מאז המעבר על כל המניות בישראל עברתי על רבות מהחברות שעברו שלב וגם רבות שלא עברו, ורבות מהן הצטרפו לרשימת מעקב. עד כה כתבתי רק על על הבודדות שאני מחזיק בתיק, אך יש כמה שנשארות על הספסל למרות שהן מעניינות מאוד, ואני רוצה בשבועות הקרובים לשתף אתכם בכמה מהן.
אני רוצה להראות שכשאני אומר שבשוק הישראלי יש מציאות, הכוונה היא לא רק ל-4-5 חברות אלא לעשרות חברות בתמחורים מדהימים. אני רוצה לשתף אתכם באחת מהחברות האלה – אולי החברה הקטנה ביותר שכתבתי עליה עד כה. זו גם אחת החברות שהתייחסתי אליה כחברה שעלולה להיות לפני נקודת מפנה בשיחה לסיכום הרבעון. תודה לגלעד רוזבן שכיוון אותי לחברה כמניה מעניינת כמותית, וקל להבין למה בהמשך. לדעתי גם מבחינה איכותנית היא מעניינת מאוד ובדרך כלל כשאני וגלעד מסכימים על השקעה (ולרוב זה לא קורה, למרות ששנינו שוחים באותם מים) שווה להכיר.
הפעילות
ביו ויו עוסקת במערכות הדמיה ממוחשבות לזיהוי תאים סרטניים בשתי שיטות עיקריות. הראשונה היא שיטת ה-FISH (קיצור של Fluorescence in situ Hybridization) במסגרתה נצבעים התאים בדגימה בעזרת סמנים בצבעים שונים. תאים חריגים ייצבעו באופן שונה מתאים רגילים. בדיקות ה-FISH נעשות באמצעות באופן מסורתי על ידי טכנאים באופן ידני. לביו ויו יש מגוון רחב של ישומים מאושרים בתחום ה-FISH (כלומר, בדיקות שונות שניתן לבצע עם המכשיר).
השיטה השניה היא בדיקת CTC (קיצור ל-Circulating Tumor Cells) בדיקה מסוג “ביופסיה נוזלית” – במקום הביופסיה הקלאסית בה דוגמים ריקמה (תהליך פולשני ולא נעים), ביופסיה נוזלית מתבצעת על ידי בדיקת דם בלבד. תאים סרטניים מופרשים בכמות קטנה מאוד למחזור הדם, והמורכבות היא לאתר מעט מאוד תאי סרטן בתוך מיליונים רבים של תאי דם בריאים.
התהליך הוא כזה: נלקחת דגימת דם מהנבדק, מתבצעת הכנה של הבדיקה כדי לסנן את מספר התאים החשודים, התאים שנשארו נבדקים אוטומטית על ידי המכשירים של BioView והתוצאות מוצגות לרופא.
ביופסיה נוזלית היא תחום חם וחדשני שצפוי להחליף נתח ניכר מבדיקות הביופסיה החודרניות. על פי מחקר של Howe Research הצפי הוא לגדילה בהיקף בדיקות מסוג זה ברחבי העולם בקצב של של 39.2% בשנה, כלומר הכפלה של היקף התחום כל שנתיים.
המשווקים
ביו ויו משווקת את מוצריה הן בעצמה והן באמצעות מפיצים. החל מיוני 2013 ביו-ויו מפיצה את מוצריה גם באמצעות ענקית הציוד הרפואי Abbott. הבחירה של חברה כמו אבוט במוצר של ביו-ויו מעידה רבות על האיכות של המוצר של ביו-ויו.
בתחילת 2019 התקשרה ביו-ויו עם מפיץ סיני – סאנמד- שמשווקת את המערכת של ביו-ויו בבתי חולים בסין לצורך בדיקות לזיהוי סרטן ריאות. כבר ב-2019 המכירות בסין היו משמעותיות מאוד וגדולות מהמכירות לאבוט הגדולה. שימו לב שהמכירות ל-ABBOTT ירדו מעט ב-2019 לאחר שעלו ב-2018. עם השנים עלולה להיות דעיכה מסוימת בתחום ה-FISH ככל שבדיקות חדישות יותר (כמו CTC) יחליפו חלק מהיישומים שלהן.
