ופחות טיסות (ושופינג) בחו"ל)

פוקס מנוהלת היטב ואינה יקרה, אך אני לא בטוח שפוטנציאל התשואה מספיק גבוה. לא עוברת. 

מקס סטוק (Max Stock) –שווי שוק 1,950 מ’.עוסקת בהפעלת רשת חנויות למוצרים לבית במחירים מוזלים.

 רשת חנויות המתמחה במכירת מוצרי צריכה מוזלים ממגוון קטגוריות, כגון צעצועים ומשחקים, כלי כתיבה, כלי עבודה, כלי בית ומטבח, טקסטיל לבית ומוצרים לימי הולדת ומסיבות.

הרשת הוקמה בשנת 2004 עם פתיחת הסניף הראשון בשכונת קריית אליעזר בחיפה. המייסד, אורי מקס, ייבא מוצרים מוזלים ממדינות כמו סין, אינדונזיה, טורקיה וגרמניה. בשנת 2017, קרן אייפקס פרטנרס רכשה 55% מהרשת לפי שווי של כ-300 מיליון ש"ח. בספטמבר 2020, החברה הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 1.7 מיליארד ש"ח. 

רשת מקס סטוק פועלת תחת שני מותגים: חנויות גדולות (MAX) וחנויות קטנות (Mini MAX). כ-90% מהחנויות בבעלות. 

יש למקס סטוק כיום 65 סניפים (מכל הסוגים), והיא צפויה לפתוח כ-4 חנויות בשנה. יחד עם שיפור במכירות חנויות זהות וקצת עליות מחירים ניתן לראות צמיחה של נאמר 12% בשנה בהכנסות. 

הרווח הגולמי עשוי גם הוא להתרחב עם פתיחת מרלו"ג חדש, התחזקות השקל והגדלת היבוא העצמי. 

מי שרוצה להתעמק – ממליץ על הפוסט המצוין בבלוג ArtInvest. 

בשנת 2024 ראינו צמיחה גבוהה מהרגיל של כ-20% בהכנסות על רקע המלחמה וההישארות של הישראלים בארץ. זה עשוי 'לגנוב' מהצמיחה של שנה הבאה.

קצב רווח כ-120 מ', מכפיל רווח 16. 

מקס סטוק היא חברה איכותית, צומחת ויחסית דפנסיבית. בהחלט חברה ראויה אבל קשה לי לראות הכפלה בשנתיים הקרובות, במיוחד בהתחשב בכך שחזרה של ישראלים לחו"ל ותחרות מתגברת עשויה להאט את הצמיחה. למעקב.

ריטייל מיינדס (לשעבר קוויק) – שווי שוק 10 מ’. עוסקת בשיווק קמעונאי אונליין של מזון. 

עד לאוגוסט 2023 פעלה באמצעות שותפות שהוחזקה יחד עם יינות ביתן וניהלה את פעילות האונליין של מגה, קארפור ועוד. לאחר מסך ועד מאי 2024 העניקה ריטייל שירותים טכנולוגיים תמורת תשלום חודשי. מאז ריטייל קצת 'מחפשת את עצמה'. ונראה שעדיין לא ברור מה התוכנית קדימה. 

עם פרסום הדוח השנתי, ב-27 למרץ 2025, פורסמה הצעת רכש ל-80% ממניות החברה במחיר השוק. נותר לראות האם בעלי המניות יסכימו. לא עוברת.

קסטרו (קסטרו מודל) – שווי שוק 1,300 מ’. עוסקת בעיצוב,ייצור ושיווק מוצרי הלבשה,אביזרי אופנה ומשקפיים. קסטרו מחזיקה במותגים מוכרים בשוק הישראלי:הודיס,קסטרו,קרולינה, טופ טן ,אורבניקה וקיקו מילאנו .

שיפור חד בתוצאות ב-2024 עם זינוק במכירות וברווח, ועם רבעון 4 חזק במיוחד:

נהנתה ב-2024 מהישארות הישראלים בארץ. 

נראה לי שקסטרו נמצאים בכיוון מצוין אך קשה לומר כמה מהשיפור המאוד חד קשור למלחמה.  למעקב. 

ריטיילורס – שווי שוק 3,700 מ’.  חברה ישראלית המתמחה בקמעונאות מוצרי ספורט, אתלטיקה ואופנת רחוב. החברה היא שותפה גלובלית של מותגים מובילים כמו נייקי ופוט לוקר, ומפעילה חנויות רבות בישראל ובעולם.

פעילות בינלאומית:

• נייקי: ריטיילורס מפעילה 126 חנויות נייקי ב-17 מדינות, כולל ישראל, קנדה ומדינות באירופה.
• פוט לוקר: החברה מפעילה 74 חנויות פוט לוקר ב-47 ערים.
• קונברס: ריטיילורס מפעילה חנות קונברס אחת.

שווה להתחיל את השיח על ריטיילורס בכמה מילים על נייקי עצמה שחווה תקופה מאתגרת, שמשתקפת בירידה .

הודיעה במרץ 2025 על רכישה של 12 חנויות נייקי בצרפת.

350 מ' מזומן נטו. לאחר חולשה במחצית הראשונה של 2024 הציגה שיפור בהכנסות וברווח במחצית השניה. 

נסחרת במכפיל רווח של כ-30 הרווח השנתי ומתרחבת באמצעות רכישות ופתיחת חנויות חדשות. 

חברה וניהול איכותי אך מושפעת ממגמות אופנה שלא בהכרח תומכות בנייקי כרגע, ומלבד זאת לא נראית לי זולה במיוחד. לא עוברת. 

קמעונאות מזון

רקע: תחום קמעונאות המזון הוא אחד התחומים שנהנה הכי הרבה מהמלחמה. הישראלים נשארו בארץ ולא חסכו על מזון. לכן, מצד אחד, ניתן היה לצפות לירידה בתוצאות עם סיום המלחמה, בנוסף לעליית המע"מ ולשאר הגזרות.

מנגד, בפברואר 2024 האחים אמיר רכשו 25% משופרסל לפי שווי של 6 מיליארד ונראה שמאז הם דוגלים בהעלאת מחירים, וייתכן שבכך מסמנים לשאר המתחרות את 'הכיוון'. אם שופרסל מעלים את המחירים, למה שרמי לוי לא יעשה זאת? 

השוואת סל קניות עדכנית:

מנגד ראינו סימנים לצמצום צריכה מצד הצרכנים בסופרים. צריך גם לראות כמה מעליית המע"מ יאלצו הקמעונאים לספוג בעצמם.

ויקטורי – שווי שוק 615 מ׳. פועלת בתחום השיווק הקמעונאי של מוצרי מזון בשיטת הדיסקאונט, ומציעה סל קניות מוזל לצרכן. נכון לינואר 2025, הרשת מפעילה 67 סופרמרקטים בפריסה ארצית, המשתרעים על שטחי מכירה של למעלה מ-70,000 מ"ר
שיפור ניכר בתוצאות ב-2024 שהורגש עם תחילת המלחמה, עם עלייה של 10.7% בחנויות זהות משנה לשנה. צפי לפתיחת 4 סניפים נוספים בשנת 2025. 

בפברואר 2025 הוגש כתב אישום כנגד בעל השליטה אייל רביד בפרשת תיאום מחירים. 

ויקטורי מסיימת את השנה עם ירידה ברווח על אף המלחמה, ובפרט עם רבעון 4 חלש. בנוסף לדאגות עם כתב האישום- לא עוברת.

טיב טעם – שווי שוק 720 מ’. רשת שיווק ישראלית המתמחה במכירת מוצרים מגוונים מהארץ ומהעולם, עם דגש על חוויית קנייה ייחודית וקולינריה בינלאומית. הרשת ידועה בכך שהיא מספקת מבחר רחב של מוצרים שאינם תמיד זמינים ברשתות שיווק רגילות, כולל מוצרים ייבוא, מעדני בשר ודגים, גבינות מיוחדות, מאפים, יינות ומשקאות אלכוהוליים מכל העולם.

ניתן לחלק את הפעילות ל-2 מגזרים:  מגזר הקמעונאות שכולנו מכירים, עם חווית קנייה איכותית (ויקרה) יותר מהמתחרות, עם מכירה של מזון לא כשר ופתיחה בשישי – שבת ומגזר התעשייה שעוסק ביבוא מוצרים ומכירה לרשתות אחרות, לסיטונאיים, חנויות יין ואלכוהול ולמסעדות. 

הודיעה בדצמבר על רכישת 'מזרח ומערב יבוא ושיווק' תמורת מכפיל EBITDA של 6 על ממוצע 2023-2025. מזרח ומערב מצטרפת למגזר התעשייה של טיב טעם. ה-EBITDA של מזרח ומערב לשנים 2023-2024 היה סביב 22 מ' והרווח הנקי כ-14 מ'. כלומר טיב טעם תשלם מכפיל רווח סביב 10. 

רבעון 4 חזק מאוד עם רווח של 16.3 מ' ש"ח, קצב של כ-60 מ'. 

כלומר טיב טעם נסחרת סביב מכפיל 12.5 לפני רכישת מזרח ומערב וסביב מכפיל 10 אחריה.  

התוצאות כנראה מוטות לטובה מכיוון שישראלים נשארו בארץ ב-2024, מנגד מגזר התעשייה שמספק למסעדות נפגע על רקע המלחמה וכנראה יתאושש ב-2025. 

כמו כן מכיוון שטיב טעם יקרה יחסית ייתכן שהיא תיפגע על רקע עליית המע"מ וה'גזרות' של תחילת 2025. מנגד נראה שטיב טעם מנוהלת היטב, עם רכישות טובות והשקות מוצרים, יחד עם קונים שעוזבים את השופרסל.

בסך הכל אפשרות לא רעה. חברה מעניינת.

יוחננוף – שווי שוק 3,450 מ’. מפעילה רשת מרכולים ברחבי הארץ ובעלת השליטה (50.1%) ברשת הסטוק 'זול סטוק' אליה נכנסה ב-2021 תמורת 45 מ' ש"ח.  

כקמעונאית מזון יוחננוף יחסית זולה בסל הקניות – שלישית לאחר רמי לוי וקרפור. 

יוחננוף פתחה 2 סניפים ב-2024, יש לה כיום 44 סניפים והיא מתכננת להגיע (לא ידוע מתי) ל-62 סניפים.

יוחננוף גם דוגלת במותג פרטי שמהווה כ-28-30% מהמכירות בקטגוריה בו המותג הפרטי משתתף. 

ליוחננוף לא מעט נדל"ן וקרקעות לסניפים. לדעתי זה מודל פחות טוב שכן הוא מעוות את האינטרסים והכלכליות – לחברה יהיה קשה לסגור סניף בקרקע ששייכת לה, גם אם הסניף עצמו לא טוב וגם אם יש שימוש עדיף לקרקע. 

פיננסי: עלייה משמעותית במכירות, בשיעור הרווח ובריווחיות. קצב רווח נקי כ-220 מ'. מכפיל רווח סביב 16.

150 מ' מזומן עודף. הון עצמי 1.48 מיליארד. נראה שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

קופיקס גרופ – שווי שוק 125 מ׳. עוסקת בהפעלת רשת בתי קפה וסופרמרקטים, תחת השליטה של רשת החנויות רמי לוי. החברה מפעילה את חברות הבת ״אורבן קופיקס״ (רשת בתי קפה) ואת ״סופר קופיקס״ (רשת מרכולים בעיקר תחת המותג "רמי לוי בשכונה" אך גם "סופר קופיקס", ו-"שוויצריה הקטנה"). 

רוב סניפי החברה פועלים במסגרת זכיינות. רשת בתי הקפה ״אורבן קופיקס״ נמצאת בדעיכה קבועה כבר מ 2021, עם ירידה מ63 זכיינים בסוף 2021 ל 38זכיינים ב-2024 . לעומת זאת רשת המרכולים יציבה עם 35 סניפים מסוף 2023 עד רבעון 3 של 2024.

״אורבן קופיקס״ מחזיקה (42%) רשת בתי קפה בינלאומית בשם ״קופיקס גלובל״, עם כ350 סניפים, שפועלים בעיקר ברוסיה, אך גם בבלרוס, ארמניה, פולין וספרד. החברה ציינה בדוחות שהיא מעוניינת למכור את רוב/כל החזקותיה בקופיקס גלובל עקב המצב הפוליטי ברוסיה וכדי לכסות הלוואות בקבוצה הבינלאומית. 

ההכנסות ירדו ב-3% 2023 ל-2024 אך צמצום בהוצאות הביא מהפסד תפעולי לרווח תפעולי. 

בחלוקה למגזרים ניתן לראות שמגזר המרכולים כבר מרוויח 6 מ' תפעולי בעוד מגזר בתי הקפה מפסיד 3 מ', אך שימו לב ששניהם לפני 'הוצאות מימון' שהם בעצם הוצאות שכירות שבוודאי צריך להתחשב בהן. 

השיפור במגזר המרכולים מעודד אך קופיקס עדיין הפסדית וכל תחום המרכולים נהנה משנה חזקה ב-2024. לא עוברת.

רמי לוי – שווי שוק 3,800  מ’. מפעילה רשת מרכולים ברחבי הארץ.

הפעילות מתחלקת לשלושה מגזרים:

1. קמעונאות מזון 

2. גוד פארם – מגזר חדש יחסית

3. מגזר אחרים, כולל פעילות הסלולר, מועדון לקוחות האשראי, סוכנות ביטוח וקופיקס

במדד ה-Same Store Sales ראינו ב-24' עליה של 1.3% בלבד.

קצב רווח של כ-240 מ', נסחרת סביב מכפיל רווח 15. בהיותה של רמי לוי הזולה ביותר בסל הקניות ייתכן שיש לה את היכולת הגבוהה ביותר להעלות מחיר ורווח, ובמקביל עם לחץ המחירים יותר קונים יעברו לרמי לוי. 

פורסמה כוונה להנפיק את חברת הנדל"ן הפרטית שמחזיקה בנכסים שמושכרים לרמי לוי שיווק השקמה. נראה כמו מתכון לבעיות וניגודי עניינים. 

לדעתי לרמי לוי יש יתרונות רבים במצב בו הצרכנים מחפשים לחסוך, ומאפשרים לרמי לוי דווקא להעלות את הרווח הגולמי.  למעקב.

שופרסל – שווי שוק 9,700 מ'. רשת הקמעונאות הגדולה והוותיקה ביותר בישראל (מאז 1958). 

פורמטים של חנויות:

במרץ 2024 האחים יוסי ושלומי אמיר רכשו 25% משופרסל תמורת 1.5 מיליארד ש"ח, והפכו למנכ"לים משותפים של החברה. מאז כניסתם לתפקיד, הם הובילו מהלכי התייעלות שכללו קיצוצים בכוח האדם, סיום התקשרויות עם חברות יעוץ, החלפת בכירים בהנהלה, ביטול ההנחה הקבועה (9%) לחברי מועדון 'חבר' ונראה שדגלה גם בצמצום מבצעים והעלאת מחירים. 

באוקטובר 2024 הודיעה על פתיחת רשת חדשה של חנויות בשם 'יוניברס', כש-40 סניפים מתוך 104 סניפי שופרסל דיל ושופרסל דיל אקסטרה יוסבו לסניפי יוניברס שיתאפיינו במחירים נמוכים יותר (כ-6% מעל מחירי רמי לוי לעומת 20% כיום).

במקביל, שופרסל גם פתחה לאחרונה לצרכנים את שתי החנויות הסיטונאיות "המפיץ", שמיועדות לקמעונאיות ומוכרות מוצרים באריזות גדולות מאוד ובכוונתה להשיק השנה סניפים נוספים בפורמט הזה.

פיננסי:  בשנה האחרונה ראינו עלייה של 6.5% במכירות חנויות זהות, אך רוב החברות בתחום הראו גידול משמעותי אף יותר על רקע המלחמה. 

שיעור רווח תפעולי של 6.5% לעומת סביב 4% לפני שנה, שיפור בהחלט דרמטי. 

לשופרסל יש נכסי נדל"ן בשווי 3.7 מיליארד ש"ח, אך אין הגיון בהפרדתם במסגרת החישוב מכיוון שקיומם חוסך הוצאות שכירות לשופרסל. 

נסחרת סביב מכפיל רווח 15.

שופרסל עושה מהלכי התייעלות במקביל להעלאת מחירים וביטול מועדונים והנחות. אנקדוטלית אני יודע שהם נתפשים היום כיותר ויותר יקרים ולדעתי סביר שזה מוביל לאובדן לקוחות, שיהיה קשה להחזיר אותם. דווקא המתחרות של שופרסל עשויות להנות מההפקר – גם במובן של יכולת ייקור קלה יותר וגם מלקוחות שינדדו משופרסל אליהן. לא עוברת.

ייצור משקאות ומזון

אנג׳ל שלמה (שלמה א. אנג'ל) – שווי שוק 190 מ׳. אחת מחברות האפייה הגדולות והוותיקות בישראל, המתמחה בייצור ושיווק לחמים, דברי מאפה ומוצרים נלווים. החברה מוכרת בעיקר תחת המותג "לחם אנג'ל" ונחשבת לאחד השמות הבולטים בתעשיית האפייה הישראלית. הוקמה בשנת 1927 בירושלים על ידי שלמה אנג'ל, אשר פתח מאפייה קטנה בעיר. עם השנים, החברה התפתחה ממאפייה מקומית קטנה לאחד ממפעלי האפייה הגדולים בארץ.

חוב נטו 12 מ'. 

הון עצמי 229  מ’. למרות העלייה במכירות על רקע המלחמה ממשיכה להיות הפסדית. סחירות נמוכה מאוד במניה. לא עוברת.

בכורי שדה – שווי שוק 510 מ’. עוסקת בשיווק והפצה של תוצרת חקלאית טרייה, באשראי חוץ בנקאי ובהפעלת רשת המרכולים “שוק העיר” המונה 16 סניפים. 

בכורי שדה היא חברת אחזקות עם שלושה מגזרי פעילות-  שיווק והפצה של תוצרת חקלאית, הפעלת רשת סופרים ואתר סחר מקוון, ומימון חוץ בנקאי. היתרון בכלל הפעילויות הוא שקיימת סינרגיה ביניהן כאשר הספקית הבלעדית של תוצרת חקלאית לשוק העיר היא בכורי חקלאות ופעילות המימון החוץ בנקאי משמש את לקוחות הקבוצה וספקיה.

עלייה של 25% במכירות הובילה לעלייה של כ-50% ברווח הנקי. 

לדעתי סביר שנראה גידול ניכר בפעילות האשראי החוץ בנקאי ב-2025.

נסחרת במכפיל רווח חד ספרתי גבוה על קצב הרווח הנוכחי. אמנם נהנתה מהישארות הישראלים בארץ בשנת 2024 אך גם היסטורית הפגינה יכולת צמיחה. אני לא בטוח שקצב הצמיחה במבט קדימה יספיק כדי שתעמוד ביעד התשואה שלנו. סחירות נמוכה יחסית. למעקב. 

בלדי – שווי שוק 1,000 מ'. הנפקה חדשה מינואר 2025. חברה ישראלית המתמחה בייבוא, ייצור ושיווק מגוון רחב של מוצרי מזון, במיוחד מוצרי בשר טריים וקפואים, דגים, ירקות ופירות קפואים, מוצרי בצק ומאפה, ומוצרי מכולת. החברה החלה את דרכה כאיטליז משפחתי בשוק הכרמל בתל אביב, ובמהלך השנים התפתחה לקבוצה מובילה בתחום המזון בישראל. בלדי גם מציעה שירותי אחסנה ללקוחות עסקיים.

הפעילות מחולקת למגזרים הבאים:

1.סחר – יבוא, רכש ומכירה של: מוצרי בשר, דגים קפואים, דגים טריים ומוצרים אחרים
2. לוגיסטיקה – כולל בעיקר את המרכז הלוגיסטי של החברה בקריית מלאכי. 

רווח שיא ברבעון 3 – בדיוק הדוח על בסיסו בוצעה ההנפקה. קצת רווח של כ-100 מ' עם עלייה חדה מ-2023 על רקע עליית מחירים. מכיוון שמדובר בהנפקה חדשה הייתי מעדיף לראות עוד כמה רבעונים.  לא עוברת. 

גן שמואל –  שווי שוק 500 מ’. חברה ישראלית המתמחה בייצור ושיווק מוצרי פרי, במיוחד לתעשיית המשקאות הקלים והמיצים הטבעיים, וכן בייצור מוצרי עגבניות. החברה הוקמה בשנת 1993, אך שורשיה נעוצים במפעל לעיבוד פרי שהוקם בקיבוץ גן שמואל בשנת 1941. 

תחומי פעילות עיקריים:

• התחום התעשייתי: ייצור חומרי גלם לתעשיית המשקאות הקלים, כולל רכזי פירות, מיצים טבעיים ומוצרי עגבניות.
• התחום הקמעונאי: שיווק ומכירת מיצים טבעיים ונקטרים תחת מותגים שונים בישראל ובעולם. 

כ-80% מההכנסות בתחום התעשייתי. 

החל מסוף 2022 ובמיוחד מאמצע 2023 חלה עלייה חדה במחיר המיץ ורכז התפוזים בעולם בשל פגעי מזג אוויר והתפשטות מחלת ה'גרינינג' בברזיל, שפגעה ביבול ב-2023-2024 וגורמת לחשש גם למחסור עתידי. 

על רקע המשבר גן שמואל מציגה רווחים מדהימים בקצב של כ-160 מ' מה ששם אותה במכפיל רווח מצחיק, אך השאלה הגדולה היא כמה זמן זה יימשך. 

נמצאת בשלבי הקמת מפעל חדש בתאילנד שצפוי למכור למדינות שפחות נלהבות לקנות מישראל.

מצד אחד מאוד מפתה במכפיל רווח 3.5-4, מצד שני אנחנו רואים ירידה ברווחים ברבעון 4, יחד עם ירידה חדה במחירי מיץ התפוזים לאחרונה וקשה לומר מה תהיה ההשפעה על הרווח מרבעון ראשון והלאה.

אין מספיק ודאות- למעקב. 

ויליפוד אינטרנשיונל (וילי פוד אינטרנשיונל | ג.ויליפוד אינטרנשיונל) – שווי שוק 780 מ’. חברה ציבורית ישראלית המתמחה בייבוא ושיווק של מוצרי מזון מגוונים. החברה נוסדה בשנת 1994 ומציעה כיום מעל 600 מוצרים שונים, המיוצרים על ידי כ-150 יצרנים מובילים מרחבי העולם. מוצרי החברה מסופקים ליותר מ-2,000 לקוחות ברחבי ישראל.

מגוון המוצרים של ויליפוד כולל גבינות, חטיפים, דגים משומרים, פירות מיובשים, שמנים, חמוצים, קופסאות שימורים, ג'לי וריבות.

ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ היא חברת בת של ויליפוד השקעות בע"מ, העוסקת בייצור, ייבוא ושיווק של מוצרי מזון. 

מזומן 245 מ' ש"ח. רווח (מלבד פיננסי) בקצב של כ-60 מ' ש"ח תפעולי, נאמר 45 מ' ש"ח נקי. נראה שנסחרת בערך בשווי הוגן. לא עוברת.

זנלכל – שווי שוק 560 מ׳. עוסקת בייצור ושיווק של שימורי פירות וירקות, כולל המותגים ״יכין״ ו״פרי זה״, ושולטת במחלבות רמת הגולן. 

מחלבות רמת הגולן נרכשה ב-2023 כשהייתה הפסדית, ובשנת 2024 הצליחה זנלכל להעביר אותה לרווח של 2.7 מ'. בנוסף, נראה שזנלכל משקיעה בפיתוח מחלבות רמת הגולן ומשיקה סדרת מוצרי חלב חדשה.

עלייה ניכרת במכירות וברווח הגולמי. שימו לב שהרווח בשנת 2023 כולל 38 מ' רווח ממימוש רכוש קבוע שבנטרולם אנחנו רואים צמיחה נאה משנה לשנה. רווח לכ-60 מ' ש"ח. נסחרת סביב מכפיל 10, תחום דפנסיבי ועם היסטורייה נאה של צמיחה בשנים האחרונים. מחזור מסחר דיי נמוך.   למעקב. 

חממה סחר (חממה מאיר סחר) – שווי שוק 65 מ׳. מתמחה בייבוא, מסחר ושיווק של מוצרי מזון יבש. החברה פועלת מתוך מרכז לוגיסטי בקריית גת ומספקת מגוון רחב של מוצרים, ביניהם קטניות, תבואות, דגנים, אורז, פירות יבשים ואגוזים. היא מקיימת קשרים עם כ-200 ספקים ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם.

בין לקוחות החברה נמנים יצרני מזון, סיטונאים, בתי קלייה, בתי אריזה ולקוחות מוסדיים. החברה מקפידה על מדיניות של עבודה עם מספר ספקים לכל מוצר, כדי למנוע תלות בספק יחיד

 הון עצמי של כ90 מ׳. הירידה בהכנסות נובעת לפי טענת החברה מחוסרי מלאי ברבעון הראשון של 2024, והפסקת המכירות לעזה. 

קצב רווח של כ-4 מ', צפי צמיחה לא ברור. לא עוברת.

 טופ גאם – שווי שוק 820 מ’. עוסקת בפיתוח ומכירת תוספי תזונה וממתקים, ובפרט ממתקים שהם תוספי תזונה – כלומר סוכריות גומי ללא סוכר שלמעשה מחליפות תוספי ויטמינים.

הרווח מפעולות רגילות עלה ל-3.7 מ' דולר. עברה להפסד בשורה התחתונה, אך זאת בשל הוצאות אחרות. 

טופ גאם דואגת כל הזמן לפתח מוצרים חדשים, כמו פרוביוטיקה, גומיצ'ינו (גומי כחטיף אנרגיה) ועוד. 

בשנת 2024 טופ גאם הצליחה להציג צמיחה נאה אך עדיין לא נוח לי עם התמחור ביחס לרווח. יש פוטנציאל, במיוחד בתחום התרופות, אך קשה לי לתמחר אותו כרגע. עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ. לא עוברת. 

כרמל קורפ – שווי שוק 355 מ’. שולטת ב”יקבי כרמל” העוסקת ביצור ושיווק יין ומחזיקה 30% מ”יפאורה” העוסקת בייצור ושיווק משקאות קלים ומים מינרלים.

מגזרי פעילות:

1.ייצור והפצת מוצרי יין: כולל יינות שולחניים, יינות מבעבעים, בנדי, ארק ויינות לקידוש

2.מסחר ושיווק: מסחר שיווק והפצה של מוצרי בירה ממותגים שונים, וכן מוצרי אלכוהול שאינם מיוצרים על ידי החברה.

3.משקאות קלים – באמצעות החזקה ב-30.44% ממניות יפ-אורה.

מגזר הסחר הציג שיפור ניכר בתוצאות בשנתיים האחרונות. במגזר המשקאות הקלים (יפאורה) ביטול המס על משקאות מתוקים ב-2025 צפוי להוביל לעלייה ברווח. 

אלה הדוחות של יפאורה:

ליפאורה יש גם 525 מ’ ש”ח במזומן עודף כך שיחד עם הרווח אני מרגיש בנוח לומר שיפאורה שווה סביב 1.5 מיליארד ש”ח כך שחלקה של כרמל שווה כ-500 מ’. בנוסף יש לנו את פעילות ייצור היין שהרוויחה כ-12 מ’ ונעריך ששווה 100 מ’. 

בסך הכל כרמל זולה אבל הרווח מגיע ברובו המוחלט ביפאורה. עד שנראה שיפור משמעותי בעסקים של כרמל עצמה – למעקב.

כרמית –שווי שוק 65 מ’. עוסקת בייצור ושיווק של ממתקים.

עוד שנה בה כרמית לא ממש מצליחים להתקדם עסקית ועל התוצאות הנוכחיות היא לא זולה. סחירות אפסית. לא עוברת.

מהדרין – שווי שוק 800 מ’. החברה עוסקת בנטיעה,עיבוד,אריזה ושיווק של מטעים ופרי הדר, נכסים מניבים ומתן שירותי אחסנה בקירור.

 מעל 95% מההכנסות מגיע מחקלאות שתוצאותיו תנודתיות מאוד , וכך גם הרווח של מהדרין.

בינואר הודיעה על מו"מ למכירת 40% מקרקע בנתניה תמורת 82 מ'. 

למהדרין יש קרקעות, אבל העסק עצמו הפסדי אפילו בגולמי. נפגעה ב-2024 ממחסור בעובדים לקטיף, אך גם שנים קודמות היו גרועות. הון עצמי ירד ל-513 מ'. דלק קבוצה רוכשת מניות בהצעות רכש בפרמיה, נראה שמעוניינת להשתלט על הקרקעות למטרותיה. לא עוברת. 

נטו מלינדה – שווי שוק 2,130 מ’. מתמחה בייצור, ייבוא, שיווק והפצה של מוצרי מזון כשרים. החברה הוקמה בשנת 1992 תחת השם "המשביר מזון בע"מ" ושינתה את שמה לשם הנוכחי בשנת 2003. 

נטו מלינדה פועלת בשלושה תחומי פעילות עיקריים:

1. מפעלי קבוצת נטו: החברה עוסקת בייצור, עיבוד, מכירה, שיווק והפצה בישראל של מוצרים כגון בשר מעובד וטחון, שימורי טונה, דגים קפואים וטריים, מוצרי בצק קפואים, גבינות מותכות ומוצרי קצפת.
2. ייבוא: החברה מייבאת ומשווקת מגוון מוצרי מזון, ביניהם בשר טרי וקפוא, דגים, גבינות איכות, שימורי דגים, פירות וירקות, מוצרי קצפת וארוחות מוכנות.
3. שוק מקומי: החברה משווקת ומפיצה מוצרים הנרכשים בשוק המקומי, כגון עוף ובשר טרי, דגים טריים, מוצרי בצק קפואים, מעדני דגים, תבלינים, ממרחים ועוגות. 

שיפור חד בתוצאות בשלושת המגזרים של נטו ב-2024, עם עלייה במכירות ובשיעור הרווח הגולמי. החברה מציינת שיפור בתנאי הסחר כסיבה לכך.

שווה לציין התנהלות עקלקלה של ההנהלה בכל הנוגע להסכם הפצת עופות עם חברת טל הל יסכה, בבעלות משפחת מצסה. בקצרה משפ' מצסה מחזיקה יחד עם עדי עזרא בנטו אחזקות שמחזיקה בנטו מלינדה. טל הל היסכה היא ספקית עופות שמפיצה עופות באמצעות נטו מלינדה תמורת שקל +מע"מ לקילו. דירקטוריון נטו אישר את העסקה אך הרשות התערבה וקבעה (בצדק) שמדובר בעסקת בעלי עניין. לאחר התנגדות המוסדיים שופרה התמורה שתקבל נטו בכ-.17%. כתבה בנושא.

קצב רווח 245 מ' במחצית השנייה של 2024 – מכפיל רווח 8.  

התחזקות השקל עוזרת לנטו בתחום היבוא.

בסך הכל דיי זולה וסולידית, עם זאת הממשל התאגידי לא נראה מבריק. דילמה – חברה מעניינת.

סבוריט – שווי שוק 5 מ’. עוסקת בפיתוח מערכת לייצור והדפסת תחליפי בשר מן הצומח ותחליף ביצה.

עדיין ללא הכנסות ומפסידה בקצב גבוה. לא עוברת. 

שטראוס גרופ – שווי שוק 9,300  מ’. אחת מחברות המזון הגדולות והבולטות בישראל, עם פעילות ענפה גם בשווקים בינלאומיים. 

תחומי פעילות עיקריים:

1. שטראוס ישראל – תחום המזון בישראל:
   
   • מוצרי חלב (יוגורטים, גבינות, מעדנים)
   • קפה שחור ונמס
   • סלטים (באמצעות המותג "סלטי אחלה")
   • מים מינרליים (תמי4 – באמצעות שטראוס מים)
     
2. שטראוס קפה – פעילות קפה בינלאומית:
   
   • מותגים כמו TRES ו-Doncafé
   • שותפות עם ענקית הקפה DE Master Blenders (כיום חלק מ-JDE Peet’s)
   • נוכחות בשווקים רבים כולל מזרח אירופה וברזיל
     
3. שטראוס מים – פתרונות מים חכמים לבית ולעסק:
   • מערכת תמי4 – פילטר מים ומכשירי קירור/חימום

4. שטראוס בריאות – פיתוח מוצרים בתחום הבריאות והתזונה
   
   • השקעות בסטארט-אפים חדשניים במזון (FoodTech)
     
5. סברה ואובלה – ממרחים וסלטים מוכנים:
   
   • שותפות עם פפסיקו (PepsiCo)
   • סברה פועלת בעיקר בארה״ב ואובלה פועלת באירופה ובאוסטרליה

לאחרונה יש שינויים חדים במחירי הסחורות, ובפרט עלייה במחיר הקפה שעשויה לפגוע בשטראוס.

הרווח ברבעון 4 כולל 'הכנסות אחרות' בסך 528 מ' ממכירת פעילות, בנטרולם הרווח התפעולי היה יורד ל-632 מ', הרווח לפני מס ל-410 מ', הנקי לבערך 320 מ' והנקי המיוחס לבעלי המניות לבערך 260 מ'. 

שטראוס נראית לי יקרה. לא עוברת.

תורפז – שווי שוק 2,625 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תמציות טעם וריח טבעיות וסינתטיות לתעשיות הקוסמטיקה, הטואלטיקה, הטיפוח האישי, המזון והמשקאות. בנוסף, החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירה של חומרי ביניים וחומרי גלם לתעשיית הפארמה. 

תורפז משלבת צמיחה אורגנית עם רכישות אסטרטגיות של חברות ופעילויות משיקות ברחבי העולם. מאז 2017, החברה רכשה מספר חברות בישראל ובעולם, ובכך הרחיבה את נוכחותה הגלובלית. לדוגמה, במרץ 2024 רכשה את הקבוצה הבלגית-גרמנית Clarys & Willich תמורת 47.7 מיליון דולר, ובספטמבר 2024 רכשה את חברת הטעמים האנגלית F&E תמורת 22 מיליון ליש"ט. 

תוצאות כספיות:

כפי שניתן לראות, תורפז צמחה מ-52 מ' דולר מכירות בשנת 2020 ל-212 מ' (פרו-פורמה – כולל הרכישות האחרונות שעוד לא מופיעות בדוחות) ב-2024, עם עליה מ-14 מ' דולר EBITDA ל-43 מ' דולר. 

פיננסי:  בסוף השנה קצב ה-EBITDA של תורפז מגיע לכ-48 מ' דולר.

חוב נטו 76 מ' דולר, יוצא לנו מכפיל EBITDA סביב 16. מכפיל רווח כ-45. 

לא זולה, אך נראה שהיא מצליחה למצוא רכישות שיורידו את ממוצע מכפיל הרווח שלה. עם זאת, שימו לב שבשנים קודמות תורפז לא הצליחה להעלות את ה-EBITDA בקצב של שנת 2024, ואני לא בטוח מה מקור השינוי והאם הוא יימשך. 

בכל אופן עושה רושם של חברה אך לא זולה. לא עוברת.

מלונאות תעופה ותיירות

איסתא – שווי שוק 1,560 מ׳. אחת מקבוצות התיירות הוותיקות והמובילות בישראל. החברה החלה את דרכה כאיגוד הסטודנטים הישראלי לתיירות (Israeli Student Travel Association), ומאז התפתחה והתרחבה לתחומים נוספים. 

לאיסתא שני מגזרי פעילות:

תחום התיירות –  פעילות בתחום התיירות כסוכנות נסיעות, בעיקר קמעונאית, תחת מגוון מותגים, מוצרים וערוצי הפצה ובכל סגמנטי התיירות: חופשות בארץ ובחו"ל, תיירות עסקית, תיירות נכנסת והפקות. הפעילות מבוצעת באמצעות סניפים וסוכנויות הפרוסים בכל רחבי הארץ, מרכז הזמנות טלפוני ומספר אתרי אינטרנט.

על פי איסתא, התמקדות ופיתוח תחומי נישה, יחד עם התייעלות תפעולית, הביאו לגידול ניכר בריווחיות התיירות למספרי שיא:

תחום הנכסים – פעילות בתחום הנכסים במספר מגזרי פעילות הכוללים את תחום הייזום למגורים, בהשכרה של נדל"ן מניב וכן בייזום, פיתוח והקמה של מקרקעין לצרכי השכרה בתחומי התעשייה ולוגיסטיקה, מלונאות, משרדים ומרכזי מסחר שכונתיים. ביולי 2024 לאומי פרטנרס הסכימה להשקיע כ-65 מ' תמורת 4.99% מאיסתא נכסים, כלומר שווי של 1.3 מיליארד.

הון עצמי 1460 מ'. חוב נטו בסולו של כ-300 מ'. כלומר אם נכסים שווה 1.23 מיליארד (חלקה של איסתא) לפי עסקת לאומי פרטנרס, המשמעות שתחום התיירות מקבל שווי של כ-750-800 מ' (שארית השווי +החוב בסולו). ביחס לתוצאות מגזר התיירות הייתי אומר שזה תמחור לא זול ואני בהחלט לא אוהב את עירוב פעילויות הנדל"ן מניב / יזמי/ התחדשות ותיירות. לא עוברת. 

אוברסיז קומרס – שווי שוק 240 מ׳.חברה ישראלית המתמחה במתן שירותים לוגיסטיים מקיפים לאורך כל שרשרת האספקה, תחת הסיסמה "מן הנמל עד המדף". החברה הוקמה בשנת 1967 והייתה הראשונה בישראל שהציעה שירותים משלימים לשירותים הנמליים.

תחומי הפעילות מחולקים ל:

1. Full Container Loaded – אחסנת מכולות מלאות במסופי המטענים עד שחרור ממכס
2. Less Container Loaded – פעילות ריקון מכולות במסופי המטענים- מספר יבואנים שחולקים מכולה אחת ומסירת התכולה, ופעילות שירותים לוגיסטיים כוללים לרבות אחסון ושינוע סחורות ומטענים.
3. שירותים לוגיסטיים כוללים 

פיננסי:

חוב נטו כ-190 מ'

ירידה בהכנסות וברווח הגולמי, רווח נקי מתואם להוצאות אחרות כ-8 מ' ש"ח. 

