בטח לא תופתעו לשמוע ששוק האשראי בישראל ריכוזי מאוד. לא רק שחלקם של שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, באשראי במשק הוא כ-55%, אלא גם חלקם של הבנקים בעוגת האשראי המשקית גבוהה באופן חריג ועמדה עד לאחרונה על כ-95%, כשהשאר מחולק בין גופי אשראי חוץ בנקאי שונים. לשם השוואה, כיום בארה”ב רוב המשכנתאות במשק ניתנות על ידי גופים חוץ בנקאיים. מתי בפעם האחרונה שמעתם על ישראלי שלקח משכנתא לא מבנק?
שמתן לב מתי חלה נקודת המפנה בנתח השוק של הבנקים? זה לא במקרה. בכל אופן ניתן לומר שברוב המדינות המפותחות גופי אשראי חוץ בנקאי נותנים תחרות ראויה לבנקים, ותופסים נתח גדול ואף את רוב האשראי בשוק.
הניעור של 2008
בישראל עד השנים האחרונות חברות האשראי החוץ בנקאי היו לא מורגשות במשק. מזה עשרות שנים קיימות אלפי פעילויות קטנות שעובדות עם הון עצמי בצורה לא מפוקחת, ומפה לאוזן בריביות נשך. אם נחזור לשנות ה-2000 המוקדמות ניזכר שהבנקים אז היו אגרסיביים מאוד. הבנקים רדפו אחרי לקוחות בעלי הון גבוה בהטבות שונות והלוואות עצומות ללא ביטחונות (ביניהם ה”טייקונים”). היינו מקבלים טלפונים מהבנק במטרה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים לקחת הלוואה או לקנות סטראקצ’ר. הבנקים התמקדו בצמיחה וברווח, ולא נתנו מקום למתחרים לצמוח. אז הגיע המשבר של 2008.
הבנקים ברחבי העולם היו במרכזו של המשבר של 2008, ואין להמעיט בהשפעה שהייתה לו על התנהלות המערכת הבנקאית מאז. רגולציות ודרישות הון הפכו למחמירות יותר ברחבי העולם וכך גם הרגולטורים האמונים על הבנקים. שכרם של מנכ”לי הבנקים בישראל הוגבל והם נהפכו מחברות רעבות לרווח לכמעט תשתית לאומית, בתחפושת חברה. התשואות על ההון קטנו ורק לעתים רחוקות מרשים לעצמם הבנקים לחלק דיבידנד, וגם אז מלווה הדבר בכותרות בעיתונים הכלכליים.
ידידה שלי שעובדת בבנק סיפרה לי שיצאה לחופשת לידה סביב שנת 2010, והבנק אליו חזרה לא היה אותו בנק שעזבה. בקשות שגרתיות החלו לדרוש טפסים ואישורים. מרדיפה אחרי לקוחות בעלי הון גבוה החל הבנק להירתע מהם, לאור הדרישות הרגולטוריות הרבות והבדיקות אודות “מקור ההון”, מניסיון לדחוף הלוואות עבר הבנק לבדוק 100 פעמים, ולדרוש אישורים ברמת סניף או אזור על כל פרט שהיה פעם בסמכות פקיד, מה שעלול לקחת שבועות ועדיין להסתיים בדחיה.
סגנון העבודה הזהיר של הבנקים ששלטו באופן מוחלט בשוק האשראי יצר ביקוש ענק לאשראי שלא קיבל מענה מהבנקים. היות וחברות האשראי החוץ בנקאי מתמקדות באשראי קצר בהרבה מהאשראי של הבנקים, הן התאוששו מהר מהמשבר והחליטו לנצל את המצב שנוצר כדי להתחיל להציע אלטרנטיבה רמיתית לבנקים. חברת האשראי החוץ-בנקאי הראשונה שהונפקה הייתה האחים נאוי ב-2011 ואחריה הונפקו חברות נוספות כמו אופל בלאנס, אס.אר אקורד ושוהם ביזנס.
במהלך העשור האחרון צמחו החברות בענף תוך כדי הוזלת את עלויות המימון באמצעות מימון בנקאי והנפקת אג”ח, כדי שיוכלו להציע חלופה אמיתית לבנקים, בתוספת שירות אישי וקבלת החלטות במקום.
“ענף שפורח במשברים”
הקורונה במידה רבה מהווה שידור חוזר של המשבר של 2008 – קורה אירוע בלתי צפוי שגורם לעליית הסיכון, אירוע שהבנקים יאלצו להתמודד איתו במשך שנים על גבי שנים לאור התמקדותם בהלוואות ארוכות בעוד עבור מרבית הענף החוץ בנקאי שמתמקד בהלוואות ובניכיון שיקים עד 60 יום, המשבר כבר “במראה האחורית”. ואכן, בעוד בנק לאומי הגדול הציג הפסד ברבעון הראשון, אף לא אחת מהחברות בענף החוץ בנקאי הציגה הפסד. שתיים מהחברות בענף, אס.אר אקורד ושוהם, אפילו הצליחו להציג צמיחה מסוימת ברבעון הראשון בנוסף לרווחיות נאה.
היות והבנקים שולטים במעל 90% מהאשראי במשק, כל שבריר אחוז שהבנקים יבחרו או יאלצו לוותר עליו הוא הזדמנות עצומה עבור הענף החוץ בנקאי הצעיר. אם המשבר של 2008 היווה הזדמנות עבור הענף החוץ בנקאי לקפוץ ליגה מחברות פרטיות קטנות לחברות ציבוריות עם תיקים של מאות מיליונים ומיליארדים, הפעם החברות בענף כבר מוכנות לקפוץ על ההזדמנות תוך כדי שהבנקים עסוקים בדחיית תשלומי משכנתאות לתוך 2021, אי-תשלום הלוואות ושאר פגעי משבר. כל נותני האשראי קיבלו את הקורונה בהפתעה באותו הזמן – אך הענף החוץ בנקאי הוא זה שיכול לחשוב על הרגליים ולהתאים את עצמו למצב החדש תוך כדי תנועה, במיוחד החברות בעלות החיתום הקפדני ביותר והאשראי הקצר ביותר.
אחד המנהלים בענף אמר לי בשיחה לאחרונה ש”הענף החוץ בנקאי תמיד פורח לאחר משברים”. אנו כבר רואים את הניצנים לכך בחלק מהחברו, וכשהאבק ישקע נגלה ענף גדול, ורווחי ובוגר יותר, תודות למשבר.
הכותב מחזיק, בעצמו ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו, במניות שוהם ביזנס ואס.אר אקורד.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי נאות וזכויות היוצרים של האתר.
