רקע
שוהם ביזנס בע”מ היא נרכשה כשלד בורסאי על ידי מר אלי נידם בדצמבר 2015 (מחזיק כיום כ-49%) ולאחר כמה חודשים בהם חיפשה החברה כיוון (כולל דיבורים על פרויקט תמ”א 38 בזכרון יעקב) בחרה החברה להיכנס לתחום ניכיון השיקים.
מהו ניכיון שיקים
ניכיון שיקים היא דרך מימון נפוצה לעסקים קטנים ובינוניים בישראל. ניתן לומר שמדובר בהלוואה פשוטה לטווח קצר עם השיק כבטוחה. כדי להבין כיצד נראית עסקת ניכיון טיפוסית ניקח כדוגמה עסק המקבל מלקוח שיק בסך 10,000 ש”ח שייפרע בעוד חודש.
אם העסק צריך כסף היום (ועסקים רבים בישראל מצויים בקשיי נזילות מתמשכים) יוכל העסק לפנות לחברה כמו שוהם ולקבל מזומן היום בסכום נמוך יותר, שישקף הן את הריבית והן את הסיכון ששוהם לוקחת על עצמה שהשיק לא ייפרע. כמובן שלפני ניכיון השיק שוהם מבצעת בדיקות משלה הן על מושך השיק והן על העסק שמוסר לה את השיק, אשר גם יחתום מאחורי השיק ויהיה ערב גם הוא לפרעונו, ותבצע את העסקה רק במקרה בו תאמין בסבירות גבוהה שהשיק ייפרע.
היתרון במתן הלוואה באמצעות ניכיון שיק לעומת חוזה הלוואה פשוט הוא שבמשפט הישראלי שיק מהווה עילת תביעה עצמאית (“עילה שטרית”). כלומר, ככל ושיק ששוהם מנסה לפרוע לא נפרע היא יכולה מיידית לפנות להוצאה לפועל ולהתחיל בהליכי גביה הן כנגד מושך השיק והן כנגד הערבים בגב השיק, ללא צורך בפניה לבית משפט (בקשה לביצוע שטר).
ככל ושוהם תהיה “אוחזת כשורה” בשיק – כלומר – היא נתנה עבורו תמורה ופעלה בתום-לב (אין אינדיקציה ברורה שמדובר בתרמית, סימנים על השיק עצמו שהוא גנוב או מזויף), יהיה קשה מאוד להתגונן מדרישה לתשלום הסכום הנקוב בשיק בתוספת ריבית הוצל”פ ושכר טרחה. העובדה שכל כך קל לאכוף שטר גורמת לכך שמושכי שיקים יעשו ככל יכולתם כדי לדאוג שהשיק ייפרע.
כהערת אגב להערת אגב יצוין כי בשוק האפור השימוש בשיקים רווח מאוד מכיוון שהוא מאפשר גביית ריביות גבוהות מאוד ללא הסכם הלוואה וללא ציון הריבית (שהיא בשיעור לא חוקי) בשום מקום. פשוט מקבלים מהלווה שיקים ומביאים לו סכום נמוך בהרבה במזומן שמשקף ריבית של מאות אחוזים בשנה. עוד כמה חודשים כשהמלווה יפרע את השיק לך תשכנע את רשם ההוצאה לפועל שלא קיבלת תמורה ראויה וכו’. דרך מהירה לפשיטת רגל.
למען הנוחות, והיות וזו המשמעות הכלכלית כפי שאני מבין אותה, נתייחס לניכיון שיקים כאל מתן הלוואה, כשהריבית שלה משתקפת בפער בין המזומן שאני משלם למנכה השיק לבין הערך המופיע עליו. בחלק הבא נדון קצת בהכנסות המימון של החברה ובריבית שהיא מצליחה להשיג על ה”הלוואות” שהיא מחלקת.
הכנסות המימון של החברה
כדי לקבל מושג לגבי הריבית שהחברה מצליחה לגבות ניקח את הכנסות המימון בשנת 2017 – 18,608,000 ש”ח. אשראי הלקוחות עמד על 110,373,000 ש”ח בסוף 2017 ועל 49,758,000 ש”ח בסוף 2016.
כלומר, אנו יודעים כמה ריבית החברה קיבלה (18,608,000 ש”ח) אך מה סכום הקרן? לא ניתן להשתמש בנתון אשראי לקוחות לסוף 2016 או 2017 שכן את הריבית קיבלה החברה במהלך כל השנה. מכיוון שכך, יש לחשב ממוצע משוכלל של ההלוואות במהלך שנת 2017.