רווח נקי בקצב של כ-15-20 מ'

ה-EBITDA בקצב של כ-90 מ' אך החברה מציגה אותו לאחר נטרול הפחתות גבוהות של נכסי שימוש בגין שכירות, שיהיה לא נכון לנטרל אותן, בקצב של כ-30 מ' בשנה. כלומר ה-EBITDA האמיתי יהיה כ-60 מ' מה שמביא למכפיל EBITDA סביר יותר של בערך 10. 

תמחור לא זול בחברה שלא מציגה צמיחה כרגע. לא עוברת.

אוריין ש.מ. –  שווי שוק 440 מ’. מתמחה בשירותי לוגיסטיקה, שילוח בינלאומי, עמילות מכס והפצה. החברה מציעה מגוון פתרונות לוגיסטיים, כולל ניהול שרשרת אספקה, אחסנה והפצה, ומספקת שירותים מותאמים לצרכי הלקוחות. מטה החברה ממוקם בראש העין, והיא פועלת גם במרכזים לוגיסטיים נוספים ברחבי הארץ.

לאוריין חמישה תחומי פעילות עיקריים: 

שילוח בינלאומי – יבוא: החברה מספקת שירותי שילוח בינלאומי עבור יבואנים, כולל הובלת מטענים, טיפול במסמכים, ושחרור ממכס.
שילוח בינלאומי – יצוא: החברה מציעה שירותי שילוח בינלאומי ליצואנים, הכוללים הובלת סחורות, טיפול במסמכים הנדרשים, ושחרור ממכס.
הפצה והובלה: החברה מספקת שירותי הובלה והפצה של סחורות בתוך ישראל, כולל הובלה יבשתית והפצת חבילות ומעטפות.
אחסנה: החברה מפעילה מרכזים לוגיסטיים המספקים שירותי אחסנה ללקוחותיה, עם שטחי אחסון בהיקף של כ-135,000 מ"ר.
מימון לקוחות: החברה מציעה שירותי מימון ללקוחותיה, המסייעים להם בניהול תזרים המזומנים והאשראי.

פיננסי: בפברואר 2025 גייסה 25 מ' ש"ח ממשקיעים. לאחר הגיוס -חוב נטו 55 מ' דולר. 

ה-EBITDA של אוריין בשנת 2024 הוא 24 מ' דולר,  אך מנגד יש לאוריין השקעה עצומה ברכוש קבוע כך שאיני בטוח שאני מרגיש בנוח עם נטרול הפחת. 

במקרה האופטימי נקבל מכפיל EBITDA בערך 7.5 שזה תמחור סביר אך אני לא חובב (או מספיק מבין) את תחום הפעילות. לא עוברת.  

אי.טי.ג’י.איי (איטיג'יאיי | ETGA) – שווי שוק 450 מ’. פועלת בשני תחומי פעילות עיקריים:

1. לוגיסטיקה: החברה מספקת שירותים לוגיסטיים מגוונים, כולל אחסנה, הפצה ושינוע סחורות.
2. מימון חוץ-בנקאי: החברה מציעה פתרונות מימון שאינם דרך המערכת הבנקאית המסורתית, כגון הלוואות וגיוסי הון.

 
רכשה ב-2024 את ISLINE בהשקעה של 80 מ' ש"ח.
קצב רווח של כ-8 מ' תפעולי באשראי חוץ בנקאי ושל 30-40 מ' תפעולי בתחום הלוגיסטיקה. 

עלייה בהכנסות על רקע עלייה במחירי השילוח. קצב רווח נקי של כ-40 מ'. נראה לי תמחור הוגן ביחס לצמיחה. לא עוברת.

אל-על (אלעל | ELAL) – שווי שוק 6,000 מ׳. חברת התעופה הגדולה בישראל.

חברת התעופה הגדולה בישראל, נסחרת נכון לכתיבת שורות אלו בשווי שוק מתואם של 1.47 מיליארד דולר (כולל הנחת המרה מלאה של אופציות סדרה 2 ו-3 אשר נמצאות עמוק בכסף).

בשנת 2023 החברה הציגה את הרווח הנקי הגבוה ביותר בתולדותיה מאז שהחברה ציבורית בשנת 2004, כאשר הדבר נתמך ברבעון 4 חזק מהרגיל בצל מלחמת חרבות ברזל.

מגמה זו, של חברות זרות רבות אשר אינן טסות אל ומישראל המשיכה ביתר שאת בשנת 2024, מה שגרר שיעורי תפוסה גבוהים במיוחד של  מעל 93% ועליה במחירי הכרטיסים ובמחירי השילוח.

אל על סיימה את שנת 2024 עם רווחי שיא משמעותיים לעומת 2023, ועכשיו כשמרבית החברות הזרות חזרו לטוס או הודיעו על חזרה בחודשים הקרובים השאלה מה יעלה בגורלה של אל על.

ניתן לבחון את זה בכמה מישורים: נתחיל ברמה המאזנית, החוב נטו של אל-על התאפס נכון לסוף שנת 2024 (בהנחת כניסת מזומן ממימוש האופציות), מה שהופך אותה לאחת מחברות התעופה הבודדות בעולם, ואולי אף היחידה, ללא חוב. מדובר על עובדה מוגמרת מאזנית, אשר בתורה מפחיתה את הוצאות המימון נטו של החברה לרמה אפסית ומגדילה משמעותית את גמישותה הפיננסית.

ברמת העסק עצמו, אם מתחשבים במגמות העולמיות אשר כוללות מחסור עולמי במטוסים ובחלקי חילוף, וברמת הרווחיות שאל על השיגה טרום המלחמה בתחרות מלאה, ניתן לחשב תזרים EBITDAR סביר לחברה בשנה רגילה (שנת 2025 תהיה גם היא חריגה לטובה בכל מקרה בשל רבעון 1 חזק מאוד, חזרה חלקית של חברות זרות בהמשך השנה, ומכירת כרטיסים מראש במחירים טובים לחברה).

אם נסתכל במבט קדימה על בסיס התחזית של החברה ניתן להעריך למה לצפות:

אם צפי ההכנסות הוא כ-3.3 מיליארד דולר בשנת 2026 עם צפי מרווח EBITDAR בין 17% ל-21% אז ניתן לצפות ל-EBITDAR של נאמר 600 מ' דולר בשנת 2025, ובהתחשב במזומן נטו מביא אותנו למכפיל EBITDAR של סביב 2.

זו השוואה (של דן צפריר היקר) של מכפילי בתעשייה נכון לפרסום הדוח השנתי:

כפי שניתן לראות הפער האופטי הגדול מאוד היום מצטמצם כשמסתכלים על התוצאות הצפויות בשנה-שנתיים הקרובות. האם פער המכפיל מצדיק השקעה? אני לא בטוח, שכן אנחנו רואים פערי מכפילים גבוהים בהרבה מאוד ענפים. העובדה שוולמארט נסחרת במכפיל רווח 40 לא אומרת אוטומטית שויקטורי במכפיל 12 זולה. בכל זאת –  חברה מעניינת.

קבוצת גולד בונד – שווי שוק 745 מ׳. מפעילה מסופי מטענים, מחסנים חופשיים ואחסנה פתוחה וכן מספקת שירותים נלווים ושירותי הובלת מטענים. פעילות החברה בתחומים אלה מרוכזת בשטחים הסמוכים לנמל אשדוד ולנמל חיפה.

בנוסף מחזיקה במסוף מטענים בבית שאן, בסמוך למעבר הגבול לירדן.

מפעילה מחסן רובוטי באשדוד וכן, באמצעות אי גולד, מפתחת ומשווקת תוכנה ייעודית לניהול מחסנים רובוטיים,

מחזיקה 20% במספנות ישראל – שווה כ-570 מ' לפי שווי שוק.

מלבד ההחזקה במספנות ישראל יש לנו עוד רווח תפעולי של כ-20 מ' ש"ח בשנה (שווה נאמר עוד 150 מ') ולסיום מזומן עודף 45 מ’. התוצאות לא מראות. 

אם נחבר הכל נגיע קרוב מאוד לשווי השוק. נראה שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת. 

גלובל כנפיים ליסינג/ גלובל ליסינג – שווי שוק 120 מ׳. גלובל כנפיים ליסינג בע"מ היא חברה ציבורית ישראלית המתמחה ברכישה, החכרה ומכירה של מטוסי נוסעים ומטען לחברות תעופה ברחבי העולם. . 

בנובמבר 2024, גלובל כנפיים השלימה את מכירת חלקה בחברת התעופה הקפריסאית TUS Airways, מהלך שהניב רווח של כ-1.3 מיליון דולר. המשקיעה החדשה ב-TUS מימשה אופציה לרכישת יתרת ההחזקות של גלובל כנפיים ושותפתה בחברה, עם אפשרות למימוש מלא עד מרץ 2028

כלכלני חברת הדירוג מעלות מעריכים כי גלובל כנפיים תפעל להגדלת צי המטוסים שלה החל משנת 2025, במטרה לחזק את מעמדה בשוק הליסינג התעופתי.

הון עצמי 56 מ' דולר כך שיש דיסקאונט, אך הרווח נוטה להיות נמוך ביחס לשווי. על אף הדיסקאונט על ההון לא נראית לי זולה או מעניינת במיוחד. לא עוברת.

דן מלונות – שווי שוק 2,700 מ’. הרשת מפעילה 17 בתי מלון בפריסה ארצית, כולל בערים מרכזיות כמו ירושלים, תל אביב, חיפה, אילת, קיסריה, הרצליה, נצרת וצפת, וכן מלון בבנגלור, הודו. בנוסף שותפה במרכז קולינרי בתל אביב ומפעילה 5 טרקליני אח”מ בנתב”ג. 

מלונות בולטים:

• מלון המלך דוד, ירושלים: נחשב לספינת הדגל של הרשת ואחד המלונות היוקרתיים בישראל.
• דן תל אביב: חבר ברשימת "Leading Hotels of the World" מאז 2021.
• דן אכדיה, הרצליה: ממוקם על חוף הים ומציע חוויית נופש יוקרתית.

הון עצמי 1.3 מיליארד. 

ירידה בתוצאות בשנת 2024, אך גם ביחס לתוצאות שנים קודמות נראית יקרה יחסית. אירחה במהלך 2024 תושבי קו העימות, ובלי קשר תיירות הפנים הייתה חזקה ב-2024 וקשה לומר מה הצפי לשנים הקרובות מבחינת תיירות פנים ותיירות חוץ. לא עוברת. 

ישראייר – שווי שוק 530 מ’. עוסקת בארגון,שיווק והפעלת טיסות וחבילות נופש. מעין “חברת תיירות שיש לה מטוסים”. 

לישראייר שני מטוסי איירבאס 320, 8 מטוסי צרי גוף ו-4 מטוסים בחכירה רטובה (חכירה של מטוס + צוות).

בפברואר 2023, קבוצת ישראייר רכשה 50% ממניות חברת התחזוקה הקפריסאית Bird Aviation. בהמשך, במאי 2024, הגדילה ישראייר את אחזקותיה בחברה ל-75% באמצעות רכישת 25% נוספים תמורת כ-2.75 מיליון אירו. ביוני 2024, השלימה ישראייר את רכישת השליטה בחברה.Bird Aviation, הממוקמת בלרנקה, קפריסין, מתמחה במתן שירותי תחזוקה למטוסי סילון, כולל מטוסי Airbus A320, המהווים חלק מצי המטוסים של ישראייר. רכישה זו מהווה חלק מהאסטרטגיה של ישראייר להרחיב את פעילותה מחוץ לישראל ולגוון את מקורות ההכנסה שלה. באוגוסט 2024 אושרה הקמת האנגר נוסף ל-BIRD בקפריסין על רקע הצורך הגובר בשוק טיפולי המטוסים. כיום מחזיקה 87.5% מ-BIRD, עם אופציה לעלות לשליטה מלאה.

הודיעה באוקטובר 2024 על רכישה של מלון נוסף באיטליה. 

הודיעה בנובמבר על הסכם ל-5 שנים עם איסתא על לפיו איסתא תרכוש כל שנה 10% מהכרטיסים של ישראייר מראש. עוזר לישראייר בניהול התזרים במהלך השנה (התשלומים מתקבלים בסוף ובתחילת השנה שאלה זמנים חלשים יותר). צפוי להקטין את החוב ואת עלויות הריבית. 

כאן ניתן לספר שני סיפורים על ישראייר: הראשון – שזוהי חברה שנהנית מהמלחמה ומעליית הנתח שלה בנתב"ג. השני – שזוהי חברה שכבר שנים עוברת תהליכי עומק של התייעלות ושיפור תהליכים. 

כך למשל בעוד ברבעון 3 2019 היו לישראייר 503 עובדים ו-953 טיסות, הרי שברבעון 3 2024 היו לה 479 עובדים ו-1,990 טיסות.

ישראייר גם מתגאה בהטמעת המערכת של קוויקליזארד (חברה ציבורית אחרת המתמחה בתמחור דינאמי) שעוזרת לשפר את התפוסה ואת ההכנסות. 

ישראייר מתמקדת בהעלאת ההכנסות ממכירת מוצרים נילווים בטיסה בריווחיות מכובדת. מ-3% מההכנסות בשנת 2019 ל-10% מההכנסות בשנת 2024. 

צפויה להשיק בעתיד הקרוב מועדון לקוחות משותף יחד עם רמי לוי, בעל השליטה בחברה, 

צפויה להפעיל קו לארה"ב החל מיוני 2025 עם 6 טיסות שבועיות. 

שיפור ניכר במכירת מוצרים נלווים בשנים האחרונות, שזו הצלחה יפה:

כמו כן, ישראייר מצליחים להעביר עוד לקוחות ממוקדים לאתר האינטרנט. הושק גם אתר חדש במרץ 2025. במצגת של החברה נראה שהאתר החדש מוכר בקצב גבוה פי שניים מאשר בקצב שנה שעברה.

חוב נטו כ-20  מ' דולר.שיפור ניכר בתוצאות ב-2024, רווח של כ-90 מ' ש"ח ו-EBITDAR של 213 מ' ש"ח, כלומר מכפיל EBITDAR סביב 3. 

הנטייה שלי היא להימנע מחברות תעופה אך התחושה שלי היא שישראייר נהנית מניהול טוב ושסביר יחסית שהמהלכים שלה (מועדון צרכנות עם רמי לוי שתלוי באישור המדינה, התייעלות, השקעה במלונות ורכישת מרכז תחזוקה) יובילו לשיפור בתוצאות. חברה מעניינת

ישרוטל – שווי שוק 5,000 מ’. מנהלת ומפעילה רשת בתי מלון ברחבי הארץ. 

רשת ישרוטל מפעילה בתי מלון באזורים הבאים:

1. אילת – הרשת מזוהה במיוחד עם העיר אילת, ומציעה שם מגוון רחב של מלונות, כולל מלונות יוקרה כמו "מלכת שבא", "אגמים" ו"מצפה הים".
2. ים המלח – מלונות כמו "ישרוטל גנים" ו"ישרוטל ים המלח" מציעים חוויית נופש ובריאות.
3. תל אביב – מלונות עירוניים כמו "ישרוטל פאבליקה" בהרצליה או "ישרוטל רויאל ביץ'" בתל אביב מתאימים לאנשי עסקים ותיירים.
4. ירושלים – מלון "ישרוטל אוריינט" מציע חוויה יוקרתית בלב העיר.
5. מצפה רמון – מלון "ישרוטל בראשית" הוא אחד המלונות היוקרתיים ביותר של הרשת וממוקם על שפת מכתש רמון.
6. כרמל וצפון הארץ – מלון "ישרוטל כרמים" בהרי ירושלים ומלונות נוספים בצפון הארץ.

סגנונות מלונות

הרשת מציעה מגוון סגנונות, כגון:

• מלונות יוקרה – כמו "בראשית", "כרמים", ו"אוריינט".
• מלונות משפחתיים – מותאמים למשפחות עם ילדים, לדוגמה "ישרוטל אגמים" ו"ישרוטל לגונה".
• מלונות ספא ובריאות – כמו "ישרוטל ים המלח" ו"ישרוטל כרמים".
• מלונות עסקים – עם דגש על שירותים לעסקים ואירועים, כמו "פאבליקה" בהרצליה.

ב-2024 מצד אחד ראינו הרבה יותר תיירות פנים של ישראלים, אך מנגד הרבה פחות תיירים ביקרו במלונות בישראל. 

ברבעון 4 אנחנו רואים הרבה יותר לינות ישראלית והרבה פחות תיירים.

הון עצמי 2.5 מיליארד.

שיפור ברווח בשנת 2024 אך לא ברור כמה מזה נובע מהעלייה בתיירות הפנים. בהחלט ייתכן שבעתיד הקרוב נראה גם ישראלים טסים יותר לחו"ל אך במקביל גם אי-חזרה של תיירים לישראל. בכל אופן לא נראית לי זולה. לא עוברת.

פרידנזון –שווי שוק 90 מ’. מספקת מגוון רחב של שירותים בתחום שרשרת האספקה. שלושה תחומי פעילות עיקריים: 

1.שינוע בינלאומי – שירותי שילוח בינלאומי, עמילות מכס, ביטוח מטענים, הובלה בינלאומית ושירותים נלווים.
2.שינוע מטענים – אמצעי תובלה, שינוע, חלוקה והפצה, אחזקה וכוח אדם. כולל שירותי הובלה ייחודיים לחומרים מסוכנים, מטענים חורגים וכו'.
3.מרכזים לוגיסטיים – שירותי אחסנה, ניהול מלאי, שירותי ערך מוסף, הפצה ועוד באמצעות פרידנזון ג'נריישן בה היא מחזיקה 50% (50% נוספים נמכרו לג'נריישן ב-2021)

1. שירותי לוגיסטיקה מתקדמים:
   • ניהול שרשרת אספקה.
   • שירותי אחסנה ואחסון במרכזים לוגיסטיים.
   • פתרונות מותאמים אישית ללקוחות תעשייתיים ומסחריים.
2. תובלה ושינוע:
   • שינוע יבשתי של מכולות ומטענים.
   • שירותי הובלה בנמלי הים בישראל.
   • תובלה של מטענים כבדים וחריגים.

חוב נטו 45 מ'. פרידנזון פועלת בתחומים תחרותיים, תקופות אינפלציוניות גוררות התייקרות בעלויות של חברות כמו פרידנזון ושוחקות את השוליים. לא זולה ביחס לרווח ולא רואים צמיחה עקבית משנה לשנה. לא עוברת. 

 פתאל החזקות – שווי שוק 8,000 מ’. חברת החזקות ישראלית המתמחה בבעלות, תפעול, שכירות וניהול בתי מלון בישראל ובאירופה. החברה הוקמה בשנת 1998 על ידי דוד פתאל, המשמש כמנכ"ל ויו"ר החברה. הקבוצה מפעילה מלונות תחת המותגים "פתאל", "הרודס", "לאונרדו", "מלונות U" ו-NYX.

לפתאל 155 מלונות באירופה, 63 בישראל, 63 בבריטניה ואירלנד ו-16 באגן הים התיכון. 

הון עצמי 4,150 מ’. המשך שיפור בתוצאות ב-2024. יש לשים לב ל'הכנסות אחרות' בהיקף של 242 מ' בהקשר לרכישת השותף בחברת פרותאל.

חברה מרשימה, אך לא נראית לי זולה במיוחד. לא עוברת.

קווינקו – שווי שוק 190 מ’. מפעילה בתי מלון וקזינואים. מחזיקה בקרקעות בקמבודיה.. 

בבעלות קווינקו 2 קרקעות בקמבודיה:

ה'קרקע הקטנה', 85 דונם בסינהנוקוויל, שווה על פי הערכת שווי 118 מ’ דולר (100% בבעלות קווינקו). ב-24 בדצמבר 2024 הודיעה על מו"מ למכירת הקרקע תמורת 55 מ' דולר ושבועיים לאחר מכן הודיעה על הפסקת המו"מ.. מכירת הקרקע הקטנה היה צפוי להכניס לקווינקו נטו כ-120-140 מ' ש"ח. 

באפריל 2025 הודיעה על הסכם למכירת 7% מהקרקע תמורת 5.9 מ' דולר, בראייה נאיבית זה משקף  לקרקע כולה שווי 311 מ' ש"ח אך בהחלט ייתכן שחלק הקרקע שנרכש הוא במיקום טוב במיוחד ולא רלוונטי לשאר הקרקע.

החלק של קווינקו בקרקע השניה הוא כ-46% בשותפות עם קלאב הוטל, אך מדובר בקרקע של 480 דונם (מוערך ב-350 דונם לאחר הפקעה), כך שמדובר בשטח כפול מהקרקע ה'קטנה'. הקרקע השניה גדולה אף יותר ושווה ככל הנראה אף יותר אך קווינקו מחזיקה בה עם שותף והצפי למכירתה רחוק יותר. קווינקו עשויה לקבל נטו כ-250 מ' ש"ח על הקרקע הגדולה. 

בנוסף יש לנו קזינו ובית מלון ברודוס שמהווה כ-50% מההכנסות, ובית מלום וקזינו בקמבודיה שמהוו 50% נוספים. 

קווינקו מרוויחה נקי מבתי המלון בערך 20 מ' בשנה. בנוסף יש לנו הפחתות של נכסים שנרכשו בערך בערך ב-13-14 מ' נוספים בשנה, אל מול הוצאות קפקס של 8 מ'. נקבל סך הכל תזרים שוטף בערך 25 מ' בשנה. 

בסך הכל אנחנו מקבלים כאן ערך לא רע משתי הקרקעות +הפעילות העסקית.

ממליץ על כתבה מפורטת של חן תלמי על החברה. הבעיה היא מחזורי מסחר נמוכים מאוד. למעקב.

קשרי תעופה – שווי שוק 130 מ’. עוסקת בהפעלת טיסות שכר יוצאות ונכנסות,ובשיווק חבילות תיור ושירותי תיירות. 

ארבעה מגזרי פעילות:
1. ארגון טיסות שכר ושרותי קרקע וממתן שרותי תיירות פנים.
2. – מפיק את הכנסותיו מפעילות הקבוצה בנושא שייט
3. ארגון טיולים מאורגנים המתופעלים על ידי חברת פגסוס
4. השכרת כלי רכב – אורו טריפ 

בדצמבר הודיעה על השקעה בקרקע בלפלנד פינלנד עליו יקם מלון הכולל 76 בקתות. 

בינואר 2025 נכפה עליה לממש אופציה לרכישת 33% נוספים בפגסוס לפי מכפיל 6 על ממוצע רווח שלוש שנים אחרונות. מכיוון שהרווח ירד בכ-90% בשנת 2024 יוצא שהמחיר המשולם יקר מאוד ביחס לרווח הנוכחי. 

פיננסי: ירידה משמעותית בתוצאות ב-2024 על רקע המלחמה.

עברה שנה קשה על רקע המלחמה אך יש סימנים של חזרה לשגרה – צבר חזק לתאריך המאזן ומועד פרסום הדוח והחזרת עובדים. יכולה לחזור לקצב של 6 מ' דולר שזה שם אותה סביב מכפיל רווח 5-6. 

תחום הפעילות נוטה להיות מושפע מאוד מכל מיני הפתעות (קורונה, מלחמה וכו') ומחזורי מסחר נמוכים. מנגד זולה ומחלקת דיבידנד. מחזור מסחר נמוך מאוד. למעקב.

רכב ותחבורה

 אוטומקס מוטורס –  שווי שוק 20 מ’. עוסק בייבוא כלי רכב ושיווקם בארץ. 

באפריל 2024 הודיעה על מיזוג עם חברת סייספארק  (SPRC) שנסחרת בנאסד"ק בו אוטומקס מוטורס תקבל 47% מהמניות של סייספארק. אולי בזמן ההודעה זה היה נראה הגיוני, אלא שמאז מחיר המניה של SPRC ירד בכ-90% והשווי שהעסקה משקפת לאוטומקס נמוך מאוד (כ-7-8 מ' ש"ח).

כל עוד המיזוג הזה תלוי ועומד אין כל טעם בניתוח החברה מעבר לכך. לא עוברת.    

בליץ טכנולוגיות – שווי שוק 35 מ׳. עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק קטנועים חשמליים.

הפסדית, בשימור, כמעט ללא מסחר. לא עוברת. 

גוטו – 30 מ’. מתמחה במתן שירותי תחבורה שיתופית. החברה הוקמה בשנת 2008 תחת השם "Car2go" והייתה הראשונה בישראל להציע שירותי השכרת רכב לזמן קצר. 

פעילות החברה:

• שירותי תחבורה שיתופית: גוטו מציעה מגוון פתרונות תחבורה שיתופית, כולל השכרת רכבים, קטנועים חשמליים, אופניים וקורקינטים, באמצעות מנוי אחד ואפליקציה אחת. החברה פעילה בישראל, גרמניה וספרד.
• התרחבות בינלאומית: בינואר 2023, גוטו רכשה את חברת הקטנועים השיתופיים הגרמנית "Felyx", מהלך שהוסיף לצי החברה 1,500 קטנועים חשמליים וכ-200,000 מנויים בברלין ובהמבורג.

פיננסי: יתרת המזומן ירדה משמעותית מ-32 מ' ל-10 מ' מול חוב 25 מ' 

על אף שההכנסות נותרו במקום הצליחה לשפר את הגולמי אך עדיין נותרה עם קצב הפסד גבוה מאוד. לא רואה איך העסק יוצא מהנקודה בה הוא נתקע, וזה מצער כי הפעילות הקטנה בתל-אביב והאזור הייתה במקור ריווחית. לא עוברת. 

דלק רכב – שווי שוק 2,500 מ׳. עוסקת ביבוא ושיווק מכוניות “מאזדה”,”פורד” ו”ב.מ.וו.” ולאחרונה גם דונגפנג. כמו כן עוסקת בתחומי איכות הסביבה,התפלת מים ואנרגיה דרך ורידיס הציבורית.

חלק דלק בורידיס שווה 1.8 מיליארד ש”ח לפי שווי שוק.

באוקטובר הודיעה כי תחל לייבא מכוניות NIO הסינית. 

בנובמבר 2024 הודיעה על הסכם לרכישת פעילות הרכבים של מטרו מוטור שיווק תמורת 110 מ'. מטרו מוטור היא יבואנית היצרנית הסינית דונגפנג.  

בינואר 2025 הודיעה על הסכם לרכישת 50% מחברת יורודרייב תמורת 100 מ' ש"ח.

עלייה בהכנסות במגזר הרכב והחלפים בשנת 2025, אך מנגד ירידה בגולמי ובתפעולי. 

ככלל, מגזר הרכב הוא מגזר שאני לא מרגיש איתו בנוח – שינוי רגולטורי, כניסה של עשרות מותגים סיניים ושינויים חדים בריווחיות. מלבד זאת ורידיס נראית לי מתומחרת ביוקר. לא עוברת.

מיה דיינמיקס – שווי שוק 170 מ’. עוסקת בפיתוח טכנולוגיה לכלי תחבורה חשמליים זעירים. קישור למצגת עם תמונות של כלי הרכב. פועלת בתחום המיקרו-מוביליטי. מיה פיתחה 'פלטפורמה' של כלי רכב עם 4 גלגלים, ומלבישה עליו שימושים שונים כגון קלנועית או מעין קורקינט שטח. כפיתוחים עתידיים מיה מראה במצגת רכב קטן, אופנוע ואפילו רובוט בטחוני. 

דיווחה בדצמבר על הזמנה לצורך בחינת המוצר מיחידת עילית בטחונית, ממפיץ בבלגיה על סך 0.5 מ' ש"ח והזמנה על סך 1.4 מ' (+התחייבות להזמנות של 5 מ' לשנת 2025) מקבוצת מאיר. 

בינואר 2025 גייסה 4.5 מ' ש"ח תמורת מניות ב-36 אג' + אופציות. 

פיננסי: לשווי השוק יש להוסיף כ-25% בגין זכויות למניה ואופציות. 

שמה במצגת יעד מכירות של 18.5 מ' ב-2024 ורווח גולמי של 40%, אלה התוצאות בפועל:

לשנת 2025 שמה למטרה להגיע לרווח גולמי של 50 מ', עם יעד של 65 מ' מכירות ורווח נקי של 11.5 מ' בשנת 2025 ו-115 מ' מכירות ורוווח של 28 מ' בשנת 2026. על פי המצגת, התחזיות של מיה מסתמכות על כמויות מינימום בהתחייבויות מפיצים. 

מפתחת פלטפורמה רובוטית בחברת בת 'מיה רובוטיקס', דיווחה על הזמנה מאלתא בסך 300 א'$ ומגעים לשותפות אסטרטגית.

אם מיה תגיע ליעדים שלה היא בהחלט זולה אך כרגע הפער בין הדוחות לתחזיות גדול מדיי ועשויים להיות שיבוושים בדרך. כבר ראינו לא מעט פעמים בשנים האחרונות תחזיות של חברות צעירות נשכחות לחלוטין.

 קשה לי להעריך את החברה כרגע. למעקב

קרסו מוטורס –  שווי שוק 2,700 מ’.עוסקת בייבוא, מכירה ושירותים נלווים בתחום הרכב. החברה נוסדה בשנת 1933 על ידי משה (מואיז) קרסו, ומאז הפכה לאחת מהיבואניות הרכב הוותיקות והמובילות בישראל.

מותגי רכב מיובאים:

קרסו מוטורס היא היבואנית הרשמית בישראל של המותגים הבאים:

• רנו (Renault): יצרנית רכב צרפתית.
• ניסאן (Nissan): יצרנית רכב יפנית.
• אינפיניטי (Infiniti): מותג היוקרה של ניסאן.
• דאצ'יה (Dacia): יצרנית רכב רומנית בבעלות רנו.
• צ'רי (Chery): מותג רכב סיני.
• אקספנג (XPeng): מותג רכב חשמלי סיני.

בנוסף לייבוא ומכירת רכבים חדשים, קרסו מוטורס עוסקת גם בתחומים הבאים:

• שירותי מוסך ומכירת חלפים: החברה מפעילה רשת מוסכים ומספקת חלקי חילוף לרכבים שהיא מייבאת.
• טרייד-אין, ליסינג והשכרת רכב: החברה מציעה שירותי טרייד-אין, ליסינג והשכרת רכבים.
• מימון ושירותי סוכנות ביטוח: החברה מספקת פתרונות מימון וביטוח לרוכשי רכבים.

הודיעה בפברואר 2025 על רכישת 66% ממטרו מוטור (יבואן אופנועים) תמורת 210 מ'.

בשנת 2023, איחדה החברה את שירותי המימון, הליסינג, הביטוח ומכירת הרכבים המשומשים תחת המותג "פריזבי" (freesbe). כיום בערך חצי מהרווח מגיע מזרוע הליסינג, שהיא הכנסה יחסית צפויה ואיכותית.

גידול נאה במגזר המימון ומגזר הליסינג שההכנסות מהם יחסית צפויות ואיכותיות. 

קצב רווח כ-280 מ'. נסחרת סביב מכפיל 10, דיבידנד גבוה. נראה שהדגמים החדשים (צ'רי, אקספנג) צוברים פופולריות ונתוני המסירות בתחילת השנה טובים. בסך הכל אפשרות לא רעה, הבעיה היא שהמכסים של טראמפ עשויים ליצור כאוס בשוק הרכב. אם למשל יופחתו מכסים על רכבים אמריקאיים מהצד הישראלי, זה עשוי לפגוע בקרסו רכב שאין לה רכבים אמריקאיים בפורטפוליו.  למעקב.

שגריר – שווי שוק 150 מ׳. חברת שגריר פועלת בשני תחומים עיקריים:

1.שירותים ומוצרים לענף התחבורה, הכוללים שירותי דרך, רכב חלופי ושירותי איתור ומיגון, וכן התאמות ותיקונים למרכב הרכב, הכוללים מרכזי שירות לתיקונים
2.התאמות למרכב הרכב -הסבת רכבים לאנשים עם מוגבלות בניידות. 

בנוסף, החברה מחזיקה בשתי חברות כלולות – ווילשר (41.7%) ושנפ (29.17%) – וב-12.3% מהון המניות של גוטו. 

ווילשר (WheelShare) היא חברה פרטית המתמחה בהצבת עמדות השאלה בתשלום לכיסאות גלגלים במוסדות כמו בתי חולים ושדות תעופה. נראה שיש כתבות בינלאומיות על החברה בחודשים האחרונים (ביניהם גם הרבה ביקורות) על הצבת עמדות בבתי חולים.

שנפ (מצברי שנפ – חלקה של שגריר שווה 57 מ׳ ש״ח) חברה ציבורית העוסקת בייצור,יבוא ושיווק מצברים לרכב, ומחזיקה מחצית מחברות העוסקות בייבוא ושיווק צמיגים ואביזרי רכב. שווה לציין ששנפ הגדילה משמעותית את הרווח ב-2024.
גוטו (GoTo) חברה ציבורית (שווי שוק 30 מ׳) העוסקת בהפעלת שרותי תחבורה שיתופית, פתוח ושווק פלטפורמה טכנולוגית לניהול ציי רכב. המניה התרסקה במעל 90% בשלוש שנים האחרונות, ושגריר מכרה את רוב אחזקותיה בהפסד. 

גידול בפעילות השירותים לענף התחבורה והתאמות ותיקונים למרכב הרכב. הרווח התפעולי של שני המגזרים הוא כ-25-30 מ' בשנה. מזה נוריד הוצאות מימון של כ-8 מ' בשנה ונקבל קצב ונוריד מס ונקבל קצב רווח של כ-15 מ', לא כולל הרווח מהחזקה בשנפ. 

חוב נטו 70 מ'. 

ה-EBITDA בקצב של 60 מ', כך שמכפיל ה-EBITDA נמוך מאוד – סביב 3-4. עיקר הפער נובע מפחת והפחתות, אך יש לציין ששגריר נדרשת להוצאות הוניות של רכישת ושדרוג רכבים ומכונות. 

אני מקווה שבמבט קדימה שגריר תפסיק להשקיע בחברות חלום ותתמקד בעסק הבסיס שלה, גם אם הוא 'משעמם'. די זולה אך לא מספיק צומחת ותמיד יש סיכון לעוד השקעה בחברת הזנק. למעקב. 

שנפ (מפעלי ע. שנפ) –  שווי שוק 205 מ’. תחומי עיסוק:

מצברים: שנפ משווקת מגוון רחב של מצברים לכלי רכב פרטיים, משאיות, אופנועים, גנרטורים, מערכות גיבוי ועוד. החברה מציעה גם מצברי פריקה עמוקה המתאימים לקלנועיות, במות הרמה, מערכות סולאריות ועוד.

צמיגים: בשנת 2012, רכשה שנפ את 50% מכסלו, או 'אליאנס שיווק ישראל' והחלה לייבא ולשווק צמיגים, מה שהרחיב את מגוון המוצרים שהיא מציעה ללקוחותיה.ב-2023 החליטה שנפ להפסיק להציג את התחום במאוחד. 

אביזרי רכב: בשנת 2017, רכשה החברה 50% מחברת א.ד.י מערכות והחלה לייבא ולשווק אביזרי רכב שונים, כולל מערכות בטיחות, מולטימדיה ואביזרים נוספים. ב-2024 החליטה שנפ להפסיק להציג את התחום במאוחד. 

הטענת רכבים חשמליים: ב-2024 הקימה עם כלמוביל מיזם תאגיד בתחום הטענת רכבים חשמליים. הכנסותיה בתחום אינן מהותיות כרגע. 

החברה מציעה שירות לקוחות בפריסה ארצית, עם סניפים בתל אביב, חיפה, טבריה, נתניה, ירושלים, באר שבע ואילת, וכן כ-2,500 נקודות מכירה נוספות ברחבי הארץ.

בשנת 2018, בשל עלויות ייצור גבוהות, סגרה שנפ את מפעל המצברים שלה בנתניה ומאז מתמקדת בייבוא ושיווק מצברים ומוצרים נוספים.

מבחינת תמחור – שנפ צומחת בשנים האחרונות ונסחרת במכפיל רווח צנוע יחסית סביב 9. שנפ מציינת שכניסה מאסיבית של רכבים חשמליים והיברידיים לשוק תפגע בתוצאותיה בתחום, כך שעם השנים האימוץ הגדל של רכבים מהסוג הזה יהיה רוח נגדית עבור שנפ, אלא אם תצליח להפוך את הפעילות הקטנה של הטענת רכבים למשמעותית (יש לא מעט תחרות בתחום כבר היום). למעקב.

שותפויות מו”פ

כתבתי בהרחבה על הבעייתיות במודל שותפויות המו"פ במעברים הקודמים, ונראה שבמצב כיום כבר אין צורך להרחיב על כך. נוסיף על כך שכיום מעבר לבעיה במודל עצמו גם הסחירות בחברות אפסית ברמת אפס עסקאות ברוב הימים. נעשה מעבר זריז למען הסדר הטוב. 

אימד אינפיניטי מדיקל – שווי שוק 2 מ’. שותפות מו”פ המשקיעה בחברות העוסקות בבריאות דיגיטלית. מסוכן מדיי ואיני בטוח שאפשר להאמין לשערוך ההשקעות הנוכחי. כמעט ללא מסחר. לא עוברת.

איי ארגנטו – שווי שוק 4 מ’ – מטרת השותפות המוגבלת הינה לפעול בתחום המחקר והפיתוח באמצעות השקעה והחזקה בחברות העוסקות במחקר ו/או פיתוח בתחומים בתחומים הבאים: IOT-אינטרנט של הדברים, עיר חכמה,אגירת אנרגיה חשמלית, סביבת העבודה העתידית וחקלאות. הפסדית. 

הון עצמי 39 מ' ש"ח דמי ניהול כ-1 מ'. סחירות אפסית. לא עוברת. 

אלמדה ונצ’רס – שווי שוק 25 מ’. משקיעה בחברות העוסקות בבריאות דיגיטלית ומיכשור רפואי.

 הון עצמי 22 מ’ דולר. הפסדית. סחירות אפסית. לא עוברת.

ביג טק 50 – שווי שוק 18 מ’. שותפות מוגבלת שמשקיעה בחברות ענק טכנולוגיות פרטיות בשוק השניוני. הון עצמי 13 מ’ דולר. דמי ניהול של 3 מ’ ש”ח.  

בסוף פברואר 2025 הודיעו על כוונה לחלק דיבידנד של 1.5 מ' דולר. 

הפסדית. סחירות אפסית. לא עוברת.

