שני הפוסטים הקודמים עסקו ב”למה להשקיע במניות?” ו”למה השקעות ערך?”. שתי השאלות האלה הן שאלות קלות בהשוואה לשאלה השלישית – למה להשקיע בחברות ספציפיות ולא במדד?
אלו כמה מהסיבות נגד השקעה בחברות ספציפיות:
- תשואה נמוכה יותר למשקיע הממוצע –בעוד השקעה במניות והשקעה במניות ערך ניתן לתמוך את התשובה בנתונים אמפיריים מבוססים היטב. לגבי חברות ספציפיות – המחקר מראה כי לרוב המוחלט של המשקיעים התשואה בהשקעה במניות ספציפיות תהיה נמוכה בהרבה מהתשואה בהשקעה במדד.
- ריבוי של פעולות קניה ומכירה – בהשקעה במניות ספציפיות באופן בלתי נמנע תתפתו לקנות ולמכור באופן יום-יומי. גם אם אתם משקיעים מנוסים שלא נבהלים מתנודות ולא מנסים לתזמן את השוק יהיה לכם קל בעקבות הודעה של חברה בה אתם משקיעים להצדיק פעולות קניה ומכירה על בסיס כך שההודעה “משנה את תזת ההשקעה” או את מידת הוודאות שלכם בה. ריבוי הפעולות חושף אתכם למספר תת-בעיות:
- עמלות גבוהות – גם אם התמקחתם עם הבנק או עם בית ההשקעות ככל יכולתכם, עדיין כל פעולת קניה ומכירה תגלח לכם כמה אחוזים מהתשואה השנתית.
- אי יעילות מבחינת מס – מס רווחי הון משולם כאשר הרווח ממומש, כלומר במכירת המניה. כדי להדגיש את הנקודה – נניח וקניתם תעודת סל לפני 10 שנים במיליון ש”ח והיא עלתה מאז ב-400%. הייתם ילדים טובים ולא מכרתם אות. כלומר, ההשקעה שלכם כיום היא 5 מיליון ש”ח, כאשר מיליון ש”ח מתוכם “שייכים” לרשות המסים (25% מס), אשר תיטול אותם אך ורק כאשר תמכרו את התעודה. עד אז, אתם נהנים מהרווח (או לפחות מ-75% מהרווח) על המיליון ש”ח הנוספים כאשר במקביל ככל ותהיה ירידה במחיר התעודה שיעור המס שאתם חייבים יקטן גם הוא. היכולת “לשחק” בכסף של רשות המסים יכולה להוות מינוף חינמי שחבל לא לנצל. סכנה נוספת היא שעם מספיק פעולות שתבצעו רשות המסים עלולה להגדיר אתכם כ”סוחרים” ולמסות אתכם במס פירותי (עד 50%) ולא במס רווחי הון (25%). יצוין שאין הגדרה ברורה למה הופך משקיע לסוחר ומעלה את שיעור המס, אך יש להתחשב בסיכון זה שכן ככל ורשות המסים תחליט לעשות זאת, אפילו ללא הצדקה טובה, יהיה קשה להחזיר את המצב אחורנית.
- תשלום חוזר של מרווחים – בכל נייר ערך קיים פער בשעות המסחר בין המחיר המוצע על ידי קונים למחיר המבוקש על ידי רוכשים. פער זה נקרא Spread וככל שהמניה סחירה פחות כך הפער גבוה יותר. במניות מסוימות בשוק הישראלי הפער יכול להגיע ברוב הזמן אף ל-5% בין המחיר המוצע למחיר המבוקש. גם אם יש לכם המון סבלנות, תיאלצו לשלם פער מסוים, וככל שהפעולות – קניה או מכירה – רבות יותר, כך תשלמו אותו פעמים רבות יותר.
- שונות גבוהה בתוצאת ההשקעה – ככל שכמות המניות בה אתם משקיעים נמוכה יותר כך התשואה שלכם צפויה להיות רחוקה מהממוצע. נקודה זו מתחברת לעובדה שחלק גדול מהתשואה של המדדים מגיעה מכמות קטנה של מניות (תחשבו על נטפליקס, גוגל, טסלה, פייסבוק). כלומר, אם בניתם תיק ופספסתם את כמה המניות האלה יהיה לכם קשה מאוד אפילו להשיג את המדד, שלא לדבר על לעקוף אותו.
- דרישה למאמץ וזמן רב – כדי לאתר רעיונות השקעה טובים צריך להשקיע זמן רב ואף רב מאוד, ראשית כדי בכלל להגיע למצב הראשוני בו אתה מסוגל לקרוא דו”ח של חברה, אז כדי לחקור חברה לעומק (כאשר מעל 90% מהרעיונות ייזרקו לפח תוך כדי הקריאה) ואז, אף אם מצאת את החד-קרן שלך, אתה צריך לעקוב באופן שוטף אחר הודעות החברה, דוחות רבעוניים וכו’.
