בהמשך לפוסט הקודם שלימד קצת מושגי רקע והרעיון על בסיסו מתמחרים חברה ובעקבות פניות שקיבלתי אתמקד בפוסט זה במסחר במניות עצמו. נניח שחקרתם את חברת שגריר והגעתם למסקנה שהיא שווה 200 מיליון ש”ח. מזל טוב, עברתם את החלק הקשה! בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בחלק “הטכני” לאחר מכן- המסחר עצמו.
הצעד הראשון יהיה לבדוק בכמה החברה נסחרת בכלל. אתם נכנסים לעמוד החברה במאיה ורואים למעלה:
כלומר – לפי הערכת השווי שלנו יוצא ששגריר נסחרת בערך בחצי מחיר. מעולה! אבל רגע, איך מתרגמים את שווי השוק שהערכנו למחיר למניה? באותו עמוד במאיה אנו גוללים למטה ורואים את הטבלה הבאה:
מה שמעניין אותנו הוא “הון רשום למסחר” (למרות שיש לשים לב באותה טבלה לאופציות או זכויות למניות). הסיבה שאנחנו לא משתמשים בהון מונפק ונפרע היא שהוא כולל גם מניות שהחברה מחזיקה בהן בעצמה. היות ולמניות שחברה מחזיקה בעצמה אין משמעות כלכלית מה שמעניין אותנו זה “הון רשום למסחר”.
אנו רואים שיש 8,251,918 מניות רשומות למסחר, ולכן אם אנחנו אומרים ששגריר שווה, לפי הערכתנו, 200 מיליון ש”ח – זה אומר שכל מניה שווה 200M/8,251,918 – שזה יוצא 24.23 ש”ח למניה. מכיוון שמחירי מניות נמדדים באגורות בבורסה הישראלית יותר נכון לומר שמחיר המניה הנכון שאנו מעריכים עבור שגריר הוא 2,423 אגורות למניה.
אנחנו נכנסים לבנק או למערכת המסחר, עושים חיפוש למניית שגריר, לוחצים על “קניה” ונגלית לפנינו התמונה הבאה, מה שמכונה הבוק של החברה:
אז נסכם מה אנחנו רואים: למעלה מימין יש לנו “שער אחרון” – העסקה האחרונה שנעשתה בשעה 14:48 לפי שער של 1,220. כשאנו רואים גרפים של מניות ושינויים במחירן – מדובר ב”שער האחרון” שלהן. חשוב לשים לב להבדל – יכול להיות למשל מצב בו עכשיו תוציא שגריר הודעה נוראית והקונים יהיו מוכנים לקנות רק בשער 900 אך המוכרים יהיו מוכנים למכור ב-950. במצב כזה ברור שהשווי הנכון הוא איפשהו בין 900 ל-950 אבל כל עוד אין עסקה השער האחרון יישאר 1,220 למרות שזה שער שכבר לא מייצג כלום.
משמאל באמצע אנחנו רואים הצעות לקניה המכונות גם ביקוש או ביד והצעות למכירה המכונות גם היצע או אסק. ההצעות לקניה ולמכירה מסודרות מלמעלה למטה בסדר יורד מבחינת הכדאיות שלהן.
מצד ימין אנחנו רואים את ההצעה הכי כדאית לקניה (כלומר הכי יקרה) שהיא ל-617 יחידות של שגריר לפי השער הזה בשער 1,198 אגורות המייצג ירידה של 3.46% משער הבסיס – כלומר השער בו נפתח המסחר.
מנגד אנחנו רואים את ההצעה הכי כדאית (זולה) למכירה – 773 יחידות של שגריר בשער 1,219 אגורות המייצג ירידה של 1.77% משער הבסיס.
אנחנו רואים שבין הקונה הכי טוב (שער 1,198 אג’) למוכר הכי טוב (1,219 אג’) יש פער של 21 אג’ שהן 1.7% מהמחיר. הפער הזה מכונה Bid-Ask Spread או מרווח היצע-ביקוש וככל שהחברה יותר קטנה ופחות סחירה המרווח ייטה להיות גדול יותר.
נתון חשוב נוסף הנוגע לבוק הוא העומק של הבוק, גם אם המרווח נמוך ויש קונה ב-1,999 באלף ש”ח ומוכר ב-2,000 באלף ש”ח, לעתים קרובות נמצא שהקונה הבא בתור או המוכר הבא בתור רחוק בכמה אחוזים אחריו. כלומר אם נרצה לקנות למשל 10,000 ש”ח במניה נמצא את עצמנו מעלים את המחיר לעצמנו בכמה אחוזים טובים.
אז מה עושים? איזה מחיר שמים? ובכן, מהבחינה הזו מסחר במניות דומה במידה רבה לדיג. אתם יכולים לשים הצעה לקניה במחיר טוב ולחכות שמישהו יתפוס, או שאתם יכולים לקפוץ על המציאה בלי להיות מוטרדים מכך שהמחיר עולה, בכל זאת אתם מעריכים שהשווי של שגריר הוא בערך כפול – אבל זה לא אומר שאתם צריכים להטיס את המחיר אם מעט סבלנות תחסוך לכם כמה אחוזים. מפנה לפוסט קשור שכתבתי על התמודדות על חוסר נזילות במניות קטנות.
כשנרצה להזין את פקודת הקניה ניתקל במסך הבא:
יש שתי דרכים להעביר הוראת קניה – אתם יכולים לכתוב באיזה סכום אתם רוצים לקנות או לחילופין כמות ביחידות (כלומר יחידות של מניה או אג”ח).