ביו מיט (ביו-מיט) – שווי שוק 62 מ’.  משקיעה בחברות העוסקת במו”פ בתחום הפוד-טק. הון עצמי 29 מ’ – השותפות היחידה שנסחרת מעל ההון שלה, ועוד בפער גדול. 

נותרו 1.3 מ' במזומן. 

הפסדית כמו שאר השותפויות, הוצאות הנהלה מכובדות. לדעתי בתמחור משמעותית גבוה מדיי. לא עוברת.  

הייב 2040 יהש – שווי שוק 4 מ׳. משקיעה בחברות מחקר ופיתוח בתחומי הטכנולוגיה. 

החברה השקיעה עד כה ב-3 חברות:

• ויסייט פתרונות בע״מ (Viisights Solutions LTD) – עוסקת בתחום ערים חכמות. מזהה התהגויות חשודות ע״י AI ממצלמות אבטחה.
• נאנולוק סיקוריטי (Nanolock Security Inc) – עוסקת בתחום אבטחת סייבר ל IOT.
• איי אקס דאן בע״מ (IXDen) – עוסקת בתחום טיוב חיישנים ובקרים. במרץ 2022 הודיעה שיצרה את הפתרון הראשון שמשלב לחזות בעיות OT (״טכנולוגיה תפעולית״ – שכוללת מערכות בקרה תעשייתיות, ומערכות ניהול לבניין) ולזהות בעיות אבטחה, בחבילה אחת, בעזרת AI. 

בהשעיית מסחר  לא עוברת.

יוניק-טק (יוניקטק | יוניק טק) –  שווי שוק 4 מ’. שותפות מוגבלת המשקיעה בחברות ענק טכנולוגיות פרטיות בשוק השניוני – כלומר יוניק טק משקיעה בחברות טכנולוגיה שהם “יוניקורן” (חברות פרטיות ששוות מעל מיליארד דולר) בשלב הסקנדרי (כלומר – רכישת מניות ממחזיקים קיימים, כגון עובדים). 

הון עצמי של 3.7 מ' דולר אחרי הפסדים משמעותיים.  הוצאות הנהלה וכלליות של 0.8 מ' דולר בשנה שמצדיקות את הדיסקאונט. אפס סחירות. לא עוברת.

יוניקורן טכנולוגיות – שווי שוק 15 מ’. משקיעה בחברות “יוניקורן” – כלומר חברות פרטיות שמוערכות במעל מיליארד דולר. הון עצמי של 40 מ’, משמעותית מעל שווי השוק אך קשה לדעת על כמה לסמוך על הערכות השווי בחברות פרטיות, בפרט עם שיערוכים שליליים כל שנה בשנים האחרונות. 

הוצאות ניהול של כ-4 מ’ בשנה מצדיקות את הדיסקאונט שאנו רואים. אפס סחירות. לא עוברת. 

מנרה ונצ’רס – שווי שוק 11 מ’. משקיעה בחברות מו”פ בתחומי הטרנספורמציה הדיגיטלית. הון עצמי 43 מ’. אישרה באמצע 2023 תהליך Run-Off שכולל צמצום הוצאות יחד עם חלוקת הנכסים לאחר השלמתם. ממשיכה בהשקעות שאיני יודע להעריך את סיכויי ההצלחה שלהן. סחירות אפסית. לא עוברת.

סמארט אגרו – שווי שוק 15 מ’. שותפות מו”פ שעוסקת בתחום האגרו-טק.  הון עצמי של 34 מ' לאחר הנפקת זכויות. הוצאות הנהלה וכלליות בקצב של 3 מ' ש"ח.  מצדיקות דיסקאונט של כ-20-30 מ’ שכבר הופך את סמארט אגרו ללא מספיק מעניינת. שמועות על מכירה של סופלנט שעשויה להוביל לרווח הון, אך עבר מאז זמן רב ולא שמענו על התקדמות. סחירות אפסית. לא עוברת.

פטרוטקס שותפות מוגבלת – שווי שוק 8 מ’. מפיקה ומוכרת גז טבעי ונפט בארה”ב ובישראל, כאשר מרבית פעילותה מבוססת על מכירת גז טבעי במדינות טקסס ומיסיסיפי. 

לא נראה שיש לחברה משאבים למצות את המאגרים. סחירות אפסית. לא עוברת.

פיט השקעות שותפות מוגבלת – שווי שוק 6 מ’. שותפות מוגבלת העוסקת בתחומי הפודטק ואגריטק. מזומן 7.4 מ’, הון עצמי 29 מ’. הוצאות של כ-3.5 מ’ בשנה. אמנם זולה מאוד על הנייר אבל עד שלא יהיו מהלכים לפרק את החברה או להציף ערך לבעלי המניות הכל בסוף ילך לשותף הכללי. סחירות אפסית. לא עוברת. 

שור טק (שור-טק | שורטק) – שווי שוק 18 מ’. שותפות המשקיעה בחברות פינטק ואינשורטק. הון שותפות 63 מ’ מתוכם 18 מ' מזומן. 

חברות הפורטפוליו של שור טק כרגע: גיאוקס, SEQUENCE, פוטורה, אנטידוט, האקה, AIO ו-HSO. 

דמי ניהול שמצדיקים דיסקאונט משמעותי. סחירות אפסית. לא עוברת.

ביומד ומדעי החיים

אבוג’ן (אבוגן) –  שווי שוק 25 מ’. עוסקת בפיתוח ומסחור פלטפורמה מיחשובית-ביולוגית לשיפור תהליכי הפיתוח של מוצרים בתחום מדעי החיים. 

אבוג'ן פיתחה פלטפורמה חישובית לחיזוי ביולוגי (CPB) המשלבת ביג דאטה ובינה מלאכותית, המיועדת לגילוי ופיתוח מוצרים בתחומי מדעי החיים, המבוססים על מיקרוביום, מולקולות קטנות ואלמנטים גנטיים. כדי למקסם את השימוש בפלטפורמה זו, החברה הקימה מספר חברות בנות, כל אחת מתמקדת בתחום ספציפי:​

• ביומיקה: מתמקדת בפיתוח תרופות המבוססות על המיקרוביום האנושי.
• אג-פלנוס (AgPlenus): עוסקת בפיתוח מוצרי כימיה לחקלאות, כולל קוטלי עשבים וחרקים. ​
• לביא-ביו (Lavie Bio): מתמקדת בפיתוח מוצרים ביולוגיים לחקלאות, כמו ביו-סטימולנטים וביו-פסטיצידים, לשיפור היבול והגנת הצומח. ​
• קאנוניק (Canonic): מתמקדת בפיתוח מוצרי קנאביס רפואי.​
• קסטרה (Castria): עוסקת בפתרונות חקלאיים לייצור שמן קיקיון.​

הקמת חברות הבת מאפשרת לכל אחת מהן להתמקד בתחומה, תוך ניצול הפלטפורמה החישובית של אבוג'ן, ומאפשרת להן לקדם את האסטרטגיה העסקית והפיננסית שלהן באופן עצמאי.​

מוצרים בשלבים מתקדמים יחסית. מפסידה בקצב גבוה. הכנסות נמוכות וקשה להעריך את סיכויי ההצלחה. מסוכן מדיי. לא עוברת.

אולמד סולושנס בע”מ – שווי שוק 30 מ׳. מפתחת טכנולוגיות רפואיות זעירות, עם פלישה מינימלית למטופל, ובכך מקצרת את זמן ההחלמה. בין מוצרי החברה נמצאים – סטנטים פריפריאליים, פילטר לצנטור, מערכת לטיפול בסוכרת מסוג 2 ומערכת להחלפת מסתם. 

43 מ' במזומן אך ללא הכנסות והפסדית.

לא יודע להעריך את סיכויי הצלחת הפיתוחים. מסוכן מדיי. לא עוברת.

אופקו (אופקו הלת') – דואלית. שווי שוק 4,100 מ’. חברה אמריקאית רב-לאומית בתחום הביו-פארמה והדיאגנוסטיקה. החברה פועלת בשני תחומים עיקריים:

• דיאגנוסטיקה: כוללת בעיקר את פעילות המעבדה הקלינית שלה, ובפרט את Bio-Reference Laboratories, המתמקדת בבדיקות גנטיות.
• פרמצבטיקה: כוללת את פעילותה בתחום התרופות בצ'ילה, מקסיקו, אירלנד, ישראל וספרד, וכן את פעילויות המחקר והפיתוח שלה בתחום התרופות.

ירידה בהכנסות, הפסדית, לא יודע להעריך את סיכויי ההצלחה של הפיתוחים החדשים. לא עוברת.

אורמד – שווי שוק 330 מ’. חברה זרה העוסקת בפיתוח טכנולוגיה למתן אוראלי של תרופות, עם דגש על כמוסת אינסולין אוראלית לטיפול בסוכרת מסוג 2. .

 מכירות נמוכות, הפסדית. סיכון גבוה  לא עוברת.

אפיטומי מדיקל – שווי שוק 265 מ’. עוסקת בפיתוח מכשור רפואי להרזיה ולהחדרת תרופות ביולוגיות בבליעה. אפיטומי מתעסקת ב2 תחומים עיקריים: תחום ההרזייה ועודף משקל, ותחום פתרונות להחדרת תרופות בבליעה. 

תחומי פעילות עיקריים:

• הרזיה וטיפול בעודף משקל: החברה פיתחה קפסולת הרזיה הנבלעת ומתנפחת בקיבה, מה שמעניק תחושת שובע ומסייע בהפחתת משקל. הקפסולה מיועדת לאנשים עם BMI בטווח של 25-40. בניסויים קליניים, הקפסולה הוכחה כיעילה ובטוחה לשימוש.
• העברת תרופות דרך הפה: החברה מפתחת התקנים להחדרת תרופות ביולוגיות דרך דופן המעי הדק, במקום החדרתן באמצעות זריקות. 

מסחור כדורי ההרזיה שלה מיועד לרבעון 3 2025 .

פיננסי: 21 מ' דולר במזומן. עדיין ללא מכירות והפסדית. לא יודע להעריך סיכויי הצלחה. מסוכן מדיי. לא עוברת. 

אקס.טי.אל  – שווי שוק 55 מ’.  עוסקת בפיתוח תרופות,משקיעה בחברות ביוטכנולוגיה. הפסדית. לא עוברת. 

הודיית הארץ (לשעבר אנויז'ן). -שווי שוק 8 מ’. עוסקת במחקר,פיתוח וייצור מיכשור רפואי בתחום ההזנה התוך-גופית. הפסדית מאוד, הון עצמי שלילי. בהשעיית מסחר. מסוכן מדיי. לא עוברת.

אנרג’ין טכנולוגיות (אנרגין) – שווי שוק 35 מ’.  עוסקת בפיתוח תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח מידע גנטי במטרה להשביח זנים של צמחים ובעלי חיים. 

דיווחה על עסקת השקעה של 1.5 מ' דולר קנדי באנרג'ין קנדה מאת שותפות מוגבלת בבעלות אחד מבעליה של אנרג'ין. מכיוון שמדובר בגופים המקושרים לבעלי השליטה קשה להוציא מזה מסקנות לגבי שוויה של אנרג'ין. 

3 פרויקטים עיקריים: 

פיתוח זני זבובים כמקור חלבון לבעלי חיים – צפי הכנסות 2024. מציינת פוטנציאל הכנסות של 440 מ' דולר עד 2030.
פיתוח זני עגבניות שרי לשוק המזון הקפוא – צפי הכנסות 2024. מציינת פוטנצאיל הכנסות 220 מ' דולר עד 2030.
פיתוח זני מספוא שיגודלו כנבטים לשימוש כמזון לפרות- צפי מסחור 2025. מציינת פוטנצאיל הכנסות 400 מ' דולר עד 2030.

הכל נשמע טוב ומעניין אבל בינתיים לא נראה שהמצגות מיתרגמות לתוצאות ברווח והפסד. לא עוברת. 

בונוס ביוגרופ– שווי שוק 200 מ’. חברת ביוטכנולוגיה,בשלב ניסויים קליניים,המפתחת טיפולים לשיקום רקמות,שתל חי של עצם אנושית ותרופה לטיפול בדלקות ונזק לרקמות.

מוצרי החברה העיקריים:

• בונופיל (BonoFill): שתל עצם מותאם אישית המיוצר מתאי המטופל, המיועד לשיקום חסרים בעצם, במיוחד בכירורגיית פה ולסת ובכירורגיה אורתופדית.
• מזנקיור (MesenCure): תרופה המפותחת לטיפול בדלקות ריאות חריפות, כולל אלו הנגרמות מנגיף הקורונה, באמצעות תאים מזנכימליים המופקים מרקמת שומן של תורמים בריאים. 

הפסדית ומסוכנת מדיי. לא עוברת.

ביו ויו – שווי שוק 40 מ’. חברה ישראלית שהוקמה בשנת 1998 ומתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות הדמיה ממוחשבות לזיהוי תאים חריגים, במיוחד תאים סרטניים, לשימוש במעבדות ציטולוגיה, ציטוגנטיקה, המטולוגיה ופתולוגיה.

מוצרי החברה:

• מערכת Duet: מערכת סריקה ממוחשבת המבצעת גילוי, סיווג, ניתוח וספירה של תאים לצורכי אבחון ומחקר. המערכת מספקת שיטה לניתוח המורפולוגיה והתוכן הגנטי של אותו תא.
• מערכת Allegro: מערכת לסריקה אוטומטית של משטחי תאים בשיטת ה-FISH ללא סריקת Brightfield.
• מערכת ACCORD: מערכת להדמיה חצי אוטומטית בשיטת ה-FISH לגילוי סרטן השד (Her-2/Neu) ושיטת ה-FISH ברקמות.

:במהלך השנים, ביו ויו חתמה על מספר הסכמי שיתוף פעולה, ביניהם:

• הסכם עם חברת Angle הבריטית לפיתוח בדיקת ביופסיה נוזלית לניטור חלבון ה-Her-2, המתבטא בצורה יתרה בקרב חולות בסרטן השד. הבדיקה תאפשר התאמת טיפול תרופתי לנשים עם סרטן שד גרורתי.
• הסכם רישיון עם חברת Sanmed הסינית להפצת מכשירי ביו ויו בסין, במיוחד לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן הריאות באמצעות טכנולוגיית Circulating Tumor Cells. 

בדצמבר 2024 פרסמה תוצאות של מחקר מוצלח בביופסיה נוזלית בסרטן השד. נראה מעניין אך קשה לדעת מה הסיכוי שביו-ויו תראה מזה כסף משמעותי. 

8 מ' במזומן. ירידה בקצב ההכנסות ומעבר להפסד, בפרט בחציון 2 שהראה הידרדרות. לא עוברת. 

ביוליין– שווי שוק 40 מ’, דואלית. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח תרופות חדשניות למגוון מחלות, משלב הפיתוח הפרה-קליני ועד לניסויים קליניים מתקדמים. החברה נוסדה בשנת 2003 כיוזמה משותפת של טבע, קבוצת גיזה, קבוצת פיטנגו, הדסית ביו-הולדינגס, והרשות לפיתוח ירושלים.

מוצר מפתח: APHEXDA™ Motixafortide: אושר על ידי ה-FDA בארצות הברית ומשמש לגיוס תאי גזע עבור חולי מיאלומה נפוצה. 

החלה בהכרה בהכנסות מתמלוגים בשנת 2024 אך עדיין הפסדית מאוד, איני יודע להעריך סיכויי הצלחה. מסוכן מדיי. לא עוברת. 

ביולייט מדעי החיים – שווי שוק 30 מ’. חברה ישראלית המתמחה בהשקעה, ניהול וקידום פתרונות חדשניים בתחום מחלות העיניים. חברות הפורטפוליו שלה עוסקות בפיתוח ומסחור מכשור רפואי מתקדם, תרופות, דיאגנוסטיקה ורפואה דיגיטלית, כולל שימוש בבינה מלאכותית (AI) בתחום העיניים.

חברות פורטפוליו בולטות:

• ויאסיי (ViSci): מפתחת שתל תוך-עיני לשחרור מבוקר לטיפול בגלאוקומה באמצעות החומר הפעיל לטנופרוסט.
• דיאגנוסטיר (DiagnosTear): עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לאבחון מחלות רשתית באמצעות דגימות דמעות.

הכנסות נמוכות מאוד, הפסדית. אין לי יכולת להעריך סיכויי הצלחה. לא עוברת.

בריינסווי (בריינסוויי) – שווי שוק 630 מ׳. חברה ישראלית למכשור רפואי, המתמחה בפיתוח וייצור פתרונות לטיפול בהפרעות נפשיות ונוירולוגיות באמצעות טכנולוגיית גרייה מגנטית מוחית עמוקה (Deep TMS).

טכנולוגיית ה-Deep TMS של בריינסוויי עושה שימוש בסליל אלקטרומגנטי ייחודי ליצירת שדה מגנטי החודר לעומק של עד 7 סנטימטרים במוח, ומאפשר גירוי או דיכוי של פעילות עצבית באזורים ממוקדים. הטיפול אינו פולשני ונמשך כ-20 דקות, עם מינימום תופעות לוואי.

החברה קיבלה אישורים מה-FDA לטיפול בדיכאון מז'ורי (MDD), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והתמכרות לעישון. בנוסף, יש לה אישורי CE אירופיים להתוויות נוספות כמו הפרעה דו-קוטבית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), סכיזופרניה, אלצהיימר, אוטיזם, כאב כרוני, טרשת נפוצה, פרקינסון ושיקום לאחר אירוע מוחי.

70 מ' דולר במזומן. 

עלייה בהכנסות ב-2024 ומעבר מהפסד של 4 מ' דולר ב-2023 לרווח של 3 מ' דולר ב-2024 – לא רע.

פרסמה צפי ל-2025 – מכירות של כ-50 מ' דולר (עלייה של 20% לעומת 2024). עם רווח גולמי בשיעור של 75% והנחה של עלייה קלה בשאר ההוצאות נוכל לראות קצב רווח של אפילו 10 מ' דולר ב-2025. 

בסך הכל לא רע ונראה שיש פוטנציאל אך קשה לי לנתח אותו – למעקב.

די.אן.איי ביומדיקל (דיאנאיי | DNA) – שווי שוק 115 מ’.  חברה ישראלית המתמחה בהשקעות בתחומי הביומד והנדל"ן. החברה, שבעבר נקראה "די.אן.איי ביומדיקל סולושינס", מחזיקה בחברות העוסקות בפיתוח, ייצור ושיווק מכשור רפואי, במיוחד בתחום האולטראסאונד הלא-פולשני לבדיקת צפיפות העצם, וכן בפיתוח טכנולוגיות למתן אוראלי של תרופות הניתנות כיום בהזרקה בלבד.

בשנת 2021, החברה הרחיבה את פעילותה לתחום הנדל"ן בארצות הברית, בנוסף לפעילותה בתחום הביומד.

68 מ’ במזומן, יש רווח בשנת 2024 שנובע מהכנסות משינויים בערך פיננסי. העסק עצמו כמעט ללא הכנסות. תחום פעילות מסוכן מדיי לטעמי.  לא עוברת.

וילק – שווי שוק 15 מ’. החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצור במעבדה של חלב בקר וחלב אם. 

אפס הכנסות, הפסדית מאוד. המזומן הולך ונגמר. לא עוברת. 

טבע (טבע תעשיות | TEVA) – שווי שוק 64,000 מ׳ ש״ח. דואלית. חברה ישראלית רב-לאומית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות גנריות ותרופות מקור. החברה נוסדה בשנת 1935 על ידי ד"ר גינטר פרידלנדר, ומאז התפתחה לאחת מחברות התרופות הגדולות בעולם. 

תחומי פעילות עיקריים:

• תרופות גנריות: טבע היא מובילה עולמית בתחום התרופות הגנריות, ומציעה מגוון רחב של תרופות לטיפול במגוון מחלות.
• תרופות מקור: החברה פיתחה תרופות מקוריות, ביניהן הקופקסון לטיפול בטרשת נפוצה והאזילקט למחלת פרקינסון.

החברה עקפה את התחזיות לשנת 2024 עם עליה של כ4.4% בהכנסות שהגיעו למעל 16.5 מיליארד דולר, אך איכזבה את המשקיעים עם תחזית נמוכה יחסית ל 2025. אנליסטים מאמינים שהתחזית הנמוכה ל2025 אינה נובעת מירידה בפעילות העסקית, אלא נובעת בעיקר השפעת התחזקות הדולר על הרווח הגולמי, עם עליה בהוצאות מו״פ.

חשבונאית טבע עדיין הפסדית ברווח והפסד, אך נותרה עם EBITDA דומה של כ-4.8 מיליארד דולר. חוב נטו 14.5 מיליארד דולר. 

נקבל מכפיל EV/EBITDA של בערך 7. 

טבע אשררה תחזית לירידה ליחס חוב לאביטדה של 2X לעומת 3X היום. 

שרשור מעניין של דן צפריר על החברה. מורכבת מדיי לטעמי. למעקב.

יומן אקסטנשנס – שווי שוק 6 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק מיכשור רפואי לביצוע ניתוחים זעיר פולשניים. קצב המכירות נותר נמוך וקצב ההפסד גבוה. 

חתמה על הסכם למכירת כלל נכסיה במיליון דולר. מחזור מסחר נמוך. לא עוברת

כלל ביוטכנולוגיה – שווי שוק 55 מ’.  משקיעה בחברות מדעי החיים. הון עצמי 145 מ’.

הון עצמי 46 מ’. הפסדית מאוד וכך גם פורטפוליו החברות שלה. לא יודע להעריך את סיכויי ההצלחה של חברות ההזנק בפורטפוליו. לא עוברת.

כן פייט ביופארמה – דואלית שווי שוק 60 מ’. עוסקת בפיתוח תרופות למחלות סרטניות ודלקתיות. מכירות נמוכות והפסדית מאוד. מסוכנת. לא עוברת.

ליניאג’ תרפיוטיקס (ליניאג' סל תרפיוטיקס) – שווי שוק  285 מ’. חברה ביוטכנולוגית בשלבים קליניים, המתמחה בפיתוח טיפולים מבוססי תאי גזע למחלות שונות, במיוחד בתחומי האונקולוגיה, מחלות נוירודגנרטיביות, ואורטופדיה.

מוצרי מפתח בפיתוח:

• OpRegen®: טיפול תאי המיועד לשיקום תאי רשתית פגועים במחלות עיניים ניווניות, כגון ניוון מקולרי גילי (AMD).
• OPC1: טיפול תאי המיועד לשיקום תפקוד עצבי לאחר פגיעות חוט השדרה.
• VAC2: חיסון תאי המיועד לטיפול בסרטן הריאות.

מכירות נמוכות והפסד גבוה. ייתכן שיש פוטנציאל גדול אך אין וודאות. מסוכנת מדיי. לא עוברת.

מדיפרס בריאות – שווי שוק 8 מ’. מדיפרס שותפות מוגבלת המשקיעה בחברות מיכשור רפואי ובריאות דיגיטלית. השותף הכללי זכאי ל0.4% (מינ’ 240 אלף ש”ח) דמי ניהול מנכסים ודמי הצלחה של 20% מהרווח בעת מימוש. 

הון עצמי 19 מ' אך הוצאות ההנהלה וכלליות מצדיקות דיסקאונט משמעותי, תחום פעילות מסוכן. לא עוברת. 

מטריסלף – שווי שוק 45 מ’. עוסקת במחקר ופיתוח בתחום רפואת והנדסת רקמות.

הפסדית, ללא הכנסות. לא עוברת.

מילניום פוד טק שותפות מוגבלת   – שווי שוק 20 מ’. שותפות המוגבלת עוסקת במחקר ופיתוח בתחום הפודטק-תחליפי מזון ומזון חדשני ומחזיקה בסבוריט. כמו שותפויות רבות אחרות גם מילניום נסחרת מתחת לשווי נכסיה. 

הון עצמי של 79 מ’ כך שהפער בין ההון לבין שווי השוק בהחלט משמעותי אך כמעט כל השווי הוא בחברות הפורטפוליו שהן במגוון דיי רחב של תחומים (ייצור צבעי מאכל טבעיים, תחליפי בשר ורבים אחרים) שקשה לי מאוד להעריך את שווים. דמי הניהול השנתיים הם 3 מ’ כרגע אז ניקח דיסקאונט של נאמר 25 מ’ ש”ח זה מסביר חלק מהפער. מזומן הולך ופוחת מחזור מסחר נמוך מאוד. לא עוברת. 

מרחביה אחזקות –שווי שוק 15 מ’. משקיעה בחברות ביומד. 

האחזקות די מסובכות אך לטעמי החברה המסקרנת ביותר היא חברת קארדיאנס (שהיא גם האחזקה השניה בגודלה במרחביה) שמייצרת שעון שעוזר לניטור הפרעות בקצב הלב  במטרה להתריע מראש ובכך למנוע דום לב, פרפור פרוזדורים ושבץ. לחברה יש פטנט רשום על המכשיר (שווה לראות את הסרטון בכתבה– המנכ”ל אלדד שמש מסביר מעולה).

הון עצמי של 25 מ’, הוצאות הנהלה וכלליות של 2.5 מ’ ש”ח בשנה מצדיק דיסקאונט מכובד. מזכיר במידה רבה שותפויות מו”פ. מפוזרת על הרבה תחומים וקשה לניתוח. לא עוברת.

נקסטפרם טכנולוגיות – שווי שוק 11 מ’. עוסקת במחקר,פיתוח,ייצור ושיווק טכנולוגיות ומוצרים מבוססי שמרים לתעשיית המזון, כולל חלבון טבעוני מבוסס שמרים. 

הכנסות נמוכות מאוד, הפסדית אפילו בגולמי. הודיעה בסוף מרץ 2025 על השהיית הפעילות העסקית. לא עוברת.

פלורי (לשעבר פלוריסטם) – שווי שוק 120 מ’. החברה חברה זרה העוסקת בתחום הריפוי התאי באמצעות תאי גזע מהשלייה. כמעט ללא הכנסות, הפסדית מאוד, תלויה באישורים ופיתוחים. סיכון גבוה. לא עוברת.

פלנטארק ביו – שווי שוק 8 מ’. עוסקת במחקר ופיתוח לאיתור גנים לשיפור תכונות צמחים.

נמצאת בהליכי הסדר להפיכת החברה לפרטית. מחזור נמוך מאוד. לא עוברת.

פרפל ביוטק – שווי שוק 30 מ’. עוסקת במחקר ופיתוח תרופות לטיפול בסרטן. ללא הכנסות, הפסדית – לא עוברת. 

קדימהסטם – שווי שוק 105 מ’. חברת ביוטכנולוגיה בשלב הקליני,המפתחת טיפול תאי למחלות ניוון שרירים סופנית (ALS) וסוכרת. 

אין ודאות מספקת בעסקים ואין בידי כלים להעריך האם יתקבל אישור FDA למוצר ה-AstroRX. הדילולים ימשיכו וקשה לומר אם יהיו תוצאות. הפסדית וברמת סיכון גבוהה מדיי. לא עוברת.

קומפיוגן – שווי שוק 450 מ'. דואלית. עוסקת במחקר,וגילוי תרופות ומוצרים דיאגנוסטיים ובשיתופי פעולה לפיתוחם למוצרים סופיים. 

הכירה בהכנסות ב-2024 בהקשר לעסקה  עם Gilead ותשלום מ-AstraZeneca, בהחלט שיפור ניכר מ- 2023 אך עדיין הפסדית, קשה לניתוח ומסוכנת מדיי. לא עוברת.

קנאביס

לאחר שנים של גידול במספר בעלי רישיון הקנאביס בישראל, ב-2024 אנו רואים התחלה של ירידה, ואפילו ניכרת, במספרם, במשך חודשים רצופים. המגמה הזו צפויה להשפיע על החברות בענף שבכל מקרה נמצאות במצב לא קל. הירידה הזו אינה מגולמת עדיין במלואה בדוחות, אך נתחיל כנראה להרגיש בה ברבעונים הבאים.

אינטרקיור – שווי שוק 240 מ׳. מתמחה בגידול ואספקת קנאביס רפואי, ברישיון ובפיקוח משרד הבריאות. 

אינטרקיור מחזיקה בשליטה על חברות קנאביס בתחומי הייצור והקמעונאות, בראשן חברת קנדוק (Canndoc), בעלת מתקני גידול קנאביס. בנוסף, היא מחזיקה בשליטה על רשת בתי המרקחת הייעודיים לקנאביס "גבעול" (Givol). החברה גם מחזיקה בשיתופי פעולה בינלאומיים ובזיכיון בלעדי לשיווק בישראל של מוצרי חברות הקנאביס הקנדיות מהגדולות בעולם.

המפעל של אינטרקיור בניר עוז נפגע במלחמה ואינטרקיור נאלצה לגייס הון לשיקומו. 

ירידה ניכרת בתוצאות ב-2024. לא עוברת.

בלו וייב (לשעבר פארמוקן) – שווי שוק 4 מ'. עוסקת בגידול,ייצור,אחסנה ואספקה של מוצרי קנאביס רפואי. הפסדית, ברשימת שימור. לא עוברת.

טוגדר – שווי שוק 65 מ’. עוסקת בריבוי, גידול, ייצור ושיווק מוצרי קנאביס רפואי.
בעיות בממשל התאגידי.

שיפור בתוצאות בחציון הראשון עם הרעה חזרה בחציון השני. מסוכן. סחירות נמוכה. לא עוברת. 

יוניבו – שווי שוק 3 מ’. עוסקת בפיתוח,יצור ואספקת מוצרי קנאביס. בהליכי חדלות פרעון, בהשעיית מסחר. לא עוברת.

נקסטייג’ ת’רפיוטיקס – שווי שוק 70 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ומכירת מוצרי קנאביס רפואי,ומשקיעה בחברות פיתוח ומסחור של מוצרי דיאגנוסטיקה.

כמעט ללא מכירות, הפסדית, הון עצמי שלילי. לא עוברת.

קנבוטק – שווי שוק 9 מ’. השלימה הסדר חוב לאחרונה. כמעט אפס סחירות. לא עוברת.

שיח מדיקל  – שווי שוק: 80 מ’. עוסקת בגידול, ריבוי,ייצור ושיווק מוצרי קנאביס רפואי. שיח מנסה לשלוט בכל שרשרת הערך ובנוסף לייצור מחזיקה 6 בתי מרקחת במקומות שונים בארץ והיא מייצאת את הסחורה שלה לאוסטרליה ומדינות נוספות. בנוסף בתחילת 2023 רכשה שיח מפעל לייצור קנאביס רפואי ובית מסחר שנכנסו לקשיים ונמכרו במחיר שהחברה רואה בו מחיר הזדמנותי.

שיפור ניכר בתוצאות ב-2024 עם רווח של 13.5 מ' ואפילו חלוקת דיבידנד שזה ממש מדהים בהתחשב בהסטוריה של שיח.

בכל זאת ועל אף הפיתויי – לשיח יש היסטוריה של הפתעות שליליות (ראו את ההפסד המשמעותי בשנת 2023) וקשה לדעת אם אנחנו בשינוי כיוון או בקפיצה נקודתית. סחירות נמוכה מאוד. למעקב.

חברות החזקה

חברות החזקה הן חברות שפעילותן מתרכזת בחברות בהן יש לה החזקה. סימנים נוספים להיותה של חברה ‘חברת החזקות’: 1. החזקה בחברות עם מגוון פעילויות רחב (ייצור חשמל ונדל”ן למשרדים לצורך הדוגמה). 2. חברות הבנות כולן או חלקן חברות ציבוריות בעצמן. 3. החברה לא שולטת באופן מלא בחברות הבנות.

ככל שמצאנו שחברה מסוימת מתאימה לתבנית חברת החזקות, קיימת תבנית מקובלת לניתוח שווי העסק:

1. חישוב שווי ההחזקות– נעריך את שווי כל החזקותיה של החברה (לפי שווי שוק או לפי תוצאות פיננסיות). 

2. קיזוז חוב בסולו –  נלך לדוח הסולו שמציג את תוצאות החברה בנפרד, נוסיף את המזומן/פיקדונות בסולו ונחסר את החוב בסולו. כך נגיע לשווי נטו או NAV של החברה. 

3. דיסקאונט חברת החזקות – אחרי שיש לנו NAV אנו צריכים להעריך כמה הנחה אנו דורשים על ההחזקות. אבל רגע, למה בכלל שנקבל הנחה? אז האמת שזה לא ברור מאליו. נניח שהייתה לנו חברת החזקות שמחזיקה במניות בשווי מיליארד ש”ח בזמן שבסולו יש לה חוב של 950 מ’ ש”ח. ה-NAV שנראה הוא 50 מ’ בלבד ולמרות זאת – היה ניתן לצפות שחברה כזו תיסחר ביותר מכך. מדוע? מכיוון שיש כאן מינוף מובנה – על כל עליה של 10% בתיק ההחזקות ה-NAV יעלה ב-200% בזמן שלא יהיה ניתן להפסיד יותר ממה שיש לנו. 

בכל זאת, כמעט תמיד חברות החזקות נסחרות בדיסקאונט. מדוע? ראשית – הוצאות הנהלה וכלליות בחברת ההחזקות. אם יש לנו חברה שכל עיסוקה זה להחזיק מניות בחברה ציבורית אחרת בשווי של נאמר 100 מ’ בזמן בזמן שהניהול של החברה המחזיקה עולה נאמר מיליון ש”ח בשנה – הרי שבמקרה כזה אם אני בוחר להשקיע בחברת ההחזקות ולא בחברה הציבורית באופן ישיר הרי שאני אדרוש דיסקאונט על כך שחברת ההחזקות עולה לי כסף כל שנה. כמה דיסקאונט אני אדרוש? אני משתמש בהוצאות ההנהלה וכלליות כפול 10 ככלל אצבע. כלומר אם ה-NAV הוא 100 מ’ והוצאות ההנהלה וכלליות הן 1 מ’ בשנה הייתי מוכן לשלם 90 מ’. 

שנית – חוסר יכולת בחירה. אם חברת החזקות מחזיקה מניות בשווי 100 מ’ ש”ח ב-3 חברות ציבוריות כאשר מתוכן אני אוהב רק חברה אחת הרי שקניית חברת ההחזקות וללא החברה שאני אוהב באופן ישיר כופה עליי לקנות עוד 2 חברות שאני לא אוהב. במקרה כזה אני לא יהיה מוכן לשלם את השווי המלא ואדרוש דיסקאונט שתלוי בדעתי על ההחזקות שאני נאלץ לקבל. כאן יש חשיבות לא רק למתמטיקה של שווי ההחזקות אלא גם לאיכות של ההחזקות עצמן.

שלישית – מס גלום באחזקת. נניח שחברת ההחזקות רוכשת חברה תמורת 100 מ’ ש”ח, בינתיים לאורך השנים החברה הנפיקה בבורסה ושווי האחזקה עלה לחצי מיליארד ש”ח. כרגע אם נחשב את הNAV ניקח בחשבון את כל ה500 מ’ ש”ח אך במקרה והחברה תרצה למכור את האחזקה היא תיאלץ לשלם מס על ה400 מ’ ש”ח רווח שאנחנו לא לוקחים בחשבון בNAV.

נחלק את חברות האחזקה ל-2 קטגוריות: 1. חברות נכס בודד, אלו חברות שכל או רוב מוחלט של הנכסים שלהן מסתכם באחזקה בחברה ציבורית בודדת, לרוב נתייחס אליהן כסוג של אופציה על נכס הבסיס. ו-2. חברות החזקה מגוונות שמחזיקות פורטפוליו מפוזר יותר של נכסים.

יש לציין שב-2022 פורסמו הקלות בנוגע לחובה לכלול דוח סולו ברוב החברות. לדעתי מדובר בהתפתחות גרועה מאוד שהופכת את ניתוח חברות ההחזקה לקשה בהרבה ומסתיר את המידע הכספי הנפרד של חברת ההחזקות, ובפרט היקף החוב שלה בסולו והוצאות הנהלה וכלליות. אפשר לטרוח לנטרל את נתוני הסולו במאמץ רב, אך לצרכי המעבר לדעתי זה לא שווה את המאמץ – חברה שלא מפרסמת את הנתונים האלה בעיניי כנראה לא שווה השקעה. 

שימו לה שמכיוון שמחירי המניות והנכסים משתנים כל הזמן, כך גם הדיסקאונט או הפרמיה בו חברת החזקות נסחרת. מכיוון שאי אפשר לעדכן את המודל כל הזמן צריך לבדוק באופן מתמשך האם המחיר עדיין טוב ביחס לנכסים, וזאת בניגוד לעסקים טובים וצומחים שפחות מושפעים מכך. זה חיסרון מסוים בהשקעה בחברות החזקה.

חברות נכס בודד:

בי קומיוניקיישנס (ביקום | BCOM) – שווי שוק 2,000 מ’. מחזיקה במניות בזק מול חוב. סיכום התמחור של ביקום:

כלומר יש אפסייד של כ-29% לשווי ה-NAV (אך שימו לב שלא מתחשבים בהוצאות ההנהלה ב-ביקום)

מבחינה כלכלית בי קום היא בעצם אופציה במינוף על בזק. אם בזק עצמה הייתה כדאית להשקעה בי הייתה יכולה להיות כדאית אף יותר אבל מכיוון שגם בזק לא זולה במיוחד ולא עברה ומכיוון שיש כאן מינוף כפול -גם בבזק וגם בבי עצמה- זו החזקה בסיכון לא נמוך. לצורך העניין ירידה של כמה עשרות אחוזים בבזק (על רקע שינוי רגולטורי למשל) ‘תמחוק’ את מחזיקי בי. לא מתאים עבורנו. לא עוברת.

גאון אחזקות – שווי שוק 70 מ׳. 

מחזיקה ב: שולטת ב68.4% "קבוצת גאון" (חברה ישראלית מובילה בתחום תשתיות ההולכה, המתמחה בייצור ושיווק צינורות פלדה ופלסטיק, מגופים, מדי מים וברזים), בשווי נוכחי של כ-125 מ׳, ב-4% בקרן בשם Aquagro ובגאון קמעונאות וסחר שעוסקת במגוון תחומים (כולל שיווק בוטנים). 

