אחת הניירות הבולטים שכללתי בתיק שלי לתחילת הרבעון השני הוא האופציה של חברת אקסל. זו החזקה שבלטה לרבים מכם ראשית כי זו הפעם הראשונה שהזכרתי את אקסל באתר ושנית כי אקסל היא חברה חדשה בשוק הישראלי- אקסל נכנסה לשלד הציבורי דולומיט רק בתחילת שנת 2020 ובכל זאת אני מאמין שהיא תשחק תפקיד חשוב בביצועים שלי השנה. אני רוצה להודות לאביעד שהפנה אותי לדולומיט ולמרק מקפלר קפיטל שגרם לי לתת מבט מעמיק יותר.
יחסית לקוטנה אקסל היא חברה עם הרבה קווי פעילות שנסקור את כולם אבל המהות של אקסל פשוטה מאוד. בכל זאת זה היה מאמר לא קל שדרש הרבה מחקר! רבים הלכו לאיבוד ולא הבינו איפה ניתן למצוא מידע על אקסל- הרי כשהשקעתי בהם הם עוד לא פרסמו דוח לאחר המיזוג! התשובה היא שרוב המידע נמצא בפירוט פעילות אקסל שצורף לזימון האסיפה הכללית לאישור המיזוג. הפירוט כולל אפילו הערכת שווי! בנוסף, יש לנו את המצגת שפורסמה סמוך למיזוג עצמו. בימים האחרונים פורסם בשעה טובה גם הדוח השנתי של אקסל, אבל אין בו הרבה חדש ורוב המידע כבר היה קיים בפירוט פעילות ובמצגת.
תחום התוכנה
תחום הפעילות הראשון הוא תוכנה – בעיקר פתרונות אבטחה של חברת נורטון (לשעבר סימנטק),חברת אבטחת האינטרנט המובילה בעולם למגזר הפרטי. אקסל היא משווקת רשמית של נורטון בלמעלה מ-20 מדינות. המודל בו אקסל מוכרת הוא B2B2C – מכירה לעסקים שמוכרים ללקוחות הקצה. מיהם העסקים שאקסל מוכרת להם? בעיקר ספקי אינטרנט (מכירים שמציעים לכם אנטי-וירוס יחד עם חבילת האינטרנט? זה) אבל החלק היותר מעניין הוא – מפעילי סלולר!
דמיינו את ראובן -ישראלי ממוצע עם סמארטפון, הוא משחק עם הטלפון, מוריד כל מיני דברים מחנות האפליקציות שהוא שכח מהם, פועלים ברקע, שולחים מידע, מציגים פרסומות ומאטים לראובן את המכשיר. יום אחד ראובן מתעצבן ומתקשר לספק הסלולר שלו, כדי לצעוק על מישהו כמובן שהטלפון איטי ו”שיעשו משהו”. אז אותו נציג שירות מציע לראובן להוריד את האפליקציה של נורטון לנייד לחינם למשך חודשיים ולאחר מכן בעלות של סביב 7 שקלים לחודש (שמתווספים לחשבון הסלולר). ראובן מסכים, הנציג שולח לראובן לינק וראובן נותן צ’אנס.
ואתם יודעים מה מדהים? האפליקציה עובדת! היא הופכת באופן מיידי את המכשיר של ראובן ליותר מהיר (על ידי סגירת השאלטר להרבה מאוד זבל שמותקן לרובנו על המכשירים ומניעה מכל מיני ‘אפליקציות פנס’ לשלוח נתונים עליכם לרחבי האינטרנט) ועל הדרך מאפשרת הרבה אפשרויות מעניינות כמו אפשרות למחוק את הנייד מרחוק בהודעת SMS (לידיעתו של אפי נווה), אזהרה מ-WIFI ציבורי מסוכן, המלצה חכמה על אילו אפליקציות פוגעות בסוללה ובביצועים ועוד.
תבינו עד כמה ההצעה הזו מפתה לחברות הסלולר: כולנו יודעים עד כמה התחרות להציע את המחיר הכי נמוך בעולם הסלולר קשה – אז במצב אידיאלי אתה רוצה לפתות לקוח עם מחיר נמוך ולאחר מכן ליצור את הרווח על מכירה של מוצרים נוספים. זה גם מוסיף לך כמה שקלים בחודש להכנסה פר לקוח וגם מקשה על הלקוח לעזוב! אני יכול להגיד לכם על עצמי שהסיבה היחידה שלא החלפתי ספק סלולר לפני כחודש היא שאני מקבל Apple Music דרך הספק שלי בהנחה, ואין לי עצבים להתעסק עם זה. באותה מידה – מי שחושש שהטלפון שלו יחזור להיות איטי- יישאר. לא פלא שבחיפוש גוגל פשוט רואים שפרטנר, סלקום, פלאפון, הוט מובייל, גולן טלקום ובזק בינלאומי כולם מוכרים את האנטי-וירוס של נורטון לנייד ומתחלקים עם אקסל בהכנסות!