לאחר מכן יש לבחור סוג הגבלה. יש כל מיני סוגים אך לדעתי הדרך הכי נכונה היא תמיד לעבוד אך ורק עם פקודת הגבלת שער – Limit. בפקודה זו אתם רושמים את השער הכי גבוה (בפקודת קניה) או הכי נמוך (בפקודת מכירה) שאתם מוכנים לעשות בו את העסקה. נחזור לבוק ממקודם:
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,100– היא תיכנס לבוק אך לא תופיע בין 3 הפקודות הכדאיות ביותר.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,198 – היא תצורף לפקודת הקניה הכדאית ביותר וכל פעם שיהיה מוכר בשער זה הוא ייוחס או אליך או לאחד הקונים האחרים בשער זה (איני בטוח אם זה פארי-פאסו או הקודם זוכה).
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,200 – היא תיכנס לבוק ותהיה פקודת הקניה הכדאית ביותר.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,219 – היא תממומש מיד הכמות בפקודה היא פחות מהכמות המוצעת במחיר זה – 773 יחידות. ככל ויש יתרה היא תיוותר בבוק לפי שער זה.
אם נעביר פקודת קניה לפי הגבלת שער 1,500 – המערכת תעבור מפקודת המכירה הכדאית ביותר (1219) ותמלא אותה ואז תמשיך לפקודה הבאה ותמלא אותה עד שהוראת הקניה תתמלא במלואה.
למרות שאמרתי שאני מסתפק בפקודת לימיט – התייחסות קצרה לפקודת Stop Loss. יש מגוון רחב של פקודות סטופ לוס שכפי ששמן רומז מתיימרות לאפשר למשקיעים “לעצור את ההפסד” – כלומר למכור לפני שהמחיר יותר יותר מדיי.
יש שתי בעיות עצומות בפקודת סטופ לוס – הראשונה היא שתנודה חסרת משמעות (טעות הקלדה של סוחר) יכולה להפעיל את פקודת הסטופ לוס שלכם ולמכור נייר בטעות וסתם לשלם עמלות ולצאת מהשקעה מצוינת. זה גם גורם לכם לשלם את המרווח היצע-ביקוש פעמיים (במכירה ובקניה) ככל ותרצו לחזור לפוזיציה.
השניה היא יותר בסיסית – סטופ לוס לא עושה את מה שהוא מתיימר לעשות. זוכרים את הדוגמה קודם בה השער האחרון של שגריר היה 1,220 אך יצאה הודעה גרועה ויש קונים ב-900 ומוכרים ב-950?? אז נניח שבדוגמה הזו הייתה לכם פקודת סטופ לוס שמופעלת כשהמניה יורדת מתחת ל-1,200. אמרתם לעצמכם שאין סיכוי שתפסידו יותר מאחוז נכון? הרי הפקודה “תעצור את ההפסד”. ובכן, שום פקודה בעולם לא תמציא עבורכם קונה בשער שלא קיים. במקרה שתיארתי לא רק שהפקודה בכלל לא “תקלוט” שהמניה ירדה בכלל עד שתהיה עסקה, אלא גם כשתהיה עסקה היא תהיה 30% מתחת לשער הסטופ לוס שלכם (שער שלא בטוח שתרצו למכור בו בכלל!).
בקיצור, כל מה שהפקודה עשתה זה לתת לכם תחושת בטחון מוטעית, וזו הסיבה שאני לא מתעסק עם סטופ לוס.
עוד מילה על פקודות מרקט – אלה פקודות שאומרות למערכת “לקנות בכל מחיר” כמות יחידות שאתם מבקשים. כשאתם קונים מניות סחירות כמו אפל בארה”ב זה בסדר וחוסך לכם שניה וחצי, אך במניות קטנות בישראל פקודת מרקט יכולה להיות נשק גרעיני. טעות קטנה אחת עם פקודת מרקט במניה לא סחירה יכולה לעלות לכם עשרות אחוזים מהתיק. גם עם פקודות מרקט אני לא מתעסק, הכי גרוע בזבזתי כמה שניות.
רבים ממשקיעי הערך לא מייחסים חשיבות כלשהי למסחר ולא פלא – בארה”ב למשל במניות הגדולות אין לזה שוב חשיבות. לדעתי העיסוק במסחר עצמו, בעיקר במניות קטנות, יכול להיות, כמו דיג, מאוד מאתגר ומעניין. פתאום תתחילו לשים לב לרמזים לגופים גדולים שנכנסים או יוצאים מפוזיציות (לוויתנים), או להקות משקיעים קטנים (דגיגים) שנכנסים ויוצאים מפוזיציות.
לפעמים העיסוק הזה גם מאוד מתגמל – ממש לפני כמה דקות הצלחתי למצוא מצב מעניין באופציה של שוהם:
מחיר המימוש של האופציה של שוהם הוא 377 אגורות, והיה מצב מוזר בו האופציה ירדה בזמן שהמניה עלתה כך שהצלחתי לקנות את האופציה בסכום יפה מתחת לשווי הנאיבי שלה. מכיוון שהאופציה ניתנת למימוש בכל רגע זה ממש כמו להרים כסף מהרצפה. מצב כזה לא אמור לקרות בשוק יעיל וזה בדיוק היופי בשוק הישראלי.
באחד הפוסטים הקרובים אני מתכוון לכתוב על אופציות והשקעה באופציות באופן שהוא מחושב ורווחי – איך המודלים לתמחור אופציות עובדים ואיך אפשר לנצל אותם לטובתכם.
הכותב מחזיק במניות ובאופציות שוהם ביזנס.