״גאון אחזקות״ ניסתה ללא הצלחה להתמזג את ״קבוצת גאון״ לתוכה, דרך הקצאת מניות של ״גאון החזקות״ לבעלי מניות גאון קבוצה. לחברה בסולו יש חוב פיננסי של כ 48.2 מ׳ (21.4 מ׳ מזומן בחיסור ההתחייבויות בסך 69.6 מ׳). כפי שכבר כתבתי, השווי שוק של ״גאון אחזקות״ ב״קבוצת גאון״ הוא 125 מ׳ בחיסור שווי בחוב סולו, נקבל NAV בסך 77 מ׳ שזה דיסקאונט בסך 13%. הוצאות הנהלה וכלליות בסולו בסך 2.5 מ׳ (החסרתי את הוצאות הנהלה וכלליות של ״קבוצת גאון״ מ ״גאון החזקות״), נאמר דיסקאונט בסך 25 מ׳ (כלל אצבע – כפול 10), ונקבל שווי נמוך מהשווי שוק. לא עוברת. 

ברשימת שימור. לא עוברת.

דלק קבוצה (קבוצת דלק) – שווי שוק 11 מיליארד. קבוצת דלק בע"מ היא חברת החזקות ישראלית המתמקדת בעיקר בתחום האנרגיה, עם נכסים ופעילויות בישראל ובעולם.​ויקיפדיה

נכסי החברה העיקריים:

1. ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים): קבוצת דלק שולטת בניו-מד אנרג'י, העוסקת בחיפושי והפקת נפט וגז טבעי, כולל החזקות במאגרי תמר ולוויתן.
   
2. איתקה אנרג'י (Ithaca Energy): חברה בת בבעלות מלאה של קבוצת דלק, הפועלת בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בים הצפוני.
3. החזקות בהפניקס, מהדרין, דלק ישראל ועוד – מינוריים בהשוואה לניו מד ואית'קה.

מסתמן שדלק תרכוש 37% מישראכרט בהשקעה של 1.3 מיליארד ש"ח. 

חישוב שווי נטו (נעזרתי באנליזה של לידר):

תמלוגים מלויתן: 1.2 מיליארד
54.7% מניומד אנרג'י לפי שווי שוק: 14.6 מיליארד
52.2% מאית'קה לפי שווי שוק: 5.8 מיליארד
4.99% מהפניקס לפי שווי שוק: 862 מ'
25% מדלק ישראל: 200 מ'
25% מדלק נכסים: 738 מ'
נכסים בהרצליה ובעכו: 370 מ'

חוב פיננסי נטו: 2.3 מיליארד

שווי NAV: 14.3 מיליארד, אפסייד 35%. 

גבולי – למעקב. 

וילי פוד השקעות  (ויליפוד השקעות) – שווי שוק של 365 מיליון. מחזיקה במניות ויליפוד אינטרנשיונל בשווי 488 מ’ ש”ח כנגד חוב נטו של 16 מ’ בחברות האם.

קשה להבין מה הוצאות ההנהלה בחברת האם.
נסחרת בדיסקאונט ביחס ל-NAV, אך לא נראה לי מספיק אטרקטיבי. לא עוברת.

חברה לישראל – שווי שוק 7,650 מ׳. חברת החזקות השולטת ב”איי.סי.אל” ומחזיקה בחברה העוסקת בחקלאות ימית. 

שווי ההחזקה ב-ICL כ-12 מיליארד ש"ח
ההחזקה ב-AKVA שווה כ-141 מ'
ההחזקה ב-Nordic Aqua שווה כ-47 מ'

מזומן נטו כ-400 מ'.

דיסקאונט הנהלה לפי מכפיל 8 – 300 מ'

נקבל דיסקאונט של כ-35% ביחס ל-NAV שזה דיסקאונט מכובד, אך איי.סי.אל עצמה יקרה ומסתמכת על מחירי חומרי גלם שקשה לצפות. לא עוברת.

חברת השקעות דיסקונט (דסק"ש) – שווי שוק 660 מ'. 

שווי שוק החזקה בנכסים ובניין – 1.5 מיליארד ש"ח
כ-487 מ' מזומן
חוב ברוטו 985 מ'
הוצאות הנהלה וכלליות כ-16 מ' בסולו, נכפיל ב-8 – 130 מ'. 

שווי NAV כ-870 מ'. נחמד אבל לא נראה לי מספיק מעניין. לא עוברת. 

יצוא חברה להשקעות (יצוא-חברה להשקעות) – שווי שוק 790 מ׳. חברת החזקות השולטת ב”בנק ירושלים”. 

שווי ההחזקה של יצוא בבנק ירושלים הוא כ-1.1 מיליארד. לחברה חוב בסולו של 123 מ׳', כך שנגיע ל NAV של-0.98 מיליארד מ׳. 

הוצאות הנהלה וכלליות של 1.1 מ׳, נאמר דיסקאונט של 10 מ׳, נגיע שווי של 970 מ׳ לאחר החסרה מה NAV, ונקבל דיסקאונט של כ 20% ביחס ל-NAV. 

השאלה היא מה עשוי לגרום לדיסקאונט ארוך הטווח הזה להיסגר – אולי חלוקה בעין של מניות בנק ירושלים וסגירת החברה, אך לא נראה שזה באופק. לא עוברת.

ישרס אחזקות –  שווי שוק 2,400 מ’. חברת החזקות שהוקמה כחלק מספין אוף מחברת ערד אחרי שעברה שינוי מבני בינואר 2024. 

מחזיקה ב-64.3% מישרס וב-100% בחברת חסין אש. 

שווי ההחזקה בישרס – 2.5 מיליארד. 

חסין אש הרוויחה מיליונים בודדים ב-2023 והפסידה ב-2024. נראה שהשווי לפי הרווח זניח ביחס לישרס, אך חסין אש מחזיקה בקרקע בב”ש שהייתה אמורה להימכר תמורת 145 מ’ ש”ח.

מכיוון שיש פטור חדש (וגרוע מאוד לטעמי) מצירוף דוחות סולו קשה להבין מה הנכסים העודפים בסולו, ומבחינתי חברות שלא מצרפות את הנתון הזה וולונטרית בחברת החזקה לא שוות את המאמץ.

ללא חוב ועם הוצאות מטה זניחות ישרס אחזקות עשויה להיות דרך אטרקטיבית להיחשף לישרס, אבל כיוון שאיני חושב שישרס זולה במיוחד אני לא רואה פה משהו מספיק מעניין. לא עוברת.

מיחשוב ישיר– שווי שוק 1,320 מ’. 

עוסקת בתחומי התוכנה והמחשבים ע”י “וואן טכנולוגיות”.

שווי ההחזקה של מחשוב ישיר בוואן היא 1,850 מ’ 

דוחות סולו

למיחשוב ישיר עצמה הוצאות הנהלה וכלליות נטו בסך כ-1.7 מ' וחוב 11 מ'. שניהם יחד מצדיקים דיסקאונט מינורי של 20-30 מ'. 

נקבל דיסקאונט של כ-30% שזה יפה מאוד, אך חסר לי טריגר שיסגור את הדיסקאונט. סחירות דיי נמוכה.  לא עוברת.

מפעלים פטרוכימיים בישראל – שווי שוק 210 מ׳. 

מחזיקה ב24.8% מבז״ן ששווים לפי שווי שוק 765 מ

חוב של 500 מ׳. הוצאות הנהלה וכלליות 4 מ׳ שמצדיקות דיסקאונט של נאמר 30 מ'. 

נקבל NAV דומה מאוד לשווי השוק, לא נראה שיש פה הזדמנות מיוחדת. לא עוברת.

פיבי אחזקות (פ.י.ב.י. אחזקות) –  שווי שוק 7,000 מ׳.שולטת ב”בנק הבינלאומי הראשון” (מחזיקה 48.3%).

שווי ההחזקה של פיבי בבנק הבינלאומי הוא כ-9,300 מ’.
ללא חוב. 

פיבי נסחרת בדיסקאונט של כ-22% מהחזקתה בבנק, דיסקאונט דיי סטנדרטי בחברה שאין הרבה הצדקה לקיומה כחברה נפרדת  שרק מחזיקה מניות תחתיה. לא עוברת.

נורסטאר החזקות –  שווי שוק של 590 מ’. מחזיקה ב-46.27% בג'י סיטי. 

שווי ההחזקה בג'י סיטי – כ-1.04 מיליארד
חוב נטו – 560 מ'
הוצאות הנהלה וכלליות 5 מ'

כלומר נסחרת בפרמיה קטנה על ההחזקות שלה. כנראה היא מתומחרת יותר כמו אופציה על ג'י סיטי (הממונפת בלאו הכי) מאשר חברת החזקות. לא עוברת.

נטו מ.ע. אחזקות /נטו אחזקות/ נטו החזקות – שווי שוק 570 מ’. 

ההחזקה בנטו מלינדה שווה 920 מ'
חוב נטו 350 מ' 

מלבד ההחזקה בנטו מלינדה יש לנטו הכנסות עם רווח תפעולי כ-19 מ' אחרי הוצאות הנהלה וכלליות (קשה להבין מהדוח במה מדובר), נאמר שווי נוסף של כ-140 מ'. מכיוון שהפעילות מכסה את הוצאות הנהלה וכלליות לא נראה שצריך להיות כאן דיסקאונט משמעותי.

שווי נטו 710 מ' 

דיסקאונט של כ-25% ונראה שנטו מלינדה זולה בעצמה. למעקב.

ניסן –  שווי שוק 95 מ׳. מתמחה בייצור ושיווק של מוצרי חבישה רפואיים, גזה ובדים לא ארוגים. החברה מספקת את מוצריה למרכזים רפואיים, בתי מרקחת, כוחות הביטחון ובתי חולים פרטיים בישראל ובחו"ל. בין מוצרי החברה ניתן למנות גזה ופדים מבד לא ארוג, פדים סופגים, כדורי צמר גפן סופגים, ספוגים לפיום בטן (לפרוטומיה), אגדים, ערכות, מוצרים באריזה כפולה ותחבושות אורטופדיות.

עוסקת בייצור בד לא ארוג ע”י שליטה (59.6%)בחברת “ספאנטק” – ההחזקה שווה לפי שווי שוק 140 מ'. 

ניסן גם מחזיקה 50% בחברה פרטית קטנה בשם ראפין (Raffin Medical), שהייתה הפסדית ב2023, ועברה לרווח קטן ב 2024. 

קשה להבין מה יש בחברת האם עצמה בגלל שהחברה לא כוללת דוחות נפרדים.

מעט פעילות בחברה עצמה, הסחירות בחברה אפסית. לא עוברת.

מלם תים אחזקות (מלם-תים אחזקות) –  שווי שוק 700 מ’. חברת החזקות מחזיקה ב-65.04% ממלם תים. 

שווי החזקה במלם תים כ-1,030 מ’. 

ללא חוב ועם הוצאות מטה זניחות ערד עשויה להיות דרך אטרקטיבית להיחשף למלם תים, אבל כיוון שאיני חושב שמלם זולה במיוחד אני לא רואה פה משהו מספיק מעניין. לא עוברת.

חברות החזקה מגוונות:

 אלוני חץ (אלוני-חץ נכסים והשקעות) – שווי שוק 6,470 מ’. החברה עוסקת בהחזקת נדל”ן מניב בשווקים מערביים, כולל ישראל, ושולטת ב”אמות”, ב”אנרג’יקס” ובמספר השקעות פרטיות:

שווי האחזקות הציבוריות של אלוני חץ: 8.6 מיליארד שקל.
שווי האחזקות הפרטיות לפי שווי מאזני: 4.6 מיליארד שקל.

חוב נטו 5.2 מיליארד

דיסקאונט הנהלה וכלליות מכפיל 8 – 250 מ', מול 170 מ' תקבולי ניהול מחברות בנות

נקבל NAV של כ-8 מיליארד. 

קיים דיסקאונט מסוים, אך הוא כנראה לא מספיק כדי להביא אותנו ליעד התשואה של הכפלת ההשקעה בשנתיים. לא עוברת.

אלקו – שווי שוק 3,800 מ’.חברת השקעות השולטת באלקטרה, אלקטרה צריכה, אלקטרה נדל”ן, אלקטרה פאוור ודיסקונט השקעות.

שווי החזקה בחברות סחירות: 6,500 מ'
שווי החזקה בחברות פרטיות (דרים גרופ, אלקו הוספיטליטי) – 167 מ'

חוב נטו 735 מ'

הנהלה וכלליות כמעט מתקזז מול תקבולים מחברות בנות.

סך הכל NAV של 6,000 מ'. 

דיסקאונט של כ-35%, אך מנגד מקבלים תיק של 5 חברות ציבוריות בלי יכולת לעשות שינויים ולא רואה טריגר שיסגור את הדיסקאונט. לא עוברת. 

אמיליה פיתוח –  שווי שוק 805 מ׳. משקיעה בחברות שירותים לתעשייה, שולטת במנדלסון תשתיות ובאוברסיז.

שווי ההחזקה במנדלסון שווה 300 מ'.
שווי ההחזקה באוברסיז כ-130 מ'.

בנוסף יש לנו את כימוביל שהרוויחה 35 בשנה – נאמר שווי 300 מ'. 

חוב נטו 125 מ’ בסולו. 

הון עצמי 779 מ'.

הפעילות העיקרית הנוספת היא פלר אחזקות שפועלת בתחום ההפצה, לוגיסטיקה ותעשיה שהרוויחה 17 מ’ (נאמר שווי של 200 מ’). 

אם נחבר את הכל נגיע לא רחוק משווי השוק ועם “בלאגן” של החזקות שלא ממש קשורות זו לזו, וחלקן עוד בחברות ציבוריות שהיינו יכולים לקנות באופן ישיר. לא עוברת.

אקויטל –  שווי שוק 5,080 מ’. 

החזקה בנפטא שווה 1.9 מיליארד
החזקה באיירפורט סיטי שווה 3.1 מיליארד
החזקה בישראמקו שווה 200 מ'
סה"כ חברות סחירות – 5.2 מיליארד

תמלוגים מניו מד + יואל נדל"ן 173 מ'

חוב נטו 420 מ'

יוצא NAV של 4,900 מ', קרוב מאוד לשווי השוק. לא עוברת.

הכשרת הישוב– שווי שוק 1,200 מ’. חברה ציבורית ישראלית ותיקה שנוסדה בשנת 1934 על ידי הסוכנות היהודית ואישים פרטיים מתוך מטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולפתח יישובים יהודיים. החברה הייתה חלק משמעותי מהמאמצים הציוניים בתקופה שלפני קום המדינה. כיום, הכשרת היישוב היא אחת מחברות הנדל"ן וההשקעות הגדולות והמובילות בישראל.

מגזרי פעילות:

–נדל"ן מניב בישראל -ייזום השכרה וניהול של נכסים מניבים בישראל בתחומי המסחר, התעשייה והמשרדים. באמצעות נכסי נדל"ן המוחזקים ישירות על ידי החברה (כמו קניון שבעת הכוכבים בהרצליה), חברת הכשרת הישוב אינטרנשיונל ו-50% בבנין כל-בו ירושלים. 

–נדל"ן מניב בחו"ל – ייזום השכרה וניהול של פארקים לוגיסטיים, בעיקר בפולין ובגרמניה, באמצעות החזקה בחברה הציבורית (בפולין) MLP Group SA בה הכשרה מחזיקה 41.3% ששווים לפי שווי שוק כ-660 מ' ש"ח. עם זאת, יש לומר שעל פי התוכנית האסטרטגית של MLP היא צפויה להגדיל משמעותית את ההון העצמי עד 2028 – תכנית שאם תמומש תתורגם לרווח של כ-1.1 מיליארד ש"ח לחלקה של הכשרה: כ-200 מ' בשנה. 

 בנוסף הכשרה מחזיקה בסקייליין (25%) וחברת MILL-YON הפולנית עם רווח גולמי שטרם הוכר בסך 151 מ'. 

–יזמות בנייה בישראל – באמצעות 'הכשרת הישוב התחדשות עירונית' בה היא מחזיקה כ-75%. שווי ההחזקה לפי שווי שוק כ-500 מ' ש"ח.
-יזמות בנייה בחו"ל  -ייזום ביצוע ומכירות של פרויקטים בפולין. 

השקף הבא מהמצגת נראה כמו נקודת התחלה טובה לניתוח הכשרה:

נכסים מניבים – 2,952 מ' – יש לומר שאחד הנכסים המשמעותיים של הכשרת הישוב הוא קניון שבעת הכוכבים – כ-33% מה-NOI. בשנת 2025 נפתח ממש קרוב אליו הקניון הגדול בישראל – ביג גלילות – שעשוי לפגוע בתוצאות של שבעת הכוכבים. בשיחת הועידה דיברו על ירידה של כ-10% במבקרים מאז הפתיחה של ביג.

נכסים בייזום – 411 מ'
הכשרת הישוב התחדשות – ניקח לפי שווי שוק במקום שווי בספרים – 500 מ'
פרויקט התחדשות עירונית פיכמן – 43 מ' (פרויקט קטן יחסית)
החזקה בחברת MLP – מופיע לפי הון עצמי, בפועל MLP נסחרת בפולין ב-0.73 על ההון העצמי (הון עצמי בערך 110 זלוטי למניה). כלומר ניקח אותה לפי כ-800 מ' ש"ח (יש לומר שייתכן ש-MLP שווה יותר לפי התוכנית האסטרטגית שלה שמרמזים על רווח גבוה בשנים הקרובות, אך כמובן שלא בטוח שתצליח לעמוד בה)
חברת MILL-YON – ניקח 157 מ'
סקייליין – ניקח לפי שווי שוק ולא לפי הון עצמי – 86 מ'
נכסים והתחייבויות אחרות, חוב פיננסי – מינוס 75 ומינוס 3,064

סך הכל – 1,810 מ'. כלומר הכשרה נסחרת בהנחה של קצת יותר מ-30% על ההון המתואם.  למעקב.

פריורטק – שווי שוק 1,750 מ’. מבנה ההחזקות של פריורטק: 

ההחזקה בקמטק שווה 2.1 מיליארד. קמטק נמצאת בתחום חם ונהנית מצפי הביקושים לשבבים מתקדמים. קמטק מייצרת ציוד בדיקה שבודק בין המצעים של השבבים.
ההחזקה באקסס שווה 320 מ' (במאזן) – חברת אקסס היא בעלת מפעל ייצור מצעים מתקדמים למארזי שבבים בסין המבוסס על טכנולוגיה שפותחה באמיטק. על פי הדוח הכוונה היא להנפיק את אקסס ב-2025.

החזקה באפיק נדל"ן – 30 מ'

חוב נטו 130 מ'
דיסקאונט ניהול 50 מ'

שווי NAV בסך 2.4 מיליארד. 

דיסקאונט של 25%. אמנם קמטק נראית יקרה אך זה התמחור המקובל בענף שלה וכנראה שהיא תגבה את התמחור בצמיחה. לקבל דיסקאונט +אופציה על אקסס, יכול להיות לא רע, אך ייתכן שעדיף להשקיע בקמטק ישירות. . למעקב. 

כנפיים אחזקות – שווי שוק 265 מ’. עוסקת בהחכרת מטוסים ע”י “גלובל כנפיים”, בשירותי תחזוקה לחיל האוויר באמצעות “כנפי תחזוקה”, בשירותי קרקע בנתב”ג ע”י QAS ומחזיקה במניות אל-על. 

שווי החזק בגלובל ליסינג 140 מ'.
1.78% באל-על שווה 118 מ'.
כנפי תחזוקה – שווי 85 מ' ש"ח לפי מכפיל 7 על רווח לפני מס
50% מחברת QAS  – שווי 92 מ' ש"ח לפי מכפיל 7 על רווח לפני מס
הקימה ב-2023 מיזם לתחזוקת מטוסים -NAYAK
65 מ' ש"ח במזומן נטו.

סך הכל שווי נטו 480 מ'. 

דיסקאונט של כ-50%. חזרה לחלק דיבידנד. 

בסך הכל אפשרות לא רעה. זולה אבל אני לא בטוח שיש ארוע שיסגור את הדיסקאונט. סחירות דיי נמוכה. למעקב.

לפידות קפיטל –  שווי שוק 3,850 מ’. חברת השקעות השולטת ב”דניה סיבוס” (באמצעות אפריקה השקעות), “אפריקה מגורים”, “סאני תקשורת” ו”לפידות חלץ” ועוסקת בקידוחי נפט ומים ובמסחר בינ”ל. 

שווי החזקה ב-74.53% בדניה סיבוס – 2.4 מיליארד (באמצעות אפריקה השקעות שמוחזקת ב-100%
שווי החזקה באפריקה מגורים – 1.5 מיליארד
שווי החזקה בסאני – 145 מ’
שווי החזקה בלפידות חלץ – 70 מ’

סך הכל החזקות ציבוריות 4.1 מיליארד ש”ח

לגבי ההחזקות הפרטיות – קשה יותר להעריך את שווין. 

הון עצמי 2.3 מיליארד.

מורכבת לניתוח, יש ללפידות מגוון של תחומים והחזקה בחברות (בעיקר דניה סיבוס ואפריקה מגורים) שבעצמן אינם זולות בעיניי. לא עוברת.

להב אל.אר – שווי שוק 1,190 מ’. מחזיקה 40% בדלק נכסים ודלק ישראל, עוסקת בנדל”ן מניב באירופה ובישראל ובאנרגיה סולארית בישראל.

ההון העצמי של דלק נכסים הוא 834 מ' עם NOI מיצג של 72 מ' ש"ח. 

ההחזקה בדלק נכסים (38.7%) שווה כ-285 מ'
ההחזקה בדלק ישראל (39.6%) שווה כ-210 מ'
נדל"ן מניב בגרמניה בניכוי חוב – כ-950 מ' ש"ח
אנרגיה ירוקה כולל מפעת (65%) – 500 מ'
פריים אנרג'י (30.7%) – 100 מ' לפי שווי שוק

חוב נטו בסולו- 440 מ'

הון עצמי 1.23 מ'. 

נסחרת במחיר סביר עם נכסים איכותיים ופרטיים ורמת מינוף סבירה. לא רע, אך אני לא חושב שהיא עומדת ביעד התשואה, במיוחד בהתחשב בפיזור הפעילויות. לא עוברת. 

מבטח שמיר – שווי שוק 2,150 מ’. פועלת בתחומי נדל”ן, אנרגיה (אלון תבור, קסם) מימון (מניף ועוד) וטכנולוגיה כולל גילת. עשיתי סדרת מאמרים על מבטח שמיר – על תחום האנרגיה, המימון, הנדל”ן והטכנולוגיה של מבטח שמיר. לאחרונה לאחר עסקת כלל פרסמתי הערכת שווי עדכנית לשווי של מבטח.

פעילות האנרגיה של מבטח שמיר שווה להערכתי לפחות 2 מיליארד ש"ח לחלקה של מבטח (ראו כאן, ומאז חלה לא מעט התקדמות בתחנת קסם)
ההחזקה במניף (49%) שווה 520 מ' לפי שווי שוק

ההחזקה בלנדבאזז שווה כנראה 400 מ' ש"ח (7.5%, צפויה להנפיק במהלך 2025)  

לזה נוסיף התאמות במגזר הנדל"ן (זכויות נוספות בהוד השרון), קרקעות בהודו וכו' אך כל אלה מינוריים יחסית למגזר האנרגיה.

בשורה התחתונה מגיעים לשווי של כ-4-4.5 מיליארד ש"ח, ואני חושב שפעילות האנרגיה בעצמה בהחלט יכולה להיות שווה כפול ומעלה מהשווי הנוכחי שלה בעוד שנתיים (כפי שניתן להבין מהפוסט שלי כאן). חברה מעניינת.

נכסים ובנין (נכסים ובניין | חברה לנכסים ולבנין) – שווי שוק 1,630 מ’. 

מחזיקה ב-74.12% בגב-ים ובשליטה מלאה במגדל Bryant 10. 

שווי החזקה בגב-ים – כ-5 מיליארד

מגדל Bryant 10 – כ-2.3 מיליארד לפי שווי בספרים
נכסים נוספים (קרקעות בהודו, פיקדונות בארה"ב) – כ-60 מ'

חוב נטו 4.7 מיליארד

שווי NAV – כ-2.5 מיליארד. דיסקאונט של כ-15%.  גב-ים עצמה לדעתי לא  זולה.  לא עוברת.

פורמולה מערכות – שווי שוק 5,080 מ׳. עוסקת בפתוח,יצור ושווק תוכנות מחשבים ושולטת בחברות הציבוריות (נסחרות בת״א) "מטריקס" "מג'יק", "סאפיינס" ו TSG. 

ההחזקה במטריקס שווה 2,730 מ'
ההחזקה במג'יק שווה 1,200 מ'
ההחזקה בסאפיינס שווה 2,450 מ'
ההחזקה בטי.אס.ג'י שווה 220 מ'

בנוסף החברה מחזיקה 5 חברות פרטיות ששוויים בספרים הוא כ 470 מ׳ ש״ח.

חוב נטו 20 מ' דולר. 

מטריקס ומג'יק החלו בשנת 2025 הליכים לקראת מיזוג מג'יק למטריקס. 

ככל הנראה אחת מחברות האחזקה האיכותיות ביותר בשוק, כזו שיודעת לרכוש חברות טובות ולהשביח אותן. פורמולה לא מפרסת דוח סולו כך שאנחנו לא יודעים מה ההוצאות ברמת חברת האם.

נראה שפורמולה נסחרת בדיסקאונט של כ-20-25% על בעיקר על חברות ציבוריות לא זולות שאפשר לקנות באופן ישיר. לדעתי לא מספיק מעניין-  לא עוברת.

עילדב (עילדב השקעות) – שווי שוק 95 מ׳. חברת החזקות. בשימור ומוגדרת כחברת מעטפת. 

החזקה של 13.55% במלרן – 33 מ' לפי שווי שוק
החזקה של 2.1% במימון ישיר – 38 מ' לפי שווי שוק
החזקה ברם-און – 18 מ' לפי שווי שוק
החזקה בקרנות שונות – 26 מ' לפי שווי שוק

עוד כ-28 מ' באג"ח וכד'

סך הכל כ-135 מ' 

מנגד כ-5 מ' הוצאות הנהלה וכלליות בשנה (שעולה משנה לשנה) שמצדיקים דיסקאונט של נאמר 40-50 מ'.

אם מנטרלים את ההנהלה וכלליות עילדב לא מאוד זולה, היא גם ברשימת שימור ואין לה כמעט מחזור מסחר. לא עוברת.

קרדן ישראל – שווי שוק 470  מ’. שולטת ב”קרדן נדל”ן” ועוסקת בפרויקטי בנייה.
ההחזקה בקרדן נדל”ן שווה כ-550  מ’ מ’ לפי שווי שוק , ולדעתי גם מדובר בהחזקה איכותית ודיי זולה. 

בנוסף יש לקרדן ישראל שלושה נכסים נפרדים מעניינים:

מחצית מהנכס בכפר סבא, יחד עם רני צים מרכזי קניות. פרויקט מעורב שימושים, עם לוגיסטיקה, מסחר וחוות שרתים שמיועדת בעיקר לשוק הישראלי. הפרויקט אמור להסתיים עד סוף 2025.
מהמצגות של רני צים אנו יודעים שהפרויקט בכפר סבא מאוד מעניין, צפויה מכירה של הפעילות הלוגיסטי ובעיקר הכרה בשווי של חוות השרתים שיכולה להוביל לאפסייד של עוד כ-400 מ' לשווי של המרכז (חלקה של קרדן ישראל כ-35%).  

נכסים בשוהם רכשו לפני 3 שנים 50% מקרקע של 27.4 דונם (בחצי השני מחזיק שחקן פרטי) והצליחו להביא לשטח חשמל בהספק של  48 מגה-וואט שזה נפח גבוה מאוד.
עשו ייעוד מחדש למגרש שמתאים ל-3 חוות שרתים, והמיקום של השטח בעצמו הוא ליד חוות השרתים של אמזון -קומפס.
נראה שהמטרה של קרדן היא להקים חווה ענקית של 48 מגה ולהשכיר אותה לענקיות הגלובליות שמחפשות חוות שרתים גדולות מאוד שנפרדות משימושים אחרים (כמו למשל בכפר סבא). המטרה היא להפעיל את החוות  ב-2027. בהקשר זה קרדן ישראל הודיעה בינואר על מזכר הבנות להכנסת שותף לחוות השרתים – ישקיעו 75 מ' שקל במזומן בשותפות כנגד אחוז בשותפות שכוללת את הפרויקט. השווי טרם נסגר. 

נכס בחולון – השקעה של 50% (יחד עם גבע) בפארק תעסוקה בחולון, קרקע של 9.5 דונם, כולל תב"ע של 35,000 מ"ר משרדים. מכרו 70% מהבניין. הבנייה החלה לאחרונה. צפי רווח גולמי -55 מ' (על 100%).  יש אפשרות להרחיב את התב"ע ל-35,000 מ"ר נוספים בשלב ב' שצפוי להיות ריווחי יותר – כ-150 מ'.

בנוסף קרדן ישראל רכשה מקרן ריאליטי לקרקע בתל אביב במטרה להקים בניין נוסף של 20,000 מ"ר משרדים.

הנכסים נרכשו בשיתוף פעולה עם גבע – 65% קרדן ישראל 35% גבע, אך גבע מקבלים את חלקם רק לאחר החזר הלוואה לקרדן ישראל בפריים פלוס 7%, כך שניתן לומר שהחלק האפקטיבי של קרדן ישראל גבוה משמעותית מ-65%.

כלומר קרדן ישראל נסחרת בדיסקאונט אפילו על ההחזקה שלה בקרדן נדל"ן, ויש עוד פעילות משמעותית שעשויה להיות שווה מאות מיליונים. לדעתי הנכס בכפר סבא לבד עם חוות השרתים שווה מעל 200 יותר השווי בספרים, ויש עוד 3 חוות שרתים גדולות יותר בשוהם ונכס משמעותי בחולון. 

בהחלט נראה שקרדן ישראל שווה יותר מכפול מעל השווי בו היא נסחרת, ומכיוון שיש לה פעילות אמיתית מלבד ההחזקה בקרדן נדל"ן אני לא חושב שהיא ראויה לדיסקאונט, ובטח לא כל כך גדול.  

מעבר לכך – לדעתי ייתכן מאוד שיתבצע מיזוג או החלפת מניות בין קרדן ישראל לקרדן נדלן מה שיוביל מיידית לאפסייד גדול למחזיקי קרדן ישראל. 

בסך הכל יש לנו דיסקאונט של 20% על ההחזקה בקרדן נדל"ן פלוס החזקות ששוות להערכתי סביב 500 מ' ש"ח. חברה מעניינת.

קנון – שווי שוק 5,750 מ’. חברת השקעות זרה השולטת ב-“או.פי.סי.אנרגיה” ובחברה לייצור רכב בסין.

שווי ההחזקה באו.פי.סי  – כ.4.5 מיליארד ש"ח.
מזומן נטו כ-4.2 מיליארד

דיסקאונט הוצאות ניהול – 0.2 מיליארד

שווי NAV – כ-7.5 מיליארד
דיסקאונט של כ-15%. יהיה מעניין לראות מה קנון תעשה עם המזומן. בכל אופן לא רואה פה משהו מעניין במיוחד. לא עוברת.

צור שמיר – שווי שוק 570 מ’. חברת החזקות השולטת ב”איי.די.איי. ביטוח”, ”אדגר השקעות”, ו”מימון ישיר”. זה מבנה ההחזקות של צור שמיר:

ההחזקה באיי.די.איי חברה לביטוח (42.85%) שווה 960 מ'
ההחזקה במימון ישיר (38.73%) שווה 620 מ'
ההחזקה באדגר (49.92%) שווה 367 מ'

נימה שפע (87.76%)-אפליקציה להעברת כספים לחו"ל. עדיין לא מאוזנת – 150 מ' לפי שווי עסקה מיולי 2024

חוב נטו – 1.2 מיליארד (החוב בסולו +החלק היחסי בחוב של ביטוח ישיר הפרטית)

דיסקאונט ניהול – 100 מ'

שווי NAV יוצא כ-800 מ' ש"ח

דיסקאונט של כ-30%

בסך הכל ההחזקות של צור שמיר לא רעות, אך לא בהכרח הייתי בוחר דווקא בהן. המינוף עשוי להוסיף לאפסייד בצור, אך גם מוסיף לסיכון. לא עוברת.

פרימוטק – שווי שוק 220 מ׳. עוסקת בייצור, ייבוא ושיווק של מגוון רחב של חומרי ניקוי, מוצרי נייר, מוצרי ניילון, ציוד נלווה לרפואה וגריאטריה, מוצרים לשימוש חד פעמי, תמרוקים, ציוד משקי (ציוד משלים) ומוצרי אריזה ויבוא ושיווק של מגוון רחב של אביזרים וריהוט לחללים היגיניים. החברה פועלת בעיקר בשוק המוסדי, עם לקוחות כמו צה"ל, ומשווקת כ-2,000 מוצרים ליותר מ-5,000 לקוחות מוסדיים.

מחזור המכירות של החברה צמח במעל 10% בעקבות המלחמה, שהגדילה את המכירות בשוק המוסדי (בעיקר צה״ל), ולירידה מסוימת השוק הקמעונאי (לטענת החברה גם בעקבות המלחמה). התמהיל לשוק המוסדי שיפר את הרווח הגולמי מ 33% ל40%, והוביל לקצב של כ 34 מ׳ לשנת 2024 (בנטרול תיק ניירות ערך), מה ששם אותה במכפיל 6.5 על הרווח הנקי.

צמחה בשנים האחרונות בקצב נאה, בעיקר בתחום המוסדי. המלחמה בפרט השפיעה באופן ניכר על מחזור המכירות בתחום המוסדי והשאלה הגדולה היא כמובן מה יהיה ביום שאחרי. כבר היום ניתן לראות ירידה בכ 15% בלקוחות לעומת סוף 2023, וירידה במלאי עקב ירידה במכירות לצה"ל. כנראה שנראה ירידה בשוק המוסדי (בדגש על צה״ל), לטובת עליה קטנה בשוק הקמעונאי (שנפגע עקב המלחמה). מחזורי מסחר נמוכים מאוד. לא עוברת.

קרור אחזקות – שווי שוק 860 מ’. עוסקת ביצור ושיווק משקאות קלים ומים מינרלים-“יפאורה”; ייצור ושיווק צ’יפס קפוא ע”י “תפוגן”.

יפאורה הרוויחה כ-90 מ' ב-2024, אך זה לפני ביטול המס על משקאות מתוקים החל מה-1.1.25. 

נסחרת במכפיל 11-12 על 2024, וסביר שנראה שיפור בתוצאות עם ביטול המס על משקאות קלים ב-2025. בשנת 2021, לפני החלת המיסוי, הרווח של קרור היה כ-90 מ', וייתכן שיחזור לשם ואף מעבר ב-2025. אז נקבל מכפיל אפילו נמוך מ-10, אבל בחברה לא מאוד צומחת. גם בטח תהיה פגיעה מסוימת מיותר טיסות לחו"ל ב-2025. לא עוברת. 

רפק – שווי שוק 570 מ’. עוסקת בהקמת תחנות לייצור חשמל, סחר, ייצוג וייעוץ. 

שווי החזקה באלמור – 350 מ'
שווי החזקה באקסל – 15 מ'
בנוסף מחזיקה בשישית מ-MRC ששווה לפי הערכת שווי בדוחות ג’נריישן כ-300 מ’
מחזיקה בפרויקטים סולאריים בכ-130 מ'
וכן כ-25% בתחנת ריינדיר שעברה אישור וות”ל וממתינה לאישור ממשלה שיהיה מאתגר פוליטית. קשה לי מאוד להעריך את שווי ריינדיר והסיכוי שתאושר, אך בהחלט יש אפשרות לא רעה שהיא תוקם בסופו של יום. נשים אותה כרגע לפי השווי בספרים בשווי זניח ביחס לאחזקות. 

חתמה בינואר על הסכם לרכישת סינרג'י אנרגיה תמורת 30 מ' +תמורה מותנית יעדים בסך 230 מ'. סינרג'י אנרגיה עוסקת בייזום, פיתוח, הקמה, תפעול ומימון של פרויקטים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת. פרויקטים מהותיים של סינרג'י:

קשה לי להעריך את שוויה של סינרג'י כרגע שכן חסרים פרטים. אנו כן יודעים שסינרג'י כיוונה להנפקה ב-2021 לפי שווי של 600 מ', אך לא בטוח שזה אומר הרבה. 

15 מ' במזומן נטו + 127 מ' הלוואת מוכר לג'נריישן..

בסך הכל נקבל שווי של כ-850-900  מ’ פלוס אפסייד יפה מריינדיר, ככל ותאושר. למעקב.

תדאה – שווי שוק 22 מ’. מחזיקה בחברה העוסקת ביבוא,יצור ושיווק מוצרים לבנייה, ובחברות אלקטרוניקה ומחשבים.

אושן סיקס בה החזיקה 19% נקלעה להסדר חוב לאחריו תחזיק תדאה ב-5%. 

מחזיקה במגוון של חברות פרטיות ללא סינרגיה משמעותית שזה בעיניי חיסרון. מחזור מסחר אפסי. לא עוברת.

אלקטרוניקה, רכיבים ו-OEM

אלספק – שווי שוק 115 מ’. שני תחומי פעילות: 1. מערכות למדידה וניתוח איכות החשמל – תחת המותג Black Box
2.מערכות לשיפור איכות החשמל- Activar ו-Equalizer

 למרות שההכנסות בשני המגזרים דומות, הרווח המגזרי בתחום מערכות המדידה הוא פי שלושה מהרווח במערכות לשיפור איכות החשמל.  

משרדי מכירות בישראל, ארה"ב, קולומביה, פורטוגל, הודו ופיליפינים, עם סוכנים במדינות נוספות רבות. 

ה-AI צפוי להניע עלייה בביקוש לחשמל ב-Data Centers. נהנית גם מגידול באנרגיה מתחדשת שיוצר מורכבות ברשת החשמל. 

שיפור במכירות ועלייה בשיעור הרווח הגולמי הובילו לעלייה חדה ברווח הנקי. נהנתה גם מהתחזקות הדולר במהלך השנה. 

צבר ההזמנות כמעט זהה לשנה שעברה. 

סחירות נמוכה. 

מזומן והשקעות 17 מ’. 

סביב מכפיל 12, צמיחה יפה בשנתיים האחרונות אך קשה לדעת מה הצפי קדימה. סחירות נמוכה יחסית.  למעקב.

אס.טי.גי (אסטיג'י | STG) – שווי שוק 245 מ’. עוסקת ביבוא ושיווק רכיבים ומיכשור אלקטרוני.