חברות הסלולר מבינות יותר ויותר שהן לא יכולות להרשות לעצמן לא למכור אנטי-וירוס והמפיצה הרשמית של נורטון, האנטי-וירוס מספר אחת בעולם לניידים, היא אקסל! ולא רק בישראל אלא ב-20 מדינות כולל טורקיה, יוון ורוסיה – כל אחת מהן היא הזדמנות צמיחה מרשימה עבור אקסל.
ההכנסה של אקסל מהפעילות הזו היא בדיוק סוג הפעילות שגורמת שמשקיעים ברחבי העולם כיום מוכנים לשלם עליה – פעילות Software-As-a-Service עם הכנסות חוזרות וצומחות! אז נכון, אקסל היא ממש לא אדובי אבל יש לה כבר מעל 200,000 משתמשים עם רישיון שמשלמים כל אחד מהם בין 6 שקלים ל-20 שקלים על בין מכשיר אחד לחמישה מכשירים וזה כשהספקיות התחילו להתמקד בלמכור את נורטון רק לאחרונה. אנחנו מדברים על מאות אלפי משתמשים בחודש שכל אחד מהם מטפטף לכיוונה של אקסל כמה שקלים בחודש באופן קבוע ומתרגל להשתמש בשירותיה.
אולי אתם אומרים לעצמכם – למה לשלם על אנטי-וירוס לאנדרואיד? יש כל כך הרבה בחינם! אז לידיעתכם- בדיקה שנערכה על 250 אנטי-וירוסים כאלה הראתה שרובם המוחלט לא עובדים כלל ותאכלס? הסיכון לגניבת מידע כל-כך גדול והרסני פוטנציאלית שלא בטוח שזה המקום לחסוך, ועם השנים יותר פרטיים וגם יותר ארגונים שכל נייד לא מוגן של עובד הוא נקודת פריצה לשרתים שלהם יבינו את זה גם כן (ורבים מבינים זאת כבר היום). למעשה, ניתן לצפות שלא מעט מקומות עבודה יקנו עבור העובדים שלהם הגנות כדי למנוע חדירה קלה לארגון.
בתחום התוכנה יש פעילות נוספת של בלקברי למכירת פתרונות אבטחת מידע לעסקים כמו חברות פיננסים וארגונים גדולים. לא מדובר במכשירים אלא באפליקציה יעודית שמשמשת ארגונים עסקיים.
בנוסף, ממש לפני כמה ימים הודיעה אקסל על למעשה תחום פעילות חדש בענף התוכנה -בקרת הורים במודל SaaS יחד עם חברת PureSight. בינתיים הלקוחה היחיד של אקסל היא חברת טלקום גדולה במזרח אירופה, אבל עם הדרייב של אקסל אני לא אופתע אם זה ירוץ מהר. ראוי לציין שזו העסקה הראשונה של אקסל עם מפעיל גדול מחוץ לישראל מה שיכול לפתוח שער לעסקאות נוספות רבות.
לסיכום תחום התוכנה ומכיוון שאני יודע שקוראיי החדים ישאלו זאת, אם נביט בתוצאות של תחום התוכנה נבחין בכך שנראה שיש דווקא קיטון בתחום התוכנה מ-2018 ל-2019:
הסיבה העיקרית לכך היא זו: זוכרים שלבזק היה שירות שנקרא ‘Bcloud‘? זה שירות שסופק על ידי אקסל. בשלב מסוים בזק הבינה שזה לא יתפוס ושקשה להתחרות בגוגל, מיקרוסופט, דרופבוקס ושאר החבר’ה וסגרה את השירות מה שהוריד את ההכנסות מ-2018 ל-2019. להערכתי שאר תחומי התוכנה אכן צומחים יפה.
תחום החומרה
אם תלכו לראוטר שלכם, בין אם הוא ראוטר ביתי ובין אם ראוטר עסקי ותביטו בצדו רוב הסיכויים שתראו את השם D-Link,. ככל וכן – אתם יכולים לדעת שאקסל היא זו שייבאה את הראוטר ועשתה לו אינטגרציה לספק הרשת שלכם. כמעט כל חברות התקשורת הן לקוחות של אקסל – לקוחות ‘השוק הסיטונאי’ אך חשוב מכל – בזק!