מכיוון שחסר לנו הרבה מידע כדי לבצע חישוב מדויק שכזה נעריך שהממוצע הוא נקודת האמצע בין סוף 2016 לסוף 2017. אנו מגיעים לקרן של 80,000,000 ש”ח. נחזור להכנסות המימון – 18,608,000 ש”ח ונגיע למסקנה כי הריבית השנתית המשתקפת היא מעל 23% לשנה.
כיצד מצליחה החברה לקבל ריבית כל כך גבוהה? התחושה שאני מקבל מקריאה של דו”חות החברה ומעקב אחר הודעותיה היא שיש ביקוש גדול לשירותיה של החברה. כדי לעמוד בביקוש זה, החברה נאלצת ממש בכל דרך אפשרית לגייס כמה שיותר כספים, בדרכים יצירתיות ובריביות שאינן נמוכות.
למשל גיוס של אג”ח בסך 5,000,000 ש”ח באמצעות אתר מימון ההמונים Fundit (בריבית של 6%) והנפקת מניות ואופציות ביולי 2017. גיוסים אלו הביאו את החברה את ההון העצמי של החברה למעל 30 מיליון ש”ח. אף משקיע לא מת על הנפקות מניות, אך אני מבין שהחברה הייתה צריכה בדחיפות להגדיל את ההון העצמי שלה כדי שתוכל להתחיל להוריד עלויות מימון על ידי גיוס אג”ח ועבודה עם בנקים, כפי שיפורט בהמשך.
עוד יצוין בעניין זה כי הלווים לא באמת רואים את הריבית ככה גבוהה היות והניכיון הממוצע הוא לתקופה של כ-40 יום. כלומר, מבחינת הלווה הוא משלם 1-2% כדי לקבל כסף היום במקום לחכות חודש, והחברה מגלגלת את תיק ההלוואות פעמים רבות בשנה.
צריך להבין שכל הצמיחה המדהימה הזו, שאף אחת מחברות ניכיון השיקים הנסחרות לא מתקרבות אליה באותה התקופה (גם הצעירות), מגיעה מפה לאוזן.
בזמן שחברות אחרות באותו התחום מפרסמות בשלטי חוצות (אופל בלאנס למשל) שוהם היא היחידה מביניהן שאין לה אפילו אתר אינטרנט. ממה שאני מבין הם אפילו לא ראו טעם בהעלאתו של אתר אוויר היות והם בכל מקרה בקושי מצליחים לעמוד בביקוש להלוואות.
עלות החוב של החברה כיום
בניגוד לחישוב לעיל, לצורך הערכת הריביות שהחברה משלמת אשתמש בדו”ח הרבעון הראשון לשנת 2018 כדי לקבל נתון עדכני ככל שניתן לגבי עלויות המימון. על פי דו”ח רבעון ראשון לשנת 2018 של שוהם, הוצאות המימון עצמו על סך 2,301,000 ש”ח.
על פי מאזן החברה לסוף אותו רבעון סעיף ה”אשראי מאחרים” עמד על 95,533,000 ש”ח. כלומר, אם נתרגם את העלות הרבעונית לעלות שנתית של 9,204,000 ש”ח נגיע למסקנה שהחברה משלמת כיום ריבית של כ-9.6% לשנה על החוב שלה.
למעשה, מדובר בהערכה שמרנית, שכן הנתון של אשראי מאחרים נכון ליום האחרון של הרבעון וניתן להניח שהוא עלה במהלכו . הנתון הממוצע הוא שצריך לעניין אותנו וניתן להעריך שהריבית בה החברה נושאת כיום עומדת על שיעור אף גבוה מ-10%.
יש לציין כמה מרשימה העובדה שחברה שרק מתחילה את דרכה, עוסקת במתן הלוואות ונאלצת לשלם בעצמה ריביות כה גבוהות מצליחה להיות כה רווחית כבר בשלב זה. בוודאי זה קשור לביקוש הגבוה לשירותי החברה והריבית שהחברה מצליחה לגבות כאמור לעילאך נראה שהחברה יודעת להישאר רזה ולעבוד ביעילות – עד לאחרונה היו בחברה 7 עובדים בלבד (!).
ניתן לחשוב על מספר סיבות לריבית הגבוהה בה החברה נושאת. ראשית, מדובר בחברה חדשה יחסית שהיקפי הפעילות שלה גדלו באופן מטאורי לאחרונה. שנית, מדובר בתחום בעל תדמית ציבורית שלילית. שלישית, עד להנפקה האחרונה ההון העצמי של החברה היה אפסי.