שני מגזרי פעילות:
תחום ההפצה – שיווק ומכירה של רכיבים אלקטרוניים לתחום האזרחי והביטחוני ומתן שירותים טכניים והנדסיים. רוב הפעילות (55%) במגזר הצבאי.
תחום פיתוח וייצור – תכנון על פי מפרט של גלי רדיו ב-STG Advanced ותכנון על פי מפרט של מחשוב צבאי מוקשח ב-Unisor Multisystem.

תחום ההפצה הוא תחום ריווחי וצומח, גם אם לא בעקביות מוחלטת.
תחום הפיתוח והייצור אמנם קטן בהרבה מתחום ההפצה והוא פחות ריווחי במבט אחורה, אך אם נבחן את המגזר נראה צמיחה גבוהה מאוד בהכנסות ושיפור ברווח. 

צפויה להנות בשנים הקרובות מביקוש מוגבר בתחום הביטחוני, שכן בניגוד לקליעים שיש בהם צורך מיידי במלחמה, הצורך בפתרונות טכנולוגיים לאיומים כמו רחפנים מתממש במשך שנים. 

בתחום ההפצה צבר הזמנות 89.5 בסוף 2024 לעומת 87.7 בסוף 2023.
בתחום המוצרים צבר הזמנות של 74.8 מ' בסוף 2024 לעומת 68.4 מ' בסוף 2023., בסמוך למועד פרסום הדוח הצבר עמד על 64.2 מ'. 

החברה פרסמה חלוקה למחציות שהתוצאות שלה פשוט לא מתחברות (מחצית ראשונה פלוס שניה לא קרוב לתוצאה השנתית) ולאחר יומיים פרסמה תיקון: 

פיננסי:  עודף מזומן של כ-55 מ'. רווח בקצב של 20-25 מ'. 

הממשל התאגידי והיחס עם המשקיעים עושה רושם לא טוב. לא רק שהחברה לא משתמשת בעודף המזומן העצום לחלוקת דיבידנד (לכל הפחות מהרווח) – היא אפילו דיללה את המשקיעים פעמיים בשנה האחרונה ללא כל הסבר הגיוני.

לדעתי החברה זולה ועשויה לצמוח, הממשל התאגידי הוא מינוס. בכל זאת חברה מעניינת. 

ארבה רובוטיקס – שווי שוק 330 מ'. החלה להיסחר בישראל במאי 2024 במסגרת רישום כפול. חברת הזנק ישראלית, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות מכ"ם למכוניות אוטונומיות. החברה הוקמה בנובמבר 2015 על ידי קובי מרנקו (המכהן כמנכ"ל), ד"ר נועם ארקינד (CTO) ועוז פיקסמן (מנהל תפעול ראשי). בתחילת דרכה, עסקה בפיתוח מכ"ם לרחפנים למניעת התנגשויות, אך בשנת 2017 עברה להתמקד בפיתוח מכ"ם לרכב אוטונומי והתאימה את הטכנולוגיה שלה לתחום זה.

פיתחה רדאר המאפשר מערכות תומכות נהיגה בטוחות, וסוללת את הדרך לנהיגה אוטונומית מלאה. מערכות הרדאר המבוססות על השבבים של ארבה מייצרות תמונה בפירוט גבוה פי 100 ביחס למערכות רדאר אחרות בשוק, ומהוות חיישן חיוני עבור רכבים אוטונומיים בדרגה 2 ומעלה. הפתרונות של החברה מוטמעים בקרב חברות Tier-1 מובילות ויצרניות רכב.

מכירות נמוכות (760 א' דולר בשנת 2024 לעומת 1.5 מ' בשנת 2023), הפסד גולמי קל והפסד נקי משמעותי. לא עוברת.

טלסיס – שווי שוק 1,580 מ’. לטלסיס שני מגזרי פעילות:

מגזר ההפצה: הפצת רכיבי אלקטרוניקה, מכשור אלקטרוני וכלי פיתוח – מרוויח כ-5-15 מ' ש"ח תפעולי בשנה  -דיי שולי. 

מגזר ואריסייט- System On Module: פיתוח, ייצור ושיווק של מודולים למחשבים, באמצעות חברת הבת ואריסייט (100%). וואריסייט מפתחת מודולי System on module -SOM בגדול מדובר במחשב שלאחר מכן משובץ במערכות שונות כמו מכונות קפה חדשות ושואבי אבק רובוטיים. ה-value ללקוחות הוא בזה שהחברה לוקחת על עצמה המון מעבודת הפיתוח הגנרית.

ירידה משמעותית במגזר ה-SOM בשנת 2024. החברה מציינת שהירידה נובעת ממלאים עודפים שהצטברו אצל לקוחות בשנים 2020-2022. החברה נמנעת מלהעריך את כמות המלאים שצברו לקוחותיה, אך ניתן להניח שהבעיה תיפתר או תפחת במהלך 2025. 

צבר הזמנות רכיבים:

צבר ההזמנות בואריסייט:

נראה שיש שיפור מסוים בצבר גם בתחום הרכיבים וגם בואריסייט.

דוחות רווח והפסד:

נראה שלא כללו בדוח את תקנה 10 (חלוקה לרבעונים), מחיסור תוצאות רבעון 3 יוצא שהרווח ברבעון 4 היה 21 מ'. 

לאחר תקופה של ירידה, מקדמות בלקוחות הפסיקו לרדת ברבעון 4 כך שייתכן שבכך מסתיימות שנה וחצי של הרעה בתוצאות של טלסיס. 

כלומר על הקצב הנוכחי טלסיס נסחרת סביב מכפיל 18, אך נראה סביר שמכאן היא תחזור לצמוח.

עשויה להיפגע מהמכסים של טראמפ, קשה כרגע להעריך עד כמה. עדיין – חברה מעניינת. 

יוניטרוניקס – שווי שוק 385 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק של בקרים לוגיים מתוכנתים. כתבתי על יוניטרוניקס כאן. בשנים 2021-2023 יוניטרוניקס הראתה שיפור עקבי ומשמעותי בתוצאות.

עם זאת, ב-2024 אנו רואים ירידה במכירות וברווח. כמו טלסיס, גם יוניטרוניקס מציינת הצטברות מלאי אצל לקוחות ב-2020-2022 כסיבה לירידה במכירות ב-2024, אך הצפי הוא שהמלאי העודף 'יתנקה' ברבעונים הקרובים.

נכנסה ב-2024 לתחום הבקרים לחוות שרתים (Redfish) כאחת החברות הראשונות עם מוצרים בתחום.

חברה מצוינת שהמוצרים החדשניים שלה זוכים בפרסים בכמעט כל קטגוריה באופן עקבי.

פיננסי:

האטה מסוימת במחצית השניה של השנה, יחד עם זאת ברבעון 4 הרווח הגולמי הגיע לשיא של 53%. 

ניכר שיפור מסוים בצבר, אך קשה לדעת עד כמה זה משנה בשל התקצרות זמני ההספקה.

חולשה בעיקר באירופה:

 מכיוון שאני מאמין שהצמיחה בהכנסות תשוב לאחר סיום המלאי אצל הלקוחות, לדעתי זו בהחלט עשויה להיות הזדמנות טובה לחזור ליוניטרוניקס בתמחור צנוע יחסית

עם זאת, למכסים של טראמפ עשויה להיות השפעה שלילית על הפעילות של יוניטרוניקס שקשה לחזות כרגע. גבולי- למעקב.

סולרום – שווי שוק 205 מ'. הנפקה חדשה- נכנסה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברת 3DM. חברה ביטחונית ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות ומוצרים אלקטרוניים ואלקטרו-מכניים לשווקים צבאיים. החברה נוסדה בשנת 1987 ומעסיקה כ-140 עובדים בשלושה מפעלי ייצור בישראל.

בעלת ניסיון בפיתוח וייצור מערכות למגוון יישומים צבאיים כמו: בקרת ירי, שליטה ובקרה, מערכות קשר, ציוד לכלי שיט, מערכות חשמל לקרונות ועוד.

מציינת כמנוע צמיחה את תחום לייזר ה-QCL ליישומים צבאיים-ביטחוניים.

לסולרום נדל"ן מניב באזור התעשיה בראש פינה שרשום בשווי של 35 מ' ש"ח ומניב כ-6 מ' ש"ח בשנה. כלומר בהיוון של כ-7% הנכס שווה כ-85 מ' ש"ח. 

הודיעה במרץ 2025 על זכיה במכרז של 10 מ' ש"ח והזמנה נוספת של 4.9 מ'. 

צבר ההזמות עלה מ-35 מ' בסוף 2023 ל-55 מ' בסוף 2024 ו-70 מ' במרץ 2025.

בפעילות עצמה (מלבד הכנסות שכירות) הייתה ירידה ב-2024, אך עלייה קלה בגולמי. העלייה בצבר מעודדת אך התמחור לא זול בעיניי כרגע והעובדה שמדובר בהנפקה חדשה זה חיסרון.ראיון של נועם מדר עם מנכ"ל החברה.  בינתיים – לא עוברת. 

סי-לאב / סי לאב – שווי שוק 95 מ’. מוכרת גם בשם קומפיולאב. חברה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות. החברה מציעה מגוון מוצרים, ביניהם מחשבים זעירים (Mini PCs) ללא מאווררים ומערכות מחשוב משובצות (Computer-on-Modules – CoM). המחשבים הזעירים של החברה מתאפיינים בגודל קומפקטי, פעולה שקטה וצריכת חשמל נמוכה, מה שהופך אותם למתאימים לשימושים תעשייתיים וביתיים.

35 מ' במזומן. 

האטה במכירות וברווח ב-2024, בפרט בחציון השני. דומה למה שראינו לחברות דומות כמו טלסיס, יוניטרוניקס ואחרות. 

צבר ההזמנות של סי לאב נותר נמוך לסוף 2024, אך יכול להיות שזה משקף יותר את זמני האספקה שהתקצרו. 

עלייה במכירות הערכות שנמכרו (מה שמכונה Design Win) עשוי להוביל לעליה במכירות בהמשך. למעקב. 

פייטון – שווי שוק 530 מ’. חברת אחזקות המחזיקה בחברת בת (66.2%) בשם פייטון פלאנר מגנטיקס המתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק רכיבים מגנטיים, כגון שנאים קונבנציונליים ופלנאריים. החברה עושה שימוש בטכנולוגיית תכנון פלנארי-מגנטי (Planalytics) המפחיתה את הגודל והמשקל של השנאים ומגבירה את צפיפות ההספק שלהם. מוצרי החברה משמשים בתעשיות שונות, כולל רכב חשמלי, חלל, תקשורת ויישומים צבאיים.

במרץ 2025 הודיעה על רכישה של 66.2% מ-SI Manufacturing ונכס המקרקעין עליו בנוי מפעלה. בתמורה תשלם החברה 5.6 מ' דולר +4.4 מ' דולר בגין הקרקע. להערכתי הרכישה תוסיף כ-1 מ' דולר לרווח. 

מזומן נטו 79 מ' דולר, כמעט 300 מ' ש"ח. 

קיטון יחסית במכירות בשנת 2024, החברה מתרצת את הירידה במגמת האטה גלובלית. ירידה בצבר ההזמנות ביחס לסוף 2023.

רווח של כ-37 מ' ש"ח. נסחרת סביב מכפיל רווח 16 (שימו לב לנטרל זכויות מיעוט ברווח), אך בנטרול המזומן נסחרת במכפיל 8 בלבד. 

אם החברה תעשה רכישה זה יכול להציף ערך.  סחירות נמוכה. למעקב.

פיסיבי טכנולוגיות (פי.סי.בי | פי.סי.בי. טכנולוגיות) – שווי שוק 630 מ’.תחומי הפעילות המסורתיים של פיסיבי הם: 

1. מעגלים מודפסים – ייצור סדרות של מעגלים מודפסים בסדרות קטנות-בינוניות שמשך יצורם הממוצע הינו 6 שבועות. פיסיבי משמשת יצרן טכנולוגיות קצה של מעגל גמיש-קשיח, RF, חומרים משולבים ומעגלים בצפיפות גבוהה.

2. זיווד אלקטרוניקה – חיבור מספר כרטיסים אלקטרוניים לכדי מערכת אחת בשיטת ה-Turn Key ומספקת לקוח כרטיס אלקטרוני מורכב או מכלול שלם של המוצר. מתמקדת בפרויקטים בעלי מורכבות גבוהה ודרישות איכות מחמירות. 

בשנים 2021-2022 הקימה פיסיבי תחום פעילות חדש למזעור מערכות אלקטרוניות, כולל תכנון ופיתוח מצעים לתעשיית המוליכים למחצה ואריזות (System In Package) בתהליכי מיקרואלקטרוניקה. החברה השיקה את חטיבת iNPACK, המתמקדת בייצור מארזים מתקדמים ומעגלים ממוזערים, וצברה צבר הזמנות בהיקף של 4 מיליון דולר לחטיבה זו, בעיקר מלקוחות במגזר הביטחוני. 

שיפור בהכנסות וברווח הגולמי בכל אחד מהמגזרים:
במגזר המעגלים המודפסים – עלייה של 12% בהכנסות הובילה לעלייה של 57% ברווח הגולמי ל-20 מ' דולר.
במגזר זיווד האלקטרוניקה -עלייה של 10% בהכנסות ושל 150% ברווח הגולמי ל-6.6 מ' דולר.
במגזר מזעור המערכות האלקטרוניות עלייה של 105% בהכנסות הובילה לעלייה של כ-200% ברווח ל-1.26 מ' דולר. 

במבט כולל הרווח הגולמי של החברה עלה ב-75% בשנת 2024

צבר ההזמנות בתחום המעגלים המודפסים, שאחראי לרוב הרווח, עלה מ-28 מ' דולר ל-36 מ' דולר למועד פרסום הדוח. יש לומר שבשל זמני ההספקה הקצרים (6 שבועות) הצבר נותן לנו תמונת מצב רק בנקודת זמן מסוימת.

החליטה במהלך השנה להרחיב את כושר הייצור שלה ב-40-60% בהשקעה כ-6 מ' דולר. השדרוג יארוך כ-18-24 חודשים. 

בתחום הזיווד צבר ההזמנות עלה מ-62 מ' דולר ל-104 מ' דולר בסוף 2024.

בתחום המזעור פיסיבי מתמקדת בתחום הצבאי שמהווה 83% מההכנסות, מה שבטח יסייע לתוצאות בשנים הקרובות. צבר ההזמנות בתחום עלה מ-3 מ' דולר ב-2023 ל-7 מ' דולר ב-2024. 

לחברה לקוח אחד שמהווה מעל 10% מההכנסות – ביוסנס וובסטר שמהווים 24% מהכנסות החברה (36 מ' דולר).

פיסיבי לא מפרסמת, ככל שאני רואה, חלוקה גיאוגרפית של הלקוחות, אך ניתן להבין לפי סעיף 'סיכון האשראי' שכנראה הגידול בשנת 2024 הגיע כמעט כולו מישראל:

קרן פימי היא בעלת השליטה בחברה (48%). 

בדוח הרווח והפסד ניתן לראות עד כמה השיפור בתוצאות משמעותי:

ה-EBITDA עלה ל-18.3 מ' דולר. 

מבחינת תמחור – מכפיל רווח נקי סביב 20 ומכפיל EBITDA כ-10. כנראה תהנה מהצמיחה הצפויה בתחום הבטחוני. 

הדילמה בפיסיבי היא שבמשך לא מעט שנים פיסיבי צמחה בהכנסות תוך שהרווח נותר אפסי. אפילו ב-2023 ראינו ירידה ברווח ואפילו פיטורים של חלק משמעותי מעובדי הייצור. האם המלחמה היא זו שהובילה לשינוי הניכר? והאם ניתן לסמוך על המשך שיפור כל כך חד בתוצאות בשנים הקרובות כפי שמשתקף בתמחור?  למעקב. 

קווליטאו – שווי שוק 980 מ’. עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לניהול תפעול ואיכות בתעשיות שונות. החברה מספקת מערכות תוכנה וחומרה המיועדות לשיפור הביצועים, אופטימיזציה של תהליכים וניהול איכות בתהליכי ייצור מורכבים. מוצרי החברה משלבים טכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית, ניתוח נתונים וחיישנים מתקדמים, במטרה לספק תובנות מעשיות ולשפר את היעילות והפרודוקטיביות של הלקוחות.

המוצרים שלה כוללים מערכות בדיקה המסייעות לחברות שבבים לוודא עמידות ואמינות של רכיבים לאורך זמן ובמצבי קיצון. בנוסף, החברה מספקת פתרונות תוכנה לניהול נתונים ותהליכי בדיקה. קווליטאו פעילה בעיקר בשוק הבינלאומי, עם לקוחות הכוללים יצרניות שבבים, מעבדות מחקר ופיתוח ואוניברסיטאות. 

מהפכת ה-AI דורשת גידול בכושר הייצור והקמת פאבים (מפעלי ייצור) חדשים, שדורשים בתורם ציוד בדיקה של קווליטאו. 

גידול ניכר ברווח בשנת 2024, אך הצפי הוא שהקפיצה הגדולה תהיה בשנים הקרובות. 

צבר ההזמנות עלה, אך כפי שניתן לראות כמעט כל הגידול מגיע מהמזרח הרחוק (הרוב – סין):

כאן נכנסת הדילמה, ולדעתי קווליטאו היא באמת אחת הדילמות הגדולות במעבר:
מהצד החיובי: סביר שהרווח של קווליטאו יקפוץ בשנת 2025, לדעתי כנראה אף מעבר למה שהשוק מצפה. ממכפיל 20 על תוצאות 2024 היא תרד פתאום לאזור מכפיל 10-12 על תוצאות 2025, וזה סביר שיוביל לראלי במניה.

מהצד השלילי:
1. ריכוז המכירות בסין – עדיין רוב המכירות של קווליטאו הן לסין, ומלחמת השבבים בין סין לארה"ב יכולה להוביל להגבלות מכירה שיפגעו קשות בקווליטאו.
2. הייפ ה-AI – הצורך בפאבים נוספים נובע מתחזית התחזקות ה-AI והצורך בו. עם זאת, נכון להיום עדיין לא נמצאו אפליקציות ל-AI שמצדיקות את ההשקעה של הטריליונים שמוקדשים לתחום בימים אלה. אם לא יימצא שימוש כזה בקרוב אנו עשויים לראות ירידה משמעותית בהשקעות.
מסורתית, קווליטאו והתחום שלה הוא תחום סיקלי – יש שנים טובות ויש שנים רעות והפסדיות. אם נחזור לסייקל הזה, אפילו עוד 2-3 שנים, זה אומר שפשוט לא נכון להסתכל על קווליטאו במונחים של מכפיל רווח פשוט.

לקווליטאו הון עצמי משמעותי של 25 מיליון דולר שרובו נזיל, ומאזן נקי מחובות. 

אחד הקשיים בהשקעה בקווליטאו הוא הסיכון, שקשה לכמת אותו, במלחמת השבבים בין סין לארה"ב. מכיוון שקווליטאו מייצרת בארה"ב וחלק גדול מהמכירות שלה הוא לסין בהחלט ייתכן תרחיש בו טראמפ או שי ג'ינפינג יאסור, יגביל או שיוטלו מכסים על המוצרים של קווליטאו. דילמה – למעקב. 

חברות כוח אדם

ג׳י וואן פתרונות אבטחה – שווי שוק 405 מ׳. עוסקת באספקת פתרונות כוללים בתחומי האבטחה, השליטה והבקרה. החברה פועלת במגוון רחב של תחומים, כולל אבטחה פיזית, טכנולוגיות אבטחה מתקדמות, מערכות ניהול ובקרה, וכן שירותי שמירה ואבטחה. היא מציעה פתרונות המשלבים כוח אדם מקצועי לצד טכנולוגיות מתקדמות, כגון מערכות לניהול כניסות, מצלמות אבטחה, בקרה מרחוק, וחיישנים חכמים.

אבטחה ושמירה:

• החברה מציעה שירותי אבטחה פיזית לעסקים, מוסדות ציבוריים, אירועים, ותשתיות רגישות.
• היא פועלת עם כוח אדם מיומן, כולל מאבטחים ומומחים לאבטחת אישים.

טכנולוגיות אבטחה:

• ג'י וואן מספקת פתרונות מתקדמים כמו מערכות אבטחה חכמות, מצלמות אבטחה, ובקרת גישה.
• מערכות אלו משמשות מוסדות ציבוריים וחברות פרטיות לשיפור רמות הביטחון.

שירותי מוקד:

• החברה מפעילה מוקדים מבצעיים המנטרים אירועים בזמן אמת ומספקים מענה מהיר למצבי חירום.

שירותים מיוחדים:

• בנוסף לשירותים המסורתיים, החברה מספקת שירותים ייחודיים כמו ייעוץ אסטרטגי בתחום האבטחה ואבטחת סייבר.

תכנון מערכות מיזוג

רכשה את 'מיזוג פלוס' העוסקת בתכנון מערכות מיזוג.

פיננסים: שיפור בתוצאות בשנת 2024, בין השאר על רקע רכישת 'מיזוג פלוס'. 

ה-EBITDA הגיע לקצב של כ-90-100 מ' בשנה והרווח המתואם ל-45 מ'. 

חוב נטו 50 מ'. נראית זולה, במיוחד במכפיל EBITDA. 

השלמת רכישת 30% נוספים ממוקד אמון תוסיף עוד כ-2 מ' לרווח. 

בספטמבר 2024 הודיעה שהפסידה במכרז ליסינג תפעולי לציוד פיקוח אלקטרוני של השב"ס והודיעה שייתכן ותהיה לכך השפעה מהותית על תוצאותיה.

דוח רבעון 4 חלש מאוד. עדיין איננו יודעים מה הנזק הצפוי מההפסד במכרז השב"ס. למעקב.

גרופ 107 – שווי שוק 12 מ’. לגרופ יש שני מגזרים: מגזר שירותים שמספק כוח אדם טכנולוגי שיושב במזרח אירופה (בעיקר אוקראינה) ובמערכת מסחר בשם לבנט המשמשת את לקוחות הבנק הבינלאומי בישראל (ובתקווה גופים נוספים בהמשך).

רכשה ביוני 2024 51% מחברת 'נגישות לכל' שמציעה שירותי הנגשת אתרי אינטרנט, מסמכים ו-QA תמורת 450 א' ש"ח. ההכנסות של נגישות לכל היו כ-700 א' בשנת 2023 , כך שהיא לא מאוד מהותית כרגע. 

הודיעה בתחילת 2025 על שיתוף פעולה עם סטארט-אפ בשם SUMMA, בו תקבל גרופ 20% מהמניות תמורת שירותים שונים. 

1.7 מ' במזומן. עדיין הפסדית תפעולית, אך נראה שקרובה לאיזון. מחזור מסחר נמוך. לא עוברת. 

דנאל – שווי שוק 2,200 מ’. עוסקת במתן שירותי כוח אדם והשמת עובדים, ומתמקדת בעיקר בתחומי הסיעוד, התעשייה והשירותים, וכן בתחום הפתרונות לאנשים עם מוגבלויות. החברה פועלת במודל המשלב מתן שירותים ישירים ללקוחות פרטיים ומוסדיים, לצד גיוס והעסקה של עובדים בתחומים מגוונים.

תחומי הפעילות העיקריים של החברה כוללים:

1. שירותי סיעוד – מתן טיפול וסיוע לקשישים ולאנשים הזקוקים לעזרה בבתיהם
2. כוח אדם – גיוס, השמה והעסקת עובדים במגוון תחומים ומקצועות
3. מסגרות לאנשים עם צרכים מיוחדים – הפעלת הוסטלים ודיור מוגן
4. מעונות יום ומשפחתונים – שירותי חינוך וטיפול בגיל הרך
5. מגזר פריון -מרפאות פריון, כולל שירותי פונדקאות.
6. אחרים – כולל פעילות עיניים (הסרת משקפיים, קטרקט) ואסתטיקה (תחום פעילות חדש).

החברה מעסיקה אלפי עובדים ומספקת שירותים למספר רב של לקוחות, כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות פרטיות ולקוחות פרטיים.

עלייה נאה בהכנסות יחד עם עלייה חדה במדדי הרווח. הושפעה לטובה מעליית שכר המינימום. 

מגזר הפריון נותר הפסדי , בין השאר בשל הימשכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. 

צפי להשפעה חיובית של עליית שכר המינימום באפריל 2025. 

פיננסים: קצב רווח נקי בקצב של כ-120-140 מ' ש"ח, כלומר סביב מכפיל רווח 17. אמנם דנאל חברה איכותית, אך כבר זמן רב שהתוצאות שלה מדשדשות והיא לא תואמת את יעד התשואה שלנו.לא עוברת.

תיגבור –שווי שוק 530 מ׳. עוסקת בשירותי כח אדם וסיעוד ושירותי שמירה ואבטחה. 

אחת מחברות כוח האדם הוותיקות בישראל. החברה מתמחה במספר תחומים מרכזיים:

1. השמת עובדים – גיוס והשמה של עובדים במשרות קבועות וזמניות במגוון תחומים מקצועיים
2. כוח אדם זמני – אספקת עובדים זמניים לתקופות קצרות וארוכות
3. מיקור חוץ (Outsourcing) – ניהול מערכי כוח אדם עבור ארגונים
4. הדרכה והכשרה מקצועית – תכניות הכשרה והסבה מקצועית

תחומי פעילות עיקריים:

1. אספקת שירותי כוח אדם וסיעוד:
   • גיוס, איוש והשמת כוח אדם בתחומים שונים, כולל בתחום הסיעוד והתמיכה.
   • תחום זה מהווה את תחום הפעילות העיקרי של החברה נכון למועד הדוח.
2. אספקת שירותי שמירה ואבטחה:
   • אספקת שירותי שמירה ואבטחה.
   • מתן שירותי אבטחה טכנולוגיים באמצעות חברת הבת רשף ביטחון (1993) בע"מ (להלן: "רשף").
3. אספקת שירותי נגישות:
   • אספקת ציוד וייעוץ נגישות ללקוחות פרטיים ומוסדיים.
   • הפעילות מתבצעת באמצעות חברת הבת מהלב – המרכז לאיכות חיים ונגישות בע"מ (להלן: "מהלב").
4. נדל"ן מניב להשקעה:
   • השכרת מבנים ומשרדים, המנוהלת באמצעות החברה וחברת הבת מהלב.

דיווחה בסוף 2024 על זכייה במכרז למתן שירותי ליווי רפואי עבור נכי צה"ל בהיקף של כ-100 מ' בשנה. המניה עלתה בעקבות הזכייה, אך בפועל השפעתה לא ברורה. מצוין שהיא מחליפה מכרז קיים של תיגבור, ולא ברור מה יהיה השינוי עם הזכייה, וכן לא ברור מה שיעור הריווחיות הצפוי (שכן הריווחיות במגזר הסיעוד נוטה להיות נמוך מאוד בלאו הכי). 

רווח תפעולי בקצב של כ-50 מ', נקי בקצב של כ-32 מ'. 

חברה דפנסיבית גם אם לא מאוד זולה כרגע. רבעון 4 חלש מאוד משום מה – מדאיג.  למעקב.

יזמות סולארית ואנרגיה מתחדשת

הקדמה

על פניו תחום היזמות הסולארית הוא פשוט ביותר – זוכים במכרז בתעריף ידוע מראש, מתקינים פאנלים סולאריים (לעתים גם סוללות לאגירה) ומתחילים לייצר תזרים מקרני השמש. לכאורה תחום פשוט וצפוי שדומה מאוד לנדל”ן מניב, אלא שלדעתי התפישה הזו רחוקה מאוד מהמציאות. 

1 קללת המנצח– זכייה במכרזים או רכישת קרקעות שמתאימות לפרויקטים נעשות בהליכים תחרותיים. כלומר, כל יזם/מציע יושב עם המומחים שלו שבונים מודל שמנסה לחזות מה המחיר הכי תחרותי שניתן להציע (לפעמים ההצעה היא על הקרקע ולעתים היא על מחיר חשמל כמה שיותר נמוך) ועדין להשיא תשואה מכובדת. הבעיה היא שהצעת המחיר נעשית בדרך כלל שנים לפני ביצוע הפרויקט ובתנאי אי ודאות. מה יהיו מחירי הפאנלים הסולאריים בעוד שלוש שנים? מה יהיו מחירי הגז? הליתיום? מחירי השילוח? 

חוסר הודאות הזה גורם לכך שבמקרה הטוב תהיה תחרות שתוריד את התשואה על ההון לאזור שמשקף את הסיכון (משיחות עם גורמים בענף – תשואה דו-ספרתית נמוכה על ההון לאחר מינוף גבוה) ובמקרה הרע- מכיוון שהמציע האופטימי ביותר הוא שמנצח במכרז כמעט כל שינוי יכול להפוך את הפרויקט להפסדי ומסוכן ביותר עבור החברה. 

2. בין מצגות למציאות – בהמש לנקודה הקודמת – כל פרויקט סולארי שונה ממשנהו, בטח כשעוסקים במדינות שונות. מכיוון שאין לנו את מלוא המידע עליו הסתמכה החברה בהגשת המכרז אנו נאלצים להסתמך על תחזיות במצגות שכמעט כל חברה בענף מפרסמת. יש עם כך כמה בעיות מאתגרות למשקיעים. ראשית, אין לנו שום דרך לדעת על מה הסתמכה ההערכה במצגת. הרי גם במצגת של חנן מור מוצג רווח צפוי של 600 מ’ בשדה דב אך השוק לא מאמין לכך כלל ועיקר. לפחות במקרה של חנן מור ניתן לבחון את ההנחות בבסיס הצפי (מחיר למ”ר, מיקום) אך בחברות הסולאריות אנו רואים רק את הצפי עצמו, מנותק מהמציאות ככל שיהיה.

בנוסף – הנתונים הפיננסיים המפורסמים כחלק מהמצגות עשויים להיות מבלבלים ביותר. האם מדובר ב-FFO של החברה או FFO של הפרויקט עצמו שלא מתחשב בחלק גדול מעלויות החברה? האם מדובר ב-FFO של הפרויקט כולו או רק בחלקה של החברה? 

בהתחשב בנקודה הקודמת היינו מצפים שתחום היזמות הסולארית יניב תשואה של 10-12% על ההון ובכל זאת  אם נעבור על המצגות של החברות בתחום נראה שחברות מצפות לצמיחה של מאות ושל אלפי אחוזים בתוצאות בכמה שנים ספורות, ובתחום גנרי המבוסס על מכרזים ושאין בו שום יתרון טכנולוגי אמיתי לשום חברה זה פשוט Too good to be true. 

3. אזילה – בניגוד לנדל”ן מניב שנוטה להניב יותר ויותר משנה לשנה פאנלים סולאריים מתיישנים ומניבים פחות ופחות. כך גם סוללות שיכולת האגירה שלהן מידרדרת במידה מסוימת בכל מחזור טעינה ופריקה. זה אומר שאי אפשר פשוט להוון את התזרים הנוכחי לנצח אלא צריך להתחשב בכך שלכל פרויקט יש משך חיים מוגבל, מה שמשפיע דרמטית על השווי. 

4. חשיפה ממונפת לריבית ואינפלציה – נניח שזכיתי במכרז בסוף 2021 לבניית פרויקט סולארי. התשואה על הפרויקט היא כולו היא 6% אך אם אמנף את הפרויקט ב-75% חוב לפרויקט בריבית של 3% (פריים פלוס 1.25%) אגיע לתשואה של 15% על ההון. 

נקפוץ שנה וקצת קדימה – האינפלציה העלתה את עלות הפרויקט (חומרים ושכר עבודה) ב-10% בזמן שריבית הפריים עלתה ל-6% ועלות החוב שלי ל-7.25%. 

עליית מחיר החומרים הורידה את התשואה של הפרויקט עצמו ל-5.4% ויחד עם התייקרות החוב התשואה על ההון תרד מ-15% לתשואה שלילית קטנה. עוד הרעה קטנה, ירידה בתפוקת הפאנלים, חורף ארוך וכו’ יוכלו להפוך את הפרויקט לאסון כלכלי.

יש לומר – אני נותן מעט מאוד ערך לפרויקטים בצבר, ולכן מראש אני יודע שיהיה קשה לי למצוא חברות 'זולות' לפי המדדים שלי, אך לדעתי זה מחויב המציאות בגלל אופי הפרויקטים בענף. 

אלומיי קפיטל – שווי שוק 720 מ'.  משקיעה בתחנות פוטו-וולטאיות באירופה ובתחנת הכח הפרטית "דוראד" באשקלון.

בבעלות החברה:

החזקה של 51% ב-Talasol שמחזיקה ב-335 מגה וואט תחנות סולאריות בספרד ו-38 מגה באיטליה. 

החזקה של 9.375% בדוארד אנרגיה ששווה לפי עסקת הפניקס כ-2.8 מיליארד ש"ח, כך שחלקה של אלומיי שווה כ-260 מ'. יש לציין שדוראד הרוויחה 420 מ' בשנת 2024, ובהחלט ייתכן שהיא שווה יותר מעסקת הפניקס.כמו כן, צפויה הרחבה של תחנת דוראד והקמה תחנת דוראד 2 בסמוך. דווקא אדלטק, מבעלות המניות בדוראד, מתנגדת לכך.

פרויקטי ביו-גז בהולנד 

83.33% באלומיי אגירה שאובה בצוק מנרה

החלה פעילות בטקסס ארה"ב עם 4 פרויקטים בהיקף כולל 49 מגה

הון עצמי 134 מ' דולר. דוחות הרווח והפסד. קשה להעריך את סיכויי העמידה בתחזית. לא עוברת. 

אנרג’יקס (אנרגיקס | אנרג'יקס-אנרגיות מתחדשות) – שווי שוק 5,800 מ'. עוסקת בהקמה,ניהול ומכירת חשמל ממערכות אנרגיה סולארית (פוטו וולטאית) ומטורבינות רוח.

צבר פרויקטים גדול מאוד:

ה-EBITDA ב-2024 עמדה על 625 מ', חוב נטו של כ-5.5 מיליארד. הון עצמי 2.3 מיליארד. כלומר מכפיל ה-EV/EBITDA גבוה יחסית – סביב 18. 

לא נראית לי זולה כרגע וקשה לי לנתח את צבר הפרויקטים העתידיים והשווי שלהם. לא עוברת.

אנלייט אנרגיה – שווי שוק 7,000 מ'. עוסקת בייזום,הקמה והפעלה של פרוייקטים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ואנרגית רוח בישראל ובאירופה. 

ה-EBITDA בקצב של כמיליארד ש"ח. חוב נטו של כ-10 מיליארד, כלומר מכפיל EBITDA סביב 17. 

נקודת מבט אחרת – נסחרת במכפיל הון 1.7, והתשואה אליה היא מכוונת על ההון בפרויקטים החדשים היא סביב 15%.

נראה לי שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת.

אקונרג’י (אקונרגי) – שווי שוק 1,400 מ'. עוסקת בהקמה,החזקה ותפעול מערכות אנרגיה מתחדשת באירופה: בבריטניה, איטליה, רומניה, פולין, יוון וספרד:

בדצמבר 2024 הודיעה על השקעה נוספת של קרן RG באקונרג'י אנגליה לפי שווי של 450 אירו לפני הכסף. אקונרג'י מחזיקה ב-80% מאקונרג'י אנגליה לפני העסקה, כך שהעסקה נותנת שווי של כ-1.4 מיליארד לחברת אקונרג'י אנגליה דרכה למעשה מבוצעת כמעט כל הפעילות של אקונרג'י. ל-RG יש גם זכות להגדיל את ההשקעה ב-30 מ' אירו באותם תנאים.

בינואר 2025 הודיעה על הפעלה מסחרית של פרויקט Scrutu Mare ברומניה (55 מגה וואט DC)
בפברואר 2025 הודיעה על השלמת מכירת פרויקט Niculesti ברומניה בהספק של 214 מגה וואט

חוב נטו 300 מ' אירו. בסך הכל לא נראית לי זולה על התוצאות כרגע, נסחרת סביב השווי של העסקה עם RG ונראה על פניו שסביב שווי הוגן. לא עוברת.

דוראל אנרגיה (קבוצת דוראל משאבי אנרגיה) – שווי שוק 2,100 מ'. עוסקת בהקמה,החזקה ותפעול מערכות אנרגיה מתחדשת בישראל ובארה”ב.                    

בנוגע לפעילות בארה"ב: ביום 20 ביוני 2024 התקשרה Doral LLC (בה דוראל מחזיקה ב-41%) בהסכם עם ישות מקבוצת APG, גוף בינלאומי גדול לניהול השקעות עבור קרנות פנסיה, אשר מנהל נכסים בסך של מעל 560 מיליארד אירו (להלן: "המשקיע"), להשקעת מיעוט הונית ב-Doral LLC בסך של 400 מיליון דולר¹.

במועד השלמת העסקה הוקצו 40% מיחידות ההשתתפות ב-Doral LLC, ונקבע כי שיעור החזקותיו יותאם ויעמוד בטווח שבין 30%-49%, כתלות במכפיל על סכום השקעתו המקורית, כפי שישתקף מהשווי לפני ההשקעה בקשירה הבאה (כהגדרתה בהסכם) ב-Doral LLC או מהנפקתה לציבור (להלן: "IPO"), עד ליום 31 בדצמבר 2026 (להלן: "מועד ההתאמה"). ככל שבעותה עת יתקיים מו"מ או הליך מהלך לעסקה או IPO כאמור, מועד זה יארך עד ליום 31 במרץ 2027. ככל שלא יושלם ההשקעה בקשירה או IPO עד לאיזה ממועדים אלו, יותאם שיעור החזקות המשקיע ל-49%. בכל אופן שווי החזקה של דוראל ב-DORAL LLC צפוי להיות שווה לאחר התאמות לכל הפחות 400 מ' דולר.

בפעילות בישראל: יש לדוראל מעל 250 שותפויות עם קיבוצים ו-30 אלף דונם קרקעות בשלבי תכנון שונים. 

בישראל יש לדוראל צבר משמעותי באסדרת השוק:

צפוי גידול משמעותי בפרויקטים מחוברים בשנתיים הקרובות. ה-EBITDA הנוכחי 171 מ'. חוב נטו 2.6  מיליארד. כלומר מבחינת מכפיל – לא זול, אך הצבר המחובר צפוי לעלות במהירות. למעקב. 

זפירוס ווינג אנרג’יס – הון עצמי 825 מ'. עוסקת בייזום, פיתוח, הקמה והפעלה של חוות רוח ופרויקטים סולאריים בפולין. 