למה חברות התקשורת לא עושות זאת בעצמן? כי אינטגרציה זה כאב ראש! זה דורש מומחיות ספציפית עם עובדי תוכנה יקרים ומזה שנים אקסל עושה זאת עבור רובן – ועושה זו בצורה מעולה! אם יצא לכם להתקין ראוטר לאחרונה אז בניגוד לפעם שהיה צריך להתחבר דרך הדפדפן ולהגדיר בעצמך היום אתה רק מחבר והכל מוגדר לבד – זה חלק מהאינטגרציה של אקסל!
דוגמה נוספת -אם היום יש לכם תקלה ברשת ואתם מתקשרים לספקית האינטרנט שלכם אז תוך כדי שאתם מחכים המערכת כבר מקשרת את המספר שלכם לחשבון האינטרנט שלכם ועושה לכם בדיקות טכניות ואיפוס תוך כדי שאתם ממתינים כך שברוב המקרים הנציג עונה ואומר לכם “שלום מר כהן, ראינו שהייתה לך תקלה והיא תוקנה” – מדהים! גם זו האינטגרציה של אקסל.
כלומר , אקסל בעצם חוסכת “מחלקת יבוא אינטגרציה ופיתוח” יקרה ומסורבלת וטיפול מציק ביבוא ואחסון נתבים בכל אחת מחברות הטלקום שהיא עובדת איתן בתמורה לנתח קטנטן מהעלות של כל נתב – ולא פלא שכולן קופצות על המציאה!
לאקסל יש ראוטרים בסיסיים של D-Link שכנראה יש לכם בבית, אך גם ראוטרים פרימיום של SagemCom (סאג’ם). מה הכוונה בפרימיום? אלה ראוטרים שעולים יותר ויודעים להתמודד עם יותר מכשירים מחוברים והכי חשוב – הם הכרחיים כדי להתמודד עם מהירות האינטרנט של סיבים אופטיים.
סיבים אופטיים הם קפיצת המדרגה הבאה בטכנולוגיית העברת הנתונים. כולם כל כך מחכים לסיבים, שכפי שהתוצאות של אקסל מראות מעט מאוד ספקיות הצטיידו בראוטרים בשנת 2019 מחשש שהם יהיו מיושנים באופן כמעט מיידי:
מהדוח ניתן להבין שבתחילת 2020 חברות הטלקום כבר חזרו לקנות ראוטרים כמו בימים כתיקונם ואף החלו הזמנות של נתבי סיבים אופטיים. כלומר, 2020 צריכה להיות, מבחינת מכירות ראוטרים, טובה בהרבה משנת 2018.
אז מה קורה עם סיבים אופטיים בכלל?
שאלה מצוינת ומורכבת – אנסה לקצר. בשנת 2013 הוקמה IBC של חברת החשמל במטרה לספק תשתית סיבים (תחת המותג Unlimited). הפרויקט נתקע, משרד התקשורת אישר הקלות לגבי הפריסה וסלקום נכנסה למשקיעה תוך מטרה להגיע לפריסה של 750 אלף בתי אב עד סוף 2022. כלומר סלקום כבר מספקת ליותר ויותר בתי אב סיבים ועובדת עם ראוטרים של סאג’ם שהיא קונה מאקסל במחיר גבוה מהמחיר של ראוטר D-Link רגיל. כלומר במצב היום תוך כמה שנים סלקום תגיע לחלק גדול מבתי האב בישראל מה שיספק לאקסל מכירות של מאות אלפי יחידות של ראוטרים של פייבר.
במשחק הסיבים יש לנו גם את פרטנר שעובדת בטכנולוגיה מעט שונה. ככל שהצלחתי לברר פרטנר עובדת גם עם אקסל (עם ראוטרים של D-Link שמותאמים לסיבים) וכן עם ראוטרים שהיא קונה בעצמה מחברה בשם Technicolor – חברה הפסדית מאוד שלפחות אם נשפוט על פי מחיר המניה, החוב הגבוה (מעל מיליארד יורו) וההפסדים הצבורים כלל לא בטוח שתשרוד את השנה ואז ייתכן שפרטנר גם הם יעבדו עם אקסל בלבד . אפשרות נוספת שעלתה בימים האחרונים היא שפרטנר תיכנס גם היא למיזם הסיבים של IBC ותשתתף במימונו.