והנה, עכשיו כשהחברה צברה קצת היסטוריה, התבשרנו לאחרונה כי בנק לאומי, הסכים לספק לחברה אשראי בסך 12 מיליון ש”ח בריבית של פריים +1.5%. כלומר, ריבית של כ-3%. בהתחשב בריבית שאני מעריך שהחברה משלמת כיום, מדובר בשיפור דרמטי.
האם לשוהם יש יתרון תחרותי?
בתחום ניכיון קיימות שבע חברות ציבוריות, כולל האחים נאווי, אופל בלאנס, אס אר אקורד ועוד, ואלפי שחקנים קטנים – לרוב אנשים פרטיים. אם כך, כיצד מצליחה חברה בתחום כה תחרותי לצמוח באופן כה מהיר ולדרוש ריביות כה גבוהות? כמה תאוריות שאפשר להעלות:
שוהם היא חברה ציבורית – אני סבור שלחברה ציבורית שעוסקת בניכיון שיקים יש יתרון מובנה על פני השחקנים הקטנים (גורמים מפוקפקים שמלווים בריביות עתק). העובדה שמדובר בחברה ציבורית שיכולה לגייס הון בריביות סבירות ועל ידי כך להציע ריבית נמוכה (יחסית) גורמת לכך שבאופן בלתי נמנע היא תגנוב פעילות מהמלווים הקטנים (עם מוניטין שכולנו מכירים).
במסגרת עבודתי נתקלתי במאות תיקי פשיטת רגל ופירוקי חברות. נדירים אלו שלא כללו מעורבות של כל מיני גורמים בשוק האפור. הריביות שהם דורשים זה משהו שלא ייאמן (עשרות אחוזים לחודש) ועל אף המוניטין הידוע שלהם הם עדיין מצליחים למצוא לקוחות שילוו מהם במיליארדים רבים בשנה.
קשרים ארוכי טווח – להנהלת החברה קשרים רבים בעולם הנדל”ן בצפון. אלי נידם עסק בניכיון שיקים בעצמו עד שהכניס את פעילות זו לשוהם והמנכ”ל ניהל סניף בנק בצפון במשך זמן רב.
התמקדות בתחום הנדל”ן – העובדה שכ-50% מהכנסות החברה מגיעות מעסקים בתחום הנדל”ן היא כמובן סיכון, אך מנגד זה הופך את שוהם למתמחה בתחום זה בו כולם מכירים את כולם, בעיקר באזור הצפון ובעיקר כאשר בעל השליטה עוסק בתחום זה מזה שנים רבות.
מבין החברות הציבוריות, שוהם היא היחידה הפועלת באזור הצפון -,לאף אחת מבין החברות הציבוריות בארץ העוסקות בניכיון שיקים אין אפילו סניף צפונית להרצליה:
- לאחים נאווי סניף אחד בלבד בתל אביב.
- לאס.אר אקורד סניף אחד ברמלה.
- לאופל בלאנס סניפים בראשון לציון, חולון, אשדוד ובאר שבע.
- לפנינסולה סניף אחד בתל אביב.
- לאורשי סניף בתל אביב ובאור יהודה.
- ל-PLT סניף אחד בהרצליה פיתוח.
כלומר, ללקוח ניכיון שיקים טיפוסי שגר צפונית לזיכרון יעקב או באזור זיכרון שהוא בעל עסק קטן שרוצה מזומן ביד, הסניף של שוהם (שיושבים בזיכרון) קרוב לפחות ב-62 ק”מ מהסניף הקרוב של כל חברה אחרת לניכיון שיקים (שלא לדבר על מציאת חניה בזיכרון לעומת תל אביב).
דמיינו לכם שהייתם גרים במטולה והייתם צריכים לבחור בין שני בנקים, כאשר רק לאחד מהם סניף באזור הצפון. אני משער שזו סיבה אחת שכל כך הרבה לקוחות פונים אליהם.
השאלה המתבקשת היא – מדוע שאר החברות לא פותחות סניף בצפון? הניחוש שלי הוא שמדובר בעולם הבנוי במידה רבה על קשרים ארוכי טווח ועל אמון.
מנכ”ל החברה – אלי כהן – שימש כמנהל מרכז עסקים חיפה של בנק הפועלים במשך שלוש שנים, ולאחר מכן שימש כמנהל מרכז עסקים צפון של בנק הפועלים במשך ארבע שנים. תפקיד דיי בכיר שפוגש המון אנשי עסקים בצפון.