הון עצמי 480 מ'. חוב נטו 750 מ'. 

כמעט כל הרווח מגיע מ'מכשירים פיננסיים בשווי הוגן' – גידורים שהחברה קנתה.

חלק גדול מהרווח מגיע מ'מכשירים פיננסיים' , ככל הנראה הגנות שהחברה קנתה.

לא נראית לי זולה. לא עוברת. 

טראלייט – שווי שוק 715 מ'.עוסקת בייזום ופיתוח פרוייקטי אנרגיה סולארית.

בין הפרויקטים המרכזיים של החברה ניתן למנות את פרויקט "תענך 1", מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 110 מגה-וואט (AC), אשר חובר לרשת ההולכה. בנוסף, החברה פועלת להקמת מתקנים נוספים, כגון "תענך 2", המשלב מתקן סולארי עם מערכת אגירת אנרגיה.

החברה פועלת בשיתוף פעולה עם תנועת המושבים, מה שמאפשר לה להתקשר עם מושבים רבים לצורך ייזום ופיתוח מערכות קרקעיות. כמו כן, היא מחזיקה בחברת הבת "טראלייט סולארטק בע"מ", המתמחה בהקמת מתקנים סולאריים על גבי גגות מבנים.

חוב נטו כ-600 מ'. החברה עדיין בשלב מוקדם, עם מעט הכנסות והפסד גבוה. אני מעדיף למצוא חברה בוגרת יותר עם יכולת מוכחת. לא עוברת. 

נופר אנרג’י – שווי שוק 3,000 מ'. עוסקת בייזום,הקמה והפעלה של מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. 190 מ' EBITDA. 

ברבעון 4 הגדילה נופר את בהיקף הפרויקטים המחוברים, אשר הסתכם נכון למועד הדוח בכ-1,107 MW, בתוספת 142 MWh אגירה. במהלך הרבעון, גדל הצבר המניב של החברה בכ-38 MW, עליה של כ-4% בהשוואה לרבעון הקודם. 

חלק החברה ב-EBITDA מפרויקטים הסתכם במהלך הרבעון ב-45 מיליון ש"ח, גידול של כ-93% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

הון עצמי 1.6 מיליארד. חוב נטו כ-1 מיליארד ש"ח. מורכבת לניתוח ואיני יודע להעריך את סיכויי העמידה ביעדים במצגת. לא עוברת.

סולאיר אנרגיות מתחדשות– ͏שווי שוק 530 מ'. עוסקת בייזום,הקמה ותפעול של מערכות סולאריות בישראל ובספרד. 

ה-EBITDA בשנת 2024 סביב 84 מ'. 

חוב נטו כ-630 מ'. 

לא יודע להעריך את סיכויי העמידה ביעדי הצמיחה. לא עוברת.

פריים אנרג’י (פריים אנרגי) – שווי שוק 400 מ'. עוסקת בייזום,פיתוח,הקמה והפעלה של מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית . כרגע לפריים יש מעט פעילות, אך היעדים שלה קדימה שאפתניים:

הון עצמי 37 מ' ש"ח בלבד. הכנסות נמוכות והפסדית:

נראית לי יקרה ביחס לנתונים ואין לי יכולת להעריך את סיכויי הצלחת יעדי הצמיחה השאפתניים. לא עוברת.

סאנפלאואר – שווי שוק 230 מ'. עוסקת ביצור חשמל בטכנולוגיית רוח בפולין וישראל. 

חוב פיננסי כ-490 מ' (כולל הפרויקטים).

יש לחברה כרגע 30 מגה וואט בישראל גגות סולאריים בתעריף גבוה ו-50 מגה וואט רוח בפולין. במשא ומתן לעוד 20 מגה וואט סולארי בפולין. מייצר תזרים של כ-50 מ' בשנה ויש חוזים לעוד 7-9 שנים. 

מחברת בישראל בערך 10 מגה וואט בשנה סולארי על גגות בתעריפים גבוהים יחסית (42 אג'). מוסיף כ-2 מ' בשנה.

עשויה להיות זולה, אך קשה לניתוח ויש תלות ניכרת בתעריפים עתידיים בפולין שקשה לי להעריך. למעקב.

סולטרה אנרגיה -שווי שוק 17 מ'. עוסקת בייזום של פרויקטי אנרגיה מתחדשת באירופה. בהליכי מיזוג לשלד. ברשימת שימור. לא עוברת.

נפט וגז

הקדמה: 

תחום הנפט והגז תלוי מאוד במחירי סחורות שנוטים להיות תנודתיים מאוד.  

כשאנו מנתחים חברות להפקת נפט וגז הכלי השימושי ביותר שיש לנו הוא “דוח עתודות” אשר מחשב את השווי המהוון הנוכחי של נכסי נפט וגז לפי העתודות הצפויות אך כמובן שדוח העתודות מתבסס על הנחות מוצא לגבי מחירי הנפט והגז שעשויות להתברר כרחוקות מהמציאות, לטוב או לרע. זו הסיבה שתחום הנפט והגז הוא תחום שאני באופן אישי נוטה להימנע ממנו.  

אנרג’יאן פי.אל.סי –  (אנרגיאן | Energean PLC). שווי שוק 7,500 מ'. חברה ציבורית בריטית המתמחה בחיפוש והפקת נפט וגז טבעי. החברה פועלת באמצעות שותפויות וחברות בנות בישראל, יוון, הים התיכון והים הצפוני. מניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב ובלונדון.

היסטוריה והתפתחות: החברה נוסדה בשנת 2007 בשם Aegean Energy S.A ורכשה את חברת Kavala Oil S.A, שהחזיקה ברישיון להפקת נפט במפרץ קוואלה שביוון. בשנת 2016, במסגרת מאמצי הגברת התחרות במשק הגז הישראלי, רכשה אנרג'יאן את מאגרי הגז "תנין" ו"כריש" מקבוצת דלק.

נכסים ופעילות: אנרג'יאן מחזיקה במגוון נכסים, ביניהם:

• מאגרי הגז "תנין" ו"כריש" בישראל.
• מאגר "אפסילון" ביוון.
• רישיונות חיפוש נוספים במימי ישראל, יוון, מונטנגרו, מצרים, איטליה, אלג'יריה, קרואטיה והים הצפוני של בריטניה.

מכפיל EV/EBITDAX של בערך 4.5, שזה לא זול ביחס לחברות מקבילות. לא עוברת.  

גבעות עולם חיפושי נפט – שווי שוק 63 מ'. שותפות מוגבלת ישראלית המתמחה בחיפושי נפט והפקתו. השותפות הוקמה בשנת 1993 על ידי הגאולוג טוביה לוסקין, איש העסקים נגה בן-דוד, ועורך הדין שמואל בקר. מניות השותפות נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב תחת הסימול "גבעות".

היסטוריה: השותפות נוסדה במטרה להשתתף בפעולות חיפוש ופיתוח נכסי נפט וגז טבעי בישראל. בשנת 2010, לאחר מספר עשורים שבהם לא נמצאו תגליות נפט יבשתיות משמעותיות בישראל מאז תגלית חלץ, הצליחה השותפות למצוא נפט בכמות מסחרית בבאר "מגד 5" באזור ראש העין. תגלית זו סימנה עידן חדש בשותפות ובתעשיית הנפט היבשתית בישראל.

פעילות נוכחית: עיקר פעילותה של גבעות עולם מתרכזת בפיתוח שדה הנפט "מגד" שבחזקת ראש העין, שבו בוצעו מספר קידוחים. השותפות מתכננת, בכפוף להשגת האמצעים הכספיים והאישורים הדרושים, לבצע קידוחים נוספים בשטח החזקה. 

ללא הכנסות, הפסדית. הרבה אי ודאות. לא עוברת.

גלוב אנרגיה יהש – שווי שוק 1 מ'. עוסקת בחיפוש גז ונפט, בהשעיית מסחר. לא עוברת.

הזדמנות ישראלית – שווי שוק 40 מ'. שותפות מוגבלת העוסקת בחיפושי נפט וגז. פעילות השותפות היא באמצעות החזקה ב-21% במאגר 'ישי'.

 ישי הוא מאגר שצמוד ומחובר למאגר אפרודיטה ששייך לקפריסין, ואין למעשה אפשרות לפתח אותו בנפרד.

 קיים משא ומתן בין ישראל לקפריסין בנוגע לאפשרות שקפריסין תפתח את אפרודיטה, ותשלם לשותפים בישי לפי החלק היחסי.

לצורך העניין אם הזדמנות מחזיקה ב-21% בישי, וישי היא 10% מאפרודיטה, הרי שהזדמנות מחזיקה ב-2% מהמאגר המלא שמוערך ב-4 מיליארד דולר. 

עכשיו השאלה היא -האם באמת תהיה הסכמה בין ישראל לקפריסין, ומה בדיוק היא תהיה. דילמה כי מדובר בארוע בינארי ולא צפוי. למעקב. 

ישראמקו נגב – שווי שוק 5.5 מיליארד.  שותפות מוגבלת. מתמחה בחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז טבעי בישראל. השותפות עוסקת בהפקה ובמכירה של גז טבעי וקונדנסט ממאגר תמר, הנמצא בשטח חזקת תמר. המכירה מתבצעת ללקוחות שונים במשק המקומי, כולל חברת החשמל, יצרני חשמל פרטיים ולקוחות תעשייתיים. בנוסף, השותפות מייצאת גז ללקוחות במצרים ובירדן. 

בנוסף לפרויקט תמר, עוסקת השותפות בביצוע תכנית עבודה לגבי פרוספקט "דקר". השותפות מחזיקה ב- 52.77% מהזכויות בחזקת שמשון. 

מחזיקה כ-29% משדה הגז “תמר". על פי דוח העתודות האחרון:

חוב 283 מ' דולר. צפוי חיבור צינור נוסף בתמר בשנת 2025.

על פי דוח העתודות נראה לי שנסחרת בשווי סביר (בין היוון 10-15%) על ההחזקה בתמר. לא עוברת.

כהן פיתוח – שווי שוק 1,120 מ'. עיקר הכנסותיה נובעות מתמלוגי-על ממכירות גז ונפט מכל מאגרי הגז בישראל – לוויתן, תמר, כריש ותנין.זכאית לתמלוגים בשיעור של 1.4375% בגין חלקה של ניו-מד אנרג'י בתפוקות שלה, מלבד בחזקות I/10 אשקלון ו-I/7 נועה, בהם שיעור התמלוגים עומד על 1.304%, וזאת בנוסף לזכויות נוספות. 

החברה מקבלת תמלוגים בהתאם לחלקה בפרויקטים אלו, כולל חלקה של ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) ותמר פטרוליום. 

לפי ניתוח של קרן ספרה נראה שכהן נסחרת סביב מכפיל רווח 9-11 וצפויה לחלק כמעט את כל הרווח כדיבידנד. תודות למגוון ההחזקות שלה בסך הכל מדובר באפשרות לא רעה להיחשף לענף, אך מבחינת פוטנציאל התשואה שאנחנו מחפשים (פוטנציאל הכפלה בשנתיים-שלוש) אני לא חושב שהיא מתאימה.  לא עוברת.

לפידות חלץ יהש – שווי שוק 76 מ׳. שותפות מוגבלת שעוסקת בחיפושי נפט וגז. הון עצמי 120 מ'. ללא הכנסות. תחום הפעילות מסוכן (חיפוש נפט) ואין ודאות. לא עוברת.

מודיעין אנרגיה –  שווי שוק 55 מ'. שותפות מוגבלת ישראלית המתמחה בחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז טבעי, וכן בייזום, תכנון ופיתוח פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. השותפות נוסדה בשנת 1992 ונסחרת בבורסה 

נכסים ופרויקטים מרכזיים:

• North Park Basin, קולורדו, ארה"ב: מודיעין מחזיקה ב-50% מהזכויות בשדה זה, המשתרע על פני 100,000 אקרים וכולל כ-60 בארות מפיקות. החברה מתכננת תוכנית פיתוח רב-שנתית עם עשרות מיקומי קידוח נוספים.
• Chittim Ranch, טקסס, ארה"ב: השותפות מחזיקה ב-10% מהזכויות בשדה זה, המשתרע על פני 160,000 אקרים באזור Eagle Ford Shale, וכולל הפקת נפט וגז עם פוטנציאל צמיחה משמעותי.
• מאגר שמשון, ישראל: מודיעין מחזיקה ב-10.5% מהזכויות במאגר זה, הנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל, וכולל את פרוספקט "דקר" עם הערכה של כ-10 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי.
• אנרגיה מתחדשת: השותפות, יחד עם שותפיה, מפתחת פרויקטים סולאריים בדרום-מזרח ארה"ב, עם דגש על פרויקטים בשלבים מוקדמים ויצירת ערך.

הפסדית, הון עצמי 39 מ' דולר. למודיעין כל הזמן נראה שיש הבטחות גדולות בקנה אך בפועל התוצאות פשוט לא טובות וקשה להבין בדיוק למה. לא עוברת.

נאוויטס פטרוליום/ נאויטס –שווי שוק 9,000 מ'. שותפות מוגבלת ישראלית, שהוקמה בשנת 2015, המתמחה בחיפוש, פיתוח והפקת נפט וגז טבעי בצפון אמריקה, בעיקר במימי מפרץ מקסיקו ובקנדה. 

אנשי מפתח:

• גדעון תדמור: מייסד ויו"ר השותפות, שהיה מעורב בתגליות גז משמעותיות בישראל, כולל מאגרי תמר ולוויתן.
• עמית קורנהאוזר: מנכ"ל השותפות מאז ינואר 2022, ולפני כן כיהן כסמנכ"ל הכספים של נאוויטס במשך חמש שנים.

נכסים עיקריים:

• פרויקט שננדואה: מאגר נפט תת-ימי במפרץ מקסיקו, הנחשב לאחת התגליות הגדולות באזור. נאוויטס מחזיקה ב-49% מהפרויקט, וההפקה צפויה להתחיל בדצמבר 2024. דוח עתודות:
• פרויקט בקסקין: מאגר נפט תת-ימי נוסף במפרץ מקסיקו, שהחל בהפקה בשנת 2019. הפרויקט מחובר לפלטפורמת לושיוס, המנוהלת על ידי חברת OXY. נאוויטס מחזיקה ב-7.5% מהפרויקט.שווי הרזרבות המוכחות בבקסקין:
• פרויקט Sea Lion: תגלית נפט משמעותית בצפון איי פוקלנד. נאוויטס מקדמת תוכנית פיתוח לפרויקט וגיבוש חבילת מימון.

שווי הנכסים:

שימו לב שהמשמעות של 2P הוא שיש 90% ומעלה לקיום הרזרבות, לעומת 2C שדן ברזרבות בסבירות של 50% ומעלה, כך שההערכה כאן מוטה למעלה. אם ניקח בשננדואה למשל את הרזרבות המוכחות בלבד נקבל NPV10 (היוון לפי 10%) של 2.08 מיליארד דולר במקום 3.9 מיליארד דולר.  

חוב נטו כ-800 מ' דולר. 

שננדואה צפויה להתחיל להפיק ביוני השנה.

אם שננדואה יתפתח לפי התחזיות וסי ליון גם יהיה באזורים של הצפי בהחלט סביר שנאויטס תהיה שווה כפול. חברה מעניינת.

ניו-מד אנרג’י (ניו מד אנרגי)–שווי שוק 15,800 מ'. ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) היא שותפות אנרגיה ציבורית ישראלית המתמחה בחיפושי, פיתוח והפקת נפט וגז טבעי. היא נחשבת לאחת השותפויות הגדולות והמשפיעות בתחום האנרגיה בישראל.

היסטוריה והתפתחות: השותפות נוסדה בשנת 1993 תחת השם "דלק קידוחים" כזרוע חיפושי הנפט והגז של קבוצת דלק. בשנת 2017, לאחר מיזוג עם שותפות אבנר, הפכה ניו-מד אנרג'י לגורם המרכזי בתחום חיפושי האנרגיה בישראל. בפברואר 2022, החברה שינתה את שמה ל"ניו-מד אנרג'י" כחלק מתהליך מיתוג מחדש, והרחיבה את תחום פעילותה לאנרגיות אלטרנטיביות.

פרויקטים ותגליות מרכזיות:

• מאגר תמר: בשנת 2009, ניו-מד אנרג'י הייתה חלק מהקבוצה שגילתה את מאגר הגז "תמר", המאגר הגדול ביותר שהתגלתה במים עמוקים באותה שנה, עם כמות גז מוערכת של 8.5 טריליון רגל מעוקב.
• מאגר לוויתן: בשנת 2010, החברה הייתה חלק מהקבוצה שגילתה את מאגר "לוויתן", שדה הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלתה בים התיכון, עם כמות גז מוערכת של 650 מיליארד מטר מעוקב. ניו-מד מחזיקה ב-45% משדה לוויתן.
• מאגר אפרודיטה: בשנת 2011, ניו-מד אנרג'י הייתה חלק מהקבוצה שגילתה את מאגר "אפרודיטה" במים הכלכליים של קפריסין, עם כמות גז מוערכת של 113 מיליארד מטר מעוקב. ניו-מד מחזיקה ב-30% משדה אפרודיטה.

ניו-מד אנרג'י מקיימת קשרים אזוריים עם מדינות כמו ירדן ומצרים, ומספקת להן גז טבעי. בפברואר 2018, החברה חתמה על עסקה עם חברת דולפינוס המצרית, בהיקף של מעל 15 מיליארד דולר, הכוללת מכירת גז למשך 10 שנים ובכמות כוללת של 64 מיליארד מטר מעוקב. 

בהיוון ההחזקה של ניו-מד בלוויתן לפי 10% נקבל אפסייד של 20-30% אך ב-15% נקבל דאונסייד של 11%.

לגבי אפרודיטה עדיין יש אי ודאות. 

בסך הכל בתמחור לא רע עם תזרים קיים, אך גם לא זולה מאוד. לא עוברת.

נפטא – שווי שוק 2,300 מ'. פועלת, לרבות באמצעות חברות בנות וקשורות, בעיקר בשני מגזרי פעילות:

1. תחום הנפט והגז הטבעי בארה"ב.
2. תחום הנפט והגז הטבעי בישראל.

בנוסף, הקבוצה עוסקת בהשכרת נכסי נדל"ן מניב בישראל ובגרמניה, וכן בהפעלת מספר בתי מלון באירופה, אך זו פעילות מינורית. מבנה ההחזקות של נפטא:

ההחזקה של חנ"ל בישראמקו נגב 2 שווה 1 מיליארד
ישראמקו אינק זכאית לאחוזים מתמלוגים -1.54% לפני החזר השקעה ו-2.74 לאחר החזר השקעה. 

מורכבת לניתוח. לא עוברת. 

פז אנרגיה (פז קמעונאות ואנרגיה) – שווי שוק 5,400 מ'. הייתה ידועה בעבר כפז חברת נפט בע"מ. אחת מקבוצות האנרגיה והקמעונאות הגדולות בישראל. החברה מפעילה רשת של כ-270 תחנות תדלוק וטעינה חשמלית, חנויות נוחות תחת המותג "Yellow", וכן סופרמרקטים ומתחמים קמעונאיים נוספים. בנוסף, פז עוסקת בשיווק והפצת גז פחמימני מעובה (גפ"מ) באמצעות חברת הבת "פזגז".

264 מתחמי תדלוק
241 חנויות YELLOW
188 עמדות DC מהירות לרכבים חשמליים
3.2 מיליארד שווי הוגן נכסי נדל"ן

קצב EBITDA כ-1.2-1.3 מיליארד ורווח נקי כ-400-500 מ'. 

חוב נטו כ-2.5 מיליארד. 

המעבר לרכבים חשמליים עשוי להוביל לירידה ארוכת טווח בצריכת דלק. פז מנסה לפצות על כך עם עמדות טעינה מהירה, אך קשה לומר איך ייראה שוק ההטענה בעוד 5-10 שנים והאם זה יפצה על הירידה שכבר רואים בתדלוק. מנגד יש לומר שהטענה מהירה היא הרבה יותר ריווחית מתדלוק (בתדלוק לוקחים מרווח של כמה אחוזים, בטעינה מהירה זה עד 200-300% פרמיה על מחיר החשמל). 

בסך הכל לא יקרה ולא זולה, תחום שקשה לי לחזות שנים קדימה וקצת ערבוב של פעילויות. לא עוברת.

רותם אנרגיה ומחצבים – שווי שוק 15 מ'. עוסקת בחיפוש והפקת נפט מפצלי שמן בנגב והפיכת פסולת פלסטיק לנפט ולחשמל. 

הון עצמי 8 מ’ דולר, כמעט ללא מזומן ועדיין אין לרותם הכנסות. מסוכן מדיי. סחירות נמוכה. לא עוברת.

רציו אנרגיות – שווי שוק 4,600. שותפות מוגבלת ציבורית המתמחה בחיפוש, פיתוח והפקה של גז טבעי, נפט וקונדנסט. השותפות הוקמה על ידי משפחות לנדאו ורוטלוי, יחד עם צבי צפרירי ואיתן אייזנברג, המשמש כסגן נשיא בכיר לחיפושים והפקה מאז הקמתה.

בשנת 2010, יחד עם שותפותיה, גילתה רציו את מאגר הגז "לוויתן", הנחשב לאחת מתגליות הגז הגדולות בעולם במים עמוקים. המאגר מכיל עתודות ומשאבים מותנים של כ-21.8 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי. ההפקה ממאגר לוויתן החלה בדצמבר 2019, ומאז מספקת גז ללקוחות בישראל, ירדן ומצרים. 

מחזיקה 15% משדה הגז “לויתן”.

בנוסף לפעילותה במאגר לוויתן, רציו מחזיקה בזכויות חיפוש נוספות בישראל, כולל רישיונות "עמית", "רחל", "ערן", "דוד" ו"חנה".

חלק של רציו בלוויתן שווה לפי היוון 15% כ-1.28 מיליארד דולר ולפי היוון 10% כ-1.78 מיליארד.

בסך הכל נראה שנסחרת סביב שווי הוגן. לא עוברת

רציו פטרוליום – שווי שוק 70 מ' מתמקדת בחיפושי נפט וגז מחוץ לישראל, עם נכסים בגיאנה, הפיליפינים ומרוקו. בספטמבר 2024, הודיעה רציו אנרגיות על כוונתה למחוק את רציו פטרוליום מהמסחר באמצעות הצעת רכש:

בימים אלה בוחנת את ההצעה. לא עוברת

תומר תמלוגי אנרגיה/ תומר אנרגיה – שווי שוק 430 מ'. לחברה זכות לקבל תגמולי-על משדות הגז “תמר” ו”דלית”. בדלית עדיין מדובר במשאבים פרוספקטיביים בלבד. 

על פי התזרים המהוון בדוח נראה שתמר נסחרת מעל התזרים המהוון לפי 1P 10%. נראית כמו החזקה סולידית יחסית אך לא מאוד זולה. לא עוברת.

תמר פטרוליום – שווי שוק 2.9 מיליארד. מחזיקה 16.75% משדות הגז “תמר” ו”דלית”.

ברבעון 4 2025 הצפי להגדלת קיבלות ל-15 BCM בשנה באמצעות צינור אשדוד אשקלון.
רבעון 3 2026: צפי להגדלת קיבולת ל-19 BCM בשנה. 

2028-2029: פרויקט ניצנה, הקמה צינור יבשתי למצריים מצוי במו"מ מסחרי מתמשך עם נתיבי גז, הגדלת קיבולת פוטנציאלית ל-25 BCM בשנה. 

חוב פיננסי נטו 608 מ' דולר.

 ההכנסות ממכירת גז וקונדסט עלו לכ-115 מ' דולר ברבעון. 

כ-75% מההכנסות מגיעות מחברת החשמל  ומ'בלו אושן' המצרית. 

מבחינת תמחור – נראה סביב שווי הוגן. לא עוברת.

שלדים וחברות מעטפת 

חברות שהן כבר בהליכי מיזוג פעילות, או שסביר שיעשו מיזוג כזה בשנה הקרובה:

קיודיסול/ אינטרנט זהב –שווי שוק 40 מ’. הכניסה פעילות של ייצור מימן ירוק באמצעות פאנלים סולריים. מצגת . 

בנוסף נמצאת בשלבי מיזוג חברת אלגרי פאואר שעוסקת באגירת אנרגיה עם מוצרים של חברת Solax Power.

מוקדם מדיי לבחון את הפעילות. לא עוברת.

אלומות השקעות (אלומות ב.ב השקעות ובנייה | לשעבר אינפימר) – שווי שוק 24 מ׳. מחזיקה בשלושה פרויקטי התחדשות עירונית קטנים:

בסכנת מחיקה עד יוני. גרעון בהון. לא עוברת.

אלביט הדמיה – שווי שוק 82 מ’. שלד, חברת מעטפת. לא עוברת.

אלביט מדיקל טכנולוג’יס – שווי שוק 20 מ’.  חברה מעטפת  בשימור. לא עוברת. 

א.א.א.מ.א. (אאאמא | א.א.א.מ.א-ש | לשעבר אקופיה) – שווי שוק 12 מ’. עסקה בפיתוח,מכירה ותחזוקה של מערכות רובוטיות לניקוי מתקנים סולאריים.  מכרה את הפעילות והפכה לחברת מעטפת.  לא עוברת.

ביונ תלת מימד– שווי שוק 17 מ. עוסקת בפיתוח טכנולוגיה רובוטית מתקדמת הכוללת רכיבי חומרה, תוכנה וחומרים ייעודיים המיועדים לייצור המוני של מוצרי בטון לענף הבניה. 

המפעל שהוקם במרץ 2022 עדיין לא החל לפעול, עדיין ללא מכירות והפסדית. הודיעה בסוף מרץ על התקשרות בהסכם הכנסת פעילות התחדשות עירונית. לא עוברת.

ביו-דבש (ביו דבש) – שווי שוק 20 מ’. עסקה בפיתוח תהליך תעשייתי לייצור דבש מתורבת, כיום נראה שהיא בעיקר שלד שממתין לעסקה. לא עוברת.

ג׳י.אף.סי גרין (ג'י.אף.סי גרין פילדס קפיטל | גי.אף.סי | GFC) – שווי 115 מ’. חברת מעטפת, בשימור. לא עוברת.

גלובל פיי (גלילאו טק) – שווי שוק 5 מ’. בשימור.  לא עוברת.

הדסית ביו – שווי שוק 5 מ’. חברת מעטפת. לא עוברת.

טכנופלס ונצרס –. שווי שוק 40 מ׳. כמעט ריקה מפעילות ומנכסים. בינואר 2025 הודיעה על הסכם התמזגות מחייב עם החברות סקיילוק וביסנס, שעוסקות בזיהוי והגנה נגד רחפנים, ענף בצמיחה בינלאומית לאור שינוי פני זירות הקרב. 

לפי הודעת החברה, ההכנסות המצרפיות של סקיילוק וביסנס לשנת 2024 מוערכות בכ-80 מיליון ש"ח, עם EBITDA מוערך של כ-15 מיליון ש"ח. בשנת 2025, ההכנסות הצפויות עומדות על כ-132 מיליון ש"ח, בעוד שה-EBITDA צפוי להגיע לכ-30 מיליון ש"ח. 

התמורה בגין הרכישות תהיה 60 מ' במזומן (באמצעות חוב של 50 מ' +גיוס הון של 10 מ') + הקצאה של 60% מטכנופלס.

לפי עדכון שפרסמה החברה נראה שהמימון של ה-50 מ' יינתן בריבית של 8.5-9.5% בתוספת מע"מ, ובתמורה לאופציות של עד 15% בחברה.

ביום 9.3.25 בית המשפט אישר את הסדר המיזוג. עדיין מוקדם מדיי עבורנו להשקעה. לא עוברת..

מיקרונט – שווי שוק 25 מ’. עסקה בפיתוח,ייצור ושיווק מערכות מחשב ומסופונים לניהול ציי רכב ועובדי שטח. 18 מ’ במזומן. 

חתמה על מיזוג של פעילות Jeen AI תמורת 52% ממניות מיקרונט. 

מוקדם מדיי לבחון את הפעילות החדשה. לא עוברת.

מירלנד – שווי שוק 0.7 מ’. חברה קפריסאית המונפקת בבורסת AIM, אשר נכנסה להסדר חוב בדצמבר 2016. אשר החזיקה בכ-87% ממניותיה (באמצעות כלכלית ירושלים, מבני תעשיה ודרבן). לאחר השלמת ההסדר, הציבור והמוסדיים מחזיקים בכ-86% מהמניות.עוסקת בנדל”ן ברוסיה – תחום שהיה בעייתי קודם ועכשיו גרוע בהרבה. בשימור. לא עוברת.

נקסט ג’ן – שווי שוק 7 מ’. עוסקת בפיתוח מכשור עזר לעטים להזרקת אינסולין,המשמש חולי סכרת. 

הפסדית מאוד ועם יתרת מזומן נמוכה. נראה שהיא לקראת סוף דרכה. לא עוברת.

קונטיניואל (קונטינואל) – שווי שוק 7 מ’. בשימור. עסקה בפיתוח תוכנה לניתוח וניטור תקשורת לתחבורה מתקדמת. מאז אפריל 2023 אין לחברה פעילות והיא למעשה שלד. לא עוברת.

קנזון –שווי שוק 5 מ’. הפסדית, בשימור. לא עוברת 

קרדן אן.וי – שווי שוק 1 מ’. חברה זרה העוסקת בנדל”ן בסין ובתשתיות מים. בשימור. לא עוברת.

תיקון עולם קנביט – שווי שוק 30 מ’. עוסקת בגידול ושיווק קנאביס רפואי. הפסדית מאוד,

5 מ' גרעון בהון. לא עוברת.

שאר המניות בישראל – א’-ת’

או.אר.טי טכנולוגיות – שווי שוק 35 מ’. מחזיקה משאריות של פעילות קטנה בתחום התחבורה הציבורית ו-28 מ' במזומן.

השקיעה 15 מ' בחברת ולוקס שבנובמבר 2024 פתחה בהליכי חדלות פירעון / שיקום כלכלי. 

בובמבר הודיעה על השקעה של 25 מ' תמורת 40% מחברה בתחום של אספקת ציוד ייעודי לעסקים בתחום ההסעדה והמלונאות. תוצאות החברה הנרכשת לא צוינו. 

הון עצמי של 138 מ' כך שיש דיסקאונט גדול, אך ההון העצמי הולך ופוחת עם הזמן ואין לדעת מה יעלה בגורל ההשקעות החדשות. במקביל, דמי הניהול המכובדים ממשיכים לרדת. מתישהו סביר שאו.אר.טי תימחק מהמסחר, אך זה עשוי לקחת שנים רבות. סחירות אפסית. לא עוברת.

אורה סמארט – שווי שוק 16.8 מ'. עוסקת בפיתוח ושיווק פלטפורמות לטיהור אוויר בתוך מבנים ובניטור אוויר. הפסדית, רשימת שימור. לא עוברת.

אידומו – שווי שוק 40 מ׳. עוסקת בפיתוח ומכירת תוכנה להכנת סרטי וידאו מותאמים אישית ללקוח. 

לא ניכרת התקדמות משנה לשנה, או ממחצית למחצית:

במצגת צופה הגעה לאיזון תפעולי במהלך 2025, אך לא נראה לי שניתן להסתמך על כך.

יתרת מזומן נמוכה. פרסמה הנפקת זכויות לאחר הדוח הכספי.

יש לאידומו הכנסות חוזרות ARR בקצב של כ-19.4 מ' דולר. 

על פי התוכנית העסקית שואפת לאיזון תפעולי ב-2025. 

אי אפשר להתעלם מכך ש-SORA, מודל ייצור הוידאו של OpenAI, כמו מודלים רבים אחרים, דומה במובנים רבים למוצר של אידומו וייתכן שמודלים כאלה יאיימו על העסק של אידומו כבר בעתיד הקרוב. 

מנגד אידומו עצמה מציינת את ה-AI כהזדמנות ומקפצת דרך עסקית, אך לדעתי זה לא צפוי ויש יותר מדיי תחרות וכסף שמושקע בתחום הזה ביחס למשאבים של אידומו. לא עוברת. 

איי.סי.אל (אייסיאל | ICL) – שווי שוק 27,500 מ’ ש”ח. ידועה בעבר כ"כימיקלים לישראל" (כיל), היא חברה גלובלית מובילה בתחום המינרלים המיוחדים. החברה מתמקדת בפיתוח וייצור פתרונות לאתגרי הקיימות בתחומי המזון, החקלאות והתעשייה. ICL ממנפת את משאבי הטבע הייחודיים שלה, כגון אשלג, ברום ופוספט, יחד עם צוות עובדים מיומן וטכנולוגיות מתקדמות, כדי לספק מוצרים ושירותים בשוקי היעד שלה.

היסטוריה והתפתחות: החברה הוקמה בשנת 1968 כחברה ממשלתית, ואיגדה בתוכה את מפעלי ים המלח, כימיקלים ופוספטים, וכן מפעלים נוספים. בשנת 1992 החלה הפרטת החברה עם הנפקת 20% ממניותיה בבורסה. בשנים שלאחר מכן, החברה לישראל רכשה נתח משמעותי ממניות ICL, ובשנת 1999 עבר גרעין השליטה לידי קבוצת עופר. החל מספטמבר 2014, מניות החברה נסחרות גם בבורסה לניירות ערך בניו יורק תחת הסימול ICL.

מוצרים ותחומי פעילות: החברה מחולקת לארבעה מגזרים עיקריים:

• מוצרים תעשייתיים (ברום): ייצור תרכובות ברום המשמשות במגוון תעשיות, כולל מעכבי בעירה, טיפול במים וניטרול פליטות כספית.
• אשלג: הפקת אשלג המשמש כדשן לחקלאות, בעיקר מים המלח וממכרות בספרד.
• פתרונות פוספט: שרשרת ערך משולבת המתחילה בכריית סלעי פוספט ומסתיימת במוצרי פוספט מיוחדים לתעשיות המזון, עיבוד מתכות, טיהור מים ועוד.
• פתרונות חדשניים לחקלאות: פיתוח וייצור דשנים מיוחדים המותאמים לצרכי המגדלים, במטרה לשפר את תפוקת היבול ולהפחית את ההשפעה הסביבתית. 

ירידה בתוצאות ב-2024. סביב מכפיל רווח 12. נראה שקשה מאוד לחזות את התוצאות נוכח התלות הגבוהה במחירי סחורות. לא עוברת. 

איידנטי הלת’קר – שווי שוק 35 מ’. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח ושיווק פלטפורמה דיגיטלית לתיעוד וניהול נתוני שימוש של שתלים ונצרכים רפואיים בחדרי ניתוח ובחדרי פרוצדורות בבתי חולים. הפלטפורמה מבוססת על טכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, IoT וטכנולוגיית RFID, ומשתלבת עם מערכות המידע הקיימות במרכזים הרפואיים. המערכת מאפשרת קליטה ועיבוד אוטומטי של מידע ללא מגע יד אדם, מה שמייעל את ניהול המלאי ותורם לבטיחות המטופלים באמצעות ניטור ותיעוד אוטומטי של נתוני השתלים.

ביוני 2024, החברה חתמה על הסכם עם המרכז להפריות חוץ גופיות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק לפיתוח, ייצור ושיווק מערכת בקרה חדשנית למיכלי אחסון תאי זרע וביציות.

באוקטובר במכתב מנכ"ל דיווחה על התרחבות ב-5 בתי חולים.

בדצמבר 2024, החברה קיבלה הזמנה ראשונה בארצות הברית בתחום המשתלים הדנטליים.

פיננסי: 2 מ' דולר במזומן, מכירות דיי סטטיות והפסד של כ-7 מ' בשנה. לא עוברת.  

אילקס מדיקל – שווי שוק 700 מ’. עוסקת בייבוא ושיווק מיכשור מעבדות רפואי ופיתוח תוכנה לניהול מידע רפואי. עוסקת בשלושה תחומים –
דיאגנוסטיקה- מכשור מעבדתי-רפואי
ציוד רפואי – מדטכניקה- ציוד רפואי
מתן שירות למוצרים ומכשירי הנשמה – פלייט. 

בנובמבר 2024 הודיעה על מכירת החזקותיה בפלייט מדיקל תמורת מיליון ש"ח ורשמה הפסד של כ-4 מ' ש"ח על המכירה. בשנים האחרונות פלייט הפסדית בקצב של כמה מיליונים בשנה כך שהמכירה בהחלט תשפר את הניראות של הדוחות. 

למגזר דיאגנוסטיקה ולמגזר ציוד רפואי הקיף מכירות דומה, אך תחום הדיאגנוסטיקה ריווחי יותר באופן ניכר – כ-85% מהרווח. לשני התחומים קצב רווח תפעולי של כ-80 מ'. תוצאה דומה לשנת 2023. 

הודיעה בדצמבר 2024 על כוונה להשקיע עד 5 מ' $ בחברות הזנק. 

פחת והפחתות בהיקף גבוה מאוד שקשה לדעת איך להתייחס אליהם. 

230 מ’ ש”ח במזומן, פיקדונות ונכסים פיננסיים, אך הכנסת המימון בסופו של דבר דומות להוצאות המימון, בעיקר בשל הוצאות מכשירים פיננסיים נגזרים וחכירות. 

בסך הכל תמחור סביר. לא עוברת.  

ווטר אי או (לשעבר אימפקס אי או) – שווי שוק 4 מ’. עוסקת בפיתוח ושיווק פלטפורמה לאיסוף מידע על שימוש במוצרי צריכה ארוזים או “אריזות חכמות” – בקבוק מים שיודע מתי הוא מתרוקן, קופסת כדורים שיודעת מתי צריך מילוי וכו’.

מכירות נמוכות מאוד, הפסדית. נראה שלקראת סיום דרכה. לא עוברת. 

אינטו / שדה נדל"ן– שווי שוק 105 מ’. עוסקת בהפעלת פלטפורמת השקעות מתחום הפינטק. מגייסת משקיעים בארץ ובארה"ב להשקעות נדל"ן בארה"ב בתמורה לעמלות מכובדות. 