השחקנית במצב המוזר ביותר בתחום הסיבים היא בזק. לבזק יש כבר סיבים שמגיעים ל-60% מהבניינים בישראל- אך הם עוצרים בתחתית הבניין ולא מרשתת לבתים עצמם! הסיבה היא שמשרד התקשורת מחייב את בזק (אבל לא את סלקום ופרטנר) להגיע ל-100% מהבניינים בישראל – וזה פשוט לא כלכלי! ככל שאני מפרש את ההתרחשויות – בזק בנתה על זה שתוך כדי הפרישה (שהחלה ב-2013) הם יצליחו לשכנע את משרד התקשורת לרדת מהדרישה של פרישה של 100%- מעין בלוף במשחק פוקר. והיות והבלוף לא הצליח עד היום בזק צריכה את האישור של משרד התקשורת לרשת פחות – נגיד 80%. למעשה, בזק יכולה בקלות רבה להפוך את האינטרנט בישראל למהיר יותר, היא רק צריכה ‘חותמת’.
משימוע שערך משרד התקשורת בסוף ינואר שמסכם את הנושא לעומק נראה שהפחתת חובת הפרישה זה אכן כיוון צפוי, אלא שלא הייתה לנו ממשלה או שר תקשורת כבר תקופה ארוכה. גם צריך אסדרה של התעריפים וחלוקת התשתיות. בקיצור – בזק מחכה למשרד התקשורת!לשמחתנו – סוף סוף נראה שיש לנו ממשלה ושר תקשורת ובמקביל משבר הקורונה הראה לנו עד כמה תשתית האינטרנט צריכה שדרוג ועד כמה היא חיונית למשק. שקל לפה או שקל לשם בתעריף – העיקר שתהיה תשתית!
אז לסיכום עניין הסיבים בהקשר לאקסל – אם שר התקשורת חותם על הדפים שמונחים על שולחנו כבר שנים בזק מהר מאוד תגיע לרוב הבתים בישראל עם הסיבים שלה מה שידרוש מכל אחד מהם שירצה להנות מאינטרנט מהיר לשדרג את הראוטר שלו לראוטר מתאים לסיבים של סאג’ם. אנחנו מדברים על פוטנציאל למכירת מאות אלפי ראוטרים פשוטים שיוחלפו בראוטרים של סאג’ם במחיר גבוה משמעותית – אם שר התקשורת החדש יסדר את העניינים של בזק השדרוג יהיה מהיר, אבל גם אם לא- השדרוג יקרה בכל מקרה לאט לאט עם ההתקדמות של הרשת של סלקום ופרטנר! אם המכירות של הראוטרים בשנת 2018 למשל היו 20 מיליון בלי טכנולוגיה חדשה אתם רק יכולים לדמיין לכמה המכירות יעלו עם טכנולוגיה חדשה ובמחיר כפול לראוטר!
תחום החומרה הבולט השני באקסל הוא ‘האינטרנט של הדברים’ (IoT) או ‘בית חכם’ ו’בית מחובר’ – יכולת לשלוט בתאורה, מזגן, דוד מים, מצלמות אבטחה מהסמארטפון או מהמחשב. אתם בטח מכירים את הפרסומות של גידי גוב למוצרי בית חכם – זה רק פתיח למה שבדרך אם נסתכל מסביב לעולם. הכניסה של אקסל עם הראוטרים המתקדמים של סאג’ם שמותאמים בדיוק לצרכי ה-IoT (מהירות גבוהה, יכולת חיבור כמות גדולה של מכשירים במקביל, טכנולוגיית Zwave) למאות אלפי בתים מאפשרת לאקסל, בשיתוף עם המפעיל (בין אם זה בזק או סלקום) לעשות מכירה צולבת קלה מאוד – דוד חכם בתוספת כמה שקלים בחודש שמאפשר לך לקבוע את טמפרטורת המים המדויקת שאתה רוצה בשעה שאתה רוצה מהסמארטפון, מצלמה חכמה, נורות חכמות ועוד.
בתחום זה אקסל גם כוללת מאריכי טווח ייחודי שמאפשר לקלוט WIFI בחדרים מבודדים וממ”דים בבית באמצעות העברת המידע דרך כבלי הטלפון של בזק שיש לנו בבית. ניתן לקרוא על המוצר של אקסל כאן. כפי שניתן לראות תחום זה צומח בצורה מהירה מאוד:
לסיכום התחום נאמר שיש לסאג’ם גם פתרון שעובד עם רשת 5G – ראוטר שמתחבר ישירות לרשת הסלולרית ויכול לספק מהירות הקרובה למהירות של סיבים, אבל מוקדם עדיין לדבר על 5G בישראל לטעמי.