ביו-ויו הכריזה שהיא בוחנת שיתופי פעולה נוספים עם Angle האנגלית ו-Tethis האיטלקית. המטרה של ביו -ויו היא ליצור שיתופי פעולה עם חברות המייצרות בדיקות כדי לייצר לעצמה יותר הכנסה חוזרת. כיום ההכנסה החוזרת של ביו-ויו היא רק מחוזי שירות ועומדת על כ-9 מיליון ש”ח בשנה.
המוצר החדש – DENOVO
בשנת 2017 ביו-ויו שמה לה למטרה לפתח מכשיר ייעודי לבדיקות CTC, עם מראה ומיתוג ייחודיים. חלק ניכר מתקציב המחקר והפיתוח של ביו-ויו הוקדש למכשיר ולאחר שנתיים של השקעה במחקר ופיתוח ובטא-סייט אצל אחד הלקוחות, בסוף 2019 החלה ביו-ויו בייצור סדרה ראשונה. כך נראה המכשיר שפותח (בעוד המכשירים הקודמים נראים כמו מיקרוסקופ עם התאמות):
ראיתי את המכשיר במעבדות של החברה. בהשוואה למכשירים הקודמים , כאן יש לנו לראשונה מכשיר שביו-ויו פיתחה בעצמה, והוא נראה מרשים מאוד, כאילו מדובר במיקרוסקופ שפותח על ידי אפל. יש לו מסך מגע, לוגו משל עצמו, והוא חכם ומתוחכם . ניתן להזין אליו עד 40 משטחי בדיקה, והוא יבחן אותם באופן אוטומטי לחלוטין ויציג את התוצאות. ככל שחיפשתי, לא מצאתי מכשיר דומה, וכאמור מדובר בשוק גדול שצפוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות.
עוד השנה אמורה ביו-ויו לסיים התאמות במכשיר ולהתחיל לשווקו. מה גודל השוק הפוטנציאלי? על פי הערכות ההנהלה פוטנציאל המכירות של מערכות בדיקות מהסוג של ביו-ויו יגיע לכ-60 מיליון דולר בשנה עד שנת 2023.
כיום ביו-ויו שוקלת כמה אפשרויות כדי להפוך את ה-DENOVO לא רק למכירות מכשירים רבות, אלא גם למקור להכנסה חוזרת באמצעות פיתוח עצמי, רכישה או שיתופי פעולה.
נתונים פיננסים ונקודת המפנה
כדי להבין מדוע ביו-ויו עלולה להיות דיי קרובה לקפוץ ליגה, תנו מבט בתוצאות הכספיות של שלוש השנים האחרונות.
הרווח הגולמי בשנים 2017-2018 היה סביב 15 מיליון. מנגד, הוצאות מחקר ופיתוח, מכירה ושיווק והנהלה וכלליות יחדיו היו סביב 16 מיליון והובילו להפסד קטן של כמיליון ש”ח בשנה, אך שימו לב שביו ויו מדווחת שכ-1.5 מיליון ש”ח בהוצאות המחקר והפיתוח שלה בשנים אלה היה קשור לפיתוח של המוצר החדש – DENOVO. כלומר, הפעילות של ביו-ויו הייתה מאוזנת, אך עם מינוף תפעולי משמעותי– כלומר העלויות כמעט ולא משתנות בהתאם להכנסות (הרווח הגולמי הוא 60%) ולכן עליה בהכנסות יכולה להקפיץ את הרווח פי כמה וכמה.
ב-2019 כאמור החלה ביו-ויו לעבוד עם סאנמד וקפצה לה באלגנטיות לרווח נאה של 3.3 מיליון ש”ח (ביו-ויו כמעט לא משלמת מס במזומן בשל הפסדים צבורים), אך גם זה לא מייצג מכיוון ש-2019 כללה הוצאות פיתוח על DENOVO ולא הכנסות.
בהחלט ייתכן ש-DENOVO יהיה המוצר המוביל בקטגוריה הצרה של המכשירים לבדיקות CTC בעולם, תחום שצפוי לצמוח ב-40% בשנה והחברה מעריכה שרק תחום צר זה יהיה אחראי למכירות של כ-60 מיליון דולר בשנה. גם אם המכירות יהיו עשירית מהתחזית ב2023 (שיש יאמרו שהן מחמירות), עדיין נראה מהמוצר רווח של עשרות מיליונים בשנה. אז בכמה נסחרת הפעילות הזו?