באוקטובר אושרה עסקה עם איש העסקים יונתן שדה במסגרתה השתלט על אינטו. יונתן העמיד הלוואה המירה של 750 א' דולר בנוסף להמחאת זכויות לתקבולים מפרויקט נדל"ן, בו חברה בשליטתו משמשת כשותף כללי, בסך של עד 1.5 מ' דולר. בתמורה אינטו מקצה ליונתן עד 61%, בכפוף לעמידה באבן דרך לפיה יוקם תחום פעילות חדש של השקעה בפרויקטי נדל"ן בהקמה על ידי החברה, ויגוייסו אליו ממשקיעים לפחות 10 מ' דולר תוך 24 חודשים.

כלומר, יונתן נכנס לחברה לפי שווי של לכל היותר 13 מ' ש"ח, בכפוף להגעה לאבן דרך. 

תחום הפעילות של שדה נדל"ן מאתגר מאוד בסביבת הריבית הנוכחית ויש כאן חובת הוכחה משמעותית על החברה ועל יונתן. לא עוברת. 

אלקטרה – שווי שוק 7,000  מ’. הוקמה בשנת 1945, ומתמקדת בתחומי התשתיות, הבנייה והנדל"ן. 

תחומי הפעילות העיקריים של אלקטרה כוללים:

-פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובחו"ל
-הפעלה, שירות ותחזוקה
-פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום
-זכיינות של פרויקטים משמעותיים, כולל אלקטרה אפיקים שפעילה בתחבורה ציבורית 

במהלך השנים, אלקטרה הרחיבה את פעילותה לשווקים בינלאומיים, ופועלת כיום ב-15 מדינות, בישראל, אירופה, ארה"ב ואפריקה.

גידול נאה בצבר בשנה האחרונה מ-29.5 מיליארד ל-37 מיליארד. עיקר הגידול בצבר עבודות קבלנות. 

פיננסי: קצב רווח של כ-210 מ' מיוחס לבעלי המניות. עסק לא מאוד איכותי ומבוסס פרויקטים במכפיל רווח גבוה יחסית. לא עוברת. 

אלקטרה פאוור – שווי שוק 450 מ’. לשעבר סופרגז אנרגיה, היא חברה ציבורית ישראלית המתמקדת באספקת אנרגיה וחשמל. 

בין פתרונות האנרגיה שמציעה אלקטרה פאוור נכללים:

• אספקת חשמל: בעקבות הרפורמה במשק החשמל בישראל, החברה מציעה מסלולי הנחה מותאמים אישית לצרכנים פרטיים, המאפשרים חיסכון של כ-7% בחשבון החשמל.
• גז בישול (גפ"מ): החברה מספקת גז בישול לשימוש ביתי ומסחרי, כולל שירותי הזמנת מיכלי גז ותשלום חשבונות מקוונים.
• גז טבעי: אלקטרה פאוור עוסקת בשיווק ומכירה של גז טבעי לתעשייה ולתחבורה.
• אנרגיה סולארית: החברה יוזמת, מקימה ומתחזקת מתקנים סולאריים בישראל, ובשנת 2021 רכשה 30% מחברת הפיתוח הסולארי האמריקאית Balanced Rock Power, במטרה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות גם בארצות הברית. 

במגזר הגפ"מ ראינו יציבות בהכנסות

במגזר הגז הטבעי ישנו שיפור ברווח התפעולי על רקע שיפור בפעילות הקוגנרציה והגז הטבעי לתחבורה (900 אוטובוסים מונעי גז טבעי). 

במגזר הספקת החשמל ישנה עלייה חדה בהכנסות

פיננסי: עלייה בהכנסות תוך ירידה ניכרת בשיעור הרווח הגולמי, כנראה בשל הרווח הגולמי הנמוך בתחום הספקת החשמל. 

ה-EBITDA בקצב של כ-100 מ'. כמעט 700 מ' בחוב. בקושי ריווחית מבחינת רווח נקי. קשה לחזות את הריווחיות ולא נראית זולה כרגע. לא עוברת.

אלקטריאון – שווי שוק 1,050 מ’. עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לטעינה אלחוטית של כלי רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה פועלת על פיתוח פתרון חדשני שמתבסס על תשתית של כבישים חכמים, בהם משולבים סלילים אלקטרומגנטיים המאפשרים העברת אנרגיה לכלי הרכב החשמליים שנוסעים על הכביש, מבלי שיצטרכו לעצור לטעינה.

הטכנולוגיה של אלקטריאון מבוססת על שיטה של השראה אלקטרומגנטית:

1. סלילים מיוחדים מותקנים מתחת לכביש ומחוברים למערכת ניהול אנרגיה.
2. ברכב עצמו מותקנים מקלטים שמעבירים את האנרגיה מהכביש לסוללת הרכב.
3. האנרגיה מועברת תוך כדי נסיעה, ובכך מתאפשרת טעינה רציפה לאורך הדרך.

אלקטריאון מבצעת פיילוטים ומיישמת את הטכנולוגיה שלה במספר מדינות ברחבי העולם, כולל:

• ישראל: פיילוט בכביש בין שדה התעופה בן גוריון לעיר תל אביב.
• שבדיה: פרויקט בכביש המחבר בין העיר סטוקהולם לשדה התעופה ארלנדה.
• גרמניה, צרפת ואיטליה: ניסויים ושיתופי פעולה עם ממשלות וחברות תחבורה ציבורית.

אתגרים:

• עלות תשתיות: התקנת סלילים בכבישים דורשת השקעה גדולה מראש.
• רגולציה: שילוב הטכנולוגיה בתשתיות לאומיות מצריך אישורים ומעורבות של ממשלות.
• שכנוע שוק: האימוץ הרחב תלוי במוכנות של חברות תחבורה ומדינות להמר על טכנולוגיה חדשנית.

לגישת אלקטריאון החל מ-2024 הטכנולוגיה הגיעה לשלב המסחרי והייצור ההמוני

פיננסי: עלייה בהכנסות לקצב של כ-44 מ' ש"ח עם רווח גולמי של כ-30%, קצב הפסד של כ-80 מ' ש"ח בשנה.

אלקטריאון מוכרת כרגע בקצב של כ-30-40 מ' ש"ח. כדי שאלקטריאון תהיה מאוזנת תפעולית היא צריכה למכור בקצב שנתי של לפחות 400 מ' ש"ח וזה בהנחות מאוד מקלות בנוגע לגידול הנדרש בהוצאות מטה ושיווק. כדי להצדיק את שווי השוק נדרשת עוד קפיצה – אם נדרוש רווח שמייצג מכפיל 10, נאמר 280 מ', אלקטריאון תהיה צריכה למכור בלפחות 1-1.5 מיליארד ש"ח בשנה. היות ואנחנו על בערך 2% מהיעד הזה יהיה לדעתי יומרני מאוד להניח במודל שהם יצליחו להגיע אליו, מבלי להיכנס בכלל לחסרות ויתרונות הטכנולוגיה ותחרות אפשרית מצד חברות  אחרות, ובפרט הסינים. לא עוברת. 

אלרון –  שווי שוק 250 מ’. משקיעה בחברות מיכשור רפואי,סייבר ותוכנה. 

שינוי בבעלות: ביולי 2024, דיסקונט השקעות (דסק"ש) מכרה את מניות השליטה באלרון (59.1%) לידי הפמילי אופיס "אריאלי אי.אל", עסקה המשקפת שווי של 90 מ' דולר לאלרון. מאז חולק דיבידנד בסך 15 מ' דולר

אסטרטגיה ומנכ"ל חדשים: בינואר 2025, אלרון הכריזה על תוכנית אסטרטגית חדשה, המתמקדת בהשקעות בחברות בשלבי צמיחה מוקדמים, תוך הרחבת תחומי ההשקעה לטכנולוגיות דיפ-טק ודיפנס-טק בארץ ובחו"ל. כחלק מהמהלך, מונה יניב שניידר, לשעבר מנהל מרכז הפיתוח של רפאל בתל אביב, למנכ"ל החברה. 

ברבעון 4 נרכשה חברת הפורטפוליו סיקסגיל (23%), ואלרון הכירה ברווח של 20.8 מ' דולר ברבעון 4. 

כמו כן הודיעה על מכירת חברת הפורטפוליו איירונסקיילס, צפויה להכיר ברווח של 7.5 מ' דולר. 

בינואר פורסם 'עדכון אסטרטגיה ומדיניות חלוקת דיבידנד' לפיו אלרון תחלק לפחות 25% מהתמורות שתקבל. 

המצב המאזני:

חלקה של אלרון במזומן ונכסים נזילים – 72.5 מ' דולר. לזה ניתן להוסיף 69 מ' דולר החזקות בחברות לפי סיבוב גיוס אחרון + 21 מ' דולר תמורה מותנית מעסקת קרטיהיל. נקבל בסך הכל NAV של 163 מ' דולר, כ-580 מ' ש"ח.  

הודיעה עם הדוח השנתי על דיבידנד משמעותי בסך 8.7 מ' דולר – 12% משווי השוק. 

אני לא מת על השקעה בסטארט אפים כפעילות, ויש כמובן הוצאות תפעול, אבל בכל זאת -נסחרת מחצי מהשווי ומחלקת דיבידנד משמעותי. דילמה – למעקב. 

 אנלייבקס – שווי שוק  90 מ’. דואלית. עוסקת בפיתוח תרופות להשבת האיזון למערכת החיסונית.  

ללא הכנסות, הפסדית. לא יודע להעריך סיכויי הצלחת הפיתוחים. לא עוברת.

אפסלון ברנדס – שווי שוק 12 מ’. מתמחה בייצור, מיתוג ומכירת מוצרי צריכה בפלטפורמות מסחר מקוון, כגון אמזון ו-וולמארט. 

בחלוקה למחציות:

5 מ’ ש”ח במזומן, ירידה במכירות אך מנגד צמצום בהוצאות הביא לירידה בהפסד התפעולי במחצית הראשונה, אך דווקא במחצית השניה ראינו עלייה במכירות ועלייה בהפסד. הבעיה היא שללא עליה במכירות (וצמצום ההוצאות דווקא יקשה על הגדלת המכירות) יהיה קשה לראות פה רווח מספק.  לא עוברת.

ארן מחקר ופיתוח – שווי שוק 85 מ’. שלושה מגזרי פעילות: 1. מתן שירותי תכנון, פיתוח וייצור מוצרים, 2. מכירת ציוד וחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק בישראל. 3. השקעה במיזמים וחברות סטארט אפ.

מגזר מכירת ציוד מציג רווח נאה אך שאר המגזרים לא כל כך תורמים ולעתים קרובות מפריעים. נסחרת בשווי סביר על התוצאות כרגע וקשה לחזות את יכולת הצמיחה.  לא עוברת.

אקוואריוס מנועים – שווי שוק 90 מ’. עוסקת בפיתוח,ייצור ומכירת מנועים וגנרטורים מבוססי בעירה פנימית. נותרו 5 מ’ דולר במזומן (לאחר גיוס משליידר). עדיין ללא מכירות ועם הפסד משמעותי. 

סיכון גבוה מדיי. לא עוברת.  

אריקה בי קיור לייזר – שווי שוק 24 מ’. עוסקת בפיתוח וייצור מכשיר “בי-קיור לייזר” לטיפול בכאב ובפצעים. ריווחית בקושי, היסטוריה של דיווחים בעייתיים ועיכוב בפרסום דוחות, כולל בפרסום הדוח השנתי ל-2024 שטרם פורסם. לא עוברת.

בלייד ריינג’ר– שווי שוק 18 מ’. עוסקת בפיתוח טכנולוגיה לניקוי אוטונומי של מתקנים סולאריים.

הפסדית עם הון עצמי נמוך (3.7 מ') ודילולים תכופים. לא עוברת. 

בירמן עצים ופרזול– שווי שוק 125 מ׳. כפי שניתן ללמוד משמה בירמן עוסקת בייצור,יבוא ושיווק לוחות עץ,מוצרי פירזול, וכן בייבוא מוצרי חשמל למטבחים.

שיפור בתוצאות בשנת 2024 אך זאת תוך ירידה בהכנסות. מחזור מסחר אפסי. לא עוברת. 

גלוברנדס – שווי שוק 690 מ׳. גלוברנס מחולקת לשלושה מגזרים: מוצרי עישון, חטיפים וממתקים ומוצרי 'איכות חיים' (הפצת תרופות), אך בפועל כמעט כל הרווח שלה מגיע ממוצרי עישון:

תוצאות רווח והפסד:

בולטת בחלוקת דיבידנד של חלק גדול מהרווח השנתי. 

חוב נטו 320 מ'. הרווח בשנת 2024 עלה ל-68 מ', אך צריך לזכות שעם מעט טיסות לחו"ל יותר ישראלים נשארים בארץ ולא קונים פאקטים של סיגריות בדיוטי פרי, ועם המון מילואימניקים שאוהבים לעשן כדי להעביר את היום, התוצאות של גלוברנדס הושפעו לטובה. 

מפריע לי שדווקא רבעון 4 היה חלש מאוד:

מכפיל רווח סביב 10, תחום שחשוף לרגולציה ומיסוי 'חטאים'. סביר שהתוצאות מושפעות לטובה מהמלחמה והאטה לא מוסברת ברבעון 4. לא עוברת. 

גרייס ברידינג – שווי שוק 75 מ’. חברה ישראלית בתחום האגרו-טק, המתמקדת בפיתוח תחליפים ביולוגיים לחומרים סינתטיים בתעשיית הדשנים ובמכירת זרעים. 

בין מוצרי החברה נמנים:​

• תכשיר לקיבוע חנקן אטמוספרי (NFT): מיועד להחליף חלק משמעותי מהדישון החנקני הסינתטי, באמצעות קיבוע חנקן מהאוויר, ובכך להפחית את השימוש בדשנים מזהמים ויקרים. ​
  
• תכשיר לעידוד צמיחה (WDS): מגדיל את מערכת השורשים של הצמח ומשפר את קליטת חומרי ההזנה מהקרקע, מה שמוביל להגדלת היבול ולהארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית. ​

הכנסות נמוכות מאוד והפסד. לא עוברת.

דיפלומט – שווי שוק 1,150 מ’. מתמחה בייבוא, שיווק, מכירה והפצה של מוצרי צריכה המוניים, כולל מוצרי טקסטיל וניקיון לבית, מוצרי טיפוח אישי, מוצרי נייר והיגיינה, מוצרי מזון, שימורי דגים, ממתקים ומוצרים נוספים. משווקת מעל 2,000 מוצרים בעלי חיי מדף יחסית ארוכים. פועלת בישראל, דרום אפריקה, גיאורגיה, ניו זילנד וקפריסין כאשר 60% מהמכירות ו-67% מהרווח מקורם בישראל. 

קצב רווח נקי של כ-140 מ'. 

ירידה ניכרת בתוצאות ברבעון 4:

חוב נטו כ-250 מ'. נראה לי שגם דיפלומט מהחברות שנהנו מהמלחמה ואיני יודע לאיזו צמיחה ניתן לצפות במבט קדימה. רבעון 4 החלש גם הוא דורש בדיקה. לא עוברת. 

הולמס פלייס – שווי שוק  580 מ’. רשת מועדוני כושר ובריאות בינלאומית, שהחלה את פעילותה בלונדון ופועלת כיום באירופה ובישראל. בישראל, הרשת מפעילה למעלה מ-57 מועדונים בפריסה ארצית, תחת המותגים הולמס פלייס, גו אקטיב ואייקון פיטנס. 

מנהלת 66 מועדונים כיום, ופותחת כ-4 מועדונים בשנה. מספר המנויים הגיע לכ-200,000 וגדל בקצב של כ-15,000 משנה לשנה, יחד עם עליית מחירים צנועה יחסית של 2-3% בשנה. 

רווח נקי בקצב של כ-45 מ' ש"ח בשנה, מכפיל רווח כ-13 עם צמיחה נאה. 

בסך הכל חברה סולידית במחיר סביר. עם זאת לא רואה סבירות גבוהה להכפלה במחיר המניה בשנתיים שלוש הקרובות. למעקב. 

הייקון מערכות – שווי שוק 2 מ’. עוסקת במחקר,פיתוח ויצור מערכות דיגיטליות לייצור אריזות ומוצרי קרטון. 

בינואר 2025 עשתה הנפקת מניות לציבור (שריסקה את מחיר המניה) בתמורה ל-8.8 מ' ש"ח. 

במרץ 2025 הודיעה על כוונה לבצע הסדר חוב. לא עוברת. 

חירון – שווי שוק 1,030 מ׳. עוסקת בנדל״ן ובייבוא ושיווק עצים. 

במגזר הנדל"ן עוסקת ברכישת מגרשים , רכישת נכסי נדל"ן, בניית נכסים מניבים והשכרתם. כולל בית קירור, מחסני ערובה, ארכיב, מחסנים לוגיסטיים ועוד. 

במגזר ייבוא ושיווק עצים עוסקת החברה ביבוא ושיווק עצים ומוצרי עץ, בעיקר לתעשיית הרהיטים. 

הון עצמי 1.05 מיליארד. בתחום הנדל"ן קצב רווח 30-40 מ' בנטרול עליית שווי נדל"ן ובתחום יבוא העצים החברה מציגה הפסד בשנים האחרונות. לא נראית לי זולה. לא עוברת.

טאואר (טאואר סמיקונדקטור) – שווי שוק 14,500 מ’. דואלית. המתמחה בפיתוח וייצור מוליכים למחצה ומעגלים משולבים. החברה הוקמה בשנת 1993 במגדל העמק, לאחר שחברת נשיונל סמיקונדקטור האמריקאית מכרה את מפעלה בעיר לחברה לישראל. מאז, טאואר התפתחה והפכה לשחקן מרכזי בתחום השבבים האנלוגיים.

טאואר מספקת שירותי ייצור למעל 300 לקוחות ברחבי העולם, בתחומים כמו רכב, רפואה, תעשייה, צרכנות ותעופה. החברה מתמחה בטכנולוגיות כגון:

• RF ו-HPA: פתרונות לתקשורת אלחוטית ותשתיות.
• ניהול הספק: טכנולוגיות לניהול אנרגיה במערכות שונות.
• חיישני תמונה: טכנולוגיות מתקדמות לחיישני CMOS.
• מערכות משולבות: פתרונות Mixed-Signal ו-CMOS.

החברה מפעילה מתקני ייצור בישראל, ארה"ב ויפן, וממשיכה להרחיב את יכולות הייצור והטכנולוגיה שלה.

מזומן נטו 1.2 מיליארד דולר.

בשנת 2024 עלייה קלה בהכנסות (1%+) אך הרווח הגולמי ירד. 

מכפיל רווח סביב 20. לא בטוח האם וכיצד מושפעת ממהפכת ה-AI ומה צפי הצמיחה. מורכב עבורי.  

לא עוברת.

טכנולוגיות גילוי אש גז – שווי שוק 250 מ’. חברה ישראלית המתמחה במחקר ופיתוח של גלאי אש וגז אופטיים, המיועדים לתעשיות המטפלות בחומרים מסוכנים, דליקים ונפיצים. החברה מתמקדת בעיקר בתעשיות כמו דלק, גז ופטרוכימיה, כולל בתי זיקוק, קידוחי נפט יבשתיים וימיים, ואתרים נוספים ברחבי העולם.

מוצרי החברה: החברה פיתחה סדרת גלאי אש המזהים ומנתחים את הקרינה הייחודית המאפיינת סוגי אש שונים בתחום אורכי הגל האינפרא-אדום, ובחלק מהמוצרים גם באורכי גל אולטרה-סגולים. חלק מהמוצרים כוללים טכנולוגיית צילום ואגירת סרטונים בתוך הגלאי עצמו בעת אירועי אמת, לצורך דיאגנוסטיקה ולימוד האירוע.

המכירות לא עלו בהרבה בשנת 2024 שזה מאכזב ביחס לצמיחה בשנים הקודמות. עדיין הפסדית.  בהחלט חברה מסקרנת אך עדיין חסרה לי ודאות לגביה. למעקב. 

טקטונה – שווי שוק 65 מ’. עוסקת בפיתוח תוכנות ובמסחר בנכסים דיגיטליים. החברה מתמקדת בארבעה אפיקים עיקריים:

1. שירותים פיננסיים (Financial Services): שאיפה לקבל רישיונות מתאימים כדי להציע שירותים פיננסיים, כגון פתיחת ארנקים דיגיטליים, ללקוחות מוסדיים ופרטיים.
2. מסחר עצמי (Proprietary Trading): ביצוע מסחר אלגוריתמי בנכסים דיגיטליים והשקעה באסטרטגיות סיכון עבור החברה באמצעות הונה העצמי.
3. השקעות (Ventures): השקעה במיזמים ותאגידים בתחום הבלוקצ'יין והנכסים הדיגיטליים.
4. מעבדות טקטונה (Tectona Labs): פיתוח תוכן ויוזמות בתחום ה-NFT, כולל שיתופי פעולה מסחריים מבוססי NFT.

מרץ 2024: טקטונה חתמה על מזכר הבנות לרכישת כ-40% ממניות הוריזון, חברה מבית אלטשולר שחם המתמחה בשירותי קנייה, מכירה ושמירה של מטבעות קריפטוגרפיים. העסקה הוערכה בכ-18 מיליון ש"ח, מתוכם 4.5 מיליון ש"ח במזומן והיתר במניות טקטונה. 

יוני 2024: החברות עדכנו את תנאי העסקה, וטקטונה רכשה כ-42% ממניות הוריזון תמורת 11.7 מיליון ש"ח, מתוכם 9.7 מיליון ש"ח במזומן והיתר בהשקעה ישירה בהוריזון. 

במרץ 2025 הודיעה על הסכמים להקמת פעילות PalWallet בישראל.

הון עצמי 12 מ', בעיקר במזומן ונכסי קריפטו. הכנסות נמוכות ורווח נמוך שרובו נובע מעליית ערך נכסי קריפטו.

הרכישה של הוריזון מעניינת שכן הוריזון עצמה ריווחית אך איני מבין או מרגיש בנוח עם תחום הקריפטו והסיכונים שלו.  לא עוברת. 

יוטרון – שווי שוק 140 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ותחזוקה של חניונים אוטונומיים ומערכות לוגיסטיות אוטומטיות. 

תחומי פעילות עיקריים:

1. חניונים אוטונומיים: יוטרון מתכננת ומקימה חניונים אוטומטיים המאפשרים ניצול מיטבי של שטח החניה באמצעות מערכות רובוטיות לשינוע רכבים. החברה פועלת בעיקר בצפון אמריקה, שם היא הקימה עד כה כ-27 חניונים אוטונומיים וכ-20 חניונים חצי-אוטומטיים.
2. מערכות לוגיסטיות אוטומטיות: החברה עוסקת בתכנון והקמה של מחסנים אוטומטיים ומרכזי הפצה ממוכנים, תוך שילוב טכנולוגיות רובוטיות מתקדמות. לדוגמה, באוקטובר 2024, יוטרון קיבלה הזמנה בהיקף של כ-20 מיליון שקל לתכנון והקמת מחסן אוטומטי המבוסס על רובוטים אוטונומיים בסביבה קפואה. 

בדצמבר 2024, החברה חתמה על הסכם לתכנון והקמה של מערכת אוטומציה למרכז לוגיסטי בתחום המזון בישראל, בהיקף של 40 מיליון שקל. המערכת תכלול רובוטים לשינוע וליקוט תוצרת בתנאי טמפרטורה שונים, במטרה להגביר את התפוקה ולצמצם עלויות לוגיסטיות.

בנוסף, בינואר 2025, יוטרון הודיעה על הסכם להקמת חניון אוטונומי במנהטן, ניו יורק, תמורת כ-8.5 מיליון שקל

צא לי לראות את הפתרון של יוטרון בתל אביב והוא מרשים מאוד – וזה עוד פרויקט קטן בהשוואה לפרויקטים מסוימים של יוטרון .

מזומן נטו 10 מ'. 

אני חושב שליוטרון יש הרבה פוטנציאל והיא חברה מובילה בתחומה בתחום מעניין, אך אני תוהה לגבי התזמון. למעקב.

לכיש (תעשיות לכיש) – שווי שוק 140 מ׳. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערבלי מזון לענף הרפת והבקר. החברה מייצרת מספר דגמים של מערבלי מזון בנפחים משתנים, המתאימים לצרכים שונים של חקלאים ומגדלים. משרדי החברה ממוקמים באזור התעשייה בשדרות.

מוצרי החברה:

• מערבלי מזון נגררים (Trailer Mixers): מערבלים המתחברים לטרקטור ומשמשים לערבוב והובלת מזון לבקר.
• מערבלי מזון ניידים (Self-Propelled Mixers): מערבלים עם מערכת הנעה עצמאית, המאפשרים תנועה חופשית בחווה ללא צורך בטרקטור.
• מערבלי מזון נייחים (Stationary Mixers): מערבלים המותקנים במקום קבוע ומשמשים בעיקר במרכזי האכלה גדולים.
• משאיות חלוקה (Delivery Trucks): משאיות ייעודיות לחלוקת מזון מעורב לבקר.

תעשיות לכיש מייצאת מעל ל-90% ממוצריה ליותר מ-50 מדינות, כולל ארצות הברית, אירופה, סין ומדינות נוספות. החברה מפעילה רשת של מפיצים וסוכנים ברחבי העולם, ומספקת שירותי תמיכה טכנית, חלקי חילוף והדרכות ללקוחותיה. 

ירידה במכירות אך תודות להתייעלות נשמר קצב רווח גבוה של כ-18-20 מ' ש"חי נקי. 

נהנתה במחצית הראשונה של 2024 מהתחזקות המט"ח וממענקי פיתוח שקיזזו הוצאות מו"פ. 

הרחיבה את כושר הייצור בפולין במהלך 2024. 

ביצעה השקעות בסטארט אפים – גלילאו בתחום צמיחי שטח לענף החקלאות ודייריקס בתחום החליבה האוטונומית. 

שיפור ניכר בתוצאות בשנים האחרונות, אך אנחנו רואים האטה במחצית השניה של 2024. 

צבר ההזמנות ירד באופן ניכר בשנה האחרונה. החברה מציינת כהסבר את המשבר בין מערב אירופה לרוסיה:

נראה מצב מעט מורכב. בנוסף הסחירות במניה נמוכה מאוד. לא עוברת.

מיטרוניקס – שווי שוק 440 מ’ (ירדה בכמעט 90% בשנה האחרונה). מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק ציוד לבריכות שחייה, עם דגש על רובוטים לניקוי בריכות. החברה הוקמה בשנת 1990 על ידי קיבוץ יזרעאל, שהחל את פעילותו בתחום כבר בשנת 1983.

מוצרי החברה:

• רובוטים לניקוי בריכות שחייה: המותג המוביל של החברה, "Dolphin", מציע מגוון רובוטים לניקוי בריכות פרטיות וציבוריות.
• כיסויים אוטומטיים לבריכות: מערכות כיסוי מתקדמות לשמירה על בטיחות וניקיון הבריכה.
• אזעקות למניעת טביעה: מערכות התראה להגברת בטיחות המשתמשים בבריכה.
• מוצרים משלימים לטיפול במים: פתרונות לשמירה על איכות המים בבריכה.

פעילות גלובלית: כ-98% מהכנסות החברה מגיעות ממכירות ושירותים בחו"ל. מיטרוניקס מפעילה חברות-בת בארה"ב, צרפת, אוסטרליה, גרמניה וספרד, העוסקות בשיווק, הפצה ותמיכה טכנית במוצרי החברה. 

ההכנסות המשיכו לרדת השנה ואפילו עברה להפסד החל מרבעון 3. חוב נטו כ-700 מ'. נראה שמיטרוניקס במצב עסקי מאתגר. לא עוברת. 

מרכז הפורמייקה אברבוך – שווי שוק 90 מ’. נוסד בשנת 1958 על-ידי מרדכי אברבוך ז"ל כבית מסחר קטן ביפו, שהתמחה במכירת פורמייקה מתוצרת הארץ. במהלך השנים, החברה התפתחה והרחיבה את פעילותה ליבוא ושיווק חומרי גלם לתעשיות הרהיטים, עיצוב הפנים והבנייה. כיום, החברה היא היבואנית הבלעדית של לוחות דקורטיביים מחברות מובילות כמו ®Wilsonart מארה"ב, Arpa מאיטליה ו-STYLAM. פועלת בשלושה תחומי פעילות: 

תחום העץ – יבוא ושיווק של מוצרי עץ ומוצרי לוואי מעץ
תחום הפרקטים -יבוא, שיווק והפצה של פרקטים וציוד נלווה
תחום הנדל”ן – מימון פרויקטים למגורים במסגרת תמ”א 38

ירידה בהכנסות, הפסדית, מחזור מסחר נמוך. לא עוברת.

נאייקס – שווי שוק 5,000 מ’. עוסקת בפיתוח ומכירת פתרונות ושרותים דיגיטליים לסליקה ותפעול עסקים. מתמחה בפיתוח ושיווק פתרונות ושירותים דיגיטליים לסליקה ותפעול עסקים. מטה החברה ממוקם בהרצליה, והיא פועלת גם בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יפן, סין, אוסטרליה וניו זילנד.

החברה נוסדה בשנת 2005 על ידי יאיר נחמד (המכהן כמנכ"ל) ודוד בן אבי (מנהל הטכנולוגיות הראשי). בתחילת דרכה, התמקדה נאייקס במתן פתרונות תשלום ללא מזומן למכונות אוטומטיות, כגון מכונות ממכר, מתקני שטיפת רכב ומכונות קפה משרדיות. בהמשך, הרחיבה את פעילותה לתחום התשלומים הדיגיטליים בתחבורה הציבורית.

מוצרים ושירותים: נאייקס מציעה מגוון מוצרים ושירותים, ביניהם:

• מכשירי נקודת מכירה (POS) ומסופונים לתשלום בכרטיסי חיוב במגע וללא מגע.
• תשלומים באמצעות טכנולוגיית תקשורת טווח אפס (NFC).
• פתרונות לסליקת כרטיסי אשראי וקופות רושמות ממוחשבות לניהול עסקים והגדלת מכירות. 

צמיחה בקצב של כ-40% בשנה בהכנסות שזה מרשים מאוד, וגידול אף גבוה יותר בהכנסות החוזרות. 

שיפור במרווח הגולמי.

קצב Adjusted EBITDA של כ-40-45 מ' דולר

נתנה תחזית הכנסות של 410-425 מ' דולר ב-2025 ו-EBITDA מתואם של 65-70 מ' דולר.

מאשרת תחזית של צמיחה שנתית של לפחות 35%, כולל רכישות. יעד ארוך טווח למרווח EBITDA של 30%. 

מזומן נטו כ-300 מ' ש"ח.

מכפיל EBITDA של בערך 42 על תוצאות 2024 שזה נראה יקר מאוד, אך בואו נביט קדימה כמה שנים ונזרום עם הנחות העבודה של נאייקס, שעד כה עמדה בהן.

צפי ל-2025 של מרווח EBITDA לפחות 15%, אם נניח צמיחת הכנסות של 35% נגיע להכנסות של 430 מ' $ ו-EBITDA של סביב 60 מ' $, מה ששם אותנו במכפיל EBITDA סביב 18 שזה עדיין דיי יקר

ל-2026 נניח צמיחה של עוד ,35% ועלייה במרווח ה-EBITDA לאזור 18%, נקבל EBITDA כ-100 מ' דולר, שמוריד אותנו למכפיל EBITDA של 12. 

ל-2027 נניח שוב צמיחה של 35%, נקבל הכנסה של 555 מ' $. נניח גם עלייה במרווח ה-EBITDA ל-21%. נקבל EBITDA של 165 מ' דולר ומכפיל EBITDA סביב 7, שזה כבר מתחיל סביב דיי זול, ובהחלט ייתכן שבשלב הזה המניה תהיה שווה כפול. 

אם נמשיך הלאה (ושוב נזכיר – אנחנו מניחים באופן נדיב מאוד שנאייקס תעמוד בתחזיות שלה באופן מלא) נגיע למכפיל EBITDA של 4.5 ב-2028 (בהנחת מרווח EBITDA של 21%), אך כמובן שאנחנו צריכים להניח צמיחה גבוהה מאוד להרבה שנים קדימה.

ראיון מצוין עם המנכ"ל שמסביר על החברה ועל גודל השוק שרובו המוחלט עדיין נשלט על ידי מזומן.

אמנם יקרה במבט אחורה, אך במבט קדימה עדיין נראה שהפוטנציאל גדול. גבולי מאוד בגלל התמחור –חברה מעניינת. 

נובה – שווי שוק 20,000 מ’. דואלית. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח וייצור מערכות מדידה מתקדמות לתעשיית המוליכים למחצה. החברה נוסדה בשנת 1993 על ידי גיורא דישון ומשה פינרוב, ומאז הפכה לספקית מובילה של פתרונות מטרולוגיה (מדידה) ליצרני שבבים ברחבי העולם.

מוצרים עיקריים:

• מערכות מטרולוגיה מימדית (Dimensional Metrology): נובה מספקת פתרונות למדידת ממדים של רכיבים זעירים בשבבים, תוך שימוש בטכנולוגיות אופטיות מתקדמות. מערכות אלו מאפשרות ליצרנים לוודא דיוק ואחידות בתהליכי הייצור.
• מערכות מטרולוגיה חומרים (Materials Metrology): החברה פיתחה כלים למדידת תכונות חומרים בשכבות דקות, כולל הרכב כימי, מתח ותכונות פני השטח. מערכת ה-Nova ELIPSON, לדוגמה, משתמשת בספקטרוסקופיית ראמאן למדידת תכונות חומרים במהלך הייצור.
• פתרונות תוכנה ולמידת מכונה: נובה משלבת אלגוריתמים מתקדמים ולמידת מכונה במוצריה, כגון Nova Fit, המאפשרים ניתוח נתונים מתקדם ושיפור תהליכי הייצור.

בנובמבר 2024, החברה הודיעה על הסכם לרכישת חברת Sentronics Metrology GmbH, ספקית גלובלית של מערכות למדידות פרוסות סיליקון המתמקדת בעיקר בשלבי הייצור של אריזות השבבים. העסקה, בשווי של כ-60 מיליון דולר, צפויה להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2025, בכפוף לאישורים רגולטוריים. נובה צופה שהרכישה תתרום לרווח הנקי שלה על בסיס Non-GAAP תוך 12 חודשים מיום הסגירה. בפברואר 2025 הודיעה על השלמת העסקה. 

בינואר 2025 הודיעה על פתיחת משרדים ומתקני ייצור בגרמניה והכפלת קיבולת הייצור. 

הרווח עלה באופן ניכר לקצב של כ-180-200 מ' דולר- מכפיל רווח של סביב 35. 

הצפי הוא שנובה תהנה מהפריחה בביקוש לשבבים וייתכן שעל אף שנובה יקרה ביחס למה שאני רגיל אליו, היא צומחת מאוד ולא יקרה ביחס למתחרות בנאסד"ק. 

בכל אופן אני מרגיש שאני לא מבין מספיק לעומק התעשיה והאיומים הטכנולוגיים. לא עוברת. 

נובולוג – שווי שוק 820 מ’. עוסקת במתן שירותי בריאות: לוגיסטיקה,טיפול ביתי ובריאות דיגיטלית. נובולוג נוהגת לרכוש חברות קטנות בשנים האחרונות ופעילות החברה עוברת דרכן.

חטיבות החברה:

• חטיבת הלוגיסטיקה: משמשת כשותפה לוגיסטית ואסטרטגית לחברות תרופות וציוד רפואי בינלאומיות הפועלות בישראל. החטיבה מספקת מגוון שירותים, כולל ניהול שרשרת האספקה, שימוש ביישומים מקוונים לניהול מלאי, מערכות אוטומטיות לליקוט ואריזה, ומעקב מקוון אחר משלוחים.
• חטיבת הבריאות: הוקמה במטרה להתאים את עולם הבריאות בישראל למגמות העתידיות. החטיבה מספקת שירותים מקיפים ואיכותיים ללקוחות פרטיים ומוסדיים, תוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות.
• חטיבת הדיגיטל: משתמשת בכלים דיגיטליים להפצת מידע רפואי, חיבור מטופלים לרופאים והסרת חסמים בעולמות הבריאות, תוך עמידה בתקנים מחמירים.

יתרת מזומן – 247 מ' ללא חוב., אך לפי שיחת הועידה בערך חצי מהמזומן הוא עסקי – כסף שעובר דרך נובולוג לחברות התרופות.

הייתה לנובולוג תקלה במערכת ה-SAP שתפגע בעיקר בתוצאות הראשון ב-18-22 מ' ש"ח. 

וקצב Adjusted EBITDA של 140 מ', הבעיה היא שיש לנובולוג הוצאות פחת אמיתיות. נעריך את ה-CAPEX בסביב 50 מ' ונישאר עם סביב 90 מ', נוריד גם את תשלומי המס ונקבל מכפיל תזרימי סביב 7-8. 

מצד אחד התמחור נראה טוב, מנגד העסק נראה קצת 'תקוע' מבחינת רווח בשנים האחרונות על אף הצמיחה בהכנסות.  למעקב.

סאפיינס (Sapiens) – שווי שוק 5,600. סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן (Sapiens International Corporation) היא חברה ישראלית רב-לאומית המתמחה בפיתוח ושיווק פתרונות תוכנה חכמים לתעשיית הביטוח והפיננסים. החברה מציעה פלטפורמות, פתרונות ושירותי תוכנה המותאמים לתחומי ביטוח חיים, פנסיה, רכוש, תאונות, ביטוחי משנה ועוד.

עלייה של כ-5% בהכנסות ושל כ-15% ברווח. קצב רווח של 260 מ' – סביב מכפיל רווח 20.  התמחור ביחס לצמיחה לא מספיק מעניין בעיניי. לא עוברת.

סופווייב (סופווייב מדיקל) – שווי שוק 560 מ’. מתמחה בפיתוח ושיווק של מכשור רפואי מתקדם מבוסס טכנולוגיות אולטרסאונד לטיפולים אסתטיים. החברה פועלת בעיקר בשוק האסתטיקה הרפואית ומציעה פתרונות לא-פולשניים לשיפור מראה העור והפחתת סימני הזדקנות. המכשירים של סופווייב מיועדים לשימוש על ידי רופאים, קליניקות אסתטיות ומרכזים רפואיים ברחבי העולם. 