מגני מסך
תחום חומרה חשוב נוסף שקל לפספס הוא מגני מסך ClearPlex. של ProtectionPro האמריקאית. גם כשמביטים בתחומי הפעילות של אקסל קל לפספס את התחום החשוב הזה. למזלי, כמה חודשים לפני ששמעתי בכלל על אקסל קניתי אייפד פרו- מוצר לא זול שרציתי מיד להגן על הזכוכית שלו. הבעיה היא שאייפד פרו הוא מוצר דיי נישה שקשה למצוא חנות שמחזיקה מגן בגודל המתאים, כולל איי-דיגיטל בה רכשתי אותו. במקרה הגעתי לחנות שהייתה בה את המכונה של ClearPlex וכבר אז הבנתי את הגאונות שבה.
ללא המכשיר של ClearPlex כל חנות סלולר פינתית צריכה להחזיק מלאי אינסופי של מגני מסך לכל המכשירים והגדלים, משעונים חכמים לאייפד פרו וכל דגמי הסמארטפונים (כשלסמסונג לבדה יש סביב 1,000 דגמים). מעבר לכך – יש דגמים ייחודיים לישראל – White-Label של חברות הסלולר. כל דגם שחסר כשלקוח מגיע- זו מכירה מפוספסת. בנוסף, כיום יש לנו חלקם מקומרים וחלקם בכלל מתקפלים ושום מגן מלבד מגן סיליקון לא מתאים עבורם!
ClearPlex פותרת עבור חנויות הסלולר את כל הבעיות האלה . המוכר פשוט מכניס למכונה דף סיליקון (שהוא קונה מאקסל) ומשתמש במכונה שאקסל סיפקה לו שמחוברת למחשב עם תוכנה שאקסל התאימה לשוק הישראלי עם דגמים שיש רק בשוק הישראלי ופשוט ‘מדפיס’ מגן מסך בדיוק לגודל המתאים – כל הגדלים וכל המכשירים (ויש עשרות אלפים!) שמורים בענן ומתעדכנים כל הזמן.
מניסיון – זה מגן מסך מצוין! לוקח לו 24 שעות ”להתיישב’ לחלוטין ולאחר מכן אי אפשר להבחין בו אפילו, שום בועה או סימן. מעבר לכך – גם אם אתה שורט את הכיסוי איכשהו, מספיק לשפשף את השריטה עם האצבע מה שמחמם את הכיסוי מעט והשריטה נעלמת (!) אני עם הכיסוי בשימוש קבוע כבר חצי שנה בשימוש כבד על מסך גדול- ואין אפילו סימן על הכיסוי.
כיום יש כמעט מעל 700 חנויות סלולר בישראל שמחזיקות את המכונה של ClearPlex, כולל שלושה מפעילי סלולר שמציעים אותו ללקוחות יחד עם מכירת מכשיר. דיברתי עם בעלי חנויות שמחזיקים במכשיר ולדעתי יותר ויותר חנויות יסתמכו על המכשיר במקום על הזמנת ערימות מגני מסך במאות גדלים מסין- Win-Win לחנויות שמתפנה להם הרבה מקום ועל הדרך הן מספקות ערך מוסף בניגוד למכירת אותו מגן זכוכית שאפשר לקנות בשקל מסין.
שימו לב שזה מוצר לא זול. החנויות ימכרו את מגן המסך בסביב 100-150 ש”ח מתוכם כמה עשרות שקלים ילכו לאקסל עבור רצועת הסיליקון. מה המודל העסקי? החנויות קונות את רצועות הסיליקון שמשמשות להדפסה מאקסל. אם החנויות מתחייבות למכור כמות מסוימת של יחידות בחודש הן מקבלות את המכשיר של Clearplex (המדפסת) בהשאלה ללא תשלום. כל רצועת סיליקון מסומנת בברקוד ייחודי כך שאי אפשר להזין למכונה חיקויים ויש מעקב שוטף של אקסל על השימוש במכונה.
המודל העסקי עלול להזכיר לכם את המודל של ג’ילט שמוכרת את סכין הגילוח בזול אך את הלהבים ביוקר – כמו שבאפט אמר שהוא ישן טוב בלילה כי הוא יודע שמיליארדי גברים מגדלים זיפים שהם יהיו צריכים לגלח בבוקר עם להבים של ג’ילט כך אתם יודעים שכל יום אלפי ילדים משכנעים את ההורים שלהם שהם צריכים אייפון 11 שכמובן תרצו לקנות לו עם מגן מסך, ואלפי ילדים שוברים להורים שלהם את המסך שמוחלף בחנויות הסלולר הקטנות ונמכר יחד עם מגן מסך. תענוג!
