הפעם הראשונה שקניתי אג”ח הייתה בשנת 2007. בניתי תיק השקעות להוריי, ומכיוון שעוד לא הרגשתי מוכן להשקיע במניות קניתי אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד (גליל) שנתנו 4.5% פלוס הצמדה למדד. 80% מהתיק היה מורכב מאג”ח גליל ועם פרוץ המשבר וירידת הריביות הייתי בשיא המשבר מורווח עליהן בעשרות אחוזים. מזל של מתחילים.
מאז אג”ח נראה לי ככלי שאמנם יותר בטוח ממניות, אך הרבה, הרבה פחות רווחי – לכן במשך יותר מעשור לא השקעתי באג”ח ולא התפתתי לעשות זאת –עד לפני מספר ימים.
המשבר הנוכחי שהוא במידה רבה משבר נזילות הביא להזדמנויות באגרות חוב שגרמו אפילו לי לסובב את הראש. אג”ח מדורגים של חברות שאני מכיר לעומק ואין שום ספק בעיניי שהן ישלמו את מלוא חובם נסחרות בתשואה של כ-20%. הסיבה לכך היא בעיקר פדיונות עתק מקרנות אג”ח ולדעתי מדובר בהזדמנות היסטורית, בטח כשהמס על רווחי הון על רווחים אלה באג”ח לא צמוד הם בסך הכל 15%. נראה לי שזה זמן טוב לכתוב כמה מילים על אגרות חוב.
מונחי בסיס באגרות חוב
אגרת חוב היא נייר ערך המונפק על ידי החברה לצורך גיוס חוב.
נניח שהחברה רוצה לגייס מיליון ש”ח בחוב. היא קובעת ,על בסיס שיחות עם משקיעים וציפיות השוק, ריבית שתישא אגרת החוב (“ריבית נקובה“). היא גם קובעת כיצד ישולמו תשלומי הריבית – בלי תשלומים בכלל (קופון אפס), כל חצי שנה, כל רבעון וכו’.
אלא אם צפי המשקיעים השתנה או שהחברה לא צפתה נכון את ביקוש המשקיעים בהנפקה -אגרת החוב מונפקת בערך נקוב – 100 אגורות ליחידה.
באגח אפס קופון – אם הריבית הנקובה היא לצורך העניין 4% ונפדית עוד שנתיים בלי תשלומים בדרך יעלה ויעלה עם הצטברות הריבית, עד שיגיע ל-108 עוד שנתיים, אז החברה תשלם למחזיקי האג”ח 108 אגורות על כל יחידת אג”ח בידיהם.
אם התשלום הוא קופון פעם בשנה, הערך המתואם יעלה בשנה הראשונה לאט לאט מ-100 אג’ עד ל-104 אג’ במועד התשלום, במועד התשלום מחזיקי האג”ח יקבלו 4 אג’, הערך המתואם ירד חזרה ל-100 אג’, יטפס שוב ל-104 אג’ בסוף השנה השניה אז החברה תשלם 104 אג’ עבור כל יחידת אג”ח. יש גם אגרות חוב שמשלמות תשלומי קרן בדרך (למשל 25 אג’ על קרן כל שנה במשך 4 שנים) ותשלומי ריבית יחסיים לקרן שנשארה.
ערכו של האג”ח בהסתמך על הריבית הנקובה ומעבר הזמן בלבד נקרא ערך מתואם או פארי של האג”ח. כשהאג”ח נסחר בערך המתואם שלו הריבית לפדיון שווה לריבית הנקובה בה הונפק האג”ח- האג”ח נסחר בפארי.
אבל האג”ח כמובן לא חייב להיסחר בערך המתואם. אנשים יכולים לסחור בינם לבין עצמם באגרות חוב והחברה שהנפיקה אותם אפילו לא יודעת על כך – היא יודעת שהיא צריכה לשלם למי שמחזיק בתעודה תשלומי ריבית וקרן לפי המועדים שנקבעו מראש.
בתקופות בהם השוק סומך יותר על החברה שהיא תשלם את חובה – האג”ח נסחר מעל הפארי. פתאום ריבית של 4% נראית הצעה מפתה. אם השוק מוכן להסתפק ב-2% בהתחשב בסיכון החברה נראה את האג”ח עולה לסביבות 102 וכך הריבית המשתמעת תרד.
אם קיים חשש ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה אג”חים של חברות יכולים להחליף ידיים במחירים נמוכים מהמחיר המתואם. אם למשל ניקח את האג”ח עם ה-4% תשואה והאג”ח יחליף ידיים בין שני משקיעים ב-90 אג’- המשקיע שרוכש את האג”ח ב-90 אג’ רואה לפניו תשואה גבוהה בהרבה מאשר ה”ריבית הנקובה”- הרי הוא משקיע 90 אג’ וככל ולא תהיה בעיה הוא יקבל 108 אג’ תוך זמן קצר.
מה שאנו רואים היום זו תופעה אחרת- אנו רואים אג”ח נסחר הרבה מתחת לפארי ובתשואות גבוהות מאוד מסיבות שקשורות יותר למשבר נזילות בשוק ההון מאשר להרעה כלשהי בחברות עצמן. הפער בין הריבית המתקבלת באג”ח ממשלתי לאגרות חוב קונצרניות (כלומר – אגרות חוב של חברות) שובר שיאים.
מחשבון אג”ח
למי מכם שרוצה להתחיל להבין את עולם האג”ח – אני רוצה לשתף כלי פשוט ושימושי שבניתי באקסל.
לקובץ יש שני גליונות: הראשון הוא מחשבון שמחשב את התשואה לפדיון בהתחשב במאפייני האג”ח היום:
תאריך פדיון הוא תאריך פדיון הקרן האחרון, מחיר באג’ הוא המחיר בבורסה.
הגיליון השני מחשב את המחיר שאתם הייתם מוכנים לשלם על אג”ח בהתחשב בתשואה שאתם “דורשים” מאותו אג”ח:
מקווה שהכלים יעזרו לכם לנצל את מה שנראית לי כמו הזדמנות מעניינת.
הערת אגב – היו חזקים בתקופה המאתגרת הזו . הסופר החביב עליי, טרי פראצ’ט, כתב כי יש אימרה סינית שאומרת “הלוואי שתחיה בזמנים מעניינים”. זו נשמעת כמו ברכה, אך משתמשים בה כקללה. “תקופות מעניינות” הן לא פשוטות במבט היסטורי ובשוק ההון זו בהחלט תקופה מעניינת. זיכרו שגם זה יעבור, ולפחות באג”ח אנחנו יודעים מתי בדיוק נראה את הכסף.
הכותב מחזיק באגרות חוב של שוהם ביזנס, מלרן, רפק ורני צים