תחומי פעילות עיקריים:

1. טיפולים אסתטיים לא-פולשניים:
   • המוצרים של סופווייב מיועדים למתיחת עור, צמצום קמטים ושיפור מרקם העור, באמצעות טכנולוגיית אולטרסאונד חדשנית.
   • הטיפולים נחשבים בטוחים, מהירים ואפקטיביים, ומתאימים לאזורים כמו פנים, צוואר ודקולטה.
2. טכנולוגיית אולטרסאונד מתקדמת:
   • המכשירים מבוססים על טכנולוגיית SUPERB™ (Synchronous Ultrasound Parallel Beam), המספקת טיפול מדויק בשכבות הדרמיס, מבלי לפגוע בשכבות העליונות של העור.
   • הטכנולוגיה מאפשרת החלמה מהירה יותר בהשוואה לטיפולים פולשניים, עם תוצאות נראות לעין כבר לאחר מספר שבועות.

תחום המכשור לאסתטיקה רפואית מתאפיין במוצרים יחסית גנריים ובתחרות גבוהה בין היצרנים השונים. 

סופווייב מחלקת את המכירות למכירות מכשירים ומכירות של ‘פולסים’ שהחברה מוכרת ונדרשים לשימוש במכונה. כלומר יצרו בתחום של מכירות מכשירים יכול ליצור הכנסה חוזרת שגדלה בקצב מהיר.

סופווייב מציינת במצגת מנוע חדש לביקוש לטיפולי מיצוק העור – השימוש בתרופות מבוססות GLP1 לירידה במשקל מובילות לעור עודף או רופף.

שיעור הרווח הגולמי של סופווייב הוא כ-75% כך שרוב הגידול יורד לרווח הגולמי, אך מלבד הגולמי בשנה האחרונה עם העלייה במכירות ראינו עלייה דומה בהוצאות התפעוליות. ייתכן שסופווייב מחליטה באופן מודע להשקיע בצמיחה, ובפרט בהוצאות שיווק ויצירת מודעות למותג:

לאחרונה סופווייב קיבלו פירגון מקים קרדשיאן.

פיננסי: ב-2024 ראינו עליה של 19% במכירות ל-59 מ' דולר, אך עם עלייה חדה בהרבה (79%) בהכנסות החוזרות של מכירת פולסים ל-23.3 מ'. 

מזומן של כ-21 מ' דולר. עכשיו נותר לשאול למה ניתן לצפות במבט קדימה. 

סופוייב מציינת את תרופות ההרזיה כמעלות ביקוש למיצוק העור (שכן ההרזיה החדה והמהירה גורמת לעור 'רופף')

הגידול בשנים האחרונות:

אנחנו נכנסים ל-2025 בקצב הפסד של כ-3 מ' דולר בשנה. אם נניח צמיחה של 10 מ' דולר במכירות בשנה ומרווח גולמי של כ-75% נקבל תוספת של 7.5 מ' דולר לגולמי. נניח שהוצאות התפעול יעלו ב-3 מ' דולר בשנה ונקבל תוספת של 4.5 מ' דולר לתפעולי. 

כלומר בהנחות האלה נקבל רווח תפעולי של כ-1 מ' דולר בשנת 2025, רווח תפעולי של 5.5 מ' דולר ב-2026 , 10 מ' דולר ב-2027 ו-14.5 מ' דולר ב-2028. ניתן להניח שהוצאות המימון יגדלו גם הן ושבשלב מסוים סופווייב תתחיל לשלם מס. נניח שאחרי הכל נגיע לרווח של 10-11 מ' דולר ב-2028 – כלומר רק אז נתחיל לראות תמחור שמתחיל להיות סביר (מכפיל רווח מתחת ל-20). 

התיאור שכתבתי הוא נקודת מבט אחת, וניתן לראות את הדברים אחרת. יכול להיות שהמוצר יתפוס כמו 'כדור שלג' והרווח יגדל הרבה יותר מהר וידרוש פחות שיווק, אך מנגד מדובר בתחום תחרותי מאוד ואני לא בטוח כמה מודל מכירת הפולסים של סופוויב מפתה עבור הלקוחות. למעקב.

סונוביה – שווי שוק 11 מ’.מתמחה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הטקסטיל, עם דגש על פתרונות בני-קיימא וידידותיים לסביבה. החברה פיתחה טכנולוגיית צביעה אולטראסונית המפחיתה את השימוש במים, כימיקלים ופליטות פחמן בתהליך הצביעה, במיוחד בתחום הג'ינס.

מוצרי החברה:

• מסכות רב-פעמיות: במהלך מגפת הקורונה, סונוביה פיתחה וייצרה מסכות פנים רב-פעמיות עם ציפוי אנטי-בקטריאלי ואנטי-ויראלי, שהוכחו כיעילות בנטרול מעל 99% מהנגיפים והחיידקים.
• מצעים אנטי-בקטריאליים: החברה מציעה מצעי כותנה עם ציפוי אנטי-בקטריאלי, המסייעים ביצירת סביבת שינה היגיינית ובטוחה יותר. 

3.5 מ' במזומן, אפס מכירות, הפסדית, סחירות אפסית. לא עוברת.

סיאי –  שווי שוק 260 מ’. עוסקת בפיתוח,יצור,ושווק של מוצרים ומערכות בדיקה ומדידה אלקטרו-אופטיות מתקדמות. 

תחומי התמחות ומוצרים עיקריים:

• מקורות קרינה גוף שחור (Black Body Radiation Sources): החברה מציעה מקורות קרינה מדויקים המשמשים לבדיקת מערכות תרמיות.
• ספקטרורדיומטרים (Spectroradiometers): מכשירים למדידת קרינה ספקטרלית, המשמשים בתחומי המחקר והפיתוח.
• קולימטורים (Collimators): מערכות לבדיקת אופטיקה, כולל מערכות בדיקה למצלמות אינפרא-אדום.
• מערכות בדיקה ללייזרים (Laser Test Systems): פתרונות לבדיקת מערכות לייזר שונות.
• מערכות בורסייט (Boresight Systems): מערכות לכיול ויישור אופטיקה במערכות נשק.

החברה פועלת בשוק הבינלאומי ומחזיקה במתקני מחקר, פיתוח וייצור בישראל, ארה"ב וצרפת. משרדיה הראשיים ממוקמים באזור התעשייה במגדל העמק, ישראל. 

לסיאי 3 תחומי פעילות – 

ציוד לתעשייה הצבאית והמדעית – פיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים לתעשיה הביטחונית והמדעית.
ציוד לבדיקה ומדידה אלקטרואופטיים מתקדמים – פיתוח, ייצור ושיווק של ציוד מתקדם לתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה.
SENSING – חישה מרחוק – פיתוח, ייצור, שיווק ומכירה של ציוד מדידה אלקטרואופטי מתקדם המבוסס על חישה מרחוק, המיועד לשוק האזרחי.

עלייה ניכרת בצבר ההזמנות בשנה האחרונה:

מבחינת מגזרים ראינו חוזקה יחסית בתחום הציוד הצבאי והמדעי, בעוד ציוד מיקרו אלקטרוניקה וחישה מרחוק הציגו הפסד:

יתרת מזומן 35 מ' ש"ח. גבולי, אך עוד נקודה לרעה כאן היא הסחירות הנמוכה. למעקב.

סילבר קסטל – שווי שוק 15 מ׳. בית השקעות ישראלי המתמחה בניהול השקעות ומכשירים פיננסיים בתחום הנכסים הדיגיטליים, כגון מטבעות קריפטוגרפיים.

מוצרים ושירותים:

• ניהול השקעות: החברה מציעה קרנות גידור המתמקדות באסטרטגיות מסחר שונות במטבעות קריפטוגרפיים, כגון קרן "SCL Momentum Alpha" המתבססת על אלגוריתמים לזיהוי מגמות בשוק.
• אג"ח מגובות ביטקוין: סילבר קסטל הנפיקה אג"ח למוסדיים, המגובות בביטקוין, עם ביטוח מלא לנכס, המאפשרות חשיפה לביטקוין עם סיכון מופחת. 

למרות כל החגיגה בקריפטו ב-2024 סילבר קסטל נותרת עם הכנסות נמוכות מאוד והפסדית. לא יודע מה יקרה בתקופות גרועות יותר. לא עוברת.

סינאל (סינאל מלל פייוויי) – שווי שוק 95 מ’. מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק פתרונות תוכנה וחומרה לניהול המשאב האנושי בארגונים. החברה מציעה מגוון מערכות לניהול נוכחות, שכר, משאבי אנוש, סליקה פנסיונית ובקרת כניסה. 

מוצרים ושירותים:

• מערכות נוכחות: פתרונות לדיווח וניהול נוכחות עובדים, כולל שעוני נוכחות ביומטריים, אפליקציות לדיווח נוכחות ומערכות לניהול סידור עבודה.
• מערכות שכר ומשאבי אנוש: תוכנות לניהול שכר, הפקת תלושי משכורת, ניהול נתוני עובדים וטפסים אלקטרוניים.
• בקרת כניסה ואבטחה: מערכות לניהול ובקרת כניסה, כולל זיהוי פנים, בקרת מעליות, קוראים ובקרים מתקדמים.
• סליקה פנסיונית: פתרונות לסליקה פנסיונית מאובטחת, התואמים את דרישות הרגולציה.

בולט רבעון 4 חזק מאוד, אך קשה להבין את הסיבות לכך וצפי להמשך. למעקב.

ספרינג ונצ’רס – שווי שוק 45 מ’. מתמחה בהשקעות, פיתוח וייעוץ בתחומי הטכנולוגיה, עם דגש על חברות Deep Tech. החברה, בהובלתו של אביב רפואה, מאתרת רעיונות ויזמים פורצי דרך, ומשקיעה במיזמים וחברות טכנולוגיה בשלבים מתקדמים.

הון עצמי 79 מ', הוצאות הנהלה וכלליות כ-5 מ' מצדיק דיסקאונט של לפחות כמה עשרות מיליונים. מחזור מסחר אפסי. לא עוברת.

עמיר שיווק – שווי שוק 410 מ’.מתמחה בשיווק והפצה של תשומות למגזר החקלאי. החברה מציעה מגוון רחב של מוצרים ושירותים לחקלאים, כולל:

• הגנה והזנת הצמח: חומרי הדברה ודשנים.
• ציוד טכני: כלי גינון, כלי עבודה וציוד טכני מגוון.
• אריזות לחקלאות ולתעשייה: קרטונים, מיכלי פלסטיק ומוצרי אריזה נוספים.
• השקיה ותשתיות: פתרונות השקיה ופרויקטים בתחום ההשקיה.
• פוליאתילן ורשתות: כיסויים, פוליאתילן ורשתות לחממות.
• טרקטורים: שיווק טרקטורים חקלאיים.
• זרעים ושתילים: אספקת זרעים ושתילים לחקלאים.

החברה מפעילה רשת סניפים בפריסה ארצית, המאפשרת לה לספק שירות לחקלאים בכל רחבי הארץ. בנוסף, עמיר שיווק מפעילה את "עמיר דגן מכון תערובת" לייצור מזון לבעלי חיים, ועוסקת גם בתחום הנדל"ן המניב.

 פעילות החברה מחולקת לחמישה תחומים:

1. הגנת הצמח והזנתו – שיווק חומרי הדברה ודשנים (כימיקלים) להגנה על גידולים חקלאיים מפני מזיקים מן החי והצומח. כמו כן, החברה מספקת פתרונות להעשרת הקרקע, הגדלת היבול, טיפול במחלות, חיטוי קרקע והשמדת עשבים.
2. אריזה – שיווק ומכירה של קרטונים, מיכלי פלסטיק ומוצרי אריזה נלווים לחקלאות. בנוסף, החברה מספקת אריזות ללקוחות בתחום התעשייה.
3. תערובות – ייצור תערובות מזון לבעלי חיים, תפעול ממגורות ומתן שירותי אחסון.
4. תחומים נוספים – שיווק מוצרי השקיה, זרעים, כלי עבודה וקטיף, ביגוד, פוליאתילן (יריעות פלסטיק), מרססים, רשתות, עמודי ברזל ועוד.
5. נדל"ן – השכרת שטחים על ידי חברות הקבוצה במסגרת הסכמי שכירות עם צדדים שלישיים.

קצב רווח נקי של כ-50 מ' ש"ח, סביב מכפיל רווח 8. 

על פי המצגת הנדל"ן להשקעה שווה כ-173 מ' לעומת רישום בספרים בסך 41.7 מ'. 

בסך הכל נראית זולה – השאלה העיקרית היא לגבי יכולת הצמיחה קדימה, שכן העלייה ברווח הייתה ללא עלייה בהכנסות. כמו כן – סחירות נמוכה יחסית במניה. למעקב. 

פוטומיין – שווי שוק  80 מ’. מתמחה בפיתוח טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית (AI) לסריקה, שימור ושיתוף של תמונות וזיכרונות משפחתיים. החברה מציעה מגוון אפליקציות בתחום ה'נוסטלגיה המשפחתית' המאפשרות למשתמשים לסרוק, לערוך ולשמור תמונות ישנות באמצעות מכשירים ניידים.

מוצרי החברה:

• סורק תמונות ישנות (Photomyne): אפליקציה המאפשרת סריקה מהירה של תמונות מודפסות, זיהוי אוטומטי של גבולות התמונה, סיבוב, שיפור ושמירה אוטומטית כתמונות דיגיטליות.
• SlideScan: אפליקציה לסריקת שקופיות ישנות והמרתן לתמונות דיגיטליות.
• FilmBox: אפליקציה לסריקת פילם נגטיב והמרתו לתמונות דיגיטליות.
• Colorize: אפליקציה לצביעת תמונות שחור-לבן ישנות.
• Photomyne Share: אפליקציה לשיתוף אלבומי תמונות סרוקות עם משפחה וחברים.

האפליקציות זמינות להורדה בחנויות האפליקציות למכשירי iOS ו-Android

פיננסי: 45 מ' ש"ח במזומן. לאחר מעבר לרווח ב-2023 חזרה להפסד ב-2024 על רקע הגדלת הוצאות המכירה והשיווק. 

נראה שלפוטומיין יש שתי אפשרויות גרועות: להקטין הוצאות שיווק ולאבד לקוחות או להגדיל הוצאות שיווק ולעבור להפסד. אלא אם נראה שימוש מועיל במזומן (רכישה מעולה, דיבידנד גדול) מאוד ייתכן שהיא ‘תיתקע’ ואף תדעך עם הזמן. לא עוברת. 

פוםוום – שווי שוק 75 מ’. מתמחה בפיתוח וייצור מערכות בינה מלאכותית (AI) לזיהוי תמונות. החברה עוסקת במחקר, פיתוח, ייצור, הטמעה, שיווק ומכירה של פתרונות להפצה אוטומטית של מדיה דיגיטלית באמצעות תוכנת זיהוי תמונות. 

המערכת שפיתחה מאפשרת להתחבר למגוון אמצעי צילום, כגון מצלמות אוטומטיות, טלפונים סלולריים ורחפנים, ולהעלות את המדיה בזמן אמת לשרת בענן. המערכת בונה מאגרי מידע דיגיטליים מבוססי תמונה של אנשים אינדיבידואליים ושל הסובבים אותם, ללא צורך במידע מקדים על המצולמים. היא מאפשרת ללקוחות לקבל או לרכוש את תיעוד החוויה שלהם ישירות למכשיר הסלולרי ולשתפו בקלות ברשתות החברתיות.

מתמקדת בתיעוד אירועים חווייתיים ומרובי משתתפים, כגון:

• פארקי שעשועים
• פארקי מים
• מארגני אירועים
• תחרויות ספורט
• כנסים

המערכת של פוםוום מאפשרת למשתמשים לקבל תיעוד אישי של חוויותיהם באירועים אלו.

בנובמבר 2024, פורסם כי המנכ"ל לשעבר, יהודה מינקוביץ', השתמש בכרטיסי האשראי של החברה לצרכים פרטיים ללא אישור ובינואר 2025, החברה הודיעה על מינוי מתן מנדלבאום כמנכ"ל החדש.

26 מ' ש"ח במזומן, לאחר גיוס של 20 מ' בתחילת 2025.

במבט שנתי פוםוום נותרה הפסדית מאוד אך בחלוקה לרבעונים ניכר שיפור במחצית השניה.

גידול במכירת מוצרי דיגיטל (שאמורים להיות במרג'ין גבוה יותר):

צמצום במספר העובדים במהלך השנה:

נראה שפוםוום נמצאת בשלבי התייעלות. 

הודיעה במסגרת הודעה לעיתונות על הסכם חדש ל- 5 שנים עם קבוצת Park and Resorts Scandinavia AB במסגרתו תחל לפעול ברבעון השני של 2025 ב- 4 פארקים חדשים בשוודיה עם ממוצע שנתי של כ- 2.7 מיליון מבקרים בשנה, במודל ללא תפעול כוח אדם. כמו כן הודיעה כי היא פועלת לשיפור תנאים מסחריים מול שותפים קיימים. 

עם שינוי ההנהלה נראה שיש לפוםוום פוטנציאל ל-TurnAround ומעבר לרווח, אך קשה לי להעריך מה סיכויי ההצלחה ואנו נמנעים מחברות הפסדיות. לא עוברת. 

פורסייט (פורסייט אוטונומס הולדינגס) – שווי שוק 50 מ’.היא חברה ישראלית ציבורית העוסקת בפיתוח מערכות מתקדמות לחישה מבוססת ראייה לכלי רכב. החברה מתמקדת בטכנולוגיות בטיחות לרכבים אוטונומיים וחצי-אוטונומיים.

מוצרים וטכנולוגיה:

• QuadSight 2.0™: מערכת ראייה רב-ספקטרלית המספקת פתרון לזיהוי אובייקטים בדרך בדיוק גבוה, גם בתנאי תאורה ומזג אוויר קשים.
• Mono2Stereo™: פתרון המאפשר יצירת מערכת ראייה תלת-ממדית באמצעות מצלמה מונוכרומטית קיימת, לשיפור הדיוק בזיהוי מרחקים ואובייקטים.
• Percept3D™: טכנולוגיה הממירה מפות עומק לענן נקודות תלת-ממדי ברזולוציה גבוהה, לשיפור הבנת הסביבה והזיהוי. 

פיננסי: לפורסייט מכירות של מאות אלפי דולרים בלבד אך הפסד בקצב של מעל 10 מ' דולר בשנה. מסוכן. לא עוברת. 

פלאזה סנטר –  שווי שוק 9.5 מ׳.חברה זרה הפועלת למימוש נכסיה במסגרת תוכנית הסדר. הפסדית. הון עצמי שלילי מאוד. אפס סחירות. לא עוברת.

פלסאנמור – שווי שוק 165 מ’. עוסקת בפיתוח מכשירי אולטרסאונד ניידים לשימוש ביתי ומכשיר למעקב זקיקים.

103 מ' במזומן. הפסדית מאוד. הודיעה על כמה הזמנות משמעותיות אבל המרחק לאיזון בתוצאות עוד גדול. לא עוברת. 

פליינג ספארק – שווי שוק 4 מ’. מתמחה במחקר ופיתוח של תחליפי חלבון ושמן איכותיים מזחלי זבוב הפירות (Bactrocera dorsalis), המשמשים במגוון יישומים בתעשיית המזון והקוסמטיקה.

מוצרים ויישומים:

• שמן קוסמטי: שמן טבעי המופק מהזחלים, המתאים לשימוש במוצרי טיפוח וקוסמטיקה.
• אבקת חלבון: אבקת חלבון איכותית המיועדת לשילוב במוצרי מזון שונים.

חברה בשם Kliff נכנסה כשותפה בחברה התאילנדית של פליינג ספארק. הייתה אמורה לשלם 5 מ' דולר עבור 40% אך בסופו של דבר לא השלימה את תשלום המנה האחרונה ושילמה 4.1 מ' דולר עבור 35%. 

החברה עדיין ללא מכירות כרגע, שווה לשים על פליינג ספארק עין אך היא מוקדמת מדיי בפעילותה למטרת המעבר.בנוסף, סחירות אפסית במניה. לא עוברת.

פריון (פריון נטוורק | Perion) – שווי שוק 1,390 מ’, דואלית. חברה טכנולוגית בינלאומית המתמחה במתן פתרונות פרסום דיגיטלי למותגים ולספקי מדיה. משרדיה הראשיים ממוקמים בתל אביב, עם סניפים נוספים בערים כמו סן פרנסיסקו, ניו יורק, בוסטון, שיקגו, וושינגטון, לוס אנג'לס, אטלנטה, מילאנו, המבורג, דיסלדורף, פריז וברצלונה.

מוצרי החברה:

• Undertone: חטיבת הפרסום הדיגיטלי, המתמחה בפתרונות פרסום למותגים בפלטפורמות מדיה שונות.
• CodeFuel: חטיבת החיפוש, המתמחה במוניטיזציה ואופטימיזציה של מילות חיפוש במנועי חיפוש, במיוחד בשיתוף עם מיקרוסופט בינג.
• Paragone (MakeMeReach): חטיבת המדיה החברתית, המתמחה בפרסום ברשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וסנאפצ'ט.
• SmileBox: אפליקציה להתאמה ולהנפשה של צילומים למכשירים נייחים וניידים.
• Vidazoo: פלטפורמה לבעלי אתרים למוניטיזציה באמצעות וידאו. 

בשנת 2024, פריון התמודדה עם ירידה משמעותית בהכנסות בעקבות שינויי מדיניות של מיקרוסופט במנוע החיפוש בינג, שהובילו להפחתה בהכנסות מפרסום מבוסס חיפוש. כתוצאה מכך, החברה נאלצה לבצע מהלכי התייעלות, כולל פיטורי עובדים.

נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות מיליארד. ירידה חדה בתוצאות על רקע שינוי המדיניות של מיקרוסופט. עשויה להפוך ליעד השתלטות אך תחום מסוכן. לא עוברת.

עלמא יסודות (לשעבר: קבסיר)– שווי שוק 230 מ’, משקיעה ומפתחת חברות תפעוליות ופרויקטים בתחומי התשתיות, התעשיה והאנרגיה.

נשלטת (75%) על ידי קבוצת ק"ד בבעלת יצחק מירישוילי. מבנה החזקותיה של עלמא:

נסחרת סביב השווי ההוגן של ההשקעות, לא רואה כרגע משהו מיוחד. סחירות נמוכה מאוד במניה. לא עוברת.

פרקומט – שווי שוק 81 מ׳. מתמחה בתכנון, פיתוח, אספקה, הרכבה ושירות של מתקני חניה מכניים ורובוטיים עבור פרויקטי נדל"ן ברחבי ישראל. החברה מציעה מגוון פתרונות חניה, כולל מתקני חניה רובוטיים, מתקנים חצי אוטומטיים, מתקני חניה טמונים ומכפילי חניה.

44.5 מ' במזומן. עברה להפסד ב-2024 – החברה מציינת כהסבר את הפסקת הסחר בין טורקיה לישראל שגרמה לעיכובים בהגעת רכיבים ומרווח גולמי.

ישנה ירידה של כ10% בצבר ההזמנות ב2024 לעומת 2023, ולטענת החברה למלחמה לא הייתה השפעה על צבר ההזמנות.

גם לפני המלחמה והחרם פרקומט לא הראתה צמיחה עקבית, והיא מטבעה פרויקטלית. סחירות נמוכה מאוד. לא עוברת.

קמהדע – שווי שוק 1,520 מ’. דואלית. חברה ביו-פרמצבטית ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות ייחודיות להצלת חיים, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ומוגנת פטנט לטיהור והפרדת חלבונים. משרדיה הראשיים ומעבדותיה ממוקמים בנס ציונה, ומתקן הייצור שלה נמצא בקיבוץ בית קמה.

מוצרי החברה:

• Glassia®: מוצר הדגל של קמהדע, חלבון אלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) נוזלי ומוכן לשימוש, המאושר על ידי ה-FDA לטיפול בחסר גנטי בחלבון זה. התרופה משווקת בארצות הברית באמצעות שותפות אסטרטגית עם חברת טקדה הבינלאומית, ובמדינות נוספות באמצעות מפיצים מקומיים.
• KamRAB®: נוגדן ספציפי נגד נגיף הכלבת, המשמש לטיפול מניעתי לאחר חשיפה לנגיף. המוצר אושר על ידי ה-FDA ומשווק בארצות הברית באמצעות שותפות עם חברת קדריון.
• מוצרים נוספים: קמהדע מייצרת כ-10 תרופות הניתנות בהזרקה, המשווקות ביותר מ-15 מדינות, ביניהן ישראל, רוסיה, ברזיל, ארגנטינה, הודו ומדינות נוספות באמריקה הלטינית ואסיה.

פיתוחים וניסויים קליניים:

קמהדע ממשיכה לפתח מוצרים חדשים, כולל ניסויים באינהלציה של AAT לטיפול בחסר בחלבון זה, וכן טיפולים בעירוי לבעיות רפואיות נוספות כמו סוכרת סוג 1 ומניעת דחיית השתלות ריאה. 

הודיעה בינואר על חוזה של 25 מ' דולר ל-3 שנים לאספקת KAMRAB ו-VARIZIG באמריקה הלטינית.

פרסמה בינואר תחזית לשנת 2025: הכנסות של 178-182 מ' דולר ו-EBITDA של 38-42 מ' דולר המשקף צמיחה אורגנית של 13% בהכנסות ו-19% ב-EBITDA (כולל החוזה מינואר)  

עם זאת, יש לשים לב שהחל מ-2026 יופחת שיעור התגמולים בגין תרופת ה-GLASSIA בחצי מ-12% ל-6% עד לשנת 2040, מה שצפוי לפגוע ברווח (שכן התמלוגים הם בריווחיות של 100% למעשה). בשנת 2024 התמלוגים היו 16.9 מ' דולר, והחברה מצפה שהתמלוגים ימשיכו להיות בטווח בין 10-20 מ' דולר עד לשנת 2040. 

כמו כן, החברה עדכנה על קבלת פידבק חיובי מה-FDA בנוגע לבקשתה להקל בדרישות הסף לעמידה במובהקות הסטטיסטית בניסוי הפייז 3 במוצר ה-AAT באינהלציה, מה שיאפשר בין היתר, להקטין את מספר החולים בניסוי מכ-220 ל-180 חולים, דבר שיתבטא גם בהוצאות פיתוח מעט נמוכות יותר.

78 מ' דולר במזומן. 

מכפיל רווח סביב 25 על התוצאות בשנת 2024 ומכפיל אביטדה בערך 8 על הצפי לשנת 2025. ככל והצמיחה תמשיך נראה שקמהדע אכן מעניינת אך אין לי דרך להעריך את סיכויי הפיתוחים החדשים. למעקב.

קמטק –  שווי שוק 9,300 מ’ ש”ח’. דואלית. 

מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות בדיקה ומדידה אוטומטיות לתעשיית המוליכים למחצה. החברה נוסדה בשנת 1987 ומשרדיה הראשיים ממוקמים במגדל העמק. קמטק היא חברת בת של קבוצת פריורטק ומניותיה נסחרות בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.

מוצרי החברה:

Eagle G5: מערכת שהוכרזה בספטמבר 2024, מספקת פתרונות בדיקה ומדידה לטכנולוגיות מארזים מתקדמים עתידיים, המאופיינים בצפיפות גבוהה מאוד של מגעים (Bumps) ובחיבוריות מסוג Hybrid Bonding. נמכרת סביב 1 מיליון דולר ומתאימה לבדיקות של 150 מ' מחברים. 

Hawk: מערכת חדשה שהושקה בנובמבר 2024, המבוססת על פלטפורמה פורצת דרך. נמכרת סביב 2 מ' דולר ליחידה ומתאימה לבדיקות של 500 מ' מחברים ומעלה. היא מספקת פתרונות בדיקה ומדידה לטכנולוגיות מתקדמות של מארזים מתקדמים, כולל יכולות לבדיקות תלת-ממדיות ומדידות של פרוסות סיליקון עם צפיפות גבוהה של מיקרו-מגעים ו-Hybrid Bonding. המערכת מיועדת ליישומים כמו רכיבי זיכרון בפס רחב (HBM), Chiplet ו-Hybrid Bonding. 

מוצרי בדיקות מטרולוגיה: חברה שנרכשה ב-2023

בנוסף לחומרה, קמטק מספקת פתרונות תוכנה משלימים למערכות הבדיקה והמדידה שלה, המאפשרים ניתוח נתונים מתקדם ושיפור תהליכי הייצור. 

קמטק נהנית מהמעבר למצעים מתקדמים בתעשיית השבבים, ובפרט שבבי הזיכרון (HBM לעומת DRAM). למעשה, מאז ש'חוק מור' הגיע למיצוי תעשיית השבבים מנסה לקחת רכיבים שהם לא רכיבי ליבה כמו המעבד ולבנות אותם בשכבות ואז לחבר אותם למעבד. המערכת של קמטק מתמחה בבדיקה של החיבורים בין אותן שכבות. כיום המצעים המתקדמים הם כ-10% מהתעשיה, והצפי הוא להגיע לאימוץ של כ-30-40% מהתעשיה. 

עוד מנוע הוא מספר השכבות בכל שבב כזה, מכ-8 שכבות היום לכ-24 שכבות בהמשך. 

יש לציין שיש גם איום על החברה מצד טכנולוגיה חדשה אחרת שנקראת הייבריד בונדינג ששואפת להעלים את המרווחים בין השכבות. אם הענף ילך לטכנולוגיה הזו, המכשירים הקיימים של קמטק עשויים להיות פחות רלוונטיים, אך כנראה שזה ייקח עוד שנים לכל הפחות.

עלייה של כ-40% בהכנסות ושל 45% ברווח בשנת 2024 במבט שנתי, נסחרת סביב מכפיל 17 על הקצב של רבעון 4 (כולל הכנסות מימון). 

בהשקעה כאן אנחנו נכנסים לדילמה בעלת כמה מורכבויות:

1.ברור שמכפיל הרווח של קמטק יקר יחסית למה שאנו רגילים לו, אך זו חברה שנסחרת בנאסד"ק שם רגילים לתמחורים גבוהים יותר, והיא מובילה בתחום חם וצומח.

2.איומים טכנולוגיים – טכנולוגיות כמו הייבריד בונדינג או אפילו התייעלות מודלים (כמו DeepSeek) ומוכנות נמוכה יותר של לקוחות להשקיע.

3.השקעה בקמטק ישירות שנסחרת בנאסד"ק מול השקעה דרך פריורטק בדיסקאונט, אך פריורטק עצמה אינה נסחרת בנאסד"ק ויש נטייה בשוק להימנע מחברות החזקה.

דילמה לא קלה. מכיוון שאני לא מרגיש שאני מבין את הפעילות והנוף התחרותי מספיק לעומק – למעקב.

קפיטל פוינט – שווי שוק 65 מ’. שולטת בחברת "נקסט ג'ן" ומשקיעה בקידוחי נפט וגז. באמצעות החברות הבנות "אופקים ונצ'רס" ו"מיט"ג הייטק ונצ'רס", פועלת קפיטל פוינט כחממה טכנולוגית במסגרת תוכנית החממות של המדען הראשי במשרד התמ"ת. החברה מעניקה לחברות המיזם תנאים אופטימליים וליווי נדרש למימוש המיזם, מסייעת במימון ובהקצאת שטחים, ומלווה את חברות המיזם עד למימוש הרעיון.. 

הון עצמי של 117 מ’ אך קפיטל הפסדית מאוד:

הוצאות הנהלה וכלליות של 11 מיליון מצדיקים דיסקאונט גדול של 50-100 מ’ ש”ח בעיניי. כשמתחשבים בכך הדיסקאונט נעלם. מחזורי מסחר אפסיים. לא עוברת.

ריי טי אל וי (לשעבר אינטליקנה) – שווי שוק: 80 מ’.מתמחה בהשבחת נכסי נדל"ן בעלי פוטנציאל משמעותי, במיוחד בעיר תל אביב-יפו. החברה מתמקדת באיתור נכסים מורכבים באזורי ביקוש גבוהים, במטרה לאחדם למתחמים תכנוניים ולהשביחם.

כמעט ללא הכנסות, הפסדית. ברשימת שימור. לא עוברת.

רייזור לאבס – שווי שוק 175 מ’. עוסקת בשני תחומים עיקריים:

1. פתרונות בינה מלאכותית מותאמים אישית: פיתוח ושיווק פתרונות מותאמים אישית לבעיות ארגוניות קריטיות בארגונים תעשייתיים.
2. מוצרי בינה מלאכותית לשיפור תהליכי ייצור: מוצרים המתמקדים בשיפור תהליכי הייצור, עם דגש על תעשיות כמו כרייה, משאבי טבע, נפט ושירותים כגון תשתיות מים וייצור חשמל.

אחד המוצרים הבולטים של החברה הוא DataMind AI™, פלטפורמת תוכנה כשירות (SaaS) המשתמשת בטכנולוגיית AI כדי לספק תובנות מכונה, במיוחד בתחום התחזוקה החזויה (Predictive Maintenance). הפלטפורמה משלבת נתונים מחיישנים שונים, כגון רטט, שמן, טמפרטורה, לחץ, זרם ומצלמות מעקב (CCTV), כדי לספק כיסוי מלא של האתר, ניתוח גורמי כשל ושיפור הבטיחות והיעילות התפעולית. 

בינואר 2024, החברה חתמה על הסכם אסטרטגי עם תאגיד אנרגיה רב-לאומי, במסגרתו תספק רישיונות למוצרי ה-AI שלה, מה שהוביל לעלייה משמעותית בערך המניה.

55 מ' במזומן. 

הכנסות של 17 מ' ש"ח בשנת 2024, גידול חד לעומת 2023 אך עדיין קצב ההפסד משמעותי:

שיפור ניכר במכירות וברווח הגולמי במחצית השנייה אך ההפסד נותר משמעותי.   

נראה שיש לרייזור פוטנציאל והיא בתחום חם אך היא עדיין הפסדית וקשה לי לחזות את יכולת הצמיחה והמעבר לרווח. לא עוברת.

שרין (שרין טכנולוגיות) – שווי שוק 200 מ’. חברה ישראלית המתמחה בפיתוח, ייצור ומכירה של מערכות טכנולוגיות מתקדמות לתכנון, עיבוד, הערכה ומדידה של יהלומים ואבני חן. החברה הוקמה בשנת 1988 וממוקמת בהוד השרון, ישראל. מוצרי החברה מספקים פתרונות לכל שלבי תהליך ייצור היהלומים, החל ממידול גיאומטרי ומיפוי הכללות פנימיות של האבן הגולמית, דרך קביעת אבני החן המלוטשות הנגזרות, ועד לחיתוך ועיצוב בלייזר. 

שוק היהלומים נמצא בתקופה קשה בשל התחרות עם יהלומי מעבדה שהובילה לירידה הן במחירי היהלומים הטבעיים והן במחירי יהלומי המעבדה. 

מתכננת להעביר חלק גדול מהפעילות להודו כדי לחסוך בעלויות וכדי להתקרב לשווקים גדולים בהודו ובסין. 

שרין טכנולוגיות נסחרת בבורסה בסינגפור (SGX) תחת הסימול U77.SI, והיא הייתה החברה הישראלית הראשונה שנרשמה למסחר בבורסה זו. בנוסף, המניה נסחרת גם בבורסה בתל אביב. 

בשנת 2023 פימי רכשה כ-10% מהחברה.

הודיעה בפברואר על רכישת KITOV AI, אין פרטים בנוגע לתוצאות הפיננסיות של החברה הנרכשת.

18 מ' דולר במזומן.

עברה מהפסד ב-2023 לרווח צנוע של 1 מ' דולר ב-2024, אך אלה כמובן מספרים נמוכים מאוד. 

עברה מהפסד חזרה לרווח בשנת 2024. לא עוברת. 

תאת טכנולוגיות – שווי שוק 1,030 מ’. עוסקת בייצור ושיווק מערכות לתחומים הצבאי והתעופתי, מחליפי חום ומערכות קירור.

שיפור נאה בתוצאות החל מ-2023. צבר ההזמנות זינק בשנים האחרונות אך דווקא בשנה האחרונה לא נראה שעלה משמעותית:

רווח נקי של 3.6 מ' דולר ברבעון 4 ו-11.2 מ' דולר בשנת 2024. כלומר מכפיל רווח סביב 25 לתחום פעילות שנהנה כרגע מרוח גבית על רקע מחסור במטוסים, אך קשה לומר עד כמה היא תימשך במבט קדימה נוכח ההאטה בתקופה האחרונה. למעקב.

תיא השקעות – שווי שוק  142 מ’. עוסקת בהפקת שידורי טלוויזיה ומתן שירותים בתחום המדיה. כתבתי על תיא בעבר. 80 מ’ מזומן עודף במאזן. 

הפעילות עצמה מלבד הנדל”ן (שכנראה יהיו ממנו תשלומים נוספים) היא בקושי ריווחית. השאלה הגדולה כאן, שאיני יודע לענות עליה, היא מה תיא יעשו עם הכסף. אם הייתי מצפה שהכסף יחולק כדיבידנד תיא הייתה עוברת אך ללא חלוקה היא כנראה תהיה מלכודת ערך. יש גם בעיה נוספת והיא במבנה ההון – תיא היא כנראה המניה היחידה בישראל עם מבנה של מניות בכורה עם זכויות הצבעה עודפות

עמירם גניגר מחזיק ב-35% מהמניות אך ב-62% מזכויות ההצבעה. 

הון עצמי 227 מ'. מחזורי מסחר אפסיים. לא עוברת. 

תעוזה – שווי שוק 45 מ’. מתפקדת בתור קרן הון סיכון המשקיעה במגוון תחומים. בקרן השקעות, הרווחים מוצגים לפי שערוך נכסים או לחילופין, מכירת ההחזקות. זה מבנה ההחזקות של תעוזה נכון לסוף 2023, לתעוזה הון עצמי של 16.5 מיליון דולר והיא נסחרת קצת מתחת להון העצמי. 

במהלך השנה החברה רשמה ירידת ערך מהשקעות ולכן ההון העצמי ירד ל-13.8 מ' דולר. המודל פה דיי דומה למודל של שותפויות המו”פ ובמחיר הנוכחי לא רואה פה משהו מעניין במיוחד. לא עוברת.

האחזקה בעלת הפוטנציאל המשמעותי ביותר בפורטפוליו בעיניי היא אחזקה ב3.2% ממניות Tyto care, שפיתחה מוצר המאפשר לבצע בדיקות פיזיות כמו בדיקת אוזניים וגרון מהבית 24/7 ללא צורך בהגעה פיזית למרפאה ובעלת אישור FDA, אך עדיין קשה להעריך את סיכויי ההצלחה שלה.