אני מצפה שיותר ויותר חנויות סלולר יציעו את הפתרון של Clearplex (יש אלפי חנויות כאלה) ויותר לקוחות ידרשו אותו (אני יודע שזה מה שאני אעשה). ויחד עם כמות המסכים הגדלה כל הזמן (טלפונים, טאבלטים, שעונים חכמים) אפשר לצפות לצמיחה חדה ברווחיות התחום בשנים הקרובות בהכנסה חוזרת ברמה גבוהה (ברגע שלחנות יש מכשיר כזה הסיכוי שהיא תחליף נמוך).
אבל חכו, יש עוד!
כאילו כל מה שפירטתי למעלה לא מספיק לחברה של כמה עשרות מיליוני שקלים, רק בחודש האחרון הכריזה אקסל על שני תחומי פעילות חדשים! תוכנה לבקרת הורים עם לקוח במזרח אירופה (שהזכרתי קודם בקצרה) ותחום מכשירי Push-To-Talk שאקסל מצפה שתניב 7 מיליון ש”ח בהכנסות בשנה! מכשירי PTT הם מה שמכונה בישראל “מירס”, אלא שמירס כבר לא ממש קיימת אך הביקוש עדיין קיים!
כפי שניתן להבין ההנהלה של אקסל לא נחה לרגע. מההודעות ניתן ללמוד על הנהלה צעירה רעבה שיודעת להרחיב את רשת השירותים שהיא יודעת לספק בצורה מדודה וחכמה. ברור לי שעד סוף שנת 2020 יהיו לא מעט הפתעות נוספות.
עם כל תחומי הפעילות באקסל יש בסך הכל פחות מ-20 עובדים (!) חלקם הגדול נמצאים בחברה שנים רבות. יש לי חיבה גדולה לארגונים רזים ויעילים, כמו שוהם עם בקושי 10 עובדים. עם תחושת מטרה 10 עובדים יכולים לעשות הרבה יותר מ-100 עובדים עייפים.
לפני שניגש למספרים, בוודאי לרבים מכם כל תחומי הפעילות נראים כמו בלאגן אחד גדול, חומרה, תוכנה וכל מיני תתי פעילויות ופעילויות חדשות אבל אני טוען שבמהות אקסל היא חברה פשוטה מאוד.
אז מה אקסל עושה?
אם צריך למצוא מכנה משותף לפעילות של אקסל – אקסל היא למעשה חלק ה-Back-End של כל חברות הטלקום הישראליות ומטפלת עבורן ביבוא מוצרים מתאימים, אינטגרציה ואף חדשנות! חברות טלקום נוטות להיות שמרניות – אבל אקסל הרעבה שיש לה קשרים ענפים בענף הטלקום שאפילו חוצים יבשות כל הזמן מחפשת את ההזדמנות הבאה ואת המוצר החם הבא שחברות הטלקום צריכות, ואפילו לא יודעות את זה.
בגלל שאקסל כבר עובדת כל כך צמוד לחברות הטלקום מספיק שיש להם רעיון יצירתי או משהו שיש בעולם ואין סיבה שלא יהיה בישראל – הם יודעים להשיג אוזן קשבת אצל הגורמים הבכירים ביותר בתעשיית הטלקום באופן כמעט מיידי ולספק להן ערך מוסף ומוצרים מעניינים.
סיכום ומספרים
אקדים ואומר – המספרים של אקסל דורשים לא מעט הערכות ואפילו הדוח השנתי לא פותר לנו הרבה מהבעיות! אנחנו לא יודעים מה הרווחיות על הראוטרים, כמה כסף מקבלת אקסל פר מנוי בתוכנה, כמה בדיוק מקבלת אקסל על רצועת סיליקון ובכמה היא קונה אותה ועוד! חסר לנו הרבה מידע. בכל זאת, יש הרבה מה לאהוב והרבה צמיחה באופק, אז בואו נעשה ניסיון מושכל להעריך את התוצאות של אקסל.
היכן שאין לי מידע מספיק אני אעריך מרווח תפעולי של 15% בהתבסס על הנתונים של Damodaran שמראים מרווח תפעולי ממוצע של 17% בתחום המחשבים וציוד וסביב 16% בתחום תוכנת האינטרנט. יצוין שיש סיבות טובות לחשוב שהמרווח התפעולי של אקסל יהיה גבוה בהרבה מהמקובל בענף- בעיקר לחשוב שבהתחשב בכך שאקסל היא חברה מאוד רזה עם 16 עובדים בלבד שמעמיסים על עצמם עוד ועוד תחומי פעילות, ועם שותפים שלוקחים על עצמם חלק גדול מהעבודה שדורשת כח אדם ונציגי שירות. לדעתי זו הנחה מחמירה ובכל אופן המרווח התפעולי יהיה גבוה יותר ככל שאקסל תגדל.