אז אם אני עורך דין טוב הצלחתי לשכנע אתכם לא להשקיע בחברות ספציפיות ושמדובר ברעיון גרוע, לפחות עבור רובכם. עם זאת, אני עצמי משקיע את רוב כספי במניות ספציפיות, כאשר שאר הכסף מושקע במדדים. בהתחשב באמור לעיל, כיצד ניתן להצדיק זאת?
ובכן, אלה היתרונות בהשקעה במניות ספציפיות:
-
- רעיונות השקעה מיוחדים – הסיבה העיקרית להשקעה במניות ספציפיות היא מציאת רעיון שהוא כל כך בולט לטובה, ושאתה מצפה שהוא יכה את השוק בצורה כל כך משמעותית שהוא מצדיק את כל האמור לעיל. כדי לאתר רעיונות כאלה צריך לסרוק המון רעיונות ולקרוא המון, אך עד היום כאשר מוצאים רעיון שכזה קשה להשוות את ההתרגשות לכל דבר אחר. אני סבור, אגב, שהחסרונות שתוארו לעיל מביאים להזדמנויות יפות, בעיקר בחברות קטנות ובעיקר בשוק הישראלי, המתאפיין בסחירות וביעילות נמוכה.
- עניין – מהרגע שנכנסתי לתחום הבנתי כמה העולם הזה מרתק אותי. אין ספק שיש קושי בהתחלה להכיר את המונחים ולמצוא את המקורות הנכונים (כאן קיבלתי עזרה מקהילה של אנשים מצוינים), אך זה שווה את המאמץ. למעשה, תחום זה כל כך עניין אותי שבחרתי את המקצוע שלי – עריכת דין עם התמקדות בתאגידים – בעקבות אהבתי להשקעות ועולם התאגידים. מבחינתי, המעקב אחרי השקעות דומה במידה רבה לעניין שאחרים מוצאים בכדורגל, וכפי שיודע כל חובב ספורט, כשיש כסף על השולחן הכל נהיה אפילו יותר מעניין.
- דמי ניהול וחיקוי לא מדויק – בכל קרן מחקה או תעודת סל קיימים דמי ניהול מסוימים (מהקרן או באמצעות אי חלוקת הדיבידנדים למשקיעים). כמו כן, בחלק מהמכשירים המחקים החיקוי מתבצע באמצעות אופציות, אשר יוצרות סיכון לשחיקה מסוימת בתשואה. אני ממליץ על הקרנות של Vanguard בארה”ב שעושות עבודה טובה הן בחיקוי והן בדמי הניהול הנמוכים, אך כמובן שנדרשת המרת מט”ח שעלולה להיות יקרה (יש לשים לב למרווח ההמרה, רוב הבנקים ובתי ההשקעות לוקחים מעין עמלה סמויה של 0.5% עד 0.8% בהמרה של מט”ח המגולם במרווח של השער. הייתה על זה לאחרונה תביעה ייצוגית לאחרונה אך הבנקים ניצחו לעת עתה והצליחו לשכנע את בית המשפט שלא מדובר בעמלה כלל).
- השקעה במניות ספציפיות מתאימה לי – חלק גדול מהבעיות שתוארו לעיל ניתנות למזעור (אך לא לחיסול) באמצעות התנהלות מושכלת, כולל:
- התנהלות רגועה – לא להיכנס לפאניקה מכל כותרת או כל תנודה של המניה או השוק. רוב רובן של הירידות/עליות הן “רעש רקע”. למעשה, אני ממליץ להימנע מעיתונות כלכלית ומבדיקה של התיק יותר מפעם בכמה ימים. צריך לחשוב על התיק כמו על השקעה בדירה, שאין טעם לבדוק באופן יום-יומי. מישהו זוכר בכלל את המשבר של יוון? הכור ביפן עשרות משברי “תקרת החוב” של ארה”ב? הבחירה של טראמפ (שהתבררה כברכה)?
- יכולת עמידה במשברים – תיק המניות שלכם צפוי לחטוף מדי פעם. לפעמים 10-20% ולפעמים יותר. אתם צריכים להכיר את עצמכם ולדעת שלא תמכרו כשדבר כזה יקרה.
איתרע מזלי והשנה בה התחלתי להשקיע הייתה 2007. אני עוד זוכר שהיועץ בבנק ניסה לשכנע אותי לקנות אג”חים של IDB בתור השקעה בטוחה. זמן קצר מכן חוויתי את המשבר של 2008 ועל אף שהיה קשה, למדתי על עצמי שאני מסוגל לחטוף את המכה הזו ולהישאר בחיים ואפילו להישאר מושקע. בנוסף, מאז ועד היום הכיתי את המדדים בצורה משמעותית. אני לא יודע אם זה יימשך או שהתמזל מזלי אך אני משוכנע שיהיו שנים שהמדד הוא זה ש”יכה” אותי.
לסיכום, בעוד שלרוב האוכלוסיה הייתי ממליץ לקנות תעודת סל טובה (או יותר טוב – סל של תעודות סל מנייתיות) ולשכוח אותה לכמה שנים טובות, יש כאלו ביניכם שיהנו מהשקעה במניות ספציפיות ויניבו מכך הן ידע רב, הנאה רבה ובתקווה גם תשואה יפה.