אגב, העזיבה של כהן את בנק הפועלים התרחשה ב-2016 אז עבר חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים הפיננסיים התשע”ו – 2016, שהגביל את שכר ההנהלה הבכירה בבנקים. אני חושב שמדובר בחוק מיותר שמרתיע גורמים מוכשרים מלהתקדם במערכת הבנקאית אך לפחות יצא לשוהם להרוויח מנכ”ל מוכשר בשל כך. ניתן לקוות שקשריו של כהן במערכת הבנקאית יועילו לשוהם גם בגיוס אשראי.
גם לאלי נידם קשרים רבים בעולם הנדל”ן בצפון (לנידם פעילות בתחום הנדל”ן גם בימים אלה). לגבי תחרות משחקנים קטנים באזור הצפון – היא בהחלט קיימת, אך עם הזמן ועם הורדת עלויות המימון של החברה, הם פשוט לא יוכלו להתחרות בשוהם. זה כמו בעל מכולת שמנסה להתחרות ברמי לוי וכוח המיקוח שלו מול ספקים.
אני בוודאי לא אומר שזה בלתי אפשרי שאחת החברות האחרות תיכנס לאזור הצפון, אך ככל שהם יתעכבו תהיה לשוהם הזדמנות גדולה יותר לבסס את עצמם באזור ובכל אופן מדובר בעוגה גדולה שגם עם פרוסה קטנה ממנה אפשר להצליח.
סיכונים
בכל השקעה קיימים סיכונים ובשוהם יש כמה סיכונים בולטים במיוחד:
- החברה החלה לפעול בתחום רק ב-2016. אידיאלית הייתי רוצה שיהיו בידיי תוצאות של שנים רבות.
- כאמור לעיל, כ-50% מלקוחות החברה הם מתחום הנדל”ן, שעלולים להיפגע ממיתון או פגיעה במגזר זה.
- צמיחת החברה עלולה להפסיק בכל רגע.
נקודות חוזק נוספות
- בעל שליטה עם החזקה גדולה – מיושר עם בעלי המניות.
- ההנהלה יוצרת רושם חיובי, מיושרת עם בעלי המניות, בעלת רקע רלוונטי ואומרים את הדברים הנכונים (התמקדות בהוזלת עלויות אשראי).
- כאשר החברה תצא ממצב “צמיחה בכל המהירות” ותצבור קצת ניסיון תוכל לחסוך עלויות מנכי משנה בהם היא משתמשת ועלויות ערבות בעל שליטה.
כמה שווה החברה?
לאור ההיסטוריה הקצרה של החברה אשתדל להיות שמרני ככל שניתן בהערכת השווי שלי,
כאמור, ברבעון הראשון של 2018 (הנתונים האחרונים שפורסמו) הרוויחה החברה כ-2,000,000 ש”ח. נניח שמעתה והלאה החברה תפסיק לצמוח לחלוטין ותרוויח 8,000,000 ש”ח בשנה ולא שקל יותר.
נניח כמו כן שהחברה תצליח להוריד את עלות החוב של לשיעור של 5% , בין אם בעזרת הבנקים ובין אם על ידי הנפקת אג”ח. הורדה זו תחסוך לחברה כ-5 מיליון ש”ח בהוצאות אשראי בשנה, שלאחר מיסוי ילכו ישר לרווח הנקי. כלומר- עוד כ-3,850,000 ש”ח לרווח הנקי. (הנחה שמרנית. פנינסולה למשל משלמת בסביבות 1.5% על האג”ח שלה, גם נאוי משלמת בערך 1.5% על כלל האשראי שהיא מקבלת לפי חישוב דומה לחישוב שעשיתי עבור שוהם לעיל)
לצורך השמרנות לא אתחשב בקיצוץ עלויות נוספות שהחברה יכולה לעשות (ערבות בעל שליטה, מנכי משנה).
אנו מגיעים לרווח נקי של 11,850,000 ש”ח על שווי שוק בסך 60,000,000 ש”ח בלבד או מכפיל רווח של 5 בלבד. אני מעריך שהחברה שווה בערך כפול כיום עם קצת התייעלות ואפילו ללא צמיחה.
עם קצת אופטימיות לגבי ההנחות לצמיחה – השמיים הם הגבול.
קישורים: דו”ח שנת 2017
גילוי נאות: לכותב אחזקה במניות החברה