בתחום הנתבים יש תנודתיות מסוימת עם גלים של חדשים והחל מהרבעון הראשון של 2020 אנחנו נכנסים לגל שיימשך כמה שנים של מעבר לסיבים- בין אם דרך סלקום, פרטנר,בזק או מפעילי השוק הסיטונאי. כלומר – זה גם גל של החלפת מאות אלפי ראוטרים לפחות וגם במחיר גבוה מהרגיל. בשנת 2018 נמכרו ראוטרים זולים ב-20 מיליון ש”ח ואני לא רואה סיבה ששנת 2021 לא תציג מכירות גבוהות בהרבה ואף כפולות. הרי יצאה הודעה שרק לקוח אחד (אני מנחש שסלקום) התחייב לרכוש מאקסל ראוטרים של סאג’ם ב-14.4 מיליון דולר בשלוש שנים!אם נניח מכירות של 40 מיליון ש”ח משנת 2021 בשנה ושיעור רווחיות של 15% נקבל רווח של 6 מיליון ש”ח בשלוש שנים רק ממפעיל אחד, ועם אפשרות להגדלת ההזמנה.
בתחום ה-IOT, בית חכם, מאריכי טווח, מצלמות, דודים חכמים ועוד – ראינו צמיחה של 50% ב-2019 ל-24 מ’ וזה עוד לפני השקות משמעותיות של מוצרים כמו דודים חכמים. אני רואה פוטנציאל למכירות של 30-40 מ’ בשנה בעתיד הקרוב ושוב אם נניח רווחיות של 15% נגיע לרווח של עוד 5 מיליון!
בתחום התוכנה: על פי המצגת מלפני יותר מחצי שנה היו לתחום התוכנה 200,000 לקוחות מנויים. אני מעריך שתוך זמן לא רב יהיו לאנטי-וירוס של נורטון סביב 300-400,000 משתמשים לפחות בישראל ועוד כמה מאות אלפים בטריטוריות נוספות. כל משתמש יוצר להערכתי רווח של לפחות 2 ש”ח לאקסל לאקסל בחודש- סביב 7 מיליון ש”ח רווחתפעולי בשנה מתחום זה לאקסל בישראל בלבד. הכנסת SaaS סופר איכותית וצומחת!
בתחום התוכנה יש לנו גם את עניין בקרת ההורים החדש שנכנס וקשה בינתיים לחזות את ההכנסות שלו, אך בהחלט יש פוטנציאל. יש גם טריטוריות נוספות להיכנס אליהן!
בתחום מגני המסך של Clearplex – כפי שאמרתי ניתן לחשוב בטעות שמדובר בתחום שולי, אבל תחשבו על זה – יש כאן פוטנציאל סביר שרוב מגני המסך שיימכרו בישראל יהיו של חברת אקסל – מה שיכול להגיע למאות אלפי יחידות בשנה. בואו ננסה להעריך כמה: בישראל נמכרים בשנה סביב 3 מיליון מכשירי סלולר, נניח שכמות מגני המסך שנמכרים דומה נאמר שחצי מהם בחנויות שעובדות עם מכשיר של Clearplex ושליש מהמגנים שיימכרו יהיו של Clearplex – סביב 500,000 יחידות בשנה. אם אקסל מרוויחה תפעולית על כל יחידה 15 ש”ח מדברים על רווח שנתי של 7.5 מיליון ש”ח שמתחלק 50/50 עם השותף. כלומר הרווח של אקסל מתחום זה יכול לעמוד על סביב 3.5 מיליון ש”ח בהערכה שמרנית לדעתי ומדובר ברווח מכובד וצומח (עם מספר המכשירים וכמות החנויות שגדלה).
רמז נוסף לכמה תחום מגני המסך יכול להרוויח ניתן למצוא בהודעה לכינוס אסיפה. בתחום של מגני המסך יש לאקסל שותף איתו היא מתחלקת ברווחים (כלומר לאחר רוב ההוצאות) 50%-50%. לאקסל יש זכות לקנות את השותף לפי התנאים הבאים:
אקסל יכולה לקנות את השותף בתשלום של פי ארבעה מחלקו של השותף ברווח ב-2020 (כלומר, חצי מהרווח של תחום הפעילות) או שליש מחלקו של השותף ברווח בשנת 2021, או 5 מיליון דולר – לפי הנמוך מביניהם. כלומר, הציפיה בהסכם היא שחלקו של השותף ב-2020 (שזה חצי מהרווח של התחום) כפול ארבע זה בערך 5 מיליון דולר, כלומר חציו של השותף ברווח הוא 4.3 מיליון ש”ח מה שאומר שהרווח של תחום זה (לפני החלוקה לשותף) הוא סביב 8.3 מיליון ש”ח.