נתונים פיננסיים
לביו-ויו יש 17.5 מיליון ש”ח במזומן, ללא חוב. שווי השוק של ביו-ויו הוא 32 מיליון בלבד, כלומר הפעילות שלה, שהרוויחה 3.3 מיליון ב-2019 לפני המוצר החדש שהושקעו בו מיליונים, נסחרת לפי שווי של 15 מיליון בלבד. ביו-ויו עושה לאחרונה בייבקים כמעט כל יום, אמנם בכמויות לא גדולות (לא מאוד סחירה) אך הכיוון נראה נכון.
זה נכון שבביו ויו קיימת חוסר ודאות מסוימת, בעיקר לגבי מכירות המוצר החדש ושיתופי הפעולה, אך היא רווחית גם בלעדיו וכל דולר במכירות של המוצר החדש יהיה משמעותי בשורה התחתונה. אפילו החיסכון בסיום של פיתוח ה-DENOVO יגדיל את הרווח משמעותית ואם ביו-ויו תשיג שיתוף פעולה עם שחקן שמייצר בדיקות הפוטנציאל עצום.
קניתי פוזיציה קטנה, בניגוד למנהגי, כי קשה לתפוס סחורה בשוק ועד שנראה את המכירות של DENOVO (עוד 2-3 רבעונים להערכתי) עלול להיות קשה לתפוס פוזיציה.
מילות סיום ואפקט ארדן
כשאני כותב על חברה כמו ביו-ויו יש בי חשש מסוים. אני יודע שאם אני אכתוב על החברה זה עלול (לפעמים) לגרום לעליה במחיר המניה . מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שאני נוטה להחזיק ולעקוב אחר מניות במשך שנים וועולם לא מכרתי מניה שכתבתי עליה על עליה של כמה אחוזים, אך אני רוצה להציג נקודה נוספת שגרמה לי להחליט לכתוב על ביו-ויו ועל כמה חברות נוספות בזמן הקרוב.
בתיאוריה שוק ההון צריך להיות דרך יעילה להקצות משאבים בכלכלה, אך במהלך המחקר שלי אני נתקל בחברות מדהימות שלא מקבלות שום קרדיט משוק ההון. שווי השוק שלהן כל כך קטן שהן פשוט לא רלוונטיות למוסדיים ולמשקיעים קטנים אין את הסבלנות והיכולת לעשות את המחקר הנדרש ובגלל ששווי השוק של החברות כל כך קטן הן “נתקעות”.
משקיעים רבים חושבים שאין למחירים ולמסחר בבורסה השפעה על החברות אך אני אומר לכם חד משמעית שלחוסר העניין הזה יש משמעויות אמיתיות על הפעילות של החברה, במיוחד בחברות שיש להן פוטנציאל צמיחה שדורש השקעה מסוימת מראש. האם אמזון הייתה אמזון כיום אם היו דורשים מבזוס להציג רווחים בעשור הראשון עם דרישות שבזוס יתפטר? מאוד ייתכן למשל שביו-ויו הייתה רוצה לפתח בדיקת סרטן משל עצמה שמיועדת למכשירים שלה, אך עם שווי שוק כזה שוק ההון למעשה סגור לחברה, מה שגורם להשפעות בעולם האמיתי .
בחלק מהחברות עליהן אכתוב אני משקיע (וכמובן אכתוב על כך גילוי נאות) , ובחלק אני לא משקיע כלל כי התיק שלי מצומצם וכי השוק הישראלי מלא במציאות, אך אני חושב שמגיעה להן הכרה וייתכן שעבור רבים מכם עם תיק מפוזר יותר או עם חיבה לתחומים שונים הן יהיו מעניינות. בכל מקרה כמובן שעל כל קורא לחשוב באופן עצמאי על ההשקעה.
הכותב מחזיק באופן ישיר ובאמצעות קרן ארביטראז’ ואליו במניות ביו ויו.
התוכן כפוף למדיניות הגילוי הנאות וזכויות היוצרים של האתר.