כלומר גם מהכיוון הזה אני קורא נכון בין השורות של ההסכם אז גם השותפים חשבו שזה תחום שיכול להרוויח סביב 8מיליון ש”ח ב-2021! נכון שרק חצי מזה שייך לאקסל – אבל היא יכולה לקנות את החצי השני לפי מכפיל 3 או 4 ולהישאר עם תחום פעילות שלבדו מרוויח 10 מ’! האם ניתן להתבסס על הסכומים שמופיעים בהסכם עם השותף ולהסיק מהם רווחיות? לא בטוח, גם לא בטוח שההערכה שלי קרובה למציאות, יותר מדיי משתנים חסרים ונהיה חכמים יותר אחרי דוח רבעוני.
תחום ה-Push To Talk – צפי למכירות שנתיות של 7 מיליון ש”ח, שוב נניח רווחיות של 15% או כמיליון ש”ח בשנה.
אז מה יש לנו בשורה התחתונה? אני רואה בעתיד הלא רחוק (נניח שנת 2021) רווח שנתי לאקסל של סביב 15 מיליון ש”ח לפחות, חלקם הגדול מהכנסות חוזרות ועם תחומים חדשים וחופפים שנכנסים כל הזמן יחד עם טריטוריות וחברות חדשות יש פוטנציאל להרבה יותר מזה. ההערכה שלי מתבססת על הערכות דיי גסות לחישוב התוצאות כי אין מספיק נתונים, אבל מספיק להיות צודק חלקית כדי שזו תהיה השקעה מצוינת. אני מקווה מאוד שהדוחות הקרובים יהיו מפורטים יותר ויאפשרו הערכה יותר מדויקת לרווחיות כפי שאני אוהב.
כמה אנחנו משלמים על התענוג? נכון להיום שווי השוק הוא 80 מ’ אבל שימו לב שיש עוד 8 מיליון ‘זכויות למניה’ שנוצרו יחד עם המיזוג ויחולקו לגורמים באקסל בשנת 2022 בכפוף לעמידה ביעדים שאני לא חושב שתהיה בעיה לאקסל לעמוד בהם – לכן ניתן לומר ששוי השוק בפועל הוא 88 מ’.
בונוס נוסף שגרם לי להיכנס לאקסל דווקא בשיא משבר הקורונה – אקסל היא ברשימה מצומצמת של חברות שמאוד ייתכן שמרוויחות ממשבר הקורונה והמעבר לעבודה מרחוק. בחודשים האחרונים כולנו הבנו כמה האינטרנט הוא תשתית קריטית לא פחות מכבישים, וכולנו למדנו בדיוק באיזה נקודות בבית אין לנו קליטת WI-FI ושמהירות הגלישה שלנו לא מספיקה, בטח כשכולם בבית וגולשים.
התמחור המצוין, הרעב של ההנהלה, ההכנסות האיכותיות פלוס הצמיחה שאני מצפה לה הופכים את אקסל לאחת החברות שאני הכי אוהב כיום. בניגוד לשוהם שאני מצליח לחזות את התוצאות שלה אפילו שנה קדימה, באקסל אני לא יודע להעריך אפילו בקירוב של 20% מה יהיה הרווח של אקסל בשנה הבאה למשל, לכו תדעו כמה פעילויות הם יצרפו בדרך! בכל זאת, כל אחד מהתחומים של אקסל הוא עם פוטנציאל רב וכולל תחומים חמים כמו סיבים, IOT ואפילו 5G – תחומים שאני רגיל להתרחק מהם כי הם בדרך כלל באים עם תמחורים גבוהים אך במקרה של אקסל נראה שאנחנו מקבלים את כל התחומים החמים במחיר של חברה משעממת יחד עם צמיחה והנהלה מצוינת. אני התרשמתי מספיק כדי להשקיע ואני מצפה לתוצאות יפות.
למי שקצת הסתבך עם ההסברים – סדרת הסרטונים הבאה שלי תהיה על אקסל. מוזמנים לעקוב בלייב בערוץ הטלגרם ונתראה בקרוב!
הכותב מחזיק במניות ובאופציות אקסל
